001_heb_o_rb_bs-tes-06_2

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/cu/dmZlPJCf?mediaType=video

בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך ב'. חלק ו', אות כ'

עכשיו, אנו לומדים שלושה דברים בבת אחת. תסתכלו. מצד אחד, אנו לומדים שעולם הנקודים אינו לוקח האור מפה למטה, כמו שע"ב לוקח מפה למטה דגלגלתא, אלא מקבל מעיניים ולמטה.

לפי זה יותר מבין, שעולם הנקודים עומדים מעיניים ולמטה דראש דס"ג, ומלבישים על אח"פ האלו. הוא לא אמר ככה. אלא אפילו מפה למטה לא מלבישים. אלא איפה מלבישים? מטבור ולמטה דס"ג. וזהו מסיבה אחרת, היות שהם יצאו, הזיווג הייתה על הרשימות שעלו מטבור למטה דס"ג. אם כן, באה כאן הוספה, מה שלא היה בפרצופים הקודמים.

לכן, מצד אחד צריך לומר מפה ולמטה, הוא מעיניים ולמטה. אומרים, אוזן, חוטם, פה, של גלגלתא, ע"ב, ס"ג, לפני צמצום ב', היינו נתפשטו ממקום הזה. עכשיו, שהוא מדבר מאח"פ דראש דס"ג, או מכנה אותו בשם שערות דיקנא, היינו הך. מה היינו הך? שאוזן נתפשט עד הבינה, עד שיבולת הזקן, או חוטם פה מתפשט משם ולמטה. כך הוא מחלק כל גוף של גלגלתא, ע"ב, ס"ג.

עכשיו, שהוא אומר חזה עד הטבור, מה הכוונה? מרמז על ס"ג. ואומרים, השורשים נמשכים מהזיווג שהיה בראש דס"ג, או מהשיבולת דראש דס"ג, או ממזלין עם היסוד דסיום דס"ג, עם הטבור דגוף דס"ג. אלא כל אלה הדברים הנקרא טבור חסר שיבולת, אנו מכנים אותם רק בשם שערות, היות שכאן מדובר מצמצום ב', לכן נותן שם שערות.

עכשיו, עולם הנקודים שמקבל משערות דיקנא, שנקרא אח"פ דס"ג, אמרנו שורשים. הראש הא' דישסו"ת מקבל מבחינה שכנגדו, מאורות דס"ג הנמשכים עד השיבולת דראש דס"ג, ולא משיבולת ולמטה. איפה הוא מלביש למטה באמת? מטבור עד החזה דגוף דס"ג. אבל מאיפה אורות הם מקבל השורש שלו? מאורות דס"ג, מאור האוזן.

אחר כך, הג"ר דנקודים שעומדים ומלבישים מטבור עד סיום התפארת, עומד כתר. ומסיום התפארת ביסוד עומדים אבא ואימא. באופן כללי הוא מכנה אותם … ב'. היינו להם אח"פ שיוצא מראש הא', לכן איפה הם צריכים לקבל אורות דס"ג, שלא היה שערות? מזעיר אנפין, מלכות.

שהם כבר הוא אומר … אוזן נקרא ראש. אם כן, הם חוטם פה. אז זה בעצם מקבל מהגוף. אבל היות שהם גם כן ראש, מטעם צמצום ב' הם גוף. אבל מטעם צמצום א', אין אנו מבחינים בין גלגלתא ועיניים ואח"פ, אז הם צריכים לקבל מראש. איפה? משערות בשפה עילאה. אז הם מקבלים משפה תתאה ומשיבולת.

מה זה מראה? שהם עוד בחינת ראש שלוקחים אור הבינה, כמו גלגלתא ועיניים דישסו"ת. מה שאם כן, גוף ד… גוף דנקודים, שהוא צריך לקבל מגוף דס"ג אמיתי, איפה השורש שלו? מפה דראש דס"ג ולמטה, המכונה כאן בשם שערות ומזל עליון, מזל תחתון.

הם שורשי כלים, משיבולת המ... משיבולת חזה וטבור.

… שם עניין אחר, מטעם בכתר חכמה אין כלים. זה עניין אחר. לכן כתר חכמה אין התפשטות, בינה ... התפשטות עד השיבולת. זה טעם אחר, לא מטעם, מטעם, אה.

מטעם חסר להם עביות, כן. לכן הוא אומר כלל, מכתר חכמה בכלל לא מדברים.

… אם אנו מדברים, מראש לא מדברים, רק מגוף. אז הוא אומר כתר חכמה אין התפשטות בגוף, בסדר גמור. אבל אנחנו לומדים כתר חכמה בגוף גם כן.

והעניין בחינת הכלים, זה קשה להבין בכל המקומות. אמרתי לכם, הרב מסדר לנו. תסתכלו. עולם אצילות, תבונה דאצילות, שנקרא ה' ראשונה דהוי"ה, לא י' דהוי"ה, ה' ראשונה דהוי"ה, הוא אומר שהוא פרצוף שלם. יש לו חמישה פרצופים, בינה בלבד. יש לה הוי"ה אחת, י' ה' ו' ה', למי? לתבונה.

ואומר, מכתר חכמה אין אנו יכולים לדבר. רק מתחילים לדבר מבינה. אז בינה הזאת היא פרצוף של תבונה, יש שם חב"ד חג"ת נה"י. מהם ה', יש שמה שלושה קווים, ד' זה קו קצר, זה חב"ד חג"ת נה"י. כמו כן, לומד בו' חב"ד חג"ת נה"י. כמו כן לומד, בה' אחרונה חב"ד חג"ת נה"י. וגם שם הוא אומר, בכתר חכמה לא מדברים.

פה זה כבר עניין אחר. מבחינה שכנגדו יכולים לומר, כמו שלומדים, כתר חכמה נקרא כוח העליון עליו. כתר נקרא רצון להשפיע, מבחינה א' נקרא כוח עליון עליו. שהתחתון לא עושה שום דבר, הן הכלי והן האור בא מצד העליון, לכן היה מוסיף לתחתון. אבל חסר ביאור.

אוזן נמשך עד השיבולת, כך הוא אומר. אור האוזן זה נמשך עד השיבולת. כתר חכמה, חכמה נשארה, כך הלשון. חכמה נשארה במקומה, אין לה שום התפשטות. רק בינה מתפשטת עד האוזן. איך זה? איך זה? אוזן מתפ... מתפשט עד השיבולת. אז כאילו שמחלק שיבולת שני בחינות, הוא לא מפרש, זה קשה. איך הם? מפרש בשתי בחינות. אור החכמה שבמקומו.

לא יוצא. בחינה ד' נקרא טבור, בחינה ג' נקרא חזה, בחינה ב' נקרא שיבולת, ובזה גמרנו.

ושהאור עוד פעם שיתפשט. אבל שיהיה התפשטות כמו שצריך להיות, לא מספיק עביות מבחינה ד', ד' בחינות דאור ישר.

הרבה פעמים חושב זה נקרא משגם כן על עביות דשורש, הרבה פעמים שאין, גם זה היה צריך גם כן מפרש כאן. מה שצריך להיות זיווג מוחין, אין. לכן אומרים, לפעמים אומר שאין, לפעמים שיש. אבל שיש, אין דבר כזה כמו שיש לאחרים מה שצריך להיות.

נראה מה שכתוב למעלה. ונמצא, כ"א. כי לפי זה ג' נקודות, ג"ר דנקודים לוקחין הארה לצורך הכלים שלהם, מן ג' האורות שהם אח"פ, בשבולת דוקא. היינו, כבר נחשב לגוף מטעם צמצום, צמצום ב'. אבל ז"ת אינן לוקחין רק מב' אורות לבד שהם חוטם ופה, משבולת ולמטה עד הטבור.

כי אור אזן העליונה, כבר נגמרה ונסתמה בשבולת הזקן. אם כן, מה הוא כתוב אומר הרב בפירוש? שאור האוזן כבר לא מדברים משערות, מדברים מאור האוזן. אור האוזן אור הבינה, נפסקה בפה, בשיבולת, ולמטה בגוף אין התפשטות. ולכן גדולה היא הארת ג' נקודות העליונות, מן הז' התחתונות. זה פשוט, מדרגה יותר גדולה.

אור אזן העליונה כבר נגמרה ונסתמה בשבולת הזקן: כי ג' כלים נבחנים מטבור ולמעלה, שהם נעשו מסוד הסתלקות האורות, הנקרא נקודות, שבהסתלקות אור המלכות אל הז"א נעשה כלי המלכות מהטבור עד החזה, ובהסתלק אור ז"א נעשה כלי דז"א מחזה עד השבולת, ובהסתלק אור הבינה נעשה כלי דבינה במקום השבולת.

איפה לומדים זה? בגלגלתא, ע"ב, ס"ג, בעקודים.

ונמצא משום זה שאור הבינה מסתיים במקום השבולת, כי אין לה כלי למטה משבולת הזקן. זה מטעם, מטעם עביות של ד' בחינות. ואור הז"א מסתיים בהחזה, ואור המלכות בהטבור. וזה אמרו כי אור אזן העליונה כבר נגמרה ונסתמה בשבולת הזקן.

הכלל הזה, אחר כך הוא אומר, בעקודים, הקשה לנו. מכאן משמע, שיבולת שייך לראש, לפי שהוא מסביר צריכים לומר, ששיבולת כבר גוף. אם, אם כן, אם אני, אם זה לא נקרא גוף, מה פירוש התפשטות? כאן מבינים מדוע נקרא התפשטות. היות שהאח"פ כבר נקרא גוף. אבל שם בעקודים, איך אני לומד זה שיבולת כבר נקרא כלי דבינה, אם שיבולת נקרא ראש עוד? זה יהיה קצת קשה.

ויש עוד טעם …

הוא שואל כך. כן, מה שהוא שואל. כאן הוא אומר בחינה ג' נקרא חזה. בפרצוף גלגלתא למדנו שנזדככה בחינה ד', יצ… בנה"י אין היכר העביות, מלכות ירדה לחזה שהוא בחינה ג'.

הוא שואל, למדנו, בעולם האצילות, ניקח לדוגמה עולם האצילות. למדנו כך, שפרצוף הפנימי של אצילות נקרא אריך אנפין. הראש שלו הוא כתר חכמה. אז נגיד שהוא כתר. כל ראש נקרא כתר, מקוצו של י'. מפה עד החזה הוא נקרא ג"ר דבינה, וזה אבא ואימא עילאין, וזה נקרא ע"ב, וזה נקרא י' דהוי"ה, וזה נקרא אצילות.

תלמיד: אצילות.

רב"ש: ונקרא אבא ואימא עילאין. מחזה למטה נקרא ה' ראשונה, בינה. מטבור למטה, נקרא זו"ן.

התחלקות הזאת, לאו דווקא באצילות שהוא צמצום ב', שגם בא"ק, בפרצוף הפנימי של גלגלתא, גם כן אנו נותנים הסדר הזה. אחר כך אנו לומדים, מקודם מצמצום א' היה סיום בטבור, מטעם צמצום ב' נעשה בחזה.

ומביא ראיה מהזוהר … הרב אומר, כתוב כך. אית קרומא חדא באמצעית מעוי דב"נ דאיהו פסיק מעילא לתתא ושאיב מעילא ויהיב לתתא. אז הוא מפר… מה זה באמצעית? בחזה. אם אנחנו לומדים חזה נקרא בחינה ג', איזה קשר זה עם חזה?