בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 27.7.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חורבן כהזדמנות לתיקון*

1. אנחנו נמצאים בדיוק במצב החורבן אבל גם מבינים שזה חייב להיות כך, אנחנו חייבים לעבור את המצבים האלו כדי בסופו של דבר להגיע לתיקון. הנברא לא יכול לגלות משהו אחד אלא כנגד השני, ולכן אם אנחנו צריכים להכיר את הבורא, אנחנו צריכים להכיר את כל הנקודות שהם נגד הבורא, דבר והיפוכו, בין חושך ואור, כך אנחנו מגיעים לרגשות ולהבנות שלנו. לכן אנחנו צריכים לעבור דרך החורבן, לתיקון.

2. הבקשה שלנו צריכה להיות מכולנו יחד, מהעשירייה, ואז הבורא עוזר, וגם לא בצורה ישירה. יכול להיות שהוא עושה לנו כל מיני הכבדות והפרעות כדי שנברר מה עוד חסר לנו ונתחבר בינינו בסגנון יותר חזק, צמוד, ובבקשה יותר מכוונת אליו. יש כאן כמה פרטים שאנחנו צריכים לראות כהכרחיים שצריכים להתחבר בפנייה שלנו לבורא. בזאת אנחנו בונים מקום שבו הוא יכול לגלות את עצמו.

3. לא חשובים לנו הטעמים שאנחנו טועמים, טובים, רעים, עפר, מתוק, לא חשוב. אלה רק סימנים היכן אנחנו נמצאים כלפי הבורא. לכן *הבקשה שלנו היא לא שנרגיש את מצבנו כטוב, אלא שנתחבר כדי לתת מקום לבורא להתגלות ולעשות לו בכך נחת רוח*. איך אנחנו נרגיש, זה לא חשוב לנו, ויוצא שככל שאנחנו מתקדמים במעלות הסולם אנחנו מגיעים דווקא למצבים יותר קשים ופחות נעימים, יותר ריקניים בכלים דקבלה, אבל זה לא חשוב לנו כי אנחנו רוצים להגיע יותר ויותר לכלים דהשפעה.
   
   לכן *הדברים המתוקים שחשבנו קודם שאנחנו מקבלים ברוחניות, ודאי שאנחנו שוכחים, לא מקבלים אותם בחשבון, דוחים אותם. מה שאנחנו צריכים זה רק להרגיש שאנחנו בונים מקום לבורא, מגלים את השכינה*.

4. אם יש לנו בעיה מיוחדת מסוימת בעשירייה, אנחנו צריכים להגיע לחיבור בינינו ולברר כמה ההפרעה הזאת עזרה לנו להתחבר. במידה שהיא גורמת לנו להתחבר, אנחנו יכולים לפנות לבורא, ואז הבורא מתחבר בנו לפי אותה בעיה של החבר הפרט שלנו. יוצא שאנחנו בזאת עוזרים לריפוי של הבעיה וכך מגלים את הבורא על פניה.

5. ש: איך אנחנו כופים על עצמנו תיקון והסתכלות רק על החיבור..?
   ר: זה הכל לפי מה שאנחנו לומדים, *רק על ידי חיבור ותפילה*. אין לנו שום דבר בידיים שלנו חוץ מזה. הבורא הכין בנו רק את בחינות הרגשת החיסרון. חיסרון חייב להיות מכוון לבורא, לכן הוא שבר אותנו ואנחנו בחיבור בינינו מייצבים את מידת החיסרון, גם בכמות וגם באיכות, ואז הוא מתחיל להתגלות.

6. אנחנו צריכים תמיד להשתדל להרגיש מה אנחנו חושבים על העליון בכל רגע ורגע. אם אני לא חושב עליו, סימן שהוא כאפס בעיני, לא קיים. אם אני חושב עליו אבל עוסק במה שחשוב לי, אז אני מזלזל בו ולא שם לב אליו, כאילו שאני פשוט נמצא בנוכחותו אבל זה לא חשוב לי.
   
   *חשוב מאוד שתמיד נשקול כמה אנחנו באמת מתייחסים בכל רגע ורגע לבורא, שנמצאים בו לפניו. ככל שיכולים בזה לזלזל, להתרחק, להזיז אותו מאיתנו, כאילו ולהתעסק בעסקים שלנו, לפי זה אנחנו מרחיקים את עצמנו מהעבודה הרוחנית בעצמנו*. לכן כדאי בכוח כל הזמן להחזיר את עצמנו לנוכחות הבורא. אין עוד מלבדו, תמיד אני נמצא לפניו. *ככל שבצורה מוחשית אתאר לעצמי שאני נמצא מול הבורא, כמו שכתוב שויתי את ה' לנגדי תמיד, בצורה כזאת יותר ויותר נהיה קשורים אליו, ויותר רחוקים מהשקרים, מהדמיונות ומכל צורות השקר*.

7. בעליות הגשמיות אנחנו רואים את עצמנו עולים ביחס לאחרים. מה שאין כן, *ברוחניות אנחנו עולים ככל שאנחנו מעלים את הבורא. רק בכך תלויה העלייה שלי. זאת אומרת כמה הבורא גדול בעיני, כמה אני מבטל את עצמי לעומתו, כמה אני מוכן לשרת את כולם*. זה מה שהבורא נתן לפני כל העולם, בזאת אני מתקדם, עולה ברוחניות.

8. ש: האם ניתן לבקש על ייסורים..?
   ר: לא, זה לא טוב, לא בעיני בני האדם ולא בעיני הבורא. אם אתה כבר פונה לבורא, למה אתה מבקש על ייסורים. אתה צריך לבקש על הדברים הטובים. מהבורא לא יכול להיות שמגיעים ייסורים, אלא הם באים בצורה הפוכה, באינברסיה. *הבורא הוא מקור האור העליון, ולכן אתה צריך לבקש ממנו רק את מה שיש לו, לא ייסורים, לא בעיות, לא מכות או מחלות וכן הלאה, אלא רק דברים טובים*.

9. ש: צריך לכאוב לאדם אם הוא רואה פגמים בחברים?
   ר: ודאי שאם אני והחברים הם גוף אחד, ואנחנו עוד מעט נגלה זאת, שאנחנו לא רק תלויים זה בזה כדי שכל אחד רוצה לעלות למעלה, אלא שאנחנו תלויים זה בזה כדי שהבורא יתלבש בנו ויקשור אותנו, ונרגיש את עצמנו כחלקים של אותה הנשמה, והכי קרובים בתוך הנשמה מכל יתר החלקים. זה יתגלה מלמעלה בין אם אנחנו רוצים או לא רוצים, לכן אנחנו צריכים כך להתייחס לחברים.

10. ש: איך לשכנע את החבר או לעזור לו שדווקא בחיבור יש את גדלות הבורא..?
    ר: *לעזור לו, לתת לו דוגמאות, לעורר אותו. תנסו בכל הכוחות לעורר אותו, לחבר אותו, לחבק אותו, לקרוא עימו יחד. תדברו ביניכם בנוכחותו איך אנחנו צריכים להגיב ולהגיע לקשר עם הבורא, מה קורה לנו כשאנחנו מגיעים לקשר עם הבורא. תנסו, תנסו*.

11. ש: איך להגביר את כוח האמונה כאשר הוא סובל ולא מסוגל לעשות שום דבר..?
    ר: רק על ידי ההתעוררות עם החברים. הוא יכול לקרוא, לשמוע כל מיני שיעורים שלנו, אפילו שירים. *האדם יכול לעורר את עצמו אבל יותר מועיל זה בהתקשרות עם החברים. תנסו כל מיני אמצעים כדי להתאושש, לשמוע משהו, לקרוא, לשיר שירים, יש לנו מלא בארכיון, וכך להתעורר*.

12. ש: מה זה להתפלל עבור יסורים?
    ר: *שהייסורים יעזרו לך, שלא יעברו סתם עליך. תבין שהם באים כדי לעורר אותך ולכוון אותך*.
    
    ש: אני לא מתפלל שהם יהיו או לא יהיו?
    ר: לא, *זה בכלל לא עניין שיהיו או לא יהיו ייסורים. אתה מכוון למטרה, רוצה להגיע למטרה? אז לא אכפת לך אם יש או אין ייסורים, העיקר שאתה מתקדם*. כמו חולה שלוקחים אותו עכשיו לניתוח, הוא מתחשב בייסורים או בכך שיכול להיות בריא, אחרת ימות?
    
    ש: תחושה מאוד מוזרה שיש 2 מצבים הפוכים ואני כל זמן מטלטל...?
    ר: *אתה צריך בכל מצב לבחור בדבר הקרוב לבורא, נקודה. לא להתחשב במה שאתה מרגיש, טוב, רע, מבין או לא, אלא במה שקרוב לבורא*.

13. ש: איך אפשר משפלות כזאת מנבזות, להגיע למצב גבוה..?
    ר: אני מבין אותך אבל זו הדרך. *אתה עובר עכשיו את השלב הראשון, הירידה האמיתית הראשונה, הרגשה, הכרה הראשונה מהו הטבע שלך*, שכולו לקבל ולא להשפיע, כולו רוצה להרגיש טוב בכלים דקבלה שלו. *טוב מאוד שזה מה שאתה מרגיש. זו באמת מכה רצינית שאדם מרגיש בחיים שלו, אחרי זה יש לו זמן העבודה*. צריך להתחבר עם כולם, צריכים לעבוד על השפעה בינינו, ואלה כבר תיקונים. אבל בינתיים הוא רואה שאין לו כלום ושהוא באפס, בחושך, בחוסר אונים ואין עתיד וכן הלאה.
    
    ש: אז מה עצה לחברים שמרגישים כך?
    ר: *להתחבר, ולעזור לתמוך אחד בשני, לשמוע שיעורים ולהתחבר ביניהם. רק לא להיכנס לייאוש ולא ליפול. דווקא ההיפך, צריכים בצורה מלאכותית להחזיק את עצמנו בגובה, כי מה שמרגישים מרגישים, אז מה? יש עניין של ההרגשה ויש עניין שאנחנו רוצים להיות למעלה מההרגשה הזאת*.
    
    אנחנו כולנו תלויים רק בהרגשה. הרצון לקבל תלוי במה שמאיר לו, אז עכשיו לא מאיר לנו כל כך ולכן אנחנו נמצאים בדאון ורוצים לעלות. איך? *אם נתחבר קצת יותר בינינו, נהיה יותר קרובים לאור העליון, כי נהיה בהשפעה הדדית והאור העליון תכונתו השפעה, הוא יאיר עלינו יותר. כך צריך לעשות*.

14. ש: בשביל מה המקובל מספר לנו על זה?
    ר: לאלו שהיו רוצים לדעת איפה הם נמצאים. *אדם שנמצא בהשפעה, לא רוצה לדעת איפה הוא נמצא, הוא רק רוצה להתקדם*. אל תספר לי שום דבר, ואז הוא מתקדם. אבל מי שרוצה לדעת מה החשבון שלי, זו בעיה, זה סימן שהוא עובד לא לפי השפעה.

15. אנחנו לא מעריכים את *הירידות*, זה לא טוב. אנחנו צריכים כמה שיותר מהר לצאת מהירידה. מספיק ממש רגע אחד להיות בה, ולא יותר, ואז להיות בעלייה.
    
    *בעלייה להשתדל להיות כמה שיותר, ולחבר לעלייה יותר ויותר, אם זה אפשרי, ממש לעשות כך שיתחברו לעלייה יותר ויותר ירידות קטנות שמייד יתחברו לעלייה. כך אנחנו נעלה, אין מה לעשות, רק להבין שאת 2 המצבים האלה אנחנו חייבים לעבור, וככל שיותר מהר נעבור ביניהם במהירות רבה, בהתאם נגיע יותר מהר לתיקון*.

16. ש" ניצוצות קדושה, מה זה אומר?
    ר: הבורא נותן לך תוספת רצון לקבל כדי שתתעלה מעל עצמך יותר ותגלה שיש לך כוחות לכך. אם אתה לוקח קבוצה, אתה יכול להתמודד עם כל תוספת האגו שהבורא הפיל עליך. התוספת הזו איננה בעיה גדולה, כי הבורא שוקל את זה כנגד החיבור שאתה צריך להיות מחובר עם הקבוצה. *אם אתה, עם כל הנפילה שקיבלת, מתחבר לקבוצה, אתה מסוגל לעלות עם ההכבדה שנפלה עליך*. רב"ש כותב על מזוודה שאתה סוחב, היא כבדה מאוד והאדם לא מסוגל לסחוב אותה, אבל אם הוא לוקח אותה יחד עם החברים, קודם מתקשר לחברים ואחר כך תופס את המזוודה, אין שום בעיה, הכל קל.
    
    ש: זה הסומסום שלי בתיקון נשמת אדה"ר?
    ר: *רק זאת העבודה. זאת העבודה בלבד, ולא אחרת*.

17. זה שהבורא עכשיו מוסיף לי רצון לקבל ואני מרגיש הכבדת הלב, אני מקבל זאת כהזדמנות לעבודה. בשבילי זו צריכה להיות שמחה ועלייה לדרגה הרוחנית החדשה הבאה.

18. *אם אתה חושב לא על עצמך אלא על הבורא, אז הירידה לא צריכה להשפיע עליך, אלא אך ורק כהזדמנות להשפיע עוד יותר*.
    
    ש: הגוף סובל עדיין..
    ר: בסדר, שיסבול. זה כמו שאנחנו הולכים לניתוח, אני הולך כדי להיות יותר בריא, אין לי ברירה, אני הולך לסבול.
    
    ש: מתי אני מתנתק מההרגשה של הגוף שסובל..
    ר: *כשחשיבות העלייה הרוחנית תהיה יותר גדולה מהרגשת הסבל הגופני*. תסתכל מה עושות נשים שהולכות *לזריקות בוטוקס*.. אישה שוכבת על הכורסה ועושים לה זריקות, והיא לא זזה ולא כלום. אני לא יכול לתאר לעצמי שהיא נהנית, אבל לפחות היא עושה חשבון שכדאי לה לסבול את כל ההזרקות האלו כדי להיות יותר יפה. הכל תלוי בהערכה, תראו מה שקורה ברצון לקבל שלנו, כמה הוא מסוגל. יש הרבה כאלה ניתוחים שעושים גם גברים וגם נשים. סובלים אבל הולכים על זה ומשלמים המון כסף. אז מה הבעיה?
    
    ש: איך להרגיש חשיבות?
    ר: רק על ידי חשיבות, כלום חוץ מזה. *אם זה חשוב, אני יכול להביא את עצמי למצב שלא ארגיש כאב אלא תענוג. מזריקים לי ואני לא מרגיש כאב אלא תענוג. למה? כי חשובה לי המטרה, אני כבר חושב עליה, כבר עכשיו נמצא בה. הכל תלוי מה אני מחשיב יותר*.
    
    ש: הציפיה שלי שלא תהיה לי הרגשת סבל?
    ר: כן. הכל זה תלוי איך אתה שוקל מה שאתה מקבל לעומת מה שאתה מפסיד.
    
    ש: איך בזמן סבל לא לקלל את הבורא?
    ר: להגיע למצב שאתה מברך אותו, כמו שעכשיו דיברנו.

19. ש: למה כל כך חשוב לא להתפעל מהירידות..?
    ר: *האדם מתפעל מהעליות ומהירידות אך ורק לפי היכולת שלו להיטמע בתוך העשירייה. אם הוא מתקשר לעשירייה בצורה נכונה, הוא מעריך עליות וירידות לפי כמה שהעשירייה מתקדמת. לפי זה הוא גם יחד עם העשירייה נותן תודה לבורא על השינויים שהם עוברים*.

*בעה"ס, הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות*

20. אנחנו לא צריכים כל כך להתעסק בידיים ובפה כמו שנראה לנו שדורשים מאיתנו. אלא רק לתקן את הלב בהשפעה, בהתחברות, בהתקרבות זה לזה.

21. ש: מה יכול לעזור לתלמיד להיות באינטונציות…?
    ר: רק מתוך היחסים ביניכם בקבוצה. *אין שום דבר אחר, רק מתוך היחסים בקבוצה. תנסו להתקרב, תנסו בלבבות להתחבר, ואז תראו כמה יש כאן עניין של השפעה הדדית, ריכוך הלב וכן הלאה. דווקא בריכוך הלב שתעשו מהחיבור שלכם, שם תתחילו להרגיש את הבורא. הבורא לא מתלבש באף אחד, הוא מתלבש במה שיש בינינו, במה שיהיה בינינו*. אנחנו צריכים לגלות שיש בינינו מרחק שממולא עם מדרגה יותר עליונה מאיתנו, מימד יותר גבוה מאיתנו, ושם נמצא הבורא, מנותק מכל החומר ויחד עם זה ממלא ומחזיק את כל החומר.

22. ש: מה לעשות ששנים אני לא מבין כלום?
    ר: *אתה לא צריך להצטער על כך שאתה לא מבין, אתה צריך להצטער שהלב שלך לא מבין*.
    
    ש: מה לעשות..?
    ר: רק לבקש, לבכות.
    
    ש: ככ הרבה שנים לבכות? מה צריך לעשות...?
    ר: *בואו נשתדל עכשיו, אפילו דקה אחת. להשתדל להרגיש בלב הכללי שלנו שמתחברים. כמה אנחנו רוצים בו להרגיש מה שאנחנו לומדים, שיהיה בלב המשותף שלנו, לא הלב הפרטי אלא המשותף שלנו*.
    
    ש: איך נעשה זאת?
    ר: אז מתחילים ( כולם שותקים במשך דקה)
    אנחנו רואים שזה לא כ"כ פשוט, ועדיין אנחנו מרגישים את עצמנו כקיימים באיזשהו חלל, אולי חלל ריק, אבל לא בלב אחד. *צריכים לעשות כאלו תרגילים, יותר ויותר ולהכין את עצמנו במשך הזמן, במשך היום, כל היום בתרגיל כזה. כך לאט לאט נגיע למצב שנהיה באמת כאיש אחד בלב אחד*.

23. ש: מה מפריע לנו להתקדם..?
    ר: *תנסה להרגיש בלב שלך שאתה מחובר עם האחרים. בלב שלך האם אתה מסוגל להיות מחובר עם האחרים, שהם יהיו ממש נמצאים בלב שלך כמו שאתה נמצא בליבך*?

24. ש: איזה תחבולות להוסיף בעשירייה...?
    ר: שום דבר, לא בשעות ולא בכלום, אלא רק במאמץ שבלב.

*תע"ס חלק ג', הסתכלות פנימית פרק י"ב*'

25. ש: איך המקובל משתמש בעביות ובמסך?
    ר: איך יכול להיות מסך בלי עביות? מסך נקרא שאני מאוד רוצה, יש לי רצון גדול לקבל, ואני עובד למרות הרצון לקבל שלי. אז יש לי מסך, אבל אם אין לי עביות, לא יכול להיות מסך.
    
    ש: מה עליי לעשות עם הרצון הזה?
    ר: *תעביר אותו לחברים ואז לבורא. אבל לא ישירות לבורא, כי זה יהיה שקר*.
    
    ש: איך אני מפתח רצון חזק יותר וגם מסך?
    ר: ככל שיש לך רצון לקבל יותר גדול, אתה יכול להפוך אותו לכוח המשפיע.
    
    ש: אני חושש לטעות כדי לא לקבל לעצמי..?
    ר: *אל תחשוב על העתיד, אל תחשוב על שום דבר, תחשוב כרגע רק על ההשפעה בלבד. אם אתה חושב על העתיד, זה כבר רצון לקבל*.

26. ש: נתת לנו תרגיל להרגיש מה שבינינו קורה...
    ר: *אני חושב שזה הדבר החשוב ביותר, מה שבינינו. מה שחשוב היום זה לסדר את הקשר בינינו, שכולנו נרגיש שאנחנו נמצאים ברשת קשר אחת ושזה לא תלוי באופי של החברים ובמצב הרוח שלהם, אלא שזה ייצא מהלב של כל אחד כלפי האחרים. זה מה שאני מבקש שתנסו לגלות בינינו*.
    
    *אנחנו נמצאים ברשת כזאת בינינו, ובאמת תתחשבו כל אחד באחרים. כולנו באגו שלנו נמצאים וצריכים למעלה ממנו להשתדל בכל זאת להתחבר, לסלוח זה לזה, להתחבר זה עם זה, ולהגיע למצב שבאמת הקשר בינינו יהיה דומה לתכונת הבורא, במשהו, בדרגה אחת. בבקשה, בהצלחה*.