שיעור צהריים 28.05.23 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

הסגולה בלימוד התורה: המאור המחזיר למוטב -

קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: שיעור בנושא - "הסגולה בלימוד התורה: המאור המחזיר למוטב", קטעים נבחרים מן המקורות, קטע מספר 7.

אנחנו צריכים להבין מה היא הסגולה בלימוד התורה שכל המקובלים כל כך מדברים עליה ותיקנו אותנו, כיוונו אותנו לאותה המטרה שאנחנו צריכים כל הזמן לחשוב עליה ובמיוחד בזמן הלימוד. כי בזמן הלימוד אנחנו מעוררים את הכוחות העליונים והם משפיעים עלינו ומביאים לנו אותה הסגולה, אותה התכונה המיוחדת - דלהשפיע שהיא נותנת לנו כוח רוחני.

ובמקום לחשוב כל הזמן לפי הטבע, האגו האגואיסטי שלנו, לקבל, לקבל, לקבל, אנחנו נהפוך את זה והוא יהיה כל הזמן רק להשפיע, איך להגיע להשפעה, לנתינה, לחיבור עם הזולת ודרכם עם הבורא. ולא צריכים יותר שום דבר חוץ מזה.

על ידי זה שאנחנו מקבלים כוונה להשפיע אנחנו מתחילים להרגיש את העולם ההפוך, שנמצא בכוחות ההשפעה, בכוחות הבורא, וכך אנחנו נרגיש ונבין ונפתח לעצמנו, נגלה את העולם הרוחני שכולו נמצא לפנינו.

בואו נלמד פסוקים שמדברים על זה, ונשתדל לקיים אותם, להתכלל מהם, וכך בעצם לקדם את עצמנו לתיקון ולגמר התיקון.

קריין: קטע מספר 7 "הסגולה בלימוד התורה: המאור המחזיר למוטב", כותב הרב"ש.

"האדם צריך להשתדל לעשות מאמץ גדול, מלפני שהולך ללמוד, בכדי שהלימוד שלו יעשה פירות ותוצאות טובות. כלומר, שהלימוד יביא לו את המאור התורה, שעל ידו תהיה היכולת להחזירו למוטב. שאז ע"י התורה הוא נעשה לתלמיד חכם. ומהו תלמיד חכם. אמר אאמו"ר זצ"ל, תלמיד היינו שלומד מחכם. כלומר, שהקב"ה נקרא "חכם". והאדם, הלומד ממנו, הוא נקרא "תלמיד של חכם". ומה האדם צריך ללמוד מהקב"ה. הוא אמר, שהאדם צריך ללמוד מהקב"ה רק דבר אחד. כמו שידוע שהקב"ה רצונו הוא רק להשפיע, כמו כן האדם גם כן צריך ללמוד ממנו להיות משפיע. זה נקרא "תלמיד חכם"."

(הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)

כלומר לקבל מהבורא את התכונה שלו להשפיע, ואז בהתאם לזה אנחנו גם נעשים משפיעים כמו הבורא, ולפי זה תהיה לנו מידת ההתאמה, מידת הדבקות בבורא ונהיה כמוהו משפיעים לכולם, ואז נרגיש את העולם הפוך כמו שכתוב "עולם הפוך ראיתי", שכולם יגיעו לתכונת ההשפעה וכך נשיג את העולם הרוחני ואת הבורא שהוא המקור שלו.

אנחנו צריכים בזמן הלימוד להשתדל להכין את עצמנו לבקשה, לרצון, שהרצון האגואיסטי שלנו, הרצון לקבל יתחלף ברצון להשפיע, וזה בעצם מה שאנחנו מבקשים מהבורא שיעשה לנו, את המתנה הזאת, את ההטבה הזאת ואנחנו נהיה כמוהו. זו בעצם הסגולה המיוחדת היחידה שנמצאת בלימוד התורה, במידה שאנחנו מבקשים, רוצים, משתוקקים לקבל את התכונה הזאת בעת לימוד התורה, כך אנחנו מגיעים אליה ואז אנחנו נכנסים מעולם הקבלה שלנו לעולם ההשפעה.

שאלה: היום קראנו את הקטעים האלה יחד עם חברים בהכנה לשיעור ועלתה שאלה, נאמר שאתה צריך להכין את עצמך לקבלת התורה, ללימוד התורה, איך להכין את עצמך בצורה נכונה?

קודם כל לקרוא את המקורות שאנחנו עכשיו קוראים, זה כדאי מפני שזה מעורר אותנו, מכין אותנו, מכוון את הרצון שלנו לקבל את התכונה החדשה הזאת שהיא הפוכה מאיתנו. לא שהיא רחוקה, היא הפוכה, "ונהפוכו", ולהפוך אותה מקבלה להשפעה אנחנו יכולים רק על ידי אותה העזרה שמקבלים מהבורא, זה נקרא "המאור המחזיר למוטב", וכך אנחנו צריכים להשתדל לעשות.

זאת אומרת, כל זמן שאנחנו לומדים תורה ורצוי יחד, אנחנו צריכים להשתוקק ולבקש את המאור המחזיר למוטב והוא מביא לנו רצון להשפיע, במקום רצון לקבל. גם ההיפוך הזה נעשה אצלנו בהדרגה, ולאט לאט כך אנחנו נהפוך את עצמנו להיות דומים לבורא, זאת אומרת נתקרב לבורא, ניעשה כמוהו.

תלמיד: איך בכל זאת לקרוא את הקטעים בהכנה לשיעור כדי שיהיה ההיפוך הזה, שזו לא תהיה סתם איזו קריאה פורמאלית שתעבור לידך?

לקרוא לאט לאט כל קטע וקטע, ולהשתדל להרגיש עד כמה אתה מוכן שזה ייעשה לך, שבאמת משהו יתהפך, שבמקום רצון לקבל שלך ששורה בך מכל וכל, לאט לאט תתקרב לרצון להשפיע. לשינוי הזה אנחנו מכוונים שייצא, שיהיה.

שאלה: מהי השפה של התורה שנמצאת בהרגשה הפנימית של האדם?

השפה של התורה היא שפת ההשפעה, ולא שפת הקבלה כמו שעכשיו אצלנו. אצלנו עכשיו המהות של כל המילים, המשפטים, המחשבות, הכוונות, כל מה שיש לנו כתוצאה מהעבודה שלנו בלב ובמוח, זה הכול איך לקבל, איך למלא את עצמנו, איך לקחת לעצמנו, ושפת חכמת הקבלה היא הפוכה, איך אנחנו נותנים, איך אנחנו מתקרבים לאחרים, איך אנחנו מתחברים עם כולם, זאת אומרת בטבע הפוך.

לכן כתוב "ונהפוכו" כי אנחנו ממש מתהפכים מקבלה להשפעה. וכך חושבים על כולם וכך מדברים על כולם וכך מרגישים כלפי כולם. זה נקרא "עולם הפוך ראיתי", זאת אומרת שהעולם ייראה לנו שהוא פועל בצורה הפוכה. וזה מה שאנחנו מקווים להשיג על ידי לימוד התורה, על ידי זה שאנחנו ביחד מחפשים איך להשתנות, איך להתעלות.

שאלה: כאשר נשיג רוחניות האם נדאג פחות, האם זה יפריע לנו פחות שאנחנו לא ממלאים את הרצונות הגשמיים שלנו, האם זה יטריד אותנו פחות?

ודאי שזה יטריד אותנו פחות כי הרצון קובע. אם הרצון שלנו יהיה להתחבר עם כולם ודרך כולם להתחבר עם הבורא, זה מה שאנחנו נרגיש, לזה אנחנו נשתוקק.

שאלה: כתוב שהאור הוא זה שצריך לתקן את האדם. האם זה משהו שאתה יכול להרחיב עליו?

האור זה כוח שמגיע מהבורא, כוח השפעה שמשפיע עלינו ואז אנחנו בהתאם לזה משתנים.

תלמיד: אז האור עצמו לא צריך שום תיקון, האור מושלם?

כן ודאי. אור העליון מגיע מהבורא אלינו, לנבראים, ואם הוא מגיע בצורה נכונה, הוא מוסר לנו את תכונת הבורא, להשפיע, ואז אנחנו משתנים.

שאלה: איזו מתנה יש לנו זכות לבקש מהבורא?

רק דבר אחד אנחנו יכולים לבקש מהבורא, כוח להשפיע, או כוח לאהוב את הזולת, שזה בעצם אותו הדבר.

שאלה: שמעתי שאמרת "לקבל את הכוונה בעל מנת להשפיע", מה זה אומר?

אנחנו מבקשים שתהיה לנו כוונה בעל מנת להשפיע. בכל הפעולות שלנו, זה מה שאנחנו מבקשים.

שאלה: אני שואל על הגישה הנכונה ללימוד התורה. הגישה לפעמים מאוד טכנית, אנחנו צריכים לזכור מילים מסוימות ולעבוד עם השכל, ואני מתחיל לחשוב שאולי צריך לשנות את הגישה ולהכניס את זה לתוך הלב, להתחיל להרגיש אותו, לעבוד יותר עם רגש. מהי הגישה הנכונה?

הגישה הנכונה ללימוד התורה היא לקבל את המאור המחזיר למוטב. שעל ידי הלימוד אנחנו הופכים את הטבע שלנו מלקבל ללהשפיע.

שאלה: הרבה פעמים קורה שבהכנה המוקדמת אנחנו מגיעים לכוונה נכונה, אבל מתחיל שיעור והכוונה מתחילה להיות מטושטשת. איך להישאר בכוונה נכונה ורק לחדד אותה במהלך השיעור?

אתה צריך להכין את עצמך יותר טוב בתחילת השיעור, ואפילו לכתוב לפניך איזה משפט שיחזיר אותך לכוונה נכונה במהלך השיעור.

שאלה: אנחנו לגמרי הפוכים מתכונת ההשפעה ואנחנו לא יודעים מה היא. האם אנחנו יכולים לדמיין אותה? האם אנחנו נרגיש זאת כשנתחיל להיות דומים יותר לתכונת ההשפעה ולבורא?

כן, ודאי שאנחנו כך צריכים להתכונן ולכוון את עצמנו.

תלמידה: האם אפשר לדמיין את המצב הזה, או שזה רק תוצר של הטבע שלנו?

אנחנו צריכים כל הזמן לחשוב על זה, איך אנחנו מחליפים את תכונת הקבלה שלנו לתכונת ההשפעה. במיוחד בעשירייה, שאנחנו יכולים להתייחס כך זה אל זה.

שאלה: אחרי החיבור שלנו, אחרי התפילה שלנו, איך להחזיק את האור? איך לתפוס אותו?

לא להתרחק מהכוונה. כל הזמן להישאר בה ולהוסיף ולהוסיף.

שאלה: לפני שאנחנו לומדים בשיעור קטעים, אנחנו מתכוננים וקוראים. חלק מהחברים חושבים שהכי טוב לקרוא, לשתוק ולספוג את החומר. יש חברים שאומרים שכדאי לדבר כדי להתחבר סביב שאלות שמתעוררות לחברים שונים. יש חברים שחושבים שצריך קצת יותר להיכנס לעומק, וחברים חושבים שאתה עדיין לא נתת פירושים לקטעים ואנחנו לא מבינים כלום, אנחנו רק נבלבל אחד את השני. איך נכון לקרוא את הקטעים?

אני ממליץ פשוט לקרוא, לא לעשות יותר כלום. יש לפניכם שיעור, תקראו אותו אפילו פעמיים שלוש, וזו תהיה הכנה נכונה לשיעור.

שאלה: מהרגע שהתורה מתגלה לכולם, האם העבודה של התלמידים והעבודה של אומות העולם תהיה אותו דבר? או האם העבודה שלנו היא למשוך את האור ראשונים?

קודם כל העבודה שלנו היא למשוך את המאור המחזיר למוטב שנקרא "תורה" כמה שיותר, שייכנס בנו ויעבוד בנו. במידה הזאת אנחנו בעצמנו הופכים להיות למעבירי המאור לאחרים. ואז אנחנו צריכים לגשת לאחרים ולהשתדל להסביר, למסור ולהאיר עליהם במאור הזה.

קריין: קטע מס' 8, כותב לנו הרב"ש.

"האדם צריך לכוון לפני לימוד התורה את הסיבה, שבשבילה הוא לומד עכשיו תורה. כי כל מעשה צריך להיות איזה מטרה, שהיא הסיבה, שעושה עתה המעשה. וזהו כמו שאמרו חז"ל "תפלה בלי כוונה, כגוף בלי נשמה". לכן מטרם שהוא הולך ללמוד תורה, הוא צריך להכין את הכוונה."

(הרב"ש. מאמר 12 "מהו תורה ומלאכה בדרך ה'" 1988)

שאלה: האם כוונה היא גודל קבוע או משתנה?

משתנה באופן קבוע בהתאם אליכם, זה תלוי בכם. כל פעם היא משתנה ליותר גדולה, או יותר קטנה, באיזה פורמט, באיזה סימן, הכול משתנה אך ורק בהתאם אליכם. תשתדלו שהכוונה שלכם להשפעת הלימוד תהיה מקסימאלית.

שאלה: הערב אנחנו מתכנסים, כל הכלי העולמי לערב של איחוד. רואים עכשיו את קבוצת מוסקבה בפיקניק גדול, גם הם הולכים להתאסף הערב, ממש כל העולם הולך להתכנס, כל הנקודות שבלב, גם בבלרוס רואים חברים שעושים הכנה מאוד יפה לקראת המעמד הגדול הזה.

באירוע כזה כשכולנו מתאספים ועושים מאמץ לחיבור, זה נקרא אירוע שלומדים בו תורה, שמקבלים בו תורה?

באירוע כזה ודאי וודאי. יש כל כך הרבה אנשים, שעשו מאמצים גדולים כדי להגיע להיות יחד בחיבור, בטח יש להם כוונה, מה הם רוצים מתוך החיבור, ולכן כדאי לנו להשתתף בזה.

אני מדבר על כל אחד, איפה שהוא נמצא, כמה שהוא מתחבר לחברים שלנו בכל העולם, על ידי זה הוא יכול לקבל את מה שנקרא "המאור המחזיר למוטב". את כוח הבורא שמשפיע עליו, שרוצה שהאדם הזה יתעלה ויצטרף לכל אלו שמרגישים את האור העליון. המעמד הזה מלא בכוחות, וכדאי לנו להשתתף בו.

תלמיד: מה נחשב ללימוד תורה או לקבלת תורה בכינוס עולמי כזה?

לימוד תורה זה נקרא שאנחנו לומדים באיזה דרכים אנחנו יכולים לקבל עוד ועוד את המאור המחזיר למוטב, את השפעת הבורא עלינו שמקרבת אותנו לתכונת הבורא, ולהשפיע, זה העיקר.

תלמיד: ומה ימשוך את המאור בצורה החזקה ביותר באירוע?

ככל שאנחנו מחוברים, ככל שאנחנו נמשכים לקבל את המאור הזה, ולתפוס אותו.

תלמיד: כל הטקסטים מדברים על כך שהאדם מכין את עצמו לפני שהוא מגיע.

אנחנו צריכים לפתוח את הלבבות שלנו, לפתוח את הלב של כל אחד. שכולם יכנסו לתוך הלב של כל אחד ואחד, ובתוך אותו הלב שגם הבורא יכנס ויאיר, ואז בטוח שאנחנו נגיע לפחות לדרגה הרוחנית הראשונה.

שאלה: אם אני בודקת את הכוונה שלי והיא נכונה, ואני לא צריכה לבקש מהבורא, מה עלי לעשות?

בכל זאת להמשיך לבקש, להמשיך להתפלל, להמשיך להיות בקשר עם הבורא בצורה אין סופית. לצאת לכזה קשר עם הבורא, שתמיד תמיד תהיי קשורה עימו.

שאלה: הכוונה היא להביא נחת רוח לבורא. הכוונה המקסימלית היא למלא את כל הבריאה, או רק את העשירייה?

את כל הבריאה.

שאלה: כאשר אנחנו מאוחדים ומרגישים אהבה בינינו, האם זה מספיק להודות לבורא כדי לעשות לו נחת רוח, או שעלינו לעשות עוד פעולה?

לא, זאת פעולה של הודיה, אבל מה עם הבקשה? הבורא אוהב שאנחנו מבקשים ממנו, שאנחנו מביעים את הרצון שלנו כדי שהוא יכול למלא אותו. אז תחשבו מה תגידו לו, מה תבקשו ממנו? כדאי כל פעם לבטא את הרצון העיקרי שלכם, ולא להגיד אותו לאף אחד, אלא רק לבורא.

שאלה: כשאור התורה רוצה להיכנס ללב האדם ולהתלבש בנקודת הנפש. מי פותח את הלב, האדם או האור?

האור, רק האור.

תלמידה: כשהנקודה מתלבשת, כשהאור מתלבש בנפש. איך הם מתייחסים אחד לשני? האם הם הופכים לאחד או לא?

את זה את לא צריכה לדעת, כי בכל מקרה לא תצליחי להבין מה קורה שם. צריך לבקש מהבורא שיאיר באור ההשפעה שלו, כך שגם בך תופיע תכונת ההשפעה.

תלמידה: מה ההבדל בין המאמצים שלנו למשוך את המאור כל יום, לבין אותם אירועים שקורים בחגים מיוחדים כאלה?

בחגים כביכול יש יותר אור, יותר כוח לאור. האור יותר אינטנסיבי, והוא מסוגל להעלות אותנו יותר גבוה.

שאלה: אם מופיעה אצלנו כוונה להיות דומים לבורא כתוצאה מייסורים זה ברור, אבל איך להגיע לזה בצורה טובה? או שלבורא לא משנה באיזו דרך אנחנו מגיעים לכוונה, ולדבקות?

אנחנו יכולים להתקרב לבורא דרך התקרבות לחברים, ובזה ההתקרבות שלנו תהיה טובה.

שאלה: אם כל יום אני מתארת איך האור ממלא את עשירייה שלי, האם זה עוזר לחבר את העשירייה?

אם את מתארת את זה בעצמך זה טוב, אבל יותר טוב אם תתארי את זה יחד איתן.

שאלה: איך ההשפעה על החיבור של החברים משפיעה על הערבות בינינו? ואיך להעביר את זה הלאה?

החיבור למעשה מביא לערבות. כלומר, כדי להגיע לערבות, משמע לחיבור הכלי השבור לכלי אחד שלם ומשותף. וזה אפשרי אם כולם מנסים לעשות את זה, ועוזרים אחד לשני. מחפשים כל מיני שברים, חלקים, אוספים את הכלי הזה שבו כולנו נמצאים יחד, ומרגישים את עצמנו כמחוברים.

אני מאוד שמח לראות כזאת כמות של אנשים במוסקבה ובבלארוס. כשמתאספים אנשים ומנסים להתאסף כולם לרצון אחד שלם. זה מאוד חשוב, יש לזה משמעות גדולה. היום יש לכם כוח גדול אז תמשיכו. תמשיכו לעסוק בזה בצורה רצינית, ואל תרפו מהמצב הזה אפילו כשכל אחד ייסע לביתו. תשאירו את המצב הפנימי הזה, כל אחד בעצמו, ומתוכו תמשיכו לבקש, לדבר עם הבורא, ולהתאסף יחד.

תלמידה: תפתח לנו בבקשה את עומק הכתוב "תפילה בלי כוונה, כגוף בלי נשמה".

תפילה זאת כאילו פנייה לבורא, אבל אם אין לכם כוונה לבקש ממנו שום דבר, אז למה אתם פונים אליו? אתם כאילו סתם אומרים כל מיני מילים, בצורה מכאנית כמו שלימדו אתכם להגיד וזהו. לכן זה ריק, ריק מתוכן, וזה לא פועל על שום דבר. צריך בהכרח לחשוב למה אתם פונים, מה אתם רוצים, באיזה מצב אתם בתחילת התפילה, ואיך אתם רוצים להיות בסוף התפילה כשהבורא יענה לכם? זה מאוד חשוב.

שאלה: החיבור שלנו היום, עכשיו, מורגש כמו מאמץ שמחזק את התפילה. האם הוא מחזק גם את הערבות?

כמובן שכן. באופן טבעי, כשאתם מתאספים היום יחד, מבקשים ביחד, וחושבים ביחד על המצב שלכם, רוצים להיות קרובים יותר זה לזה, לאהוב זה את זה, בכל העולם, זה כמובן עושה השפעה מאוד גדולה על כל העולם, על כל הנבראים, וזאת ההתקדמות הגדולה שלכם.

שאלה: התורה מאירה במידה שבה האדם עושה מאמץ, אז איך האדם יכול להתמוסס בצורה הומוגנית בכל הלבבות במידת המאמץ שהוא עושה?

הוא פשוט צריך להיות הכי קטן באותה הקבוצה שהוא רוצה להצטרף אליה. יכול להיות קבוצה קטנה יכול להיות קבוצה גדולה, לא חשוב, אבל הוא רוצה להיטמע בהם וכך הוא נכנס לקבוצה ומתחיל לקבל מה שיש בה.

תלמיד: עכשיו במוסקבה בפתח תקווה בבלרוס, החברים מתחברים ונמצאים יחד בצורה פיזית. איך אני יכול להתחבר איתם בלבם, היות ואני וירטואלי והם פיזיים?

זה לא חשוב, ברוחניות המרחקים לא קיימים. אתם יכולים להיות ממש קרובים או רחוקים במרחק הגיאוגרפי אבל זה לא אומר שום דבר. העיקר זה הלב, האם הלב רוצה להיות יחד איתם או רחוק מהם. אז תנסו לקרב את הלבבות ואז תרגישו עד כמה באמת בזה אתם סוגרים את המרחק ביניכם. ובהתאם לזה תתחילו להרגיש, ועוד מעט תרגישו ממש, תרגישו עד כמה עוצמת החיבור שלכם מורגשת יותר ויותר, הכול תלוי בכוונה ולא במרחק. המרחק שאנחנו פה נמצאים הוא מרחק דמיוני.

שאלה: איזו הבנה אני צריכה שתהיה לי בכלים דקבלה כדי שאוכל לעבור לכלים דהשפעה?

שאת רוצה לעזוב את הכלים דקבלה, לא לחיות בהם, ממש לגמרי לעזוב אותם, ולעבוד רק בהשפעה, בחיבור, באהבה, בנתינה, מה שמחוץ לך.

שאלה: כמות ההפרעות שיש בזמן האחרון קשורה לשבועות או שזה מקרה? כי היה לנו מאוד קשה להתאסף לפגישה של העשירייה אתמול.

יכולות להיות כאן שתי סיבות. הראשונה בזה שלא השקעתם מאמצים מספיק גדולים כדי להיפגש ולא מספיק רציתם את הפגישה הזאת. והשנייה, כדי שאתם תשיגו את הפגישה הזאת ובה תשיגו התעלות גדולה. בכל מקרה זה טוב, כשיש הפרעות גדולות זה טוב.

שאלה: האם מספיק שמתוך העשירייה נפגשים רק כמה חברים ולא כולם כדי לגלות את הבורא?

זה גם טוב אבל זו תוצאה אחרת, בכל זאת זה כבר משהו אחר. תשתדלו להתחבר כולם.

שאלה: לפעמים כשיש הפרעות גדולות אני מאוד מתקשה להשפיע, אני נקרעת בין מעשה של אומץ לבין ביטול. איך להיות תלמידה חכמה?

תלמידה חכמה כל רגע פנוי נמצאת בספרי הקבלה ורוצה ללמוד משם על פעולות הבורא, זה נקרא "תלמידה חכמה".

שאלה: למה ההפרעות הן טובות?

כי הן מכוונות אותך יותר נכון בדרך.

תלמיד: היום יום נפלא של חיבור ואיחוד ורצון כל כך חזק להודות לבורא על הרב שלנו, אנחנו מבקשים את כל הכלי העולמי לבקש להודות לבורא בשביל הרב שלנו, אנחנו מאוד אוהבים אותך.

תודה רבה, אני אשתדל להיות המורה הכי טוב שאני יכול בשבילכם.

שאלה: כשאני מגיעה לעשירייה בביטול ואני רוצה להיות הכי קטנה כמו שתיארת, אז מה יש לי לתת לחברות?

כל מה שהן דורשות, לב מוח כוח, כל מה שהן דורשות את מוכנה לתת.

תלמידה: האם הביטול גורם לי להרגיש את החסרונות של החברות?

כן. עליך לבטל את עצמך עד כדי כך שתרגישי את מה שבאמת חסר להן, ולא את מה שהן סתם מדמיינות שחסר להן.

שאלה: מהי החשיבות של ש"ץ וגבאי בעשירייה? אני מבין שאלו התפקידים שמאחדים את העשירייה.

בעיקרון צריכים להיות כמה מנהלים שינהלו את הקבוצה כדי שהיא לא תתפרק, שלא תתפזר וכדי שהכול יתחבר יותר.

שאלה: אמרת היום בשיעור שאתה ממליץ לכולם לבוא לכנס, אבל בשישי שמעתי שהחברים צריכים לכתוב מכתב ומי שיקבל בתשובה הזמנה, אז שיבוא. מה לעשות עם אותם החברים שלא קיבלו תשובה להזמנה?

לא לנסוע לשום מקום, קודם כל לברר למה לא הזמינו אותם.

שאלה: כולנו מאוד מודים לך, אנחנו מאוד אוהבים אותך כי דווקא אתה נותן לנו את החום, את האהבה מהבורא וזה נשפך אלינו בצורה כל כך טובה. אנחנו קטנים, אבל אנחנו רוצים להיות דומים לך. האם הרצון להיות דומים לך הוא אגואיסטי?

אני מייעץ לכם ומבקש מכם להפיץ כמה שיותר את חכמת הקבלה לכולם.

שאלה: למה יש לנו זכות לעשות את זה כשאנחנו יודעים כל כך מעט?

יש לכם את הזכות, מותר לכם.

שאלה: האם אתה יכול לתאר את צורת הביטול שאליה אנחנו צריכים להגיע כדי שנוכל להתחיל לחיות בעולם הפוך?

צורת הביטול היא כשאני משתדל לתאר במקומי את החברים ואת העשירייה, ומהרגע הזה והלאה אני כבר מתחיל להיות בדרגה הרוחנית.

תלמיד: רק להסדיר את הבלבול בנוגע לשאלה הקודמת. היה לנו תרגיל בשבוע שעבר שכל חבר וחברה כותבים מכתב למערכת ומסבירים למה הם ראויים להשתתף באירוע של ערב האיחוד. להבהיר שגם מי ששלח וגם מי שלא שלח, מי שקיבל תשובה או לא קיבל תשובה, כל הווריאציות למיניהן, כולם בסופו של דבר מוזמנים לערב האיחוד פיזית או וירטואלית. זה היה תרגיל כהכנה פנימית לכל חבר זה ואל תצפו לתגובה. התגובה היא עכשיו, כולם מוזמנים.

לא ידעתי על זה.

שאלה: מתישהו כעסתי, האמנתי בטוב, וכך הצלחתי לצמצם את עצמי, ואז הגיעו אליי מחשבות טובות. איזו פעולה הצלחתי להשיג כאשר המחשבות הרעות והמחשבות הטובות סותרות והצלחתי לחבר ביניהן?

אני לא יודע איך לקרוא לזה, עוד אין לזה שם.

שאלה: איך להדביק ולחבר את הלבבות של החברים?

אתה צריך לעשות זאת בפועל ותראה כמה הם ידבקו אליך.

תלמיד: האם לעשות זאת בין לב של חבר ללב של חבר או בין החברים בתוך הלב שלי?

זה לא חשוב, אפשר גם כך וגם כך, אבל תנסה להיות יותר עדין.

תלמיד: איפה הבורא נכנס בפעולה הזאת?

הבורא נמצא בכל פעולה שלך שמגיעה מלב ללב.

שאלה: אמרת לא פעם שכדאי להקשיב לשיעור בזמן אמת או בתוך 24 שעות. מה קורה אם אני שומעת הרצאות שלך מלפני 10, 15 שנים, מה יש בשיעור בזמן אמת שאין בשיעורים ישנים?

זה באמת לא חשוב. חשוב שאת עדיין נמצאת איתנו בשיעור, שאני מעביר שיעור ואת שומעת אותו וכך זה נמשך שנים. אני מאוד שמח לראות אותך עם כולנו יחד.

תלמידה: תודה שאתם משאירים אותי איתכם.

לבריאות ולשנים ארוכות.

שאלה: האם יש הבדל מבחינת משיכת המאור המחזיר למוטב בין שיעור חי מול מורה כמו עכשיו לבין צפייה בשיעור מוקלט מלפני 10 שנים?

ודאי ששיעור חי יותר משפיע על האדם. אבל יותר משפיע עליו באיזה לב פתוח הוא נמצא בהכנה לפני השיעור החי או המוקלט. לכן העיקר הוא לפתוח את הלב ולהכין את עצמו לשיעור.

שאלה: התורה והאור המחזיר למוטב מתקנים אותנו בהדרגה. איך נהפוך להיות לתלמידים חכמים, נותנים טובים?

זה תלוי בחיבור ביניכם. אנחנו גדלים על ידי זה שכל אחד מוסיף לאחר, לא על ידי זה שגדל כל אחד כמו במדע או בחכמות זרות, אלא הכול תלוי בכמה אנחנו מתחברים בינינו "כאיש אחד בלב אחד". הלב צריך להיות חכם, ואז בטוח שהכול יסתדר לנו.

(סוף השיעור)