שיעור בוקר 04.06.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", "פתיחה לחכמת הקבלה", עמ' 179,

אותיות ס"ו – ס"ז

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם". עמ' 179. "פתיחה לחכמת הקבלה", אות ס"ו.

אות ס"ו

"והנה תיכף בעת הצמצום, דהיינו בעת עלית המלכות לבינה, עוד מטרם העלית מ"ן והזווג שנעשה בנקבי עינים דא"ק, גרם זה שיתחלק פרצוף הנקודות דס"ג דא"ק, לד' חלוקות: א) כח"ב חג"ת עד החזה שלו, הנבחנים למקום אצילות. ב) ב"ש ת"ת שמחזה ולמטה עד סיום הת"ת שנעשה למקום בריאה. ג) ג' הספירות נה"י שלו שנעשה למקום עולם היצירה. ד) המלכות שבו שנעשה למקום עולם העשיה."

שאלה: מה זה מקום?

זו מלכות דאין סוף שהתחלקה לכמה מקומות, לכמה חלקים. מקום הוא רצון מסוים.

תלמיד: למה חשוב להגיד שעכשיו נוצר מקום? לפני זה, נגיד בא"ק, לא דובר על מקום. ואתה אומר שכבר היה מקום במלכות דאין סוף.

מלכות דאין סוף צמצמה את עצמה וחילקה את עצמה לכמה מקומות לפי הרצון שלה. האור העליון פועל בה, ובכל מקום ומקום, בכל חלק וחלק שלה, בונה את הרצונות על ידי השפעתו.

תלמיד: איך המגע בין נקודות דס"ג ונה"י דא"ק מגדיר את המקום? מהי הפעולה שעושות נקודות דס"ג על נה"י שמגביל את זה לארבע חלוקות?

זה בקשר של אור אין סוף שפועל מלמעלה והרצון לקבל שפועל בכל מקום, למעלה מטבור, למטה מטבור וכן הלאה. האור העליון שמגיע הוא עושה את החלוקה הזאת.

תלמיד: האם המקום הזה מתלבש על נה"י דא"ק?

בתוך הרצון לקבל שהבורא ברא פועל עכשיו האור העליון, תכונת הבורא דלהשפיע, ולפי זה הרצון הזה מתחיל להגיב על פעולת האור או הבורא עליו. הרצון הזה מתחיל להתחלק למקומות, היינו לרצונות, שהם למעלה מטבור, למטה מטבור, ראש, תוך, סוף, וכן הלאה. כלפי האור העליון כך אנחנו מגדירים את הרצון. לכן מתחילת הרצון עד סיום כל הרצונות אנחנו אומרים שזה פרצוף אדם קדמון. בתוך הפרצוף הזה אנחנו מבחינים חלקים, יכולים לעשות סימנים שלפיהם הרצון שבכל חלק נעשה כלפי האור העליון במצב או בסגנון מיוחד - יש ראש, יש תוך, יש סוף, למעלה, למטה וכן הלאה. זה מה שלמדנו בפרצופי א"ק.

עכשיו אנחנו מגיעים לפרצופי עולם הנקודים ששם החלוקה היא לא לפי הרצון לקבל והרצון להשפיע בלבד, אלא איפה זה נמצא, זאת אומרת מה קורה עם פרצוף ס"ג. למה ס"ג הוא פרצוף חשוב? כי יש בו רצון לקבל ורצון להשפיע שפועלים יחד בקשר ביניהם. ראש, תוך, סוף, פרצופים שס"ג מוציא, בזה הוא מחלק את כל האור שמגיע מלמעלה להרבה מאוד קבוצות. על זה אנחנו מדברים כאן.

שאלה: הוא כותב, "והנה תיכף בעת הצמצום, דהיינו בעת עלית המלכות לבינה, עוד מטרם העלית מ"ן והזווג שנעשה בנקבי עינים דא"ק". איזה מצב זה?

עדיין לא נעשה זיווג על יציאת פרצוף נקודים.

תלמיד: איך המלכות עולה לבינה בלי שום מעשה נוסף?

יש גלגלתא, ע"ב וס"ג. הוא כותב "והנה תיכף בעת הצמצום, דהיינו בעת עלית המלכות לבינה," זה כבר צמצום ב', "עוד מטרם העלית מ"ן והזווג שנעשה בנקבי עינים דא"ק," דא"ק הכוונה לס"ג. "גרם זה שיתחלק פרצוף הנקודות דס"ג דא"ק, לד' חלוקות: א)" החלוקה הראשונה, "כח"ב חג"ת עד החזה שלו, הנבחנים למקום אצילות. ב) ב"ש ת"ת שמחזה ולמטה עד סיום הת"ת שנעשה למקום בריאה. ג) ג' הספירות נה"י שלו שנעשה למקום עולם היצירה. ד) המלכות שבו שנעשה למקום עולם העשיה."

הוא חילק את הפרצוף של נקודות דס"ג לארבעה חלקים, והוא כותב שאלו המקומות לארבעה עולמות שיבואו לאותם המקומות וימלאו אותם עוד מעט. אבל החלוקה כבר נעשתה, לפי מה? לפי הרצון לקבל שיש במלכות ולפי הרצון להשפיע שיש בפרצוף ס"ג.

תלמיד: האם יש פה עירוב של האדם או זו רק התנהגות של המערכת?

אין כאן עדיין אדם. איפה ראית את זה?

תלמיד: מלכות שעולה לבינה, איך היא עולה בלי התערבות של האדם?

לא למדנו את זה ולכן לא מדברים על זה.

אות ס"ז

"וטעם הדברים הוא, כי מקום עולם אצילות, פירושו, המקום הראוי להתפשטות אור העליון, ומתוך עלית המלכות המסיימת למקום בינה דגוף הנק' ת"ת, נמצא מסתיים שם הפרצוף, ואין האור יכול לעבור משם ולמטה, הרי שמקום האצילות נסתיים שם בחצי ת"ת על החזה," של נקודות דס"ג, "וכבר ידעת שסיום החדש הזה שנעשה כאן, נקרא בשם פרסא שמתחת עולם האצילות, ובאלו הספירות שהן למטה מהפרסא יש בהם ג' חלוקות. והוא מטעם, כי באמת לא היו צריכים לצאת למטה מהאצילות רק ב' הספירות זו"ן דגופא הנקרא נהי"מ, כי מאחר שהסיום נעשה בבינה דגופא, שהוא ת"ת, נמצאים רק הזו"ן שלמטה מת"ת שהם למטה מהסיום, ולא הת"ת, אמנם גם חצי ת"ת התחתון יצא ג"כ למטה מסיום. והטעם הוא," למה היא יוצאת למטה מהסיום? "כי הבינה דגוף נכללת ג"כ מע"ס כח"ב זו"ן, ומתוך שהזו"ן הללו דבינה, הם שרשים של הזו"ן דגוף הכוללים שנכללו בהבינה, הם נחשבים כמוהם, וע"כ יצאו גם הזו"ן דבינה למטה מהפרסא דאצילות ביחד עם הזו"ן הכוללים."

שאלה: הוא כותב כאן על צמצום ב' וצמצום ב' שונה מהותית מצמצום א'. והוא מחלק את המקום מטבור דא"ק עד הסיום, מעל הפרסא, למטה מפרסא. הוא מסביר כאן על זה שהזו"ן של בינה למרות שהיו אמורים להישאר מעל הפרסא הם יורדים מתחת לפרסא. למה?

כי זו"ן דבינה שייכים כבר למלכות.

תלמיד: אבל זו בעצם בינה, אלו כלים של העליון.

גם מלכות שייכת לבינה, אבל אלו לא כלים שנמצאים בהשפעה.

תלמיד: האם בגלל שהם שייכים לשירות התחתון?

נגיד שכן. אנחנו צריכים למצוא בבינה איפה בחלוקה כאן יש הפסק בין ספירות ששייכות לכתר, חכמה, בינה, לבין ספירות ששייכות לזעיר אנפין ומלכות.

תלמיד: וזה קורה מז"ת דבינה ומטה.

כן.

תלמיד: וזה הופך אחר כך לשני שלישים תחתונים של תפארת.

כן.

תלמיד: מה זה אומר?

שיש משהו שהוא יכול להיות המשדך בין כלים דקבלה וכלים דהשפעה.

תלמיד: ובאזור הזה, בקשר בין כלים דהשפעה לכלים דקבלה, האם שם נמצאת הבחירה של הנברא?

שם התיקונים.

שאלה: יש מבחינת הספירות חלוקה מאוד לא פרופורציונאלית בין עולמות, פה יש שש, פה יש שלוש. האם אפשר להבין מזה על עושר העולם או על תהליכים שקורים בעולם, על התפקידים שלו?

אנחנו צריכים להתייחס לכל מקום ברוחניות כמיוחד. אם הוא נבדל, אפילו שהוא יכול להיות קטן מאוד, הוא מיוחד. לכן לא ללכת לפי הגודל שלו, כמו כתר, חכמה, בינה, אלא לפי המהות שלו, השייכות לתיקון. עוד מעט לפי זה נבדוק ונציין כל חלק וחלק.

שאלה: למה אנחנו אומרים שדווקא בצמצום ב' יש פרצופים שעובדות בהם גם תכונת ההשפעה וגם תכונת הקבלה יחד באותו פרצוף, האם קודם זה לא היה כך?

בבינה זה כך.

תלמיד: למה? האם בגלגלתא לא היה מעל הטבור, מתחת לטבור, פרצוף אחד?

לא. כי בבינה יש ספירות ששייכות להשפעה וספירות ששייכות לקבלה שמטרתן להוליד ולטפל בספירות התחתונות מגופן, שבינה מולידה מתוך גופה את הפרצופים, וזה לא היה קודם. אנחנו רואים את זה גם בעולם שלנו.

תלמיד: ניקח לדוגמה את פרצוף גלגלתא, היה לו כתר, חכמה ובינה למעלה מטבור ולמטה מטבור היו נהי"ם.

כן.

תלמיד: האם זה פרצוף אחד?

אחד.

תלמיד: האם למעלה השפעה ולמטה קבלה?

אי אפשר להבדיל בדיוק.

תלמיד: הנה פרצוף שיש בו שתי תכונות, השפעה וקבלה, בפרצוף אחד. אז למה אנחנו אומרים שמצמצום ב' הפרצופים עובדים בתכונת ההשפעה?

כי בנה"י דס"ג אין יכולת לקבל בעל מנת להשפיע.

תלמיד: ובנקודות דס"ג אין יכולת לקבל בעל מנת להשפיע מתחת לפרסא.

כן.

תלמיד: אז מה ההבדל בין מתחת לפרסא לבין מתחת לטבור?

מתגלים כלים דקבלה שלא יכולים להיות על מנת להשפיע, ואז הם שייכים למלכות.

תלמיד: האם למטה מטבור זה לא נקרא כלים שלא יכולים להיות בעל מנת להשפיע?

למטה מטבור, לא.

תלמיד: למה?

הם לא נמצאים בזה. ההתפשטות בינתיים היא כזאת שאין את השאלה אם הם על מנת להשפיע או על מנת לקבל.

תלמיד: איך נוצר הטבור דווקא שם? כנראה היה איזה בירור.

אחר כך היה.

תלמיד: מה זאת אומרת אחר כך? כשנולד פרצוף גלגלתא, למה דווקא בטבור נעשה הסוף?

סוף גלגלתא הוא בסיום.

תלמיד: אני מתכוון לתוך. כשטבור מפסיק לקבל, מפסיק את החלק של ההשפעה, למה דווקא שם?

כי אין יותר כלים דהשפעה.

תלמיד: אז היה בירור שמתחת לטבור לא יכולים לקבל.

על מנת להשפיע.

תלמיד: במה זה שונה מפרצוף נקודות דס"ג שגם שם יש בירור שמתחת לפרסא לא יכולים לקבל?

גם שם זה אותו דבר.

תלמיד: למה אנחנו אומרים שמצמצום ב' יש משהו מיוחד במערכת?

כי יש חלק מהכלים שאם הם יקבלו ויש בהם רצון לקבל, אז הם יהיו בעל מנת לקבל, ולכן שורה עליהם צמצום ב'.

תלמיד: האם בגלגתא זה לא היה כך?

לא.

תלמיד: למה?

הם בעצמם לא רצו להשתמש בכלים שלהם.

תלמיד: כלומר בגלגלתא אלו הם בעצמם. ובנקודות דס"ג אחרי צמצום ב', האם המערכת צמצמה?

כן, יש שליטה חיצונית שצריכה לשלוט עליהם, אחרת הם יקבלו על מנת לקבל

תלמיד: ובגלגלתא הם בעצמם לא רצו.

ודאי.

תלמיד: למה זה נקרא "מקום"? מה מוסיף הבירור הזה שזה נקרא "מקום", שעכשיו יש מקומות לעולם אצילות, בריאה, יצירה? איך זה קשור?

המקום מוגדר כי שם פועלים חוקים מיוחדים לאותו עולם. לכן עולם אצילות נקרא "אצלו", שבו יכול להתקיים כל האור העליון.

תלמיד: האם קודם לא היה מקום?

קודם זה לא היה ברור כי לא היה ברור שכולו נכלל מכלים דס"ג.

שאלה: אמרנו שמתחת לטבור בנה"י דא"ק הם לא רצו לקבל, ואחר כך בנה"י דס"ג הם כן רצו לקבל אבל היו צריכים שליטה מיוחדת. למה פתאום הם התחילו לרצות לקבל?

על איזה מקום אתה מדבר?

תלמיד: עשינו עכשיו בירור והבנתי שההבדל בין מתחת לטבור של א"ק לבין מתחת לפרסא של ס"ג, הוא שהכלים מתחת לטבור לא רצו לקבל.

מטבור עד פרסא.

תלמיד: כן. ובס"ג הם כן רצו לקבל. מה פתאום הם כן רוצים לקבל עכשיו ולפני כן הם ידעו שהם לא רוצים לקבל?

לא היה להם מסך שאיתו הם יכלו להגן על עצמם.

תלמיד: בנה"י דא"ק יש מסך.

כן.

תלמיד: והייתה החלטה עד כאן מקבלים בעל מנת להשפיע ומתחת לזה לא מקבלים בעל מנת להשפיע. ואז עברנו לס"ג, שם ירדו נקודות דס"ג מתחת לטבור, ואז קרה משהו לכלים. מה קרה להם שהם פתאום החליטו שהם כן רוצים לקבל, ואז נוצר צמצום ב' וכל הסיפור הזה שאנחנו לומדים?

אז נבדלו כל הכלים שהיו שייכים למלכות הכללית על ידי הזיווג הזה ונעשו לכלים של ס"ג. וכשהאור העליון עובר דרך הכלים דס"ג, הוא מעורר את הכלים האלה לקבל על מנת להשפיע, אבל גם המקום גורם. אם הם היו נגיד למעלה מטבור, אז לא הייתה שום בעיה, אבל מפני שהם נמצאים למטה מטבור, אז כבר אין כאן הגנה שהם יוכלו לקבל בעל מנת להשפיע, אלא זה יהיה בעל מנת לקבל, ולכן נעשה שם צמצום ב'.

תלמיד: האם הפעולה שהכשירה את הכלים האלה לעשות את מה שאמרת, היא שנקודות דס"ג ירדו עד למטה?

כן.

תלמיד: מה מיוחד בפעולה הזאת?

ס"ג שהוא בינה התחבר עם גלגלתא שהיא מלכות.

תלמיד: ומה קרה לכלים?

בינה ומלכות התחברו יחד ויש כאן תופעות. אם מלכות נכנסת לבינה, אז בינה לא יכולה להשתמש בכלים דקבלה שלה.

תלמיד: שוב, אם מלכות נכנסת לבינה אז הבינה לא יכולה להשתמש בכלים דקבלה שלה?

כן, כי בינה זה כולו להשפיע.

שאלה: האם בצמצום ב' התחלקו הרצונות לאלו של השתוות הצורה, אחר כך יש להם סדר ותיקון?

כן.

שאלה: אנחנו לומדים כאן איך נבנית המערכת אחרי צמצום ב'. למה בעל הסולם מלמד אותנו על מקום לד' עולמות הבי"ע ועניין של פרסא בין אצילות לבי"ע, לפני שביררנו ולמדנו על עולם הנקודים, גדלות קטנות עולם הנקודים ושבירה? כי זה צריך להיות אחרי זה, לפי ההגיון.

לא, הוא נותן לנו כאן מקום לארבעה עולמות, הוא מתקרב לזה. כדי להסביר לנו מקום לארבעה עולמות אז על גלגלתא אנחנו למדנו, על ס"ג אנחנו למדנו, נקודות דס"ג למדנו עכשיו, כי זה העיקר. למה נקודות דס"ג הן מאוד חשובות? כי הס"ג הוא בינה. ונקודות דס"ג כך בינה מתחילה להתייחס לתחתונים.

ולכן זה דבר מאוד חשוב איך הן מתחלקות ואיפה הן פועלות ובהן בעצם מתרחשים כל התיקונים.

תלמיד: האם בניית המקום לד' עולמות זה ביטוי של התפשטות ס"ג?

כן. אם לא ס"ג אז לא היה כל הבלגן הזה.

תלמיד: ואחר כך בא עניין עולם הנקודים. מבחינת סיבה ותוצאה - לפי הגיון התיאור של מקום לד' העולמות חייב לבוא אחרי גדלות וקטנות ושבירה של עולם הנקודים, או לא?

זה יסתדר.

שאלה:, כתוב באות הקודמת בהתחלה "והנה תיכף בעת הצמצום, דהיינו בעת עלית המלכות לבינה, עוד מטרם העלית מ"ן והזווג." זאת אומרת אוטומטית הוא בנה כבר את המקום של העולמות.

כן.

תלמיד: מה אנחנו לומדים מזה?

שיש לך חלוקה לעביות שורש א' ב' ג' ד'. במקום הזה יעמדו העולמות לפי מידת הסגירות שלהם או הפתיחות שלהם.

תלמיד: זאת אומרת שהמערכת כבר בזמן הצמצום בונה את כל ההשתלשלות שתבוא להבא?

כן. כי עולמות זה מהמילה העלמה, הסתר והעלמה. לכן עכשיו הם צריכים לסדר את המידות - הסתרה והעלמה לפי כל הפרצופים שיצאו מראש דגלגלתא עד סיום הגלגלתא.

שאלה: באות ס"ו נאמר שמקום בינה דגוף, האם הכוונה לאצילות?

לא. בינה דגופא, זה בינה דגופא. זה בינה, לפעמים אומרים - תפארת.

תלמיד: אחר כך זה משתווה לעולם האצילות שם מסתיים הפרצוף והאור לא יכול לרדת למטה ממקום עולם האצילות שנגמר באמצע התפארת.

כן.

שאלה: איך זו"ן דבינה הולידו את עולם הבריאה, מה פתאום זו"ן דתפארת, כאילו זו"ן דבינה, איך הם הולידו את עולם הבריאה?

מי יכול להוליד חוץ מהם. כשהם מצטרפים לזו"ן הכללי וזו"ן הכללי לבינה הכללית ואז הם מולידים את עולם הבריאה, יצירה, עשייה, ג' עולמות.

שאלה: החלוקה שנעשתה בתפארת היא המיוחדת פה. כי כתר, חכמה, בינה וחצי תפארת, זה מקום עולם האצילות ויש בו אור, ומהחצי השני של תפארת נעשה עולם שלם השייך לתפארת והוא מקום שאין בו אור.

למה הוא שייך לתפארת ולא למלכות?

תלמיד: אמרנו ששם נעשה סדק?

אבל החלק הזה של תפארת יוצא מחוץ לבינה בגלל שיש בו תכונות אחרות.

תלמיד: אבל הוא בכל זאת תפארת, הוא בינה דגופא.

תלוי איפה אתה מדבר עליו, תלוי למי הוא שייך. צריכים עוד לברר את זה.

שאלה: אפשר להסביר בצורה רגשית מה ההבדל בין המקומות שגם בהם אין כלום?

יש כאן הכנה לכלים עתידיים שיוכלו למיין את עצמם ולהתפשט במקומות לפי הכוונות שלהם, עם כל מיני צורות של כוונות. כי איך תחבר כלים דקבלה עם כלים דהשפעה? אתה צריך לדרג את אלה ולדרג את אלה, לתת תנאים לתיקונים שלהם, כדי שאחרי התיקונים תהיה מידת תיקון שווה לכל קבוצה ולפי זה תתקן אותם. זו כל הבעיה.

תלמיד: האם העולם הוא כלי או אור?

העולם הוא כלים.

תלמיד: ומה זה מקום?

מקום לעולמות, אפשר לומר שאלו כלים מדרגה יותר עליונה ממה שנמצאים במקום עצמו.

שאלה: האם אפשר לומר שמקום זה דומם מפני שהמקום לא משתנה?

המקום לא משתנה.

תלמיד: האם זה דומם?

נגיד שדומם.

שאלה: אור החסדים שיורד מתחת לטבור, למה הוא מצמצם את המלכות? הרי הוא מרחיב לה את האפשרות להשפיע הוא לא מצמצם אותה.

כן.

תלמיד: אז למה קוראים לזה צמצום ב'? זה מאוד מטעה. כי הוא נותן כוח לעוד כלים להיכנס להשפעה, לכלים של מלכות. אור חסדים שיורד מתחת לטבור, נותן להם כוחות, אז למה זה צמצום ב'?

כי הכלים האלה לא יוכלו מצמצום ב' והלאה להצטרף לכלים דהשפעה.

שאלה: איזו השפעה יש לידיעת הפתיחה על ההתקדמות הרוחנית של תלמיד?

כדאי בכל זאת להיכנס לתוך הלימוד של פתיחה וככל האפשר להתקשר לבעל הסולם דרך הפתיחה.

תלמיד: שמעתי ממספר חברים ותיקים שלומדים שנים רבות את הפתיחה שמשהו התחדש להם בלימוד, ברגש, בשכל. מה זה אומר שהלימוד מתחדש?

זה אומר שמבינים אותו יותר עמוק, שמתוך ההתקדמות הרוחנית שלהם, גם בהשפעה, הם מבינים יותר את הלימוד.

תלמיד: בצורה רגשית?

כן. זה מעניין מאוד, חשוב מאוד, מפני שקודם הם לא תפסו ואחרי כן תופסים.

תלמיד: אמרת שבסוף גלגלתא אי אפשר היה לקבל כי שם הכלים דקבלה נקיים ונעשתה מידת הדין, שאי אפשר לקבל במקום הזה והעולם לא יכול להתקיים יותר, כאילו מתחת לטבור הכלים לא נכנסו. ועכשיו נקודות דס"ג שזו השפעה נקייה, אין שם שום כלים דקבלה, נכנסות מתחת לטבור והכלים כבר מתחלקים אחרת, לפי ההשפעה, ככל שהם יכולים לקבל לפי השפעה נקייה. ואז יש צמצום ב', זאת אומרת כלים דקבלה לא יכולים לעשות השפעה מתחת לפרסא. נעשתה פרסא וזה צמצום ב', ואז יש טיפול מאוד מיוחד של בינה שהיא מטפלת בכלים האלו, ונעשו מקומות דווקא של השפעה בתוך כלים דקבלה, ואז כבר יש המשך ויש את כל ההתפתחות.

תודה.

שאלה: לגבי עולם הבריאה כתוב "אין יציאתם מחמת עצמם". מי קובע ומי דורש שהוא יצא? יש עולמות שהם צריכים ורוצים לצאת ולעומתם יש בריאה שלא רוצה?

עולם הבריאה באמת נמצא במקום מיוחד, למטה מפרסא. יש בריאה, יצירה, עשייה, וג' עולמות אלה כבר נמצאים במקום שהאור העליון לא יכול להתפשט ממש כמו למעלה מזה, כי למעלה מזה יש את תכונות הבינה ולמטה מפרסא רק את תכונות המלכות. ולכן אנחנו לא יכולים להגיד על עולמות בי"ע שהם עולמות אמתיים כביכול. כולם נולדו בהתקשרות של כלים דקבלה בתוך כלים דהשפעה.

תלמיד: הוא כותב ש"לכן אין הפגם גדול בהם, כי אין יציאתם מחמת עצמם", למה הכוונה?

אני קורא ס"ו, "והנה תיכף בעת הצמצום והנה תיכף בעת הצמצום, דהיינו בעת עלית המלכות לבינה, עוד מטרם העלית מ"ן והזווג שנעשה בנקבי עינים דא"ק, גרם זה שיתחלק פרצוף הנקודות דס"ג דא"ק, לד' חלוקות: א) כח"ב חג"ת עד החזה שלו, הנבחנים למקום אצילות." מטבור דגלגלתא עד הפרסא. "ב) ב"ש ת"ת שמחזה ולמטה עד סיום הת"ת שנעשה למקום בריאה. ג) ג' הספירות נה"י שלו שנעשה למקום עולם היצירה. ד) המלכות שבו שנעשה למקום עולם העשיה."

מה השאלה?

שאלה: השאלה לגבי ס"ז. הכלים שמהם יוצא מקום לעולם הבריאה הם כלים של זו"ן דבינה. כתוב שהפגם שבהם הוא לא כל כך גדול לעומת הזו"ן האמתיים. מה זה אומר שהפגם שבהם הוא לא כל כך גדול?

הם בכל זאת כלים דבינה.

שאלה: הם לא רצו לצאת, אז מי קובע שהם צריכים להיות למטה מפרסא?

כי הם לא יכולים להשתתף בקבלת האור על מנת להשפיע.

(סוף השיעור)