שיעור צהריים 29.06.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

לקבל ולתת מתנה – קטעים נבחרים מן המקורות

זה בעצם מה שיש לנו עם הבורא, אנחנו צריכים לארגן את עצמנו כך שאנחנו כל פעם רוצים לתת לו מתנה, והוא מוכן לתת לנו מתנה בחזרה ללא שום גבול ומידה. על זה נדבר. ודאי שלפני שאנחנו מתקרבים לתת לבורא מתנה אנחנו צריכים לארגן כך את היחס שלנו לחברים, "הנותן מתנה לחברו" וכולי, על מה שכבר דיברנו ולמדנו.

קריין: קטע מס' 6.

"כל מתנה שנותן לחברו [...] הוא כמו כדור שעושה חלל באבן, הגם שהכדור הראשון אינו עושה באבן אלא שריטה בעלמא, אבל הכדור השני כשפוגע באותו מקום כבר עושה חריץ, והשלישי עושה נקב. ועל ידי הכדורים שהוא מרבה לקלוע אזי הנקב מתפתח ונעשה מקום חלל בלב האבן של חברו, שבו מתקבצים כל המתנות, ומכל מתנה ומתנה נעשה נצוצי אהבה, עד שמתקבצים כל ניצוצי האהבה בחלל לב האבן ונעשה מזה שלהבת. כי ההבדל בין ניצוץ לשלהבת הוא בזה, כי במקום שיש אהבה יש שם גילוי לחוץ, היינו גילוי לכל העמים שאש האהבה בוערת בו. ואש האהבה שורפת את כל הפשעים שפוגשים על אם הדרך."

(הרב"ש. אגרת מ')

שאלה: אש האהבה שפורצת החוצה ונראית לכל האומות, האם הוא מתכוון לאומות שבאדם או גם לסובבים אותו?

בעיקרון גם הסובבים, אבל זה מתקן את האדם עצמו בכל תכונותיו. אם אנחנו מתייחסים לחברים בכוונה נכונה שבה אנחנו רוצים לבטא את האהבה שלנו, אז בראש ובראשונה זה צריך להשפיע על היחסים בינינו, אבל בעיקרון זה משפיע גם על האחרים. זה לא סתם שאנחנו מראים את זה בצורה פיזית, אלא גם דרך היחסים הפנימיים בינינו, דרך האהבה, דרך הרגשת המשיכה שלנו זה לזה, זה מתפשט לכולם.

תלמיד: כלומר האדם כאילו מטהר את כל העולם.

נכון מאוד, אנחנו בזה מזככים את כל העולם, ובהדרגה מביאים כך את כל העולם לתיקון. לכן חשוב להראות, להדגים אהבה כלפי החברים לא רק בצורה פנימית אלא גם בצורה ברורה ומוחשית.

קריין: קטע מס' 7.

"כוונת המתנה היא כמו הכרת טובה על האהבה שחבירו נותן לו. אבל אם נותנים מתנה לאיש זר, היינו שלא מרגיש שחבירו הוא קרוב לליבו, אם כן אין לו על מה לתת לו הכרת טובה, נמצא שהכוונה היא שלא לשמה, היינו הכוונה שצריכה להיות. ויש הווה אמינא לומר שזה נקרא "צדקה", בזה שמרחם על חבירו שרואה שאין מי שמדבר איתו ושיקבל אותו בסבר פנים יפות, ולכן הוא עושה לו את זה. על זה יש תפילה, היינו שהשי"ת יעזור לו בזה שירגיש את אהבת חבירו ושחבירו יהיה קרוב לליבו. אזי בזכות המעשה זוכה גם כן לכוונה."

(הרב"ש. אגרת מ')

שאלה: הוא כותב שיש תפילה "שהבורא יעזור לו בזה שירגיש את אהבת חבירו ושחבירו יהיה קרוב לליבו". למה זה חשוב להרגיש את זה?

דווקא האהבה שמרגיש ביחס חברו אליו היא שמתקנת את האדם, היא שמרככת את ליבו, היא שמקרבת אותו לחבר ונותנת לו דוגמה איך להתייחס לחברים אחרים. לכן רצוי שאהבתנו תהיה גלויה וככל האפשר יותר.

שאלה: מה צריכה להיות הכוונה באהבת חברים?

באהבת חברים, כשאני מתייחס לחברים באהבה, אני צריך קודם כל להראות להם שאני אוהב אותם, שאני מתייחס אליהם באהבה. אם הם לא מרגישים את זה, אז זה גם לא נורא, כי יכול להיות שאני לא יכול להביע את זה בינתיים, יכול להיות שהם בינתיים לא יכולים להרגיש את היחס שלי אליהם כאהבת חבר אליהם, אבל בכל זאת אנחנו צריכים לראות את זה כמטרה. על ידי זה שהם ירגישו אהבה ממני, אני מקווה שהם יוכלו לשנות את עצמם וגם להתייחס כך לחברים אחרים. כשאנחנו נתקשר כך בינינו בעיגול כזה שמכל אחד יוצאת אהבה לחברים, כך נתקשר בקשרי אהבה כולנו יחד.

תלמיד: איך אנחנו יכולים לעורר את אהבת החברים מלמטה?

על ידי זה שאנחנו מראים זה לזה עד כמה יש לנו יחס של אהבה אליהם. באהבה אין כל כך הרבה מילים, אלו לא רומנים שאנחנו יכולים לכתוב על זה, אבל אנחנו צריכים להשתדל להתייחס זה לזה באהבה, ברצון שאנחנו כן מוכנים ומסוגלים להראות לכל חבר אהבה. בזה אנחנו מקווים שהחבר ירגיש את היחס שלי אליו וגם הוא לא יוכל להתאפק ויקרין את אהבתו לחברים אחרים, עד שכולנו נתחבר בקשרי אהבה זה אל זה.

שאלה: זה דבר מאוד עמוק להרגיש את אהבת הקבוצה כלפיי. בדרך כלל אומרים שאני צריך לאהוב את החברים ולא הם אותי, אבל כשכבר אין לי כוחות, אז הדבר האחרון שאני יכול לעשות זה לבקש שאוכל להרגיש את אהבת הקבוצה, שתהיה לי אפילו קצת מתכונת ההשפעה. איך להשתמש בזה, האם בהתחלה או בסוף? כי זה דבר מאוד חשוב, מאוד רציני.

אני חושב שזה לא נכון לצמצם את היחס של האהבה מאיתנו לחברים. דווקא ההיפך, כדאי לנו להראות שאנחנו אוהבים חברים, אומנם אצלנו זה לא כל כך נפוץ, לא כל כך גלוי בינינו, זה תמיד כך בין המקובלים, אבל מקובלים שגדלים כבר מבינים עד כמה קשרי האהבה פועלים ביניהם. ואפילו שהם לא מראים זאת אחד לאחר, כמו שרב"ש כותב ש"בליבם אהבה בוערת", אבל אנחנו כן צריכים להראות קצת אחד לאחר, לתת דוגמה, והחברים שלנו יבינו את זה וגם ייפתחו יחס של אהבה זה אל זה.

תלמיד: זה עוד יותר מורכב להראות למישהו את אהבתך. אבל איך אני ארגיש את אהבת החבר, שאני אקבל כוחות שאין לי? איך להשתמש באהבת הקבוצה כלפיי?

תתחיל להתייחס באהבה לקבוצה, לחברים, ובגילוי הזה שלך כלפיהם תראה את הרגש החוזר שלהם כלפיך.

שאלה: אני מאוד מכבדת את החברות שלי, הן הכי גדולות שיש, יש להן השתוקקות גדולה, חזקה, אני רואה איך שהן מתחברות. האם אלו סימנים של אהבה? כי אני לא מבינה מה זה לאהוב. האם כל מיני סימנים כאלה הם מרכיבים של אהבה?

כן, אלו הם מרכיבי אהבה.

שאלה: רב"ש אמר שהאהבה היא חיה שצריך להאכיל. במה אנחנו מאכילים את החיה הזאת, את האהבה?

שאלה טובה. אהבה היא כמו חיה שצריך להאכיל אותה, זה נכון. כלומר צריך כל הזמן להאכיל אותה, לגלות אהבה, לדבר על אהבה, להראות אותה, לא באופן קבוע, אבל מפעם לפעם צריך לעשות את זה. כך תראה דוגמה לחברים שלך וגם הם יגלו את אהבתם לאחרים ואליך.

תלמיד: האם זה פועל גם בעשירייה וגם בין גבר לאישה?

לא, אין הכוונה בין גברים ונשים. שם הכול מתערבב, אהבה בהמית ומשיכה ביניהם, הורמונים, וכאן מדובר על משיכה רוחנית.

שאלה: בגשמיות נותנים מתנות מסיבות שונות, בימי שמחה, רצון להודות לחבר, הפגנת אהבה, וכל זה בצורה פיזית. איך מתבטאת מתנה ברוחניות? במה אני גורם לחבר שירגיש שאני נותן לו מתנה? איך אני ארגיש שהחבר רוצה לתת לי או נותן לי מתנה?

בזה שאתה מתייחס אליו באהבה, בהכרה, ברצון לעזור, לתמוך. אם אתה רואה שהוא זקוק לעזרה, אז העזרה שלנו היא בזה שאנחנו עוזרים זה לזה, נפתחים זה אל זה, וכך מתקדמים.

תלמיד: את זה אני כבר עושה בעשירייה או לחבר שלומד איתי ואני אוהב אותו. רב"ש כותב שהכדור הראשון עושה שריטה בלב והכדור השני עושה חריץ בלב. איך אני יכול לבטא את זה כלפי החבר, שהכדור שאני יורה בו יגיע לליבו, שיבין שאני נותן לו מתנה? במובן הרוחני.

תנסה לראות בעשירייה שלך חבר שהוא נוקשה, ואתה רוצה להתייחס אליו בטוב, ביחס יפה, והוא לא מקבל את זה, הוא לא מרגיש את זה. ואז אתה צריך להשתדל איכשהו, בצורה לא ישירה אולי, להתקרב אליו, להראות לו עד כמה אתה באמת רוצה בקרבתו. תנסה.

שאלה: להשתדל להיות באמון מוחלט בעשירייה, בשירות הקבוצה, זה נקרא מתנה ללא תנאי מהבורא, או שזו מתנה שלנו לבורא?

גם המתנה שלנו לבורא וגם המתנה שלו לנו.

שאלה: מה זה הכדור שיורים ללב החבר, האם זה מה שנעים לאגו או שזו תפילה?

זה מה שאנחנו מייחלים לגלות בלב החבר כדי לחדור לתוכו ולמלא אותו באהבה. זה אומר לקלוע ללב החבר.

שאלה: אמרת שצריך לחדור ללב. האם אפשר לעשות את זה דרך האגו, או שזו בכל זאת פעולה רוחנית?

זה אגו עם פעולה רוחנית.

שאלה: רב"ש אמר שאפשר להאכיל את האהבה בוויתורים. איך הוויתורים פועלים?

עם אהבה. אי אפשר להגיד פה שום דבר אחר. אהבה זו תכונה שמורגשת גם בבעלי חיים, ואולי חלקית בדגים. זה מה שנמצא מעל להרגשה הבהמית גרידא. לכן אני חושב שזה מובן.

תלמידה: אבל אני יכולה להתבלבל באהבה הזאת.

לא, אי אפשר להתבלבל בזה, כי את לא מבקשת שום דבר בתמורה. לכן אין כאן בלבול, את פשוט רוצה לאהוב את הזולת, זה בדיוק כמו את הילד שלך, את רוצה לאהוב אותו ואת בעקרון לא דורשת ממנו שום דבר בתמורה. אומנם עולות דרישות, אבל הן לא שלך, אלא מבית הספר, מאנשים זרים, אבל ממנו את לא דורשת כלום, את רוצה רק לאהוב אותו.

שאלה: המהות של חבר היא הנקודה שבלב, כלומר חוץ מזה אין עוד מישהו שהוא חבר, זה נכון?

כן.

תלמידה: והמתנה הכי גדולה ואולי אפילו היחידה שאני יכולה לתת לחבר היא שישוב הביתה, נראה לי שזה הדבר היחיד שהנקודה שבלב רוצה.

אנחנו מאוד רוצות לתת מתנה לאחת החברות, איך נוכל להחזיר אותה אלינו אם אנחנו עדין לא נמצאות במצב הזה?

תתחברו יחד בלב אחד ומתוך הלב הזה תבקשו מהבורא שיחזיר לכלי המשותף שלכן, ללב שלכן, את החברה. בהצלחה.

שאלה: האם להתייחס באהבה לחברות זה להיות במאמץ בלתי פוסק, להרגיש את החסרונות שלהן, להתכלל בחסרונות, לבקש מהבורא עבורן, ולעשות את זה באופן גלוי שהן גם ישמעו וירגישו את היגיעה שלי להתכלל בחסרונן?

כן. גם זה. יש עוד כמה אופנים שאנחנו נתקל בהם. אבל בעצם את צודקת.

תלמידה: מה זאת אומרת "כמה אופנים שנתקל בהם"?

יש עוד אופנים. נניח אהבה, האם את יכולה לדבר על אהבה בכמה מילים? יש המון ספרים, סרטים ושירים עליה, אותו הדבר כאן. הכול לפנינו.

שאלה: ואיך לעשות את זה כלפי חברות שהן פחות פעילות ונוכחות, יותר שקטות? איך להתכלל בחסרונות שלהן אם קשה להרגיש אותן?

את חייבת להמשיך, מה שלא יהיה. ומה שיקרה יקרה, זה כבר הבורא, הבורא ישמור בעדי.

שאלה: לאחרונה חברות מהעשירייה שיתפו במצבים לא טובים שלהן, חוסר רצון להתחבר ואפילו ספקות לגבי הדרך ואני לקחתי את זה מאוד קשה, יש לי עשירייה נפלאה, חזקה ופתאום הגיע משבר כזה. היו לי לפני כן רגשות של חשיבות, השתוקקות אבל השיתוף של חוסר רצון להתחבר ממש השפיע עלי, הרגשתי נבגדת, וכתוצאה מזה התפתחה בי אדישות וחוסר אהבה כלפי החברות. אני מבקשת עצה.

להמשיך לפרסם ביניכן כל מיני קטעים על אהבה, להראות להן את האהבה שהיא למעלה מכל האגו שלנו. לא חשוב כמה עכשיו חשוב לנו או לא, סוף ההתפתחות האנושית הוא בכל זאת בהתפרצות האהבה בין כל בני האדם.

שאלה: אם אני רוצה לתת מתנת אהבה למישהו זר, איך אני עושה את זה ומה זה אומר?

אתה שולח לו מתנה, אתה עושה לו משהו נעים שהוא אוהב, שטוב לו, שירגיש בזה יחס מיוחד מצידך אליו.

תלמיד: כלפי מישהו זר שאין איתו מערכת יחסים, מה זה אומר בשבילי לתת לו מתנה של אהבה? איך אני יודע איך לתת את הדבר הנכון?

אנחנו מדברים רק על אהבה שרוצים להראות לחברים שלנו, בקבוצה ולא סתם על בן אדם שאין לנו איתו קשר. על דברים כאלה אנחנו עוד לא מדברים. בהדרגה, במידה שנתקרב נוכל להראות אהבה. אחרת אתה מפחיד אותו, מה פתאום אתה אוהב אותו, מביא לו מתנות, מה אתה רוצה ממנו?

תלמיד: כי כתוב על זה במאמר, האם יש דרך שבה כן ניתן לתת אהבה לזר?

לא.

שאלה: אמרת שהתפתחות האנושות תגיע בסוף לגילוי האהבה, בין בני אדם. מהו המצב שבו מתגלה האהבה בין בני האדם?

כאשר אנשים ירגישו שאין להם שום סיבות לבניית, פיתוח יחסים אחרים מלבד אהבה, הם ירגישו שרק אהבה איש כלפי רעהו יכולה להביא אותם למצב טוב, אחרת הם יהיו פשוט אומללים, כל הזמן באיבה זה כלפי זה כפי שאנחנו רואים היום.

אנחנו עוד לא התחלנו להגיע להכרה עד כמה אנחנו בעצמנו יוצרים את העולם המזיק הזה שלנו ומצד אחר, באמת יש הזדמנות כזאת לתקן את הטבע שלנו. כפי שקבלנו אותו מהבורא, אגואיסטי, כך גם אנחנו צריכים לתקן את האגו הזה ואז הכול יהפוך להפוך ממנו.

את זה אנחנו צריכים להבין, את זה אנחנו צריכים לברר, לגלות באיזה אופן אנחנו יכולים לשנות ולהשיג היפוך כזה שבאמת מלבד אהבה לא יישאר לנו כלום.

תלמיד: מה זה אומר שלא יישאר כלום מלבד אהבה? האם היא תהווה חלק מרכזי ביחס לכל תחומי החיים?

בכל האספקטים של חיי האדם, מעל לכל ההתגלויות האגואיסטיות למיניהן, כי בלי אגו, גם אהבה לא יכולה להיות. אנחנו נבראים ולכן אנחנו יכולים להתקיים רק במצב של אחד מעל האחר, שלילי ומעליו חיובי, רק בצורה כזאת אנחנו יכולים להתקיים. אני לא יכול סתם להיות טוב ואני לא יכול סתם להיות רע. הבורא בכוונה מעורר בנו קצת אהבה, כדי שעל פני האהבה הוא יעורר בנו שנאה זה כלפי זה. ואנחנו צריכים להיפך, לעלות מעל השנאה ולהלביש את השנאה באהבה. זה מה שאנחנו לומדים, בצורה כזאת אנחנו לומדים לנהל את העולם.

תלמיד: לשם מה מתגלה עכשיו השנאה בעולם? על מנת שאנשים יגלו אהבה מעל השנאה הזאת?

כמובן, בהדרגה, על מנת שנבוא להכרה שאנחנו לא יכולים להתקיים בשנאה, שצריך להיות לזה סוף.

תלמיד: איך אנחנו מנהלים את העולם באמצעות אהבה, כמו שאמרת?

בדאגה הדדית זה לזה. זה מה שאנחנו צריכים לעשות.

שאלה: בעשירייה יש לנו נטייה לדאוג יותר לחבר מסוים וכלפי חברים אחרים אנחנו לא כל כך סובלניים. איך אנחנו יכולים להגיע לאיזון בלב כלפי חברים שאנחנו לא כל כך מתנהגים אליהם בסבלנות?

אנחנו צריכים בהדרגה להתרחק מיחסים כאלה, ובכוח להביא את עצמנו להתקרבות ואחר כך לאהבה. אין ברירה, אנחנו חייבים ממש לעקור מעצמנו, מתוכנו, את האגו שלנו.

שאלה: למדנו שאהבה היא חיה שמגדלים על ידי ויתורים, למה דווקא על ידי ויתורים גדלה האהבה?

אין לנו מה לעשות יותר מזה, לוותר ועוד לוותר לחברים, להשתדל להתקרב אליהם עם אהבה או עם חצי, עם רבע אהבה אבל זה מה שאנחנו צריכים לעשות.

תלמידה: מה זה נקרא שמוותרים?

מוותרים.

תלמידה: מה זה אומר?

לוותר, זאת אומרת שאני לא מביא בחשבון את הדברים שלו שנראים לי לא כל כך יפים, טובים, ישרים, אלא אני בכל זאת מתייחס אליו ביחס יפה. נותן לו דוגמה כביכול איך אני מקווה לקבל ממנו.

שאלה: אנחנו נותנים דוגמה של אהבת אם לילדים שלה, בשיעורים. מה ההבדל בין אהבה רוחנית לחברים לבין אהבה אגואיסטית של אם לילדים שלה?

אהבת אם לילד זוהי אהבה בהמית, כלומר טבעית, היא קיימת גם בטבע הצומח, החי והמדבר, בכל מצביה. ואילו אנחנו צריכים לאהוב את החברים ולאחר מכן בכלל את כולם, את כל באי עולם, מכיוון שזוהי בריאתו של הבורא והבורא רוצה לקרב אותם אליו.

תלמידה: אז מה אנחנו צריכים להוסיף בכדי להגיע מאהבה אגואיסטית למצב רוחני?

בעיקרון לא יכולה להיות אהבה אגואיסטית, במיוחד לנו. בקבוצה, בחיבור שלנו אין אהבה אגואיסטית, יש לנו רק משיכה למטרת הבריאה. היות שאנחנו רוצים להשיג את מטרת הבריאה, זה כבר אגו אחר לגמרי, שמכוון לבורא, למטרת הבריאה וכן הלאה. לכן בכל מקרה, מה שאנחנו מפתחים בינינו, תמיד מביא אותנו להתכללות הדדית נכונה.

שאלה: האם האהבה הרוחנית צריכה לבוא לידי ביטוי בהודיה ולהביא את החברים לתפילה או שזה להכין מקום ולהתבטל כלפי החברים?

לא, חייבים להגיע לאהבה שלמה כמו שכתוב. אהבה שלמה, זה אומר שלא חשוב איזה מצבים קדמו למצב הזה, אנחנו חייבים להגיע לאהבה ללא שום תנאים. זה נקרא "אהבה חלוטה".

תלמיד: מכל הדיבור על אהבה, האם אתה יכול לתת דוגמה לחשיבות של מה המשמעות להגיע למצב שבו אנחנו מתפללים על אהבה?

אם אנחנו נשיג אהבה בינינו אז אנחנו נגלה את מטרת הבריאה, מטרת החיים, ותהיה לנו ברורה - מקצה העולם ועד קצהו - כול הבריאה, כול מה שנמצא. זה מה שאנחנו צריכים להשתדל לפתוח, לגלות. זה מה שיהיה.

שאלה: האם אפשר לאהוב כל זמן שאנחנו ברצון לקבל הנאה לעצמנו?

לא. כול עוד אנחנו נמצאים בהנאה עצמית, באגו שלנו, אנחנו לא יכולים לאהוב אף אחד, אנחנו אוהבים את עצמנו. במידה שאנחנו מקבלים מהזולת כך אנחנו כאילו אוהבים אותו, אבל אנחנו לא אוהבים אותו, אלא אוהבים את מה שיש לנו מהיחס שלו.

תלמיד: יש הסכמה על אהבה גשמית, תן לי ואתן לך, שמור לי ואשמור לך, אבל זאת לא האהבה שאנחנו מדברים עליה.

נכון.

תלמיד: האם לוותר על הרצון לשלוט ולנצל את האחרים לעצמי - זה הוויתור למען האהבה?

זה כבר בדרך.

שאלה: אנחנו נותנים מתנות ומראים לחברים את אהבתינו ומשתדלים להתבטל בפני החברים. אנחנו עושים את זה בכדי שנוכל להתחבר בעשירייה.

כמובן.

תלמיד: לפי הרב"ש במאמר אהבת חברים, אם עשרה חברים מתחברים אז כל אחד רוכש את התכונות של כל העשירייה. זאת אומרת, אנחנו צריכים להשתמש בזה בשביל להתחבר, בשביל שכל אחד בעשירייה יקבל את הכוח שיוכל להתבטל, אחרת לא נוכל לעשות כלום.

נכון מאוד.

תלמיד: אם אני הולך עם הכוח של העשירייה, ולא הולך עם הכוח שלי לבד, ואנחנו מתחברים עם עוד חברים שגם להם יש כוח כזה של העשירייה, אז כל אחד יקבל כוח של מאה. אולי ככה צריך ללכת לכנס?

בדיוק כך, כן. לא רק לכנס אלא בכלל כל הזמן להחזיק בחיבור כזה.

שאלה: יש לי בעיה רצינית עם אהבה. יש לי דרישות כאלה לאהבה שאני לא יכולה לקרוא סתם לאיזה יחסים כאהבה. זו נקודה כל כך כואבת, אני לא יכולה לתפוס את עצמי ולסבול שבח, חנופה.

לעשות מה שנעים לזולת, זה נקרא לאהוב אותו. בדיוק כמו שהיית מתייחסת לילד הקטן שלך.

תלמידה: האם אני יכולה לבקש שלא יגידו לי את המילים האלו, שלא יבדילו אותי?

אני לא יודע, זה תלוי בך. תפסיקי לדרוש משהו מהאחרים, תתאימי את הרצון שלך לאהבה שאת תאהבי את הזולת כמו שהוא ולא לדרוש איזה תנאים.

שאלה: האם אפשר להשוות את היחסים בינינו כמו סדום ואמורה, שכל אחד עבור עצמו, ואיך להעלות את חשיבות ההשפעה לזולת מכל הלב?

תשוו, העיקר לעלות.

שאלה: האם אפשר להגיד שהמתנה שלנו לחברות זה כשאנחנו פותחות את הלבבות שלנו ככל האפשר בתפילה שלנו עם כוונה שהחברות ירגישו את הכוח של הבורא?

כן.

שאלה: אנחנו אומרים אהבה. האם ניתן להסביר את האהבה הזאת, מהי אהבה רוחנית, כמה יכול אדם אחד לאהוב אדם אחר?

אדם אוהב את עצמו. כשאתה תגיע למצב שאתה אוהב את השני כמו שאתה אוהב את עצמך, אז אתה יכול להגיד "זהו, אני באמת הגעתי לאהבה שלמה". אין הבדל בין האהבה שלך אליך לאהבה שלך למישהו אחר, אין גבול בינך לאחרים. תנסה.

שאלה: האם כשאנחנו מתחברות בקבוצה "כאיש אחד בלב אחד", מגיעה לשם אהבה?

כמובן.

שאלה: אנחנו מרגישות שאנחנו נכנסות למצב מאוד מיוחד של אהבה. האם כבר קרה בעבר שנוצר קשר, אהבה כזאת בין אנשים בתוך קבוצה כל כך גדולה של אנשים כמו שלנו?

כן. היו מצבים כאלה בהיסטוריה שהמקובלים היו כך מתחברים ביניהם באהבה.

תלמידה: תודה רבה על זה שאתה מוליך אותנו למצב הזה. אנחנו מאוד אוהבים את ישראל, ואתה ממש פותח את הלבבות שלנו, אתה עוזר לנו לא לחיות בתוך הריקנות יותר. תודה מעומק הלב.

גם לך.

שאלה: אמרת שבשביל שמתנה תהיה יקרת ערך אני צריכה לתת אותה מעומק הלב ובכנות. בקטע שקראנו אני מוצאת שאם אני מגלה שאני לא כנה, אז אני נמצאת במדרגה של לא לשמה. יוצא שהדבר היחיד שאני יכולה וצריכה לעשות כדי להגיע ללשמה, זה לחבר את הכלי של החבר. איזו פעולה עלי לעשות?

את צריכה להשתוקק למה שדיברנו עליו היום בשיעור. תקשיבי עוד כמה פעמים לשיעור ותעשי מה שדיברנו, ואל תמציאי דברים אחרים. אל תתחכמי.

תלמידה: אני לא מבינה מה זה אומר "אל תתחכמי"?

את מכירה אותי, אני מכיר אותך, תעשי מה שדיברנו עליו בשיעור, תיישמי בחיים והכול יהיה בסדר, אחרת עוד שנים רבות תתבלבלי.

שאלה: האם כשחברות ישתמשו בגעגוע של החברות האחרות שלהן לגדלות הבורא כמוטיבציה שלהן עצמן, זו תחשב אהבה?

זה בדרך, אי אפשר להגיד שזו אהבה אבל גם זה טוב.

שאלה: כשלי עצמי אין מפתח ללב של חברה מסוימת ולחברות אחרות יש, האם אני יכולה לבטא את האהבה שלי בכך שאני תומכת ביחסים הקרובים שלהן? או שאני צריכה לחפש בעצמי את המפתח ללב?

גם זה גם אפשרי.

שאלה: אמרת שאהבה לפי השיטה שלנו, זה לעשות מה שנעים לזולת. אבל נראה שבעולם הגשמי, כשאת כל הזמן מספקת את הרצונות של מישהו, יחס כזה הורס את היחסים. למה ברוחניות זה דווקא מביא לאהבה?

כיוון שכל אחד צריך להיות מכוון לזה שהוא צריך לאהוב את הזולת, את האחר ולכן הוא מרגיש יחס כזה מהאחר וזה צריך לעורר בו לא דחייה אלא משיכה, כיוון שזה עוזר לו לפתח את האהבה ממנו.

תלמידה: לא מובן איך זה עובד.

כיוון שאתם חיים בסביבה שבה לימדו אתכם לא לענות בצורה פתוחה, גלויה, על גילוי של רגשות טובים וחיוביים מצד האחרים. צריך קצת להשתנות.

תלמידה: אני מדברת על משהו אחר, כשמישהו מראה לי אהבה אני מתרגלת לזה ובסוף לא מעריכה את זה, זה תהליך טבעי. למה בקבלה זה עובד בצורה אחרת? אולי האור פועל פה איכשהו? הייתי רוצה לברר את זה.

לא יודע מה לענות על זה, תנסי לעשות כמו שדיברנו ואחרי זה תספרי לנו.

שאלה: מחר אנחנו נוסעים לכנס, אנחנו מאוד נרגשים ושמחים. איך אני עושה מתנה לחברים שלי שעדיין יש ביני לבינם חיכוכים?

כתוב "על כל פשעים תכסה אהבה", זאת אומרת אנחנו צריכים רק דבר אחד, ככל שיש בינינו כל מיני דברים לא מסודרים אנחנו שמים אותם בצד. עכשיו אנחנו עושים חיבור לזמן הכנס, ואחרי הכנס נבדוק. אני חושב שכבר לא נרצה לחזור לכל מיני קלקולים שיש לנו עכשיו. לזמן הכנס הכי בטוח לזרוק כל מה שיכול להפריע לנו ורק להתחבק בינינו.

שאלה: מה המתנה הטובה ביותר לעשות אחרי שהיה קונפליקט בעשירייה?

להתחבק, לעשות סעודה קטנה, להתקרב פיזית זו אל זו. תנסו לשבת יחד ולשתות קפה עם עוגות, פיצה, מה שאתן רוצות, ולעשות מתנות אחת לשנייה.

אני מחבק את כולכם, ממש מושך את כולכם לליבי ונקווה שמחר ניפגש שוב. בינתיים נתקרב לכנס ונכין את עצמנו לכך. זו ההזדמנות להתרשם מהאהבה הכללית שנמצאת בינינו. אם תפתחו את הלבבות שלכם, תרגישו שיש ים של אהבה בינינו, הכול תלוי רק אם אנחנו יכולים לפתוח את הלב. ואני מחבק אתכם, את כולכם.

(סוף השיעור)