שיעור הקבלה היומי9 ינו׳ 2026(בוקר)

חלק 2 הקלטות רב״ש. בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך א'. חלק ד'. לוח התשובות לענינים, אות פ"ז

הקלטות רב״ש. בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך א'. חלק ד'. לוח התשובות לענינים, אות פ"ז

9 ינו׳ 2026

029_heb_o_rb_bs-tes-04_2

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/series/cu/HFJqa1xq?c=rlo0tEoU&mediaType=video

בעל הסולם. "תלמוד עשר הספירות". כרך א', חלק ד'. עמ' 286, דף רפ"ו. "לוח התשובות לענינים". פ"ז. דה: מין ג' הוא, האוה"ח הקבוע, במלכות של ראש.

כאן, במלכות דגוף, בא אור מקיף, ודוחה את המסך. הוא נותן להבין כאילו, אם אתה תישאר בדרך הזה, רק לא תקבל יותר, מחשבת הבריאה שהייתה לקבל מאה אחוז, אף פעם לא תבוא לגמר תיקונה. כאילו הוא אומר, שאתה צודק, שאתה צודק. נמצא, נמצא, שכבר לא יכולה להתגבר עכשיו. מי דוחה את הכוח הזה? אור מקיף.

אומרים, שמלכות דגוף, שנאבדה כוח התגברות, עלתה בראש, וראש את כוח ההתגברות נשאר, שם לא היה בשום ביטול. להפך, שם קיבלה את הכוח להשפיע. אבל מקבלת שוב הכוח הזה, מה שהיה בראש המדרגה, אבל היא לא יכולה לבקש שהיא רוצה לקבל על מנת להשפיע כמו מקודם, ונחלש כוחה, כך הוא אומר, לכן תן לכל הפחות שיוכל להתגבר על ג' בחינות.

נמצא, שרק בגוף אנו מדברים שנחלש הכוח, וכוח הביטוש באור פנימי מאור מקיף. מה שבראש המדרגה, כוח הזה נשאר. איזה כוח? הכוח הראשון. מה זה כוח הראשון? זה שהיה מלכתחילה כל האור, ורצתה בצמצום, ורצתה במקבל על מנת להשפיע, וזה נשאר, הכוח הזה. וזה, הכוח הזה נשאר בכל הראשים. שהוא, שהוא, איך אומרים, של מי שהעברת את הכוח הזה.

מין ג' של אור חוזר הוא, האוה"ח הקבוע, במלכות של ראש.

מין ג', עוד הפעם, הוא, האוה"ח הקבוע, במלכות של ראש, שהוא נעשה שם בבחינת מקור שממנו מושפעים ונובעים האורות והכלים לגוף.

זה נשאר קבוע. מה ש... זה נשאר קבוע. ואומרים, מכאן מושפע להגוף.

תלמיד: מה ההבדל בין ...

רב"ש: זה כל זמן שאור מקיף לא ביטל את הכוח הזה למטה. אבל שאור מקיף ביטל את הכוח הזה למטה, הסתלק הכוח וגם האורות נסתלקו.

ל"ב. מין הג', מין הב', אותו דבר. רק מה, הוא נותן הבחנות. מקודם נתן הבחנות בין אור חוזר הנדחה לאור חוזר המלביש. עכשיו באור חוזר המלביש יש גם כן להבחין שתי הבחנות. אחת מה שנקרא בראש, רק פרצוף התפשט למטה. נמצא מין הג' דרך מין הב', רק אני חילק אותו לשתי הבחנות, בכוח, בפועל. אתה צודק.

המשל על זה, אבל אולי כתוב באיזה מקום, איני זוכר. כאן יש שאלה, מדוע האור העליון, שבא כל המאה אחוז למסך, למלכות, שנקרא מקבל על מנת לקבל, דחה אותו, לא רוצה לקבל אותו? וכמה הוא מקבל? כמה שהוא רוצה. מי הבעל הבית? המסך.

על כך אנחנו לומדים במלכות דגוף, שרק קיבל חלק בפנימיות. ועשרים אחוז נגיד, גם דרך משל, מה נשאר בחוץ שלא רוצה לקבל? שמונים אחוז. אז שמונים אחוז באים למלכות דגוף, כן מבטל אותו. מי יותר חזק? האור. מדוע? למעלה הוא לא אומר כך.

אז יכולים לומר, מטרם שקיבל, הוא בעל הבית, יכול לעשות חשבונות, כמה שכן יקבל, כמה לא עכשיו יקבל. לאחר שכבר קיבל, ואז הוא בא ואומר, לא, תקבל יותר וחלש. לכן אור מקיף מתגבר, זה, אבל יש סברה גם כן, בראש עדיין לא קיבל שום דבר, לא יכול לומר, תקבל עוד.

אמרתי פעם משל, זה, לא, כי בן אדם, אם הוא בא נגיד לאיזה, לאיזה שמחה. אם הוא איש מכובד, זה לפי כבודו, נו, תעשה נטילת ידיים. אז הוא אומר, אתה יודע, חתיכת עוגה, קצת משקה, חתיכת דג מלוח. לא עשיתי נטילת ידיים לאכול. לא, תעשה לי דג גם כן. הוא עוד לא עושה שום דבר.

אחר שהחליט שהוא אוכל חתיכת עוגה, קצת משקה, ... שקיבל זה אומרים, תעשה איתי סעודה גם כן. נמצא, מתי בא אור מקיף, שנתקבל יותר? שכאן קיבל מקצת או מלכתחילה, איך הסדר? לא אומרים, לא, תעשה לי דג גם כן.

כמו שאנחנו רואים במציאות הגשמי, זה נמשך ברוחניות. אני גם כן ... ... רוצים שנעשה נטילת ידיים? לא רציתי? בוא, כן תעשה נטילת ידיים. רק מה, אחר כך ביקשו אותו, אולי סוף כל סוף כן תעשה? אמרתי, לא. לכן אומרים שהמסך דגוף עולה למסך דראש, מקבל שוב כוח.

מין ד' הוא, או"ח המתפשט ממלכות של ראש ולמטה, וממשיך ומלביש, לע"ס דאו"י המתפשטות עמו. והאוה"ח הזה נבחן, שהוא מעורב עם האור הישר. ואינו ניכר לבחינת לבוש וכלי, מטעם שחשיבותו שוה לאו"י.

מה כתוב כאן? אור חוזר לבד לא מקבל. שאני אומר, אור חוזר, זה רק כוונה. הוא מקבל מרצון לקבל. ואור חוזר הוא על מנת להשפיע. אם כן, צריכים ללמוד, אור חוזר הזה נבחן שנופל מאור ישר, כבר אנו מדברים משני דברים.

מהכלי, שמקבלת את האור, עם הכוונה בעל מנת להשפיע, זה אחד. וב', השפע בעצמה. ואומר לנו, אור חוזר הזה נקרא שמעורב עם השפע. מה כוונתו, שמעורב עם השפע? אין היכר כלי? שחשיבותו של הכלי, היינו שרוצה להשפיע, יש לו יחס עם האור, אור המשפיע.

לכן, לא נבחן כאן, לא ניכר כאן, בהכלי, עניין של… עניין של… שהיא באה מעביות. מה שאם כן, שאנחנו לומדים בפרצוף הב', שאור כבר מסתלק מהכלי, אז הוא נבחן, לא, אז נבחן אור חוזר לכלי.

מה הפירוש אור חוזר נבחן לכלי? אור חוזר לבד לא קיבל. רק מה? שם היה רצון לקבל, קיבל האור, עם הכוונה על מנת להשפיע. הכוונה הזאת, אין לה עכשיו. אך כוונה הזאת, שהיה מקודם על מנת להשפיע, אם עדיין היה לה כוונה, אור לא היה מסתלק. אור מסך ביטל את הכוח הזה, כוח התנגדות בקבלה.

נמצא, עכשיו ניכר שמלכתחילה, הגם שהייתה בעל מנת להשפיע, מכל מקום שורשה הוא, היא בחינת מקבל. זה נבחן מין הד' שאומר, אחד, או"ח המתפשט ממלכות של ראש ולמטה, וממשיך ומלביש, לע"ס המתפשטות עמו. זה אחד.

עכשיו הוא מוסיף, זה ה... אין שייך למין הד'. עכשיו מוסיף. והאוה"ח הזה נבחן, איזה אור חוזר? של הגוף, שהוא מעורב עם האור הישר. ואינו ניכר לבחינת לבוש וכלי, שהוא המקבל מטעם שחשיבותו, מבחינת היחס, על מנת להשפיע שוה לאו"י.

אבל יכולים לומר, אור וכלי מעורבים זה בזה. אור זה אור, כלי זה כלי. רק מה, בחינת היחס, על מנת להשפיע, הם דומים. מה שאין כן לאפוקי אחר כך, בע"ב, אומר הערה, שבא אור החכמה בכלי דכתר.

מדוע לא בא אור הכתר בכלי דכתר? כבר ניכר שעל כתר אינו יכול לכוון על מנת להשפיע. נקרא, מה שקיבלה, כבר יש עכשיו היכר, שמלכתחילה הייתה בחינת עביות, אלא שקיבלה תיקון, ועכשיו התיקון הזה חסר, לכן נבחן לעביות.

תלמיד: מה נבחן לעביות?

רב"ש: היכר כלי.

עוד הפעם. אור חוזר לבד לא אומר כלום. רק מי? אור חוזר, הוא אומר כלל, מסך ועביות. הרצון לקבל הוא המעשה. אור חוזר הוא רק הכוונה. עכשיו, הוא אומר, כוונה שעל מנת להשפיע, ואור הוא המשפיע, יש יחס שווה.

מה חשיבותו? ששוב הוא לא ישר. איך יכולים לומר ששוב הוא לא ישר? הוא המקבל, הוא המשפיע. אלא צריכים לומר בחינת היחס הזה. אחר כך מה נעשה? הסתלקות האור. שנסתלק האור יש היכר כלי. מדוע?

מדוע נסתלק האור? שכבר לא יכול לכוון. איגלאי מילתא למפרע כאילו, שסוף כל סוף מאיפה הוא בא? הוא רצון לקבל, השורה עליו עכשיו הרצון להשפיע, ועכשיו אין לו הכוח של רצון להשפיע. אם אני שבכוח הזה, האור לא היה מסתלק.

לכן אומרים, יש כלי, אבל איזה היכר כלי? אלא הרב רוצה לרמז לנו שהחשיבו אותו שווה, הוא ממעורב. הפירוש מעורב? מבחינה זו הם שווים. אבל אחר כך הוא אומר איגלאי מילתא למפרע, שהוא בחינת עביות, רק שהיה לו תיקון, עכשיו התיקון הזה חסר.

נמצא, אור חוזר, אור חוזר הזה רק כוח של אור חוזר. אם היה אור חוזר, האור לא היה מסתלק. רק כוח התגברות נחסרה לו עכשיו. זה דבר צדדי מין הד' זה… הגוף, רק הוא אומר לנו, מקבל בגוף, אנו מבחינים בכלי, תדעו את זה לכן שעוד לא כלי ואינו ניכר לבחינת לבוש וכלי.

מין הה' הוא, ההארה המועטת של או"י המושפעת למטה מטבור, שנקראת אור נקבה. [ו]הוא נקרא ג"כ או"ח.

בדף רל"ט, הוא אומר, עיקר אור מאיר דרך הפנים. כוונה, מה הפנים ברוחניות? מקום שאור יכול להאיר נקרא פנים. היינו, מפה עד הטבור.

מפה עד הטבור. מטבור למטה, מה מלכות אומרת? אני לא רוצה לקבל. אם אני אקבל, יהיה בעל מנת לקבל.

אם כן, היא לא רוצה לקבל, היא מחזירה את האור. אומרים, לצורך זה שהיא מחזירה את האור, היא רוצה בהשתוות הצורה, שזה נחשב לאור דחסדים, מאיר שם הארה מאור ישר, הארת חכמה.

לכן נבחן מטעמים למטה אור חוזר, אפילו ההארה הזאת של אור ישר, גם כן נקרא אור חוזר. מטעם שזה רק הארה. אז יכולים לומר שני דברים. אחד, אור חוזר שבראש, שהוא בחינה ב', המלביש, ואור חוזר הזה, המלביש, מתחלק לשני חלקים.

אחד, מין הג', שהוא נשאר בו רק בקביעות. וד', הוא מתפשט מפה עד הטבור, שהוא המקבל, מה', ההארה מועטת המתפשטת תוך אור חוזר, גם הארת אור ישר מכונה אור חוזר. בזה יכולים להבין שזה רק סימנים.

משל. הרב אומר, בכל מדרגה אנו מבחינים לטעמים ולנקודות. טעמים נקרא התפשטות הראשונה, מטרם שיש ביטוש פנים ומקיף. זה נבחן לאור ישר ורחמים. מה שאין כן אחר כך, לאחר ביטוש פנים ומקיף, שהמסך נזדכך, ומאיר רק בחינה ג', בחינה ב' וכדומה, המכונה נקודות, האור הזה נקרא אור חוזר.

ב… זה שפע בא מלמעלה, שיש כאן זיווג דהכאה אור ישר ואור חוזר. מכל מקום מכנה אותו אור חוזר. מדוע? אומר הרב, מטעם שעכשיו, בזמן הסתלקות, המכונה חזרת האורות למאצילם. אורות חוזרים.

אז אני רואה שהאור ישר בעצם מכונה אור חוזר. על דרך זה יכולים להבין כך, מה שהוא מין ה' הוא, ההארה המועטת של או"י המושפעת למטה מטבור, שנקראת אור נקבה. מדוע נקרא אור הנקבה? שהוא אומר, אני לא רוצה לקבל.

וכל זמן שאומר, אני לא רוצה לקבל, מדוע לא רוצה לקבל? משום שלא יכול לכוון, מאיר שם הארה. ממה? ממה שהיה למעלה מטבור, מאיר שם הארה. ההארה הזאת מאירה, ההארה הזאת גם כן נקראת או"ח.

וזה אור הנקבה, שאומר, אור הנקבה נקרא מקבל ואינו משפעת. מה ה… מביא ככה, הגמרא אומרת, זכר שנולד, פניו למטה. הנקבה שנולדת, פניה למעלה. אם הוא כך היום, אני לא יודע, כך אומר חז"ל.

נמצא, הזכר פניו למעלה, פניו למטה, להשפיע. נקבה פנים למטה, לקבל. וכלי נקראת מקבלת ואינה משפעת. עכשיו, רוצים לפרש כאן, צריכים כך, מקבלת מה שנותנים לה, אבל אם להשפיע לעצמה, לא.

אני לא מדבר להשפיע לאחרת. להשפיע לעצמה, לא. זה נבחן למלכות שנקראת לית לה מגרמה ולא מידי מבחינתה עצמה, אלא מה דיהיב לה בעלה. זה נקרא מקבל ואינו משפעת. אז ההארה הזאת, הוא מכנה גם כן בשם אור חוזר. וזה אור ישר.

מין ו' הוא, או"ח המסיים לכל ספירה וספירה, מע"ס שמטבור ולמטה, עד שמסיים הפרצוף כולו.

שאנו מדברים מאור חוזר, יש אור חוזר מטבור למעלה, הוא אומר שאני כן רוצה לקבל. מדוע? משום שאני רוצה להשפיע. מה שאין כן, אור חוזר שמטבור למטה, מה הוא אומר? אני לא רוצה לקבל, משום שאני לא יכול לקבל על מנת להשפיע. זה נקרא אור חוזר, זה מין הו'. זה פשוט, זה פשוט.