שיעור בוקר 30.12.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 184, פתיחה לחכמת הקבלה

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם" עמ' 184, את ה"פתיחה לחכמת הקבלה". אנחנו ממשיכים מאות צ"ו.

בתיקון שלנו, של הרצון לקבל שלנו, אנחנו עוברים הרבה מצבים. לרצון לקבל יש כמה דרגות של רצון שנעשו על ידי השפעת האור עליו. האור שמשפיע על הרצון משנה את הרצון בהדרגה, והרצון לקבל שמתפתח רוצה את האור יותר ויותר בכל מיני אופנים, עד שהוא מגיע לבחינה ד' שרוצה אותו במלואו, בכל מה שהוא רק יכול לגלות באור מתוך ההתפתחות בארבע בחינות. זאת אומרת, האור בונה את הרצון כדי שהרצון שנבנה כך על ידי האור, יתחיל בחזרה לגלות את האור, להרגיש אותו, להבין אותו ולהנות ממנו. ולכן יש כאן תמיד פעולות הדרגתיות, במדרגות, בתהליך.

לכל פעולה ופעולה יש כמה תהליכים, מפני שסך הכול אנחנו רואים שיש כאן שני כוחות הפוכים לגמרי זה מזה, וכשהכוחות האלה פועלים זה על זה, יש ביניהם כל מיני צורות קשר. הקשר הזה מתראה כרשת, והרשת הזאת נקראת סדר של עולמות, פרצופים, ספירות ואותם אנחנו לומדים. למה? כי את הכוחות האלה אנחנו יכולים ללמוד, אנחנו יכולים לגלות, אנחנו יכולים להרגיש, כי גם אנחנו נמצאים בתוך הכוחות האלו, בתוך הרשת הזאת.

מה שאין כן, האנרגיה בוא נגיד, הכוח שממלא את הקשרים בין חלקי הרשת הזאת, זה כוח עליון. אבל גם אותו אנחנו מגלים בתוך הרשת הזאת לפי התופעות שמשאיר הכוח הזה כשפועל בתוך הרשת.

וכדי שהנבראים, הרשת הזאת, ירגישו את הכוח העליון, וירגישו אותו בצורה בלתי גבולית, שיגלו אותו לגמרי בצורה אינסופית, הם צריכים לתקן את עצמם, להתחבר, ובצורה כזאת הם מגיעים להכרה ממצב מנותק למצב מחובר, ממצב שבור למצב שלם. וכך אנחנו מבינים שאין ברירה, אלא הנבראים חייבים להשיג את הבורא רק מתוך דבר והיפוכו, "יתרון האור מתוך החושך".

ולכן כדי שנגלה בסופו של דבר את הבורא במלואו לפי השתוות הצורה, אז הכלי שלנו, הרצון לקבל צריך לקבל על עצמו לגמרי את צורת השפעה, להידמות לגמרי לאור, ולכן הוא צריך לעבור הרבה מאוד שינויים ומצבים בדרך. ורק בצורה כזאת שהוא מגלה את עצמו על ידי השינויים, מתוך השינויים האלה, כך הוא יכיר את הבורא, כמו שכתוב "ממעשיך הכרנוך", וכך גם אנחנו נשתדל לעשות.

אנחנו נמצאים בתהליך מיוחד מאוד, שהכלי כבר נמצא, מקבל איזו צורה, אבל לא גמורה, שמרגישה את החיסרון שבה. מתוך החיסרון הזה היא מגיעה לבקשה שהיא פונה לבורא. תמיד מדרגה יותר עליונה ממני זה הבורא, אני לא יודע איפה הוא נמצא שם ובכלל מה קורה שם, אני יודע שמה שפועל עליי, מה שמייצב אותי ולגמרי שולט בי, זו המדרגה היותר עליונה ממני, ולכן היא נקראת בורא. למה? כי מטרת ההתפתחות שלי היא להגיע אליה, ולכן היא נקראת בורא, "בוא וראה". הבורא כאילו מושך אותי אליו ואומר "בוא", ואני צריך לעשות פעולות, לעלות ולגלות.

כדי שנעשה את זה, אז לפנינו, לפני שיצאנו מהבריאה כחלקים נפרדים ומוכנים לתיקון, כל המערכת התייצבה בצורה כזאת שיש בה כל מיני מדרגות, מהמצב הנמוך ביותר ועד המצב הגבוה ביותר, ואנחנו צריכים לעלות בכל המדרגות האלה אחת אחת, ממדרגה למדרגה, כאשר כל פעם אפשר לעלות רק בתנאי שאנחנו מתאימים למדרגה היותר עליונה.

להתאים למדרגה יותר עליונה, זה אומר להצטייד ברצון לקבל יותר גדול, ואחר כך לדעת איך לדרוש תיקונים. מאוד חשוב שאנחנו נדרוש אותם, כי בזה תלוי עד כמה אנחנו מכירים את מצבנו, עד כמה אנחנו מכירים את המצב המתוקן, את הפער בין זה לזה, בין המצב המקולקל ובין המצב המתוקן, על ידי מה אנחנו יכולים לתקן אותו, לפנות לכוח התיקון, לקבל את כוח התיקון, להשתתף עימו בתיקון עצמנו, וכתוצאה להיות מוכנים לעלות למדרגה יותר עליונה.

יש כאן עוד הרבה שאלות, עוד הרבה שלבים שלא דיברתי עליהם, אבל זה תהליך ההתפתחות הרוחנית של כל אחד ואחד. אנחנו לא יכולים לברוח מזה, אנחנו חייבים לעכל את הדברים האלה. יש לזה מספיק זמן, מספיק מקום ומספיק אמצעים.

השאלה העיקרית היא, איך אנחנו נקשרים בינינו לבורא, שהוא מדרגה יותר עליונה מאיתנו כמו שדיברנו. כדי שאנחנו נלמד איך להתקשר למדרגה יותר עליונה, נעשה בעצם צמצום ב', שיש קשר בין מלכות לבינה, כך שאנחנו שנמצאים תמיד במלכות, יכולים תמיד לעלות לדרגת הבינה, דרגת ההשפעה. וכשאנחנו מתקנים את עצמנו בצורה כזאת, שמעלים ומעלים את הרצונות שלנו לבינה, בהתאם לזה אנחנו מתקנים את הרצונות האלו בכוונה על מנת להשפיע. כשמגיעים לתיקון להשפיע על מנת להשפיע, שאנחנו לא רוצים לקבל שום דבר לעצמנו, אבל מוכנים להשתתף בכל דבר שלא לטובתנו, לא לעצמנו, אז נקרא שהגענו לדרגת הבינה. ואחר כך מדרגת הבינה, אנחנו יכולים לעלות עוד יותר, אפילו לקבל על מנת להשפיע, זאת אומרת אנחנו מושכים את כוח המלכות ומשתמשים בו בדרגת בינה, ואז מתעלים מבינה לכתר.

למדנו פעם, מי שלא למד יכול לקרוא על זה, ואולי נלמד פעם שוב, שהדרך שלנו כוללת שני חלקים. כשאנחנו מגיעים לבינה, להשפיע על מנת להשפיע, זה נקרא אצלנו "חנוכה" נגיד, ומזה מגיעים גם ללקבל על מנת להשפיע, שזה נקרא אצלנו "פורים". אדם שמתחיל נקרא "רשע", כשמגיע לדרגת הבינה הוא נקרא "צדיק שאינו גמור", ואחר כך כשמגיע לתיקון של כל הרצון לקבל שלו על מנת להשפיע, זאת אומרת שמעלה את המלכות לא לבינה אלא לכתר, אז נקרא "צדיק גמור". יש בזה הרבה פרטים, פעם נקרא.

כדי לעשות קשר בין המדרגות, אנחנו צריכים להיות קשורים בין מלכות לבינה. כדי לקשור מלכות עם בינה, נעשה צמצום ב', שבינה ומלכות מתקשרות יחד עד כדי כך שהן נשברות, כי אחרת הן הפוכות. לכן נבנית מערכת שבה דרגת הבינה, להשפיע על מנת להשפיע, ודרגת מלכות, לקבל על מנת לקבל, הן מתערבבות יחד על ידי כוח חיצון זר מהן, ששובר גם את בינה וגם את מלכות ומערבב אותן יחד, ואז אנחנו מגיעים למצב שיש לנו הרבה כלים שבהם בינה ומלכות נמצאות בהתכללות הדדית, בינה במלכות, מלכות בבינה, כולם בכולם, בערבוב כזה שאי אפשר אפילו להבדיל במשהו.

ואז מתוך הסך הכול שקיבלנו אחרי השבירה, אנחנו יכולים להתחיל למיין את הכלים, זאת אומרת להוציא משם כלים ממש בפינצטה, מזך ליותר עב, ליותר ויותר עב, וכך להשתדל להעלות אותם למעלה. עד שאנחנו מוציאים את כל הכלים השבורים, זאת אומרת מתקנים את כל הכלים שהם ברצון לקבל על מנת לקבל עם האורות שנכנסו בהם גם בעל מנת לקבל. אנחנו יכולים להפריד בין האורות ובין הכלים, ולתקן את הכלים האלה לדרגת הבינה, להשפיע על מנת להשפיע, ואחר כך לדרגת הכתר, לקבל על מנת להשפיע. זה מה שאנחנו עושים.

מכאן אנחנו רואים ששבירת הכלים היא דבר הכרחי, אחרת מלכות אף פעם לא תקבל תכונות השפעה בתוכה. אנחנו צריכים להבין שחייבת להיות כאן מערכת, מנגנון, שלאט לאט אחרי שבירת הכלים, הוא ממיין אותם ומעלה אותם לקראת האור, ממלא ומסדר אותם. המערכת צריכה להיות בנויה לכל הדברים האלה.

המערכת שבונה את התיקונים נקראת "מערכת עולמות אבי"ע", אצילות, בריאה, יצירה, עשיה. אבל לפני כן אנחנו לומדים על שבירת הכלים כדבר הכרחי, שמתוך השבירה והתכללות בינה במלכות, מלכות בבינה, אנחנו יכולים לתקן את הכלי דרצון לקבל, דמלכות.

על ידי התכללות בינה בתוך המלכות, ועל ידי התכללות מלכות בבינה, אנחנו יכולים מתוך ההתכללות לבנות מערכות שכלולות מרצון לקבל ומרצון להשפיע, ושם יהיו כלים כאלה שיוכלו לקבל על מנת לקבל, שבהם אנחנו לגמרי לא משתמשים, ובכל יתר הדרגות אנחנו יכולים להשתמש. יהיו שם כלים "להשפיע על מנת להשפיע" ואפילו "לקבל על מנת להשפיע". הכוונות על מנת להשפיע יהיו שם בשליטה.

ברור לנו אם כך שכל התהליך שלנו צריך להיות מורכב מכמה שלבים. שלבים של קלקולים, שבירה, נפילה, ירידה, בלבול, התערבבות וכל מה שיש עם הכלים השבורים עד שאי אפשר להבדיל בין בינה ומלכות, שאחרי השבירה ההדדית הם כל כך התערבבו והתכללו. ואז מגיע אור עליון מיוחד שנקרא המאור המחזיר למוטב, ומתחיל למיין את הכלים האלה ולסדר אותם כל אחד במקומו, עד כמה כל כלי וכלי מוכן לתיקון ועד כמה אחרי התיקון שיעשה בו זה יהיה המקום שלו בסולם, מהעולם הזה עד עולם אינסוף.

לכן אנחנו לומדים קודם כל על מערכת השבירה ואחר כך על מערכת התיקון. וגם בשבירה וגם בתיקון יש הרבה מאוד פרטים. לומדים אותם בחכמת הקבלה, אבל אני יכול להגיד שנשארות המון שאלות, נשארים המון דברים שהם ודאי לא מובנים לנו, וגם לא מבוררים על ידי המקובלים. הם לא דיברו על הכול, איך אפשר לדבר על הכול? ככל שתדבר, יישאר עוד ועוד. ולכן העיקר בשבילנו ללמוד מה שנקרא "ממעשיך הכרנוך"¹. זאת אומרת, ככל שאנחנו נכללים במעשים שלנו, מתוך זה אנחנו נכיר בפועל את המערכת ואיך היא עובדת. כל זה כמין הקדמה.

שאלה: כתוצאה מהשבירה, איפה שהמלכות והבינה מתערבבות, איך אנחנו עושים את העבודה הזאת של החלוקה?

אנחנו מזמינים מאור המחזיר למוטב והמאור הזה מאיר על הכלים השבורים שלנו, כך שאנחנו מבקשים מהבורא, תתקן אותנו, תחבר בינינו. יש לי קצת רצון להשפיע לחברים, ובכל אחד מהם יש קצת רצון להשפיע לאחרים, אז אנחנו מבקשים מהבורא, תעזור לנו בזה. מקבלים מלמעלה רצון, מקבלים מלמעלה כוח, ומשתמשים בזה כדי להתחבר בינינו וכך מתקדמים.

תלמיד: אז אחר כך את הרצונות האלה של ההשפעה שאנחנו אוספים עם החברים אנחנו מחברים למשהו אחד נפרד מהרצון לקבל?

בטח. הם לא יכולים להיות יחד. הרצונות האלה של השפעה וקבלה הם שונים לפי הטבע, ולכן אנחנו מחברים בינינו רצונות דלהשפיע, וברצונות לקבל אנחנו לא יכולים להתחבר בינינו, הם כאילו ממתינים בצד עד שאנחנו נעבוד גם עליהם. והתיקון תמיד נעשה מקל לכבד, בהתחלה ברצונות קטנים, כאלה קלים, ויותר ויותר כבדים, קשים.

שאלה: האם אפשר להסביר מה התוספת של השבירה להתכללות בין כלים של מלכות ובינה שנעשו אחרי צמצום ב'?

לפני צמצום ב' לא הייתה שבירה ולא הייתה התכללות בין מלכות לבינה בכלל. בינה לחוד ומלכות לחוד. מלכות היא רצון לקבל שהיא פעלה במידה שהאור העליון השפיע עליה ונתן לה אפשרות לבנות פרצופים של עולם הכתר, עולם אדם הראשון וזהו. ואחרי זה כבר אין שום דבר.

אם לא הייתה התערבות של בינה ומלכות למטה מטבור ולא היו יוצאים פרצופים של נקודות דס"ג ונשברים ואז מתערבבים כל הכלים השבורים שאין להם מסך, אז נכנסים בערבוביה ביניהם, אז לא הייתה לנו שום אפשרות לתיקון.

כי התיקון הוא לא בזה שלא מקבלים על מנת לקבל. התיקון הוא כדי להתקרב ללקבל על מנת להשפיע. אחרת בשביל מה להתחיל את כל הבריאה? מלכתחילה לא היה לקבל על מנת לקבל. אבל עכשיו אנחנו צריכים לגלות איך אפשר להגיע למצב של להשפיע על מנת להשפיע ולקבל על מנת להשפיע. זה התיקון. והשבירה מערבבת את הכלים האלה ומאפשרת להרכיב אותם כך שהם יהיו גם בכוח קבלה וגם בכוח השפעה, ואז ביניהם כבר אפשר לסדר את כל צורות הכלים.

תלמיד: היה שלב שהכלים אחרי צמצום ב' התערבבו. הייתה ביניהם התכללות מסוימת מתחת לטבור עד הפרסא, אבל מה התוספת?

על ידי איזו פעולה נעשתה ההתכללות? שם הכלים היו בעל מנת להשפיע מפני שפעל עליהם כוח עליון. תתאר לעצמך שעליך עכשיו פועל כוח עליון, אור עליון, ואתה משפיע. לָמה אתה משפיע? כי ככה זה. זה הטבע שלי עכשיו אז אני משפיע. זה לא תיקון. זה רק הכנה לתיקון האחרים. כלומר לפני השבירה אנחנו לא יכולים לדבר על תיקונים, ומה שקרה בכל המערכת זה קרה על ידי האור העליון שהשפיע על הרצון לקבל וסידר אותם מלמעלה למטה בצורה כזאת בהדרגה.

אני מקווה ששמעתם משהו. אני מבקש לשמוע על מה שדיברתי עכשיו שוב עד מחר. אנחנו נמשיך מחר, אנחנו נעבור את הדברים האלה כך שבאמת תבינו לעומק מה פירוש "הכנת הכלי לתיקון דרך השבירה".

(סוף השיעור)