שיעור הקבלה היומי2 דצמ׳ 2021(בוקר)

קטעים נבחרים

קטעים נבחרים

2 דצמ׳ 2021

בכחול - עצות פרקטיות מרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 2.12.2021*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 - שמעתי רמ"א, קראוהו בהיותו קרוב*

  1. אנחנו מתקדמים בבירור העבודה הפנימית של האדם שהיא היחס לבורא, איך להתקרב אליו, איך להדבק בו, להתחיל להרגיש, להבין, לאחוז בו בכל כוחות של נפש שלנו ולהידבק בכל כוחות הנפש בבורא. כאן הוא נותן לנו עוד אמצעי מאוד חשוב, הייתי אומר החשוב ביותר למתחילים, איך אנחנו צריכים להגיב ברגעים מסוימים בלהידבק, בלהתקרב לבורא. כמו שכותב הנביא, *קראהו בהיותו קרוב. זאת אומרת הבורא תמיד שולט עלינו, ואנחנו צריכים רק כל פעם, במה שניתן לנו, להגיב נכון על מה שהוא עושה איתנו*.

    כמו שאמא מטפלת בתינוק ומעוררת אותו, רוצה כל פעם לגלות ממנו איזושהי תגובה, להחיות אותו, לשמח אותו, שירגיש אותה, שירגיש את העולם יותר. כך הבורא מעורר אותנו ואנחנו צריכים על זה להגיב. לכן המאמר מסביר לנו איך אנחנו צריכים לראות, להרגיש, להגיב בכל רגע ורגע. *מה שאנחנו מרגישים בכל רגע ורגע, כל הרגעים האלו באים מהבורא. אנחנו צריכים להשתמש בכל רגע ורגע, כמה שאפשר יותר לנצל אותו כדי עוד ועוד להידבק בבורא, במה שהוא מעורר בנו*.

  2. הכל תלוי באדם, איך הוא מגיב על כך שהבורא מעורר אותו בכל רגע ורגע. כך זה כלפי כל בני האדם שבעולם הזה, גם כלפי אלו שיש להם נטיה לגלות את הבורא, וגם כלפי אלו שאדישים ולא מבינים ולא מרגישים שבכלל הם נמצאים בעולם שהבורא ממלא אותו.

  3. *אם אתם מרגישים שיש לכם איזשהו קשר עם הבורא, אז אתם צריכים לדעת שזה הבורא פונה אליכם, ולא שאתם הראשונים שפונים אליו. בדרך כלל כך אנחנו חושבים, שיש לי עכשיו רצון לבורא ואני רוצה להתקרב, אני פונה, אני מבקש, ואפילו אני נמצא בטענה למה הבורא לא מקרב אותי, למה הוא עוזב? דווקא ההיפך, הוא מתקרב אליי, הוא מעורר בי את הרגשות והתגובות האלו*.

    אני פונה אליו ולי נראה שאני הראשון. על זה כתוב שבורא אומר: אני הראשון ואני האחרון. אתם רק צריכים נכון לפענח את המצבים שאתם בהם נמצאים, אבל כל המצבים, בלי יוצא מן הכלל, באים ממני. זה שהאדם מתעורר, מבקש ופונה לבורא, לא חשוב עם איזו בעיה, שאלה, טענה, זה הכל בא כתגובה על כך שקודם הבורא פנה אליו. לאדם עצמו ההתעוררות תמיד מגיעה מהבורא, הוא המקור הראשון, וזה סימן שהבורא רוצה בקרבת האדם. *האדם בדרך כלל מלא טענות, למה אני לא מתקרב, למה אני לא פונה, למה אני רחוק, איפה הבורא? הוא לא מודע לזה שהבורא כבר פנה אליו קודם ומעורר אותו*.

  4. קורה לנו בדרך הרבה פעמים שאנחנו מרגישים שאין עתיד, אין סיכוי, שלא יכול לקרות לי שום דבר טוב על מנת להשפיע. *אני לא יכול להעביר כל החיים שלי במצב שלא אכפת לי החיים. אני מקדיש את כולי להשפעה, כמה שאני יכול. אפילו שלא אקבל כלום ולא אראה שום דבר, אני מוכן לעבוד על זה. דווקא במקרים כאלה, שאני לא אראה שום עתיד, ואני לא דורש עתיד, אני רוצה שכך יהיה ואני מוכן להישאר אפילו במצב הנוכחי וכך לנצח, זו הנקודה שדרכה אני יכול להרגיש את הבורא כי יש לי הזדמנות לבטל את עצמי. אבל בדרך כלל אנחנו עוד לא מסוגלים לזה, והבורא לאט לאט מקרב אותנו למצב הנכון*.

  5. *הבעיה היא שעד שאנחנו לא משלימים את היגיעה שלנו, אנחנו לא מרגישים שהבורא קורא לנו. לפעמים כן מרגישים אבל אחר כך זה נעלם ואנחנו שוכחים. גם זה תיקון, עניין השכחה*. כך אנחנו בכל זאת מתקדמים להבנה שבכל החיים שלנו, *העיקר להיות רגיש למה שאני שומע מהבורא. בכל רגע ורגע יש קול ה' שמגיע לי דרך העשירייה. בכל רגע ורגע אני בעצמי שומע, ואנחנו צריכים בכל רגע להיות כמה שיותר ערים לקול הזה ואף פעם לא לחשוב שזה אני שמתעורר לבורא, אלא בטוח שהבורא מתעורר אליי* כי מצא במצב שלי רגע נכון שיכול לעורר אותי. ברגעים האלה אני בכלל לא יכול להבחין במשהו יותר טוב או פחות טוב. *זה יכול לבוא לאדם במצב שהוא לגמרי לגמרי כאילו לא ראוי, רחוק מרוחניות, ופתאום מתגלה לו רצון, מחשבה, הזדמנות, והוא חושב על רוחניות, על הבורא. זה נקרא שבא קול ה' וקורא לו*.

  6. בזה מבטל את האני שלי שכאילו אני כאן עושה משהו, ומתבטל כלפי ההשגחה העליונה. מזה אני מתחיל את דרכי הרוחנית.

  7. *העיקר זה שבכל רגע ורגע אדם צריך לתפוס את עצמו, במה שהוא נמצא במוח ובלב, שזה מגיע מהבורא בלבד. לכן עכשיו על האדם לבנות את התגובה הנכונה שלו* על מה שהוא מקבל מהבורא במוח ובלב. ודאי שמה שהבורא נותן זה תמיד להתקדמות האדם, כלומר שהאדם יותר ויותר יתקדם. באדם בהתאם לזה צריך לסדר את עצמו, צריך לשנות במוח ולב, בהרגשה ובהבנה כדי יותר ויותר להידבק באין עוד מלבדו טוב ומיטיב, למרות שמרגיש במוח ובלב בלבולים, הרגשות לא נעימות.

  8. ש: איך אנחנו יכולים להמשיך את ההתעוררות מהבורא, גם בימין וגם בשמאל?

ר: להשתדל שהכל לטובה ואין רע. כתוב שאין אכזר בבית המלך. אנחנו כולנו נמצאים תמיד בכוח העליון ולא שיש עוד כוחות, אלא אין עוד מלבדו. אם אני מבטל את עצמי כלפי הבורא ואומר שרק הוא פועל, אז *בכל דבר שאני עכשיו מרגיש, אני מחפש רק איך להתבטל, איך להיות עובר. בזה אני מקרב את עצמי לרוחניות*.

הכל מתחיל מכך שכל מה שקורה לנו בא ממנו ואנחנו צריכים להגיב על כך בצורה נכונה, שכל מה שהוא עושה הוא עושה כדי שיהיו לנו עכשיו תנאים נכונים לבטל את עצמנו להידבק בו.

ש: גם בחיים הגשמיים אני צריך לבטל את עצמי...?

ר: *כן, עד שתתחיל להרגיש שגם בכל מה שאתה רואה בעולם הזה, גם פועל הבורא, ולא תראה שום מקום פנוי ממנו*.

  1. ההתקרבות שלנו היא בזה שאנחנו מסכימים עימו ורוצים להיות בדביקות בכל מצב שמגיע לנו, ומגיע לנו ממנו בלבד. כך אנחנו צריכים להגיב ולסדר את עצמנו.

  2. ש: איך אנחנו נפגשים עם הבורא?

ר: *כשאני מתבטל כלפי העשירייה, אני בעצם מתבטל כלפי הבורא, אמנם שאני לא מודע לזה. כך אני מתקרב אליו, פשוט מאוד, זה האמצעי*.

צר לי מאוד לשמוע פה ושם מהעשיריות שהן לא כל כך מתאספות, ואם מתאספות אז חלק כן וחלק לא. מ-10 חברים יכול להיות ש-4 מגיעים לחיבור ביניהם, לישיבה או למשהו. *אנחנו לא מבינים שדווקא איפה שהרצון לקבל שלנו מתנגד, שם אנחנו כנראה יכולים לעשות עבודה רוחנית נכונה*.

ש: טענות שלנו ..איך אנחנו בכל זאת נעים לקראתו?

ר: אם תתגבר על המכשולים שנמצאים בדרך לחיבור, והבורא מתגלה בתוך החיבור שהוא עיצב לך, הוא הביא אותך לגורל הטוב ואומר "קח לך". אתה צריך להתחבר בעשירייה ולהשתדל לבנות בה את נקודת החיבור שבה, בה בלבד, אתה מרגיש אותו. *במרכז מקום החיבור, בין כל החברים, בין כל הלבבות ובתוך הלבבות האלה, אתה תרגיש את הבורא. אין סיכוי לגלות אותו בצורה אחרת*.

ש: ....

ר: מה זה איך זה יכול להשתנות?.. *איך יכול להיות שאתה מתחיל איזושהי מחשבה או רצון? אתה נברא, אתה תוצאה. לא יכול להיות שיש לך משהו משלך. יש לך משהו משלך, יכולת להגיב נכון על מה שאתה מקבל מהבורא*. הוא תמיד ראשון וגם תמיד האחרון. זאת אומרת הוא מביא אותך לצורה הנכונה, לתגובה הנכונה בסופו של דבר. זה כבר גמר התיקון.

  1. ש: מה זה אומר להרגיש שה' קרוב אלינו?

ר: *בכל רגע ורגע הבורא מדבר איתך ורוצה שתענה לו. זה נקרא שקרוב, שהוא תמיד פונה אליך. האם אתה תמיד משתדל להיות איתו בקשר*?

  1. ש: כותב שאדם תועה ביער. מה זה שהבורא ראשון במצב הזה?

ר: הבורא מסדר לו את היער והאדם מרגיש שהוא נמצא ביער, שאנחנו נמצאים בחיים האלה, בחיים הרגילים אבודים. אין לנו שום דבר בזה. אפילו אם רוצים לצאת מזה, לא יכולים ורואים שהחיים נגמרים ושום דבר. אין לי שום תועלת, כך מזדקנים וזהו. מתוך זה אנחנו צועקים. *אם יש קבוצה שמעוררת אותנו, אנחנו צועקים. אם לא, אנחנו יכולים להיות שקועים בתוך היער כמו שאיבדנו את הדרך ונשארים כך, ויכולים למות*.

אבל *ברגע ששומעים קול ה' מתוך החיים שלנו בהם כאילו נמצאים בתוך היער החשוך הזה, אז כשנמצאים בתוך היער שומעים את קול ה', כבר אנחנו מרגישים שיש כאן מקום ההצלה, איזושהי קרן האור שמאיר לנו בתוך עולם של חושך*.

ש: רק במצב ששומעים את קול ה' יש אפשרות בחירה..?

ר: לפני זה יש בחירה, *הבחירה היא רק על ידי הקבוצה. כשהבורא מאיר, זו כבר לא בחירה. הבחירה היא לפי המאמץ שלך להתחבר לקבוצה. אז אתה תופס שם את העוגן, את המצפן, את הכיוון וכך אתה משתדל לצאת מהיער. מתוך הקבוצה אתה משתדל לחפש איפה הבורא ומה הוא רוצה מאיתנו. כך אתם יוצאים מהיער*.

*הבחירה היא רק בחירה בקבוצה. בחיבור בקבוצה אתה כבר מתחיל להתקרב לחפש את הבורא, לאחוז בו. לבד אתה לא יכול, לבד זה לא יקרה*.

ש: אז ההתעוררות שמגיעה היא מגיעה בשביל החיבור בעשירייה

ר: התעוררות מגיע אליך כדי שתתחיל שוב ושוב להבין שבחיבור שלך עם עשירייה אתה מתקדם לבורא. איך תבנה עובר מעצמך אם אתה לא מתחבר לאחרים?

  1. ש: יש כאן חשיבות אם כל העשירייה קוראת את המאמר? …

ר: גם וגם. *צריכים לקרוא מאמר לבד 5-3 פעמים, כל אחד לבד עד שהוא רואה את הטקסט, מקשקש אותו, איכשהו עושה סימני שאלה, מתחבר עם הטקסט. זה מאוד חשוב. אחר כך קוראים יחד כמה פעמים לאט, ואז מתחילים עוד יותר להרגיש. יכול להיות שזה מבלבל את האדם אבל זה כבר עבודה אחרת. כך אתם מכינים את עצמכם לזה שהבורא יפעל עליכם דרך העשירייה. זו כבר צורה יותר קרובה לבורא, אמנם שהיא נראית לכם יותר רחוקה, לא כל כך אישית, אבל היא יותר רוחנית. לכן תשתדלו לקרוא לבד מאמר, ותשתדלו אחר כך לקרוא אותו יחד*.

...אני קראתי מאמרי שמעתי מאות פעמים. לא עשרות, אלא מאות פעמים. כל פעם אני לוקח מאמר כמו שהוא אוריגינל ומתחיל להכניס מעצמי כל מיני סימנים, פסיקים, נקודות. מוחק משהו או מקשקש משהו. אני רוצה להתקשר עם הטקסט אפילו בצורה כזאת, וכל פעם אני רואה שאני מדגיש דברים חדשים, שאני מתקשר לטקסט בצורה חדשה. כך אני רואה שבכל זאת יש שינויים.

*אם אני פותח מאמר ולא רואה בו ממש שום קשר איתי, אז אני עוד יותר שמח, כי עכשיו אם אשתדל בכל זאת להיכנס בו, אז אני בטוח אמצא משהו חדש. אם אני רואה שאין לי שום דבר חדש, אני לא מוכן למאמר*. אני פשוט אקרא אותו כמו מי שמכיר בעל פה. לא טוב.

ש: אם אדם לא קרא את המאמר, שעברנו מספר פעמים....

ר: את מאמרי שמעתי הרב"ש לא נתן לאף אחד. אבל ראיתי במשך שנים כשהייתי יוצא עימו ליומיים בטבריה או לאיזשהו מקום אחר, היה לנו פעם בשבועיים מנהג לנסוע מכל התלמידים, מכל המקום שלנו למקום אחר ושם להיות.. ראיתי שזה מה שהוא לוקח, זה מה שהוא לומד. הוא אהב ללמוד את שמעתי וגם אהב ללמוד חלק ט"ז מתע"ס. גם אנחנו עוד מעט נלמד אותו יחד.

מאמרי שמעתי מכוונים את האדם נכון לכוח העליון. רק בצורה נכונה כשהוא מתקשר לכוח עליון, הוא מתקדם עד לדבקות. אז איך יכול להיות שאפשר לעזוב את המאמרים האלה?

ש: ..חוץ משיעור הבוקר.. אני חייב לקרוא את המאמר הזה?

ר: נכון. *כשאני מגיע אליכם לשיעור זה סימן שקראתי אתמול לפחות 3 פעמים את המאמר של היום, אולי אפילו 4 או 5 פעמים. גם הבוקר קמתי וקראתי אותו פעמיים, כי אני חייב לצאת אליכם עם נכונות פנימית ובצורה שהמאמר הזה הוא מוכן בי. אחרת איך אעביר לכם משהו ממה שאני צריך לעשות, מהבורא*?

מי שלא עושה כך, לא יצליח. יותר טוב לקרוא אותו עם הקבוצה. כך אני עושה, גם עם הקבוצה שלי. גם היום כשאנחנו מגיעים לשיעור, לפני השיעור אנחנו קוראים את המאמר בקבוצה, כל אחד קטע וכך אנחנו מכינים את עצמנו בצורה פנימית, בהתקשרות הלבבות, בלחדש את העניין עצמו.

*אני מבקש להתייחס למה שאנחנו לומדים במאמרי שמעתי בצורה רצינית. זה נכס איך להתקשר לבורא ממש שאין באף מקום, ואף אחד לא מקבל את זה. אני קיבלתי את זה מהרב"ש. קראתי את המאמרים האלה כשהייתי לידו, אבל כשהוא כבר היה לפני הפטירה, אז נתן לי את המחברת ואמר: קח אתה עכשיו, קח את זה. אז הבנתי שזה כנראה הסוף שלו. אנחנו צריכים להתייחס למאמרים האלה בצורה מאוד רצינית*.

  1. *כל יום ויום התלות ההדדית שבינינו צריכה לגדול עוד ועוד, עד כדי כך שאם אני מאבד קשר עם החברים, בזה אני מרגיש מיד שאני נופל מרוחניות לגשמיות. בשבילי רוחניות זו הרגשה בתוך העשירייה, וגשמיות זו הרגשה מחוצה לעשירייה*.

  2. יש רק אפשרות אחת להישאר בדרך. כל פעם להישאר בזה שמה שיש לי, אני מקבל מהבורא. ודאי שניפול ליער יותר חשוך, ונזכה לגלות את הבורא בצורה יותר ברורה. נמצא שבמקום שהיה יכול עכשיו לגלות את כל ליבו לה' שיבוא ויצילו ממקום הרע, היינו מהרצון לקבל, ולהביאו למקום ישוב הדעת הנקרא מקום בני אדם, שרוצים להידמות לבורא, בסוד אדמה לעליון, היינו בבחינת הרצון להשפיע, בסוד הדבקות, אז אינו מנצל את ההזדמנות הזו ונשאר שוב במקומו בתוך היער החשוך הזה.

  3. ש: … איזה אור מרחוק?

ר: הוא רק מעורר אותנו, אבל לא שהולך להתגלות בפנימיותנו. בפנימיותנו אנחנו צריכים להכין את עצמנו כדי להיות מותאמים להרגיש אותו, להבין אותו., להשיג אותו אנחנו כבר צריכים לבנות בעצמנו. *התעוררות מקבלים מבחוץ, השגה מקבלים מבפנים*.

ש: לפי מה אתה רואה אדם או עשיריה קרובים יותר לבורא? איך מזהים?

ר: אנחנו לא רוצים למדוד את זה, כי אנחנו לא מסוגלים את זה לעשות בצורה אמיתית. לכן אני לא רוצה לדבר על זה. פשוט צריכים לראות כמה האדם משקיע בעשיריה. יכול להיות שהוא לא כ״כ מסוגל להשפיע כי אנחנו לא יודעים כמה עומק של הרצון לקבל מקולקל יש בכל אחד ואחד, אבל ככל שהאדם משתדל, צריכים לקבל אותו כך, ולעזור.

  1. ש: אני לא מצליח לקרוא מאמרים לבד....
    ר: אז תבקש מהחברים. תבקש להיות איתם קצת יותר יחד כדי שתגלו את הדברים, אדרבה. מה הבעיה שלך? מה אתה פונה אליי, מה אני יכול לעשות? אתה מרגיש שככה יותר טוב, תעשה, תנסה כמה שאפשר.. אח״כ נדבר, אח״כ תלמד לקרוא גם לבד. בינתיים תקרא, אל תחפש תירוצים. תקרא כמה שאפשר, עם קבוצה, בלי קבוצה, כמה שאתה יכול. כל היתר יבוא. עוד יהיו שינויים.

  2. ש: מדוע אם לא מייחסים אור לבורא, אז האור נאבד?

ר: האור נעלם כי אנחנו לא מתקשרים אליו, למקור שלו.

ש: מה זה אומר להיות רגיש לקול הבורא?

ר: רגיש לקול הבורא נקרא שאני תמיד מחפש מה הבורא רוצה ממני בכל רגע ורגע. תמיד אני נמצא תחת הטיפול שלו.

ש: האם יש מצבים שאני לא צריך להסכים עם מצב שניתן לי?

ר: תנסה, *העיקר שהבדיקה היא בקבוצה. אתה צריך להיות כלול בקבוצה, להתבטל כלפי הקבוצה, כלפי החברים. בצורה כזאת אתה בודק האם אתה פועל בצורה נכונה*.

  1. ש: איזה חומר לימוד מתאים למצב הנוכחי שלנו?....
    ר: אבל אין לנו זמן. אתם רואים אנחנו כבר נמצאים שעתיים רק כדי לברר פעם ראשונה מאמר קצר משמעתי. *מאמר מאוד חשוב, ממש מדובר על איך אני מגיב על מה שהבורא מעורר בי. לפי המאמר הזה אנחנו צריכים לבנות , לצייר ציור של קבוצה בצורה אחרת, יחסים בינינו בצורה אחרת, כדי להיות מוכנים להגיב לבורא בכל רגע ורגע. כמו שבטכניקה אנחנו צריכים לסדר את המכשור שלנו כדי לתפוס את יחס הבורא אלינו. כך הוא מדבר אלינו*. יחד עם זה ודאי שכל החומר שלנו צריך להיות גם קשור למערכת, איפה אנחנו נמצאים ממערכת אדם, שזה הפתיחה לחכמת הקבלה. אנחנו נסדר את זה יחד.

מתי מגיעים לזה? אני מאוד מקווה.. פתיחה אנחנו חייבים להמשיך מאיפה שאנחנו ולסיים. אבל תראו איפה אני נמצא? אני נמצא בלחץ בין הרצוי ומצוי. .. *תמליצו לי מה לעשות. תעשו ביניכם דיון מה אנחנו עושים עם מה שאנחנו נמצאים, האם אנחנו יכולים להוסיף? ללמוד עוד שעה שעתיים בערב נגיד, או מתישהו? אני לא יודע. אני יודע שאפילו בלימודים האלו עכשיו, איזה אחוז מגיע ללימוד מתוך החברים שלנו? אחרים אח״כ לומדים בכל מיני שעות אחרות, אם כן. לכן הכל תלוי במקבל*.

*חלק 2 - מאמר "החירות, המשך מכותרת: הביקורת כגורם הצלחה, אי הביקורת כגורם להתנוונות*

  1. לא לבטל את הרצון לקבל, לא לטשטש אותו, אלא ההיפך, שיגדל יותר ויותר. הוא יגדל, ואנחנו תמיד צריכים להודות שדווקא בזכותו אנחנו נמצאים במחלוקת, ולכן בצורת התפתחות בלתי פוסקת.

  2. *כל מדרגה ומדרגה רוחנית צריכה להיות מושגת, יכולה להיות מושגת רק ע"י הנטיה שלנו להתעלות למעלה מהמחלוקת. כך מגיעים לא שלא תהיה מחלוקת, אלא מגיעים לעיקרון שהוא למעלה מהמחלוקת ומחזיקים בו. המחלוקת נשארת כיסוד שלנו. כמו שהוא כתב מקודם, שהמחלוקת לא יכולה להיעלם, ודווקא ההיפך, צריכים לבדוק שלא תיעלם, אחרת מה יהיה לנו, הסכמה? הסכמה זה לא טוב*...

  3. ש: אתה יכול לתת לנו 3 4 צעדים איך לפתוח מחלוקת בעשירייה, איך לטפל בה?

ר: אני לא יכול לענות על זה עכשיו בצורה כזאת. *אני חושב שקבוצה צריכה להתחבר, זאת אומרת להתאסף פיזית, ולקרוא מאמרים של בעל הסולם או רב"ש, רב"ש במיוחד, על החברה, ולדון למה אנחנו יכולים או לא יכולים לקיים את זה? זה מה שצריך להיות. פשוט מאוד ולעניין, איך יכול להיות שאנחנו לא מקיימים מה שכותב רב"ש? זה הדבר ההכרחי. הוא כותב את זה למתחילים, ואנחנו עדיין לא יכולים לקיים זאת*.

*בוא נפרט מה הוא דורש ואיך אנחנו משך שבוע נקיים את המאמר הזה. יום יום אנחנו עוברים עליו, ובודקים האם קיימנו או לא.. זאת מוציאים ממאמרי החברה סיכום, ומקיימים. אומרים בפה גלוי מה שיש ומה שלא, ומה לעשות. תשתדלו את זה לבצע*.

אחרת לגמרי לא נתקדם. יש איזושהי אטימות, אנחנו לא חושבים שאנחנו יכולים להתקדם בלי לקיים את הדברים האלו. אז *מאיפה יבוא האור? איפה הבורא יתגלה אם לא בקשר בין החברים*?

  1. ש: איך עשיריה צריכה לעשות ביקורת כלפי מצבה?

ר: מדברים ביניכם ומדברים בפה גלוי. חושבים לטובת המצב שאנחנו כולנו צריכים להיות מחוברים ומתקדמים. כך אנחנו צריכים לדון מה חסר לנו כדי להיות מחוברים בכלי אחד, ואז בורא בינינו יתגלה.

  1. מ