שיעור צהריים 01.10.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש", כרך ג', אסופת "דרגות הסולם", עמ' 2017, מאמר 827. "האלקות עשה את ההסתר"

קריין: רב"ש ג', עמוד 2017, מאמר 827, "האלקות עשה את ההסתר".

האלקות עשה את ההסתר

"יש לשאול בענין שכתוב, "מלא כל הארץ כבודו", כמו כן כתוב בזהר הקדוש, ש"לית אתר פנוי מנך", מה פירושו, הלא היה צמצום, ששם אין האור מאיר. אם כן כבר יש מקום פנוי, כמו שכתוב שעל ידי הצמצום נעשה מקום פנוי.

אלא שיש לפרש, שכל הצמצומים, מה שאנו מדברים, הם רק כלפי התחתונים. מה שאין כן לגבי הבורא אין שום מקום פנוי מיניה, אלא "מלא כל הארץ כבודו". ומה בא זה ללמדינו.

שהאדם צריך לדעת, שבזמן הירידה, שהאדם חושב, ששם אין אלקות המחיה את העולם, הוא טועה. אלא שהוא צריך להאמין, שגם שם בתוך ההסתר, נמצא אלקות, כלומר שהאלקות עשה את ההסתר, בכדי שיהיה לו צורך לקבל גלוי. ואם האדם אינו מאמין בזה, הוא בורח מהמערכה."

שאלה: מה הם השלבים הנכונים של גילוי הבורא מתוך הירידה?

עלינו כל הזמן לשים לב, כדי שגילוי הבורא תמיד יהיה מקסימאלי, מצופה, ויביא לנו שמחה.

תלמידה: אני צריכה לזהות שירידה מגיעה מהבורא ולטובה. למה אני לא רוצה להאמין שגם המצבים הרעים ניתנים ממנו, כדי שנגדל ונרגיש שהוא טוב ומטיב? איך נכון לקבל את הרע המתגלה שהוא מהבורא או ממני?

את הרע שמתגלה צריך לקבל שהוא מגיע מהבורא, כפי שנאמר "בראתי יצר רע בראתי תורה תבלין כי המאור שבה מחזירו למוטב". ולכן אנחנו צריכים את היצר הרע שלנו, את הקליפות, כל מיני התעוררויות, שכעיקרון לא שייכות לבורא, כדי מעליהם כל הזמן להגדיל את הקשר בינינו, ולנסות ליצור כזה מבנה של קשרים בינינו שלחלוטין יגלה את הבורא.

תלמידה: אבל הוא הרי טוב ומיטיב, ואני לא רוצה להאשים אותו שהוא נותן לי את הרע הזה, כי הכול הרי בתוכי והוא לא רע, הוא טוב ומיטיב. כדי להגיע להכרה הזאת שהבורא נותן לי את זה, אני לא רוצה ממש להאשים אותו בזה.

הוא בכוונה עשה כך שאנחנו נתבלבל, שנזדקק לעזרתו, שהוא יעזור לנו, ושנשאף לגלות אותו דווקא כנגד הרצונות האגואיסטים שלנו.

שאלה: אנחנו בקבוצה כל יום מעלות את התפילות שלנו לבורא ומאמינות שהוא טוב ומטיב. אנחנו מתבטלות כלפי הרוחניות ורוצות לשרת את הבורא. האם זו הזכייה שלנו, ההשגה הרוחנית שלנו?

זו עדיין לא השגה רוחנית. אבל זה כבר כוח רוחני מסוים, שאתם משתוקקים, צוברים אותו ביניכם, בקשרים ביניכם, וכתוצאה הוא יהפוך לכוח כללי עצום, חזק, שידחוף אתכם מתוך האגו.

שאלה: מהי הקדושה שיש בהסתרה?

הבורא שנסתר, כלומר שההסתרה מכסה אותו, זה נקרא שהוא מתכסה בהסתרה מאיתנו.

שאלה: כאשר מישהו עושה צמצום ומקבל רק את הרצונות שבעזרתם הוא יכול להשפיע, ויש תחת הצמצום מקום ריק, מה נמצא במקום הריק הזה, האם זה יראת ה'?

במקום הזה נמצא הבורא, ואנחנו כנראה צריכים לעשות עוד פעולה שמגלה אותו. ואז יהיה לנו בורא שמתגלה מתוך החשכה, מתוך ההסתרה. זה מה שצריכים לעשות.

תלמיד: כשהאדם מגלה בתוכו רצון מסוים והוא רוצה לשנות אותו כך שהוא יצמצם את על מנת לקבל שבו ויהפוך אותו לעל מנת להשפיע. איך לבקש את זה נכון כלפי רצון ספציפי?

אפשר לעשות זאת כך, שהבורא שנותן לנו את הרצון ומסדר לנו גם יחס לרצון, היינו כוונה, שהאדם יחשוב שהבורא עושה איתו תרגיל כדי שהוא ישתדל לגלות את ההסתרה, דווקא את ההסתרה לגלות, בכך שייתייחס לבורא. זה כנגד זה צריכים כאן לעשות. יש לנו כאלה תרגילים גם בחיים. כשאני מרגיש שהבורא נסתר ממני, מה קורה לי בזה שגם אני מסתיר את עצמי כלפי הבורא, האם מינוס על מינוס נותן פלוס.

שאלה: קרה צמצום והאור לא מאיר על העולם שלנו במידה השלמה. איפה במקום הריק, במקום הפנוי, האלוהות נמצאת? איזו אפשרות יש לגלות אותה?

קודם כל העולם שלנו הוא לא ריק, נמצאות בו כל הנשמות והן כולן מקושרות ביניהן, קשורות זו לזו. מלבד זאת, זה שאנחנו מחוברים בינינו, קשורים בינינו, זה אומר על כך שבנו נמצא האור העליון. כל השאלה היא רק, איך אנחנו יכולים לגלות אותו.

האלוהות, הבורא שצייר אותה, הוא גם עשה הסתרה. יוצא, שאנחנו מצד אחד נמצאים בהסתר, ומהצד האחר נמצאים בגילוי. המצבים האלה, גילוי והסתר, הם יכולים להיות אצל כל אחד ואחד. אם אנחנו מרגישים ירידה, כלומר שהרוחניות לא מושכת אותנו, והאלוהות בצורה כזאת לא מאירה ולא יכולה לחייב את העולם ואת כל בני אדם, שרוצה למלא אותם, זה אומר שהאלוהות בעצמה עושה על עצמה הסתרה.

זה נעשה כדי שלאדם יהיה צורך לגלות את הבורא. ואם אדם לא מאמין בזה שאת זה הבורא עושה לו, אז הוא עוזב את הרוחניות וחוזר לחיים הגשמיים. אבל אם הוא בכל זאת אומר לעצמו "זה לא אני, אלא זה הבורא עשה לפניי כדי שאני לא אעזוב אותו, שאני אחזיק בו בכל הידיים והרגליים", אז יוצא שהוא לא בורח מהמערכה, אלא הוא מחייב את הבורא שיבוא ויתקרב אליו.

שאלה: אם הרגשת האני מגבילה אותי להגיע לדבקות בבורא, אז האם אהבה שלמה יכולה להיות קיימת אם מי שאוהב הוא כן נשאר, ונעלם רק האני האגואיסטי?

מה שנעלם זה האני האגואיסטי.

תלמידה: יש שני אני, אני האגואיסטי שחושק רק עבור עצמו, ויש את האני שמלא באהבה, זה נכון?

נניח שכן.

שאלה: מתי מתקבלת הבחירה של המקובל בזמן הירידה לברר שהכול מגיע מהבורא כדי שהוא יוכל לעלות?

זה יכול להיות בזמן הירידה, זה יכול להיות בזמן רגיל, כשאין לו כאלה עליות וירידות, אבל זה מתקבל על ידי החלטתו של האדם.

תלמיד: מה זו התנועה הפנימית שעושה המקובל כדי לסובב את עצמו לכיוון הבורא ממצב שהוא חושב שאולי זה מהבורא אבל הוא לא מרגיש אותו. מהי התנועה הפנימית שעל ידה האדם יכול לסובב את עצמו כלפי קשר עם הבורא?

זה קורה כאשר האדם מבין שכל מה שקורה איתו קורה לפי רצון הבורא, ועכשיו הגיע הזמן שהוא יעשה את הפעולה שלו, את התנועה שלו לקראת הבורא, והוא פועל בצורה כזאת.

תלמיד: המקובל מקבל כזאת החלטה שעכשיו בכוח אני מכניס את עצמי למצב של קשר עם הבורא?

כן.

תלמיד: איך זה נעשה? איך בכוח לדחוף את עצמך למצב של קשר עם הבורא?

הרי אלו אותם התרגילים שאנחנו עושים כל פעם. הבורא נותן לנו את התרגילים האלה בכוונה, כדי לבלבל אותנו, כדי לקרר אותנו, ואנחנו להיפך, משתוקקים אליו ורוצים לעלות אליו.

תלמיד: איך אני תופס את עצמי בשיער ומעלה את עצמי לבורא, למדרגה אחת גבוהה מזו שבה שאני נמצא עכשיו? איך אני עושה את זה, אני מבקש מהחברים שיעזרו, שיהיה לנו איזשהו כוח שיעלה אותנו יחד?

תבקשו כולכם יחד כמו במקהלה, "תן לנו כוח, אנחנו מבקשים שתעלה אותנו אליך, כולנו יחד רוצים להיאחז בך, זה בזה ובך".

תלמיד: איך לגרום לכך שהתפילה הזאת באמת תפעל? הרי כל יום אנחנו כותבים עם החברים תפילה, אבל איך למקד אותה כדי שהיא תעלה אותנו?

מה אתם צריכים בשביל זה? אני לא רואה שאתם ממש זקוקים לזה. צריך להמריץ, להרגיז זה את זה בכיוון הזה, לדחוף טיפה כדי שבכל אחד יתעורר אותו הרצון לעלות למעלה ולמשוך את כל האחרים איתו כמו בטיפוס על הר, ואז נקבל תשובה מהבורא שבהכרח יסדר אותנו.

תלמיד: האם מקובלים יכולים לדחוף כך אחד את האחר, לעורר זה את זה בצורה כזאת כדי שברגע מסוים בזמן, בשיעור, בכנס, ניתן יהיה לעשות את השינוי הזה, את העלייה הזאת?

בטח שהם יכולים לעשות את זה והם גם עושים את זה. רק נראה לנו שאנחנו יכולים לעשות את זה בתנועה אחת, אבל זה לא נכון. אנחנו נתקלים כאן בבעיות שצריך לפתור בכל רגע נתון, ולחלק את התנועה הרוחנית הזאת בצורה מאוד ברורה, לפי האפשרויות, בצורה מאוד מדויקת.

תלמיד: מה זה אומר לחלק את התנועה הזאת לפי האפשרויות?

להיות ככל האפשר בתשומת לב כדי להיות בתכונת ההשפעה, וכל הזמן לבקש שהבורא יספק אותנו.

שאלה: נתת כדוגמה את העלייה בהר, ויש כזאת תופעה שכאשר עולים גבוה אין אוויר, קר, אין חמצן, והאדם אפילו לא שם לב שהוא קופא ומת. האדם דווקא מוריד מעליו בגדים, זה מין פרדוקס כזה. ואצלנו יש משהו דומה, עם כל הבלבול מכל הנתק הזה, אם אין לי ייסורים אז אני לא ארצה לעלות. אנחנו אומרים שאנחנו לא שואפים לייסורים, אלא אנחנו שואפים לחיבור, אבל אם אין ייסורים אז אני לא ארצה לעלות, אני לא ארצה להוציא את עצמי מזה. איך לצאת מהמעגל הסגור הזה?

בזה יעזרו לך החברים האחרים. כאשר אתה מרגיש את עצמך בעלייה, מתוך זה שאתה מחובר איתם אתה תרגיש את עצמך בירידה. וכאן יתעורר בך בהכרח הרצון להתקשר עימם ולעלות יחד איתם.

שאלה: מה זה "וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ"?¹

פנים של הבורא זה האור העליון, תכונת ההשפעה, האהבה, כל טוב לכולם. אחוריים של הבורא זה ההיפך, האדם לא יכול לראות שם שום דבר טוב, וכל הדרך שלנו היא לגלות את הטוב ולברוח מהרע, זה מה שקורה.

שאלה: אם פנים זה הטוב של הבורא, האהבה של הבורא, אז למה כתוב "וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ"? אולי הכוונה בלא יראו מלשון פחד, ולא מלשון ראייה?

עד שנגיע להשתוות הצורה, פנים אל פנים, אנחנו צריכים להיות בגילוי של הבחנות שונות ולהתקרב אליו אך ורק כמו שכתוב "פנים אל פנים".

שאלה: איך מתוך ההסתרה לעשות מאמצים ולהידבק לבורא, כך שזה לא יהיה עבור עצמי כי אני מרגישה רע? איך לבנות את הכוונה אם הרצון לקבל מושך לעצמו?

צריך לחשוב איך אני יכול להתייחס לחברים בעזרה הדדית כלפיהם.

תלמידה: כלומר לעשות את זה עבור החברים, שאני לא אפול אלא אהיה דבוקה איתם? שההפרעה הזאת לא תבדיל אותי מהם?

כן.

תלמידה: בעולם שלנו יש תנאים שאני עצובה מהם אבל באותו רגע אני מבינה שזה לא נכון, שיש אי הצדקה של הבורא וספק לגבי השגחת טוב ומיטיב. אני מבינה את זה ובכל זאת מודה לו, אבל הצער עדיין שם, וזה ממש מציק לי, למה אני לא חושבת על הבורא אלא על הבעיה הזאת? יש לי כזה בלבול, מה לעשות עם זה?

זה מצב ששולח לך הבורא, ואת צריכה לבקש את התגובה שלך לזה והכול יצא כמו שצריך.

שאלה: מה ההבדל בין הסתר וירידה או שזה אותו דבר?

בין הסתרה וירידה אין שום קשר. הסתרה זו פעולה מהבורא, שהוא נסתר. וירידה היא פועל יוצא של ההסתרה, שבה האדם מוצא את עצמו אחרי שהבורא נסתר ממנו. אנחנו צריכים להתחיל מיד לבקש מהבורא שהוא יעלה אותנו, יקרב אותנו אליו, ובצורה כזאת יאפשר לנו לעלות מתוך ההסתרה.

שאלה: איך לגלות את גדלות ה' כשהיא נסתרת מאיתנו?

לפי חוק השתוות הצורה. ככל שנרצה להודות לבורא, לקרב אותו או להתקרב אליו, ככל שנרצה לממש את זה, אז נראה שבזה אנחנו מקרבים את הבורא אלינו.

שאלה: כשיש ירידה מתעוררות הרבה שאלות, כלומר הריקנות שנוצרת בנשמתו של האדם היא לא ריקנות אלא זה מילוי מהבורא. האם זה אומר שכל השאלות שהיו בנשמה או על מאמרים שונים הן דווקא מתמלאות על ידי הבורא, כלומר אחרי שכבר האדם יוצא מתוך הירידה השאלות הפנימיות מתממשות בפועל, בעשירייה כמובן?

נכון מאוד.

שאלה: אמרת שגם אתה מסתיר עצמך מהבורא. דיברת קודם על זה שהאדם יכול לעשות תרגיל הפוך, שאם הבורא מסתיר את עצמו ממני, אז אולי גם אני מסתיר את עצמי ממנו, ולהתחיל לבדוק את זה. איך עושים את זה? מה זאת אומרת שאני מסתיר את עצמי ממנו?

אני עושה כלפי הבורא את כל הפעולות שיכולות לגלות אותי כלפיו, ואני לא מסתיר את עצמי. תנסו כך לעשות ותראו איזו הרגשה אתן מקבלות בחזרה.

שאלה: כתוב "מלא כל הארץ כבודו". אתה יכול להסביר את זה?

מלא כל הארץ כבודו, הכוונה היא שהבורא ממלא את כל המציאות.

שאלה: אני לא כל כך הבנתי למה התכוונת בלגלות את עצמי לבורא.

הכוונה שאנחנו רוצים לגלות את עצמנו כלפי הבורא, את הרצונות שלנו, את הכוונות שלנו, את המחשבות שלנו.

תלמידה: האם זה המאמץ שלנו להידמות, להיות בהשתוות הצורה איתו?

אני לא יודע, אבל בצורה כזאת אני רוצה להתקרב אליו.

שאלה: הזמן והרגע של גילוי הבורא, האם זה קורה בזמן אספת החברים?

כן.

שאלה: אם מלא כל הארץ כבודו, אז האם הבורא נסתר או שאנחנו נסתרים מזה שלא בנינו כלים דהשפעה?

זה אותו דבר.

שאלה: בתחילת השיעור אמרת שהעולם שלנו לא ריק ויש בו נשמות. האם אפשר להגיד שכולנו חברים לעת צרה בעולם הנבזה הזה?

למה "לעת צרה"? העולם שלנו הוא הנמוך ביותר, ברא אותו הבורא, כדי שאנחנו נעלה ממנו אליו, לבורא. לכן יש לנו משימה מאוד חשובה, גדולה, ואנחנו מיוחדים, כולנו מיוחדים. לכן לא להגיד כך, כאילו מה עשה הבורא. הוא עשה הכול בצורה לגמרי נכונה, ואנחנו עוד נראה עד כמה כל המטרות והפעולות שלו הן נכונות, צודקות, מוצדקות.

שאלה: מה צריך לעשות תלמיד כדי לבנות קשר פנימי עם הרב, שהקשר הזה יהיה כל כך חזק שהוא יהיה למעלה מהגופים והזמן, שהוא יהיה קשר נצחי, ונהיה ההמשך של המורה שלנו?

זה תלוי רק בכם. אם תלמדו את מה שאני מלמד, ותשתדלו לחשוב כמוני ולגלות את הבורא, אז הכול יצליח ונהיה יחד.

שאלה: הבוקר אמרת שאנחנו יכולים לשנות את מצב העולם דרך החיבור שלנו. האם אתה חושב שאם נשתמש בזמן החגים בשיעור צהריים כדי לעשות דקה אחת של תפילה משותפת יחד עם כולם, זה יכול לעזור לשנות את הדברים?

אם משהו יכול לעזור, אז זו רק תפילה. אם נרצה להתחבר ולהתפלל מתוך החיבור שלנו לבורא, אז זה מה שצריך, שום דבר חוץ מזה לא יעזור לנו.

שאלה: אם הטוב של הבורא מתגלה בפניו של הבורא, וכתוב שאנחנו לא נראה את פניו, אז למה אנחנו מבקשים להידבק בבורא כדי שיגלה לנו את אורו?

אנחנו רוצים להגיע לדבקות פנים בפנים עם הבורא, הפנים שלו בפנים שלנו, כך אחד לאחד. אנחנו מאוד מקווים שיש לנו לזה דרך, וכן נזכה לכזאת דבקות בבורא.

שאלה: אם כבר יש לנו הרגשה שהבורא הוא טוב ומיטיב, אז האם אנחנו צריכים בקבוצה לעשות מעצמנו "מיני בורא", להתאחד זה עם זה ועם כל הכלי העולמי וכל העולם, ולבנות את זה כלפי חוץ, או שזה מאוד ילדותי?

זה מעט ילדותי, אבל בעיקרון כך זה צריך להיות, ואת מצב הזה כולנו צריכים להשיג.

שאלה: בתחילת השיעור שמעתי שאמרת שהוא לא מרגיש ממנו רצון לעלות, ושאנחנו צריכים להרגיז קצת זה את זה, לעקוץ, כדי שהבורא יופיע. איך לעשות את זה מנקודת קשר נכונה? כי זה הרבה פעמים יכול להישפך לאגו. איך נכון לעורר אחד את השני?

איך לעשות את זה נכון? אנחנו בהדרגה עושים את זה כל יום בצעדים קטנים כשאנחנו לומדים את החומרים שלנו. אתם בעצמכם אפילו לא שמים לב עד כמה אתם משתנים.

תלמידה: כשאנחנו נפגשות בעשירייה, כמובן שאי אפשר לעשות את זה בלי תפילה לבורא. אבל כאלה פעולות צריכות איכשהו לנבוע מזה שאני קצת עוקצת, מעוררת את העשירייה, אני לא יכולה לעשות את זה כלפי חברה אחת ספציפית. אז איך לעשות את זה נכון?

כמו שאתן עושות. לאט לאט אתן נכללות בעבודה הזאת, והבורא הוא מנהל את כל זה.

שאלה: מה ההבדל בין הסתר לירידה או שזה אותו דבר?

בין הסתרה לירידה אין שום קשר, הסתרה זו פעולה מהבורא שהוא נסתר, וירידה היא פועל יוצא של ההסתרה שבה האדם מוצא את עצמו אחרי שהבורא נסתר ממנו. ואנחנו צריכים מיד להתחיל לבקש מהבורא שיעלה אותנו, יקרב אותנו אליו ובצורה כזאת יאפשר לנו לעלות מתוך ההסתרה.

שאלה: איך לגלות את גדלות ה' שהיא נסתרת מאיתנו?

לפי חוק השתוות הצורה. ככל שאנחנו רוצים להודות לבורא, לקרב אותו או להתקרב אליו, ככל שאנחנו נרצה לממש את זה, אנחנו נראה שבזה אנחנו מקרבים את הבורא אלינו.

שאלה: כשיש ירידה מתעוררות הרבה שאלות, כלומר הריקנות הזאת שנוצרת בנשמתו של האדם היא לא ריקנות תכלס, אלא זה מילוי מהבורא, אז זה אומר שכל השאלות שהיו בנשמה או מאמרים שונים, דווקא זה מתמלא על ידי הבורא? כלומר אחרי שהאדם כבר יוצר מתוך הירידה, השאלות האלה הפנימיות מתממשות בפועל, בעשירייה כמובן?

נכון מאוד.

תלמיד: דיברת קודם על זה שהאדם יכול לעשות כזה תרגיל הפוך, שאם הבורא מסתיר את עצמו ממני אז אולי גם אני מסתיר את עצמי ממנו ואתחיל לבדוק את זה. איך עושים את זה, מה זאת אומרת שאני מסתיר את עצמי ממנו?

שאני עושה כלפי הבורא את כל הפעולות שיכולות לגלות אותי כלפיו ולא מסתירה את עצמי. תנסו לעשות כך ותראו איזו הרגשה אתן מקבלות בחזרה.

תלמידה: כתוב "מלא כל הארץ כבודו". אתה יכול להסביר את זה?

מלא כל הארץ כבודו, הכוונה היא שהבורא ממלא את כל המציאות.

שאלה: אני לא כל כך הבנתי למה התכוונת, לגלות את עצמי לבורא.

שאנחנו רוצים לגלות את עצמנו כלפי הבורא. את הרצונות שלנו, הכוונות שלנו והמחשבות שלנו.

תלמידה: זאת אומרת המאמץ שלנו להידמות, להיות בהשתוות הצורה איתו?

אני לא יודע, אבל בצורה כזאת אני רוצה להתקרב אליו.

שאלה: הזמן והרגע של גילוי הבורא זה קורה בזמן אספת החברים?

כן.

שאלה: מי נסתר אם מלא הארץ כבודו, אז זה הבורא נסתר או שאנחנו נסתרים מזה שאנחנו נסתרים מזה שאנחנו לא בנינו כלים דהשפעה?

זה אותו דבר.

שאלה: בתחילת השיעור אמרת שהעולם שלנו לא ריק, ויש בו נשמות. האם אפשר להגיד שאנחנו כולנו חברים לצרה, שאנחנו בעולם הנבזה הזה?

למה "לעת צרה"? העולם שלנו הוא הנמוך ביותר, בנה אותו הבורא כדי שאנחנו נעלה ממנו אליו, לכן יש לנו משימה מאוד חשובה, גדולה, ואנחנו מיוחדים. כולנו מיוחדים. אז לא להגיד כך, שכאילו מה עשה הבורא, הוא עשה הכול בצורה לגמרי נכונה. אנחנו עוד נראה עד כמה כל המטרות והפעולות שלו הן נכונות, צודקות, מוצדקות.

שאלה: מה צריך לעשות כדי לבנות קשר פנימי עם הרב ושהקשר הזה יהיה כל כך חזק, שהוא יהיה למעלה מהגופים והזמן שלנו, שיהיה קשר נצחי ולהשתדל להיות ההמשך של המורה שלנו?

זה תלוי רק בכם, אתם תלמדו את מה שאני מלמד ותשתדלו לחשוב כמוני ולגלות את הבורא, הכול יצליח, ונהיה יחד.

שאלה: הבוקר אמרת שאנחנו יכולים להזיז את מצב העולם דרך החיבור שלנו. אז השאלה, האם אתה חושב שאם אנחנו נשתמש בזמן החגים בשיעור צהריים נעשה דקה אחת של תפילה משותפת יחד עם כולם, האם זה יכול לעזור לשנות את הדברים?

אם יכול משהו לעזור, אז רק תפילה. ואם אנחנו נרצה להתחבר ולהתפלל מתוך החיבור שלנו לבורא, זה מה שצריך ושום דבר חוץ מזה לא יעזור לנו.

שאלה: אם הטוב של הבורא מתגלה בפניו של הבורא וכתוב שאנחנו לא נראה את פניו, אז למה אנחנו מבקשים להידבק בבורא כדי שיגלה לנו את אורו?

אנחנו רוצים להגיע לדבקות פנים בפנים עם הבורא, הפנים שלו עם הפנים שלנו, כך אחד לאחד, ואנחנו מאוד מקווים שיש לזה דרך ואנחנו כן נזכה לכזאת דבקות בבורא.

שאלה: כבר יש לנו הרגשה שהבורא הוא טוב ומיטיב, אז אנחנו צריכים בקבוצה לעשות עצמנו כמו "מיני בורא" ולהתאחד זה בזה ועם כל הכלי העולמי וכל העולם, ולבנות את זה כלפי חוץ, או שזה מאוד ילדותי?

זה טיפה ילדותי אבל ככה זה צריך להיות ואת מצב הזה כולנו צריכים להשיג.

שאלה: אמרת שאדם לא מרגיש ממנו רצון לעלות ושאנחנו צריכים להרגיז זה את זה במקצת, לעקוץ, כדי לעורר את עצמינו. איך לעשות את זה מנקודת קשר נכונה, כי זה הרבה פעמים יכול להישפך מהאגו. איך נכון לעורר זה את זה?

צריך לעשות את זה נכון. אנחנו בהדרגה עושים את זה כל יום בצעדים קטנים כשאנחנו לומדים את החומרים שלנו. אתם אפילו בעצמכם לא שמים לב עד כמה אתם משתנים.

שאלה: אבל בכל זאת, כשאנחנו נפגשים עם העשירייה כמובן שאי אפשר לעשות את זה בלי תפילה לבורא. אבל כאלה פעולות הן צריכות איכשהו לנבוע מזה שאני קצת עוקצת, מעוררת את העשירייה, אני לא יכולה לעשות את זה כלפי חברה אחת ספציפית, אז איך לעשות את זה נכון?

כמו שאתן עושות. לאט לאט אתן נכללות בעבודה הזאת, והבורא - הוא מנהל את כל זה.

תבינו אחרי כן.

שאלה: היום שמענו על אפשרות שמתגלה לנו, כולנו קיבלנו חשיבות. איך נכון להיות אחראית לפני הבורא על הפעולות שלנו?

על איזו הזדמנות את מדברת?

תלמידה: עכשיו זמן מיוחד כשהחגים שמתחילים. ויש אפשרות בפני קבוצת "בני ברוך" להיות באחריות כלפי כל העולם.

כן, יש לנו הזדמנות מיוחדת להתחבר, לגלות את הבורא בקשר בינינו. לתפוס בו ולעשות צעד אל תוך ההיכל שלו. אני מזמין אתכם לזה.

תלמידה: איך לא לפספס את האפשרות הזאת שאפילו לא תהיה מחשבה ששום דבר לא יוביל אותנו לדרך אחרת?

תחזיקו בי.

שאלה: האם בזמן הפרעה, אני יכולה לשאול מה הבורא מצפה ממני?

את צריכה לבקש את זה לא רק בזמן הפרעות אלא בכל צורה, בכל רגע אפשר לבקש את זה מהבורא.

תלמידה: איך לתפוס את התשובה שלו ולא את התשובה של המוח שלי?

לא לעשות מעבר לזה. פשוט לבקש שתביני בצורה נכונה את ההפרעות שלו ותסיקי את המסקנה הנכונה, ותגלי בתשובה שלך הנכונה את ההפרעה ששלח הבורא, את השמחה שלו.

שאלה: יש לחברה שני ילדים נכים, זה לא עונש מהבורא. האם יש לזה קשר להתפתחות רוחנית? היא לא יכולה לשאול אותך, היא מפחדת.

הכול טוב. ישנם מקרים כאלה ולא מעט. בחוכמת הקבלה אנחנו לומדים עליהם, בקרוב אנחנו נגיע לזה. ואז היא תראה שאיפה שנדמה לה כמקום של צער, מקום לא טוב כאילו, זה בעצם שפע וטוב שמושפע לה מלמעלה.

שאלה: מהו המאמץ שיכול לעזור לנו לחזור חזרה לקשר אחד עם השני ודרכם לקשר עם הבורא?

כאשר יש לנו הסתרה, אנחנו רוצים להגביר את הקשר עם החברים, עם הקבוצה ועם הבורא.

תלמיד: האם המאמץ הזה יכול להתבטא בצורה מאוד גשמית, נגיד תזכורת בטלפון?

יכולות לשים מה שאתן רוצות.

שאלה: אמרת להחזיק בך, איך להחזיק בך ולתמוך בך ולתת לך?

רק בעל ידי זה שאתם מחזיקים זה בזה ובבורא וכל הזמן רוצים להיות יחד ושבמרכז יהיה הבורא.

שאלה: כשאני מרכינה את הראש, אז מתגלה לי מה היה מוסתר, רמת הרצונות או הכוונה של הרצונות שלי. וכתוב כאן שהבורא עשה את ההסתר כדי שיהיה לי צורך לקבל את הגילוי. האם הגילוי שאני מקבלת לא מקטין את ההסתר, וההסתר תמיד נשאר? האם אפשר להגיד שזה כמו כלי לגילוי, או שההסתר הזה בכל זאת הוא כמו מתמוסס והכול מתחיל להיות מובן וברור?

מה נראה לך?

תלמידה: נראה לי שההסתר לא נעלם לשום מקום, אפילו כשיהיה גלוי.

כן.

תלמידה: האם העבודה שלנו היא בהסתר כפול?

למה בהסתר כפול?

תלמידה: בהרגשה שלי יש שתי דרגות של ביטול?

לא על זה מדובר.

תלמידה: אלו כאילו אותן מילים, אבל זה לא באותו מקום של הפרצופים.

נכון מאוד.

שאלה: רב"ש בסוף המאמר מדבר על זה שאם האדם אינו מאמין שבתוך ההסתר יש את האלוהות, אז הוא בורח מהמערכה. כולנו כאילו מבינים, מאמינים, אבל למה כל כך קשה לבצע את זה, פרקטית?

מה קשה לבצע?

תלמידה: להאמין שבתוך ההסתר יש את האלוהות?

אני חושב שזה לא קשה. מי עושה את ההסתרה הזאת? זאת פעולה מיוחדת של הבורא. ופעולה מיוחדת אחרת שלו, תהיה גילוי שלו. גם את זה וגם את זה הוא עושה.

שאלה: כל מי שלומד, מבין. אנחנו למדנו את זה בהתחלה וכולנו מבינים את זה. אבל למה אנחנו לא יכולים לגלות, למה צריך עוד משהו?

יותר מזה לא צריך כלום, רק תפילה נכונה. רק בקשה נכונה לבורא שהוא יסיר את ההסתרה. וכאשר תרגישו שהכול מתגלה בפניכם, אתם פשוט תיגנבו ממה שימלא אתכם, מה שתראו, מה שתרגישו, זה פשוט ימלא ויעלה אתכם. כאילו אתם בעצמכם הפכתם להיות לאיזה בלון, כדור פורח.

שאלה: למה ירידה היא כניתוק מהאור, אם הירידה עצמה זה חלק ממטרת הבריאה והיא מכוונת לתיקון. יוצא שהאדם בירידה יכול לראות את האור, אם יש בו אמונה ש"אין עוד מלבדו"?

כיוון שבירידה האדם מתרחק מהבורא.

תלמידה: אם יש לו אמונה ש"אין עוד מלבדו" אז הוא יכול להרגיש שזה לטובתו.

אם הוא בירידה ויכול להרגיש ש"אין עוד מלבדו", אז זו לא ירידה.

תלמידה: האם זה נדמה לו כך?

תקראו יותר חומרים, את כל המאמרים שעברנו בשיעורים האלה, הכול ברצף. זה צריך כבר להצטבר בכם ואתם צריכים כבר להוציא את זה כלפי חוץ. כל טוב.

(סוף השיעור)

---

1. שמות ל"ג, כ"ג↩