שיעור צהריים 24.08.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

לעשות ביקורת על עצמו – קטעים נבחרים מן המקורות

זה באמת דבר מאוד חשוב איך אנחנו עושים ביקורת על עצמנו, כל אחד על עצמו, כולנו יחד על כולם, על העשירייה, על כל הקבוצה, או בכלל על כל הארגון, אבל מבחינה רוחנית. איך אנחנו עושים זאת? אנחנו צריכים לעשות בירורים עד כמה אנחנו קשורים זה לזה, עד כמה אנחנו מתרחקים או מתקרבים זה אל זה, עד כמה אנחנו שומרים על המצב הנכון שלנו, וזה צריך להיות אצלנו ממש בכוונת.

נראה מה כותבים לנו המקובלים.

קריין: קטע מספר 1.

"אם האדם רוצה לעשות ביקורת על עצמו, אם הוא מתקדם בעבודה, אז יש לעשות זאת בשני אופנים:

א. שמסתכל על השכר, היינו השכר שהוא מקוה לקבל מהבורא, אם הוא מקבל כל יום שכר יותר גדול, ואז המודד הוא הכלי קבלה.

ב. כמה הוא נהנה בזה שמשמש להבורא, וכל השכר הוא מזה שמשפיע להבורא, ואם הוא משמש לגדול המדינה למשל, יש לאדם הנאה, ואם הוא משמש גדול הדור, בטח שהנאה היא יותר גדולה, לכן הוא רוצה, שכל יום יהיה אצלו הקב"ה יותר גדול ויותר חשוב. זו היא המדידה האמיתית."

(הרב"ש. מאמר 5 "בענין כבוד אב" 1986)

בהתאם לזה השכר שלו גם יהיה גדול יותר.

שאלה: מה זה אומר "שכל יום יהיה אצלו הקב"ה יותר גדול ויותר חשוב"?

כך הוא מעריך אותו, ובהתאם לזה גם מה שמקבל מהבורא נחשב אצלו לשכר יותר גדול.

תלמיד: האם הוא מודד את זה?

הוא מודד את זה בכלים שלו, עד כמה הוא מתמלא בלב, בנפש, במה שמקבל.

תלמיד: ממה הוא מתמלא?

מהערכה מזה שקיבל את זה מהבורא.

שאלה: שהקב"ה יותר גדול ויותר חשוב עכשיו מלפני רגע, היום מאתמול, האם אלו עליות?

כן.

תלמיד: אבל לפי מה שאנחנו רואים על עצמנו וקוראים ממה שכותב הרב"ש ואתה שמסביר, אדם מתקדם על דרך של התרחקות, מגדילים לו את האגו.

אחד לא שייך לאחר. אני מרגיש שאני מקבל מהבורא, הוא מספק לי את השכר, לעומת זאת אני מרגיש שהשכר שלי מיום ליום יכול להיות יותר גבוה, לא בכמות אלא בעיקר באיכות, כי אני מקבל מהבורא. אומנם אני לא מרגיש את זה ככסף או כרכוש, כמשהו שאני יכול למלא את הכלים הרגילים שלי, אבל אני מבקש התקרבות, קרבה, חיבוק, יותר חום, יחס יותר קרוב, וכך אני מרגיש מיום ליום התקרבות לבורא.

שאלה: מה זה החיבוק, הקרבה, החום הזה שאנחנו מרגישים בקשר עם הבורא?

במילים אחרות זה באמת כחיבוק, כקרבה, אני מרגיש אותו קרוב, אני נצמד אליו, אני רוצה כל הזמן להיות לידו, אני מתחמם.

תלמיד: ההרגשה הזאת של החום, האם היא מזה שאני כבר משפיע לו או שהוא משפיע לי?

מה שהוא נותן לי. אני מרגיש שאני כל הזמן נמצא בקשר עימו ושאני כל הזמן מקבל ממנו את הקרבה הזאת, את החום.

תלמיד: אני סופג ממנו את החום הזה, ומה אני יכול לתת לו?

הכרה. תיצמד כמו ילד וזה יהיה מספיק.

שאלה: אם כל יום הוא מקבל יותר ויותר שכר, המדד זה האגו, כך כתוב בקטע. מהו השכר כאן? מה אנחנו מודדים באגו?

המידה שבה אני חייב, מחויב לבורא, עד כמה אני יוכל להשפיע לו, עד כמה אני יכול להודות לו, זה נקרא שאני יכול להשפיע לו.

שאלה: נושא השיעור "לעשות ביקורת על עצמו", מתי אדם ניגש לעשות ביקורת על עצמו?

אם הוא רוצה לברר מה היחסים שלו עם הבורא, עד כמה הוא רחוק או קרוב, עד כמה הוא נמצא בנתינה לבורא, אז הוא עושה ביקורת, בירורים. וכאן הוא צריך לברר מה המצב שלו כלפי הבורא לעומת מה שהיה קודם.

תלמיד: איך אדם שכולו שקוע באגו יכול לעשות ביקורת נכונה?

שיתאר לעצמו שאם הוא היה אוהב את הבורא, אז איך הוא היה יכול להתייחס אליו, איך הוא היה מרגיש, האם הוא נמצא במצב הנכון או לא.

תלמיד: אם הוא רואה שיש לו ביקורת על החברים שלו, אז מה צריך לעשות במצב כזה?

זה לא בסדר. אם הוא נמצא בביקורת על החברים שלו, אז אין לו התקרבות לבורא.

תלמיד: מה הוא צריך לעשות במצב שיש לו ביקורת?

קודם להגיע לאהבת הבריות ואחר כך לאהבת הבורא.

תלמיד: אבל אם הוא כבר נמצא בתוך ביקורת?

אז להפסיק את הביקורת ולחשוב איך הוא צריך להתייחס קודם לחברים ואחר כך לבורא. לא יכול להיות שהיחס לבורא יהיה טוב יותר מהיחס שלו לחברים.

תלמיד: אם אדם נמצא בביקורת, האם זה סימן של התקדמות או שהוא לא נמצא בקו ההתקדמות?

הוא לא נמצא בקו ההתקדמות.

תלמיד: מי שיש לו ביקורת, האם זה לא "יצרו גדול ממנו"?

נכון, אבל הוא צריך להיות עוד למעלה מיצרו, אז הוא יהיה יותר גדול.

שאלה: כתוב "אם הטוב מתגדל גם הרע מתגדל", האם גדילה מקבילה כזאת זה שכל הזמן קו ימין מתגדל יחד עם קו שמאל כדי שנוכל לבחור בצורה שווה?

כן.

שאלה: אם אני לא חושבת על הבורא כשאני עובדת עבור העשירייה, בהפצה, אלא אני חושבת רק על האנשים שמצפים לעבודה שלי ואני צריכה לעשות אותה בצורה איכותית, האם זה האגו שלי?

לא, זה לא נורא, אומנם זו עוד לא עבודה שלמה, כלומר אתם עדיין לא יכולים לכלול את הכול יחד בפעולה האחת שלכם, אבל כתוצאה כך זה יהיה. לא לדאוג, תמשיכי.

שאלה: בקטע כתוב שאדם מסתכל על השכר שהוא מקווה לקבל מהבורא. כשאדם מסתכל על השכר שהוא מקווה לקבל מהבורא, האם זה נחשב יחס אגואיסטי, ואם כן, אז איך הוא יכול לבקש את אותו השכר אבל בשביל החברים?

הוא יכול לבקש בשביל החברים.

שאלה: איך לא להיות תלויה ברצון הזה למגע, לקרבה, לחום מהבורא למען עצמי, אלא להיות תלויה ברצון להנות לו?

את צריכה לחשוב על זה הרבה ולבקש כל עוד לא תקבלי.

תלמידה: אני כל הזמן חושבת על זה.

תבקשי שיהיה לך כזה יחס לבורא.

שאלה: לפעמים יש רצון כזה שבורא יאהב אותי, אני רוצה לעשות הכול רק כדי שהוא יאהב אותי. האם זה רצון נכון?

נכון, ומה הלאה?

תלמידה: יש מקומות שאני מגלה בהם איזו ריקנות, או אפילו מרגישה שהוא לא אוהב, והמקומות האלה גורמים לי לכאב, ונולד רצון לבקש תיקון על המקומות האלה.

זה טוב. זה שאת מרגישה את המקומות שכואב זה האגו שלך. תתחילי לבקש שהבורא ייתן לך אפשרות לתקן אותו.

שאלה: איך לברר שהתענוג נובע ישירות מהבורא?

אם את מעבירה אותו דרך החברות, דרך הקבוצה.

קריין: קטע מספר 2.

"בזמן שהאדם עושה ביקורת על מעשיו, אם הם על דרך האמת, בעל מנת להשפיע. ואז הוא רואה את כל חסרונותיו. וזה נקרא יסורים, כלומר שכואב לו על מה שהוא כל כך חלש בענין דלהשפיע. כי אז הוא רואה את האמת, שאין הוא מסוגל לעשות שום דבר עם הכוונה דלהשפיע, ואין לו שום עצה לצאת ממצבו, אלא רואה שרק ה' יכול לעזור לו. לכן יש לו אז מקום לתפילה, היינו להתפלל לה' מעומק הלב."

(הרב"ש. 146. "יסורים ושמחה")

שאלה: איך אני יכולה ללמוד לעבוד כך שאני מסתירה מעצמי את מה שאני מקבלת מהבורא?

תנסי להרגיש מה את מקבלת, עם החברות יחד וגם לבד, עד כמה זה מגיע מהבורא בצורה ישירה. יכול להיות שזה גם מגיע לך דרך החברות, לא בצורה ישירה ממנו. כי כל יחס של הסביבה, של הקבוצה, של כל אחד בקבוצה אליך גם בא מהבורא. אומנם את מקבלת את זה מהחברות אבל זה מגיע מהבורא, "אין עוד מלבדו".

כך לאט לאט תתחילי להרגיש איך כל חברה וחברה מתייחסת אלייך, איך הבורא מתייחס אליך, ואיך את יכולה להתייחס אליהם ודרכם אליו, לבורא, ותרגישי שאת נמצאת ממש בים של אהבה. כך תגלי את זה, ים של אהבה. אם את לא מגלה את זה, סימן שאת עדיין אגואיסטית גדולה מאוד ולא מסוגלת לפתוח את הלב לבורא.

שאלה: האם זה תקין לכעוס על הבורא כשאנחנו לא מגלים את התוצאות שהבורא רוצה להעביר לנו?

נצטרך לברר.

שאלה: יש כזה גילוי בהרגשה שאם המנהל שלי קורא לי בעבודה אז אני אעשה כל מה שהוא יגיד לי, אני מאוד אשתדל. אבל כשהבורא מבקש ממני לאהוב את החברים, הבורא שכל רגע בחיים שלי תלוי בו, אני לא יכול לעשות את מה שהוא מבקש ממני. זה מצב מפחיד, אני לא יודע מה זה גיהינום, אבל הייתי קורא לזה מצב של "גיהינום", שהבורא מבקש ממך ואתה לא יכול לעשות מה שהוא מבקש. ומה שהכי חשוב זה שאני רוצה, אבל אני לא יכול. אני ממש חייב פה עזרה, אני מתפלל לבורא שיעזור לחברים שלי, לנו, לכולנו. מה עוד צריך בשביל התפילה? זה פשוט מצב נוראי.

שום דבר. רק בקשה. רק בקשה לבורא עבור החברים, וכלום יותר מזה.

שאלה: נניח שאני עושה ביקורת על המעשים שלי, אם הם על דרך האמת, ואני מבינה ומרגישה שהם לא בעל מנת להשפיע, שאני נמצאת בעל מנת לקבל כל הזמן. איך מהשלב הזה שאני מזהה כל פעם מחדש שהכול על מנת לקבל, זה מביא אותי לייסורים כדי להגיע לתפילה מעומק הלב?

זה לאט לאט מתגלה. את תרגישי עד כמה באהבה האגואיסטית שלך נעלמים כל היחסים הנכונים שלך עם הבורא. עוד מעט, את ממש נמצאת בפתח.

שאלה: האם אפשר להחשיב כשכר מהבורא את האפשרות לראות בחברה רק את המצב הטוב, כמו בגמר התיקון?

כן.

שאלה: למה אנחנו לומדים הרבה פעמים על ביקורת עצמית והכרת הרע? למה מקובלים שמים כל כך הרבה דגש על הנקודה הזאת?

כי זה מאוד חשוב. אנחנו צריכים להגיע לביקורת נכונה, ותמיד לבדוק את עצמנו איפה אנחנו נמצאים, ולכוון את עצמנו להיות בצורה נכונה כלפי הבורא. להיות כלפי הבורא זה דרך הקבוצה ורק בצורה כזאת אנחנו מכוונים את עצמנו, דרך הקבוצה ודרך הבורא לתיקון השלם.

תלמידה: אבל איך אפשר לעשות ביקורת בלי להיכנס למצב מדוכדך, ולהשפיע על העשירייה. איך לעשות ביקורת שמובילה לשמחה?

כל הביקורת הנכונה מקרבת אותנו למטרה, ולכן דווקא כך אנחנו מתקרבים למטרת הבריאה.

שאלה: כשאדם מכיר בכך שהוא חלש ולא יכול לעשות כלום בעצמו, ורואה שהוא לא משקיע מספיק, האם זה לא הרסני עבורו? איך לא לרדת מהדרך כשאתה מכיר בכך שאתה אפס מוחלט?

אם יש לו תמיכה מהקבוצה אז הגילוי של פעולות ומצבים, הבחנות שליליות, רק דוחף אותו קדימה.

קריין: קטע מספר 3.

"לפי שהוא מרגיש את חשיבות הרוחניות, כך הוא מסדר שבחו של הקב"ה. ולאחר שהאדם כבר בא להרגיש את החשיבות שיש ברוחניות, שזה נקרא "לעולם יסדר אדם שבחו של הקב"ה", אז הזמן שהוא צריך לעבור לקו שמאל. כלומר לעשות בקורת איך הוא מרגיש באמת בתוך הדעת את חשיבות המלך, אם באמת הוא מוכן לעבוד רק לתועלת ה'.

וכשהוא רואה שבתוך הדעת הוא בעירום וחוסר כל, המצב הזה, שהוא רואה מה היא החשיבות של הרוחניות, אבל כל זה אינו אצלו אלא למעלה מהדעת, החשבון הזה הוא יכול להוליד לו חסרון וכאב, על זה שהוא נמצא בתכלית השפלות, ויש לו היכולת לתת תפלה אמיתית מעומק הלב, על מה שחסר לו."

(הרב"ש. מאמר 28 "מהו לא תוסיף ולא תגרע, בעבודה" 1987)

שאלה: במצב הסופי אנחנו נמצאים בהודיה או בתפילה?

מהמצב הסופי אנחנו יוצאים להודיה.

תלמידה: בכל התהליך הזה של רוחניות, צריך כל הזמן לעשות את ההשוואה הזאת בין השפלות שלנו לגדלות הבורא, וזה שם אותנו במצב תמידי של תפילה, במצב תמידי של בירור מה קרה לנו בעבר, בכמה גדלנו מאז. האם נגיע לאיזושהי נקודה שבה נהיה ממש בהשתוות הצורה עם הבורא ונוכל בצורה הכרתית פשוט להיות במצב שכבר לא צריך יותר בירורים כי הכלי כבר מתוקן ואתה באחדות עם הבורא?

את צודקת.

תלמידה: זאת העבודה שצריך לעשות כל הזמן.

כן.

שאלה: למה כשאנחנו משבחים את הבורא צריכים לבדוק את עצמנו בצורה הכרתית?

כדי להתקדם ישר אליו.

תלמידה: כשאנחנו בודקים את עצמנו, אנחנו משבחים אותו או ברגע זה חושבים על עצמנו?

לא, בטח שעליו.

תלמידה: אנחנו בודקים את עצמנו כלפיו?

כן.

תלמידה: מקבוצת הכלי הבולגרי אנחנו פונות לעזרה כדי לתמוך בחברות הגדולות שלנו בבולגריה. אנחנו מאמינות שהחיבור בינינו, והאור בחלונות יכול להפוך את החושך לאור, ולרפואה של כל המערכת. בבקשה, בואו נחבק אותן כולנו יחד, אני מבקשת.

ננסה, יחד איתכן.

שאלה: כל הזמן מדובר על הבורא. כתוב שאנשים היו כל הזמן בחינוך, הבורא היה עבורם מציאותי. אני אדם חילוני. כשאני מגיעה לתודעה כזו או שהוא זורק אותי או שאני לא מבינה שום דבר. איך להגיע להכרה מי זה הבורא?

זה הכוח שנמצא בתת ההכרה שלך, שמנהל אותך.

שאלה: אחת הביקורות שאני עושה על העבודה שלי - אני רואה הרבה אנשים בכלי שלנו שהם יותר מקורבים נגיד, יותר מוכרים, יותר מצליחים, עושים, שואלים שאלות לעומתי למשל. אני יותר מרוחקת, האם זה קשור באמת להתקדמות הרוחנית של כל אחד?

כן, צריכים לעשות ביקורת ולעלות למעלה מהביקורת.

שאלה: אני שומעת את השיעור וחושבת - עכשיו יסתיים השיעור ואני רוצה לכתוב מכתב אהבה לבורא, איך אני רואה את היחסים האידיאלים בינינו. אני חושבת מה יכול לשמח - להתייחס טוב יותר לחברות, לדאוג יותר לקבוצה, לעשות עבורם משהו, לצייר איזו תוכנית מחודשת בהפצה. אנחנו יודעים כמה כל ההבטחות של הבורא לא שוות כלום. הבורא מיד יראה לך שאתה אפס, אתה לא יכול, אין לך כוח לזה. איך לעשות באמת שיהיה אפשר לממש את מכתב האהבה בהשפעה אליו, מה צריך להוסיף לזה?

רק חיבור עם החברות בלב אחד.

שאלה: איך לברר נכון, כשאתה מגיע לשיעור, נמצא בשדה של אהבה, כל התשובות הן נקודת המגע עם המצב שלי. אפשר לבוא להתמוסס ולא לשאול שום דבר. אבל אתה מבין שהשאלה שלך נותנת לך קשר עם המורה, מעלה את העשירייה וגם זה חשוב. איך להגיע לאיזון כדי להרגיש גם שם וגם שם במגע?

צריך לקבל את ההחלטה הנכונה, כמה ומתי את יכולה לשאול ועל מה כדי שתהיה תועלת מקסימלית לך ולכל האחרים שמשתתפים בשיעור.

שאלה: איך לרצות לראות את החברות כמו בגמר תיקון? אם אני מנסה לראות מישהי באמונה למעל מהדעת, כל הזמן כטובה, אני עולה מעלה מעלה בעיניים עצומות. האם זה צריך להיות בתוך הדעת?

אתם תתחילו להרגיש את זה, ובינתיים תמשיכו.

תלמידה: כלומר לא צריך להשתדל להצדיק, לבקש הצדקה?

בטח שצריך.

תלמידה: האם זה שונה באמונה למעלה מהדעת, הרצון ללכת באמונה למעלה מהדעת או להצדיק בדעת?

זה שונה, אבל בכל זאת קרוב אחד לשני.

שאלה: האם האדם בעצמו בהכרה יכול לעבור לקו שמאל ולברר כמה הוא באמת מרגיש חשיבות המלך?

אסור לו להיות בקו שמאל. אסור.

תלמידה: האם הבורא זורק לשם?

כן.

שאלה: לפני שאני ניגש לקו שמאל, האם אני צריך לבקש מהבורא שיעזור לי עם הבירור הזה או שאני צריך לעשות את זה לבד עם האגו שלי?

אתה צריך לבקש מהבורא עזרה, אם אתה באמת מרגיש שאתה זקוק לה.

שאלה: אמרת שהמצב הסופי הוא הודיה. אבל אני יכולה להיות או במצב של חיסרון או במצב של בקשה או במצב של הודיה. איך אני יכולה להיות בדבקות בבורא במצב של הודיה?

תנסי ותראי שאפשר.

שאלה: אני מרגישה שינוי בי בתחושה שהרוחניות יותר חשובה לי מאשר לקבל לעצמי. אבל איך אני יכולה להיות בטוחה שהשינוי הזה הוא אינו אגואיסטי. לפעמים אני חושבת שהכוונה שלי היא עבור החברות אבל אחרי כמה זמן אני מבינה שגם זה היה עבור עצמי.

אז מה? לא חשוב, תמשיכי. כמה שיותר הפרעות דרך זה תתקרבי לבורא.

שאלה: מה זה המצב ברוחניות שאדם מרגיש עירום ובחוסר כל?

עוד מעט נלמד את זה. כאשר אין מה שנקרא "לבושים", הלבושים על עצמו, כלומר כלים לאור מקיף.

תלמידה: אתה מדבר על לבושים ו"עני" מדובר על מצב?

כן, "עני" זה על המסך, נכון מאוד. כאשר פשוט כבר אין לו מה ללבוש על עצמו.

תלמידה: הוא מרגיש שבתוך הדעת אין לו את זה, אבל באמונה למעלה מהדעת הוא מרגיש שאם הוא יתעלה אז יש לו.

כן.

תלמידה: אבל כדי להתעלות הוא חייב מסך.

הוא ירכוש אותו, יתנו לו אותו.

תלמידה: ובזכות מה הוא רוכש את המסך?

בזכות הבקשה.

שאלה: כשאנחנו מתחברות עם החברות בכל עשירייה בכוונה נכונה, ומייצבים את הבורא משלנו, כך לכל עשירייה יש בורא משלה. כשכל העשיריות מתחברות יחד, האם כך אנחנו בונים את האלוהים?

כן.

שאלה: מדוע כשאנחנו מעלים הלל לבורא, כתוב כאן שאנחנו צריכים לעבור לקו שמאל?

כי אנחנו צריכים לעלות. אין לנו כלים ולכן אנחנו נכללים בינתיים בשמאל. ואחר כך מקבלים מהבורא תגובה ויכולים כבר להיות קשורים אליו בימין. עד שיהיה ימין ושמאל ביחד - קו אמצעי.

שאלה: מה זה "רק לתועלת ה'", איך אני מודדת רק לתועלת ה' בעשירייה?

דרך החברות. מה שאת עושה לתועלת החברות, לתועלת הקבוצה, דרך זה מגיע לבורא.

תלמידה: איך אני יודעת שעשיתי לתועלת שלהם?

תנסי לבדוק לפי

שאלה: אחרי פגישה של עשירייה אני מרגישה הרגשה כל כך חזקה של אהבה סביבי וכל רגע אני פשוט שוחה בתוך ההרגשה הזאת. ואז תוך רגע מגיעה הרגשה של בושה שאני נמצאת בזה ואחרים לא, הם רחוקים, אני מתחילה לבקש ולהתפלל עליהם שגם הם יוכלו להרגיש. מה צריך לשנות בשרשרת הזאת, האם זה נכון או לא?

לא צריך לשנות שום דבר, צריך פשוט להמשיך. חברות, הכול יצליח לכן.

שאלה: מה מעכב את המעבר מקו שמאל לקו ימין כדי להמשיך את העבודה?

רק הלב שלנו, שאנחנו לא רוצים לפתוח את הלב.

שאלה: כשאנחנו נמצאים במחשבה הזאת, בבניית המצב המשותף זה, יש הרגשה של חיבור, של איחוד, כאילו העליון מעלה אותך על הידיים שלו. וכשאנחנו מנסים להתקרב לחברות הלב כאילו לב אבן, נותנים לך להרגיש את המצב האמיתי. מה כאן הבקשה, שהוא ישנה, שייתן כוח להתקרב במעשה למצב העליון זה?

שהבורא ימוסס את הלב שלי והוא ישחה, יצוף בחברים שלי.

שאלה: מה יותר חשוב ברוחניות, שאני רואה את האחרים כגבוהים או שאני במצב של עירום?

כשאת רואה את האחרים.

קריין: קטע מספר 4.

"עניין שמאל נקרא ברוחניות, דבר הצריך תיקון. זאת אומרת, שהאדם צריך חלק קטן מזמנו לעשות ביקורת על עצמו, כמה הוא מסוגל לתת כוחות ולעבוד רק לתועלת ה' ולא לתועלת עצמו, ואם הוא יכול לומר, אם לא לעבוד בעל מנת לעשות נחת רוח ליוצרו, אין הוא רוצה לחיות, וכדומה לזה.

ואז הוא בא לידי הכרה, שאין הוא מסוגל לזה מכוחות עצמו, אלא רק ה' יכול לעזור. נמצא, שעתה הוא הזמן שיכול לתת תפילה מעומק הלב. כלומר שהוא רואה ומרגיש שאין כוח בידו לשנות את הטבע שעימה נברא, הנקרא, רצון לקבל לעצמו ולא להשפיע."

(הרב"ש. מאמר 16 "מה הוא האיסור לברך על שולחן ריק, בעבודה" 1989)

שאלה: איך בעזרת קו שמאל אנחנו יכולים לעשות בדיקה אם אנחנו הולכים בדרך נכונה?

אנחנו עוד נלמד, עוד לא עברנו את זה.

שאלה: הרצון שלי להביא את כל החברים לבורא הפך לאפס, אני לא יודעת איך להתחיל מהתחלה, כוח ההתגברות שלי הפך למשהו אחר, למה זה הפך ואיך לפעול הלאה?

נראה לי שצריך להתחיל מזה שאתם מתפללות כולכן יחד לבורא, מבקשות ממנו על זה שהוא יעזור לכן להיות קרובות יותר זו לזו, להרגיש את כולכן בלב אחד, מחובר, ומתוך הלב הזה לבקש ממנו.

שאלה: למה בדיבור אנחנו מתקרבים לתיקון, ואילו ברצון או בפעולות אנחנו רחוקים עדיין?

כי דיבור אתן יכולות לדבר על מה שבא לכן, והרצון כבר לא תלוי בכן. אבל תמשיכו ותצליחו, עוד מעט אני מבטיח לכן שתהיה לכן הצלחה.

שאלה: כשאנחנו עוברים מצבים בתוך העשירייה ומגלים שהבורא מבצע עלינו תיקונים, איך מרגישים את ההתלבשות הזאת בעשירייה כמצב משותף או דרך חברה אחת, איך זה מתלבש במרכז העשירייה?

אתן לא יכולות לבדוק את זה, אחר כך תרגישו. בינתיים פשוט תעבדו על זה, על להרגיש את הלבבות שלכן כלב אחד.

שאלה: כתוב שחלק מהעבודה צריך להיות למען הבורא, וחלק לתועלת עצמי ואם אין עבודה למען הבורא אין רצון לחיות. האם כל המצבים השליליים שלנו נובעים מכך שהעבודה לתועלת עצמי יותר מעבודה למען הבורא?

כן, את צודקת.

שאלה: האם אפשר להימצא בחיסרון מתמיד ללא קו שמאל?

איך? אני לא יודע. נראה לי שלא.

שאלה: היום ממש מפתיע, כל כך הרבה עשיריות נשים ממוסקבה, האם יש איזשהו קשר בין עשיריות גברים לנשים?

זה תלוי בכם, אתם צריכים לספר לי. אני לא יודע אם אתם קשורים איתם או לא. אבל עשיריות הנשים אצלכם חזקות, ושל החברים חלשות, ככה שתתקרבו לנשים, הן יעזרו לכם, וזה טוב.

שאלה: האם הרגשה של גדלות הבורא זה משהו שהוא תהליכי או שהוא מתחדש בכל מצב?

הוא מתחדש בכל מצב.

שאלה: איך להגיב על ביקורת בזמן סדנה שחברה לא מרוצה מהסדנה שהתורניות הכינו?

אסור לה לעשות ביקורת, היא צריכה לקבל את זה כמו שאימא מקבלת שילדים מכינים לה משהו. היא צריכה ממש להוריד כל הביקורת.

שאלה: בתהליך העבודה והזמן למה העבודה מרגישה כל פעם יותר כבדה?

כי היא באמת יותר ויותר כבדה. ממדרגה למדרגה אנחנו עולים, לכן העבודה תהייה יותר ויותר קשה.

שאלה: חברות שלומדות קבלה ומנסות לבנות ביניהן את הבורא. איך הן יכולות לעזור זו לזו בזה?

הן צריכות לאהוב זו את זו. לרצות להיות יחד בלב אחד.

שאלה: אנחנו יודעים שלמחשבה יש כוח עצום, אם אנחנו כל הזמן נתאר שכל הלבבות בעשירייה מחוברים לאחד הם בסוף יתחברו. איך להשתמש במחשבה להתקדמות העשירייה?

בדיוק. כל הזמן לחשוב על זה.

שאלה: כתוב בקטע שזה הזמן שאדם יכול לשאת תפילה מעומק הלב, אבל כתוב שבקו שמאל הוא צריך להימצא זמן קצר, למה לא מומלץ להיות כל הזמן בתפילה הזאת ולעלות אותה? יש סכנה להימצא בקו שמאל?

צריך להיות יותר בהודיה.

שאלה: ככל שמשתדלים לאהוב את החברות נתקלים בדחייה, במחסום של ביקורת, לעומת זאת הרבה יותר נוח לאהוב את הבורא. אז למה זה כך ומה אפשר לעשות?

צריכים להשקיע יותר בלאהוב חברות והבורא יהיה אחריהן.

שאלה: אני עובד בקו שמאל ואני מודה שהבנתי שקשה לנצח את האגו, אני מבקש מהבורא, אבל אני כל הזמן יכול להשפיע לו, רק מבקש וזהו, ככה אני פועל תמיד.

וכך גם תמשיך, אתה תראה שהכול יהיה טוב.

(סוף השיעור)