בכחול - עצות פרקטיות מרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 27.12.2021*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 - שמעתי". מאמר ר"ל. "רם ה' ושפל יראה - ב*

1. מי שהוא בעל גאה, היינו שיש לו רשות בפני עצמו, הוא מרגיש את עצמו שאני קיים, אני קיים בתוך עצמי, לא שאני נמצא באחרים ונפרס על כל האנושות, על כל הטבע, אלא אני קיים בפני עצמי. יש לי משהו שאני לא נמצא באחרים. המשהו הזה שזה שלי, זה רשות עצמי שלי. היינו יש לו רשות בפני עצמו, אז נמצא שבמידה הזאת הוא מתרחק מכולם משום שהוא חסר השתוות, נמצא איתם יחד בחוסר השתוות.

2. אני לא יכול להגיד על עצמי שאני שפל או לא, אני גאה או לא, אלא רק כלפי הסביבה, רק כלפי האחרים. זה חוק, מה שבני אדם חושבים, פועל על האדם. לכן אם בני אדם מחשיבים אותו, אז הוא מרגיש לשלם. ומי שבני אדם מבזים אותו, אז הוא מרגיש את עצמו לשפל.

3. ש: שפלות, ענווה?
   ר: אנחנו צריכים לעשות את הפעולות האלה אך ורק בתוך חברה מצומצמת, ובשמירה על השאלה בשביל מה אנחנו עושים את זה, מה רוצים להשיג. לכן כותב גם בעל הסולם שטוב להוריד את עצמו, לשפוך את עצמו כלפי החברים, כלפי אנשים כשרים. זה יכול לעזור לאדם. אבל כלפי סתם אנשים בפרהסיה אנחנו צריכים להתנהג כמו כולם, שלא יראו כל כך עלינו שום דבר מה שקורה בפנים.

4. רם ה' ושפל יראה. דווקא אם אדם מבטל את עצמו, נמצא שאין לו רשות המפריד בינו לה', אז הוא יראה. למה הוא יראה? היינו שזוכה למוחין דחכמה בזמן, בתנאי שהוא מבטל את עצמו. מבטל את הרשות שלו, אז הוא כביכול מתבטל לבורא ונמצא כביכול בתוכו, בלי שום הפרעה.

5. שפלות לא נקראת שהאדם משפיל את עצמו בפני אחרים. אם אדם משפיל את עצמו כלפי אחרים זה נקרא *עניוות*. זה איזשהו משחק שהוא עושה כדי שיכבדו אותו, שידע איך להתקרב אליהם, איך שלא יזהו אותו אולי. אז הוא מוכן לשחק בשפלות. בדרך כלל זה כדי שיכבדו. אדם מרגיש בעבודה הזאת בחינת שלמות, כי אם יבטל את עצמו אז יש לו פחות בעיות גם עם הסביבה, עם אחרים..
   
   *שפלות* נקרא שהעולם מבזים אותו. כלומר במידה שהעולם מבזה אותו, מרגישים אותו ומבזים אותו על מה שמתגלה בצורה שמתגלה. זה כן זה נקרא שפלות. כלומר מצבים מאוד מאוד רעים ונגד האגו שלנו. דווקא בזמן שבני אדם מבזים, אז נבחן לשפלות, ואז לא מרגיש שום שלמות. כי זה חוק, מה שבני אדם חושבים, פועל על האדם. לכן אם בני אדם מחשיבין אותו, אז הוא מרגיש לשלם. ומי שבני אדם מבזים, אזי הוא חושב את עצמו לשפל.

6. ש: מה פרקטית לעשות כדי להרגיש את השפלות האמיתית?

ר: אני לא חושב שזה אפשרי לעשות בפעולות פיזיות, בפרט שאנחנו נמצאים בקשר וירטואלי ולהרבה זמן. *אנחנו צריכים להעביר הכל למצבים וירטואליים. להשתדל להרכיב בכל אחד אחד בתוכו מין מערכת וירטואלית בה לכל אחד ואחד יש בפנים איזושהי צורת עולם שכך הוא מתאר את זה בדמיון שלו, ומתייחס לעולם החיצון דרך מה שמתואר אצלו בפנים*.

*כך אנחנו צריכים לבנות את הקבוצה שלנו ולהשתדל לראות בה את המצב הנוכחי המצוי ואת המצב העתידי הרצוי, ולראות איך אנחנו מתקדמים מזה לזה*.

7. ש: במה הוא רם ואני שפל?
   ר: .. גבוה ונמוך זה הכל תלוי בכמה שאתה מעריך, שוקל את התכונות שלו לעומת התכונות שלך, ולא תכונות שלו כלפי האגו שלך, אלא תכונות שלו כלפי הרצון להשפיע שלך. *במה אני רואה את הבורא גדול? למרות שהוא גבוה, הוא לא בולט. עשה על עצמו צמצום והוא נסתר לגמרי. אמנם ששולט בהכל, הוא לא רוצה שיגלו את השליטה שלו. הוא מוכן בכל דבר לעזור לנו במה שאנחנו יכולים להתקדם אליו, להיות כמוהו. זה הדבר השלם ביותר, ואז אני מתחיל להכיר אותו בצורה כזאת שיש לו ואין לי*.

8. ש: הרבה פעמים אנחנו מקבלים זלזול מהחברים. כאן מקום העבודה?

ר: זה שאנחנו מקבלים זלזול מהחברים, אנחנו צריכים להבין *שביני לבין החבר עומד הבורא, ואני לא רואה את החבר ממש, אלא את מה שהבורא רוצה שאני אראה בחבר*.

*את הבורא אני לא יכול לראות ולזהות, ולהיות עימו במגע. אבל בצורה כזאת שהוא עומד לפני החבר, ביני לבין החבר וקובע באיזה צורה אני אראה את החבר, עד שאני אוכל להתבטל כלפי החבר בתקווה, בכוונה שאני מתבטל כלפי הבורא*. אני רוצה לעשות לו כל טוב, אני רוצה לעזור לו בהכל. אפילו שזה החבר אבל אם אני מתאר לעצמי שכך אני פועל כלפי הבורא, כי באמת אין עוד מלבדו ואין חברים ואין כאן שום דבר, רק הופעת הבורא.

*אם אני בצורה כזאת מכוון את עצמי, אז יש לי 24 שעות כל יום אפשרות לכייל את עצמי, ולכוון את עצמי לבורא, ממש ובצורה כזאת שאני לא יכול לטעות, כי יש לי קבוצה, יש לי חברים, יש לי הדרכה. בבקשה, תכין את עצמך להיות קשור עם הבורא בצורה ישירה*.

9. *אני צריך לדעת באיזה כלים, באיזה צורה אני צריך להיות קשור עם החברים, איך אני אתקשר אליהם, איך אני אמשוך אותם, איך אני אעבוד כלפיהם. אבל זה הכל ע"מ ובהבנה שאחריהם עומד הבורא. זה לא חברים, אלו איזשהם צורות, דמויות, מריונטות, לא חשוב איך לקרוא לזה אבל הם חלקי הבורא, כך הוא מתראה כלפיי*. אני צריך בצורה מסוימת לכייל את עצמי לבורא. הבורא כולל הכל, ואני כלפי החברים מכייל את עצמי כך שבסה"כ אני אחרי החברים אוכל לראות את דמות הבורא היחיד.

10. יש כאן עבודה מאוד גדולה. נראה לנו בשביל מה עולם כל כך גדול ואנחנו צריכים להיות מחוברים בכל מיני צורות חיים גשמיים שלנו, שיש בהם צורך? שום דבר לא נברא סתם, הכל התגלגל מנקודה אחת כמו במפץ הגדול, מנקודה אחת של אנרגיה, והתפוצץ והתחילה הבריאה והגיעה להתפתחות שלה.. כל החלקים האלה צריכים להגיע בחזרה לחיבור ביניהם, לאותה הצורה הקודמת. לא מכאנית, לא פיזית חומרית, אלא בצורה שהכוח שלה הפנימי הוא שוב יכול להתחבר לכוח אחד, אין עוד מלבדו. יש כאן הרבה על מה לחשוב. תחשבו.

11. הכל במחשבה יתבררו. אנחנו צריכים במיוחד לשלוט על המחשבות, לכוון את עצמנו נכון. כל הזמן להשתדל, יש לי מוח ולב, איך אני מכוון אותם נכון כדי לייצר את הקשר בינינו בצורה כמה שיותר נכונה? לקחת בחשבון כמה שיותר הבחנות טבעיות פרטיות מה שיש בכל אחד ואחד. לא למחוק ולא לחתוך. *אני לא חותך מהחבר הזה רגל ומהחבר הזה יד, ושם עוד משהו ועוד משהו, ואז ממה שנשאר אני יכול להרכיב כלי חדש. לא, אני צריך לקחת את הכל ולסדר אותם כך, לחבר כך שלכל אחד יהיה במקום*.

12. ש: צריכים לעזור אחד לשני להשפיל האגו שלנו? איך לעשות נכון?
    ר: שהחברים שלך יראו שאתה עובד על זה. פשוט מאוד. *שהחברים שלך יראו שאתה עובד על זה. לא שאתה בורח מהם, אלא אתה נמצא, ודווקא כל אחד צריך להשתדל להיות במרכז העשירייה. אתם שומעים*?
    
    *כל אחד צריך להשתדל לראות במרכז עשירייה, ויחד עם זה כל אחד ירגיש שיש לו שם מקום וכולם מפנים את המקום בשבילו. כך הם מרגישים את עצמם שנמצאים כולם במקום אחד, ויש מקום לכולם. מאוד חשוב להגיע להרגשה כזאת. גם במחשבה וגם במעשה*.

13. ש: השתוות זה להיות כמו הבורא?

ר: הבורא לא נמצא בשפלות? אתה אפילו לא מרגיש אותו אפילו שהוא מנהל את הכל וממלא את הכל, מסובב את הכל. אתה לא מרגיש שהוא קיים. זה חוק של החיים הרוחניים, של העולם הרוחני.. כך כלפי עצמו, כלפי הנבראים הוא יכול להיות מורגש בהם לפי החוק השתוות הצורה.

ש: כשאומרים השתוות הצורה אתה מרגיש שצריך לעשות פעולות גדולות?

ר: לא פעולות גדולות. *תתייחס לחברים, תאסוף את הקבוצה, תדאג שהיא תהיה כאיש אחד בלב אחד. זו הפעולה החשובה ביותר, היחידה, הגדולה ביותר שהבורא מצפה ממך*.

14. *אנחנו לא צריכים להביא את עצמנו לצורה שהעולם מבזה אותנו, כי זה כבר לא יקרא שפלות. כל ההבחנות הללו האדם צריך לראות בתוכו, שהוא מוכן בצורה פנימית להיות פחות מכולם*.
    
    במקרה שלנו זה מתבטא בהפצה, בזה שאני רוצה בצורה שקטה ככל שאני יכול, בלי לקפוץ, כי בזה אני פשוט מפריע לעצמי לגדול בצורה רוחנית. אבל לפזר בעולם את שיטת התיקון, להביא אותם כמה שיותר לבורא.
    
    *כל אחד מאיתנו חייב להיות כשליח מצד הבורא כלפי אחרים. לדוגמא משה שהיה מושך את כל האנשים שרצו לצאת ממצרים, מהאגו, משך אותם משם הביא אותם, דרך המדבר, דרך כל הבעיות, לקבלת התורה, כלומר לבירור שיטת התיקון. משה הלך איתם ממש עד גבולות ארץ ישראל, עד המצב שהלאה כבר זו הבחירה שלהם. כך אנחנו כל אחד ואחד צריך לראות את עצמו בעבודה הרוחנית*.

15. ש: איך פעולת הביטול כלפי החברים כמה שיותר נקייה, בלי גאווה?

ר: *אנחנו עובדים על לקשור אותם יחד, להשתדל לתת להם מקום להיות מחוברים כמה שיותר ביניהם בלב אחד, ואנחנו יחד איתם רק מחזיקים את הלב הזה שלא יתפרק וימשיך כך בחיבור. זאת העבודה העיקרית שלנו. זה השלב הראשון של העבודה*.

*אח"כ אנחנו צריכים לעבוד על נקיות העבודה, על כמה אנחנו עושים את זה לא לטובת עצמנו אלא רק כדי לשמח את הבורא, לתת לו מקום להתגלות*. אח"כ עוד שלבים, כל פעם שלבים ושלבים, אבל כל פעם באותו כיוון, שלב אחרי שלב עד גמר התיקון.

ש: לא משנה אם אני קופץ, בסופו של דבר נעשה מגאווה ולא מתוך הנקיות?

ר: *אפילו מתוך גאווה.. לא חשוב, אפילו מתוך גאווה. אתה לא מסוגל אחרת*. כולנו נמצאים ברצון רק לקבל, *אבל הכוונה שלנו בכל זאת להגיע ללשמה*. לכן צריכים לעשות כל מיני פעולות בקבוצה, פעולות בחיבור, עד שנתחיל להרגיש בפעולות האלה את כוח ההשפעה עוד ועוד. כשנתחיל לעשות פעולות, והפעולות שלנו הם יהיו בכוח ובשכל של קבלה, אבל לאט לאט נתחיל לגלות שפועל שם כוח השפעה. הוא פועל בפנים, זה הבורא עושה, הרי הוא נמצא בתוכנו ומנהל אותנו, סובב אותנו. *ככל שאנחנו משתדלים שהפעולות שלנו יהיו קרובות לפעולות שלו, כאילו שהוא עושה את זה, אז נתחיל לגלות שבאמת הוא פועל בתוכנו*.

ש: בהפצה, מי שמוכשר וקופץ, זה פוגע בהתפתחות רוחנית?

ר: בהפצה אני חושב כל דבר ודבר הוא טוב אם הוא עובד, אם הוא הולך לכיוון הנכון. אפילו שאתה לוקח איזשהו אדם מבחוץ שמוצלח בהפצה ומשלם לו כסף, ולא אכפת לו מה שאנחנו עושים אלא הוא יודע לעבודה שלנו לתת עטיפה נכונה, לכסות אותה בציפוי שוקולד, ואז כולם יבלעו ויקבלו את זה. אנחנו צריכים לעשות את זה כך ולהשתמש בו.

16. ש: כשמלמדים סטודנטים חדשים יש גאווה. איך להשפיל את עצמי?..

ר: אני לא חושב שאתה צריך להוריד את הגאווה שלך, אלא אתה צריך לקשור את עצמך לבורא, שתהיה אז בטוח בהצלחה. אם אני אהיה קשור לבורא, תחת הבורא, אני אהיה צינור נכון כלפי התלמידים, אז אני מצליח. כל זה אפשרי רק אם אהיה שייך לבורא. *הגאווה שלך שתישאר, אל תטפל בה, כי אם תתחיל לטפל בגאווה, לא יהיה לך כוח ללמד. אתה חייב תקיפות, בטחון, אתה חייב את זה. תדאג רק לדבר אחד: "אני קשור לבורא ואני מעביר דרכי אליהם מה שיש לי, מה שאני יכול להבין", ואז תצליח. אל תדאג, אתה לא תיפול וזה לא יהיה גאווה. זאת תהיה מסירה נכונה*.

17. ש: מהי התמונה שכל אחד צריך להיות במרכז עשירייה וכולם מפנים את המקום?

ר: *אני משתדל להגיע למרכז החיבור ע"מ למשוך לשם את כל החברים, שכולנו נהיה שם. ברוחניות אין מקום, אנחנו יכולים להיות בנקודה אחת, כאילו בשפיץ אחד, בנקודה אחת לעמוד כולם. זה נקרא עשר נקודות, שאנחנו עשירייה שעומדות מכתר עד המלכות על נקודה אחת. הנקודה הזאת נקראת מרכז המציאות*.

כמו שהאר"י כותב, טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים היה אור עליון פשוט ממלא את כל המציאות ואז נעשה מרכז בתוך המציאות הזאת נקודה השחורה וממנה התחיל הכל. אני רוצה לראות משתדל לראות את העשירייה שלי בתוך הנקודה השחורה הזאת. שם אנחנו עומדים ואנחנו רוצים משם אור העליון שמשפיע חוץ לעיגולים עלינו, ואנחנו שעומדים בנקודה הפנימית רוצים להשפיע לאור העליון..

כך אנחנו צריכים לראות את עצמנו. אין מקום, אנחנו צריכים להתקשר בינינו כך שאף אחד לא תופס מקום, שאנחנו כולנו מגיעים רק לנקודת האפס, כלומר להיות באותה הנקודה שהבורא ברא במרכז האור שיהיה חושך. זה המרכז שלנו, וממנו והלאה אנחנו מתחילים להתפתח במידת השפעה, ההשוואה שלנו לאור, ואז האור ממלא מה שאנחנו מפתחים מתוך העיגול.

ש: איך לכולנו יש מקום בנקודה הזו איך אני מפנה מקום ומצד שני נמצא שם?

ר: *אף אחד לא תופס מקום. אף אחד לא תופס מקום. אני בחשיבות שלי, באגו שלי, בגאווה שלי, בדעה שלי, אני לא תופס מקום. כך אני רוצה שיהיה, אחרת אני לא אהיה רוחני, אני אהיה גשמי*.

ש: אני נמצא שם...?

ר: אם אני לא עושה שום פעולה בתוך האגו שלי, אז אני נמצא במרכז העיגול.

ש: מה ממני נמצא שם?

ר: *אני זה הרצון לקבל שלך. הוא נמצא שם ולא רוצה שום דבר חוץ מלהיות קיים כדי לבנות אחרי זה את כל היחס שלו, דרך אחרים, לבורא*. האחרים זה מי שממלאים את הכל העיגולים, והבורא הוא זה שפועל וממלא אותם.

*שמעתי רי"א, כעומד בפני מלך*

18. ש: אם הרצון הגשמי ממלא אותנו אנחנו מאבדים את הרצון לקדושה..
    ר: אתה צריך להשתדל לתאר את גדלות הבורא בכל מצב ומצב, מעל הכל. כל מה שקורה מגיע לך מאין עוד מלבדו טוב ומטיב כדי לקדם אותך לתיקון. אין שום מצב ושום פעולה בעולם שלא מקדמת לתיקון. רק הדרך לתיקון יכולה להיות דרך האור או דרך החושך.
    
    כאן אנחנו צריכים להשתדל ככל האפשר להביא את מצבנו בכל רגע ורגע ולדרך האור, כלומר ככל האפשר יותר ויותר לראות בכל מצב ומצב שלנו את המטרה. אם אתה יכול לקשור את עצמך למטרה והמטרה יכולה לכבות לך את היגיעה והצער בדרך, אז אתה מצליח ומרוצה, וקשור כבר למקום המטרה. אם אתה לא מסוגל עדיין, גם טוב, אז אתה רואה איפה אתה נמצא. זו לא בעיה בדרך, זה בעיה בחשיבות.

19. ש: האם האיסור להנאות גשמיות קשור גם להכרחיות ולמותרות?

ר: זה תלוי באדם, איך הוא ממיין את הדברים האלה. אם הוא יכול להעביר אותם דרך הקבוצה, סימן שאלו כבר הפרעות נכונות.

20. ש: האם צריך לצמצם רצונות גשמיים כדי להתקדם ברוחניות?

ר: אנחנו לא צריכים לצמצם ולשבור רצונות גשמיים. אנחנו פשוט צריכים למיין מה חשוב ומה לא חשוב להשגת המטרה.

21. ש: זמן שמוקדש לעבודה גשמית, מנוחה, מוביל לצער שהזמן מבוזבז.. ?

ר: זה לא מבוזבז. הבורא סידר את הכל כך שאם אנחנו כל הזמן חושבים על התיקונים, אז כל הדברים שאנחנו מבצעים חוץ לזה, גם נכללים בתיקונים.

22. ש: איך לעשות את ההשפעה בהנאה?

ר: אתה צריך עוד לברר. זה לגמרי לא ברור לך. אנחנו צריכים להשתדל להתקרב למטרה. המטרה צריכה להיות למעלה מכלים דקבלה ולמעלה מהגילוי שלו. אנחנו צריכים לבקש מהבורא שייתן לנו אפשרות להתעלות למעלה מזה ולהתקשר לחברים רק כדי להשפיע להם. אני לא משפיע כדי לקבל הנאה כי אז זה יהיה ע"מ לקבל. אנחנו צריכים לברר, באמת המצב עדיין מבולבל אצלכם. צריכים לקרוא יותר ויותר מקורות, במיוחד מאמרי רב"ש.