שיעור בוקר_14.01.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

זוהר לעם. כרך א'. עמ' 280. "הקדמת ספר הזוהר".
מאמר "מוליך החמורים". סעיף 109

אנחנו ממשיכים את המאמר שהוא אחד העיקרים בספר הזוהר שמסביר לנו על אותו כוח המוביל אותנו בדרך מלא לשמה ל-לשמה, מיציאת מצרים לכיוון ארץ ישראל, במילים אחרות אפשר להגיד, מהסתרת הבורא לגילוי הבורא.

קריין: כרך א', הקדמת ספר הזוהר, עמוד 280, למי שיש ספר בסעיף 109.

"109. גן עדן שלמטה, שכל הצדיקים עומדים שם, ברוח המתלבש בלבוש כבוד, כאותו האופן והצורה שהיו בעוה"ז, זהו שכתוב, נגד בני אדם. כלומר, באותה צורה של בני אדם שבעוה"ז. ועומדים שם, ופורחים באוויר משם, ועולים לישיבת הרקיע, באותו גן העדן של מעלה. ופורחים שם ומתרחצים בטל נהרות אפרסמון טהור, ויורדים ושורים למטה, בגן העדן התחתון.

כי ההבדל העיקרי בין ג"ר וז"ת בפרצופים ובנשמות, כי ג"ר יכולות לקבל אור החכמה כמו שהוא, ואינן צריכות שתתלבש להן החכמה בלבוש של אור חסדים. משא"כ פרצופי ו"ק, וכן הנשמות הנולדות מזו"ן, שעיקרן ו"ק, הן אינן יכולות לקבל אור החכמה, זולת בדרך התלבשותו באור החסדים.

וגן העדן שלמטה, שכל הצדיקים עומדים שם, ברוח המתלבש בלבוש כבוד, כאותו האופן והצורה שהיו בעוה"ז, זהו שכתוב, נגד בני אדם. כי כל הצדיקים שבגן העדן התחתון, הרוחות שלהם מלובשות בלבוש כבוד של אור החסדים, כמו נשמות בני אדם שבעוה"ז, שע"י לבוש כבוד זה, הנקרא אוירא, הן יכולות לעלות לגן העדן העליון, ולקבל משם אור החכמה. ואח"כ חוזרות למקומן לגן העדן התחתון.

ועומדים שם. שעיקר מקומן הקבוע בגן העדן התחתון. ופורחים באוויר משם, ועולים לישיבת הרקיע באותו גן העדן של מעלה, שבכוח האוירא הזה, שהוא אור החסדים, הן פורחות ועולות לגן העדן העליון, לקבל חכמה.

ופורחים שם ומתרחצים בטל נהרות אפרסמון טהור. כי אור החכמה, שהן מקבלות שם בגן עדן, מכונה בשם י"ג (13) נהרות אפרסמון טהור. כי החכמה נקראת שמן, והמספר י"ג מורה על חכמה של ל"ב (32) נתיבות.

ואח"כ יורדים ושורים למטה, שאינן יכולות לשהות שם. ותכף אחר קבלתן החכמה בתוך לבוש הכבוד שלהן, יורדות מגן העדן העליון למקומן, לגן העדן התחתון. ולפי שהן צריכות לקבל החכמה בתוך לבוש החסדים, דוגמת נשמות בני אדם שבעוה"ז, ע"כ הכתוב מכנה גם אותן, נגד בני אדם. כי הן באותה הצורה כמו בני אדם שבעוה"ז, כי גם הן צריכות ללבוּש החסדים כמותם."

קריין: 110.

" 110. ולפעמים הצדיקים האלו נראים נגד בני אדם, לעשות להם ניסים כמלאכים עליונים, כעין שראינו עתה אור המאור העליון, ולא זכינו להסתכל ולדעת סודות החכמה יותר.

הכוונה על נשמות יחידי הסגולה, שבגן העדן העליון. שאע"פ שמעלתן גבוהה כל כך, עד שאפילו הנשמות שבגן העדן התחתון העולות אליהן, בראשי חודשים ובשבתות, אינן יכולות לשהות שם, אלא יורדות תכף למקומן, ועכ"ז לפעמים נראות נגד בני אדם, שהן יורדות מגן העדן העליון לעוה"ז, ונראות לבני אדם כמו מלאכי עליון, היורדים לפעמים לעוה"ז. כמו שראה עתה האור של המאור העליון, לרב המנונא סבא, שירד אליהם מגובה מעלתו מגן העדן העליון, ונגלה לעיניהם בעוה"ז.

ודורש הפסוק, נגד בני אדם, על ב' משמעויות:

א. על הנשמות שבגן העדן התחתון, שיש להן צורת בני אדם, ופעל להן האורות הנשגבים שבגן העדן העליון, שיכלו לקבל משם בדרך עלייה בראשי חודשים ובשבתות. שאז הן זוכות לקבל פניהן של הנשמות שבגן העדן העליון, ולרדת שוב למקומן.

ב. נגד בני אדם ממש שבעוה"ז, שהנשמות האלו שבגן העדן העליון, יורדות לפעמים לעוה"ז כמו מלאכי מרום, ונראות לעיני הצדיקים.

ולכן נאמר, ולא זכינו להסתכל ולדעת סודות החכמה יותר. מתאונן על שתכף נעלם מהם, ומהעת ההיא לא זכה להשיג עוד סודות התורה עד הנה."

שאלה: בהשראת המקור האם אנחנו מסוגלים לברר איך להתחבר בלי אור חכמה?

ודאי שלא, אבל לְמה זה שייך?

תלמיד: כל התהליך בלי שנמשוך אור חכמה לא מסוגל להתקיים.

כן, נכון.

שאלה: בהתחלה קראנו שמדרגות הג"ר יכולות לקבל התלבשות אור חכמה בלי אור חסדים בצורה נקייה, איך אפשר לתאר זאת?

זה ג"ר דחכמה. ג"ר דחכמה יכול להתלבש בכלים ללא לבוש של חסדים. אלה כבר מדרגות גבוהות מאוד.

תלמיד: מי משיג את זה, האדם?

בדרך כלל כן, האדם משיג, אבל לבוש החסדים הוא כבר לא העיקר כמו במדרגות הראשונות. אור החכמה מגיע והוא ממלא את הכלי.

שאלה: מה זה גן עדן עליון ומה זה גן עדן תחתון ומה הם הפרצופים האלה שאנחנו לא רואים ולא מרגישים?

מלכות שעולה לבינה נקראת "גן עדן", היא מתמלאת באור חכמה שנקרא "עדן", אז יש גן עדן תחתון וגן עדן עליון, ו"ק דחכמה וג"ר דחכמה.

שאלה: מתואר כאן מצב בו אנחנו מתחילים כבר להבין באופן שלם שאת כל ההזנה שלנו אנחנו מקבלים מהסביבה החיצונית המורכבת מהבריאה המלובשת בגוף והבורא, האם זה נקרא גן עדן עליון?

כן.

שאלה: ביחס לגן עדן תחתון הוא אומר, כמו שכל הצדיקים נמצאים ברוח שמתלבש בלבוש של כבוד באותה הדרך שבה הם היו בעולם הזה, האם זה אומר שבין החברים יש תחרות של השפעה?

כן, יש תחרות בעזרה זה לזה, שהיא תחרות בהשפעה, מי יכול יותר להשפיע לאחרים.

שאלה: מה הוא העולם הזה ומי נמצא במדרגה הזאת?

מדרגת המלכות בדרך כלל נקראת "העולם הזה" בכל מדרגה ומדרגה. העולם הבא בכל מדרגה ומדרגה נקרא "מדרגת הבינה".

תלמיד: מה ההבדל בין בני אדם לנשמות?

זה תלוי איפה אנחנו מדברים על בני אדם. בני אדם בדרך כלל זה נושא כללי לנשמה, וזה לא חומר גשמי ביולוגי. הנשמה זה הכלי הרוחני, רצון לקבל בכוונה על מנת להשפיע.

תלמיד: מדרגת העולם הזה היא כבר מצב שיש לאדם נשמה? באיזה מצב בני אדם נמצאים בדרגת העולם הזה? מה אני צריך לתאר, באיזה מצב הכלים נמצאים בדרגה הזאת?

כאופן שאתה שואל אני לא יכול לענות. באיזו דרגה נמצא אדם הנמצא בעולם הזה? הוא נמצא בעולם הזה.

תלמיד: הוא עדיין נקרא בעל מנת לקבל?

כן.

שאלה: מה זאת אומרת לרכוש לבוש חסדים?

כשאנחנו מבקשים מלמעלה תיקון, מגיע אלינו כוח ומעלה אותנו למעלה מהרצון לקבל ואנחנו נמצאים בכוח ההשפעה, זה נקרא שקיבלנו לבוש חסדים.

תלמיד: איך אנחנו יכולים ליישם את זה בעשירייה?

אל זה אנחנו מתקרבים ואת זה עושים. תהיה איתנו בכל השיעורים, בכל ההזדמנויות ותראה איך מתקדמים, בדרך אנחנו רוכשים את כל המצבים האלו. מתחילים להבין, לשמוע יותר, להפעיל את עצמנו יותר. איך? רק בצורה פרקטית, כשאנחנו עושים זאת, אי אפשר אחרת. חכמת הקבלה היא חכמת פרקטית בלבד, מה שלא נשיג, לא נדע.

תלמיד: כשנאמר שהצדיקים מתגלים לאנשים כמו מלאכים מלמעלה, האם זה כדי לעזור לנו לעבור מלא לשמה ללשמה או שזה קורה רק כשכבר נעבור ללשמה?

בכל עליה ממדרגה תחתונה למדרגה יותר עליונה יש לנו מישהו, לא בני אדם, אלא כוחות רוחניים, שהם מעלים אותנו ממצב למצב, והם אלו שבאים עם החמורים, המחמר, או עוד כל מיני מלאכים, וכך אנחנו עולים ממדרגה למדרגה. אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר בלי הכוחות האלה שלוקחים אותנו בידיים או על הידיים או באיזו צורה אחרת מעלים אותנו.

שאלה: לפעמים הצדיקים האלה מופיעים בפני האדם, עושים ניסים עבורם. האם לזה התכוונת שזה עוזר לנו לעלות דרך המדרגות? האם זה נקרא "לעשות ניסים"?

לא, זה לא ניסים. "ניסים" הם נגד חוקי הבריאה. כאן אנחנו לומדים לפי חוקי הבריאה, איך הפרצופים שנמצאים באיזשהם מקומות, יכולים לעלות למדרגות יותר עליונות. ודאי שהם צריכים תוספת כוח ועזרה מסוימת, אבל היא מגיעה אליהן לפי המדרגות שבהן נמצאות הנשמות האלה.

תלמידה: אז מה הכוונה ב"לעשות להם ניסים"?

"ניסים" זה שם כזה שמשתמשים בו בכמה מקומות. לפעמים אומרים ניסים כאשר מצב בא והמדרגה לא מצפה לזה, לא מגיע לה כאילו, יש כאלו מעברים ממצב למצב, שהתחתון לא מבין למה מגיע לו והעליון עושה עליו כאלה תיקונים. נדבר על זה, יש הרבה סוגים.

שאלה: האם אור החסדים זה מה שעוזר לנו לבנות מסך?

אור החסדים בונה מסך.

שאלה: האם אור החכמה בכיסוי אור חסדים מביא את האדם לבצע פעולות לקבל על מנת להשפיע?

נכון.

שאלה: מי הוא אותו צדיק שכל פעם עולה לגן עדן עליון, אבל צריך בסופו של דבר לרדת בחזרה לגן עדן התחתון? האם מדובר על המקובלים?

תמיד מדברים על המקובלים, שהם עולים ויורדים והכול לצורך התיקון הכללי, כי במערכת הכללית יש לנו צורך שיתכללו כל הכלים בכל הכלים. ולכן יש המון עליות וירידות שבהן החלקים האלה, הנשמות האלה נמצאים כל הזמן בפעולות, בתנועות. ואלו שעושים את זה על מנת להשפיע, נקראים "הצדיקים", ואלו שמטפלים בהם בינתיים, עדיין נקראים "נשמות".

שאלה: כשאנחנו התלמידים יושבים ומקשיבים כאילו מבחוץ לתיאורים שהמקובלים מתארים לנו, תיאורים רוחניים, מקומות רוחניים, מה יכול לעזור לנו להצטרף למקובלים, ממש ללכת איתם?

מצד אחד שתרגישו עד כמה אתם לא מבינים ולא נכללים בפעולות האלו ואין בכם כלום כדי להיות שייכים לזה. מצד אחר, אתם מאוד רוצים ומתפללים, מבקשים, ואז זה יקרה. צריכה להיות תפילה, בּקשה, שאנחנו מאוד רוצים, אנחנו יודעים שזה לא בכוחנו, לא בהבנתנו, אבל אנחנו מאוד מאוד מבקשים, ואם העשירייה מתאמצת כך, אז היא מקבלת עזרה. המאמר הזה הוא עוד לא בשבילנו.

שאלה: יש לנו את הדוגמה של האינדיאנים שלא ראו את האוניות, ואחר כך סיפרו להם, והם התחילו לראות. מה הנקודה שגרמה להם פתאום לראות?

תפילה.

שאלה: מהי ה"צורת בני אדם" שהזוהר מדבר עליה?

בדרך כלל אלו נשמות שכבר כוללות בתוכן חלק גברי וחלק נשי, ובהתכללות כזאת יחד הן עובדות, אבל נראה בהמשך למה הכוונה.

תלמיד: כי כאן הזוהר מתייחס לכך שהנשמות האלה יורדות לדרגת העולם הזה והצורה שהיו בעולם הזה היא נגד בני אדם. אבל כנראה יש הבדל בין בני אדם, צדיקים, נשמות.

מדובר על הנשמות, על הרצון בסופו של דבר, שלרצונות יש כל מיני רמות, צורות של הרצון לקבל.

שאלה: אנחנו קוראים בספר שעדיין אין לנו בו תפיסה, ואנחנו כאילו עושים מאמצים. ב"הקדמה לספר הזוהר" בעל הסולם מסביר את כל המושגים, מהן נשמות, מה הם כוחות, אבל עכשיו, כשאנחנו קוראים, האם יש מקום לשאלות בכלל? אנחנו בכלל לא מבינים, ופעם המלצת, ייעצת לנו להתבטל בקריאה, פשוט לשבת, לעשות מאמץ. האם יש בכלל מקום לשאלות בקריאת ספר הזוהר?

יש כמה גישות לקריאה. יש באמת מקום לשאלות ויש מקום לתפילה. אני ממליץ בינתיים מקום לתפילה, כאילו שאני לא מבין כלום ולא יודע כלום. אני כמו תינוק שיושב ליד האמא, ואמא קוראת לי איזשהו ספר גדול כמו לתינוקות ומסבירה לי משהו, ואני מסתכל על הדפים הגדולים, הצבעוניים האלה של הספר לתינוקות, ועדיין לא מבין שום דבר, אבל אני יושב לידה, וכך נהנה מהתהליך עצמו. זה השלב הראשון שבו כך צריכים לעשות.

בשלב השני, אני מתחיל כבר להיכנס לתוך ההסבר של אמא. אני לא מבין בדיוק מה שקורה, אבל אני עוקב אחרי האצבע שלה כשהיא מצביעה לי על הציורים, על המילים, על משהו, ובצורה כזאת אני לאט לאט מתחיל להכיר את הדף, את הציורים, את המילים, וכך לאט לאט אנחנו נמשכים לפנימיות העניין.

תלמיד: איזו אחריות יש על חבר שיש לו את האומץ לקום במהלך השיעור ולשאול שאלה?

הוא רוצה לברר משהו, רוצה שיהיה לכולם משהו יותר ברור. כדאי לשאול. אולי לא מה שסתם לא מובן לכולם, אבל נמשיך ונשאל. אני לא אומר למי ששואל שהוא לא בסדר, שהוא צריך להתאפק, לסתום את הפה. לא.

שאלה: מהי חכמה של ל"ב נתיבות?

על חכמה של ל"ב נתיבות עדיין לא למדנו. יש לנו כ"ב אותיות, ועוד עשר שזה ל"ב נתיבות. נלמד עוד מעט. תתאפקו. כדי להסביר דברים כאלה, צריכים שיעור שלם.

שאלה: כתוב בטקסט שהצדיקים לבושים וחבויים בינינו כמו אנשים מהעולם הזה, על מה הוא מדבר?

זה העניין של הלבוש של האור החוזר, שכמו שבעולם הזה אנחנו יכולים להשיג לבוש שהוא אור חוזר, כך גם הצדיקים רוכשים אור חוזר וזה הופך להיות הלבוש שלהם.

שאלה: בעל הסולם אומר שניסים זה בניגוד לחוקי הבריאה. מה זה אומר?

"נס" זה משהו שהוא נגד הטבע, כי כול מה שבתוך הטבע נקרא "חוק", "חוק הטבע", ומה שמתנגד לחוקים, לנוסחאות למיניהן למשל בפיזיקה, מתמטיקה וכן הלאה אבל מתקיים, לזה אנחנו קוראים "נס". נס כי זה לא לפי הטבע. לכן בתורה אנחנו קוראים על "נס יציאת מצרים". שכשברחו ממצרַים והגיעו לים סוף, אז ראו ים לפניהם, מים, ולא ידעו מה לעשות. ואז בחור בשם נחשון שהיה ביניהם, נח‑שון, קפץ למים ראשון ואמר אני הולך אפילו אם אני אטבע וכך כולם הלכו אחריו וכך עברו את הים. זו דוגמת פעולה באמונה למעלה מהדעת, זאת אומרת נגד ההיגיון. לכאלה דברים קוראים "נסים", נס זה למעלה מהטבע. יש חוקי הטבע ויש משהו שקורה למעלה מחוקי הטבע, נגד זה.

שאלה: כשאתה למדת אצל הרב"ש, מישהו חוץ ממך שאל שאלות בזמן לימוד הזוהר?

כמעט ולא שאלו שאלות, גם אני לא שאלתי, פשוט שמענו מה שכתוב בזוהר ואם רב"ש היה מוסיף איזו מילה, הייתי רושם אותה.

תלמיד: מה השתנה עכשיו, אנחנו יותר גסים מאותם תלמידים, נכון? הם היו זכים יותר?

הם רצו לדעת, לשמוע את הזוהר, כי פעם ראשונה, שנייה, אפילו שלישית שומעים, שומעים על מה הספר מדבר ואחרי כמה כאלה פעמים מתחילים להבחין, לשאול, לשמוע, יש איזו היכרות. זה כמו שילד קטן עוד לא יודע את השפה אבל הוא שומע, מה הוא שומע הוא לא יודע אבל שומע איזה צלילים, לא מילים אלא צלילים, ולכן יוצא שכך גם אנחנו צריכים ללמוד, לשמוע. ואחר כך להתחיל לאט לאט להיכנס לתוך השפה, לתוך המילים, לתוך השאלות מהטקסט וכן הלאה, בהדרגה.

תלמיד: רוב השאלות מעוררות תסכול, אכזבה וזה מקשה להיות במצב של תפילה.

אתם לא מרוצים ששואלים?

תלמיד: כן, אבל רוב השאלות מעוררות אכזבה, הרבה יותר קשה להימצא לאחר מכן בזרם הזה של הקריאה.

זה נכון אבל אנשים צריכים את השאלות האלה, אני לא יכול להגיד להתאפק ושהם יבינו אחר כך, למרות שברוב המקרים בעוד כמה שורות מדברים על זה ומסבירים.

קריין: עמוד 281 טור ב' סעיף 111.

.111" פתח רבי אבא, ויאמר מנוח אל אשתו, מות נמות, כי אלקים ראינו. אע"פ שמנוח לא ידע מה מעשיו, שכתוב, כי לא ידע מנוח כי מלאך ה' הוא. בכל זאת, כיוון שכתוב, כי לא יִרְאַני האדם וחי, ואנו ראינו, וע"כ מות נמות. ואנחנו ראינו וזכינו לאור הזה, שהיה הולך איתנו, ובכל זאת התקיים בעולם, כי הקב"ה שלח אותו אלינו, להודיע לנו סודות החכמה שגילה. אשרי חלקנו.

פירוש. כי כשנראה מלאך ה' אל מנוח, לא הייתה השגתו בו שלמה, שהרי לא רצה המלאך לגלות לו את שמו. ועכ"ז פחד מהכתוב, לא יראני האדם וחי. ואנו זכינו להשגה השלמה, כי ידענו את שמו, רב המנונא סבא, ואנו חיים וקיימים בעוה"ז. ומכאן תבין, שעניין קבלת פניו של מדרגת רב המנונא, הוא כמ"ש, הראני נא את כבודך, שביקש משה מה', שעל זה אמר לו ה', לא תוכל לראות את פניי, כי לא יראני אדם וחי. ונמצא שהשגתם גדולה מהשגת משה.

ועל זה לומדים, נביא הוא שלא קם כמשה, אבל חכם קם. וכן, חכם עדיף מנביא. ובזה שִׁבּחו את עצמם. ואנחנו ראינו וזכינו לאור הזה, שעליו כתוב, לא יראני האדם וחי, שהיה הולך איתנו, ואנחנו חיים בעוה"ז."

יש מדרגות שאנחנו משיגים, מבינים, מרגישים, מתקשרים אליהן, יש מדרגות שאנחנו לא מסוגלים להיכנס לפנימיותן וכך להתכלל איתן. יש ויש, אבל בכל זאת בסופו של דבר אדם מבין הכול ומרגיש הכול, רק לא במקום. לפעמים צריכים לעלות כמה מדרגות עד שמשיגים מה שהיה לפני כמה מדרגות. אפילו בעולם הזה אנחנו לומדים משהו בבית ספר ואנחנו לא מבינים מה זה אומר בדיוק, ומה רוצים מאיתנו, כעבור כשנה, שנתיים אנחנו מתחילים לעכל מה זה היה ועל מה היה מדובר, איך אנחנו צריכים להתייחס לזה וכן הלאה.

כך אנחנו בנויים, בחכמת הקבלה בכלל כתוב ששום דבר לא מושג במקומו אלא צריכים לעלות למעלה ממנו, לראות מאיפה המדרגה הזאת מגיעה, מי מייצב אותה, באיזו צורה ולאיזה צורך, מה ההתחלה שלה, הכניסה, ומה היציאה ממנה, ואז אתה מבין על מה מדובר, ואז אתה תופס את העניין השלם ויכול לברר אותו ולעבוד עימו.

לכן אנחנו תמיד מדברים על השגת המדרגה, לא בזמן שאתה נמצא בה. כשאתה נמצא בה אתה לא מבין אותה, אתה נמצא עדיין בה, אלא שאתה נמצא מעליה ואפילו כמה דרגות מעליה, אז אתה מתחיל לחקור את המדרגה התחתונה, שכבר נעשתה תחתונה ואז אתה מבין אותה. כך אנחנו רואים אפילו בחיים שלנו ובכל מצב. זה נובע מהאופי של הדרגות הרוחניות, אנחנו יכולים להתחיל לספור תמיד מכל מדרגה, למשל מדרגה שנקראת "דומם", אחר כך "צומח", "חי", "מדבר", בקיצור אנחנו צריכים לעלות שלוש מדרגות לפחות ואז אנחנו יכולים לדבר על המדרגה הראשונה, רצוי חמש מדרגות, וכן הלאה.

שאלה: הבורא אמר למשה "לא תוכל לראות את פניי, כי לא יראני אדם וחי", מה זה אומר?

אנחנו עוד נלמד את זה. יש כאלו מדרגות שבן אדם שעולה אליה חייב להפטר מהכלי הקודם שלו, זה נקרא שצריך להמית את הרצון לקבל הקודם שלו. עוד מעט נגיע לזה.

שאלה: אמרת שגישה אחת היא להתפלל בזמן שמיעת הזוהר, וגישה אחרת היא לשאול שאלות. האם בזמן שאנחנו מתפללים אפשר להתחבר אליך ולבקש שהאור של הזוהר ישפיע על החברים?

אין לפנות אלי בתפילות, רק לבורא.

תלמידה: כשקראתם זוהר אצל הרב"ש, איך התנהל השיעור מבחינת השאלות?

שאלות כמעט ולא היו, כל אחד היה מתפלל, שואל את הבורא, וככל שהבין מכך, הבין, וכך היו מתקדמים. רב"ש היה בעיקר קורא, גם לא הוא קרא אלא לידו ישב קריין שהיה קורא. אם היו שאלות ובאמת שאלות מיוחדות מאוד, אז היינו שואלים את הרב"ש. זה היה מאוד פשוט, הכול ניתן לידיו של התלמיד, אם אתה רוצה לדעת יותר, אז תרצה לדעת, תשאל, תתפלל, תבקש ותקבל תגובה, תשובה מלמעלה, מהבורא.

תלמידה: איך אתה רואה אותנו, האם כן לשאול שאלות בזמן השיעור?

אני רואה שאתם צריכים לעבוד יותר ביניכם, ואז תקבלו תשובות. סתם לשאול, מזה לא תהיה תועלת גדולה.

תלמידה: האם יש מקום לנהל סדנה כדי שנתחבר בלב, ואז נוכל לשמוע את הזוהר בצורה אחרת?

יכול להיות, תעשו סדנה, אין שום בעיה, אני אשמח.

תלמיד: כדי להשיג מדרגה מסוימת צריך לעלות כמה מדרגות למעלה, בגלל זה החכם הוא עדיף על צדיק כי יש לו ניסיון.

נגיד שכך.

שאלה: מה ההבדל בין ראייה בעולמנו לבין ראיית הבורא?

על זה אין לי תשובה, אני לא יכול להסביר מה זו ראיית הבורא.

שאלה: מה זה אומר שצדיק עדיף על נביא? האם זו מדרגה גבוהה יותר?

הצדיק, החכם, משיג בכוח שלו, בהשגה שלו, והנביא רואה מה שמראים לו מלמעלה, ממדרגה עליונה יותר. זה ההבדל ביניהם.

שאלה: מה זה האפרסמון הטהור? לפעמים הוא נקרא נשמות מיוחדות.

על זה עוד נלמד, עכשיו אי אפשר בכלל לדבר על זה. יש מאמר גדול ובכלל הרבה חומר על העניין הזה, על האפרסמון הטהור.

שאלה: האם גן עדן הוא הצורה הסופית אחרי 125 המדרגות שגילינו?

עוד לא.

קריין: סעיף 112.

.112" הלכו. הגיעו להר אחד, כִּנְטוֹת השמש. התחילו דופקים ענפי האילן שבהר זה בזה ואומרים שירה. בעוד שהיו הולכים, שמעו קול אחד חזק, שהיה אומר, בנֵי אלקים קדושים, אותם הפזורים בין החיים בעוה"ז, אותם מאורות בני הישיבה, הֵיאספו למקומכם, להשתעשע עם אדונכם בתורה. הם פחדו ונשארו עומדים במקומם, וישבו.

פירוש. הלכו ובאו להר אחד, הוא ההר, שעליו אמר דוד המלך, מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קודשו. וכשעלו על ההר העריב השמש, רומז שהסתלקו הארתם. והענפים של האילנות קשקשו זה בזה, שזה שיחת האילנות, ושמעו מהם שירה, כמ"ש, אז ירננו כל עצי יער.

שמעו קול חזק אומר להם, שישובו למקומם להשתעשע בה' ותורתו. שיירדו מן ההר. וקורא להם, בני אלקים קדושים, ע"ש מדרגתם הנשגבה. אבל רמז להם, שאין בני אדם שבעוה"ז, ראויים לדור עימהם יחד. וזה שרמז להם, אותם הפזורים בין החיים בעוה"ז. כלומר, שאין בני העוה"ז הולמים אותם, כי לא יוכלו לסבול זה את זה. ע"כ נאמר, שנפלה יראה עליהם, ומ"מ לא ירדו מההר, אלא קמו, ישבו, ולא הזיזו עצמם ממקומם."

קריין: סעיף 113.

.113" בתוך זה, יצא קול כבתחילה, ואמר, סלעים חזקים, פטישים רמים, הנה בעל הצבעים, המְרוקָם בציורים, עומד על העמוד, היכנסו והֵיאספו. באותה שעה שמעו קול ענפי האילנות גדול וחזק. והיו אומרים, קול ה' שובר ארזים. נפלו על פניהם רבי אלעזר ורבי אבא. ופחד גדול נפל עליהם. קמו בחיפזון והלכו, ולא שמעו מאומה. יצאו מן ההר והלכו.

קודם התבאר, כי ע"כ לא יכלו להנהיג את החמורים. פירושו, שלא יכלו להעלות עוד מ"ן. משום שכבר גמר רב המנונא סבא את תפקידו, שהיה לו לסייע אותם, וע"כ התבטל כוח החמורים שלו, ולא יכלו לשמש עימהם עוד, כדי להעלות מ"ן ולזכות למדרגה עליונה יותר. ולפיכך אמר רבי אלעזר לעיל, ולא זכינו להסתכל ולדעת סודות החכמה יותר.

ויש להבין השגת המוחין וביטול הכוח לעליית מ"ן. כי אחר שהשיגו קומת היחידה, שהיא גילוי נשמת בניהו בן יהוידע, ע"י רב המנונא סבא, קרה להם, כמו שהתבאר בנשמת בניהו בן יהוידע. כי אחר שהתבטל להם המסך דב"ן, התבטל עימו יחד גם המסך דס"ג. וע"כ לא יכלו עוד להעלות מ"ן, ועזבו את החמורים.

והתבאר, שכל ההפסק של הארת הגוף דעתיק, היה כדי להקנות להם כוח לברר להם מחדש את מסך דס"ג. ואז ישוב הב"ן להיות ס"ג. ואז יחזרו להעלות מ"ן מחדש, וילכו שוב מחיל אל חיל.

וגם ברבי אלעזר ורבי אבא, מזמן שהניחו החמורים והלכו להם עד הנה, הספיקו כל ההרפתקאות. ויתברר להם כוח לעליית מ"ן מחדש, ולהחזיר הב"ן להיות ס"ג. ולכן נאמר, שיצא קול כבתחילה, ואמר, סלעים חזקים, פטישים רמים. כי הקול רמז להם, שהם סלעים חזקים ופטישים רמים.

כי עמדו בכל הניסיונות הגדולים עד עתה. והם עצרו כוח לעמוד בפניהם, כסלעים חזקים. גם גברו על כל המכשולים, עד שפיצצו אותם, כפטיש גדול היורד מגובה גבוה למטה.

וגרמו בזה, הנה בעל הצבעים, המרוקם בציורים, עומד על העמוד. כי הבינה, הנקראת בעל הצבעים, בהיותה עצמה בלי גוון כלל, אלא כולה רחמים. אמנם כל הגוונים מתעוררים ויוצאים ממנה. וע"י עמידתם כסלע איתן מול כל אלו הניסיונות, נרקמה עתה הבינה בציורים מחדש.

ולפיכך מכנה את הבינה בעל הצבעים, המרוקם בציורים. כי קיבלה כוח להיתקן במסך, שעליו יוצאות קומות ומדרגות חדשות, הנקראות ציורים, והיא עומדת על העמוד, הכיסא. ועתה נתקנה הבינה בכיסא כמקודם. ולפיכך נאמר, היכנסו והיאספו, הגיעה העת שתיכנסו למקומכם בקודש, כמלפנים.

באותה שעה שמעו קול ענפי האילנות גדול וחזק. והיו אומרים, קול ה' שובר ארזים. כלומר, יחד עם הקול, שבישר להם, שכבר נתקן המסך של הבינה והכיסא. שמעו גם קול מענפי האילנות, שאמרו, קול ה' שובר ארזים. רומז להם, כי כבר נשברו כל הארזים, שהיו להם למעצורים בדרכם לקודש. ויצאו מן ההר, כי עצרו עתה כוח לצאת מההר, ולעשות הילוכם בקודש כמלפנים.

קריין: סעיף 114.

.114" כשהגיעו לבית רבי יוסי בן רבי שמעון בן לקוניא, ראו שם את רבי שמעון, ושמחו. שמח רבי שמעון. אמר להם, ודאי עברתם דרך של ניסים ואותות עליונים. כי עתה אני ישנתי, וראיתי אתכם ואת בניהו בן יהוידע, שמשלח לכם שתי עטרות ע"י זקן אחד, לעטר אתכם. ודאי בדרך זה היה הקב"ה. כי אני רואה את פניכם משונים.

אמר רבי יוסי, יפה אמרתם, שחכם עדיף מנביא. בא רבי אלעזר, ושׂם ראשו בין ברכי אביו רבי שמעון, וסיפר לו את המעשה.

רומז לב' עניינים:

א. שזכו מחדש והשיגו המוחין דס"ג, בחינת חותנו של רבי אלעזר, הנקרא רבי יוסי בן רבי שמעון בן לקוניא.

ב. כי עתה התחבר להם הס"ג עם הע"ב יחד, בזיווג שאינו נפסק. כי רבי שמעון, אביו של רבי אלעזר, רומז על מוחין דע"ב.

וע"כ נאמר, כשהגיעו לבית רבי יוסי בן רבי שמעון בן לקוניא, ראו שם את רבי שמעון, כי עתה זכו לבחינה הגדולה, שהב"ן שלהם שב להיות ס"ג ממש לנצחיות, גם בזיווג שאינו נפסק עם הע"ב.

ולכן אמר להם, ראיתי אתכם ואת בניהו בן יהוידע, שמשלח לכם שתי עטרות ע"י זקן אחד. רמז להם, כי בניהו בן יהוידע שלח להם, ע"י רב המנונא סבא, שתי עטרות:

א. מוחין דיחידה, בחינת בניהו בן יהוידע עצמו,

ב. מוחין דע"ב ס"ג החדשים, שהשיגו עתה, אשר גם הם נמשכו בכוחו של בניהו בן יהוידע.

כלומר, רמז ואמר להם, זה ההמשך של הניסיונות וההרפתקאות, שהיו לכם, שעל ידיהם זכיתם למדרגה של עתה, הלוא גם זו המשכה ישרה מהאור הגדול של נשמתו. ונמצא ע"כ, ששתי עטרות שלח להם בניהו בן יהוידע ע"י רב המנונא סבא. ולכן אמר להם, ודאי בדרך זה היה הקב"ה. כלומר, שכל אלו הנפילות, שאירעו לכם, אינם פגמים, אלא הקב"ה עצמו הוביל אתכם אל מעלתכם הגבוהה של עתה.

כי אני רואה את פניכם משונים. נוסף על זה שהשגתם, אני רואה את פניכם מזהירות ביותר, מכוח הדרך הזה שהלכתם. ואם היה בו איזה פגם, ודאי שלא הייתם זוכים לפנים מאירות, כמו שאני רואה אתכם.

אמר רבי יוסי, יפה אמרתם, שחכם עדיף מנביא. כי הם חשבו, שע"כ קרו להם כל אלה הרפתקאות, משום שהתנשאו בדעתם על משה רבנו, שחשבו על עצמם, חכם עדיף מנביא, כי אמרו, ואנחנו ראינו וזכינו לאור הזה, שהיה הולך איתנו, ובכל זאת התקיים בעולם. ועל זה ניחם אותם רבי יוסי, יפה אמרתם, שחכם עדיף מנביא. כנים דבריכם."

(סוף השיעור)