שיעור צהריים 25.08.23 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

לעשות ביקורת על עצמו – קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: שיעור בנושא - "לעשות ביקורת על עצמו", קטעים נבחרים מן המקורות, קטע מספר 4.

נמשיך בקטע 4 מהסמך בלי לרוץ, העיקר שאנחנו נקלוט מה שכתוב כאן כי הקטעים הם מאוד משמעותיים.

קריין: קטע מספר 4, אומר הרב"ש.

"עניין שמאל נקרא ברוחניות, דבר הצריך תיקון. זאת אומרת, שהאדם צריך חלק קטן מזמנו לעשות ביקורת על עצמו, כמה הוא מסוגל לתת כוחות ולעבוד רק לתועלת ה' ולא לתועלת עצמו, ואם הוא יכול לומר, אם לא לעבוד בעל מנת לעשות נחת רוח ליוצרו, אין הוא רוצה לחיות, וכדומה לזה.

ואז הוא בא לידי הכרה, שאין הוא מסוגל לזה מכוחות עצמו, אלא רק ה' יכול לעזור. נמצא, שעתה הוא הזמן שיכול לתת תפילה מעומק הלב. כלומר שהוא רואה ומרגיש שאין כוח בידו לשנות את הטבע שעימה נברא, הנקרא, רצון לקבל לעצמו ולא להשפיע."

(הרב"ש. מאמר 16 "מה הוא האיסור לברך על שולחן ריק, בעבודה" 1989)

שאלה: איך לעשות את הבדיקה העצמית הזאת בצורה נכונה בקו שמאל?

זה בהתאם למה שאתה מרגיש. אתה יכול לעשות את כל זה ולשייך את זה לבורא כדי לעשות לו נחת רוח, שמחה, וליהנות אותו בזה שאתה חושב שאתה מקבל ממנו וכן הלאה.

תלמיד: אבל בדרך כלל קו שמאל מנתק אותך, זורק אותך מקשר עם הבורא, איך בעבודה הזאת להיות קשור אליו?

מהחיים הקריטיים שלך, מהיחס שלך לכל דבר, אתה לוקח מה שאתה יכול כדי לתקן, כדי לתקן, ופונה לבורא עם בקשה שהוא יתקן אותך.

תלמיד: ומתוך זה צריכה להיות איזו עמדה של קשר איתו בקו ימין?

כן, תבקש, תדרוש.

תלמיד: מעניין, בעל הסולם בדרך כלל מדבר על הזמן, רק חצי שעה ביום אפשר להיות בקו שמאל. איך למדוד לזה את המאמצים, לא בזמן אלא במאמץ שאני כל הזמן נמצא בקשר עם הבורא במאמץ ואז אני יכול להוסיף שמאל?

אתה כל הזמן משתוקק לבורא, וכאשר מגיע אליך כזה מצב שאתה רואה שאתה לא נמצא בקשר איתו, אז אתה הופך את המצב הזה לתפילה. ואם זה חצי שעה ביום פחות או יותר זה לא חשוב

שאלה: כתוב "שיכול לתת תפילה מעומק הלב". מה זה "עומק הלב" ואיפה זה נמצא?

עומק הלב כמו שמובן לנו הוא נמצא בתוך הלב, בתוך העומק שבו, כשאדם מרגיש שאחרי כל הרצונות, החשבונות, ההרגשות שהוא מרגיש בלב, יש לו נקודה פנימית ששם הוא מרגיש את הבורא ואת עצמו ואת הקשר ביניהם.

שאלה: למה במצב שהוא לא יכול לתת לבורא והוא לא יכול לקבל לעצמו, הוא לא יכול להגיד שהוא מודה לבורא מעל הדעת? שאני משלים כלים דהשפעה שהוא לא נותן לי מעל הדעת. למה במקום זה הוא צריך להתפלל?

לא, אבל אם הוא רואה שהוא לא מסוגל להודות לבורא, כי הוא ממש נמצא בניגוד וריחוק מהבורא, אז אין לו ברירה והוא צריך לחפש איך בכל זאת להגיע לעשיית נחת רוח לבורא.

שאלה: כל פעם אנחנו מקבלים מצבים אחרים מהבורא. ועומק התפילה נראה לי גם כאילו כל פעם אנחנו מקבלים או יותר עמוק או פחות. אז מי קובע את עומק התפילה הבורא או האדם?

הבורא קובע הכול לפני שאדם מרגיש ומתחיל לסדר את היחס שלו לבורא.

תלמיד: יש לנו הזדמנות להשתתף עם הבורא?

כן.

תלמיד: נראה שיש פה איזו פנייה נוספת, הכוונה נוספת שיכולה לעזור לנו אבל היא דורשת מידה של מודעות, של הכרה גבוהה מצידי וזה יכול להיות בעייתי. אבל יש גם מצב שהבורא נותן איזשהו מצב ממש כמו מתנה שהוא מעורר בך הרגשה של בושה שאתה לא עובד מספיק. ונראה לי שלהשתמש במצב כזה שמגיע מלמעלה, ופה כבר להוסיף את עצמך מתוך הדעת, לפתח את המצב הזה שקיבלת, להתחיל לנתח אותו ולנסות להשתמש במה שניתן לך על ידי הבורא, זה בשביל עוד יותר לבנות את הקשר.

כן, בעיקרון אתה צודק.

שאלה: איך לשלוט כל הזמן בכוונה שלי להגיע לשמאל כדי לעשות ביקורת על עצמי?

לעשות עבודה בשמאל, ככל שאני לא יכולה להיות עם הבורא, להצדיק אותו, להתקרב אליו, ואחרי זה לעשות עבודה על הימין, שאני צריכה עזרה שהוא יעזור לי ויקשור אותי יותר ויותר לימין, ועל זה אני מפעילה תפילה וכך אני מתקדמת.

שאלה: לא רק במאמר אחד, במאמרים רבים רב"ש כותב לנו שאם אתה לא גורם נחת רוח לבורא לא כדאי לחיות. זו הרגשה מאוד חזקה שאני לא רוצה לחיות, אם אני לא עושה משהו למען הזולת. איך אנחנו מגיעים לזה, איך הבורא יוביל אותנו כך שלא נרצה לחיות?

צריך כל הזמן לחשוב על זה ולנסות לבקש שהבורא באמת יגלה לנו הלכה למעשה את המצב שבו אנחנו נמצאים כאשר אנחנו לא מחוברים איתו בצורה נכונה.

שאלה: איך להעביר ביקורת נכונה על עצמי ולא לאכול את עצמי?

בעיקרון אנחנו צריכים להיות תמיד במצב רוח טוב, אפילו אם הכול לא הולך לנו בקשרים בינינו, ובינינו לבין הבורא, בכל זאת להיות במצב רוח טוב כי בכל זאת אנחנו איכשהו קשורים אליו ובצורה כזאת אנחנו מתקרבים אליו. לכן מצב רוח טוב צריך למעשה להיות תמיד, אנחנו נמצאים על הדרך לבורא.

שאלה: ככל שאני לא אתאמץ בקבוצה, תמיד יש לי הרגשה שהבורא לא מקבל את המאמצים שלי, הוא יותר ויותר מדליק את הרצון שלי להנות לו ואני כאילו עושה הכול לא כמו שצריך. האם אני אצליח אי פעם לקבל את ההרגשה הזאת שאני עושה לו נחת רוח או שהוא כל פעם ייתן לי עוד רצון יותר גדול ועוד יותר גדול וככה זה יהיה, וככה הוא תמיד ייתן לי להבין שעשיתי משהו לא בסדר?

זה הרי נפלא שהבורא כל הזמן מראה לך שהוא לא מבסוט ממך. זה מעורר אותך, זה נותן לך הזדמנות לעשות עוד מאמץ ועוד יותר להימשך אליו. זאת העזרה הטובה ביותר שהוא יכול לתת לאדם.

שאלה: איך אנחנו בקבוצה, בעשירייה יכולים לעשות את בדיקת הביקורת הזאת בכל הקבוצה, האם אנחנו נמצאים בקו שמאל, בהשפעה, בקו ימין בעבודה לעצמנו בעשירייה?

אנחנו צריכים להשתדל לעלות מעל המצבים שלנו, להתחבר יחד, ואחר כך להתחיל לחקור במה אנחנו מרוחקים מהבורא ועל זה לבקש.

שאלה: כשאנחנו מתפללים לבורא, האם אנחנו צריכים לעשות את זה מתוך איזשהו יחס שכאילו הבורא כבר קיבל את התפילה שלנו אחרי שהתפללנו?

כן, בטוח שזה שאנחנו מתפללים, הבורא בכל מקרה מרגיש.

שאלה: אם אני מנתחת את המצבים שלי, אני רואה שיש הרבה מה לתקן והרבה על מה להתפלל. איך לשמור על תקווה חזקה לשינוי באופן קבוע?

תנסי להרגיש שכל מילה שאת אומרת מקרבת אותך לבורא וכך תצליחי.

שאלה: איך לעבוד עם הבושה ולבקש מהבורא לתקן אותי? הוא הרי עושה את הכול בעצמו ואני לא עושה מספיק מאמצים.

תתגברי על הבושה שלך. בוודאי שהבורא עושה את הכול בצורה גלויה או לא גלויה, אבל בכל זאת עלינו לפעול מצידנו וכל הזמן לבקש ממנו התקרבות.

שאלה: בשיעור בוקר למדנו שדווקא המחלוקת בין התחתון לעליון מבטלת בסוף את ההפכיות ביניהם. האם גם במצב הנוכחי שלנו מחלוקת בין התחתון לעליון יכולה להביא להתפתחות?

כן, דווקא מתוך מחלוקת.

שאלה: האם אפשר לבקש לתת לנו הרגשה שלא עשינו מספיק?

אפשר לבקש כל דבר.

שאלה: כשאני רואה את העשירייה בצורה לא שלמה נולד בי חיסרון לתפילה, עם זאת אתה אומר שהתשובה מגיעה מהעשירייה. איך דרך עשירייה לא שלמה אני מקבלת כוח שלם כדי להמשיך? איך זה מסתדר דרך שני ההפכים האלה?

בגלל שזה מגיע מהבורא, והפנייה לבורא מגיעה ממך אליו.

שאלה: הבורא מקרב אליו ואחר כך הוא מיד דוחה. האם בזמן ההתקדמות המצבים האלה מתגברים?

גם הדחיות יהיו יותר חזקות.

תלמידה: איך להתגבר?

בוודאי שלהתגבר. איך? כולם יחד, לא לבד. אם את מנסה לבד, אז לא ייצא מזה כלום.

תלמידה: מה זה יחד, האם ללכת לעשירייה ולהגיד שאני מרגישה כך וכך?

כן, לדבר עם החברות ואחר כך לבקש.

שאלה: עולה קושי בניתוח עצמי, בביקורת עצמית, קשה לנהל זאת ולמצוא את המקום הנכון לפנות לבורא. האם ניתן להתייחס לעבודה בעשירייה ובהפצה כתפילה, במקום תפילה, כשקשה לנו להעלות תפילה בגלל הביקורת העצמית?

כן, אפשר.

שאלה: האם צריך לעסוק בעבודה של ביקורת עצמית כל יום? שמעתי שמומלץ חצי שעה ביום. האם עלינו להקציב כל יום זמן לעבודה פנימית או שזה תלוי במצב שלנו?

לפי המצב כמובן, אבל רצוי שזה יקרה בערך כך.

תלמידה: נראה שזו עבודה פרטית ואי אפשר לעשות אותה יחד בקבוצה.

למה אי אפשר? אין כזו עבודה שאסור לעשות יחד. תנסו, תדברו על זה ביניכן ותראו שאפשר לעשות יחד כל עבודה.

שאלה: על מה אדם יכול לעשות ביקורת?

אדם יכול לעשות ביקורת על הכול, ובמיוחד על הדרך שלו כשהוא רוצה להתקרב לבורא.

תלמיד: למה הוא יכול לעשות ביקורת רק חצי שעה ביום אם אפשר לעשות ביקורת על הכול?

נותנים לנו חצי שעה ביום וזה מספיק לנו כי ביתר הזמן עלינו להיות בקו ימין.

תלמיד: האם יש ביקורת שהורסת ושאסור לעשות?

לא. עוד נקרא את הדברים האלה ונראה זאת במשך הזמן.

שאלה: איך לחקור במה אנחנו מרוחקים מהבורא בלי להוריד את מצב הרוח בעשירייה?

אתם צריכים להרגיש במה אתם רחוקים, אתם צריכים לגלות זאת.

שאלה: איך לעשות את זה בלי להוריד את מצב הרוח בעשירייה כי לפעמים זה יכול לגרום לכך?

לא נורא אם מורידים מצב רוח, אבל העיקר שאחרי הביקורת נוכל להתחיל לעלות לבורא, להיות יותר קרובים אליו ולבקש ממנו. תוצאה יפה מהביקורת היא שאחריה אנחנו יכולים להתחיל לעלות.

שאלה: לפני יומיים שאלתי שאלה ואתה ענית והמלצת להיות עם החברות. אמרת לי לחזור ולדווח על זה כשאיישם את ההמלצה. כשעשיתי זאת בחיים שלי עם החברות שלי, הרגשתי שאני כל כך חזקה, הרגשתי שהייתה לי השתוקקות גדולה והרגשתי שיחד אפשר לעשות הכול. תיארתי לעצמי את הכנס של סוכות והרגשתי שאתה הסיבה שכולנו יחד, עשיתי לך "לחיים" ואני מודה לבורא שאתה איתנו.

אנחנו כל כך מלאי הודיה לך שאפילו אי אפשר לבטא אותה במילים. איך אנחנו יכולות להראות לך את ההערכה שלנו, למסור לך את הלבבות שלנו?

לא צריך להראות לי. אני רוצה שאתם תחברו את כל הלבבות שלכם בקבוצה, או יותר מקבוצה, כך שהבורא יוכל למלא אותם, וזו תהיה באמת המתנה הכי גדולה שאני אוכל לקבל. הכול להפנות לבורא.

שאלה: לאחרונה עולים בי כל מיני זיכרונות מהעבר, והביקורת על המעשים שעשיתי היא קטלנית, ממש. איך אני מתמודדת עם זה? איך אני יכולה לבקש תיקון על העבר?

למחוק את כל העבר כאילו לא היה. האדם צריך לחיות מהיום והלאה עם הפנים קדימה.

שאלה: האם הביקורת היא על הדברים שקורים או על האופן בו אני מתייחס לדברים שקורים?

אני צריך להתייחס לכל ביקורת שלי בסבלנות. הבורא מעורר בי את חוש הביקורת ואני צריך להרגיע אותו ולאזן, גם ימין וגם שמאל. לאזן אותו כך שאני כל הזמן אהיה בקו האמצעי, כמה שיותר בקו האמצעי. וכך להתקדם.

שאלה: זה מרגיש כמו לתת לחברים את המושכות?

כן. הכי טוב שהכול נמצא אצל חברים ואני נמצא איתם בדבקות אליהם.

שאלה: אם אנחנו בעשירייה מתנהגים כאילו התפילות שלנו התקבלו על ידי הבורא, ואנחנו שמחים, מצב כזה אומר שכבר השגנו חיבור בינינו?

אתם צריכים להרגיש אם אתם משיגים את החיבור או לא. אבל בלי ספק, אם אתם חושבים כל הזמן איך להתחבר ואתם מגישים את החיבור שלכם לבורא, זאת הפעולה הנכונה ביותר.

שאלה: איך להבחין בין ביקורת של בירור על חיסרון בקבוצה לעומת ביקורת לא נכונה?

תלוי, רק אם יש עם זה אהבה לחברים או לא. אם אין אהבה לחברים אלא רק ביקורת, אז צריך פשוט לסלק מהר את הביקורת מהקבוצה.

שאלה: מהו המצב שאני מרגישה קשר עם הבורא אבל הוא כביכול הפסיק את הדינים ואומר, תעשי מה שאתה רוצה?

בזה הוא בודק אותך, מה את למעשה רוצה לעשות בלי הלחץ שלו. תיזהרי מלהסיק מסקנות לא נכונות.

שאלה: אנחנו שומעות שאנחנו צריכות להתגבר על הכל ביחד בעשירייה ולברר את הדברים. איך עלינו להתנהל כדי שהאגו לא ישתלט עלינו בברורים האלה?

אנחנו צריכים להשתדל להיות יחד, ומתוך שאנחנו מגלים ומרגישים את החיבור בינינו, אנחנו עולים לבורא, פונים אליו. אז בטוח נצליח.

שאלה: האם כאשר אדם מגיע לתפילה הנכונה, מתרחשות בו שתי מציאויות? מציאות עליונה בה הוא משפיע, ומציאות שנייה בה הוא רוצה לקבל לעצמו? ומה בכלל התפקיד של הכוונה שלנו במקרה כזה?

עם איזה מהרצונות האלה אנחנו רוצים לעבוד, עם הרצון העליון או עם הרצון התחתון.

שאלה: איך אני יוצאת מהביקורת העצמית שלי כשזה נמשך זמן רב מידי?

רק על ידי התחברות עם החברות. זה הכי בטוח.

שאלה: באיזה אופן הבורא דוחה? כי בדחייה מורגש שהבורא מושך יותר ויותר, והחיסרון שלי גדל עוד ועוד. כשאוסרים עליי אני רוצה יותר ויותר. זו הרגשה נכונה?

זה טוב, זה טוב. זה מורה על אופי טוב, חזק.

שאלה: לפעמים יש ענייני הכרחיות, הגשמיות מושכת אותי ואני לא משקיעה מספיק מאמצים בעשירייה. אבל אחרי שאני מתגברת על ההפרעות, אני חוזרת לעשירייה עם חיסרון גדול יותר. בזה הבורא בודק עד כמה אני חזקה?

כן, אפשר להגיד ככה.

שאלה: אם חבר מעביר ביקורת על חבר אחר, צריך להוציא אותו מהעשירייה?

לא,לא. לא מיד. צריכים לדבר על זה ולתקן, אבל אם אחרי הרבה פעמים אתם רואים שזה בלתי אפשרי והוא נשאר בקו הביקורת כל הזמן, אז יכול להיות שהגיע הזמן להוציא אותו מהחברה.

שאלה: לאחר העלאת התפילה עם הבקשה מהבורא לתקן את מצבי אני צריכה ללמוד לתת לו מקום לתקן אותי. איך ללמוד לעשות את זה?

עברנו על זה, דיברנו על זה לא מעט, תשאלי את החברות.

שאלה: איך אפשר לצאת מתוך עצמי, ממש להרגיש את החברה? אני משתדלת אבל לא מצליחה.

תנסי. לא ייתכן שלא תרגישי את החברות. לאט לאט תתחילי להרגיש אותן. הבורא יעזור.

שאלה: יש הרגשה של נחיצות להתפלל חזק על כל חסרון של חברה בעשירייה, כי בעצם כך אנחנו יכולות להעלות את עצמנו יחד ככלי שלם אל עבר הבורא. ויש תחושה שכל חסרון של חברה, גם אם הוא הכי גשמי, הוא בעצם איזו נקודת זמן או מרחק מאותה המטרה הסופית, שהיא בעצם דבקות מלאה בבורא. האם בזה שאנחנו עוטפות את החברה בחסדים בשמחה ובמצב רוח טוב, זה כביכול נקרא שאנחנו מממשות את מטרת הבריאה שזה להיטיב לנבראיו בעשירייה?

כן. יפה.

שאלה: אנחנו לומדים שאם יש ביקורת כלפי העשירייה או כלפי חברה, אז אנחנו צריכות לקבוע לזה זמן מיוחד ולא להעלות ביקורת בזמן מפגשי העשירייה והסדנאות. אבל האם כאשר עולה בי ביקורת והיא בוערת בתוכי ואני לא רוצה לחכות עד למפגש הבא שלנו שיתקיים רק בעוד מספר ימים, אני יכולה להעלות את זה ברגע שזה מתעורר בי או צריך לקבוע לזה יום קבוע בו אנחנו מבררות ביקורת בעשירייה?

את צריכה לכתוב את זה על פתק לעצמך ואחר כך לקרוא אותו לפני החברות בזמן שאתן תקבעו. לא מיד כשזה בוער בך, אלא רק לאחר שאת, ביחד עם החברות, בוחרות זמן מיוחד לעשות ביקורת על כל מיני מקרים שקורים בקבוצה.

שאלה: למה לא להעלות את הבעיה מיד?

לא לא לא. לא עם כעס. לא בעצבים. אסור לך לפעול ככה.

שאלה: השאלה מכוונת באופן כללי לעשירייה, אם קורה לנו מקרה שלעוד חברות בוער משהו שלא מוצא חן ביניהן.

נכון, אז כל אחת מתאפקת וכותבת. הכי טוב זה לכתוב. לא לכתוב לכולן, אפילו לכתוב רק לעצמך. את יכולה גם לכתוב כמה פסוקים מהמקורות שמתאימים למצבים ולפיהם את מכוונת את עצמך לחברות, ושואלת שאלות לפי הכוונת הכתוב. לא להתעצל. אני אומר ברצינות, לאט לאט.

שאלה: מהחיים אני רואה שאנחנו כל הזמן מנסים ולא מצליחים ואנחנו יודעים שאנחנו לא מסוגלים.

מי אמר שלא מסוגלים?

תלמיד: כתוב בקטע 4, שהוא מגיע לזה שהוא רואה שהוא לא מסוגל להגיע לזה בכוחות עצמו אלא רק ה' יכול לעזור לו.

בסדר, אז הבורא ישנו ומוכן לעזור.

תלמיד: אנחנו חיים את זה כל יום, כל הזמן, עוברים המון מצבים, אז בשביל מה אני צריך לעשות בסוף היום ביקורת על עצמי?

לעשות חשבון, זה נקרא "חשבון נפש".

תלמיד: אבל זה עוד מצב, זה אותו דבר, מה ההבדל?

אם אין לך חדשות בזה, אז זה לא טוב, זה סימן שאתה במשך היום לא השתנית.

שאלה: בעניין הביקורת, אצלנו בעשירייה יש ערב בשבוע שבו אנחנו עושות בירורים. במשך השבוע יש מצב שחברות יכולות להעלות בקשה, שאלה, או מה שחברה אחרת עשתה ולא מוצא חן בעיניה, ואת זה אנחנו מבררות בעשירייה פעם בשבוע. האם זאת הדרך?

זה בסדר גמור. יפה. תמשיכו כך.

שאלה: מהי מטרת הביקורת בעבודה הרוחנית שלנו כתכונה?

מטרת הביקורת היא שנכיר את עצמנו ואת החברות ונעלה מעל כל הביקורת לבורא.

שאלה: איך לברר שהביקורת מחברה מגיעה מאהבה?

האם את בסופו של דבר רוצה להתחבר עם החברה שלך או לא? אתן קודם כל צריכות לשים לפניכן את המטרה, ולאחר מכן כל יתר הפעולות כבר יהיו כפופות למטרה הזאת.

שאלה: מניסיוני ביקורת עצמית אפשרית רק כשאני במגמת עלייה וכשאני מרגיש טוב, אבל כשאני בירידה אני לא יכול לבקר את עצמי, אני מבקר את הבורא ואת הנסיבות, כי כל כך רע לי. האם עלינו לבקר את עצמנו גם בירידה?

כן. להשתדל לבקר את עצמנו בכל המצבים, לעשות סיכום מכל המצבים, ומזה תלמד גם את עצמך, גם את האחרים ואת היחס שלך לחברים ולבורא.

שאלה: איך להביא חבר למצב נכון אם הוא הוא כל הזמן מעביר ביקורת? איך להביא אותו למצב שהוא יהיה בקבוצה וישתתף בפעילות?

לנסות איכשהו להשפיע עליו, להסביר לו, אבל אם זה לא מצליח, אז להרחיק אותו מהקבוצה.

שאלה: האם זו הרגשה נכונה שהבורא תמיד נמצא קרוב אלינו, וכשהאגו שלנו רוצה לקחת אותנו הצידה אנחנו מיד צריכים לבקש מהבורא להחזיק בכוונה הנכונה?

נכון מאוד.

שאלה: אם חבר לא יכול לסבול את העשירייה והעשירייה לא יכולה לסבול את החבר, הוא יוצא מעשירייה, איך הוא ממשיך? האם הוא צריך לחפש עשירייה אחרת ברמה שלו או מה הדרך שלו בכלל?

זה עניינו. הוא צריך לדעת שאם הוא לא מתכופף כלפי עשירייה, אז אין לו מקום בעשירייה.

תלמיד: אם הוא מתחבר עם עשירייה אחרת והעשירייה מקבלת אותו כמשפחה?

אם הם יכולים לקבל אותו, אז זה טוב.

תלמיד: ומה ההמשך שלו בדרך הזאת?

מה שיהיה לו.

שאלה: הבורא נתן סיטואציה כזאת שפינה אותי מהכול, נתן לי להתחיל פרויקט, אבל מיד הגיעו עוד עשרה פרויקטים. מה הבורא רוצה ממני במצב כזה?

שתתחברו יחד ותבחרו דרך אחת נכונה.

שאלה: מה לעשות כשהביקורת מכוונת להתקדמות הרוחנית של הקבוצה, אבל החברות לא תופסות אותה ואומרות שאסור?

זה אומר שאת צריכה מיד לבלום את הביקורת שלך אם החברות לא מקבלות את זה.

שאלה: איך לשמור על כוונה לחיבור כשמדברים ומביעים את הביקורת? איזו עבודה פנימית מלווה את הכוונה? האם הביקורת יכולה להעלות אותנו למעלה מהדעת?

בשום אופן לא, אנחנו צריכים לדכא כל ביקורת בקבוצה. רק חצי שעה בשבוע, אנחנו יכולים להכריז מראש, שאותה אנחנו מקדישים לביקורת. ואז כל אחד יכול לכתוב פתק לאדם האחראי שיקריא את כל פתקי הביקורת האלה.

שאלה: לאחר שביררנו את הביקורת איך להתכונן לקו ימין?

זה פשוט מאוד, אם אתן מעבירות את הביקורת בצורה נכונה, אז אתן תגיעו לקו ימין.

תלמידה: איך בונים את הכוונה לקבלה מהבורא?

אם אתן נכון מארגנות את הביקורת, אז אתן מגיעות לקו ימין.

שאלה: לגבי הביקורת בקבוצה זה ברור פחות או יותר, אם היא מופיעה, אז זו כנראה עבודה פנימית, אישית, למה היא הופיעה. אבל כשזה קורה בעולם הגשמי, לא ביקורת שלי אלא יש כל הזמן ביקורת כלפיי, האם זה נכון לברוח מסביבה כזאת בעולם הגשמי?

כן, קצת לזוז מהם. בכלל, בקבוצה נכונה לא יכולה להיות ביקורת, אתם צריכים לקבל את החברים, פשוט לקבל אותם, כמו ילד במשפחה, מקבלים וזהו.

שאלה: האם אפשר להגיד שביקורת היא כמו ירידה שעושים ברצון?

כנראה שכן.

תלמיד: וכשאנחנו נכנסים למצב כזה וזה כואב, איך אנחנו יכולים לצאת מהירידה שגרמנו?

כולכם יחד רוצים להתחבר, להתחבק, ולצאת יחד מהירידה, ואז זו תהיה ממש עלייה.

שאלה: איך למחוק את העבר כדי להסתכל קדימה אם הכול זה בעצם הוא?

כשאת נזכרת שזה הוא, אז העבר כבר נמחק ואת כבר מסתכלת קדימה.

שאלה: האם ביקורת עצמית עוזרת לפתח את הרגשת הזולת?

כן. כדאי לבקר את עצמך, לעשות ביקורת.

שאלה: איך אני יכולה להשתמש בביקורת עצמית לטובת החיבור בעשירייה?

אם את עושה ביקורת נכונה, אז הביקורת בעצמה מחברת אתכן יותר והולכת אתכן קדימה.

שאלה: מה לעשות עם הביקורת שלי כלפי העשירייה אם אנחנו לא עושות שום תרגילים, אין לנו תורנויות, אנחנו לא נפגשות עם עשיריות? אני כל הזמן מדברת ומעלה את הנושא הזה ויש חברות שמרגישות שאני משפיעה על העבודה שלהן, ואני לא יודעת איך להתבטל.

כדאי לך לפנות למי שמנהל את הקבוצות ולבקש ממנו עצה מה לעשות במקרה כמו שאת מספרת. ודאי שהמצב הזה לא טוב, אתן לא תתקדמו. אז בבקשה, תעשו שינויים בקבוצה ותצליחו.

(סוף השיעור)