שיעור בוקר 07.09.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

להחזיר את הלב למוטב - קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: במסגרת ההכנה לכנס העולמי - פותחים את הלב, שייערך ב-30 בספטמבר, נקרא כעת קטעים נבחרים מן המקורות בנושא - "להחזיר את הלב למוטב". קטע מס' 4.

"אומר הר"א [הרבי אברהם] אִבּן עזרא ז"ל [...] וזה לשונו "דע כי כל מצות הכתובות בתורה, או המקובלות שתקנו האבות, אף על פי שרובם הם במעשה או בפה, הכל הם לתקן הלב. כי כל לבבות דורש ה', וכל יצר מחשבות מבין. וכתוב, "לישרים בלבותם", והיפך זה, "לב חורש מחשבות אָוֶן", ודע, כי התורה לא נִתנה אלא לאנשי לבב". "

(הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)

אלו שתיקנו את הלב הם מקבלים את התורה, מרגישים את התורה, מבינים את התורה.

שאלה: אלו מצוות במעשה או בפה מתקנות את הלב?

זה לא ענין של בפה או במעשה, בידיים וברגליים, אלא הכול תלוי איך האדם מקבל את המעשים האלה כדי לתקן את ליבו.

תלמיד: האם מדובר על מעשים מסוימים?

לא חשוב מה, מה שכתוב בתורה.

תלמיד: ולזה צריכה להתלוות הכוונה לתקן את הלב.

רק הכוונה לתקן את הלב, היא העיקר.

שאלה: מה זה אומר להיות "אנשי לבב"?

"אנשי לבב" הם אלו שיש להם לב מתוקן. "התורה ניתנה לאנשי לבב", לאלו שרוצים לתקן את הלב או כבר תיקנו את הלב.

תלמיד: מה זה לב מתוקן?

לב מתוקן הוא זה שיכול לבצע את מה שכתוב בתורה. כל מיני פעולות השפעה שהתורה מגישה לבני אדם הם יכולים לבצע. התורה היא כמו תכנית הדרכה לתיקון האדם עד גמר התיקון.

שאלה: האם לכתוב את התורה על ליבנו זה התיקון?

זה נקרא לכתוב תורה על הלב. לב נקרא רצונות. כל הרצונות של האדם נקראים לב. אנחנו צריכים להשתדל שכל הרצונות שלנו יהיו על מנת להשפיע, זה נקרא שהתורה נכנסת לליבנו.

תלמיד: כל אחד צריך לכתוב על לבו.

כן.

תלמיד: האם לכל אחד יש תורה משלו?

התורה היא לא משלו, התורה נמצאת למעלה מהאדם. אבל ככל שהאדם מבין, מרגיש ומסדר את הרצונות שלו שמהם כלול הלב, שהם כוללים את הלב, אז לפי זה הלב מתקן את האדם והאדם מתקרב לבורא.

תלמיד: האם לכל אחד יהיו הבחנות משלו?

כן, הבחנות משלו.

תלמיד: הדרך עצמה היא לכולם אותה דרך, אבל הניסיון, ההבחנות הן שלי.

נכון. החוקים, הכללים, הם אותם חוקים, אבל כל אחד שעובר אותם, מרגיש אותם, בשבילו זו התורה שלו. לכן כל אחד צריך לכתוב תורה על הלב שלו, "כְתוב על לוח ליבך".

שאלה: הקטע מדבר גם על לב וגם על מחשבות. האם יש הבדל בין תיקונים בראש ותיקונים בלב, או שאנחנו צריכים שיהיה לנו פוקוס על התיקונים שבלב?

פוקוס על התיקונים שבלב.

תלמיד: אני מרגיש צורך להגיד כמה המאמרים של הרב"ש שאנחנו עוברים מכינים את הלב שלנו לספוג תורה. אנחנו לא מדברים על זה הרבה ואולי הרבה לא אוהבים לגעת בזה, אבל הקישור שהרב"ש עושה בכל התחלת מאמר למקורות בשבילי זה עיקר המאמר. הניואנסים שבהם הוא מפרש את התורה בשבילי זה הקשר לכוח של התורה.

נכון. זה העיקר.

תלמיד: בשבילי זה מה שעושה את כל ההבדל בין כל מאמר למאמר. ואני גם מבין שכל מה שהוא מעביר אותנו בשאר המאמר זה כדי לפתוח את הלב שלנו כך שנוכל לספוג את התורה.

כן. העיקר לקשור את לב האדם למצוות בוא נגיד, לאותה הצורה שהתורה דורשת.

שאלה: איך לתקן את הלב כך שכל הרצונות יהיו על מנת להשפיע?

עלינו כל הזמן להשתדל לקרוא, להבין ככל האפשר בצורה פנימית, להרגיש שזה מתלבש בלב שלנו, ועד כמה הלב שלנו, החושים, הרצונות והמחשבות שלנו, מתחילים להתגבש, להתחבר ביניהם ולהשתוקק לסָדר את עצמם לפי מה שהתורה אומרת, שיקבלו אותה צורה, זה נקרא "כְתוב על הלוח ליבך". כל הרצונות, המחשבות, התשוקות יקבלו צורה כפי שהתורה מדברת, לפי חוקי עולם ההשפעה.

תלמיד: איך לפתח כזאת רגישות בזמן קריאת המקורות שלנו, שהלב באמת יקבל את הצורה הזאת ולא ללכת אחרי השכל?

אנחנו צריכים לקרוא כמה פעמים כל משפט ומשפט, במיוחד אותם הפסוקים שמדברים אלינו, שאני מרגיש שהם קרובים אלי, שהם יתלבשו על הלב, והלב יוכל להרגיש אותם, ירצה לקבל אותם, וכך עוד יותר ועוד יותר פנימה.

שאלה: שלושים וחמישה חברים מגיעים לכנס מטורקיה. איך הם צריכים להכין את עצמם כדי להגיע כאיש אחד בלב אחד?

אנחנו מאוד שמחים שמגיעה אלינו מטורקיה קבוצה גדולה של חברים, נקווה שיהיו יותר. מה שאנחנו צריכים זה שכל מה שאנחנו לומדים יהיה כהכנה. חוץ מזה לפני הכנס, ממש בסמוך לכנס, אנחנו נלמד עוד חומר שנחזור עליו בכנס. וככל שנחזור לאותו חומר, כך נכיר אותו, ניכנס בו, נלמד אותו, ונדביק אותו עוד יותר לליבנו.

אני מאוד מקווה שבעזרת החברים שלנו מטורקיה נעשה כנס מאוד פנימי. אני לא מצפה שיהיו הרבה אנשים, גם העולם נמצא במצב שלא פשוט להגיע לישראל. אבל נעשה כך שכל אחד שירצה להיות מחובר אלינו בכנס הוא יהיה מחובר והמרחק לא ישפיע עליו, הוא יקבל קליטה בלב. נתחבר בלבבות.

שאלה: איזה סוג של התארגנות צריכים לעשות החברים שלא יוכלו להגיע, ואיך הם צריכים להתכונן לכנס?

אלה שלא יוכלו להגיע הם יהיו איתנו. השידור שלנו יהיה כמה שעות שצריך, ונשתדל ככל האפשר שיהיה נכון, בפרט אנחנו וטורקיה נמצאים כמעט באותו זמן, אז אין כאן שום בעיה. אתם צריכים לכתוב, כמו כל החברים שלנו בעולם, האם זה נוח להם, לא נוח להם, שעות השיעורים, שעות הסעודות וכולי. אנחנו נשתדל לעשות את זה.

ודאי שלא יהיה באותה שעה כמו בדרום אמריקה, אבל נשתדל להיות יותר קרובים וזמינים לכל החברים שלנו.

קריין: קטע מספר 6, כותב בעל הסולם.

"התורה לא נִתנה אלא לאנשי לבב. כי התיבות כגויות, והטעמים כנשמות, ואם לא יבין הטעמים כל עמלו שוא ועמל ורוח, כמו המייגע עצמו לספור הדפין והתיבות שבספר רפואה, שמזאת היגיעה לא יוכל לרפאות מזור, וכמו גמל נושא משי, והוא לא יועיל להמשי, והמשי לא יועילנו."

(בעל הסולם. הקדמה ל"ספר פנים מאירות ומסבירות", אות י')

זאת אומרת שאנחנו צריכים על ידי הלימוד להשתדל להיכנס פנימה מתוך הלימוד. שלא נראה רק את האותיות, צורת האותיות או סדר האותיות, אלא אנחנו נראה איך כל אות ואות משפיעה על מהות הטקסט, מהות המילים, ואת זה אנחנו נרגיש.

קריין: קטע 6.

"התורה לא נִתנה אלא לאנשי לבב. כי התיבות כגויות, והטעמים כנשמות, ואם לא יבין הטעמים כל עמלו שוא ועמל ורוח, כמו המייגע עצמו לספור הדפין והתיבות שבספר רפואה, שמזאת היגיעה לא יוכל לרפאות מזור, וכמו גמל נושא משי, והוא לא יועיל להמשי, והמשי לא יועילנו."

(בעל הסולם. הקדמה ל"ספר פנים מאירות ומסבירות", אות י')

שאלה: מה זה אומר להיכנס פנימה בלימוד?

פנימה בלימוד, בזמן שאני שומע שלא ייכנס לי לאוזן אלא יעורר לי את הרגשות הפנימיים, שהם יפתחו ויקבלו איזה מילוי, צורה חדשה. והמילוי ימלא את הרגשות האלה ממש כמו שאוויר ממלא איזה נפח, ואז אני ארגיש מה הבורא רוצה למסור לי באותה המסירה. זה מה שאנחנו צריכים לפחות להשתדל להרגיש. אבל זה לפנינו. העיקר זה הרגש, צריכים יותר ויותר להשתדל לדרוש מהלב.

קריין: לקטע 5.

"התורה לא נִתנה אלא לאנשי לבב, כלומר, שהשיגו לב, לאהוב אותו ויחמדהו, שהם נקראים בלשון חכמים חכמי לב להיות שאין שם עוד רוח הבהמי היורד למטה, שאין היצה"ר שורה אלא בלב פנוי מחכמה."

(בעל הסולם. הקדמה ל"ספר פנים מאירות ומסבירות", אות י')

קריין: קטע מספר 7, כותב רב"ש.

"האדם, בעת שרצונו הוא רק לעשות נחת רוח ליוצרו, אז הלב שלו, שרוצה להנות מלתת משהו להמלך, שיהיה לו הנאה, הוא מוצא רק דבר אחד, שהמלך יכול להנות מזה, שהם יקחו ממנו את הטוב והעונג, מה שהוא רוצה לתת להנבראים. היות שיש מגדול מלא כל טוב, והוא רוצה להיות האורח אצל הקב"ה, שיכנס לתוך המגדול ולקבל ממנו הנאה, שזה הנאת המלך. נמצא, שהאור התורה, שהאדם רוצה לקבל בבחינת "תורת חיים", הוא בשביל לבו של אדם. כלומר, שיהיה לו במה להנות להמלך.

וזה שכתוב "ואתה תדבר אל כל חכמי לב, אשר מלאתיו רוח חכמה". כלומר, שרוח החכמה מלאתיו. למי, לחכמי לב, כנ"ל. והכוונה על האור, שהאור בא לחכמי לב. שהלב הנקרא רצון, ורוצה לקבל את תורת חיים, בכדי להנות בזה להבורא."

(הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)

שאלה: בעוד שלושה שבועות הכנס, והאדם צריך להגיע לכנס כשהלב שלו כבר מוכן. איזה בירורים או מעשים אנחנו צריכים לעשות עד הכנס כדי שהלב שלנו יהיה מוכן?

ללמוד מה שאנחנו לומדים, זאת ההכנה לכנס. חוץ מזה אולי יהיו לנו דיונים, אחד או שניים.

תלמיד: אנחנו יודעים שאנחנו לא יכולים להשפיע באופן ישיר על הלב, כלומר מה שנרגיש נרגיש.

כל אחד לא יכול להשפיע על לבו, אבל יחד כולנו יכולים להשפיע על הלב הכללי שלנו.

תלמיד: האם יש בירור מקדים בתוך האדם, בתוך העשירייה, כדי להאיץ את התהליך, שכל אחד מהמקום שבו הוא נמצא יוכל לעבור את הדברים מהר?

ככל שתתכלל בתוך הקבוצה שלך והקבוצה שלך תרצה למלא את עצמה, אז אתה בתוכה גם תתמלא אם יש לך עניין למלא את עצמך, אומנם זו לא בדיוק המטרה, אבל גם זה טוב בדרך. אנחנו צריכים להיות בכוונה לפתוח את ליבנו כדי דרכו, דרך כל לב ולב פרטי, למלא את ליבם של החברים.

שאלה: מה זה העניין של לב פנוי מחכמה או לב עם חכמה?

לב זה רצון. הרצון הכללי של האדם נקרא "לב". או שזה רצון כללי, או רצון שעכשיו מופיע כעיקר בלב, והאדם חי מתוך הרצון הזה.

תלמיד: מה זה אומר שיש חכמה או אין חכמה ללב?

זה אם הוא משתוקק לזה שהבורא ימלא את הלב או לא. מילוי הבורא בתוך לב האדם נקרא שהבורא ממלא את הלב בחכמה.

תלמיד: לפי מה שאני שומע הוא ממלא את הלב בתענוג, אבל מה זו החכמה הזו?

תענוג הוא כבר הרגשה ממה שהלב מלא. אבל במה שהלב מתמלא זה נקרא חכמה, אור חכמה.

תלמיד: למה יצר הרע לא שורה בלב שיש בו חכמה?

אין לו מקום, כי הלב כבר ממולא עם כל הדברים החשובים לבריאה.

תלמיד: מה הם הדברים החשובים לבריאה?

השפעה לכולם.

שאלה: איך אני יכול לאחד את הנשמה ואת הלב שלי עם כוונה טהורה?

להיות פתוח ככל האפשר לבורא דרך הקבוצה, זה יפתח את הלב והוא יתמלא מלמעלה.

שאלה: לפני כמה ימים דיברת על זה שכשאדם נפטר הדבר היחידי שנחשב מכל החיים שלו הוא המאמץ שהוא עשה לחיבור בעשירייה ולחבר בין החברים.

כי זה נקרא שהוא השתדל לבנות כלי.

תלמיד: לקראת הכנס יש חברים שעושים מאמץ לאסוף את כל התלמידים שלנו באזור שבו הם חיים, הם מרגישים את זה בליבם והם עושים מאמץ גדול לאסוף את כל מי שגר באותו אזור לכנס מראה, להיות איתנו בימים האלה. מה כל כך מיוחד במאמץ הזה לאסוף את החברים שזה מה שהאדם לוקח איתו?

זה נקרא בניית הכלי שאנחנו צריכים לעשות. כי מחטא אדם הראשון שאז התחלקנו, התפזרנו, ממש התרחקנו זה מזה, כל התיקון שלנו הוא להתקבץ בחזרה כאיש אחד בלב אחד, לא לפי החלקים של הרצונות אלא לפי הכוונות שלנו, זה נקרא "לב אחד". זה מה שאנחנו צריכים להשתדל לבצע.

תלמיד: למה בעיר אחת יכולים להיות עשרים תלמידים שמרגישים צורך להתאסף לכנס, ובעיר אחרת יהיו עשרים תלמידים שטוב להם להישאר בבית ולא מרגישים צורך להתאסף? זה כאילו סיתום על הלב.

כן, ככה זה בעולם. יש זמנים לכאן וזמנים לשם, יש מקומות לזה ומקומות לזה.

תלמיד: האם החברים צריכים להשתדל בכל זאת להתאסף, או אם לא מרגישים צורך, אז שיישאר כל אחד במקומו.

עליהם לפחות לדעת לאיזו נטייה הם שייכים, האם יש להם נטייה להתחבר יחד כדי לבנות כלי להתגלות הבורא בעולם או לא.

תלמיד: לפעמים יש תחושה שאנחנו מתחברים במערכת הווירטואלית וגם אנחנו עושים את החיבור. ויש חברים אחרים שמרגישים שהם צריכים לעשות את המאמץ לשכור מקום, לאסוף חברים, להיות שם. האם הם מקבלים אותו דבר או שהם מרגישים אחרת את הכנס?

אנחנו עוד נדבר על זה, זה לא פשוט. יש שעובדים בזה ויש שעובדים בזה. במקום אחד מגלים את החיסרון ובמקום אחר על פני החיסרון שמגיע אליהם מבחוץ הם מרגישים התעוררות. זו מערכת שהיא כולה לא פשוטה. אני לא רוצה להיכנס עכשיו לכל המערכות האלה, אבל אפילו במערכת האלקטרונית, החשמלית, במקום אחד יש קָבָל והקָבָל הזה מזמין חיסרון במקום אחר.

שאלה: ענית קודם לשאלה ואמרת שאנחנו צריכים לדרוש את הלב. מה זה אומר "לדרוש את הלב"? איך אדם "דורש" את הלב?

שהרצונות של כולנו יהיו מכוונים כאחד למטרה אחת ונרגיש את זה בצורה חזקה מאוד, ונשתדל שהבורא ימלא אותם, יתקן אותם, יעשה מהם משהו שיכול להיות דבוק בו.

(סוף השיעור)