שיעור בוקר 25.05.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

הגישה ללימוד חכמת הקבלה – קטעים נבחרים מהמקורות

קריין: קטעים נבחרים מהמקורות בנושא – הגישה ללימוד חכמת הקבלה, מקטע מס' 30.

כוונה בזמן הלימוד

"האדם צריך להשתדל ולא לשכוח את המטרה בעת לימוד התורה, שיהיה תמיד לנגד עיניו, שהוא רוצה לקבל מהלימוד, שהלימוד ישפיע גדלות וחשיבות הבורא."

(הרב"ש. מאמר 29 "לשמה ושלא לשמה" 1986)0103

המטרה האחת והעיקרית שצריכה כל הזמן להיות כמו פנס, כמו אור לפנינו, היא חשיבות וגדלות הבורא שלקראת זה אנחנו הולכים, מתקרבים ומגלים. יותר מזה אני לא צריך, העיקר הוא שאני יותר ויותר אשיג בלימוד ובכל רגע בלימוד את גדלות וחשיבות הבורא.

שאלה: אנחנו לומדים שאדם צריך להתחזק בטרם הלימוד באמונה, ופה הוא כותב גדלות וחשיבות. מה ההבדל בין להתחזק באמונה לגדלות וחשיבות הבורא?

"מתחייב הלומד, בטרם הלימוד, להתחזק באמונת השי"ת ובהשגחתו בשכר ועונש", זה נכון. אם אני מתכוון לרכוש את גדלות הבורא, את חשיבות הבורא, אז אני רוצה שכל המעשים והמאמצים שאני עושה יתנו לי את התוצאה הזאת, שהרווח, שהשכר שלי יהיה שגדלות וחשיבות הבורא יהיו בעיניי מעל כל מה שיש לפניי. וודאי שאז אני אקבל מהבורא כל מיני הפרעות ואצטרך להתגבר עליהן בעזרת חשיבות וגדלות הבורא שיהיו יותר מההפרעות, וכך אני אגדל, זה על פני זה.

תלמיד: כשהוא אומר "להתחזק באמונת השי"ת", זה על פני אותן ההפרעות?

זה בדיוק מה שנקרא להתחזק באמונתו, "באמונת השי"ת", בהשגחתו, ובשכר ועונש על זה שאני לומד לשם זה שהבורא יהיה בעיניי גדול יותר מכל ההפרעות, וכך אנחנו מגיעים למצב שאנחנו כבר ראויים לגילוי שלו. הגילוי שלו הכוונה שבעיניי יתגלו תכונות ההשפעה שאותן אני אכבד ואאסוף בי, וכך אתקרב לבורא עצמו.

שאלה: זה נשמע מאוד אגואיסטי, כי אני רוצה לעצמי את גדלות הבורא.

בוודאי, איך אחרת? אני רוצה שגדלות וחשיבות הבורא ימלאו אותי ואני אוכל ללכת בהשפעה. וכשיהיה לי כוח השפעה, בכוח הזה אני ארצה לחבק את כל הנבראים ולהביא אותם לאותה צורה של כלי דאדם הראשון.

תלמיד: למה אי אפשר לבקש את גדלות הבורא עבור החברים?

אני יכול לעשות את זה. אבל אם אני בעצמי לא מכיר את חשיבות וגדלות הבורא, אז איך אני יכול לבקש זאת בשבילם? אם זה לא חשוב לי, אז שיהיה חשוב להם?

אני קודם כל צריך להשתדל להגיע לזה שזה ייראה גדול בעיניי. כשאני מגיע לזה שזה גדול בעיניי, אז בטוח שאני מכיר בגדלות המעשה ובגדלות הנושא עצמו, ואז אני משתדל להשפיע את זה לאחרים. אני לא יכול לחלק לאחרים מה שאין לי.

יש ויש. אתה צודק בזה שאנחנו עושים יחד ורוצים להגיע לגדלות המטרה, אבל בעצם תמיד אנחנו בעצמנו צריכים להשיג, להגיע, ואחר כך כשיש לנו את זה אנחנו מחלקים לאחרים. אני לא יכול להציע לחברים מה שאני בעצמי לא טועם ולא משיג, זה לא מטעם ההשפעה.

שאלה: יוצא שאני אחראי על הכלי הזה שבתוכו יהיה מקום גם לחברים, גם לבורא וגם לכל אותם הרצונות שצריך לתקן.

כן. אני אחראי על שלום העולם, על תיקון העולם כולו, כי כל אחד חשוב כמו כולם, ככה זה ברוחניות.

שאלה: מה זה גדלות הבורא, האם זו הרגשה, זה מצב מסוים בינינו?

הרגשת הבורא זו הרגשת כוח ההשפעה שממלא את האדם ונותן לו הרגשה שהבורא נמצא עימו או בתוכו. יש כאן דרגות של החיבור שביניהם.

תלמיד: איך להיכנס עם התחושה הזאת לתוך השיעור?

דרך אהבת החברים. דרך חיבור עם החברים אני מכין את עצמי לקבלת התכונה הזאת של השפעה, אחרת לא.

תלמיד: האם אנחנו צריכים להיכנס לשיעור בהרגשת אהבת חברים?

אנחנו מלכתחילה רוצים לעשות את זה. זה מה שלומדים במאמר "מתן תורה" ואחר כך במאמר ה"ערבות" שהוא ההמשך של "מתן תורה". שני המאמרים האלה, "ערבות" ו"מתן תורה" חייבים לעבוד בנו, ואז על ידם נוכל להתחבר כך שנהיה ראויים לגילוי תכונת ההשפעה, לגילוי הבורא בנו. אחרת לא נרצה תכונת השפעה, לא נרצה את הבורא כמו שהוא, את האמת שלו שזו תכונת ההשפעה שמתלבשת בנו. אלא נרצה משהו אחר, אנחנו נתאר את הבורא ככוח של השגה, חכמה, שאלו כבר הדברים המלווים.

זה שאנחנו מתחברים כולנו, מזה שאנחנו מחולקים ומרוחקים זה מזה ומעל זה אנחנו מחוברים זה עם זה, אז מתוך המערכת הזאת שאנחנו מקיימים, אנחנו בונים מערכת שאנחנו יכולים להבין ולהרגיש בה את כוח הפירוד כנגד כוח האיחוד. כך הנברא בונה את עצמו להרגשת הבורא - הוא משיג כוח פירוד מיוחד כדי להשיג כוח איחוד מיוחד, כי שני הכוחות האלה חייבים להיות בו "זה לעומת זה ברא אלוהים". מתוך זה אנחנו מתחילים להבין, להשיג מה זה בורא, מה זה כוח החיבור, מפני שמשיגים אותו על פני כוח הפירוד, וכך מתקדמים. לא יכול להיות אחד בלי האחר, כמו שאנחנו לומדים בחכמת הקבלה שצריכים להיות עביות, צמצום ומסך, ואז מתחילים מעל זה להרגיש את החיבור, את הזָכות וכן הלאה.

לכן גם בעולם שלנו אנחנו רואים ששני הכוחות המנוגדים האלה מתגלים יותר ויותר באנושות, גם במשפחות, גם בעמים, גם בין העמים, בכל העולם כולו. כששני הכוחות האלה מתגלים בניגוד ביניהם, מכך אנחנו מרגישים את החיבור שביניהם.

שאלה: איך אני יכול להזמין את גדלות הבורא וגדלות החברים לתוך הכלי שלי? מה הוא החיסרון הזה?

זה חיסרון שהבורא מעורר בנו ואנחנו צריכים יחד, בקשר בינינו, לעורר אותו יותר ולהגיש אותו לפני הבורא.

שאלה: אמרת קודם שברור שנקבל הפרעות מהבורא ונצטרך להתגבר עליהן כדי לחזק את חשיבות וגדלות הבורא. האם כל הפרעה בחיים מקדמת אותנו לבורא או שצריך למיין?

אנחנו צריכים למיין אותן לפי איזו דרגת חשיבות נראה לנו שההפרעה הזאת קרובה או רחוקה מהמטרה.

קריין: קטע 31.

"צריכים לתת תמיד תשומת לב בעת הלמוד, מה המטרה שלו מלמוד התורה, היינו מה הוא צריך לדרוש מהלמוד התורה. אז אומרים לו, שהוא צריך לבקש קודם על "כלים", היינו שיהיו לו כלים דהשפעה, המכונה "השתוות הצורה", שבזה מסתלק הצמצום וההסתר, שנעשה לגבי הנבראים. ובשיעור זה מתחיל להרגיש את הקדושה, ומתחיל להרגיש טעם בעבודת ה'. ואז הוא יכול להיות בשמחה, משום שקדושה מולידה שמחה, ששם מאיר האור דלהטיב לנבראיו."

(הרב"ש. מאמר 22 "כל התורה היא שם אחד קדוש" 1985)

לכן קודם לבקש על הכלים, שיהיו כלים דהשפעה, שתהיה השתוות הצורה, תשוקה להשפיע, ואחר כך מתוך זה נגלה את האור, את הבורא. כי בהחלט אי אפשר לגלות אותו בצורה אחרת, אם לא נהייה בתכונת ההשפעה.

שאלה: בנוגע לתלמידי רבי שמעון שרצו להרוג זה את זה, האם מדובר בסוג של משל, הדגמה, לכך ששכחו זה את זה?

לא נכון. הם באמת שנאו זה את זה עד כדי כך שלא רצו לראות, להרגיש, שהאחר קיים. עד כדי כך הם הרגישו שהרצון של הזולת הפוך ונוגד את הרצון שלהם.

תלמיד: האם ההסברים שלך בשיעורים מתבססים על גילוי טפח וכיסוי טפחיים? כלומר אתה לא אומר לנו הכול בצורה ישירה אלא משאיר מקום לעבודה, להתמודדות, להתעמקות מצידנו.

זה תמיד כך, נכון.

שאלה: בקטע כתוב שאנחנו צריכים לרכוש כלים דלהשפיע, כלים דהשפעה הם מעל ההסתרה והקבלה?

ודאי, כלים דהשפעה הם כלים של הבורא, אצל הנברא כלים דהשפעה לא מופיעים ככלים דהשפעה ממש, אלא ככלים לקבל בעל מנת להשפיע או להשפיע על מנת להשפיע, זאת אומרת זו איזו צורה מלאכותית של הרצון לקבל. כך אנחנו גדלים. אנחנו מבקשים מהבורא לעזור לנו לבנות מהרצונות לקבל שלנו, כי מלבד הרצון לקבל אין לנו שום דבר, משהו הדומה לרצון להשפיע. שיהיה בצורת הרצון להשפיע.

שאלה: מה הוא הטעם בשירות הבורא?

אני מתחיל להרגיש שאני משפיע לבורא והבורא נהנה ממני. יש בזה הרבה מדרגות.

שאלה: איך אנחנו יכולים להיות תמיד במצב של הרגשת טעם בעבודת ה'? כי לרוב החיים לא מאפשרים לנו את התנאים האלה.

אנחנו מגלים את זה בקשר בין החברים, אנחנו מבקשים מהבורא שייתן לנו בקשר הזה בינינו הרגשה טובה, שנמשוך את עצמנו כל אחד לאחר וכך נתחזק ונתחבר ונתגלה כאיש אחד בלב אחד, ואחר כך בתוך מה שאנחנו בונים בינינו יתגלה הבורא. זה נקרא להגיע מאהבת הבריות לאהבת ה'.

שאלה: כלי השפעה הם הכלים בתוכי הרוצים להשפיע לחברים או שהם בתוך החברים?

גם וגם. אני עובד עם הכלים שלי ומבקש שהם יהיו כלים דהשפעה, ואני רוצה להתחבר לאחרים ולהתכלל בכלים דהשפעה שלהם. כלים דהשפעה הם לא כלים של הנברא, אלא אור שהבורא מאיר על הרצון לקבל והרצון לקבל מקבל כביכול רצון להשפיע, כוונה להשפיע. זה נקרא כלים דהשפעה. אין לנו בכלל כלים דהשפעה, כלים דהשפעה הם הבורא. וככול שנסובב את עצמנו נהיה תמיד רק כלים דקבלה, אבל לגרום לכך שכלים דקבלה יעבדו כמו כלים דהשפעה, זו כל העבודה שלנו, בתיקון שלנו.

תלמיד: האם ניתן להגיד שבתוכי לא יהיו אף פעם כלים דהשפעה?

ודאי שאף פעם לא יהיו לך כלים דהשפעה אמיתיים כי הם הבורא. אין דבר כזה שהנברא יכול להיות בורא. "כבורא" כן אבל לא ממש בורא. זה טבע אחר. זה שאתה רוצה לקבל מלכתחילה לפי הטבע שלך זה טבעי, וזה שהבורא הוא כוח השפעה, ומלבד זה אין לו יותר, זה טבעי. אבל אנחנו רוצים להידמות לו ולכן אנחנו מדברים על כך שהרצון לקבל שלנו יוכל להידמות לרצון להשפיע של הבורא. זה נקרא תיקון.

שאלה: למה כדי לרכוש את תכונת ההשפעה אנחנו צריכים דווקא להתגבר על דחייה מחברים?

זה נקרא העביות שלנו, אנחנו צריכים דרך ההתנגדות, ההתנגשות, כשלא רוצים, כשמרגישים שלא צריכים ושזה לא חשוב, להגיע לדברים שהם חשובים ורצויים.

תלמיד: ואותו מקום המופיע אחר כך, שאותו אני מרחיב, הוא בנפרד מהעבודה הזאת? כאילו יש כאן מעין שתי עבודות, כל הזמן להיות ניזון מאהבת חברים והמקום לעבודה.

יש רצון לקבל ויש פעולות המתקנות את הרצון לקבל. זה לחוד וזה לחוד כביכול, המעשה עצמו והסיבה או האמצעי.

קריין: קטע 32.

"בזמן שלומד תורה לשם לימוד תורה, גם כן יש להבחין על איזו כוונה הוא לומד. כלומר, לקיים מצוות ה', כמו שכתוב "והגית בו יומם ולילה". או שלומד בכדי לקבל מאור התורה, היות שהוא צריך את מאור התורה, בכדי לבטל את הרע שבו. כמו שאמרו חז"ל "בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין". נמצא, שהוא לומד תורה, בכדי להשיג את התבלין, כמו שאמרו חז"ל "המאור שבה מחזירו למוטב"."

(הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)

זאת אומרת, הדבר החשוב והעיקרי הוא, לשם מה אנחנו לומדים. אם אני רוצה לשנות את עצמי, להתקרב לבורא, למטרת הבריאה, לקבל את ההבנה, ההרגשה מה היא מהות, מטרת החיים, בשביל מה אדם חי, מאין מתחילים הדברים האלה, אז אני משתמש בתורה כאמצעי להשיג את התבלין שבתורה, זאת אומרת להרגיש כוחות דהשפעה, להתקרב לבורא, להבין, להרגיש אותו, להתחבר אליו. אבל אם אני לומד לקיים ככתוב "והגית בו יומם ולילה", שאני עוסק בתורה, לומד כדי לדעת ולמלאות בכך את תאי הזיכרון שלי, זה כבר משהו אחר. יש כאן מלכתחילה, מיד, שתי גישות. ודאי שכל אחד רוצה לדעת מה כתוב, אבל השאלה היא האם אני רוצה לדעת מה כתוב בלבד או שדרך זה אני רוצה להגיע למהות העניין, לדעת על מה זה כתוב, להתחבר עם הבורא.

שאלה: איך להשיג או להגיע לקדושה בעשירייה?

קדושה זו תכונת הבורא, השפעה. תנסו להיות בהשפעה הדדית זה אל זה ותגיעו לקדושה. פשוט.

שאלה: השאלה שלי היא בנוגע להשפעה לחברים, כיוון שאנחנו מנסים להפוך את הרצון לקבל והרבה פעמים הרצון לקבל לא טוב לקבלה וגם להשפעה, איך אפשר לאזן את הרצון לקבל הזה כדי שיהיה מזה משהו טוב לבורא במקום לעשות משהו טוב לעצמי? כי לפעמים קשה לאזן את הרצון לקבל כדי לעשות איתו משהו טוב.

להמשיך, כל הזמן להמשיך, תהיה כל הזמן בתרגילים בינך לבין החברים. זה כמו ילד שמתחיל לדבר, הוא עוד לא יודע לעשות כלום, הוא קטן שמסתכל עלינו, הוא לא מבין על מה אנחנו מדברים, אבל רוצה להיכנס במאמץ שלו כדי להיות בינינו, לשוחח כביכול איתנו הגדולים. כך תנסה עם החברים ותראו שאיש את רעהו יעזורו, שאתם תתחילו להבין מה זה נקרא לשון דלהפשיע, כוח השפעה.

שאלה: יש לי תסבוכת בקשר להשפעה לבורא והשפעה כלפי חברים.

אני לא ממליץ להיכנס לתסבוכת הזאת עד שהיא תתברר. העיקר להשפיע, זה הכול, להשפיע ולא שאתה לחברים וחברים לך, הבורא לכם ואתם לבורא, ודאי שיהיה כאן חוסר פתרון עד שזה יתברר.

שאלה: אם יצר הרע מפריע להשתוקקות של החברים כלפי הבורא, מה אני יכול לעשות כדי לעזור להם לעשות את העבודה שבלב?

להתפלל, לבקש מהבורא שיעזור להם.

קריין: קטע 33.

"כשלומד צריך ליישב עצמו לפני מי הוא לומד, שלפעמים מתרחק עצמו בלימודו מהבורא ית', לכך צריך ליישב עצמו בכל עת ובכל שעה."

("צוואת ריב"ש והנהגות ישרות")

להשתדל כל פעם לבדוק את עצמו עד כמה שהוא מקורב ומכוון לבורא, ואם צריך, וודאי שצריך, שיתקן את זה.

שאלה: איך אפשר לברר את המרחק אם אני מתרחק מהבורא והאגו בכלל מסתיר את זה ממני?

לפי החברים, עד כמה אתה מתקרב או מתרחק מהחברים, במידה הזאת בדיוק אתה מתקרב או מתרחק מהבורא.

שאלה: איפה נמצא הגבול בין לימוד התורה להבנת מהות התורה?

הגבול הזה נמצא בליבו של האדם, עד כמה הוא רוצה סתם ללמוד או עד כמה הוא רוצה להיות כלי לגילוי התורה. זה נמצא בתוך ליבו של האדם, ככל שהוא רוצה שהלב שלו יתהפך לכלי השפעה אז כמו שכתוב, "הלב מבין" כי הלב זה רצון של השפעה שיתגלה ויגדל בתוך האדם, ואז הוא יתחיל להבין מהן פעולות ההשפעה ובזה הוא ישיג את פעולות הבורא, יהיה לו שכל של הבורא.

שאלה: האם זה נכון שאנחנו צריכים דעת כדי להגיע ללמעלה מהדעת?

מה שאנחנו צריכים ללמוד, זה מה שאנחנו לומדים, הבעיה שלנו שבמשך הזמן חוץ מלימוד אנחנו צריכים להשתדל לממש את זה בינינו.

שאלה: את תכונת ההשפעה, אפשר לבקש מצד ימין וגם מצד שמאל בגלל שאני לא מתוקן, אבל האמצע זה יהיה כבר לעל מנת לעשות נחת רוח לבורא?

אמצע נקרא שאני והבורא וכל החברים נמצאים יחד בנקודת חיבור אחת. זה העניין, שאני לא מנתק את הבורא מהחברים, ואם אני מדבר על הבורא הוא נמצא בתוך החברים. תבדוק את עצמך באמצע היום ואתה תראה עד כמה אתה מנותק כל פעם, אתה כן חושב על הבורא, אבל על החברים לא. או שאתה חושב על החברים אבל לא בדיוק חושב בכיוון הבורא. צריכים לשלב את זה יחד, ותראה שאז תצליח.

(סוף השיעור)