שיעור צהריים 26.11.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש" כרך ג', אסופת "דרגות הסולם", עמ' 1777,

מאמר 359, "ויזרע יצחק בארץ ההיא"

קריין: "כתבי רב"ש" ג', עמוד 1777, מאמר 359, "ויזרע יצחק בארץ ההיא".

ויזרע יצחק בארץ ההיא

תולדות תש"מ

""ויזרע יצחק בארץ ההיא, וימצא בשנה ההיא מאה שערים, ויברכהו ה'".

ויש לשאול למה דווקא מאה שערים, מדוע לא מאה וחמשים, שהוא יותר חשוב ממאה. ומדוע אם הפסוק רוצה להפליג הפלגה גדולה אינו מוצא רק מאה שערים. עוד יש לשאול, "ויברכהו ה'" היה צריך לומר לפני "וימצא מאה", ומכאן משמע שלאחר שזכה למאה שערים עוד יש מקום לברכת ה'. ומה היה חסר לו, שתהיה הברכה על מה לחול.

ועוד יש לשאול, על הפסוק "כי גדול מאוד" פירש רש"י, שהיו אומרים זבל ופרדותיו של יצחק, ולא כספו וזהבו של אבימלך. הגם שיש על זה הרבה פירושים, על דרך הפשט עדיין נשאר קשה.

הנה מובא בהקדמה לתע"ס, שמלבד תשובה מאהבה יש גם תשובה מיראה, שאז הוא נקרא בינוני. והוא נותן שם משל על זה, בדומה לב' אנשים שכרתו ביניהם ברית אהבה מחמת הטוב והעונג שהם משפיעים איש על רעהו.

ובזה יש ב' אופנים:

א. שתמיד היה ביניהם אהבה.

ב. שבתחילה היה להם טענות איש על חבירו, ורק אחר זמן נקשרה ביניהם אהבה וכרתו שניהם ברית.

ובזה הוא מפרש, שענין תשובה מיראה, שזדונות נעשים לו כשגגות, נמצא שרק לאחר שעשו תשובה יש ביניהם אהבה, מה שאין כן לפני זה היה לו זדונות. לכן תשובה מיראה נקראת בחינת בינוני, משום שיש כאן ב' זמנים: טרם שעשה תשובה, אז לא היה להם אהבה, אבל לאחר שעשה תשובה כבר יש להם אהבה.

מה שאין כן כשזכה לתשובה מאהבה, שזדונות נעשו לו כזכיות, נמצא שחלק הזמן שמטרם תשובה גם כן נתקן, שנעשו כולן זכיות, עיין שם. ואז נקרא "צדיק גמור", משום שכבר אין לו שום זדונות.

וזה פירוש, "ויזרע... וימצא מאה שערים", היינו מאה אחוז, משום שיותר ממאה אחוז אינו בנמצא. שהכוונה שתיקן אפילו הזמן שמטרם עשה תשובה, היינו אפילו הזמן שהיה לו בחינת זדונות, שזה נקרא בחינת "זבל ופסולת".

ו"פרדות", אאמו"ר זצ"ל פירש, זהו בחינת פירוד, שבזמן הסתרת פנים מרגיש האדם שהוא נפרד מה' וצריך להתחבר ולהדבק בה', שגם זה נתקן אצל יצחק.

מה שאין כן כשעושה תשובה מיראה, הגם שאחר התשובה כבר יש לו "כסף וזהב", מלשון כסופים וזה הב, שה' יתן לו אהבה ויראה משום שהוא כבר כוסף לה', שאז ה' נקרא בשם "אבי מלך". אבל זו בחינה שנוהגת רק לאחר תשובה.

מה שאין כן לפני שעשה תשובה נשאר זדונות, הנקרא "זבל ופרדותיו". וזהו פירוש שהיו אומרים, זבל ופרדותיו של יצחק חשובים יותר מכספו וזהבו של אבי-מלך. משום שזבל ופרדותיו של יצחק, שהוא מבחינת תשובה מאהבה חשובים יותר מתשובה מיראה, שנקרא כספו וזהבו של אבימלך.

ולפי מה שמבואר בהסולם, אז מטרם שזוכים לבחינת אור החכמה, עוד לא זוכים למחילת עוונות. ויצחק, שהוא בחינת גבורה, שהוא בחינת חכמה, הנקרא "מאה שערים", שכל המאה אחוז משנותיו נתקנו, אבל עוד צריכים לקו אמצעי, הנקרא בחינת ברכה, שהוא בחינת חסדים המלבישים את החכמה, כמבואר בהסולם.

שלכן התורה מתחלת בב' דבראשית, משום שבית הוא בחינת ברכה, שהיא בחינת חסד. לכן אחרי כל זה, "ויברכהו ה'", שזכה להתכללות של קו אמצעי."

תלמידה: מהי המידה השלמה של העבודה בהתגברות כדי שהתשובה לבורא תהיה מאהבה?

זה אומר שאני מצדיק את כל מה שהבורא עושה לי בכל המצבים.

תלמידה: מהו אותו רגע בהתגברות שמתווסף לחשבון הכללי?

זה כל פעם הסכמה יותר ויותר גדולה עם הבורא במה שהוא עושה.

תלמידה: יוצא שהתיקון, התשובה צריכה להיות רק מאהבה, וברגע.

כן.

תלמידה: איך ללמוד לתקן את הרצון להשפעה תוך רגע?

את זה עושה הבורא, האדם יכול רק ללכת בעקבות זה.

תלמידה: למה המדרגה הראשונה של התיקון היא "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך" שזה נקרא תשובה מיראה?

כך זה קורה, שהחזרה, תשובה לבורא נקראת חפץ חסד.

תלמיד: יכול להיות שכל הזדונות בעולם הם רק השגגות שלנו וכשכל אחד מאיתנו יבין את זה ויסלח לאחרים אז נפסיק לשנוא זה את זה ונאהב אחד את האחר כמו את עצמנו?

כן.

תלמיד: בטקסט כתוב שהתורה הופכת אותנו לראויים לברכה של הקו האמצעי. בשיעור הבוקר אמרת שכדי למשוך את המאור המחזיר למוטב צריך להיות נוכחים בשיעורים ואמרת שמי שנמצא פיזית בשיעור מושך את המאור ומי שמקשיב אחר כך לא מרוויח מזה באותה צורה. האם תוכל לעזור לנו להבין את חשיבות ההשתתפות בשיעור הבוקר ביחד עם כולם ולא רק לשמוע את זה אחר כך במשך היום, מה בעצם ההבדל בין שתי צורות הקבלה של השיעור?

ההבדל הוא שאז האדם נמצא כמו בפעם הראשונה בשיעור וחסרים לו כוחות להצדיק את השיעור ולכן הוא מבקש שיהיה לו את הכוח הזה. אבל אפילו שמקבל אחרי הבקשה, זה כמו שזה קורה בפעם אחת.

תלמידה: איך להבין שהעבודה שלי על הגדלת הרצון וההתרכזות בהשפעה עוברת לדרגת יצחק, ששם אני יכולה להעלות את הרצונות לקדושה, ולהגדיל את הקו האמצעי שזו ברכת החסד?

זה יבוא עם הזמן.

תלמידה: אם אני מפחדת לנסות, מה אני צריכה לעשות?

להיות קרובה יותר לבורא ואז אין לך ממה לפחד.

תלמידה: במאמר מדובר על פחד מהקו האמצעי. זה פחד לאבד את האהבה לבורא או שזו האהבה של הבורא אלינו?

זה פחד לאבד את האהבה לבורא.

תלמידה: להיות בשיעורים ביחד זה כמו קבלה על מנת להשפיע?

כן.

תלמיד: מדובר על זה שאחרי שהאדם עושה חזרה מתשובה יש לו אהבה ויראה והוא כבר משתוקק לבורא. ההשתוקקות הזאת מופיעה רק אחרי החזרה מיראה או שיש צורות שונות של השתוקקות לבורא?

לא, דווקא אחרי התשובה מיראה.

תלמידה: 100% של אברהם זו האמונה למעלה מהדעת שהבורא נותן בזה שהבורא ראשון ואחרון?

כן, אפשר להגיד כך.

תלמיד: מאיפה לקחת אהבה לבורא?

בין החברים. אם את רוצה להיות יחד איתם, לתמוך בהם, אז את מוצאת ביניהם את האהבה שלך לבורא ואת לא תוכלי למצוא אותה בשום מקום אחר.

תלמידה: ומה זו אהבה לבורא?

את זה את צריכה למצוא. באהבה לחברים את צריכה למצוא אהבה לבורא.

תלמידה: יש מצבים שהגוף מתנגד לעשות איזושהי עבודה גשמית, איך לחייב אותו לעבוד?

את זה אני לא יודע, אתם צריכים להמציא בעצמכם. את מכירה טוב יותר את הגוף שלך.

תלמידה: כתוב ""ויזרע יצחק בארץ ההיא, וימצא בשנה ההיא מאה שערים, ויברכהו ה'". מהם מאה השערים האלו?

זה יחס הבורא אליו, הבורא מברך אותו, מברך אותו בכל.

תלמידה: זה הסוף, אלו השערים האחרונים שנפתחים בסוף?

כן.

תלמידה: כשהאדם מנסה להתחבר לחברים, הוא מרגיש אליהם יותר קרבה ואהבה, אבל מצד אחר הוא מרגיש שהוא מתרחק מה', החברים כבר יותר חשובים. זה נורמאלי או לא?

לא, זה לא יכול להיות. זה לא נורמאלי.

תלמיד: מהי ברית האהבה?

כשיש קשר בין האדם והבורא שמבוסס על אהבה זה נקרא "ברית האהבה".

תלמידה: מה פירוש המילה פירוד על פי בעל הסולם?

לפי בעל הסולם פירוד זה הפרדה, שאף אחד לא מבין את האחר בשום דבר, ולכן יש ביניהם ניתוק או פירוד.

תלמידה: מה הקשר בין הפירוד לחיינו?

בחיינו יש גם פירוד וגם חיבור. אנחנו צריכים תמיד להשתוקק לחיבור ולהתרחק מהפירוד.

תלמידה: איך להבין ולבצע את המושג תיקון, התיקון שהשיג יצחק, בתוך התהליך הרוחני שלנו?

אנחנו צריכים למצוא את סיבת הפירוד בינינו ולהשתדל להתגבר עליו, וככל שנתגבר עליו כך נרגיש שאנחנו חוזרים לאיחוד, עם החבר נגיד, ובזה נגיע לתיקון.

תלמידה: כתוב בקטע, "שבזמן הסתרת פנים מרגיש האדם שהוא נפרד מה' וצריך להתחבר ולהדבק בה', שגם זה נתקן אצל יצחק." מהי התכונה הזאת של יצחק שדווקא בה ניתקן הפירוד הזה מה'?

תכונת יצחק היא גילוי הרצון לקבל הגדול שמפריד בינינו, ולכן בתיקונו אנחנו חוזרים לחיבור בינינו ומתקנים את בחינת היצחק.

תלמידה: זו לא תכונת יצחק שמתקנת, אלא דווקא שמגלה את הפירוד ומזמינה את התיקון?

כן.

תלמיד: האם המחשבה על החברים יכולה לבוא לידי ביטוי פשוט כאיזו השתוקקות, כמיהה לזה? כי אני לא יכול להגיד שאני מבין בדיוק מה זה החיבור, אז האם פשוט אפשר להתחיל מהמחשבה הכנה להיות ביחד כדי להתניע את התהליך?

כן.

תלמיד: וככל שאני נמצא יותר במחשבה הזאת כך ההשתוקקות הולכת וגדלה, האם זה נכון?

כן.

תלמידה: קודם כל תודה על כל השיעורים והתובנות שאנחנו מקבלים מהשיעורים, בפרט מהשיעור הזה. אם יש 100% השפעה של אברהם, אז מה שחסר לנו על פי המאמר הזה זה מה שדובר עכשיו על יצחק, ואמרת שזה גילוי הרצון לקבל הגדול בינינו. האם הקו האמצעי גם חסר לנו? ואולי בעקבות זה גם חסרה לנו קבלת המ"ד מה' יתברך?

הכול נכון.

תלמידה: תשובה זה התהליך של תיקון כל רצון בכל צעד?

כן.

תלמידה: האם שתי התשובות, מיראה ואהבה, קורות בו זמנית, ואז יש מעבר לבחינה הבאה, או שבכל דרגה יש תשובה מיראה ותשובה מאהבה, איך זה קורה?

זה קורה אצלנו ככלל, כתשובה מיראה, ואחר כך כתשובה מאהבה.

תלמידה: במצב של קו אמצעי כאשר בתוכך יש הבנה שלמה של כל מה שקורה וקרה, ומאחורי זה אתה רואה דווקא את הטוב והאהבה של הבורא, יש תשובה מאהבה וברגע הזה אתה בקו האמצעי?

כן.

תלמידה: אבל מתי זה קורה? אם זה קורה ואתה רואה, מרגיש שזו תשובה מאהבה, זה לא יכול להיות באיזה מדרגות של הכנה, זה שם בגובה?

כן.

תלמידה: אז מה שאתה חווה עכשיו ומצדיק ורואה את התוצאות ואת ההודיה, זה לא תשובה?

זה תשובה, זה גם שלב של תשובה.

תלמידה: זה תשובה מאהבה?

כן.

תלמידה: מה זו הבחנה שנקראת תשובה מיראה?

תשובה מיראה.

תלמידה: מה זו התשובה, למה האדם שב?

תשובה זה חזרה.

תלמידה: אל הבורא?

אל הבורא.

תלמידה: לאדם תמיד יש יראה ממשהו, הוא תמיד פוחד שיקרה משהו לבהמה שלו, הוא תמיד מפחד ממשהו. איך מעמיקים את היראה כך שהיא תתחיל להיות לכיוון יראה רוחנית, מה הסימן לזה?

הסימן לזה הוא שאדם מתעלה מעל היראה, שהוא מבין מה חסר לו כדי להגיע לחיבור.

תלמידה: ומאיפה הוא מקבל את ההבנה הזאת?

הוא מקבל אותה מהבורא, ודאי שמהבורא.

תלמידה: אני מנסה להגיע לחיבור כבר הרבה שנים, אבל אני לא יודעת מה בדיוק חסר לי, איך לשכנע את הבורא שיגלה לי?

את לא יודעת מה את צריכה לעשות כדי להגיע לחיבור עם הבורא?

תלמידה: לא. אני מרגישה בתוך בועה של אגו, אני לא מצליחה בכלל להבין איך יוצאים מזה.

בסדר. אבל כשאת מגלה את החיבור שלך לבורא, את מגלה בזה עוד משהו?

תלמידה: לפעמים יש לי הרגשה, שאני טיפה מבינה לאן הבורא מכוון. אבל אלו רגעים, אין לי נתיב ברור, אין לי סימנים שאני מתקדמת בזה. ההרגשה היא בסדר אבל יש חושך, לא נודע, לא ברור לאן הולכים.

כן, ברור. אבל מה עוד את מרגישה באותו זמן?

תלמידה: בזמן שאני מרגישה שהבורא מכוון?

כן.

תלמידה: אני מרגישה שמשהו סתום, אני לא מצליחה לפתח את זה.

ולבכות?

תלמידה: לא בכיתי כבר הרבה זמן, כמה חודשים.

זה נקרא שהלב שלך יבש. ובכל זאת אם היית בוכה, את חושבת שזה היה עוזר?

תלמידה: כן, זה היה עוזר.

אז למה את לא מבקשת לבכות?

תלמידה: כי אני גם קצת שמחה על דברים שקורים, חשבתי שצריך להידבק בשמחה.

אבל יש לך איזה סיפוק מזה שאת שמחה בצורה כזאת?

תלמידה: זה גם קצת מתחבר לתחילת השאלה, אני מפחדת שאם לא אהיה בהודיה לבורא על כל דבר שהוא נותן, אז אני כבר אעשה משהו שהוא לא בסדר, לכן לא צריך להתלונן.

הבנתי. זאת אומרת, בכל זאת יש חוסר סיפוק וחוסר בקשה.

תלמידה: מה זה אומר "לחזור בתשובה מיראה", ואיך זה קשור לקבלת כסף וזהב במובן הרוחני, ואיך להשתמש בזה בעשירייה?

לחזור בתשובה מכסף וזהב, זה בתשובה מחוסר כסף וחוסר זהב, זה שאין לי קשר נכון עם הבורא, ואני לא יודע באיזו צורה אני יכול להידבק אליו, וחוץ מזה כביכול אני לא יודע מה הוא רוצה ממני, לא כסף ולא זהב, אז במה אני יכול למדוד כמה אני חייב לו.

תלמידה: מה זה נקרא ששני חברים כרתו ברית? האם בשביל ברית חברים חייבים לדבר עליה ולהגיע להסכמה משותפת, למה בדיוק הם מתחייבים, או שברית יכולה להיות אפילו בלי בירור, אלא איך שכל אחד מבין?

כשיש ביניהם הסכמה שלמה על איזה יחסים ביניהם הם כורתים ברית.

תלמידה: האם חייבים את ההסכמה הזאת או יכול להיות בלי בירור בכלל, בלי דיבור ביניהם, כל אחד מה שהוא מבין תחת המילה "ברית" שעליה הם קראו?

לא. חייבת להיות הסכמה שלמה.

תלמידה: איך כורתים ברית בין החברים?

שכל אחד מבין מה הבורא דורש מהם והם מסכימים לדרישה הזאת ומוכנים להתחבר ביניהם כדי להתחבר בבורא, ואז נעשית ביניהם גם ברית.

תלמידה: זה מחייב בירור משותף מה כל אחד מבין?

כן, כן.

תלמידה: מה זה אומר שכל הזדונות שלו תוקנו, כבר הגיע למאה שערים ועדיין הוא צריך את הקו האמצעי של החסדים. מה זאת התוספת הזו?

זה תיקון חשוב, כי זה הקו האמצעי. הוא מכסה גם על קו הימין וגם על קו השמאל.

תלמידה: יוצא שאלו שתי צורות שונות של עבודה?

אפשר להגיד כך.

תלמידה: איך לקצר את הזמן שפונים לבורא. כי כל פעם הוא פונה אלינו דרך כל מיני דברים, ואנחנו כאילו מסרבים להתקשר אליו חזרה.

אני חושב שהכי טוב להסכים מראש עם כל מה שהבורא דורש, מבקש מאיתנו, זה העיקר.

תלמידה: יש עוד מקום לברכה של הבורא, מה זה המקום הזה?

המקום לברכה לבורא זה הלב שלנו.

תלמידה: אחרי כל זה ה' ברך אותו זאת אומרת, הוא זכה לקו אמצעי. מה זה אומר שזכה לקו אמצעי?

כל עוד לא זוכים, שום דבר לא יהיה ברור, ידוע לך. הקו האמצעי זה כאשר קו ימין וקו שמאל מתאזנים.

תלמידה: אם החברות בעשירייה הן בעצם השערים, איך נפתח אותם, איך נתגבר על כל המחסומים?

זה ברור, תתחברו ביניכן. הכול נפתר דרך החיבור.

תלמיד: במה תלויה הרגשת הפירוד מהחברים ומהבורא למרות שאתה נמצא בין חברים, ואיך אפשר להגיע לסאה מספקת של דרישה לחיבור?

בזה שאתם מרגישים עד כמה אתם רוצים להתחבר אבל זה לא ניתקן, לא מיתקנים.

תלמידה: איך להבין את הברית בעשירייה?

כאשר כל עשרת המשתתפים מסכימים לשים הכול בצד ולעבוד רק על החיבור ביניהם.

תלמידה: יוצא שכאשר אנחנו מגיעים לעשירייה ומסכימים על הברית, זאת אומרת שלפני ההגעה כבר עשיו את הברית הזו או שאנחנו כל הזמן כורתים אותה?

צריכים להחזיק בה כל הזמן.

תלמידה: והבורא הוא מברך, כלומר הברכה שלו היא גם ברית. למה במאמר נאמר שתשובה מזה שקודם הייתה דחייה ואז אהבה עדיפה מסתם תשובה מאהבה? מה התפקיד של הברית פה?

אני קצת לא מבין אותך.

תלמידה: המאמר מאוד מסובך והייתי רוצה לחבר את כל הדברים שמתוארים פה. נאמר על הקו אמצעי, על הברכה של הבורא, על הברית, ועל זה שיש שתי דרכים, איך אפשר לחבר את כל זה?

בלב, בלב אפשר לחבר.

תלמידה: לגבי הדחייה, לא מזמן אמרת לי, תבכי. אני בוכה יותר, אבל אני מבינה שאני בוכה על עצמי, אבל אני רוצה לבכות על הבורא. איך לעשות את זה?

בשביל זה את צריכה להחליף את הלב שלך, את הרצון שלך, אז תוכלי לבכות על הזולת, אחרת כל הבכיות שלך יהיו רק על עצמך.

תלמידה: איך להחליף את הלב?

להחליף את הלב, את זה צריך לבקש מהבורא. אבל כאן יש לך עדיפות, כי אלה שרוצים להחליף את הלב, להם הבורא מקשיב במיוחד. על זה צריך לבקש ורק על זה.

תלמיד: האם יש עוד משהו כנגד האגו מלבד התפילה? כי בעשירייה אנחנו כל הזמן מתפללים לבורא על החברים, על "בני ברוך", עליך, תמיד מתפללים, אבל בזמן האחרון כבר אין כוחות. האם יש אמצעי אחר?

לא. אין אמצעי אחר.

תלמידה: שמעתי שאהבה זו תכונה שנחווה אותה בעולם העליון. לגבי המצב הנוכחי שלי, כשאני עושה תשובה מאהבה מהמקום הנוכחי, אז לאיזו אהבה אני מגיעה?

לזה שאת יכולה עכשיו להגיע לאהבה לבורא, ולאהוב אותו בכל לב ובכל נפש, כמו שכתוב, "ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבבך בכל נפשך ובכל מאודך". תנסי, את קרובה לזה, לא לעזוב.

תלמידה: האם זה שיש לו מאה זה אומר שהוא ביצע את המידה השלמה?

כן.

תלמידה: אם האדם מקיים את המידה השלמה, האם זה אומר שהוא בנה את הכלי המלא והבורא צריך לברך אותו?

כן.

תלמידה: למה התיקון מתחיל מבחינת החסד, אברהם, ואז יצחק? האם אנחנו לא מגלים קודם את הרצון לקבל?

לא, אנחנו לא יכולים לגלות את הרצון לקבל כל עוד חסרה לנו תכונת החסד.

תלמידה: איך מגיעים לחסד לפני יצחק?

ככה זה מגיע, אנחנו מבקשים, דורשים, ומתגלה תכונת החסד.

קריין: אני אקרא שוב את המאמר.

ויזרע יצחק בארץ ההיא

תולדות תש"מ

""ויזרע יצחק בארץ ההיא, וימצא בשנה ההיא מאה שערים, ויברכהו ה'".

ויש לשאול למה דווקא מאה שערים, מדוע לא מאה וחמשים, שהוא יותר חשוב ממאה. ומדוע אם הפסוק רוצה להפליג הפלגה גדולה אינו מוצא רק מאה שערים. עוד יש לשאול, "ויברכהו ה'" היה צריך לומר לפני "וימצא מאה", ומכאן משמע שלאחר שזכה למאה שערים עוד יש מקום לברכת ה'. ומה היה חסר לו, שתהיה הברכה על מה לחול.

ועוד יש לשאול, על הפסוק "כי גדול מאוד" פירש רש"י, שהיו אומרים זבל ופרדותיו של יצחק, ולא כספו וזהבו של אבימלך. הגם שיש על זה הרבה פירושים, על דרך הפשט עדיין נשאר קשה.

הנה מובא בהקדמה לתע"ס, שמלבד תשובה מאהבה יש גם תשובה מיראה, שאז הוא נקרא בינוני. והוא נותן שם משל על זה, בדומה לב' אנשים שכרתו ביניהם ברית אהבה מחמת הטוב והעונג שהם משפיעים איש על רעהו.

ובזה יש ב' אופנים:

א. שתמיד היה ביניהם אהבה.

ב. שבתחילה היה להם טענות איש על חבירו, ורק אחר זמן נקשרה ביניהם אהבה וכרתו שניהם ברית.

ובזה הוא מפרש, שענין תשובה מיראה, שזדונות נעשים לו כשגגות, נמצא שרק לאחר שעשו תשובה יש ביניהם אהבה, מה שאין כן לפני זה היה לו זדונות. לכן תשובה מיראה נקראת בחינת בינוני, משום שיש כאן ב' זמנים: טרם שעשה תשובה, אז לא היה להם אהבה, אבל לאחר שעשה תשובה כבר יש להם אהבה.

מה שאין כן כשזכה לתשובה מאהבה, שזדונות נעשו לו כזכיות, נמצא שחלק הזמן שמטרם תשובה גם כן נתקן, שנעשו כולן זכיות, עיין שם. ואז נקרא "צדיק גמור", משום שכבר אין לו שום זדונות.

וזה פירוש, "ויזרע... וימצא מאה שערים", היינו מאה אחוז, משום שיותר ממאה אחוז אינו בנמצא. שהכוונה שתיקן אפילו הזמן שמטרם עשה תשובה, היינו אפילו הזמן שהיה לו בחינת זדונות, שזה נקרא בחינת "זבל ופסולת".

ו"פרדות", אאמו"ר זצ"ל פירש, זהו בחינת פירוד, שבזמן הסתרת פנים מרגיש האדם שהוא נפרד מה' וצריך להתחבר ולהדבק בה', שגם זה נתקן אצל יצחק.

מה שאין כן כשעושה תשובה מיראה, הגם שאחר התשובה כבר יש לו "כסף וזהב", מלשון כסופים וזה הב, שה' יתן לו אהבה ויראה משום שהוא כבר כוסף לה', שאז ה' נקרא בשם "אבי מלך". אבל זו בחינה שנוהגת רק לאחר תשובה.

מה שאין כן לפני שעשה תשובה נשאר זדונות, הנקרא "זבל ופרדותיו". וזהו פירוש שהיו אומרים, זבל ופרדותיו של יצחק חשובים יותר מכספו וזהבו של אבי-מלך. משום שזבל ופרדותיו של יצחק, שהוא מבחינת תשובה מאהבה חשובים יותר מתשובה מיראה, שנקרא כספו וזהבו של אבימלך.

ולפי מה שמבואר בהסולם, אז מטרם שזוכים לבחינת אור החכמה, עוד לא זוכים למחילת עוונות. ויצחק, שהוא בחינת גבורה, שהוא בחינת חכמה, הנקרא "מאה שערים", שכל המאה אחוז משנותיו נתקנו, אבל עוד צריכים לקו אמצעי, הנקרא בחינת ברכה, שהוא בחינת חסדים המלבישים את החכמה, כמבואר בהסולם.

שלכן התורה מתחלת בב' דבראשית, משום שבית הוא בחינת ברכה, שהיא בחינת חסד. לכן אחרי כל זה, "ויברכהו ה'", שזכה להתכללות של קו אמצעי."

קריין: הייתי רוצה לחזור על משפט אחד מאוד מרגש ששמעתי בשיעור. "אלה שרוצים להחליף את הלב, להם הבורא מקשיב במיוחד, על זה צריך לבקש ורק על זה."

(סוף השיעור)