סדרת שיעורים בנושא: בעל הסולם - undefined
שיעור בוקר 24.07.20 – הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה
ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 416, מאמר "החרות"
קריין: "כתבי בעל הסולם" מאמר "החרות".
סבה ג': גורם ונמשך הפנימיים
"ג. הוא סדר דרכי "הגורם ונמשך", הפנימיים של המצע, שמשתנים, מסבת המגע ופגישה עם כחות הזרים שבסביבתו, שעמהם בא במגע. פירוש, כי אנו מוצאים שמחטה אחת הנרקבת באדמה, יוצאות ונולדות הרבה חטים, ולפעמים עוד גדולות ומשובחות, ממה שהיתה החטה בטרם שנזרעה.
הרי בהכרח, שיש כאן תוספת של גורמים, שהשתתפו והתחברו עם הכח הטמון מהסביבה, דהיינו "המצע", שמשום זה נגלו ויצאו כל אותם ההוספות בכמות ואיכות, שלא היו כלל בצורת החטה הקודמת. שהם, החומרים והמלחים שבאדמה, והגשם, והשמש, אשר כל אלה פעלו עליה, מתוך שהפרישו מכחותיהם והתחברו אל הכח הטמון במצע עצמו, אשר בדרך קודם ונמשך, והוציאו את הרבוי של כמות ואיכות, להתהוות ההיא.
ויש להבין שהגורם הג' הזה, מתחבר עם המצע בפנימיותו, מכיון שהכח הטמון במצע שולט עליהם, שסוף סוף השינויים הללו שייכים כולם למין החטים, ולא למין אחר. ולפיכך אנו מגדירים אותם לגורמים פנימיים, אלא שנבדלים מגורם הב' הבלתי משתנה, משום בחינה שהיא. מה שאין כן גורם הג' המשתנה בכמות ואיכות."
אתם רואים כמה גורמים יש, ואנחנו צריכים מתוך כל הגורמים האלה לבחור בסופו של דבר, תכף נסיים ונראה, מהו בסך הכול אותו גורם שאנחנו צרכים לשים לב אליו, כי על ידו דווקא אנחנו מבררים את הדרך ומתקרבים למטרה וכל היתר משתווים לזה.
סבה ד': גורם ונמשך מדברים זרים
"ד. הוא סדר גורם ונמשך מדברים זרים, הפועלים עליו מבחוץ. פירוש, שאין להם יחס ישר אל החטה, כמו המלחים והגשם והשמש. אלא מדברים זרים אליה, כמו השכנים הנמצאים בשכנותה, ומקרים חיצונים כמו הברד והרוח וכד'.
והנך מוצא, אשר ארבעה גורמים מתחברים בחטה בכל משך זמן גדולה. אשר כל מצב ומצב הפרטי שהחטה מקבלת במשך הזמן ההוא, נעשה מותנה מארבעתם. שהכמות והאיכות שבמצב, נקבע על ידיהם. וכמו שציירנו בחטה, כן החק בכל מיני התהוות שבעולם. ואפילו במחשבות ומושכלות. למשל, אם נצייר איזה מצב במושכלות מאיזה אדם שהוא, דהיינו, מצב אדם דתי, או לא דתי, אם חרדי קיצוני, או לא דתי קיצוני, או בינוני - נבין גם כן שאותו המצב התהווה ונקבע באדם, על ידי ארבעת הגורמים האמורים."
אנחנו לא יכולים לפרוץ מחוץ לארבעת הגורמים האלה. אלא מה שיוצא לנו, זו בסך הכול השפעה מארבעה גורמים. אם כך מה אנחנו יכולים לבצע עם זה, איך לקחת את זה בידיים שלנו ולהשתמש בהם.
הקנינים התורשתים
"גורם סבה הא' הוא המצע, שהוא החומר ראשון שלו. כי האדם נברא יש מיש, דהיינו, מפרי מוחותיהם של מולידיו. ולפיכך נמצא בשיעור מסויים, כמו העתקה, המעותקת מספר לספר. כלומר, שכמעט כל הענינים שהיו מקובלים ומושגים באבותיו ואבות אבותיו, באים ונעתקים גם בו.
אלא ההבחן הוא, שנמצאים בבחינת הפשטת הצורה, בדומה לחטה הנזרעת, שאינה ראויה לזרע, אלא אחר שנרקבה ופשטה צורתה הקדומה, כן הטפה הזרעיית שממנה נולד האדם, אין עוד בה כלום מהצורות של אבותיו, רק כחות נעלמים בלבד." נמצא רק בכוח פוטנציאלי, אז איך מממשים אותו?
"כי אותם המושגים שהיו באבותיו בבחינת מושכלות, נעשו בו בבחינת סתם נטיות, הנקראים: תכונות, או הרגלים, מבלי לדעת אפילו למה הוא עושה כך. שהמה אמנם בחינת כחות נעלמים שירש מאבותיו, באופן שלא בלבד הקנינים הגשמיים, באים לנו בירושה מאבותינו, אלא גם הקנינים הרוחניים, וכל המושכלות שאבותינו עסקו בהם, מגיעים אלינו בירושה, מדור דור."
מה שיש בצאצאים מגיע אליהם מהאבות, ואין מה לעשות. בואו נראה איך אנחנו יכולים להשתמש נכון במה שקיבלנו בצורה הכרחית מהדורות הקודמים.
"ומכאן מתגלים ויוצאים, כל מיני נטיות שונות שאנו מוצאים בין האנשים, כגון: נוטה להאמין, או לבקרת, נוטה להסתפק בחיים חומריים, או מתאוה רק לשלמות רוחנית, מוסרית, ומואס בחיים שאין בהם חפץ, קמצן, ותרן, עז פנים, ביישן.
כי כל אלו התמונות המתראים באנשים, אינם מרכושם עצמם אשר רכשו, רק ירושה פשוטה, שנפלה בחלקם מאבותיהם ואבות אבותיהם. כידוע, שבמוח האדם יש מקום מיוחד שהירושות הללו שורים שם, ונקרא "מוח המאורך" או סובקונשינס [תת מודע], שכל הנטיות הללו מתגלים שם.
אולם מתוך שמושכלות אבותינו, מפרי נסיונותיהם, נעשו בנו לנטיות בעלמא. על כן, נחשבים כמו החטה הנזרעת שפשטה צורתה הקודמת ונשארה עירומה, ורק כחות טמונים בה, הראויים לקבל צורות חדשות. שבנידון שלנו ראויים הנטיות, לקבל צורות של מושכלות. שזהו נחשב ע"כ לבחינת חומר ראשון והוא גורם הא' העקרי, הנקרא "מצע", שבו כלול כל הכוחות לנטיות המיוחדות שירש ממולידיו, והם מוגדרים בשם מורשה אבהית.
ודע, שכל הנטיות הללו, יש מהם שבאים דוקא בבחינת השלילה. כלומר, להפך ממה שהיו נמצאים באבותיו. ומכאן אמרו כל מה שיש בלב האב בסתר, מתגלה אצל הבן בגלוי.
וטעם הדבר הוא, מפני ש"המצע" עומד בבחינת פושט צורה קדומה, כדי ללבוש צורה חדשה. ולפיכך, נמצא קרוב לשלילת צורות המושכלות של אבותיו. כמו החטה הרקובה באדמה, שמאבדת מעצמה כל הצורה שהיתה בחטה. ועם כל זה תלוי הדבר ביתר ג' הדברים כמו שכתבתי לעיל."
אנחנו רואים שאנחנו לא יכולים להיפטר משום גורם, פנימי או חיצון, שבא לנו מהאבות או שהתפתח באיזו צורה. אנחנו רק צריכים לדעת איך לסדר אותם נכון להשגת המטרה, כי באמת את כולם אנחנו צריכים.
השפעת הסביבה
"סבה הב' הוא סדר "גורם ונמשך" באורח ישר, המיוחס לתכונת המצע מצדו עצמו שאינו משתנה. פירוש, על דרך שנתבאר בחטה הרקובה הנתונה באדמה, אשר הסביבה שהמצע נתון בהם כמו האדמה, המלחים, הגשם, האויר והשמש, כמו שנתבאר לעיל, היא פועלת על הזריעה בסדר ארוך של גורם ונמשך במהלך אטי הדרגתי, מצב אחר מצב עד שמתבשלים. והמצע חזר ולבש צורתו הקדומה, דהיינו, צורת החטה, אולם בשינויים של כמות ואיכות, שחלקם הכללי אינו משתנה כלום, שלא יצמחו דגן או שבולת שועל, אלא בחלקם הפרטי משתנים בכמות, דהיינו, שמחטה אחת נעשו עשר או עשרים חטים, וכן באיכות, שהמה משובחות או גרועות מצורת החטה הקודמת.
על דרך זה כאן, האדם בתור "מצע" נתון בתוך הסביבה, דהיינו, בתוך החברה, והוא מושפע ממנה בהכרח, כמו החטה מסביבתה, כי המצע הוא רק צורה גלמית, וע"כ מתוך המגע ומשא התמידי שלו עם הסביבה והחברה, הרי הוא מתפעל על ידיהם במהלך הדרגתי, של סדר מצבים בזה אחר זה בדרך גורם ונמשך.
ובזמן הזה מתהפכים בו הנטיות הכלולים במצע שלו, ומקבלים בחינות של מושכלות, למשל, אם ירש מאבותיו נטיה להיות קמצן, הנה כשגודל, הולך ובונה לעצמו שכליות ועיונים, אשר כולם מסיקים לו החלטות אמיתיות, שטוב לאדם להיות קמצן. וכבר ידעת שאף על פי שאביו היה ותרן יכול הוא לרשת ממנו נטיה שלילית להיות קמצן, כי השלילה היא גם כן ירושה גמורה ממש כמו הקיום. או שירש מאבותיו נטיה להיות חפשי בדעות, הולך ובונה לעצמו עיונים, ומסיק מהם מסקנות שאך טוב לאדם להיות חפשי, אולם מאין הוא נוטל אותם המשפטים ודרכי ההקש ומשא ומתן? כל זה הוא נוטל מהסביבה שלא מדעתו, כי המה משפיעים לו דעותיהם וטעמם, בבחינת גורם ונמשך הדרגתי.
באופן, שהאדם מחשיבם שהם רכושו עצמו, אשר רכש אותם בדרך עיונו החפשי. אמנם גם כאן כמו בחטה, יש חלק אחד כללי בלתי משתנה מגדרו של "המצע", כי בסוף של דבר נשארות הנטיות שירש, עומדים אצלו בעינם כמו שהיו מצויים באבותיו, וזהו המכונה גורם הב'."
השפעת הסביבה יכולה להיות כאן הגורם העיקרי ביותר, זאת אומרת שעל ידה האדם גדל. השפעת הסביבה, כמו על הגרעין שבתוך האדמה, יכול להיות שיצמח ממנו משהו, יצמח, יתפתח ויצליח בכול, ויכול להיות שיירקב, ולא ייצא ממנו כלום. הכול תלוי בהשפעת הסביבה על אותו מצע.
השאלה היא רק עד כמה תלוי בנו להיכנס לסביבה נכונה, עד כמה תלוי בנו להתכלל בסביבה הנכונה, עד כמה תלוי בנו לפתוח את עצמנו להשפעת הסביבה הנכונה, שבזה תלוי כל היתר. התוצאה בעצם תלויה בזה, עד כמה הסביבה השפיעה עלי. זה שהבורא מביא את האדם לגורל הטוב ואומר "קח לך", זה ברור לנו, לא אנחנו הגענו למצב שבו אנחנו נמצאים. אבל כל היתר, עד כמה זה תלוי רק בנו בלבד.
הרגל נעשה לטבע שני
"סבה הג' הוא סדר גורם ונמשך באורח ישר, העובר על המצע ומשתנה על ידיהם. כי מתוך אשר הנטיות המורשות נתהפכו באדם בסבת הסביבה, לבחינות מושכלות, לפיכך נמצאות פועלות באותם הכוונים, אשר השכליות הללו מגדירות אותם. למשל, הקמצן מטבעו, אשר על ידי הסביבה נתהפכה אצלו הנטיה של הקמצנות למושכל, ומבין את הקמצנות על פי איזה גדר שכלי.
נניח שמגן על עצמו במנהגו זה שלא יצטרך לבריות, הרי שהשיג בחינת קנה מדה לקמצנות שיכול לוותר בזמן שלא יהיה לו מציאות מהפחד הזה. נמצא שהשתנה הרבה לטובה, מהמדה שירש מאבותיו, וכן לפעמים מצליח לעקור נטיה רעה מתוכו לגמרי, והוא על ידי הרגל, אשר כוחו יפה להעשות לו טבע שני.
אשר בזה יפה כח האדם מכח הצומח, כי החטה לא תוכל להשתנות רק בחלקה הפרטי כאמור לעיל, מה שאין כן האדם שיש לו יכולת להשתנות מכח ה"גורם ונמשך" של הסביבה, אפילו בחלקים הכללים, דהיינו, להפוך נטיה שלמה ולעקור משרשה אל ההפכיות שלה."
זה העניין של ההרגל נעשה טבע שני. שאני יכול על ידי הרגלים האלה, אם אני נמצא בסביבה נכונה, מתאימה, אני יכול באמת לעשות על עצמי שינויים גדולים, כאילו, כמו הבורא עלי, ממש כך. הסביבה יכולה להשפיע עלי בצורה מכוונת, בצורה כזאת שתעשה ממני לגמרי, לגמרי מה שהיא רוצה.
גורמי חוץ
"סבה הד' הוא סדר גורם ונמשך העובר על המצע מדברים הזרים לו לחלוטין, ופועל עליו מבחוץ. פירוש, שאותם הדברים אין להם שום שייכות לסדר הגידול של המצע, לפעול עליו באורח ישר, אלא שפועלים באורח בלתי ישר, למשל, הכלכלה וטרדות, או הרוחות, וכדומה, אשר יש להם לעצמם סדר שלם הדרגתי ואטי, של מצבים מ"גורם ונמשך", הגורמים שנויים במושכלות האדם לטובה או לרעה.
הנה ערכתי ארבעת הגורמים הטבעיים, אשר כל מחשבה, וכל שכל המופיע בנו, אינם רק פירותיהם בלבד. ואפילו ישב אדם ויעיין באיזה דבר יממה שלמה, לא יוכל להוסיף או לשנות, על מה שארבעת הגורמים הללו נותנים לו. וכל הוספה שיכול להוסיף היא במדת הכמות, אם שׂכל גדול, או שׂכל קטן. מה שאין כן באיכות לא יוסיף אף משהו, כי המה הם הקובעים לנו, את האופי והצורה של השכל ושל המסקנה בעל כרחנו, בלי שאלת פינו כלל. באופן שאנו מסורים בידיהם של ארבעה גורמים הללו, ממש כחומר ביד היוצר."
שאלה: השאלה הזאת כבר קיימת בי מזמן, הבנתי שהסביבה משפיעה על האדם.
רק הסביבה. לא שהסביבה משפיעה על האדם, אלא רק הסביבה משפיעה על האדם. אתה לא יכול להיות ללא סביבה. אפילו אם אתה נמצא במדבר או בג'ונגל, לא חשוב איפה, אתה נמצא בסביבה. אתה לא יכול להיות בלי סביבה לגמרי. סביבה של דומם, צומח, חי, בני אדם - כן או לא, זה לא חשוב, אבל סביבה. והסביבה משפיעה עליך, והבורא שמסדר לך את הכול מכניס אותך יחד עם כל הנתונים הפנימיים גם לסביבה.
תלמיד: אותה תכונה שנמצאת בי, נראה שיש כאילו תכונה אחת שיש לה ביטויים רבים, את זה אני רוצה לברר. נגיד גנב, הוא יכול להיות מאוד כנה במצבים מסוימים. או אדם שקרן במצבים מסוימים יכול להיות הפוך. כאילו יש תכונה אחת שיש לה ביטויים רבים.
אנחנו אולי נלמד את זה עוד מעט. עכשיו אני לא הולך לברר את זה, כי זה לא יהיה ברור לאחרים. הבורא שנותן לנו תכונות פנימיות ותכונות חיצוניות, מכניס אותנו לחברה. ובזה שאנחנו נמצאים בחברה, רק שם אנחנו יכולים לקבוע עד כמה להיות תחת השפעת הסביבה. ובזה יש לנו בחירה חופשית, רק בזה. ולכן לא חשוב לי מי אני, מה אני, עם אילו תכונות נולדתי ואילו תכונות נמצאות בי. באמת לא חשוב, זה האני, זה כבר חתום.
השאלה שלי, איך אני שנמצא בסביבה, בוחר סביבה יותר טובה, יותר חזקה, שם את עצמי תחת הסביבה הזאת בצורה שיותר תשפיע עלי, זה חשוב לי. אבל התכונות עצמן, זה לא חשוב, אז אני אהיה ככה, כך הוא ברא אותי, "לך לאומן שעשני". אלא חשוב בשבילי רק דבר אחד, אותו גורם שאני יכול להשפיע עליו ואיך אני משפיע עליו בצורה הגדולה, הטובה ביותר.
תלמיד: הסביבה יכולה לשנות את האדם?
לא, אין דבר כזה. המצע שיש לאדם מאיפה שהוא בא, נשאר בו ולא יכול להשתנות. הוא כתב על זה כבר, אתה צריך לקרוא עוד פעם, עד כמה יש דברים שהם בלתי משתנים ודברים שמשתנים. אנחנו צריכים לשים לב על דברים שמשתנים, ואיך אנחנו על ידי הסביבה משנים אותם לכיוון הנכון. זו בעצם העבודה שלנו.
שאלה: איך העשירייה יכולה לעזור לחבר אם יש לו הרגל ללכת לישון מאוחר וכתוצאה מזה הוא לא קם לשיעור בוקר? הוא יושב באינטרנט מברר משהו, מתעסק בדברים כל הזמן. אבל כשאנחנו מתחילים לבדוק את העניין, הוא אומר "אתם לא נותנים לי חשיבות המטרה", אבל אנחנו יודעים שיש לו כזה הרגל, איך העשירייה יכולה לעזור לו?
זו בעיה, נתקלתי עם כאלה בעיות. רב" אמר כך, הוא חייב פשוט לקשור את עצמו למיטה, הוא חייב להיכנס למיטה, לכבות את האור ולשכב. ובזה שהוא עכשיו שוכב, הוא מבצע את פקודת החברים ולכן על ידי זה הוא מתקדם בצורה רוחנית. אסור לו לשבת, לעמוד, ללכת, לראות, לקרוא, לחשוב, אלא כמה שפשוט להיות יותר קרוב לשינה.
שאלה: אמרת שהשפעת הסביבה היא גם במדבר וגם שהדומם והצומח הם סביבה שמשפיעה. נניח לדוגמה אני הולך להרים לאיזה מקום ואני אהיה שם לבד ושום דבר לא ישפיע עלי, מה תהיה הבחירה שלי אז, לאיזה כיוון?
לא, אתה חייב לבחור סביבה שהיא תהיה כמה שיותר קרובה למטרה. אם אתה נמצא בין דומם או צומח או חי, יש אנשים שאוהבים לטייל בטבע, לחיות בטבע, להתנתק מכולם, להיכנס למדיטציות למיניהן, אנחנו אומרים שזה לא מביא את האדם לחיבור עם הבורא. לא מביא, ממש כך.
אני לא רוצה להיכנס עכשיו לזה, אבל לפי חכמת הקבלה, קשר האדם עם הבורא הוא דרך קשר האדם עם סביבת בני האדם המתאימים לזה. ככה זה.
שאלה: כשאנחנו מפיצים את המסר שלנו, האם אנחנו צריכים ליצור עבור אנשים חיצוניים את ההרגשה שדווקא אנחנו הסביבה הנכונה עבורם?
לא מיד, שזה לא ידקור להם בעין, ממש. אבל בסופו של דבר הם צריכים לראות בנו את המחנכים שלהם שמובילים אותם למטרת החיים.
שאלה: מה ההבדל בין שלוש הסיבות שהן חיצוניות לבין מצע האדם?
את המצע של האדם אתה לא יכול לשנות. שלוש הסיבות האלה, הן העטיפות הנוספות שעליהן איכשהו אפשר להשפיע בזמן, זאת אומרת, ודאי שאחר כך אתה לא יכול להשפיע. נניח, נתת חינוך, גמרנו, אתה יכול עוד להוסיף, אבל כבר מה שנתת נקלט בו. זאת אומרת, שלוש הסיבות לעומת המצע נקבעות כבר על המצע כדברים חיצוניים.
שאלה: ענית אלף פעם על השאלה הזאת, אבל בכל זאת. אני מבקש תיקון עבור עצמי, לא עבור החברים. זאת אומרת, אני מבקש עבורי תיקון כדי שאני אראה את החברים גדולים, ולא בשום צורה אחרת, שוב פעם יוצא שאני מבקש עבורי.
וסוף המשפט? "כדי לעשות נחת רוח לבורא" ו"סוף מעשה במחשבה תחילה", שאני קודם כל את זה רואה, שאני אהיה דבוק בבורא לפי השתוות הצורה, כדי לגרום לו נחת רוח דרך כל האנושות, דרך כל הכלי דאדם הראשון, ולכן אני מבצע עכשיו את הפעולה הזאת, הקטנה.
קריין: אנחנו בכותרת "בחירה חופשית". עמוד 418. טור ב'.
בחירה חפשית
"אולם כשאנו מסתכלים בארבעה הגורמים הללו, אנו מוצאים אשר למרות שכחותינו חלשים מלעמוד כנגד גורם הראשון, שהוא ה"מצע", עם כל זה, יש לנו היכולת והבחירה החפשית, להגן על עצמנו משאר שלשת הגורמים, שעל פיהם משתנה המצע בפרטיות, ולפעמים גם בחלקו הכללי, דהיינו על ידי הרגל, שקונה טבע שני כמו שנתבאר לעיל."
בסופו של דבר על ידי העבודה על עצמי, עבודה יום יום, תשמעו מה שהוא כותב, על ידי הרגל נגד הטבע שלי אני קונה טבע שונה, אחר, ובזה אני מנצח בבחירה החופשית הזאת. יום יום אני צריך לבחור בזה וכך לעשות, ואז על ידי זה אני מעלה את עצמי לטבע אחר לגמרי.
בחירה חפשית
אולם כשאנו מסתכלים בארבעה הגורמים הללו, אנו מוצאים אשר למרות שכחותינו חלשים מלעמוד כנגד גורם הראשון, שהוא ה"מצע", עם כל זה, יש לנו היכולת והבחירה החפשית, להגן על עצמנו משאר שלשת הגורמים, שעל פיהם משתנה המצע בפרטיות, ולפעמים גם בחלקו הכללי, דהיינו על ידי הרגל, שקונה טבע שני כמו שנתבאר לעיל."
הסביבה כגורם
"והגנה זו משמעותה שאפשר לנו תמיד להוסיף בדבר בחירת הסביבה שלנו, שהם החברים, הספרים, המורים, ודוגמתם. בדומה, לאחד שירש כור חטים מאביו, אשר יוכל לעשות ממדה קטנה הזו, עשרות רבות, דהיינו, רק בבחירת הסביבה בשביל ה"מצע" שלו, שהיא אדמה פוריה, שיש לה כל המלחים והגלמים המכלכלים את החטה במדה מלאה בשפע. כמו כן בעבודה, לשבח את התנאים שבסביבה, שיתאימו לצרכי הגדול והצמיחה, כי החכם יעשה בדעת ויבחור אליו כל התנאים הטובים, וימצא ברכה. והסכל יקח הכל מהמזדמן לפניו, ועל כן יהפך לו הזריעה לקללה ולא לברכה.
הרי שכל שבחו ורוחו תלוי בבחירת הסביבה לזריעת החטה, אבל לאחר הזריעה במקום הנבחר, כבר נקבעת בחטה הצורה המוחלטת, בהתאם לאותו השיעור שהסביבה מוכשרת לתת.
כן הנדון שלנו, כי אמת הדבר, שאין חירות לרצון, אלא מתפעל מארבעה הגורמים האמורים, ומוכרח לחשוב ולעיין כמו שהם מציעים לו, בלי שום כח לבקורת ושנוי כמלא נימא. כדוגמת החטה שכבר נזרעה בסביבה.
אולם יש חירות לרצון לבחור מלכתחילה בסביבה כזו, בספרים ומדריכים כאלו שמשפיעים לו שכליות טובות. ואם לא יעשה זאת, אלא מוכן לבוא בכל סביבה המזדמנת לפניו, ולקרוא בכל ספר שמזדמן לפניו. שמשום זה ודאי יפול בסביבה רעה, או יבלה זמנו בספרים שאין בהם תועלת, שהם מרובים ויותר נוחים לפניו. שמתוך זה נעשה כפוי להשכלות גרועות ורעות, המביאים אותו לחטא ולהרשיע, ודאי ענש יענש, לא מטעם המחשבות והמעשים הרעים, שאין לו בחירה עליהם - אלא מטעם שלא בחר להיות בסביבה הטובה, כי בזה וודאי יש בחירה כמבואר.
לכן, המתאמץ בימי חייו, ובוחר בכל פעם בסביבה טובה יותר - הרי הוא ראוי לשבח ולשכר. - - - וגם כאן, לא מטעם מחשבותיו ומעשיו הטובים, הבאים לו בהכרח בלי בחירתו, אלא מטעם התאמצותו לרכוש לו סביבה טובה המביאתו לידי המחשבות והמעשים האלו. וזה שאמר רבי יהושע בן פרחיא "עשה לך רב וקנה לך חבר"..."
שאלה: עדיין לא ברור למה לבחור בסביבה זה נקרא בחירה חופשית, במה זה שונה מכל בחירה אחרת שאדם עושה?
כי אתה נכנס בכוח להדרכה אישית על ידי גורם חיצון שהוא לא אקטיבי, שפועל עליך ומחייב אותך, ולכן זו בחירה חופשית.
תלמיד: הרצון להיכנס לסביבה כזאת שתשנה את הטבע שלי לא מונע מלמעלה?
לא. מפני שאתה נמצא תחת גורם כזה שהוא לא שייך לכל ארבעת הגורמים ההם אלא אתה בוחר כביכול כל פעם במאמץ הפנימי שלך שזה יהיה הגורם. נגיד אתה קם בבוקר ובא לסביבה, לשיעור, לחיבור, להפצה, לישיבת חברים וכן הלאה, זו הבחירה. כמו שבעל הסולם אומר, "לכן הבוחר כאן כל פעם בסביבה טובה זוכה לשבח"1, כך מקדם את עצמו אם זו סביבה טובה, וחס ושלום אם זה ההפך אז ההפך.
תלמיד: החברים מביאים אותי לשיעור, הם מחזיקים אותי, אז אני בוחר לתת להם את הכוח הזה? אני בוחר את זה?
אתה בחרת שהם ישפיעו עליך.
שאלה: האם הסביבה הטובה זקוקה לי?
האם הסביבה הטובה זקוקה לי, זה לא חשוב. זקוקה, לא זקוקה, זה כבר יחסים ביניכם, אבל אם אתה רוצה להתפתח אז אין לך ברירה אלא רק על ידי גורם חיצון, סביבה, אתה יכול להתפתח. לכן כאן אתה צריך להבין, שאתה יכול להיות במה שאתה רוצה, אם אין לך סביבה טובה אתה לא משתנה בצורה מהותית, רוחנית לקראת המטרה האמיתית. אתה לא יכול, אין גורם אחר חוץ מסביבה.
שאלה: בהפצה שלנו מופיעים כל פעם עוד ועוד אנשים שצריכים את הסביבה הזאת. אנחנו נמצאים בבני ברוך, יש לנו את בני ברוך, האם אנחנו צריכים לחשוב על הסביבה עבור אלה שאנחנו מפיצים להם?
אתם חייבים לסדר לתלמידים שלכם אפשרות להתקשר לסביבה נכונה ושהם יבחרו האם לעשות את זה או לא. הבחירה היא יום יום, זה לא שבחרו פעם וזהו, אלא כל יום אני נלחם לקום לשיעור או לא, ללכת לישיבה או לא וכן הלאה. ככה זה קורה.
שאלה: הופיע שינוי בצורת פנדמיה, שינוי סביבה, האם זה גורם חמישי במודל של בעל הסולם או משהו אחר?
עוד נברר.
שאלה: קודם כל מה זה מצע בכלל, מה זה הדבר הזה?
מצע זה טיפת זרע שקיבלת מאבא.
תלמיד: בעל הסולם טוען שבעצם ירשת מאבותיך האם להיות קמצן וכולי.
כן.
תלמיד: אם כך אתה יכול להסביר את המשפט הבא, "עם כל זה, יש לנו היכולת והבחירה החפשית, להגן על עצמנו משאר שלשת הגורמים, שעל פיהם משתנה המצע בפרטיות", מה אני צריך לעשות עם המצע הזה בעצם?
אתה צריך רק למצוא חברה סוף סוף ולהתפתח נכון.
תלמיד: המצע זה הרצון לקבל שלי?
לא, אתה לא יכול לשנות את המצע אבל את הצורה שהמצע צריך לקבל אתה קובע.
שאלה: בהמשך היום אנחנו בוחרים סביבה טובה בזה שחושבים על החברים ועושים הפצה, מה עוד אנחנו עושים?
שום דבר, להיות תחת השפעת הסביבה. זה שאתה עושה הפצה זה לא תחת השפעת הסביבה, להיות תחת השפעת הסביבה זה שאתה מכניע את עצמך כלפי הסביבה.
שאלה: איך אפשר להיאחז בסביבה כדי לא לברוח?
כמה שיותר להידבק אליהם, כמה שיותר להכניע את עצמו כאפס כלפיהם ואז אדם לא יברח. כי הם יהיו גדולים, הוא יהיה תחת השפעתם, אז איך הוא יברח?
שאלה: החברה, הסביבה הטובה שלנו שייכת לגורם ב' או ג'?
בעל הסולם אומר שהשפעת הסביבה, "סבה ב' הוא סדר של גורם ונמשך, המיוחס לתכונת המצע, מצדו עצמו, ואינו משתנה" וכן הלאה וכן הלאה, כאן אתה תראה.
תלמיד: אז העשירייה היא כגורם ב'. אם כך מה זה גורם ג'?
תקרא מה שהוא כותב, אתה רוצה שאנחנו נעבור שוב על כל הגורמים?
תלמיד: קראתי, אני באמת לא מבין, אני צריך את העזרה שלך. מה זה גורם?
אתה לא תקבל עזרה ממני, אני לא יכול עכשיו לעבור בשבילך שוב על כל המאמר לפני כולם, אני לא יכול, ככה לא עושים. למה בזמן שאתה לומד אתה לא כותב משהו, שיהיה לך מכל הקטע רק משפט אחד?
תלמיד: אני אנסה להסביר. הסביבה שלי, הקבוצה זה גורם ב', יש דברים חיצוניים לגמרי שזה גורם ד'. מה זה גורם ג' אני לא מצליח להבין מהמאמר.
תקרא שוב. אני אומר לך, זה לא לימוד, ככה לא לומדים. גם מה שאנחנו לומדים איתכם בבוקר זה לא לימוד, זו רק הכרות, ואחר כך אתה צריך לשבת בזמן ההפסקות בכל מיני מצבים וללמוד. חוץ מזה בטוח שהמאמרים האלה יהיו גם בצורה מוקלטת, אז אתה יכול לנסוע באוטו אפילו ולשמוע בכל מצב עם אוזניה באוזן וזהו. ודאי שמזה שתשמע עכשיו אותנו אי אפשר ללמוד ולהבין ועוד לדרוש ממני שאני אטפל בך בצורה כזאת לפני כולם כי אתה לא הבנת.
קריין: אנחנו בעמוד 419 למטה טור א', כותרת "החיוב בבחירת סביבה טובה".
החיוב בבחירת סביבה טובה
"באמור תבין דברי רבי יוסי בן קסמא (אבות פ"ו) שהשיב לאדם שביקש ממנו שידור במקומו, ויתן לו עבור זה אלף אלפי אלפים דינרי זהב. ענה לו רבי יוסי בן קסמא: "אם אתה נותן לי כל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שבעולם, איני דר אלא במקום תורה". לכאורה הדברים נשגבים מדעתנו הפשוטה, אשר, איך ויתר על אלף אלפי אלפים דינרי זהב, בשביל דבר קטן כזה, שלא רצה לדור בעיר שאין שם בני תורה, בה בשעה שבעצמו היה מוסמך וחכם גדול, ואינו צריך ללמוד ממי שהוא? - פלא גדול.
אולם במבואר, הרי הדבר הזה פשוט מאד, וראוי שיקויים בכל אחד ואחד מאתנו. כי הגם שיש לכל אחד בחינת "מצע משלו", מכל מקום אין הכוחות מתגלים בפועל זולת על ידי הסביבה שהוא נמצא בה, - - - בדומה לחטה הנזרעת באדמה, שאין כוחות החטה מתגלים בפועל, זולת על ידי הסביבה שלה - שהיא האדמה, הגשם, ואור השמש. לפיכך, יפה שיער רבי יוסי בן קסמא, אשר אם יעזוב את הסביבה הטובה שלו, אשר בחר, ויבוא לסביבה רעה ומזיקה, דהיינו, בעיר שאין בה תורה, לא זו בלבד אשר דעותיו הקודמות ישתבשו, אלא גם כל יתר הכוחות הטמונים במצע שלו, שטרם הספיק לגלותם בפועל, ישארו בהעלמם. כי לא תהיה להם עוד הסביבה המתאימה, שתוכל להפעיל אותם מהכוח אל הפועל, וכמבואר לעיל, אשר רק בענין בחירת הסביבה, משוער כל ענין ממשלתו של האדם על עצמו, אשר בשבילה הוא ראוי לשכר או לעונש.
לכן אין כל פלא על חכם כרבי יוסי בן קסמא, שבחר בטוב, ועזב את הרע. ולא התפתה בדברים וקנינים חומריים, כמו שמסיק שם: "שבשעת פטירתו של אדם, אין מלוין לו, לאדם, לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד". וכן הזהירו חז"ל: "עשה לך רב וקנה לך חבר". וכמו כן הבחירה בספרים כנודע.
כי רק בדבר הזה יש להועיל לאדם או לגנותו, דהיינו, בבחירת הסביבה, אולם לאחר שבחר הסביבה, הוא מוטל בידיהם כחומר ביד היוצר."
שאלה: מה זאת אומרת שלאדם יש רק את מעשים טובים ולא שום דבר אחר, שלא כסף ולא זהב מלווים אותו כשהוא מת?
הוא לא יכול לקחת מהעולם הזה שום דבר חוץ מהכוחות שהוא רכש בעל מנת להשפיע. רק בזה שהוא נפטר מהרצון לקבל שלו, מה הוא יכול לקבל, לקחת עימו? רק מסך, אור חוזר, ואת הכוחות על מנת להשפיע שרכש, זה נקרא שהוא נפטר מהעולם הזה.
זה לא שהגוף מפסיק לחיות, הלב מפסיק לדפוק, זה לא שהוא מת כמו אנשים רגילים, כמו חיות. אלא הוא מדבר תמיד מהבחינה הרוחנית. כשאדם שנפטר, עם מה הוא עובר למדרגה הבאה כשהוא נפטר מהרצון לקבל על מנת לקבל שלו? הוא עולה למדרגה השנייה, הרוחנית, בעל מנת להשפיע, והוא עולה אליה עם כל הכלים דהשפעה שרכש, זה הכול.
שאלה: למה התשובה של רבי יוסי בן קיסמא דומה לתשובה של בלעם?
שניהם נמצאים דבוקים בשיטה שלהם. כל אחד בשיטה שלו, קשה מאוד להבדיל בן צדיק גמור ורשע גמור.
שאלה: איך אני יודע אם אני בוחר סביבה נכונה, איך להיות חומר מתאים לעבודה?
אתה תכניע את עצמך, תיכנס לכל סביבה רוחנית, ותראה עד כמה שאתה מסוגל להיות איתם. יכול להיות שהדרישות שלהם גדולות מידי, יכול להיות שלא, אבל הכניסה לשם היא כמו רבי יוסי בן קיסמא, רק אחרי שאתה מכניע את עצמך לגמרי. זה נכון כלפי כל סביבה וסביבה.
שאלה: בעל הסולם מתאר במאמר פה את ארבע שלבי ההתפתחות שאדם עובר כמו בארבע בחינות דאור ישר. האם אפשר לומר שהשפעת הסביבה, זה אותו האור שמשפיע על האדם ועושה את הכלי שלו ראוי לתפקידו?
אפשר.
תלמיד: האם אפשר להגיד שגם האנושות עכשיו עוברת שינוי ממצב אחד שנרקב, למצב הבא? האם אפשר להתייחס ככה אותם גורמים שעכשיו למדנו כלפי אנושות עצמה?
האנושות צריכה לבחור תחת איזו השפעה חיצונה היא יכולה להתפתח. אז אנחנו צריכים להמציא לה את עצמנו, חוץ מזה אנחנו רואים שכל ייתר ההתפתחויות מביאות לה צרות. אנחנו צריכים להסביר שזה לא ייפסק עד שהם לא יבחרו בשיטת ההשפעה ההדדית, בחיבור ההדדי עם כולם, זה בעצם מה שאנחנו באים ללמד, וזו הדוגמה שאנחנו באים להראות.
תלמיד: אז כמו שאנחנו מסבירים, אותם גורמים של מצע וסביבה וכן הלאה כלפי אדם שמתפתח, האם אותן צורות השפעה חלות גם על האנושות כולה? אם זה אותו דבר איך לגשת להסבר הזה לאנושות, על אותה חוקיות שעוברת גם עליה?
ודאי שאתה יכול ככה לעשות, כי החוקים הם אותם חוקים, אין הבדל. מה ,בעל הסולם עומד תחת חוקים אחרים לעומתך או לעומת עוד מישהו? חוק זה חוק. רבי קיסמא, אתה רואה כך הוא עושה, מישהו אחר עושה הפוך.
תלמיד: יפה. אז למעשה מה המצע של האנושות? מה זה למעשה השפעת הגורמים הסביבתיים? מה המצב שנרקב ממצב אחד, ובא לצורה הבאה של מה שעכשיו קראנו על גרעין החיטה?
אני לא מבין את השאלה. על ידי השפעה חיצונה אתה מתחיל לראות לאן האנושות מתפתחת, ומה הסימנים שמשפיעים עלינו. נגיד כל מיני גורמים חיצוניים, הגורם הראשון ברור אבל מה השני, השלישי, עד הגורם החברתי ואיך אנחנו יכולים לכוון את עצמנו, לא לטוב או לרע, אלא לאמת, זה ההבדל. כי אנחנו רוצים להתעלות מעל לטוב ורע, ולכוון את עצמנו רק לאמת, זה כל הזמן המאבק שלנו, וזו כל הזמן הבחירה שלנו.
זו הבחירה, בסביבה טובה שמראה לי את האמת ולא בזו שמראה לי, "תראה עד כמה שזה נעים וטעים, לשם אל תיכנס כי יהיו לך צרות גדולות, וכאן פחות וכן הלאה. לא את זה אני רוצה לשמוע, אני מדבר על עצמנו לא על הקהל הרחב. בעצמנו אנחנו רוצים לשמוע ולדעת את האמת.
ולקהל הרחב אתה לא יכול להגיד ככה, זה כמו לילדים קטנים, אתה חייב לעטוף את האמת במתוק, כמו תרופה שמכינים לה עטיפה מתוקה, ואז אתה נותן, וגם ילד יקבל אותה, דרך סירופים למיניהם, ככה זה.
תלמיד: זאת אומרת באותו הסבר מדעי כמו שבעל הסולם מסביר לנו שבהתפתחות שלנו הכול הולך לפי חוקי הטבע, כל הגורמים האלו שמשפיעים על הבחירה שתזרז את התהליך בצורה נכונה. אז אותם חוקי הטבע עובדים גם כלפי האנושות. איך האנושות בעצמה תראה ותשתכנע בשלב הבא שלה? בהשפעה של הסביבה על האנושות, מה זה השפעת הסביבה על האנושות?
אני לא חושב שאתה חושב נכון. אתה רוצה לזרוק את האנושות ללמוד את חוקי הטבע מהטבע, מהיסטוריה, מגאוגרפיה מכל מיני דברים, זה לא יעזור. אתה צריך רק לשכנע אותם בזה, ולשכנע לא מתוך שכל גדול, רגש גדול וניסיון גדול שיש להם, אין להם את זה. אתה צריך רק לשכנע אותם כמה שרק אפשר שילכו אחריך, כי אין ברירה, להראות להם. עכשיו נגיד מכל הדוגמאות האלה שיש לפניהם, שזה לא כדאי, וזה לא כדאי, זה לא וזה לא, ולמה אני כן. תמכור את עצמך סך הכול. מה עוד תעשה? זה מה שהם צריכים, בעל הסולם קורא לזה "תעמולה".
שאלה: מהי הבחירה החופשית של האנושות?
הבחירה החופשית היא בזה שהם יבחרו בך ולא במישהו אחר, כי מצד הטבע אין להם לזה שום חיוב וכדאי להם בזה לבחור, כי אחרת הם נכנסים לצרות הרבה יותר גדולות. ודרך אגב, גם אנחנו אתם. כמו שבעל הסולם כותב, מלחמת עולם שלישית ורביעית, ואני לא יכול להגיד שכבר עברנו את זה וזה לא יקרה. יש לי יותר ביטחון שאנחנו כביכול נבחר בטוב, כי בכל זאת יש שינויים לטובה. הווירוס הזה, זה שאנחנו מתקדמים, זה הכול בכל זאת שינויים לטובה, אבל אני לא יכול להגיד שזה הכול נגמר.
שאלה: במה נקבעת המידה שבה הסביבה משפיעה עלי? האם אפשר לנהל את זה?
זה הכול תלוי בך. עד כמה אתה מכניע את עצמך כלפי הסביבה, הסביבה יותר משפיעה עליך. עד כמה שאתה תכבד אותם שהם חכמים, גדולים, מבינים, בעלי השגה וכן הלאה, תשכנע את עצמך שזה כך, אז תתפעל מהם יותר. זה ברור.
שאלה: אמרת שלהסתגר בתוך העשירייה זאת קליפה, התפילה צריכה להיות עבור כולם. אז אנחנו כקבוצה אחת, כצוות אחד, על איזה נקודה לדפוק כדי להגיע לאחד?
רק לאיחוד, שום דבר אין חוץ מזה. איחוד ביניכם ואולי להרחיב את גבולות החברה כדי שתהיה יותר חזקה.
תלמיד: התפילה צריכה להיות עבור כולם, האם מדובר על אומות העולם, או בני ברוך, שיהיה לנו כוח והשתוקקות?
להתפלל עבור כולם, עבור כל העולם, מפני שכל זה זה הכלי שלנו. בסופו של דבר את גמר התיקון אנחנו משיגים בכלי אחד שזה כל האנושות, כל הנשמות.
שאלה: בחזרה לנושא של הבחירה. אני עכשיו שוכב במיטה ומתלבט אם לקום. זה אני בוחר?
זה אתה בוחר בלבד. רק אתה. וזה תלוי מחשיבות שאתה נותן לשיעור, למורה, לסביבה. וזה תלוי עד כמה שאתה הכנת את עצמך לזה מאתמול. זה הכול. על זה צריכים לעבוד.
תלמיד: זה לא רק ההסכמה שלי עם מה שקורה, זה מה שאני בוחר?
זה הכול הסכמה, אבל לא שקורה ברגע אחד, אלא אתה צריך להכין הכול. את הסביבה ואת עצמך והיחסים והערכת הסביבה, הכול צריך להכין מראש.
שאלה: אני בכל מקרה נמצא בשתי סביבות, סביבה של הלימוד עם הבורא והחברים, וסביבה שהיא חיצונית. מה אני יכול לעשות כדי להיות מושפע רק מהסביבה של הלימוד והמורה?
זה תלוי בהערכה שלך כלפי החברים, לעומת ההערכה שלך לסביבה האחרת, איך אתה מחשיב את החברים לעומת כל העולם. ככה זה.
שאלה: מהם הגבולות של הקבוצה, ואיך אפשר להרחיב אותם?
הגבולות של הקבוצה לא יכולות להיות יותר מעשר. אם זו הקבוצה שלך שאתה נמצא בה, ורצוי להגיע למצב של עשר ממש ולא תשע ולא אחד עשרה, ואז אתה מתחיל להרגיש שאתה עובד על הכמות הזאת של האנשים, עד כמה שהכמות הזאת היא אופטימלית. אבל בינתיים לא חשוב, חמישה, שבעה גם טוב. העיקר שתנסו לקבוע את גבולות הקבוצה שהם חזקים ובאמת גבולות.
(סוף השיעור)
-
"לכן, המתאמץ בימי חייו, ובוחר בכל פעם בסביבה טובה יותר - הרי הוא ראוי לשבח ולשכר"↩