שיעור ערב 22.05.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

להצדיק את הבורא - קטעים נבחרים מהמקורות

קריין: נושא השיעור שלנו "להצדיק את הבורא", נקרא קטעים נבחרים מהמקורות, קטע מספר 10.

נמשיך מה שלמדנו בבוקר וגם אתמול ושלשום, נקווה שעוד מעט נסיים את המסמך הזה, אבל רצוי לנו בכל זאת ללמוד מכל קטע וקטע שבחרנו כי הדברים הם נשגבים.

קריין: קטע מספר 10.

"בזמן שיש כח בידו לומר כך, היינו שהקב"ה מסבב לו את הסיבות האלו, הוא לטובת האדם. זאת אומרת, שעל ידי זה הוא יכול לבוא לעבוד בעמ"נ להשפיע, ולא לתועלת עצמו. ואז האדם בא לידי הכרה, היינו שהוא מאמין, שהבורא נהנה דוקא מעבודה זו, שהוא בנוי הכל למעלה מהדעת.

נמצא, שאין האדם מתפלל אז מהבורא, שהצללים יעברו מן העולם, אלא הוא אומר אז, אני רואה, שהבורא רוצה, שאני יעבוד אותו בצורה כזו, שהוא הכל למעלה מהדעת."

(בעל הסולם. "שמעתי". ח'. "מהו, הבדל בין צל דקדושה לצל דס"א")

זאת אומרת, לא חשוב מה שאדם מרגיש בחושים הגשמיים שלו, אלא אם הוא מקבל את זה כמגיע מהבורא, ו"אין עוד מלבדו", ממי עוד יכול להיות, ושהבורא הוא רק "עשה עושה ויעשה לכל המעשים כולם" והוא מנהיג את העולם ואין תמורתו [זולתו], אם אדם יכול להגיד שהוא לא רוצה שום שינוי בעולמו אלא מספיק לו רק להיות בהרגשה, בידיעה שמה שהוא עכשיו מקבל זה מגיע מהבורא, אז נקרא שהוא מצדיק את ההשגחה וכך הוא מכין את עצמו לעלות למעלה מההסתרה.

זאת אומרת, אנחנו צריכים להשתדל בכל מצב שיהיה, לא חשוב איזה מצב, להיות מרוצים לא מכך שהמצב עצמו משביע רצון או לא, נעים או לא, אלא מזה שהוא מגיע מהבורא ולכן אנחנו מקבלים את המצב הזה ורוצים לקבל אותו כך שהוא מגיע מהבורא אז טוב לי, ולא חשוב לי מה המצב עצמו, העיקר שהוא מגיע מהבורא.

אם תחזיקו את עצמכם ככה, אתם תראו עד כמה תהיה לכם אפשרות מהר מאוד ללכת ולעבוד במצבים מתקדמים, אבל באותו סגנון, שהבורא יסדר לכם עוד יותר ועוד יותר כל מיני מצבים מבולבלים, כאלו שאתם מלכתחילה כביכול לא יכולים להסכים איתם, אבל אם אתם מקבלים אותם שהם מגיעים מהבורא, אתם כבר מצדיקים את הבריאה, מצדיקים את הבורא, אתם כבר נמצאים בדרגות של צדיקים.

שאלה: מה החיסרון שלנו במצב כזה, איזה מ"ן אנחנו מעלים?

תחשוב. יכול להיות שאין לך מה לעשות חוץ מלהודות שאתה נמצא במחשבה ואולי אפילו בהרגשה שאתה נמצא בשליטת הבורא ואתה לא רוצה יותר כלום. לא רוצה יותר כלום. וזה הדבר הכי טוב שאתה לא דורש שום דבר, רק דבר אחד, להיות בעולמו של הבורא, בדרגה השפלה ביותר, במצב הנמוך ביותר, לא לקבל כלום, אבל אם את זה אתה מקבל מהבורא, די.

שאלה: אם אנחנו מבקשים לא לשנות שום דבר בעולם הזה, אז מה אנחנו מבקשים שישתנה, את עצמי או שאני מבקש לשנות את העשירייה שנמצאת מולי?

אני לא מבקש לשנות שום דבר חוץ מהדבקות שלי דרך מה שאני מרגיש בבורא. שדרך המציאות, העולם, מה שאני מרגיש, מה שקורה, אני רוצה דרך זה להיות דבוק בבורא. זה מה שהוא נותן? יפה, אני דווקא בזה רוצה להיות דבוק בבורא, לא לשנות כלום. אני לא מכתיב לבורא איזה תנאים הוא צריך לשנות לי, איזה עולם הוא צריך לעשות לי, אלא רק דבר אחד, כל מה שעשית מצוין, רק תעזור לי דרך כל המציאות הזאת להידבק אלייך.

שאלה: האם זה נכון להתייחס להכול כאילו זה נברא בקו השמאלי?

לא, אסור לנו ככה לעשות. זה בכלל לא לפי מה שאנחנו לומדים.

שאלה: האם יש מצב בעשירייה שאנחנו לא יכולים להסכים איתו למרות שאנחנו מצדיקים את הבורא?

איך יכול להיות שאתה מצדיק את הבורא ולא מסכים עם איזה אלמנט, נתון שיש בחיים שלך, במציאות שלך? אז אתה כבר לא מסכים, אז אתה כבר לא מצדיק, בסדר. אז אתה צריך להעלות את בקשתך לבורא שיהיה לך כוח להצדיק למעלה מזה שאתה מרגיש שזה לא נכון וזה לא בסדר, לא חשוב איך, אתה רוצה להצדיק נגד כל ההפרעות.

תלמיד: דיברנו בזמנו שיש נניח מישהו שמזיק, האם גם את הפעולה הזאת אני מצדיק?

לא, זה כבר משהו אחר. נגיד יש חבר בקבוצה שהוא מזיק לכל הקבוצה, זאת אומרת מזיק לקבוצה להידבק בבורא, והקבוצה ממש מחליטה שהיא לא יכולה להתקדם עימו. אז שואלים את הבורא, מבקשים מהבורא שישנה את המצב, מעלים מ"ן ורואים עד כמה זה משפיע או לא משפיע, עד שמחליטים שעושים כך או אחרת.

שאלה: מספיק להכיר בכך שהמצב מגיע מהבורא או שעלי לעשות פעולות נוספות?

לא, קודם כל להסכים עם הבורא. אם אתה לא מסכים עם מה שהוא נותן לך כרגע אתה צריך לבקש ממנו להסכים. אם אתה מבין שבכל זאת מה שמתגלה מתגלה בצורה לא נכונה, לא טובה, לא כשרה, אז אתה מבקש מהבורא שאולי יתקן את המצב, או שיתקן אותך או יתקן את המצב, אבל אתה רוצה להיות שרוי בעולם הטוב מפני שאז אתה יכול להודות לבורא על כל מה שעשה. לא כדי להרגיש טוב, אלא כדי להודות לו על עולמו.

שאלה: הכי קשה לקבל מצב כשהחבר מקבל מכות מהבורא, איך בתור עשירייה לקבל את זה?

אם אנחנו רואים שאיזה חבר ממש מקבל מכות, יכול להיות שכך נראה לנו אבל לא נראה לו, אבל אם אנחנו מרגישים שממש יש לו ייסורים, יש לו עבודה קשה, אנחנו יכולים להתפלל עבורו בלי לדבר איתו. להתפלל עבור החבר תמיד אפשר.

שאלה: המצב הזה שתיארת, אני רואה בעבודה שלי שההצדקה של הבורא זה מצב פסיבי אלא עלי להוסיף משהו לתוך העשירייה. מהו אותו מאמץ להחזיק את עצמי בכזאת גישה, מה זה מוסיף לעשירייה?

איזון, כמו שאתה רואה את עצמך שאתה נמצא בהשתוות, בהבנה, בהזדהות עם הבורא, כך אתה בעצם מביא את הכוח הזה, ההרגשה הזאת לעשירייה.

שאלה: איך לתאר נכון את הבורא, למי להידבק?

לכוח עליון שממנו תלוי הכול, ל"אין עוד מלבדו".

שאלה: שאלה בעזרת דוגמה פשוטה. נגיד חבר מרגיש כאב ראש, מנסה להצדיק את הבורא, מבקש עזרה, מקבל את ההרגשה, אבל הכאב עדיין קיים, אז מה אני עושה?

לפנות לבורא לא, לפנות לרופא כי "ניתן לרופא רשות לרפאות", עם כל הבעיות שיש לנו, בבעיות גופניות אנחנו צריכים לפנות לרופא המוסמך לכך ולא לאיזה [תוספים] טבעונים, הומאופטיים, כל מיני דברים, זה אפשר לעשות אבל בתוספת לרפואה הרגילה הקונבנציונאלית.

תלמיד: אני מנסה לשאול על היחס הנכון תוך כדי התהליך הזה לבורא. איך אני מחבר נכון את המצב ולא מפספס אותו.

אז אני אומר לך שאתה קודם כל יחד עם זה שאתה פונה לבורא, פונה לרופא, וזה צריך להיות ברור. אני עם רב"ש פעם אם לא פעמיים בשבוע היינו נכנסים לכל מיני רופאים.

שאלה: הכוח הזה שאנחנו קוראים לו בורא, בכלל מעניין אותו הסבל הפיזי שלנו, הוא בכלל מודד אותו, או שהוא רק מתעסק בחיבור ואהבה והסבל שלנו הוא רק כמו איזה משחק בשבילו?

אין פריט כלשהו בבריאה שלא מנוהל ב-100% על ידי הבורא.

תלמיד: כשמדברים על אבא טוב, אנחנו תמיד אומרים זה כמו אבא טוב או אמא טובה שדואגת לילדים שלה. אז כשאמא טובה מסתכלת על הילדים שלה והם סובלים, יש לה רחמים עליהם, אבל נראה שכאילו הבורא זה איזה מין כוח שרק מתעסק בחיבור ואהבה, זאת אומרת מה שקורה בעולם הזה הוא פחות חשוב, הוא פחות מעניין או פחות רלוונטי.

זה אתה החכם שככה קובע, אבל כלפי הבורא אין שום בעיה לטפל בכולם ובכל הפרטים עד אין סוף, הוא שורה בכול ודואג לכול. ואל תגיד אם בשבילו זה חשוב יותר או חשוב פחות, אין דבר כזה באלוהות.

שאלה: השבוע אנחנו ביררנו מה זה גדלות, מה זה חיסרון וכן הלאה ונתקענו בעניין הערבות, הכול התנקז למושג הזה. מה זה הערבות?

ערבות זה כמו שאתה רוצה לקבל מהבנק כסף והבנק אומר לך "אני אתן לך כסף בתנאי שאתה תשקיע בחשבון, תקפיא איזשהו סכום, אז אני אתן לך כנגד זה כסף". אז באים החבר או הקבוצה והם מפקידים באותו בנק סכום כסף והבנק נותן לך סכום שאתה צריך כדי שאתה תטפל במשהו. זה נקרא "ערבות", שהם ערבים במקומך. תמיד זה קורה ככה, אם אתה קונה משהו גדול ואין לך כסף אלא אתה לוקח משכנתא, אז אין ברירה אתה הולך לבנק והבנק דורש שיהיו ערבים.

קריין: קטע מספר 11.

"להתגבר על ההחשכות וההסתרות, מה שהוא מרגיש, ולהצדיק את ה', ולהתפלל לה', שה' יאיר את עיניו, שיראה שכל ההסתרות מה שהוא מרגיש, הוא בא מה'. היינו, שהקב"ה מסבב לו כל זה, מטעם בכדי שיגלה את תפלתו, וישתוקק להתדבק בו ית'."

(בעל הסולם. "שמעתי". ח'. "מהו, הבדל בין צל דקדושה לצל דס"א")

זאת אומרת, שכל המצבים הקשים, הלא נעימים שאנחנו מרגישים זה סך הכול כדי לעורר אותנו לפנות לבורא עם הבקשה, שיסלק את אי הנעימות הזאת, שיתקן אותם. כי הבורא עושה הכול, אז אם מצידנו אנחנו לא יכולים לעורר את עצמנו לקרב אותנו אליו, אז הוא מעורר בנו כל מיני כאלו מצבים שאנחנו כן נרצה להתקרב ולפנות אליו. כך זה עובד.

שאלה: נגיד שאנחנו מרגישים אילו מצבים קשים, פונים לבורא דרך העשירייה, דרך החיבור בינינו, אבל מה זה אומר שהוא יתקן את המצב הזה, מה בפועל אנחנו מבקשים כשאנחנו מבקשים על תיקון?

אנחנו מבקשים שאם אנחנו נמצאים באיזשהו מצב והמצב הזה הוא נראה לי שמפריע לי להיות דבוק בבורא בלב ונפש, אז אני מבקש מהבורא שייתן לי כאלו מצבים, כוחות, הבנות, שאני אהיה דבוק בבורא בלב ונפש. זה הכול. ואני לא מבקש ממנו שהוא ישנה את המציאות, אני רוצה על פני אותה המציאות שאני מרגיש גם להיות דבוק בבורא בלב ונפש כאילו שאני מרגיש רק טוב.

ואומנם אני מרגיש כל מיני מצבים רעים, לא בסדר, בלבול, כל מיני דברים, אבל אני בכל זאת רוצה להיות דבוק בבורא בכל המצבים האלה. לא איכפת לי שהם לא ישתנו, אני לא מבקש שהם ישתנו, אני מבקש שאני אהיה דבוק בו בכל המצב הכי גרוע, שאני אוכל להיות עוד יותר דבוק בו. זה יוצא כמו שאתה מעורר בתינוק איזה פחד שהוא יהיה קשור אליך עוד יותר, ככה הבורא עושה.

תלמיד: אם נגיד פניתי אליו דרך העשירייה תעזור לי להיות בדבקות עימך, במה תלוי עומק הקשר עימו?

הקשר עם הבורא תלוי בחיסרון שלך. אני לא אגלה לכם יותר, כל היתר אתם צריכים לפי ההמלצות האלו שאני אומר להשיג בעצמכם, "אין חכם כבעל ניסיון".

שאלה: אפשר לנסות להגדיר יחד את המילה "דבוק", במה זה מתבטא?

דבוק זה כמו שתינוק יושב עליך ותופס אותך וממש מדביק את עצמו אליך, כך אתה משתדל להיות דבוק בבורא בכל ההשגחה וההנהגה שלו ושישנה מה שישנה, לא אכפת לי, עם הראש למעלה, עם הראש למטה, עם כל מיני בעיות וכל מיני דברים שיהיו, לא חשוב. העיקר שאם אני תופס אותו ודבוק בו, אני על ידי זה בעצם מבטיח לעצמי את הקיום הנכון.

תלמיד: איפה משתלבת כאן העשירייה בתוך המחשבה של האדם או בתוך ההרגשה של האדם?

אני לא יכול להיות דבוק בבורא בלי עשירייה.

תלמיד: כלומר, איפה נכנסת פה העשירייה?

אני חייב להיות בקשר עם העשירייה ועם העשירייה להיות דבוק בבורא. אבל בינתיים בוא נגיד אפילו בלי עשירייה, נעשה כאלו תרגילים.

תלמיד: לא, אפילו עם העשירייה, אבל האחיזה הזאת בבורא היא בעצם דרך העשירייה?

כן, בבורא. אחר כך אנחנו נבדיל שכינה בכל מיני מצבים, אבל עם הבורא זה יותר פשוט.

תלמיד: האחיזה דרך העשירייה בבורא, זה ל"הידבק במידותיו", שאני חי את המידות שלו?

אני לא יודע מה מידות שלו, אני לא חכם כמוך, אני לא מכיר את מידות הבורא.

תלמיד: להשפיע לעשירייה בזה אני דבוק בבורא? זה הכוונה בלהיות דבוק בו?

אני משתדל דרך העשירייה להיות דבוק בבורא.

תלמיד: מה זאת אומרת להשפיע להם במעשה, בפעולה, כך אני משתווה לבורא?

כמה שיותר להיות דבוק בהם ודרכם להיות דבוק בבורא.

שאלה: אני עוד לא תופס את הגישה הנכונה. איך ההצדקה מגבירה חיסרון ולא מכבה אותו?

כי אני מבין שאני תמיד נמצא במצב הטוב, אלא בגלל הקלקולים שבי אני מרגיש מצבים למיניהם לא כל כך טובים, זה הכול. ולכן אני מבקש מהבורא למרות הקלקולים שאני מגלה, להיות דבוק בו.

תלמיד: מה זה לא לבקש שהמציאות תשתנה, אם אני רואה בעיות, חסרונות מחוצה לי? מה זה שהמציאות לא תשתנה?

לא, זה "כל הפוסל במומו פוסל".

שאלה: אני לא מצליח לקשור דבקות, הצדקה וחיסרון ביחד. לא ברור איך לוקחים את שלושת הדברים אלה ומשלבים אותם ביחד?

אני רוצה כמו תינוק להיות דבוק בגדול, ואז אני מרגיש את עצמי שאני נמצא במצב הנכון.

תלמיד: אבל איך החיסרון עוזר לי להצדיק את הבורא כדי להיות דבוק בו?

הבורא מעורר בי חסרונות למיניהם, ואני מבקש, לא לתקן את המצבים, אלא לתקן את הדביקות שלי בבורא, על פני החסרונות. זאת אומרת, אני מעביר כאן תקלות מהתכונות שלי, כשאני מגלה מצבים לא נכונים, אני מעביר אותם לקשר בינינו לבין הבורא, ממש מתקן אותם.

שאלה: מה זה תפילה אם הבורא שלח את זה לתיקונים, חוץ מהודיה מה עלינו עוד לעשות, מה עלי עוד לעשות?

תפילה זה נקרא התגובה הנכונה שלי למצב מסוים שהבורא מסדר לי.

שאלה: יש אנשים בעולם שמרגישים את זה מאוד קשה, להתגבר על כל אלפי המכשולים ולהצדיק את הבורא, בעוד ששאר האנשים שטוב להם בחיים שלהם זה הרבה יותר קל. איך אנחנו יכולים להתייחס לזה, איך להבין את זה?

לא אכפת לי על כל האנשים בעולם, אכפת לי עכשיו שאני צריך להגיע לבורא, שאני מצדיק אותו בכל רגע בחיי. אני רוצה להצדיק את הבורא בכל מצב בחיי. מה מרגישים כל בני האדם שבעולם הזה, עכשיו זה לא חשוב לי. אני יכול להגיד לך רק ש"כל הפוסל במומו פוסל", אם אני אתקן את היחס שלי למה שאני מקבל, שזה בא מהבורא, מטוב ומיטיב, אז אני לא אראה את העולם סובל.

קריין: קטע מספר 12.

"כשהוא בא לידי מצב, שכבר אי אפשר לו להתגבר, ולומר שכל היסורים והמכאובים, מה שהוא מרגיש, הוא מטעם שהבורא שלח אותם אליו, כדי שעל ידם יהיה לו סיבה לעלות בדרגה, אז, הוא בא לידי מצב של כפירה חס ושלום. היות שאין הוא יכול להאמין בהשגחתו ית'. וממילא אין הוא יכול אז להתפלל."

(בעל הסולם. "שמעתי". ח'. "מהו, הבדל בין צל דקדושה לצל דס"א")

כי כל המצבים שאנחנו מרגישים, אנחנו צריכים להבין שהם באים אך ורק כדי לקדם אותנו לגמר התיקון, ולכן עליי רק להתפלל איך לקבל כל מצב ומצב בצורה הנכונה והטובה, הרצויה.

קריין: קטע 13.

"יש לדעת, מה שנתדמה להאדם, דברים שהם בסתירה להשגחת טוב ומטיב, הוא רק בכדי שהאדם יהיה מוכרח להמשיך אור עליון על הסתירות, בזמן שהוא רוצה להתגבר על הסתירות. אחרת אי אפשר לו להתגבר. ושזה נקרא רוממות השם ית', שממשיך בזמן שיש לו הסתירות, הנקרא דינין.

כלומר, שהסתירות יכולים להתבטל, אם הוא רוצה להתגבר עליהם, רק אם הוא ממשיך רוממות ה'. נמצא, שהדינין האלו הם הגורמים להמשכת רוממות ה'."

(בעל הסולם. "שמעתי". ל"ג. "ענין גורלות, שהיה ביום כפורים, ואצל המן")

שאלה: אחרי שהבורא שולח בעיות לאדם, והאדם הצליח להסכים ולקבל אותן, איך אחר כך המצב הבא בא לידי ביטוי, באיזה אופן?

למה הבורא שלח לאדם בעיות? תענה.

תלמיד: כדי לעורר אותו, למשוך אותו אליו.

לא, הבורא לוקח את האדם ומעלה אותו, הוא לוקח אותו כך באוזן ומעלה אותו לדרגה קצת גבוהה יותר. והאדם לא מרגיש את עצמו טוב. אבל אם עכשיו במצב שהבורא מעלה אותו, הוא יכול להגיד לבורא "אני רוצה במצב הזה להישאר ולהרגיש שזה טוב ולא שלי יהיה טוב מזה, אלא שאני לא רוצה לקלל אותך. אז אני מבקש ממך תעשה תיקון במצב הזה כך שאני אצדיק אותך, אני רוצה להיות צדיק במצב הנוכחי. אני מבין שאתה מעלה אותי כל פעם מדרגה לדרגה", וכך הבורא עושה עם כולם, עם כל בני האדם, ואז אם האדם לא שוכח ומבין מה שהבורא עושה עימו, אז הוא פונה לבורא רק לדבר אחד, "תן לי כוח אמונה, כוח השפעה, כוח חיבור עם העשירייה ודרכה איתך, שאני אוכל להרגיש במצב הזה שלמות".

תלמיד: ואם האדם אומר אז "אני רוצה להיות צדיק להצדיק את הבורא", האם יש דבר כזה להיות צדיק גם עבור הרצון לקבל, או שזה תמיד יהיה גם משהו לרצון לקבל?

תעשה את מה שאני אומר לך, ואתה תראה כמה שאתה לא צודק, אתה מתבלבל.

שאלה: מהי הפונקציה, איזה תפקיד ממלאת העשירייה בהצדקת הבורא?

הפונקציה של עשירייה היא בזה שאנחנו כולנו מחזיקים את כל אחד ואחד להיות בהצדקה לבורא. ואם לכל אחד ואחד יש כל מיני הרגשות שכביכול לא בסדר, שהעולם כביכול לא בסדר, התנהגות הבורא לא בסדר, שיחזירו את עצמם למצב שהם מצדיקים את כולם, מבקשים מהבורא כוחות להצדיק את כולם, להיות ממש צדיקים.

שאלה: למה בעבודה הרוחנית חשוב להצדיק את הבורא?

חשוב להצדיק את הבורא כי בזה אתה מתקדם, זה בשבילך קנה מידה שאתה עומד במצב הנכון, במצב אמת.

שאלה: מה היחס בין להצדיק חבר לבין להצדיק את הבורא?

בזמן העבודה יש הבדלים, אבל בסופו של דבר אין הבדל. מהר מאוד אנחנו מבינים שאחרי כל חבר עומד הבורא.

תלמיד: יכול להיות מצב להצדיק את הבורא בלי להצדיק חברים?

לא, בזה אתה מתנתק מהמציאות. בשבילך צריך להיות הכול אותו הדבר, רק חברים זה הכלי והבורא זה למעלה מהכלי הזה, זה מילוי וכתר של המצב.

שאלה: מה ההבדל בין להסכים עם המצב לבין להצדיק אותו?

אני לא יודע עד כמה תמיד תעשה הבדלים בין להסכים ולהצדיק. צריכים להצדיק.

תלמיד: אתה יכול לתת דוגמה?

בכל מצב שאני בו נמצא, אני משתדל להצדיק את הבורא שאני נמצא במצב הזה. להיות צדיק.

תלמיד: אני רוצה לתת דוגמא כעשירייה. נגיד אני מסתכל ורואה שהחבר ישן במהלך השיעור, אני מבין שהבורא מסדר לי את התמונה הזו. מה ההבדל עכשיו בין להצדיק, לבין להתפלל לראות את התמונה האמיתית, לבין להסכים למצב ולתת לחבר לישון? יש פה הבדל, כאילו צריך לעבוד אחרת?

אתה צריך לקרוא מה שהרב"ש כותב על החברה. אבל ודאי שגם כשהבורא מראה לנו כאלו מצבים על החברים, זה נקרא שאנחנו נמצאים בפגם. אם לא היינו בפגם, היינו רואים את העולם כולו טוב וכל החברים כצדיקים גמורים, כי "כל הפוסל במומו פוסל".

תלמיד: זה אומר שלהסתפק בתפילה? מספיק שאני מבקש מהבורא שיתקן את הפגם?

בך.

תלמיד: כן.

נכון.

שאלה: כשהצדיק נמצא במצב שהוא לא יכול להתפלל וצריך את האמונה למעלה מהדעת, האם הוא עובד עם הדעת או עם האמונה?

זה כל הזמן משתנה. דעת ואמונה למעלה מהדעת יכולים להיות מאוד מאוד סמוכים ומתחלפים בהרגשת האדם. שאלה טובה, אבל אתה צריך עוד לברר אותה.

שאלה: איך אפשר לשלב בין להצדיק את החבר ל"הפוסל במומו פוסל", זה לפעמים סותר אחד את השני?

זה לא סותר. אלא "כל הפוסל במומו פוסל" זה נקרא שאם אני רואה פגמים, הפגמים נמצאים בי.

תלמיד: וכשמישהו לדוגמה לא מצדיק חבר אחד בגלוי, ואותו חבר יכול להגיד "אתה לא מצדיק אותי", מה אני עושה עם זה, איפה נכנס פה "הפוסל במומו פוסל", אני צריך להצדיק אותו אם הוא לא מצדיק אותי?

מי שרואה את הבריאה באיזושהי צורה מקולקלת, הוא פוסל אותה מפני שהוא בעצמו מקולקל.

תלמיד: מה התפילה במצב כזה, מה הבקשה?

תחבר את התפילה. תתאר לעצמך מה זה ותחבר.

שאלה: מה עלי לעשות כשאני כבר לא יכול להתפלל?

להתכלל בחברים ולהתפלל.

שאלה: איך לא ליפול לאדישות מפעולת ההצדקה? אתה מצדיק ומצדיק ובסופו של דבר זה נכנס לאיזו הרגעה מסוימת.

לא הרגעה, זה נקרא שאתה כל הזמן נמצא בשמירה. כל הזמן להצדיק ולהצדיק, כל הזמן כך להתייחס לבורא ולא ליפול מרמת ההצדקה.

קריין: קטע מספר 14.

"כל ריבוי הסתירות נגד ייחודו, שאנו טועמים בעוה"ז, אע"פ שמתחילתן הן מפרידות אותנו מה', הנה בהיותינו מתאמצים לקיים התורה והמצוות באהבה בכל נפשנו ומאודנו, כמצווה עלינו, ע"מ להשפיע נחת רוח ליוצרנו, וכל אלו כוחות הפירוד, אינם משפיעים עלינו לגרוע משהו מאהבת ה' בכל נפשנו ומאודנו, אז כל סתירה, שהתגברנו עליה, נעשית שער להשגת חכמתו.

כי בכל סתירה יש סגולה מיוחדת, לגלות מדרגה מיוחדת בהשגתו. ואלו הזכאים, שזכו לזה, נמצאים הופכים חושך לאור ומר למתוק.

כי כוחות הפירוד כולם, מחשכת השכל וממרירות הגוף, נעשו להם שערים להשגות מדרגות נשגבות. ונעשה החושך לאור גדול, והמר נעשה מתוק.

באופן, שבשיעור הזה, שהיה להם קודם לכן כל הנהגות השגחתו לכוחות הפירוד, התהפכו להם עתה כולם לכוחות הייחוד. ונמצאים מכריעים את כל העולם כולו לכף זכות."

("זוהר לעם". "הקדמת ספר הזוהר". מאמר "שתי נקודות", סעיף 121)

ברור לנו מכאן שאנחנו לא יכולים לזלזל בשום הרגשה, בשום גילוי של אי סדר בחיינו, כי זה הכול בא מהבורא. ואנחנו חייבים כל אי סדר להפוך על ידי התפילה, על ידי פנייה נכונה, לסדר הנכון, לקשר הנכון, וכך כל החושך הופך להיות לאור, ומר למתוק. בצורה כזאת אנחנו בונים דווקא את המציאות הרוחנית שלנו.

קריין: קטע 15.

"אי אפשר ליחס הרע להבורא יתברך, שהוא הטוב בתכלית, לכן כל זמן שהאדם מרגיש מצבים רעים, הוא מוכרח לומר שהם באים ממקום אחר - מהסביבה, אבל לאמיתו של דבר, כשהאדם זוכה לראות רק טוב, ושאין כל רע בעולם, והכל נהפך לטוב, אז מראים לו האמת, שהבורא יתברך עשה הכל, מטעם שהוא כל יכול, שהוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים."

(בעל הסולם. "הקדמה לספר פרי חכם - על התורה")

לכן כל העבודה שלנו היא רק לברר איפה אנחנו לא כל כך מרגישים או רואים דברים לא שלמים בבריאה, ולהשתדל לפנות לבורא ולבקש תיקונים על עצמנו כדי להצדיק את הבריאה. להיות כל הזמן כמה שיותר דבוקים בכוח עליון שהוא מתגלה כטוב ומיטיב. אנחנו צריכים את זה לא כדי להרגיש טוב אלא כדי לקבוע שהבורא הוא מיטיב.

שאלה: לגבי מצב של "הפוסל במומו פוסל", כשאני רואה שאחד מרביץ לשני לדוגמה, איזה סוג של פגם אצלי במצב כזה?

אני לא יכול להגיד איזה סוג פגם. פגמים. בינתיים אנחנו לא יכולים לאתר את הדברים האלה לפי איזה סוג, לפי איזה עומק וצורה, לא. בינתיים על צורות הפגמים וצורות התיקונים אנחנו לא דנים, אנחנו עוד לא נמצאים בהרגשת הרוחניות עד כדי כך, רק מתקרבים לזה.

קריין: קטע 16.

כל מה שעושה הקב"ה למעלה ולמטה, הכול הוא אמת ופעולתו אמת. ואין דבר בעולם, שהאדם צריך לדחותו ולנהוג בו בביזיון, כי כולן פעולות אמת הן, והכול נצרך בעולם [...] והכול בידי הקב"ה תלוי, והכול הוא מעשה ידיו. והעולם צריך להם. ואם לא היה העולם צריך להם, לא עשה אותם הקב"ה. וע"כ אין האדם צריך לנהוג בביזיון בדברי העולם. בדבריו ובמעשה הקב"ה על אחת כמה וכמה.

("זוהר לעם". "יתרו". מאמר "וישמע יתרו", סעיפים 31,29) 49:03

נשתדל לענות ככל שיש לנו הזמן.

שאלה: מה זה "אמת" ומה השורש של מילה אמת?

אמת זה שלוש אותיות א-מ-ת. זאת האות ראשונה מתחילת הא-ב, והאות האחרונה מא-ב ובאמצע. זה "כתר", "מלכות" ומ' זה "בינה", זה נקרא המילה "אמת". זאת אומרת, אמת כוללת בתוכה את כל התכונות, כל הכלים שיש לנו במציאות.

שאלה: כמה השפעה יש לסביבה על המידה שהוא יכול להצדיק את הבורא?

הייתי אומר שמאה אחוז, כך אנחנו לומדים בבחירה חופשית.

שאלה: מה זה אומר לראות את החברים כמתוקנים, איך לראות אותם?

אני צריך להתייחס לחברים כמו לבורא. ש"כל הפוסל במומו פוסל", וכך שאני מתייחס אליהם, אני כל הזמן בעצם מתקן את עצמי כלפי הבורא. אנחנו אומרים שאחרי כל חבר עומד הבורא, אז אני צריך לראות כל חבר שהוא ממש כמו הבורא, זה מחייב אותי כל הזמן להיות בלהצדיק את הבורא, להצדיק חברים ולהשתדל לתקן את עצמי, שאני כל פעם צריך לעלות מדרגת הרשע לדרגת הצדיק, שאני מצדיק את הבריאה.

תלמיד: אבל את הבורא אני לא רואה?

לא חשוב, אתה רואה את העולם, אתה רואה את החברים, זה מספיק לך כדי לראות עד כמה שאתה נמצא בפגם ולבקש מהבורא שהוא יתקן את הפגם הזה.

שאלה: איך נמשוך את אור בורא ולעשות את זה עם כוונה?

על ידי תפילה.

שאלה: אם הבורא שולח לי כאב שאני לא מסוגל להחזיק אותו בשום אמצעי, ממש, עדיף ממש כאילו להתעלף או למות, אני לא מסוגל להחזיק כאבים כאלה, לא בשכל, לא בלב, לא בעיניים, בשום דבר.

סימן שאתה לא משייך את הכאב הזה לבורא.

תלמיד: לא, אין לי ספק שזה מגיע מהבורא.

אין דבר כזה, אל תשקר לי ואל תשקר לעצמך.

תלמיד: אף אחד לא יכול לשלוח לי כאבים כאלה. אין אדם שיכול לעשות לי ככה כואב.

אני לא רוצה להתווכח איתך, אתה מבין, אתה מדבר מהשכל שלך, אני מבין שאתה פילוסוף.

כתוב כאן בכל הפסוקים האלה מה צריך לעשות, אדם צריך להגיד זה בא מהבורא כדי שאני אדרוש ממנו שיתקן אותי, שיעלה אותי למצב כזה שבמקום לראות רע אני אראה טוב. זה הכול. מאיפה מגיע רע? לא מהבורא, יש עוד כוחות בטבע? זה מה שאתה למדת?

תלמיד: אני מרגיש שהבורא עושה לי את זה, הבורא מביא לי מצבים האלה.

בסדר.

תלמיד: אני לא יכול להצדיק אותם, אני לא יכול להסביר אותם, אני גם לא יכול לנשום יותר, ואני לא יודע מה לעשות.

תפנה אליו, בשביל מה הוא עושה את זה? כדי שאתה תפנה אליו.

פוזות אתה יכול לעשות לפנינו וכל מיני צעקות, דיבורים, אני לא יודע מה, כלפי בורא תעשה את זה. בשביל מה הוא עושה לך את זה? בשביל שאתה תפנה אליו.

שאלה: אני לא יכול להיות דבוק בבורא בלי עשירייה, מה חסר לנו בקשרים שלנו בעשירייה כדי שלכל חבר יהיה את הכוח להצדיק את הבורא בכל מצב?

כוח הערבות. שאם כל אחד דואג לזה שכל החברים יוכלו לדרוש מהבורא כוח הדבקות, כוח הערבות, כוח עזרה שזה תלוי בכולם, אז אין בעיה, אז מה שאני לא יכול לעשות החברים עושים במקומי, ומה שאני יכול לעשות במקומם אני עושה, וכך מהר מאוד יכולים להגיע למטרה.

תנסו להסביר לחבר שדיבר קודם שבצורה כזאת שיטפל באחרים והם יטפלו בו, אז יגיעו מהר מאוד לפתרון.

שאלה: אני מרגיש שאני נמצא כביכול לבד בעולם, איך מגיעים להרגשה שתיארת שאתה כמו ילד בידיים של אמא נמצא אצל הבורא?

דרך העשירייה אתה צריך להרגיש את זה. רק דרך העשירייה.

תלמיד: איזו פעולה אני עושה בשביל לקבל את ההרגשה הזאת? זה נשמע ממש טוב.

דאגה. דאגה להיות עם החברים בעשירייה אחת. זה הכול.

שאלה: נמצאים בהשפעה במצב מחובר, אז איך לתאר את המדרגה שאחרי זה?

אני לא הולך עכשיו לדמיין לעצמי את המדרגות הבאות, אני צריך רק לעבוד מתוך המצב הנוכחי, שמה שאני מקבל אני מקבל מהבורא, איך אני במצב הנוכחי יכול להצדיק אותו ולהידבק בו.

(סוף השיעור)