002_heb_o_rb_bs-tes-05_1

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/sources/4pmOtkWY?page=297

בעל הסולם. "תלמוד עשר הספירות". כרך ב' , חלק ה'. עמ' 297, דף רצ"ז. דברי האר"י. אות ט'

תלמיד: … אור הכתר זה אור הרי.

רב"ש: נו?

תלמיד: מה ... מה נגרם … באור?

רב"ש: אז למדנו למעלה. ברצ"ט, מה למדנו? למדנו

תלמיד: ...

רב"ש: וזה אמרו, למעלה, טור א׳… טור ב'.

"וזה נמשך לו, ע"י שמזדכך אותו הכתר, שנשאר למעלה בסוף השרשים". מה כתוב שם? ויש כאן הבנה חשובה מאד. כי זווג הזה שנעשה כאן עתה, הוא זווג עליון דראש, הנעשה ע"י המסך שבמלכות דראש, וא"כ איך יוכל בזווג הזה גם אור הכתר, שהוא אור שכבר התלבש בעביות הגוף, כבר יש לו מה שאני מכנה אותו בשם עביות דגוף, שזה שהוא רחוק מאד מבחינת ראש. איך יכול לעלות למלכות ראש? הוא שואל.

תלמיד: זה שאלה.

רב"ש: אומר, אור הכתר דגוף, אז אני מדבר ממה שהיה מלובש בגוף, החלק הזה, שכבר ניתן ל… שכבר ניתן להשיג אותו. אור בלי השגה לא יודעים שיש, מי יודע שיש? אם אני אומר אור הכתר שהיה בגוף, משמע שהיה משהו, השגה היה מלובש, והשגה בגוף. בזה אני מדבר.

תלמיד: אחרת למה האור…?

רב"ש: אם אתה אומר…

תלמיד: איזה פירוש ...

רב"ש: האור שהיה בראש, מה הפירוש? שאור הזה עוד לא בא לכלל השגה. אור שיוצא למטה מראש כבר בא לכלל השגה, אז אני מדבר כבר ממי שמשיג אותו על הבחינה הזאת. ואחר כך אנו אומרים, כבר לא משיגים אותו. אבל נשאר בו מה שהשיג אותו, הנשאר משהו עליו.

לכן אומרים, כי כל מה שאנו מדברים מאור הכתר שעומד למטה, הוא מה? שהשיג אותו הגוף. אם אני מגיב בעצמה, עכשיו נזדכך, כל הכלי קבלה נזדככו ועלו לראש, נמצא לפי זה, מי שהשיג אותו נזדכך, ממילא האור הכתר שהיה נקרא בחינת, בחינת משיג, מי שהשיג אותו, גם אור הכתר יכול לעלות. עכשיו, מי שהשיג אותו חוזר למטה, מטעם שאור נתפשט בפועל, ממילא אותה הבחינת גוף שהיה נכלל על אור הכתר, גם זה חוזר לקדמותו.

אנחנו לא מדברים. עכשיו יש כלל…

תלמיד: זה לא, זה לא ...

רב"ש: עכשיו יש כלל, אם אני מדבר מאיזה מדרגה, אור בלבד אני לא מדבר, רק ממה שמושג, אז כבר אני מדבר מהשגה. והיות שאור הכתר שהוא בחינה, שהוא למטה ממלכות דראש, ובא עכשיו מדרגה שנייה, שלישית, כולם עוברים כמו שאומר, דרך השתלשלות העולמות.

מה זה השתלשלות העולמות? כבר יש השגה משהו שם, אחרת אור לא מדברים. לכן יש לי אחת, שתיים, שלוש. היינו, אור הכתר, רשימו דהתלבשות, רשימו דעביות. זה לפי השתלשלות. ואחר כך בזמן שהזדככו כולם, כאילו כולם עלו למלכות דראש, אז זה רק יחס.

הוא רוצה, תלמד שם, כאן, כמו שנז… שנתעורר בזכר דכלי דכתר של גוף, שהוא רוצה להתלבש אף על פי שלא יכול להתלבש בגוף, ועל התעוררות הזאת, מספיק לו שלהיות כבר בחינת...

אנחנו אומרים שה… בשביל מי קיבל? הוא קיבל בכוח? הוא קיבל בכדי שיוכל להתפשט בגוף. רק אנחנו אומרים, שלא יכול. התעורר ורוצה, ולא יכול. אז צריכים ללמוד שתי דברים. הוא רוצה להתלבש בגוף בפועל, על ידי מה? על ידי העביות דבחינה ג', אבל לא יכול. אז תלמד שני דברים, רוצה ולא יכול. זה שרוצה, כבר מספיק שלא יהיה דומה מטרם שרוצה. נראה אחר כך, כבר התעוררות, זה נראה אחר כך. אחר כך לומדים... ג' דעביות, אבל בינתיים אני לא מדבר מג' דעביות.

תלמיד: למה פה אי אפשר ללמוד את זה?

רב"ש: הוא רוצה ולא יכול. עוד הפעם, תחשוב, מה זה רוצה, מה לא פעם. מקודם לא רצה גם כן שלא עולה מסך. עכשיו שנכלל בעביות דבחינה ג' והמשיך משהו, את זה הוא רוצה להמשיך בפועל. בראש לא יכול, בראש לא יכול, אבל רוצה או לא רוצה?

לפני זה לא רצה גם כן, מדוע לא יכול ללמוד כך? בדיוק שלומד על אור הכתר, רוצה אף על פי שלאור הכתר יכול? אם כן, מדוע רוצה? זה שני דברים. הלוואי שיהיה כך, כי כבר לבש והיה שם מחשבה של זה, גם כן כבר יש הבדל. כל דבר קטן, כל צליל חדשה, זה בחינה חדשה.

אם אתה אומר, שקיבל הארה בראש מזיווג ממש. תסתכל, [ו]לפיכך, כן? ולפיכך, בו בעת, שנתעורר בזכר דכלי דכתר בחינת העביות דהתלבשות להתפשט עם האור הגדול הזה, שקיבל עכשיו, לבחינת התלבשות בפועל, שפירושו להתלבש בהע"ס דגוף, אף על פי שלא יכול, אני מוסיף, ניכר תכף מחמת זה גם בחינת הגוף הכלול באור הכתר, שהוא עומד במקום המלכות של ראש, אשר עם זה נשתנה צורתו מן המלכות דראש, אף על פי שלא יכול, כמו שלמדנו ב… אם כן, בדבר המתחיל, אמנם. שנבחן בזה, שנפרד תכף מן המלכות ויצא משם למקומו, מדוע יכול לעלות למלכות דראש? לא קיבל שום דבר. עכשיו שנעשה שרוצה לקבל משהו, כבר נבחן זה שיצא מהמלכות.

כי שינוי הצורה מבדיל ומפריש את הרוחנים, זה מזה, וכיון שיצא מן מקום המלכות הראש, ולמדנו זה מאיר בראש, נמצא, שנפרש תכף מן האור של הכתר עליון, שהיה מאיר בו בשפע, ולא נשאר בו, באור הכתר, אלא ההארה הקודמת המצומצמת. המכונה שהאור הכתר החזיר פניו למעלה ואחוריו למטה.

אם כן, מה נשאר בו? השאלה הוא כך, אם זה אור הכתר, מה הפירוש הארה מצומצמת? אנחנו מדברים ממה שמאיר למטה, אחוריו למטה, הארה מצומצמת. מקודם היה רוצה להאיר לתחתון הארה גדולה מה שקיבל, עכשיו יוצא לראש, מה יכול להשפיע למטה? אחוריו למטה הארה מצומצמת. נמצא, מה שאני מדבר מאור הכתר, גם כן לגבי הגוף. לא לגבי עצמו, לגבי עצמו הוא אור.

תלמיד: גם שהגוף מס…

רב"ש: אם כן, מה זה אחוריו למטה? מה שהיה מאיר מקודם לגוף הארה מצומצמת, את זה הוא יכול להאיר עכשיו גם כן, אבל הארה גדולה שקיבל מזיווג החדש, שבאה לו על ידי הזיווג, הוא בא לאור הכתר, בזמן שהיה במלכות ירד למטה בגוף, הוא לא מתפשט.

מה שאני מדבר מאור הכתר, שיש לו גוף, אין לו גוף. הכול ממה שצריך להאיר לגוף. אור בעצם, מה שהוא שואל, אורות זה אור. רק אני אומר, אור הכתר דגוף, מתייחסים, מדברים מה שמייחס לגוף. נמצא כאילו שמה שאור הכתר למעלה ממלכות דראש, הוא בכדי להאיר לגוף.

... למעלה ... למטה, מי הוא?

תלמיד: ...

רב"ש: הכול ביחס לגוף.

תלמיד: החלק הזה הוא קצת קשה, מה שהוא שאל.

רב"ש: אם עתה הוא אומר, שאור הכתר נקרא שהיה מלווה בגוף, כבר אני מדבר חלק הגוף שעלה, כמו שדיברנו מקודם. בוא נגמור זה. וזה אמרו, ואז צריך, שהנוקבא של הכתר, שהיא בחינה ג', גם היא תקבל גם היא משורש העליון דהיינו כמ"ש שאין הזווג נשלם ע"י הזווג הגדול דקומת כתר עליון, מדוע? כי אין הארתו מתפשט להגוף, ולפיכך, צריכים אל הזווג הנעשה על בחינת הנקבה דכתר, דהיינו, על העביות דבחי"ג, השלימה, הן מבחינת המשכה, והן מבחינת התלבשות. ואז יכול להתפשט בגוף.

תלמיד: מה זה ההתלבשות …?

רב"ש: אז ... אנחנו לומדים עכשיו דף ש', טור ב', להתחיל משורש העליון.

ואז צריך שגם הנוקבא של הכתר תקבל גם היא משורש העליון שלה, שהיא חכמה עליונה.

אור פנימי.

משורש העליון שלה שהיא חכמה. כמ"ש לעיל, אשר הרשימו שנשאר מקומת חכמה דהתפשטות הא' אחר הסתלקותה, שהיא בחינת עביות דבחינה ג' היא הנעשה כאן לבחינת הנוקבא דכתר, והיא המקור להתפ"ב הזה.

היות שפרצוף ב', שנקרא ע"ב, צריך לקבל בחינה שכנגדה בגלגלתא, מה, איזה בחינה מקבלת? לא מכתר דגלגלתא, רק מחכמה דגלגלתא, ורשימו דבחינה ג' שנשאר בה.

מה כתוב למעלה?

לכן השורש של החכמה העליונה יורדת בבינה ובינה בחסד. כלומר, כי בחינת הזווג הנעשה על בחינת הנקבה דכתר, שהיא בחי"ג, היא גורמת אל ירידת המדרגות מראש עד סוף:

שהכתר יורד למדרגת החכמה, והחכמה יורדת למדרגת הבינה, ובינה יורדת אל מדרגת החסד, עד שיורד היסוד למדרגת המלכות.

תסתכלו למעלה מה שכתוב. לכן, אם חכמה צריכה לקבל ע"ב, שהוא פרצוף חכמה, צריך לקבל מבחינה שכנגדו בפרצוף גלגלתא, שהוא חכמה, לכן השורש של החכמה העליונה יורדת בבינה ובינה בחסד, עד שיורד יסוד במלכות.

משמע כאן, שאור היסוד נמצא בכלי המלכות, ואור החכמה יורדת בבינה, כי אור החכמה נמצא בכלי דבינה, זה אי אפשר. איך יכולים לומר שאור הגדול יותר כלי קטנה, שאור חכמה יורד בבינה? אז כלומר, אז הוא מפרש אחרת.

השורש של חכמה עליונה, שהוא ספירת החכמה, במדרגת הכתר, היה שם אור החכמה בכלי דחכמה, אין עכשיו בחכמה יותר מאור הבינה. אז צריכים לומר, אור החכמה, אור הכ… אור החכמה בכלי דכתר.

תראו, הוא אומר כך, שבכדי שלא תתבלבלו הוא אומר צורה אחרת. אליבא דאמת, צריכים לומר כך, ששורש הכתר, היינו כלי דכתר ירדה לחכמה, אין שם רק אור החכמה. ושורש החכמה עליונה, הכלי דחכמה יורד לבינה, אין שם רק אלא אור הבינה, ... בחסד.

עד מה? עד שאותו יסוד יורד במלכות. היינו, שאין לכלים דיסוד יותר מאור המלכות, ומלכות נשאר ריקנית מאור. אבל לשון למעלה קשה קצת. יכול לומר, כלומר, בחינת הזיווג הנעשה על בחינת הנקבה דכתר, שהיא בחינה ג', היא גורמת לירידת המדרגות מראש עד סוף.

רק רב מתחיל לומר, בחכמה ובינה זה מה שעולים לכתר. מי היה גורם? הזיווג שנעשה על בחינה ג'.

הזיווג הזה שהיה על בחינה ג', גורם לנו ירידת האור, ירידת הכלים. שורש העליון של כתר יש חכמה, ושורש החכמה ירדה, היינו של אור בינה, ושורש היסוד, יש ירידה שיש לו רק אור המלכות, ומלכות בעצמו רק בחינת מאור, היות שחסר אור בחינה ד' עכשיו.

וטעם הדבר הוא משום שהזווג, מדוע יש ירידה? משום שהזווג הזה שנעשה על עביות דבחי"ג אינו מעלה או"ח ואינו ממשיך, אלא קומת חכמה, וע"כ נמצא מבחינת הזווג הזה, אשר אור החכמה יורד ומתלבש בכלי דכתר.

ויש לנו כלל, כל אור הבא, בא בכלי היותר זכה. לכן נמצא, שאור החכמה יורד ומתלבש בכלי דכתר ונבחן, שירד הכתר ממדרגתו ובא אל מדרגת החכמה, וכן אור הבינה מתלבש בכלי דחכמה, וירדה ספירת החכמה אל מדרגת הבינה, עד שאור המלכות התלבש בכלי דיסוד.

כי נמצא, על ידי זה ביורד היסוד, שהיה צריך להיות לו אור היסוד, מה יש לו עכשיו? מדרגת המלכות.

... מה זה כל… מה זה ירידה? אם אין לה האור, מה שהיה לו מקודם, יש עכש… נבחן עכשיו שיש לו ירידה ממדרגה קודמת.

אותו הכתר, שעלה במקום שורש המלכות יורד במקומו, איזה כתר? אור הכתר דגוף, שעלה במקום שורש המלכות דראש יורד במקומו. איפה במקומו? מתחת למלכות, כי אינו יכול להיות שם.

מדוע? אחד, כי אין לו דמיון עם שורש המלכות. ב', וגם הוא ענף מאור הכתר שהיה בגוף והמלכות הוא שורש, הוא בחינת ראש. לכן הוא גרוע ממנה, גרוע מהמלכות, אע"פ שהוא מקבל מן הכתר. מי? אור הכתר, אמנם יורד למקומו, מתחת מלכות דראש.

ושם, מתחת מלכות דראש, נשאר עומדים שם הרשימות של התלבשות ועביות שעלו במקום כתר. עכשיו כתר יורד למקומו, אז הוא אומר, ושם יוכל להיות ביחד עם זו"ן שהיו במקום הכתר, כי אז שלשתם שוים, אחר שכולם שוים בקבלתם משורש הכתר עליון.

ראית מה שכתוב למעלה? כאן השאלה, איך מקודם היה יכול להיות במקום מלכות? עכשיו הוא אומר, אין לו דמיון, הוא יורד. מדוע היה יכול לעלות?

תלמיד: ...

רב"ש: נראה. אור פנימי.

הכתר וכו' כי אין לו דמיון עם שורש המלכות, לכן הוא יורד. איך יכול לעלות? מתרץ. כי בעת עלית המסך והספירות, למעלה להמאציל, שפירושו שנזדככו לגמרי מכל בחינת העביות דגוף דהיינו ממעלה למטה, שהפסיקו מלקבל, שחזרו לשורשם, ממלכות דראש לא מקבלת שום דבר, שבזה באו בהשואת הצורה עם המלכות של ראש, וע"כ נבחן, שהאור דקומת הכתר שעלה מן הגוף, עם כל בחינת הגוף והמסך שהוא ממש גוף, גם כן נסתלק, גם כן הסתלק מבחינת גוף, והיה יכול לעלות למלכות דראש, מכל שכן שאור הכתר שהיה מלובש בגוף, שהיה בא במקום המלכות. מדוע? להיותו אז זך כמו המלכות, ואין ביניהם שום שינוי צורה כלל, כדברי הרב לעיל באות ט' שכתב "וזה נמשך לו, איך יכולה לעלות למעלה? עיד"ז שמזדכך אותו הכתר, שנשאר למעלה בסוף השרשים".

אור הכתר דגוף, שעלה למעלה לאחר הסתלקות האורות, ועומד למטה ממלכות דראש, היה יכול לעלות, שבחינת גוף נאבד ממנו. כל עניין שהוא נקרא גוף, אור הכלי שהוא מלובש בגוף, מי זה הגוף? מלכות דטבור שקיבל אותו, עכשיו מלכות דטבור נזדככה ועלה למעלה. נמצא כל הבחינת הגוף שהיה על הבחינת הכתר אין נזדכך. לכן אני מבין טוב מאוד, שאור הכתר דגוף, שאין לו עכשיו בחינת גוף עליו, שנזדכך, שיכול לעלות במקום ראש.