027_heb_o_rb_bs-tes-04_1

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/lessons/series/cu/31c9pHUq?c=rlo0tEoU&mediaType=video

בעל הסולם. "תלמוד עשר הספירות ."כרך א', חלק ד'. עמ' 277, דף רע"ז. "לוח התשובות לפירוש המלות ."אות כ'

פתחת. שאלה כ) הגבלת האור: מה השאלה? הגבלת האור, איך אפשר? אתה שאלת...

אז הוא אומר, כל המדות והשיעורים וריבוי הצורות שבאור, המה באים מן העביות שבמסך ומהזדככותו, שהוא מוציא אז קומות בצורות שונות זו מזו, כנודע. ולפיכך מכונה זה בשם "הגבלת האור".

מה היה השאלה ומה התשובה? השאלה הייתה, איך יכולים להגביל האור? עוד יותר ברוח... כתוב, הגבלת האור. אז גשם יכולים להגביל. לשלוט ב... ב... בתורה כתוב, הגבל ההר. ה...

תלמיד: העם.

תלמיד: העם, כתוב.

רב"ש: מחשבות הִר... אם אתה לא יכול להגביל, היות שאין אתה בעל הבית על המחשבות שלך. לכן מה? אתה יכול רק לעשות המ... בא לך מחשבה, תגיד, תגביל את עצמך. הלא על הרוח, על המחשבה אין אתה בעל הבית. לכן הוא ... כתוב, ב... כאן כתוב, הגבלת האור.

כבר שכחנו. מה הייתה השאלה?

תלמיד: איך אפשר להגביל את האור?

רב"ש: הגבלת האור, איך? איך שייך לומר באור הגבלה? תשובה, הכוונה על הכלים. הוא מגביל את הכלים שלא יקבלו את האור. לא האור הוא מגביל. זה נקרא הגבלה, הגבלת האור. זאת אומרת, איפה שכתוב הגבלת האור, אין הפירוש על האור, רק מה פירושו? על הכלים.

זה שאומר, השאלה עוד הפעם בפנים, [כ)] הגבלת האור:

כל המדות והשיעורים וריבוי הצורות שבאור, אין אנו לומדים באור, היות באור אין שום שינוי. הי... אני כן אומר, שיעורים, הגבלות וכדומה, המה באים מן העביות שבמסך ומהזדככותו, שהוא מוציא אז קומות בצורות שונות זו מזו, כנודע. ולפיכך מכונה זה בשם, בשם "הגבלת האור". ובאמת באמת, את מי הם מגבי... המגביל? את הכלי.

פירוש הדבר, מה הוא אומר, מה הוא אומר כאן? הוא אומר לנו כך, שאין הגבלה, הוא מעכב רצונו מלקבל. מעכב את עצמו. מי נותן לעכב את עצ... מי נותן שכן יקבל? זה תלוי במסך. מי נו... מי עושה שינויים במסך? הזדככות המסך. מי עושה שינוי בהזדככות המסך? למדנו, בעקודים זה היה פנימי, היה על ידי ביטוש פנים ומקיף. מקודם היה ... היה זה מחמת ההשתוות על בחינה ד'. לכן פעם נאבד לו מהמסך. פירוש הדבר, לא יכלו להשתמש עם על מנת להשפיע, אז זה נקרא הגבלה. וההבדל הוא, אם מה שלא רוצה לקבל הוא מרצונו, נשאר כן על מקומו.

... מה שהיה בנקודים, שייבלע. הם לא הגבילו את עצמו, ומטעם צמצום הם לא יכולים לקבל אור מתח... לכן נקרא זה שבירת הכלים. שמה? שאור נסתלק, לא היה בכוחם מ... שהם הגבילו, להפך, הם רצו לקבל. אבל מסך אין להם, על ידי זה, על ידי זה נאבד להם המסך.

שאלה הוא כך, מתי נקרא הזדככות המסך? הזדככות המסך נקרא שכבר אינו יכול לשמש עם העביות, בשביל שהוא לא יכול לכוון בעל מנת להשפיע. מי הגורם שיהיה לו מסך? פעם למדנו שתלוי, כשזה בא מהעליון, שזה נקרא ביטוש פנים ומקיף, אז הוא מגביל את עצמו. בזמן שהוא רואה שלא יכול לכוון על מנת להשפיע, הוא יקרא... לעצמו את הצמצום.

ובעולם הנקודים, בשאלה של איזה סיבה שהיה שם, הם רצו לבטל הצמצום. לכן נשברו.

... בהרבה דברים, מידות, ציורים, ימין, שמאל, מעלה, מטה, אור בא מלמעלה, אור בא ממטה. כל הציורים מה שלומדים באור, הכול מדברים מהכלים, לא מהאור. באור אין שום שינוי. זה שאומר כאן.

הרב לייטמן: אני שואל, מה הקשר בין המידות ושיעורים?

רב"ש: קודם תגיד מה הפירוש מידות, מה הפירוש שיעורים, אחר כך נדבר.

הרב לייטמן: יכול להיות שיעור גדול או קטן, ומידה יכולה להיות רעה או טובה.

רב"ש: הו. אז הוא אומר, הן המידות והן השיעורים, הכול בא מ... הכול בא מהמסך והצמצום.

הרב לייטמן: זה ...

רב"ש: לא, מה הוא אומר? הכול בא מהכלים, לא מאורות.

הרב לייטמן: כן.

רב"ש: עכשיו.

הרב לייטמן: איך זה קשור ל...

רב"ש: מי הכלים? או מדברים מקדושה, הכלים תלוי במסך. לכן מה זה רע? לא יכול לעשות מסך. מה זה טוב? יכול לעשות מסך. עכשיו, מה השאלה?

הוא אומר שאור טוב לו. פירוש הדבר, אם הוא יכול לעשות מסך, אז הוא מקבל שפע, טוב לו. רע לו, מדוע רע לו? היות שלא יכול לקבל מסך, שורה עליו הצמצום... הכול כלים. אור, מאור לא מדברים, ואומרים תמיד, מלוא כל הארץ כבודו. מדוע לא מקבלים? חסר לו מסך.

עכשיו, מה נפקא מינה? בעבודה שלנו, הוא אומר, צריכים לעבוד שיהיה אור, או שאנחנו צריכים לעבוד שיהיה לנו מסכים? אז הוא אומר, על אור אין אנו צריכים לעבוד. מדוע? לפי הכלל הידוע, יותר משהעגל רוצה יונק, הפרה רוצה להניק. רק אתה תלוי במסכים.

לכן יש משל מזה אז בזוהר, כמדומני. איש אחד, באה לו בעלת דדים להניק עגלה, ואז לא היה מטוסים, ובנו חולה, מה יכול לעשות? אז נותן להביא כלבים שיינקו את החלב שלה. אז בזמן שהבן שלו חולה, השפע לא יכול ללכת לקליפות. זה המשל.

... לנו, לא על אורות, רק על מסכים. במה אנחנו עובדים? רק על אורות. כמה אור היה לי? והוא אומר כאן, נדמה לי, כל אדם צריך לומר, כמה מסכים עשית היום, כמה לא הייתה לו מסך? אז זה העבודה שלנו, ... כמה הקדוש ברוך הוא נתן לי? נמצא, אני עובד עבודה של הקדוש ברוך הוא, מה שהוא צריך לעשות.

תלמיד: לא הבנתי מה אנחנו...

רב"ש: [כא)] הגבלה בכח: אם אנחנו ... הגבלת האור, נקרא מסך. חלק מקבל ואומר, עד כאן, אז הוא מקבל את האור. מה זה הגבלה בכוח? מה הוא אומר?

כח העיכוב, שבמסך מלכות דראש, המעכב על אור העליון מלהתפשט במלכות, דראש, הנה העיכוב הזה הוא רק ב"כח" ולא ב"פועל", מדוע? שהרי אפילו ההתלבשות על ט"ס הראשונות אשר שם, היא ג"כ רק התלבשות ב"כח". והן ההתלבשות והן דחית האור, אינן נגלות ב"פועל" אלא רק בגוף.

השאלה, הגבל... הגבלה בכוח, משמע שמקבל האור, וחלק הוא מגביל ולא מקבל. אז למה הוא נקרא בכוח, הגבלה? משום מה שמקבל הוא גם כן רק בכוח. יכול לכן להיות הגבלה יותר מכפי מה שהוא מקבל.

לכן הוא אומר אחר כך, כב) הגבלה בפועל:

הגבלת המסך, שבמלכות של ראש, היא רק בבחינת "כח", ואינה מתגלה בפועל, זולת במסך שבמלכות דגוף שנקרא טבור.

גוף נקרא מה שמקבל. אז איפה ניכר שהוא אומר, עד כאן? במסך דגוף המכונה טבור, שמטבור למטה הוא אומר, אני לא רוצה לקבל. מה שלפני זה הוא כן מקבל. זה הוא אומר, על מה זה? נותן לנו הבחנה בין ראש לגוף.

כל אלה שלוש תשובות, כ"ג, כ"ד וכ"ה, כבר נתבאר למעלה.

אז נתחיל בשאלה כו) התלבשות בפועל:

מקודם היה שאלה?

תלמיד: הגבלה בפועל.

רב"ש: הגבלה ב... בפועל. מה זה הגבלה? היא רוצה, אני לא רוצה לקבל. מה זה התלבשות? הוא שואל עכשיו, אותו דבר. יש התלבשות בפועל, התלבשות בכוח.

כל ה... כל הנעשה בזווג דהכאה של אור העליון במסך שבמלכות של ראש, דהיינו דחית האור ממלכות ולמטה, והלבשת האור לט"ס ממלכות [ו]למעלה, אין זה נגלה שם בפועל, רק במסך שבמלכות דגוף, שנקרא טבור, שמטבור ולמטה נדחה האור, ובט"ס שמטבור ולמעלה הוא מתלבש.

כאן הוא לא מחדש לנו שום דבר, אלא הוא נותן לנו הבחנה, שאנו צריכים לדעת ההבדל בין צמצום למסך. כשאני מדבר מצמצום, פירוש הדבר, שהוא מקבל שום דבר. כשאני מדבר ממסך, אז הוא אומר כלל, מסך שורה על עביות. פירוש הדבר, שזה מראה שהוא משתמש עם עביות. איך מותר? בעל מנת להשפיע.

לכן יש שם שני דברים, מה שהוא יכול לכוון על מנת להשפיע, מחלק מה? שלא יכול. לכן כל מדרגה ומדרגה מתחיל בראש המדרגה, המכונה מלכות דראש, לעשות חשבון. היינו, למעלה ממלכות, למעלה משליטתה, יש בחירה, שיכול לקבל על מנת להשפיע. לא תכונתה עצמה. היינו, זאת אומרת, מקבל על מנת לקבל, הוא לא רוצה לקבל. נמצא, היה בראש התלבשות בפועל... התלבשות בכוח, היינו, מה שהוא כן יקבל על ט' ראשונות, ומה שלא נקרא מלכות דראש.

אז אמרנו, ראש נקרא מלכות המזדווגת. אם מלכות דראש עוד מסיים, נשאלת השאלה, איך יכול להגיע אור לגוף, בזמן שאני אומר, מלכות דראש עושה הפסק, לא רוצה לקבל? איך יכול לעבור האור? נשאלת השאלה. מלכות לא מקבלת, איך יכול לעבור האור למטה בגוף?

תשובה. שם היה רק הכול בכוח, לא היה קבלה בפועל, לא היה הגבלה בפועל. ולכן, מלכות שהוא ראש נקראת מלכות המזדווגת, שם נעשה זיווג דהכאה או להפך, כל האור שנמשך למטה בגוף היה מכוח המלכות הזאת. ואיפה ניכר שמלכות לא מקבלת, מגבלת בפועל, ואיפה ניכר שהמסך מלביש את האור בפועל? זה מטבור עד הפה נקרא התלבשות בפועל. מטבור למטה נקרא הגבלה בפועל. זה שהוא אומר לנו כאן.

אתה שואל אותי, מדוע נקרא דחייה בכוח? הלא הוא דוחה אותו בפועל. הוא מקבל, או לא מקבל?

תלמיד: לא מקבל.

רב"ש: אם כן, מדוע נקרא זה דחייה בכ... דחייה ב...

תלמיד: כוח.

רב"ש: כוח? הוא צודק בשאלה שלו. תשובה. מה שהוא לא מקבל כלום, נקרא צמצום. נמצא, ממתי אני יכול להגיד מסך? ממתי שיש התלבשות, יש לי כנגד הגבלה. שאלת, מה שדוחה מכוח צמצום, זה לא נקרא מסך. לא מקבל כלום. נמצא, מה שעם מסך, הכוונה על עביות, חלק כן, וחלק... חלק כן וחלק לא. איזה חלק כן יש שמה?

תלמיד: צמצום.

רב"ש: צמצום אתה יכול לומר, הוא דוחה, לא מקבל כלום. לכן אי אפשר לדבר ממסך הגבלה בכוח... אה, בפועל, אם אין התלבשות בפועל.

תלמיד: ... ...

רב"ש: ומה שהוא אומר דוחה, נקרא צמצום.

שאלה כז) חושק למקורו: מי חושק למקורו? האור חושק למקורו, הכלי חושק למקורו, על מי אנחנו מדברים, חושק למקורו?

הוא אומר כך, כשהאור חושק להשואת הצורה, להיות זך כמו המאציל, ונמצא חפץ משום זה להסתלק מהתלבשות בכלים, הנה הסתלקות הזו, מכונה "חושק למקורו".

הוא שואל, מה הפירוש שאנו אומרים, האור חושק למקורו? מדוע בא? מי הכריח אותו לרדת, ומה מאיר, שאני צריך לומר עכשיו, חושק למקורו?

אומרים כלל. הוא מסביר לנו, בד' בחינות דאור ישר, כשהכתר שנקרא רצונו להיטיב לנבראיו, ברא יש מאין כלי דחכמה, המכונה עביות דבחינה א', אז הוא אומר שם, שאני מדבר עכשיו בחכמה ממה שקיבל האור, כבר אני לא מדבר מאור בעצם, רק אני מדבר כבר, מה שהאור מלובש בכלי.

אז הוא אומר, היות שאור בא מן המשפיע, נכלל בו שם שני כוחות. היינו, כוח אחד שרצונו להטיב לנבראיו, ברא מה? רצון לקבל. נמצא, זה נכלל באור של מי שיקבל אותו. אבל גם נכלל שם רצון להשפיע גם כן, הלא האור בא מן המשפיע. אי לזאת, הוא אומר, חכמה בסופה מתעוררת להשוואת הצורה שיש בה האור. נמצא חכמה בעצמה, בסופו, מה שהרגישה שהיא קיבלה מהמשפיע, לא רוצה להיות, להיות מקבל, הוא רוצה להיות משפיע.04:40:30

ושם דיברנו, זה הולך עד מלכות. מדוע בינה לא נצטמצמה? בסוף כל סוף, הקבלה בעצמה לא הייתה מצידה, רק שהיה כוח העליון עלה. לכן עוד לא ניכר שאני אגיד שיש הבדל. מה שאם כן, שבא לבחינה ד', למלכות, מלכות קיבלה את האור, והיות שהאור בא מהמשפיע, כאן נתעוררה במלכות שהיא חושקת בהשוואת הצורה. מי חושק בהשוואת הצורה? מלכות. ואמרה שהיא לא רוצה לקבל בעל מנת לקבל, רק בעל מנת להשפיע.

משם ואילך אנו לומדים חוק. איזה חוק? מה שרצון בעליון נעשה חוק מחויב בתחתון. פירוש הדבר, מתחילה היה בחירה, עכשיו כבר היא לא יכולה. כבר נקרא מטה בחשיבות. מה הפירוש לא יכולה? לא רוצה עכשיו להיות מנותקת. מקודם היה לה אור, היה רוצה בהשתוות הצורה מכוח בחירה. עכשיו כבר היא מרגישה שהיא תהיה מנותקת. ממה? שהיא נבחנת מרוחקת, בשביל שקיבלה שינוי. נמצא, מקודם לפני הבחירה עוד לא היה שינוי צורה, רק קישוט. ואחר כך עושה... אחר כך נגלה בחינת שינוי צורה.

לכן, איך האור יכול לעבור למטה, בקדושה, בזמן שהאור הוא המשפיע והתחתון המקבל? תשובה, היות שיש מסך, היות שיש השתוות האור, אז היא לא ניתקה ממקורה האור. אור המשפיע הוא אם כן גם כן מקבל עכשיו התחתון בעל מנת להשפיע. נמצא, על ידי הלבשת התחתון מהאור, עוד נחשב האור שדיבר במקורו כאילו, שהתחתון מקלקל את האור, והתחתון מקבל אותו בעל מנת להשפיע.

יוצא מזה תוצאה. בזמן שהתחתון לא יכול לקבל על מנת להשפיע, אז אם הוא יקבל, הוא לא יהיה שווה למקורו מבחינת כוח השפעה, לכן האור מסתלק. לכן נקרא הסתלקות האור בשם חושק למקורו, היינו מבחינת להשפיע.

זה שאומר, בפנים, כז) חושק למקורו:

כשהאור חושק להשואת הצורה, להיות זך כמו המאציל, איך שייך זה לומר? לא מדברים מאור, כאן מדברים ממה שאור מלובש בכלי. ונמצא הוא חפץ משום זה להסתלקות, להסתלק מהתלבשות [ב]הכלים. מדוע? הכלי מגביל, הכלי מרחיק אותו כלי מהשורש. הנה הסתלקות הזאת, מכונה "חושק למקורו". מדוע? משם אמרנו קודם, שכבר לא יכול לכוון על מנת להשפיע. עכשיו באה השאלה, מהו הסיבה שחושק למקורו? משום שהתחתון לא יכול לכוון בעל מנת להשפיע. תשובה, ודבר זה נמשך, ע"י הכאת או"פ ואו"מ זה בזה. שעל ידי זה נאבד לו המסך, אז הוא לא יכול אומנם לכוון על מנת להשפיע, נמצא האור שיקבל, יהיה מוכרח רק מהמקור, לכן נקרא זה הסתלקות האור בשם, חושק למקורו.

מה הוא רוצה בזה? תמיד לומדים, אין שינוי באור. איפה אור מסתלק, לאיזה מקום? אלא מה, התחתון רואה אותו. מדוע התחתון רואה אותו, אומרים? שאור צריך להיות בהשתוות הצו... ... האור הוא נדמה למשפיע, לכן לא סובל כאילו שהתחתון, איך אומרים, מרחיק אותו. נותן שינוי צורה.

זה שאומר, וצריך שתבין, שאין הכוונה על אור העליון בעצמותו, אלא הכוונה היא על עה"ס דאור ישר, פירוש הדבר, מדבר מהמקבל, לא מאור בעצמו. הוא מדבר מהאור, מה שהוא משיג, זה אור הזה נסתלק משום שהמשיג אותו מנתק אותו כאילו, מהשורש.

תלמיד: זאת אומרת, למעשה הוא בעצמו מסתלק.

רב"ש: שהנה כבר בבחינת יחס משותף מאור ולבושו, כי על כן נקראות בשם ספירות. אכן בעצמותו של אור העליון אין שום הגה ודיבור כלל כי אין מושג באור בלי לבוש או כלי.

זאת אומרת, אין הפירוש על האור רוצה למקורו. זה שייך לומר. רק מה שאנחנו אומרים, מה שהתחתון משיג מהאור, ההשגה הזאת בורחת מהתחתון. מדוע ברח מהתחתון? היות שהתחתון מְרַחק אותו מהשורש, מה שהוא משיג. לכן ההשגה הזאת בורחת ממנו. זה נקרא מסתלק, וזה נקרא בלשון הרב, חושק למקורו.

הוא שואל לי, כבודו, כאן הוא שואל, כאן כתוב, מדברים מעשר ספירות. הלא בעשר ספירות למדנו שאין יותר ממלכות, מה נקרא רצון לקבל. רק מה למדנו? לאחר שנתגלתה מלכות, מלכות משגת את הגורמים שלה, אז אנחנו מדברים מעשר ספירות או לא?

תלמיד: כן.

רב"ש: אם כן, מה אתה שואל?

אות כח) מה השאלה? חזרה למאציל:

מי חזר למאציל? מבאר. הסתלקות האור המסובב מן הזדככות המסך, מכונה "חזרה" למאציל, דהיינו למלכות של ראש שהיא המאציל לעה"ס, הנקראות גוף. כי על ידי עליתן שמה, נמצאות מתחדשות ומתפשטות שנית, בבחינת התפשטות ב'. ועל דרך זה, בכל התפשטות חדשה, שהיא יוצאת רק ע"י חזרת אור[ות] למאציל, באופן שכל חזרת אורות למאציל, היא כדי לסבב פרצוף חדש.

הוא שואל כך, חזרה למאציל. אם התכלית היא להיטיב לנבראיו, בזה הייתה התפשטות הראשונה לאחר הצמצום, מטעם להיטיב לנבראיו, מדוע עשה סיבה שיהיה הסתלקות האור? לחזור למאציל זה ההפך מכוונתו.

תשובה. זה מה שאנו אומרים, חזרה למאציל, בכדי שיוכל לקבל עוד, בכדי שיקבל תוספת אור. דהיינו, נגיד מקודם היה יכול לקבל בפרצוף גלגלתא, עביות דבחינה ד' נגיד, עשרים אחוז, וזה קיבל באור פנימי, והשאר נשאר באור מקיף. הוא יכול לקבל עוד אחוז אחד. נמצא שעל ידי הסתלקות האור, הוא יכול אחר כך לקבל עוד תשע עשרה אחוז. ואנו צריכים לזכור, גמירי, בשביל מה הם, מה ... ... בשביל השו... פירוש הדבר, מה שנתגלה כבר כאילו, כבר זה מגולה לחוץ, רק מה, התחתון לא רואה אותו עכשיו. אם כן, הוא יכול עכשיו לקבל עוד תשע עשרה אחוז. ואחר כך נגיד אם יש עוד הפעם חזרה למאציל, גם כן אין הכוונה שלו להתפאר, רק כדי השגה יכול להוסיף עוד שמונה עשרה אחוז.

נמצא לפי זה, כל פעם שאני אומר, חזרה למאציל, היא לא מטעם שלא להאיר האור, אלא להפך, דווקא על ידי מציאות כזו האור מתגלה לאט לאט, עד שיתגלה כל האור שהיה במחשבתו יתברך לתת לתחתונים.

עכשיו נעבור בפנים. [כח)] חזרה למאציל:

אז הוא אומר, הס... מה שאנחנו לומדים, הסתלקות האור המסובב מן הזדככות המסך, מכונה "חזרה" למאציל, דהיינו למלכות של ראש שהיא המאציל לעה"ס, הנקראות גוף. הלא זה ההפך מהמטרה. המטרה הוא להיטיב, לא לחזור להסתלקות.

מתרץ. כי על ידי עליתן שמה, נמצאות מתחדשות ומתפשטות שנית, בבחינת התפשטות ב'. ועל דרך זה, בכל התפשטות חדשה, שהיא יוצאת רק ע"י החזרת אור[ות] למאציל, באופן, אם אנחנו רואים שכתוב, חזרת האור למאציל, אין הכוונה להסתלקות, רק מה? היא כדי לסבב פרצוף חדש. שיהיה יותר גילוי.

שאלה כט) חסד פרטי:

מה זה חסד פרטי? עי' ה' חסדים. מה שביארנו, וה' קצוות, מה למדנו שם? שחג"ת נ"ה דז"א, הן ה' בחינות כח"ב זו"ן דאו"י. אם כן, מדוע אתה אומר חג"ת? תגיד כח"ב. אלא מה? שמשום חוסר אור החכמה בג"ר דז"א, לכן נקרא זעיר אנפין קטן, הם היסוד של אמצע... חסדים, המה רק ה' חסדים.

אחר שיש לנו שש בחינות, אלא היסוד הוא בחינת התכללות ה' בחינות יחד, יחד, והתערבותן זו בזו. ואינו קצה פרטי, בפני עצמו, שיהיה נבחן ל"חסד פרטי" מה' החסדים.

מה השאלה ומה התשובה? השאלה, מה זה חסד פרטי? אז אני אגיד עוד הפעם את המשל מה שאמרתי פעם. אני לוקח ה' מיני ירקות לחוד. הכול ירק וירק נקרא, אם אני אכנה אותם הירקות, ירק בפני עצמו. עגבניות זה ירק בפני עצמו, מלפפונים ירק בפני עצמו, בצל ירק בפני עצמו, קולורבי בפני עצמו. ואחר כך אני עושה סלט, בכל הה' בחינות, יש שם ביסוד הזה, בסלט הזה איזה ירק בפני עצמו, או מה שחיפשתי הוא מה נותן סלט?

מקודם היה חמש מיני ירקות, חמש מיני ירק פרטי בפני עצמו, ואני מחביא בסלט, איפה השישי? נתת עכשיו סלט. אני מוצא שם ירק פרטי בפני עצמו? זה הנמשל. יסוד לא נק... אין שם חלק פרטי בפני עצמו אני יכול לדבר בו, אלא של כל הה' בחינות ביחד.

או, אני אומר עוד הפעם. [כט)] חסד פרטי:

עי' ה' חסדים. וה' קצוות שאומר שם, הן ה' בחינות כח"ב זו"ן דאו"י. מה הוא אומר? כמו שיצא באור ישר ד' בחינות עם השורש זה ה', כל העולמות הם בחינת חותם ונחתם, אין יותר מה' בחינות. אם כן, מה שאומר זעיר אנפין הוא, הוא ה', ה' חסדים, הם גם כן לא אותו דבר, נמשך מה' בחינות דאור ישר. לפי זה, מדוע אתה משנה את השם לחג"ת נה"י? מה התשובה?

שמשום חוסר אור החכמה בג"ר דז"א, המה רק ה' חסדים בעיקר, יש שם רק הארת חכמה, לכן השתנה שמה ההוא, אבל למעשה, הם ה' בחינות דאור ישר. הלא אנחנו רואים שיש ו"ק, יש יסוד, אז הוא אומר, אמנם היסוד דז"א אינו בחשבון ה' חסדים, מדוע? משום שאין יותר מה' בחינות, מה זה יסוד? אלא היסוד הוא בחינת התכללות ה' בחינות יחד והתערבותן זו בזו. ואינו קצה פרטי, שיהיה נבחן ל"חסד פרטי" מה' החסדים. כמו שהם חסד פרטי.

מה כאן השאלה? אות ל) חצי עובי דופן:

הרב אומר שהכלי לוקחת חלק מאור מקיף וחלק מאור פנימי, לכן צריך להיות כלי הפנימי עבה יותר, שיקבל אור מקיף הגבוה. מה שאין כן, כשמקבל אור פנימי, הרי הכי גבוה. מה שאין כן אור מקיף הוא יותר גדול, אז הוא לוקח חצי מהחיצוני.

שם כתוב כך, מה שקשה כל כך. הוא אומר, פנימיות הכלי הוא מחוטם. כך לשון הרב. חיצוניות ב... חיצוניות הכלי הוא מאוזן. אז הרב בעצמו שואל, הלא אור מקיף הוא יותר גדול, ואנחנו רואים בחוש, אצלי מה יותר חשוב? פנימיות הכלי אנחנו משתמשים, לא חיצוניות הכלי. אם כן מדוע אני אומר שה... שה... ש... שאור פנימי מאיר בפנימיות הכלי? אדרבה, עוד צריך אור מקיף הגדול להאיר בפנימיות הכלי, מדוע? שהיא יותר חשובה. הוא שואל להפך גם כן.

בקיצור, אז הרב מפ... מתרץ שם, ... ... היות שאור מקיף הוא גדול וצריך להיות כלי זכה, לכן הוא מקבל מקיף מאוזן, שהוא יותר זך, מה שאין כן, אור פנימי הגבוה, הוא מקבל בכלי יותר עב, שהיא בחינה ג'. מה שאם כן, אם היה אור מקיף צריך להיכנס בבחינה ג', לא היה יכול משום שזה יותר עב. זה לשון הרב.

אז הוא, מה הוא מפרש שם, מה כל העניין? אנו רואים שני דברים. קודם כול צריכים לדעת מה זה פנימיות, מה זה חיצוניות?