שיעור בוקר 20.01.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

נושא: תע"ס, חלק ג'

תלמוד עשר הספירות, כרך א', חלק ג', עמ' 181, דף קפ"א,

הסתכלות פנימית, "אור ישר ואור חוזר כולל ט"ו פרקים".

פרק י"ג, אותיות ג'-ו', פרק י"ד אות א'

קריין: ספר "תלמוד עשר הספירות", כרך א', חלק ג', דף קפ"א עמוד 181, ב"הסתכלות פנימית" כותרת "אור ישר ואור חוזר, כולל ט"ו פרקים". אנחנו בפרק י"ג, אות ג'.

אני מבין שישנם אנשים שבשבילם זה לא מעניין מה שכתוב ב"תלמוד עשר הספירות". אני מבין שיש הרבה אנשים שהם לא יכולים לעכל מה שכתוב כאן, עדיין המוח שלהם, הטבע שלהם לא רגיל לכאלו מונחים, ועוד ועוד. יש להם איזו דחייה, יש להם חוסר הבנה, הם לא יכולים לחבר את הדברים האלה להתקדמות הרוחנית. איך זה שמדובר בכאלו מונחים של פיזיקה, חיבורים של איזו הנדסה למצבים הרוחניים.

אני הכול מבין. רק אני לא מבין דבר אחד, למה אנחנו לא יכולים לקרוא ולשמוע ולהתחבר לזה בצורה שזו סגולה. אני לא מבין מה שעכשיו אנחנו נלמד, אבל זה שאני שומע ומשתתף עם כולם אני מקבל על זה הארה עליונה, היא משפיעה עליי ובצורה כזאת אני מתקדם.

אז בואו ננסה, יחד כולנו נשתדל לחפש ולצפות לזה שהלימוד הזה הוא יאיר לנו ויעזור לנו להתקדמות. באמת יש בו כוח גדול מאוד. ודווקא זה שאני לא מבין ולא מרגיש כל כך, אבל נמצא בזה ורוצה שזה ישפיע עליי, אז יש בזה כמין גישה נקייה, שאני לא דורש לעצמי שום דבר, לא הבנה ולא שכל ולא כלום, אלא שזה ישפיע וזהו, סגולה.

קריין: אנחנו בעמוד 181 אות ג'.

אות ג'

ה"פ מוכרחים לצאת זה למטה מזה

"באופן, שפי הטבור דגלגלתא, נעשה לפה דראש ע"ב, ופי הטבור דע"ב נעשה לפה דראש הס"ג, ופי הטבור דס"ג, נעשה לפה דראש המ"ה. ופי הטבור דמ"ה, נעשה לפה דראש הב"ן. הרי, שה' הפרצופין, מחויבים לצאת זה למטה מזה, בהיפך מהע"ס הפרטיות שבכל פרצוף, היוצאות זו למעלה מזו."

אות ד'

כל פרצוף יוצא ממלכות דמלכות דעליון

"ומכאן יוצא לנו הכלל, אשר כל פרצוף נאצל מכח מלכות דמלכות שבעליון. כי נתבאר, אשר המלכות דגוף שבפרצוף עליון, המכונה טבור דעליון, הוא המאציל של הפרצוף השני אליה, כי למשל, על ידי עלית טבור דפרצוף גלגלתא, אל הפה דראש הגלגלתא, נמצא שמקבל שמה עביות דבחינה ג' שעל זווגו נאצל ויוצא פרצוף השני, שנקרא ע"ב כנ"ל. והנה הטבור הזה דגלגלתא, הוא מלכות דמלכות דגלגלתא, כי הפה הוא מלכות והטבור הוא מלכות דמלכות כנ"ל, הרי, שהמלכות דמלכות דעליון, הוא השורש והמאציל של התחתון הימנו."

אות ה'

סדר הלבשת ה"פ א"ק זה על זה

"ועם זה תבין ג"כ סדר ההלבשה, שבה' פרצופין דא"ק. כי פה דראש הפרצוף ע"ב, עומד במקום הטבור דפרצוף גלגלתא, כנ"ל (באות ג') ונמשך ממטה למעלה, עד פה דראש דגלגלתא, כי שם נחשב לתכלית קומתו של ע"ס דראש הע"ב, מחמת הטבור דגלגלתא שעלה לשם, וקיבל העביות לצורך הזווג שלו כנ"ל (באות ב'), וע"כ אנו אומרים שע"ס דראש ע"ב, עומדות ומלבישות את הע"ס דתוך דגלגלתא, דהיינו מפה עד הטבור, כמבואר. באופן, שראש הפרצוף דגלגלתא, נשאר מגולה בלי התלבשות."

כאן בטח יש הרבה שאלות, כי לא בדיוק כך אנחנו רואים מהציור.

שאלה: מה זה אומר שאחד יוצא למטה מהשני או הפוך, יש איזשהו סדר הפוך או לפעמים הם שווים?

יש הזדככות המסך, ולכן כל פרצוף הבא הוא יותר קטן מהפרצוף הקודם. כל הפרצופים הם יוצאים ממלכות דאין סוף הכי חזקה, וכלפיה הם כולם מתדרדרים.

תלמיד: ובפנימיות הפרצוף הוא כותב שיש סדר אחר או לפעמים הקומה גם שווה.

לפעמים כן, נלמד את זה. אבל כל פרצוף הבא הוא פחות מהפרצוף הקודם. אתה רואה, פרצוף ע"ב הוא כבר יוצא בהתאם לגוף דגלגלתא, וכך כל פרצוף הבא מתלבש על הקודם בדרגה יותר נמוכה מהפרצוף הקודם.

שאלה: למה פרצוף תחתון עומד בטבור? הוא צריך להיות בחזה.

יש הבדל בין מאיפה שהוא יוצא ומאיפה הוא מבטא את עצמו.

תלמיד: ומה זה פי הטבור?

פי הטבור זה פי הטבור, שמשם הפרצוף מקבל קשר עם פרצוף יותר עליון.

שאלה: מה הסיבה שראש הפרצוף דגלגלתא נשאר מגולה בלי התלבשות, הכיצד זה?

אין מה שמתלבש עליו. ראש דגלגלתא אנחנו לא יכולים להשיג, ראש דגלגלתא אנחנו לא מסוגלים להשיג. אבל מה שמתלבש מראש דגלגלתא כלפינו, זאת אומרת מה שיוצא לגוף דגלגלתא, וגם לא בדיוק בגוף, אלא שמתלבשים הפרצופים הבאים על הגוף דגלגלתא, את זה אפשר להשיג, זה נקרא השגה, התלבשות.

תלמיד: לא הבנתי עדיין מה זאת אומרת ההתלבשות בראש דגלגלתא?

אי אפשר להתלבש על ראש דגלגלתא.

תלמיד: למה? זאת השאלה.

גלגלתא זה הפרצוף הכי גבוה, הפרצופים הבאים לא יכולים להתלבש על ראש דגלגלתא. הם תמיד נמצאים, כל פרצוף הבא הוא בדרגה פחות מקודם.

שאלה: בגשמיות כשאני מתלבש על הגוף אני מקבל משהו, מקבל איזה חום, יש איזשהו משהו לקבל. מה המשמעות שהפרצוף התחתון מתלבש בגוף דעליון, מה הוא מרוויח מזה?

משיג. התלבשות פרצופים זה על זה, פרצוף תחתון שמתלבש על עליון, לפי מידת ההתלבשות הוא משיג את העליון, אחרת הוא לא מתקשר לבורא. כל השגת הבורא אצלו היא בזה שהוא משיג את הפרצוף העליון. הוא מתלבש עליו ומקבל ממנו אורות, וזה נקרא השגת הבורא, כי הפרצוף העליון כלפיו זה הבורא.

תלמיד: אבל מה משיג העליון? כשאני מתלבש במעיל אני משיג חום.

העליון משיג על מה שהוא מתלבש. ואם אתה מתלבש על העליון ומעורר אותו, זה שאתה רוצה להשיג ממנו משהו, אז אתה מעלה אליו את החיסרון שלך, ואז הוא מעלה את החיסרון שלך לפרצוף יותר עליון, והוא מרוויח מזה שאתה התלבשת עליו.

שאלה: נאמר לגבי הפרצופים שהם יוצאים אחד מתחת לשני, ולגבי הספירות שהן בהפוך אחת מעל השנייה, מה ההבדל כאן?

זו מגמה, שהפרצופים הם מזדככים יש מגמה של להיות קטנים יותר ויותר, והספירות בהזדככות הן יותר ויותר נעלות. פשוט מדובר על שני כיוונים שונים של התפתחות. גם בהתדרדרות מלמעלה למטה יש לנו פרצופים שיורדים, אבל הספירות בחזרה, בהזדככות הפרצוף, הן כביכול עולות מטבור לפה.

שאלה: כשמלכות דטבור בהזדככות המסך מתעלה לראש אל הבורא שלה, היא הופכת להיות לבורא?

כן. כלפי הפרצוף הבא מה שעכשיו היא עושה זה הכול כדי לברוא את הפרצוף הבא. תמיד מדרגה יותר עליונה כלפי תחתונה היא נקראת בורא.

שאלה: אם תוכל ביותר פירוט להסביר מדוע פה דראש של התחתון נמצא בטבור ולא בחזה, ואיך זה יוצא שכל יתר הפרצופים אחרי גלגלתא יורדים מתחת לטבור שלה, ואנחנו יודעים שמתחת לטבור יורד רק ס"ג, ולמה הוא לא בחזה כמו שתמיד לומדים?

שאלה מאוד טובה, אבל אנחנו עוד נלמד את הנושא. יש כאן הרבה מאוד שאלות שהן עדיין דורשות בירור. לפי מה שאנחנו לומדים בצורה פשוטה, אז ודאי שפרצוף כשהוא מזדכך מתחיל לרדת המסך שלו מפה עד החזה ושם בונה את הפרצוף הבא, שפה דתחתון נמצא מול החזה דעליון. זה לא פשוט, לא בדיוק כך, עוד נלמד את זה. יש הבדלים גדולים שלפנינו עוד ללמוד אותם.

שאלה: אנחנו יודעים שהעליון מוליד את התחתון, אבל למה מנקודת הטבור שלו נשאר ללא כוח השפעה?

אתם שואלים כולכם אותו דבר כאילו שאתם לא שומעים מה שהשני שואל. ממש אותה שאלה אני שומע עכשיו 4 או 5 פעמים. אנחנו עוד לא לומדים את זה, זה שייך לצמצום ב', זה שייך להרבה דברים. לעיבור, יניקה, מוחין, מה שאנחנו נלמד עוד. לכן יש לכם בלבול איך יכול להיות שפרצוף נולד, איפה הוא מתלבש על הטבור או על החזה דעליון. אז תראו מה הוא כותב, ואת הדברים האלה תרשמו בצד שיהיו לכם תמיד כמה שאלות בצד שאנחנו אחר כך נברר.

שאלה: מלכות דמלכות של העליון זה עתיק כלפי הפרצוף הבא או אריך אנפין כלפיו?

לא, זה גם לא שייך עכשיו לנו. עתיק ואריך אנפין כבר שייכים לצמצום ב' ולעולם האצילות, אנחנו לא לומדים את זה כך, אנחנו לומדים על עולם אדם קדמון.

תלמיד: אבל זה שורש לפרצוף הבא, יש בו את כל המידע.

זה בעולם האצילות ואנחנו עוד לא הגענו לזה.

שאלה: האם אפשר להסביר את ההזדככות של הפרצוף?

הזדככות של הפרצוף, שפרצוף מתפשט במקום שלו, ואז יוצאים כל האורות הפנימיים והאורות המקיפים, אז יש ביטוש בין האורות המקיפים לבין האורות הפנימיים, מתוך זה הפרצוף שמרגיש לחץ, כמו שבעל הבית אומר "למה הפסקת לקבל? תאכל הלאה, אני רוצה שאתה תהנה. הכול עשיתי בשבילך ואתה רוצה, הרי הכול אני עשיתי לפי הרצון שלך ואתה בגלל שאתה רוצה לעשות הכול על מנת להשפיע אז אתה מקבל רק נגיד 10% ממה שאני הכנתי, מה לעשות הלאה"?

ואז יוצא שהוא מרגיש לחץ מצד בעל הבית ולא יכול לקבל יותר כי זה יהיה על מנת לקבל, ואז הוא מזדכך. וכשהוא מזדכך מטבור לפה, כאילו יוצאים כל האורות הפנימיים שהיו לו והוא נשאר ריק, אבל עם הרשימות שהיה מלא והיה חייב להסתלק. לפי הרשימות החדשות, הנותרות יותר נכון, הוא עכשיו עושה זיווג דהכאה ומקבל בפעם הבאה מבעל הבית.

שאלה: גלגלתא, ע"ב ס"ג, מ"ה, ב"ן, הטבור שלהם נמצא באותו מקום, באותה רמה או לא? כי אנחנו מציירים בצורה כזאת, אבל מתוך הנאמר יש להם עביות שונה.

יש להם טבור כללי שזה טבור דגלגלתא. למטה מטבור דגלגלתא הם לא יכולים לרדת, כי אם גלגלתא לא יכולה לקבל ע״מ להשפיע למטה מהטבור שלה, בסוף שלה, אז ודאי שלכל הפרצופים האלה שאחרי גלגלתא אין להם כוח לקבל בעל מנת להשפיע יותר ממה שהיה בגלגלתא, ולכן הם כולם נגמרים, מסתיימים על הטבור דגלגלתא.

תלמיד: יוצא שלע"ב גם יש סוף בין הטבור שלו לטבור של גלגלתא?

אז מה? אז הוא לא מקבל שם, זה נקרא סוף דע"ב, אבל לא שהוא יורד למטה מטבור דגלגלתא.

תלמיד: אני לא מדבר על זה שהוא יורד.

זה טבור דגלגלתא הוא כללי לכולם ואף אחד לא יכול לרדת למטה מזה, אבל למעלה מזה יכולים להיות. אז טבור דע"ב יותר למעלה מטבור דגלגלתא, למה מפריע אחד לשני? לא היה משהו אחר בשרטוט.

שאלה: אפילו בחלק א' שאנחנו קראנו יש מקומות שבעל הסולם כותב כביכול גם על אצילות, על המצבים הבאים. האם המצבים הבאים בכוח נמצאים גם במצבים יותר עליונים כבכיול, שעדיין לא הגיעו אליהם. נגיד צמצום ב' משפיע על מצבים שאנחנו קוראים עכשיו בכוח, לא בפועל?

לא, הם רק יכולים להיות כתוספת, כל דבר שיוצא אחר כך הוא כתוספת לדברים הקודמים ולא יכולים לשנות אותם, רק מתלבשים עליהם.

תלמיד: אני לא שואל על שינוי. האם הם באיזו צורה נמצאים כבר במצבים היותר עליונים?

נמצאים בכוח. כן, זה נכון. אפילו במלכות דאינסוף כבר מלכתחילה הכול נמצא ואחר כך רק יוצא לפועל. נכון.

שאלה: אומרים שהפרצוף מלמטה מתלבש על הפרצוף מלמעלה, וזה כאילו הפוך, כי הפרצוף מלמטה בא ואז הבורא מתלבש עליו, הפרצוף העליון מתלבש עליו והפרצוף התחתון מתלבש לתוכו כאילו, ככה זה צריך להיות?

אני לא יודע, אני לא תופס את הצורה שלך.

תלמיד: איך יכול להיות שפרצוף תחתון מתלבש על פרצוף עליון?

ודאי שמתלבש, ודאי שפרצוף תחתון מתלבש על הפרצוף העליון, מפני שפרצוף תחתון משיג חלק מהעליון, וזה נקרא שמתלבש עליו.

למה אין לפניך ספר, אתה עובד עם מחשב?

תלמיד: כן.

יש לך במחשב את הספר תלמוד הספירות?

תלמיד: לא, אני לא כל כך טוב במחשב, אבל אני עובד עם מחשב.

טוב, תשתדל שיעזרו לך. שיהיה לנו טקסט לפנינו ואז אתה תגיד לי איפה כן ואיפה לא אתה מתבלבל. חבר'ה, אני אומר לכם את החוקים. כשזה לא מסתדר עם מה שאתם קוראים בינתיים אז או להתאזר בסבלנות, או לשאול ולהשתדל להבין, אבל אין כאן בלבולים בספר.

שאלה: לגבי פה דטבור, תמיד למדנו שיש שם ביטוש של אור מקיף ואור פנימי, אבל מה זה המושג הזה פה דטבור, האם זו הנקודה ששם קורה הביטוש?

כלפי התחתון טבור דעליון הוא הופך להיות למקום המקור של העליון. איך התינוק מקבל הזנה? דרך חבל הטבור. כהוא נמצא באימא, הוא מקבל מאימא דרך הצינור לחבל הטבור שלו, וכך הוא ממלא את עצמו. אז יש עניין שטבור זה מקור מיוחד לקשר בין הפרצופים. נלמד את זה בצמצום ב' ובעולם האצילות איך שזה קורה.

שאלה: הפרצופים הם שונים רק כלפי כוח המסך שלהם?

כל פרצוף ופרצוף הוא שונה בהמון הבחנות. כלפי כוח המסך, אתה אולי צודק בזה, שכל ההבחן הגדול בין הפרצופים זה בכוח המסך. מזה נובע כל יתר המבנה שלו, האור שממלא אותו, המצב שלו בכל סדר הפרצופים, זה הכול מתוך המסך. אחרי צמצום א' רק המסך קובע איפה נמצא הפרצוף ומיהו.

שאלה: האם התלבשות זו התפשטות של הפרצוף?

כן.

קריין: אנחנו באות ו' בעמוד 181.

אות ו'

הטעם שאין התלבשות בראש

"ועד"ז ג"כ ע"ס דראש דפרצוף ס"ג, מלבישות לע"ס דתוך (דגלגלתא.) וכן ע"ס דראש הפרצוף מ"ה, מלבישות לע"ס דתוך הפרצוף ס"ג, וכו' עד"ז, דהיינו ג"כ מטעם הנ"ל, אצל הלבשת ע"ב לפרצוף גלגלתא, כי טעם אחד לכולן, שהרי כולן יוצאות בכח עלית טבור דעליון לפה דעליון, וע"כ מקום עמידת ע"ס דראש התחתון, במקום ע"ס דתוך דעליון, דהיינו מפה עד הטבור. ומפה ולמעלה דכל עליון, נשאר תמיד מגולה, בלי שום התלבשות."

היינו בלי השגה. שם התחתון לא משיג שום דבר.

קריין: אנחנו בעמוד 182, פרק יד.

פרק י"ד

מבאר כי ב' צמצומים היו בעולמות.

שצמצום א' היה על המלכות לבדה, וט' ראשונות היו נקיות מכל צמצום. ובצמצום ב' נתערב הצמצום מבינה ולמטה דכל מדרגה. ובינה ותפארת ומלכות יצאו מכל מדרגה.

אות א'

הסיום שנעשה במקום בינה נקרא פרסא

"עתה נבאר הע"ס הנקראות ה' עולמות: אדם קדמון, אצילות, בריאה, יצירה ועשיה." לא להתבלבל שהוא אומר עשר ספירות הנקראות חמישה עולמות, כי בסך הכול אלו שמות שונים. אבל היחס ביניהם, בין הספירות לבין הפרצופים לבין העולמות, זה אותו יחס. כל ההבדל ביניהם הוא מידת העביות עם המסך, שזה קובע טיב ומדרגה של אותו הנברא, אותו הנושא. "וכאן צריכים לדעת ב' צמצומים שנעשו בעולמות. כי תחילה נעשה צמצום רק בכלי מלכות, שלא תקבל לתוכה אוך א"ס. וט' ספירות ראשונות היו נקיות מכל מסך וצמצום, כמ"ש בחלק א'. ומבחינה זו יצאו ג' פרצופין ראשונים בעולם א"ק, המכונים גלגלתא, ע"ב, ס"ג, כמו שנתבארו לעיל בפרק י"ב. ואחר זה בפרצוף נקודות דס"ג הזה דא"ק, נעשה צמצום ב', אשר מלכות המסיימת את קו אור א"ס, שהיתה עומדת בנקודה דעולם הזה, עלתה למקום החזה דפרצוף נקודות דס"ג דא"ק, וסיימה שם את קו האור הא"ס, וחצי ת"ת ונהי"מ שמחזה ולמטה של הפרצוף נשארו ריקנים בלי אור. וכמו שנעשה סיום חדש על אור הקו בכללות במקום החזה של פרצוף נקודות דס"ג דא"ק, מחמת עלית המלכות לבינה דגוף הנקרא תפארת, כן נעשה בפרטות בע"ס של כל מדרגה ומדרגה, שמלכות של אותה מדרגה עלתה לבינה של אותה מדרגה, וסיימה שם את המדרגה, ובינה ותו"מ של אותה המדרגה יצאו לחוץ מן המדרגה, ונפלו למדרגה שמתחתיה. וסיום חדש הזה שנעשה בצמצום ב' במקום בינה או בתפארת, נקרא פרסא."

שאלה: אנחנו אומרים שהחיבור עם החברים זה כמו ט' ראשונות. האם אנחנו מתחברים גם עם ט' ראשונות של כל אחד?

איזה חוכמות יש לכם. אתה עוד מעט תחלק את החלקים, קח מאחד רגל, מאחד ראש ומהשני יד וכך תעשה? איך אתם עושים את זה? תחזור על מה שרצית להגיד.

תלמיד: הוא כותב כאן שיש צמצום א', צמצום ב', והמלכות בכל מקרה מצומצמת. כשאנחנו מתחברים, עם איזה תכונות של החבר אנחנו מתחברים? הרי אצלם המלכויות צריכות להיות מצומצמות.

לפני הצמצום יש לנו רצון אגואיסטי. אחרי הצמצום אנחנו לא משתמשים ברצון על מנת לקבל, הרצון נשאר אבל על מנת לקבל אנחנו לא משתמשים. אם יש לנו כוח להשתמש ברצון שלנו כדי להשפיע לזולת, אז אנחנו בצורה כזאת יכולים להשתמש. משתמשים ברצון לקבל בעל מנת להשפיע.

יש שתי אפשרויות. אם יש לנו מספיק כוחות, אנחנו מקבלים על מנת להשפיע יכול להיות מאפס ועד כל הרצון שבנו. יכול להיות שיש אפשרות רק לקבל על מנת להשפיע, אור החסדים. זה לא נקרא שאנחנו מקבלים, זה נקרא שאנחנו נמצאים בהשפעה. זאת אומרת אור החסדים יכול להתפשט בנו, אנחנו יכולים להסכים עם בעל הבית בהשפעה, אבל לא שמשתמשים בכלים שלנו, לא ממלאים את הרצונות שלנו בתענוגים כדי להשפיע לו, יש לנו רק להצטרף אליו במעשים שלו. זה נקרא להיות בחסדים. וזה מצב שנקרא קטנות, כמו קטן שמצטרף לגדול וחי על חשבון הגדול, ואחר כך כשגדל אז מקבל מסך גם על הרצון לקבל שלו.

אז יש לנו צמצום א', שאנחנו לא רוצים לקבל שום דבר אלא רק על מנת להשפיע, אנחנו יכולים לעבוד בצורה כזאת. ואם אין לנו כוח לקבל על מנת להשפיע אלא רק להשפיע על מנת להשפיע, זה נקרא שאנחנו נמצאים בצמצום ב'.

תלמיד: הניסיון שלנו להשפיע לחבר, כלומר להיות בתוך התכונה הזאת של השפעה.

אתה לא שייך לזה בכלל, אין לך צמצום. אתה לא נמצא במצב מתוקן שאתה מסוגל לעשות פעולות השפעה. איפה אתה ראית דבר כזה בינינו? אף אחד לא יכול לקיים את חוק הצמצום. זאת אומרת, הוא עדיין לא מסוגל לעשות פעולות שהן לא לעצמו.

תלמיד: איך לצמצם את עצמנו?

עד שנקבל את הכוח העליון, ונוכל לעלות למעלה מהאגו שלנו ולא להשתמש בו, זה נקרא שאנחנו מצמצמים את עצמנו. שאני נגיד חושב רק על החברים ורק לטובתם אני נמצא, ועל עצמי אני לא צריך בכלל לחשוב שום מחשבה. אני לא מדבר חוץ מהכרחי שאני חייב להתקיים, לתת לבשר שלי להתקיים. אבל כל הפעולות שלי למעלה מההכרחיות הן כולן רק לשם החברה, לשם החיבור, לשם המצב הכללי. ואם אני כך עושה, לפי זה אני מתחיל לקבל כלי רוחני בעביות שורש, א', ב', אחר כך אולי ג' וד'. אבל סתם ככה שאנחנו עכשיו יכולים כאלה פעולות לעשות, תנסו, אבל לא להתבלבל שאנחנו כבר עושים.

תלמיד: נגיד שאני לא רוצה לחשוב על עצמי, אני רוצה לחשוב רק על חברים, מה זה אומר שאני חושב על חבר, על איזה תכונות שלו אני חושב?

אתה יכול לחשוב על החברים רק בדבר אחד, איך אני מתחבר איתם יחד כדי מזה לעשות נחת רוח לבורא.

תלמיד: אבל יש כאן עוד עניין שזה להשפיע נחת רוח לבורא. איפה זה בחיבור בינינו?

אני לא יודע, תחפשו אותו. אבל אם לא, בשביל מה אתם עושים את זה? כדי להתחבר ביניכם? אז החיבור הוא אגואיסטי. אין מה לעשות, זה המצב. לאט לאט.

שאלה: מה משמעות הביטוי, במקום הבינה או תפארת?

בינה או תפארת זו אותה התכונה, רק תפארת זו בינה דגופא מה שנקרא. אבל זו אותה התכונה, רק שהיא בגוף ולא בראש. נדבר עוד על זה.

הבעיה היא שהוא כתב את "תלמוד עשר הספירות" לא בצורת ספר לימוד מקל לכבד שיותר ויותר, אלא גם כך שכתב זה דבר גדול. אבל מקובלים בדרך כלל כשהם כותבים הם יכולים לקחת מהסוף משהו ומההתחלה משהו והם לא עושים חשבון אם אתה יודע, לא יודע. הם לא באים בספר שלהם ללמד אותך, אלא רק להסביר לך מה שכבר קיים ברוחניות. בכלל מקובלים כותבים לאנשים שכבר נמצאים בהשגה. בעל הסולם מילא, הוא עוד כתב בצורה טובה, יפה, דידקטית. אבל כל יתר המקובלים אין להם בכלל התחשבות עם האדם שרוצה ללמוד, להבין.

שאלה: שמעתי אותך אומר צמצום ב'. האם נקודות דס"ג יורדות מתחת לטבור דא"ק ומתערבבות בנה"י דגלגלתא, האם זה צמצום ב'?

מה שאמרת, עדיין אין בזה צמצום ב'. יש רק ירידת נקודות דס"ג שזה בינה, והתערבבות עם גלגלתא שזו מלכות, ומתוך הערבוביה ביניהן נעשה קשר בין בינה ומלכות. אחר כך מתייצב לפי זה צמצום ב'. זאת אומרת, הן יכולות לייצב את הקשר בין הספירות, עד כמה ששולטת בינה ומכאן והלאה שולטת המלכות.

שאלה: צמצום ב' זה צמצום על השפעה טהורה?

צמצום ב' זה צמצום על לקבל על מנת להשפיע, שאתה לא מסוגל לקבל יותר על מנת להשפיע, ולכן יש צמצום.

תלמיד: כשיש ירידה מתחת הטבור של נקודות דס"ג, זה כבר לא לקבל על מנת להשפיע, זה כאילו השפעה נקייה, בלי קבלה?

אנחנו מדברים רק על השפעה ברוחניות, אבל יש ברוחניות חמש דרגות של הרצון לקבל שמתגלה כלפי האור העליון, שורש, א', ב', ג', ד'. רצון לקבל שאפשר לעבוד איתו בעל מנת להשפיע בדרגות שורש, א', וב', זה רצון לקבל לא כל כך גדול ולכן העבודה בו נקראת "קטנות", ואפשר לעבוד עם זה, ויכולים להגיע לזה. אם אתה עושה צמצום, או שנולד אפילו, אז אתה מגיע למצבים שנקראים "קטנות". אתה מקבל עביות דשורש, אחר כך עביות א', עביות ב', ואתה עוסק בהם בלהשפיע, זה נקרא להשפיע על מנת להשפיע. אבל עביות ג' וד', זה כבר כלים אחרים לגמרי, הם כלים מאוד כבדים ברצון שלהם, ואתה לא יכול לעבוד איתם בעל מנת להשפיע, זה נקרא לקבל על מנת להשפיע, הם כלים עבים, רצונות לקבל שרוצים לקבל, ואתה לא יכול לבצע את זה. לכן הכלים האלה, אנחנו מתחילים לעבוד בהם כבר אחרי הרבה פעולות רוחניות בקטנות.

כשאנחנו גמרנו את ה"קטנות", אז לאט לאט מגיעים ל"גדלות". וגם הגדלות שאנחנו עושים, זה לא גדלות אמיתית, אלא גדלות דעליה, זה נקרא אח"פ דעליה, שאנחנו מצרפים לכלים שורש, א' וב' קצת מכלי ג', וקצת מכלי ד', זה נקרא "גדלות", וככה זה עד גמר התיקון.

עד גמר התיקון אנחנו לא יכולים לעבוד עם כלים דקבלה ממש, אלא רק עם כלים דהשפעה, וכלים דקבלה, רק מצרפים אותם קצת. מערבבים עם כלים דקבלה יחד. ואחר כך בגמר התיקון, זה נקרא שבא אור גדול מיוחד מלמעלה שנקרא "רב פעלים מקבצאל", והוא מחבר את הכלים האלה, כלים דהשפעה שורש, א', ב', עם כלים דקבלה ד', ג' יחד. מפני שהאור עושה את זה בכוח שלו, ואז נעשה כלי שלם, ובו התגלות הבורא לנבראים בקומה שלמה, זה נקרא גמר תיקון. אבל עד אז, זה בלתי אפשרי.

תלמיד: אז מה שהיה לפני הירידה של הנקודות, זה בכלל לא היה לקבל על מנת להשפיע. הכלים ג', ד' שזה כלים יותר עבים שדיברת עליהם עכשיו, זה מבלבל עם מה שהיה לפני הירידה מטבור שזה גם נקרא לקבל על מנת להשפיע.

העניין בכל התהליך הזה שאנחנו לומדים, שצריכים להבין שאנחנו לומדים את התהליכים האלה בצורה של השתלשלות הכלים מאין סוף עד העולם הזה. לא מדובר על בני אדם, לא מדובר על כלום, אלא מסבירים לנו טכניקה, ללא התערבות בני אדם, מערכת, איך שהיא מתייצבת מאין סוף עד העולם שלנו.

וכשהמערכת הזאת מתייצבת, יש עוד משהו שנולד בה, זה האדם הראשון, שמקשר בין כלים דקבלה וכלים דהשפעה, את זה עוד נלמד, זה לא פשוט, ואז הוא עובר עבירה, זאת אומרת, שובר את הכלים, ואנחנו כבר מתוך הכלים האלה, קמים ומתחילים להתקיים. זה לא כל כך פשוט, זה לא דרך כללית ישרה כזאת.

שאלה: ביחס לעשירייה, מה זה אומר שבלי מסך זה אני בניתוק או בהופכיות מחיבור?

רק תבינו אותי, אתם רוצים מיד לקשור את עצמכם לאותם הכלים שאנחנו מדברים, וזה יבלבל אתכם, תלמדו את זה לחוד ואת עצמכם לחוד. אתם לא יכולים לבצע את הפעולות שאנחנו מדברים על כל הכלים האלה גלגלתא, ע"ב, ס"ג ועולם האצילות, זה מאוד מאוד רחוק מאיתנו. ולכן לא טוב לדבר בצורה כזאת, שאנחנו כאילו עושים את זה. אני רואה שזו אשליה הכללית. אז מה אתה שואל?

תלמיד: יותר קל לתפוס את זה בהקשר העבודה בעשירייה.

אנחנו מדברים על עבודה בעשירייה ובכלל העבודה הרוחנית שלנו, ממטה למעלה. וכאן מדובר ב"תלמוד עשר הספירות" ובכלל כל המקובלים מדברים מלמעלה למטה, מאין סוף אלינו. ואנחנו מדברים, מהתחתון, מהעולם שלנו ללמעלה, זו הבעיה. ואתם לוקחים דוגמאות מגלגלתא ומתחילים כבר ליישם את זה בעשירייה. אנחנו יכולים ליישם, רק מה שרב"ש כותב לנו במאמרים שלו, והוא כותב לנו ממטה למעלה, איך אנחנו עושים על ידי חיבור בינינו וכן הלאה. אבל הוא לא מזכיר לך שם לא גלגלתא, ולא ע"ב וס"ג, וצמצום א', צמצום ב'.

שאלה: מה הרצון ללא כוונה? רצון ללא כוונה לקבל?

רצון ללא כוונה, זה רצון אגואיסטי.

תלמיד: לא, בלי כוונה לקבל, בלי כוונה להשפיע, יש כזה דבר רק רצון?

לא, זה רצון אגואיסטי, זה מה שהבורא ברא "בראתי יצר הרע". הוא לא ברא סתם רצון, אלא רצון "רע", בכוונה על מנת לקבל. הרצון חייב להיות מה אתה רוצה? למי אתה רוצה? מה קורה לך? לכן הרצון צריך להיות מכוון למשהו, זה כוח, לְמה הוא רוצה? הוא רוצה לעצמו, ולכן נקרא "רע" כי הוא הפוך מהבורא.

תלמיד: אבל לפני מלכות ולפני מלכות דמלכות בראש אין רצון, אין רצון לקבל.

רצון לקבל יש כבר מתחילת הבריאה, אחרת אנחנו לא נוכל לדבר על הבריאה. רצון לקבל מתגלה בד' בחינות דאור ישר, מהשורש שלו. הנקודה הראשונה שממנה אנחנו מתחילים לדבר, היא שהאור העליון כבר מתחיל לעבוד עם הרצון לקבל יחד, ועל ידי זה הרצון מתפתח ומגיע לרצון כללי גדול, זה נקרא מלכות דאין סוף לפני הצמצום. זה רצון לקבל, אבל עוד לא היה אסור, והוא היה מקבל. ואחר כך משפיע האור על הרצון עוד, והרצון מתחיל לראות שהוא הפוך מהאור, ומתוך זה הוא לא רוצה להיות הפוך, ואז הוא עושה צמצום, כי קבלת האור, מה שעשה, היא עשתה ממנו הפוך מהאור, מהבורא ואז הוא מפסיק לקבל. זה נקרא צמצום א'.

ואחר כך הוא הולך ומקבל בכל זאת, אבל כבר על מנת להשפיע, וזה נקרא שעוסק בלמעלה מצמצום א'. שומר על הצמצום לא להנות בעצמו, אלא איך להנות למאציל, לאור. האור רוצה שהוא יקבל, הוא יקבל, אבל רק בגלל שהאור רוצה, לא בגלל שהרצון רוצה. אז על הרצון של עצמו הוא עושה צמצום, ועל הרצון של האור הוא עושה זיווג דהכאה, ולפי זה מקבל אותו וזה נקרא לקבל בעל מנת להשפיע.

שאלה: אמרת שעד גמר התיקון אנחנו לא עובדים עם כלים דקבלה ואחר כך אמרת שאנחנו קצת מתחילים לערבב אותם עם כלים דהשפעה.

אח"פ דעליה שאנחנו נלמד. עד גמר התיקון אני לא יכול להשתמש עם כלים דקבלה שלי כמו שהם בעל מנת להשפיע, אין לי כוח לזה, כוח המסך. אבל אני יכול להשתמש עם הכלים האלו דלקבל שלי, בערבוביה עם כלים דהשפעה, וזה נקרא שאני עובד בצמצום ב', באח"פ דעליה, בכל מיני תנאים כאלה, כאילו שאני מקבל, אבל בכל זאת זו קבלה כזאת מאוד מוגבלת. אנחנו עוד נלמד את זה, זה כל העולם האצילות, כל החלקים של חכמת הקבלה מדברים על זה.

תלמיד: איך בכל זאת לנתח את המצב הנוכחי שלי האגואיסטי בניסיון לערבב אותו עם החיבור בינינו, זה אפשרי בכלל?

זה אפשרי אם אתה לא תתחיל להיכנס ל"תלמוד עשר הספירות" עם הידיים האגואיסטיות שלך. זה לגמרי לגמרי לא שייך לך בינתיים, אל תחשוב שאתה כבר נמצא ברוחניות ושאתה עושה פעולות רוחניות, אתה נמצא בזמן ההכנה ובבקשה תעשה מה שרב"ש כותב לך כי זה הכול לפני שאתה מתחיל לעסוק עם אורות וכלים.

שאלה: בד' בחינות דאור ישר בחינה ד' מצמצמת את עצמה מתוך בושה. כשאנחנו לומדים עכשיו על צמצום ב' שהנברא לא יכול להשפיע רק מעלה הפרסא בכלים דבינה, מה גורם לצמצום ב', מה הסיבה לזה?

לא למדנו את זה עכשיו.

(סוף השיעור)