בכחול - עצות פרקטיות מרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 30.12.2021*

מצוות הקלדות וטעימות.

*שיעור מס' 2 - מתבטלים לפני החברים*

1. *מתי האדם נכנס להרגשת הבורא, לקדושה? מתי שהוא עובר את הנקודה שנקראת אפס מהרצון לקבל שלו יותר ויותר. הוא עובד כדי להכניע אותו ואז בא לנקודת האפס. כשהוא עובר אותה, נקרא שנולד בעולם הרוחני, בתכונת ההשפעה*. וודאי שהדרך לא פשוטה, מורכבת, מציאות לא מובנת, והכל מגיע דרך הכנעה. *בעיקר זה הכנעה כלפי כל מיני ההפרעות שנמצאות בדרכו. לכן נקרא שתחילת העבודה היא שהאדם בא לכלל אפס, שהוא כביכול לא קיים, אין לו רצון מעצמו כביכול. הרצונות קיימים אבל הוא מבטל אותם כלפי אותו המצב שרוצה להיות ברוחניות, בקדושה*.

2. ש: איך אפשר לבטל את הרצונות האלה למצב של אפס?

ר: אני מבין אותך ומסכים איתך. *אנחנו לא מסוגלים לתאר לעצמנו מצב שהרצונות שלנו מתבטלים, כאילו שאינם. הם נמצאים ואפילו גדלים, ומתראים לאדם יותר ויותר תקיפים בכל מיני אופנים שהוא אפילו לא היה מכיר אותם*. האדם נזכר בכל החיים שלו עם כל האירועים שעבר, הוא מסתכל על האחרים ורואה אותם, לא רואה, מבין אותם ולא מבין. הכל זה כדי לגלות לו כל הרצון לקבל שנמצא בו.

האדם מתחיל לבקר את כל החיים שלו ממבט חדש. אחד אחד שעוברים עליו כל מיני תמונות, צורות, מחשבות שלו בחיים, יחס שלו לחיים לאחרים, יחס של חברים ובכלל של אחרים אליו. הוא מתחיל למיין אותם ולראות כמה הוא עצמו מגיע לכלל אפס כלפי כולם, כלפי כל אחד, כי באמת כל אחד ואחד כלפי האחרים הוא באמת אפס.

רק אחרי שהוא עובר את הכל, אז הוא הופך להיות לעובר שמתחיל לגדול בצורה רוחנית, באופן, בכוח, במחשבות רוחניות. זה הכל על פני זה שמתבטל יותר ויותר, ממשיך לבטל את הרצון לקבל שלו. *הרצון לקבל נשאר וגדל מנקודת האפס הזאת, אבל הוא יכול לתת לרצון לקבל שלו, וודאי שלא הוא, אלא אור העליון, הבורא נותן לרצון לקבל שלו צורת האדם, הדומה לבורא. כך הוא גדל*.

כל זה בשמירה מלמעלה. זה נקרא שנמצא ברחם האם ובמידה שמבטל את עצמו בצורה כללית כלפי העליון, ובצורה פרטית שכל פעם מתגלה, תא אחרי תא, מהגוף שלו הרוחני, כך הוא גדל. זה נקרא תקופת 9 ירחי לידה. אבל *הכל מתחיל מאפס, שמבטל מבטל מבטל מבטל את עצמו בזה שפונה כל פעם יותר ויותר לבורא, יותר ויותר תולה בבורא את ההצלחה שלו להתבטל, וכך מגיע לכלל אפס*.

3. ש: מה הם עשרת הדיברות להשגת אפס?

ר: *עשרת הדברות* זה כלל החיבור של האדם, עם כל התכונות שהוא בונה. ע"י כלל החיבור שלו עם האחרים הוא בונה לא את הגוף שלו כמו שהוא רואה בגשמיות, אלא את גוף שלו הוא בונה מתוך זה שמתקשר לאחרים. לכן יש לנו גם עשירייה וכך אנחנו בונים את זה, גם בתוך עצמו וגם עם החברים בחוץ, וגם עם כל מה שהאדם מתחיל לזהות כמערכת רוחנית. עם כל הדברים האלה הוא משתדל להתאחד, זה נקרא שהוא מבטא נכון, מבצע מקיים את עשרת הדברות. אנחנו עוד נלמד בפועל מה זה נקרא עשרת הדברות.

4. *אנחנו לא נכנסים לתוך הרצונות שלנו ולא מתחילים לחטט בהם, לבדוק ולסובב אותם. אלא על פני כל רצון ורצון, על פני כל מחשבה ומחשבה שמתגלים, אנחנו צריכים לעשות חיבור בינינו ופניה לבורא שיתקן אותנו. זה הכל*. אני לא משחק איתם, זה אין בזה צורך. העיקר להגיע לזה שאני רוצה, על פני כל הרצונות , למרות כל הרצונות האלה, להיות מחובר עם העשירייה ועם הבורא, ולפתח פניה נכונה לבורא.

5. ש: חוץ מהאינטרקציה בתוך העשיריה, מה עוד יכולים לעשות ולהאיץ ההתפתחות?

ר: *רק ללחוץ על עצמנו להתחבר, ללמוד ולבקש. אין לנו יותר, האמצעים די מובנים וקצרים. צריכים להשתדל להתחבר, ורצוי שזה יהיה מלווה בלימוד. דרך זה אנחנו מעלים גם את התפילה שלנו. חיבור בזמן הלימוד ותפילה. התפילה היא האמצעי העיקרי, אין לנו הזדמנות אחרת*. הכל קשור לכוח העליון, וללימוד, לביטוי שלו כלפינו, כמה הוא מכוון את עצמו כלפינו, כמה הוא מצפה לזה. כך דרך הלימוד ודרך תורה מה שנקרא, כי אנחנו מצפים מהלימוד שיבוא עלינו המאור המחזיר למוטב.

6. אין לאדם בכלל כלום חוץ מהרצון לקבל. אם אנחנו מרגישים שהרצון לקבל מתבטל, זה מתבטל בדרך כלל לא בפעם אחת אלא בהרבה גיחות להתקרבות לכלל אפס. אבל דרכה, כמו שהוא אומר, רק אז הוא נכנס לקדושה, לעל מנת להשפיע. לכן כותב לנו רב"ש שטוב בפועל לבטל את עצמו, להכניע את עצמו, לבטל את עצמו כלפי החברים, ככל האפשר לתמוך בהתקדמות שלהם.

7. שאנחנו מגיעים למצב *שאנחנו לא יכולים לסבול את האגו, כי הוא נראה לנו מאוד מאוד גדול. מצד שני אנחנו מתחילים להרגיש שאנחנו חייבים להתפטר ממנו, שזה דבר בלתי נסבל, כי אחרת אנחנו לגמרי הפוכים מהרוחניות. בהפרש הזה שיש לנו, אנחנו מתחילים בצעקה לבורא, אז הוא שומע אותנו*. אבל וודאי שזה לא בצורה חלקה, אלא זה עולה וזה יורד..

ש:זאת אומרת שזה תהליך הדרגתי?
ר: לא. אנחנו מגיעים למצב שמצד אחד אנחנו שונאים את האגו, ומצד שני אנחנו לא יכולים להתפטר ממנו. כאילו שהיה לנו יחס אחר לאגו, שזה בסדר ואפשר להסתדר איתו, ואחר כך אנחנו מגיעים למצב שלא יכולים לסבול אותו, ובכל זאת הוא שולט. *ככל שאני יותר ויותר כביכול רוצה להתפטר מהאגו, יחד עם זה אני רואה שאני לא יכול להתפטר ממנו, לא יכול. הוא לא עוזב אותי, ואני בעצמי סובל ממנו אבל לא יכול להתנתק*.

8. ש: איך אני יכול לדעת ולמדוד שאני באמת במצב של אפס?

ר: זו הרגשה. אין כאן שום דבר חוץ מהרגשה. לכן אי אפשר להסביר. אפס נקרא שקודם כל אתה מרגיש שאתה הכי גרוע מכולם, שהרצון הזה ממש מגיע מהבורא שנתן לך את זה במיוחד, למטרה מיוחדת, כדי שתרגיש כמה אתה הפוך ממנו, שלא יכול להיות ביניכם שום מגע, קרבה. אבל לבקשה מהבורא אתה מסוגל. *דווקא ממעמקים קראתיך ה', מתוך ההרגשה שאתה רחוק, הפוך, אתה יכול לצעוק אליו ולדרוש ממנו*.

*אנחנו צריכים להבין שהצעקה, אם אתה מבקש עזרה, חייבת להיות אך ורק מתוך עשירייה. לבד זה לא ילך. אתה כבר מתחיל לא רק להכיר את האגו שלך, אלא את האגו שלך בצורה מטרתית. זה קושי גדול, אתה מרגיש ומגלה את מציאות הנכונה שאתה בה נמצא, שאתה אגואיסט ושום דבר חוץ ממך, שאתה הכי גרוע וכו. זה לא מספיק כדי לבקש*. אתה צריך לפנות לבורא. אל הבורא אתה יכול לפנות , זו הצורה שאתה מצייר, בונה אותה. אתם עשיתם אותי, כמו שכתוב. אתה עושה זאת מתוך חיבור עם החברים. *כשאתה פונה אליו, אתה פונה עבור העשירייה, לא אתה לבד. כי מה אתה רוצה לבד? רוצה להיות גדול מתוקן, קדוש? לא. אתה צריך לאסוף את הכוחות שלך, ככל שאתה מסוגל ברצון שלך להתחבר עם עשירייה לכלי אחד. רק בצורה כזאת אתה יכול להשפיע לבורא. לכן רק בצורה כזאת הבקשה שלך מגיעה לבורא*. אתה רוצה להיות מחובר עם החברים מפני שבצורה כזאת אתה מתכוון לעשות לו נחת רוח בפועל. אבל *אם אתה לבד צועק ומבקש, זו צעקה במדבר, אין בה שום כוח*.

9. לפני המחסום, איזה מידת ביטול מספקת כדי להיכנס לרוחניות?
   ר: מחסום זה תהליך. מרגע שאתה מתחיל להתבטל כלפי העשירייה ועד שאתה מזמין מאור מחזיר למוטב, ויותר ויותר מבטל את עצמך והמאור המחזיר למוטב יותר ויותר פועל איתך, אתה עובר את המחסום. זה מעבר מהרצון לקבל שלך, שאתה מתגבר עליו ומתעלה מעליו להשפעה. לכן *מחסום זה לא שאתה קופץ דרך משהו וגמרנו. זה לא איזושהי גדר. מחסום זה תהליך שעל ידי זה שאנחנו נלחמים באגו שלנו כל אחד, מבקשים מהבורא, מחייבים את הבורא שיחבר בינינו. כשהוא מחבר בינינו, אנחנו עוברים באמת בפועל את המחסום. היינו אגואיסטים בודדים ועכשיו אנחנו נמצאים מחוברים יחד על ידי הבורא, על ידי כוח שלו שכבר נמצא בנו. זה נקרא שעברנו את המחסום*.

ש: איך היית מעריך מצב שלנו נוכחי בכל הכלי?

ר: לפי מה שאנחנו קוראים כל אחד ואחד יכול לראות איפה הוא נמצא. קודם כל המצבים שלנו הם לא קבועים. זה נע ונד, יותר, פחות, קרוב, רחוק נמצא בזה. שונא את זה, אוהב את זה או לא. אנחנו נמצאים כל הזמן במצבים משתנים, ולכן אין לי בדיוק מה להגיד. *בסך הכל אנחנו נמצאים בתחילת העבודה עם המחסום, אבל זו כניסה לעיבור*.

10. ש: כשהאדם משפיל עצמו בפני החברים, באילו פעולות חיצוניות מדובר?

ר: רב"ש כותב שטוב גם לעשות את הפעולה הזאת של ההשפלה כלפי החברים בפועל, בפועל. *אני מוכן לעשות כל מה שהחברים שלי רוצים, ומוכן לשרת אותם. אני חושב מה אני עושה בשבילם? מה עשיתי בשבילם היום ומה אני מתכוון אולי ויכול לעשות עבורם מחר? בצורה כזאת נעשה*.

אם אנחנו נפגשים, אז אני יכול להביא להם עוגה, או משהו שמקובל בחברה. אם אנחנו לא נפגשים, אז אני יכול למצוא להם איזושהי *עוגה רוחנית*. זאת אומרת אני מוצא להם איזשהו קטע מיוחד מזוהר, או ממשהו מאוד רגשי שמעורר את כולנו, ואני שולח להם את זה. כך וכך אנחנו מתקרבים בכל זאת זה אל זה.

11. *איך אני יכול לגשת לבורא אם אין לי קבוצה ואני לא מחובר אליהם? כלום, שום דבר לא יקרה לי. פשוט מאוד, זה לגמרי לא יתקיים. אני חייב קבוצה. חייבות להיות קבוצות, כמו שרב"ש סידר לנו. אצל בעל הסולם היו קבוצות, אצל כל המקובלים היו קבוצות תלמידים. בלי זה אי אפשר*.
    
    *אני מבקש, תשמעו את זה. אל תחשבו שזה איזשהו גן ילדים שצריכים להיות מאורגנים בקבוצות. קבוצה זה מבנה, שלד של הנשמה*. במידה שהשלד הזה קשור שם בכל האיברים שלו זה לזה, כך מתחיל להתמלא באור העליון, אור פנימי, וזה נקרא גילוי הבורא. אבל איפה אנחנו מגלים את הבורא? בינינו, כי כל אחד מאיתנו אגואיסט. ככל שהוא מסדר את הקשרים בינו לאחרים, בקשרים בינינו אנחנו מגלים, לפי חוק השתוות הצורה, את הבורא. לכן נקרא בורא, בוא וראה.

12. ש: מה זה להיות מאורגנים בקבוצה?

ר: *כל אחד מאיתנו בכל רגע ורגע במשך היממה, ממש לא שוכח על התפקיד שלו בעשירייה. זה העיקר שיש לו בחיים, וכל החברים תלויים בו והוא תלוי בהם. אמנם אנחנו לא מתקשרים במשך היום, כי זה סתם יביא בלבול, אבל בכל זאת אנחנו צריכים להחזיק את הקשר בינינו, להחזיק את הקשר בינינו בצורה פנימית. אנחנו מבינים שכך עושים החברים שלי*.

*עלינו לעשות לעצמנו כל מיני סימנים כדי שנזכור את זה. אני צריך לחשוב על החיבור בינינו, לבקש מהבורא שיחדש את חיבור בינינו, ועוד ועוד. זה מאוד חשוב*.

13. לא מספיק לי להתבטל, לבטל את עצמי כלפי החברים. אני גם צריך לכוון את עצמי דרך הביטול כלפי חברים, לבטל את עצמי כלפי הבורא. אם אני עושה את החשבון שלי עם כל הקבוצה, בסך הכל *אם אני מבוטל כלפי הקבוצה, זה נקרא שאני מבוטל כלפי הבורא. כך זה בפועל קורה. חשוב מאוד לא לשכוח זאת*.
    
    אני לא יכול להיות מחובר עם חבר אחד ועם השני לא כל כך, ועם השלישי להיות בסכסוך, וכולי. כדי להתקדם ברוחניות אני חייב להיות מחובר עם כולם, כך שמתבטל כלפי כולם. כך אני מקרב את עצמי לבורא. יש לנו עבודה בפועל כתוצאה משבירת הכלים של אדם ראשון.

14. ש: כשאני מבטל את עצמי, אני מקבל גאווה..
    ר: מצוין, סימן שאתה גדל, שאתה הולך על 2 רגליים. *עשית צעד אחד נכון בימין, מוסיפים לך שמאל. תעשה יותר חיבור והתקדמות בימין, יתנו לך יותר כבדות בשמאל. כך עד שתגיע למה שנקרא סאה, ואז מקדמים אותך*.

ש: ואם הגאווה מטרידה אותי?

ר: נו אז מטרידה. אז מה. *אתה רוצה להיות לא מוטרד? קח כדור הרגעה ולך לישון*.

15. העבודה העיקרית שלנו היא בביטול כלפי החברה שלנו, קבוצה. *אני הייתי רוצה ללמוד מכל החברים שלנו איך הם חושבים שאפשר הכי מהר, בצורה הכי חזקה, עוצמתית, להתבטל כלפי החברה, כלפי העשירייה? כי ביטול כלפי עשירייה זה בעצם הפעולה הראשונה שעליה אין שאלה. כל היתר כבר נובע מזה*.

נגיד אני הולך בערב לישון, אז הכוונה שלי עכשיו לנוח, לישון, ולקום במצב בריאותי נכון, במצב רוח נכון, בשכל נכון כדי שאוכל להתכלל עם התלמידים שלי, כדי שאני אוכל להתבטל כלפיהם ולמסור להם כל מה שאני מסוגל. *אני עושה את זה בכוונה כבר לפני השינה, ובמשך היום כשאני עושה כל מיני עבודות שלי, אני גם חושב איך זה ישפיע על כל החברה, על כולם. אלו דברים חשובים מאוד*.

*תעשו סדנה, תמליצו כל אחד איך כל אחד ואחד ממליץ לאחרים להיות ביותר דאגה לחיבור החברה, חיבור בעשירייה*?

*חלק 2 – פתיחה לחכמת הקבלה*

16. הרשת הזאת נקראת סדר העולמות, פרצופים, ספירות. אותם אנחנו לומדים. למה? כי על הכוחות האלה אנחנו יכולים ללמוד, יכולים לגלות, אנחנו יכולים להרגיש אותם, כי גם אנחנו נמצאים בתוך הכוחות האלו, בתוך הרשת הזאת. מה שאין כן, חוץ מזה האנרגיה, בוא נגיד הכוח שממלא את הקשרים בין חלקי הרשת הזאת, זה כוח עליון. גם אותו אנחנו מגלים בתוך הרשת הזאת לפי התופעות שהכוח הזה פועל ומשאיר בתוך הרשת.

17. אנחנו צריכים להתעלות בכל המדרגות האלו, אחת אחת. ממדרגה למדרגה אפשר לעלות רק בתנאי שאתה מתאים למדרגה יותר עליונה. *להיות מתאים למדרגה יותר עליונה זה להצטייד ברצון לקבל יותר גדול, וגם אח״כ לדעת איך לדרוש תיקונים*. זה מאוד חשוב, אנחנו צריכים לדרוש אותם כי בזה תלוי כמה אנחנו מכירים את מצבנו, כמה אנחנו מכירים המצב המתוקן. ע"י מה אנחנו יכולים לתקן את הפער בין זה לזה, בין המצב המקולקל לבין המצב המתוקן? לפנות לכוח התיקון, לקבל את כוח התיקון, להשתתף עימו בתיקון עצמנו. כתוצאה מזה נהיה מוכנים לעלות למדרגה יותר עליונה.
    
    יש כאן עוד הרבה שאלות שעכשיו לא דיברתי עליהן, הרבה שלבים, אבל זה תהליך בהתפתחות הרוחנית של כל אחד ואחד. *אנחנו לא יכולים לברוח מזה, אנחנו חייבים לעכל את הדברים האלה. יש לזה מספיק זמן, מספיק מקום ומספיק אמצעים*.