תקציר שיעור בוקר – 23.1.24
אדם לא יכול להתפלל על מה שהוא לא רוצה. זה שקר, זה לא מתקיים. עלינו קודם להגיע לרצון להשפיע לבורא דרך החברים, ורק אז נוכל לבקש רצון להשפיע. עד אז אנחנו יכולים רק לצבור בתוכנו את הרצון לצאת מהרצון לקבל.
לא יעזור לחכות, מה זה לחכות? צריכים להיות בכוונה, במחשבה, בביטחון שתקבל מה שאתה דורש, שהדרישה שלך היא דרישה נכונה. כל העבודה שלנו היא איך לקבל רצון להגיע להשפעה.
לא לשמה שמגיע מהבורא גדול יותר מהלשמה שאתה יכול לתאר.
הכול מוסתר מהאדם: גודל הפעולות, גודל המחשבות, גודל הרצונות; חשיבות החברים, חשיבות החברה, חשיבות מטרת הבריאה, קשר עם הבורא, הכול נסתר.
כשאדם קם ורץ למקום הלימוד, נכנס לאווירה שמדברת על הבורא ואיך להשיגו, רק אז הוא בדרגה אחרת של נטיית האדם.
חשוב יותר מה שאני מרגיש בלב, איך אני מעריך בפנימיות שלי את פעולות החבר.
למרות ש"גדול ה' ושפל יראה" חשוב, ונראה לנו ממינוס אינסוף לפלוס אינסוף, איך יכול להיות שאדם שמגלה את שפלותו עומד ומבקש, אפילו דורש מהבורא, שיטפל בו, יעלה אותו ויקדש אותו? אלה דברים שנראים לגמרי לא מציאותיים, אבל לבקש צריכים.
מה סדר הפעולות של התורה? מלא לשמה להגיע לשמה.
אי אפשר לפתוח את הרע לאדם, הוא צריך להיות מוכן אליו, כמו שכתוב "לפני עיוור לא תיתן מכשול". הבורא לא מגלה לאדם יותר ממה שהוא יכול להבין ולהתגבר עליו.
אם אדם מוכן, התורה מגלה לו את הרע, ואם הוא עובד נכון עם הרע שגילו לו, אז מגלים לו רע גדול יותר ויותר. ואם האדם התגבר ועשה מעשה נכון עם הרע שבו, אז כבר נעשה בו כוח טוב ועל פניו הוא יכול לעבוד עם רע גדול יותר, כך הוא עולה, שמאל ימין, שמאל ימין.
על האדם לא להסתכל על הגשמיות, אלא להגיע למצב שהוא מתחשב רק עם הרוחניות שבו, אפילו אם היא גרם אחד הוא מתחיל להעריך זאת כדבר יקר שיותר חזק וגדול מכל הגשמיות. הכול תלוי בהערכה.
כשיצר הרע מתגלה האדם מסוגל להתפלל, לסדר אותו כך שהוא הופך להיות ליצר הטוב, ואז אפשר על ידו לעבוד.
יצר הרע לא דוחף את האדם ליתר דבקות בבורא, אלא האדם מסדר כך שהוא יותר בנטייה לבורא.
אנחנו רוצים לקרב את ליבנו ולרצות דבר אחד, אם כולנו רוצים דבר אחד, אנחנו פורצים את הגבול, כאילו מגיעים מרצון למעשה, מכניסים את הרצוי לעשייה. אם אדם אחד רוצה זה רצון, השני גם רוצה, השלישי גם רוצה, אבל כשהם מתקרבים לעשירייה, אז הרצון שלהם הופך להיות למעשה.
לא צריכים דבר חוץ מלאחד את הלבבות ולהציג אותם לפני הבורא ולדרוש שהלבבות האלו יתוקנו ונוכל לשבח בהם את הבורא. [...] כל הזמן לחשוב על זה, לכתוב על זה כמה דפים במחברת, לחפש איפה רב"ש ובעל הסולם מדברים על זה.
הבורא סידר מראש את כל המדרגות ועלינו לעלות מדרגה מדרגה. מה עושים? מחזיקים ככל האפשר בחברים ולמעלה מזה ממש, כי בזה תלוי כל העתיד שלנו, וככל שאנחנו מתחברים בינינו, אנחנו מאחדים בזה את התקווה בלבבות שלנו ומגיעים לרצון אחד.
הרוחניות לא מושגת ברצון גדול, אתה לא יכול להפוך רצון קטן לרצון גדול, אתה יכול רק לבקש לחבר רצונות, וזה הכלי שלנו.
כדי להתחבר עם החברים אני חייב להיות בכוונה על מנת להשפיע, באהבה, בחיבור, למעלה מהאגו שלי. זה מקרב אותנו לקדושה.