שיעור בוקר 20.06.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

בעל הסולם, עמ' 821, "כתבי הדור האחרון", חלק א', כותרת "חיוב"

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם" עמ' 821, "כתבי הדור האחרון", חלק א' כותרת "חיוב".

חיוב

"א. (/1) הק' הוא אידיאה, כלומר מוסרי. (14/1) ע"ז מעיד הסוף "לעבוד כפי היכולת ולקבל כפי הצורך".

ב. לכל מוסר צריך (1/2) בסיס המחייבו (14/2). והחינוך ודעת הצבור, הוא בסיס חלש מאד, וההוכחה מהיטלר.

ג. כיון שכל נצחון (1/3) בדעה, מובטח (14/3) להרוב צבור, ואצ"ל ההוצאה לפועל של הק' המתוקן הוא ע"י רוב הצבור. א"כ מחויבים להעמיד רמה המוסרית של רוב הצבור על בסיס שיחייב ויבטיח את הק' המתוקן שלא יתקלקל לעולם. ואינה מספיקה האידיאה המוקלטת באדם מלידה, להיותם מיעוט קטן ונטול ערך ברוב הצבור.

ד. הדת, הוא בסיס (4/1) היחיד, שיהיה גורם בטוח להעלות רמה המוסרית של הצבור, להגיע להכלל "לעבוד לפי היכולת ולקבל לפי הצורך".

ה. יש לקחת הק' מן (4/4) הפסים של "שלי (14/4) שלי ושלך שלך", שהוא מדת סדום, ולהעבירו אל הפסים של "שלי שלך ושלך שלך", דהיינו לאלטרואיזם אבסולוטי. וכשרוב הצבור יקבל תורה זו בפועל, אז הזמן להגיע לכלל לעבוד לפי היכולת ולקבל לפי הצורך. וסימנה הוא, אם כאו"א יעבוד כפועל בקבלנות.

ו. מטרם שהצבור יגיע לרמה (2/10) מוסרית הזו, (14/5) אסור להלאים הרכוש. כי כל עוד שאיננו קיים גורם מוסרי בטוח ברוב הצבור, לא יהיה להם חמר דלק לעבודה.

ז. כל העולם משפחה אחת (3/1) היא, (2/1) ומסגרת הק' צריך לבסוף להקיף כל העולם ברמת חיים שוה לכולם. אמנם תהליך המעשי הוא לאט לאט, דהיינו כל אומה שרוב צבור שבה תקבל עליהם הבסיסים באֹפן מעשי, ויהיה להם גורם בטוח לחמר דלק, יכנסו תיכף במסגרת הק'.

ח. הצורה הכלכלית, והדתית (2/2) במדה שמבטחת הק', היא אחת לכל האומות. חוץ מצורות הדתית שאינן נוגעות לכלכלה, ושאר מנהגים, יהיה לכל אחד צורה בפ"ע, שאין לשנותה בדיוק.

ט. אין לתקן העולם בעניני הדת (4/2) מטרם שמבטיחים להעולם תיקון הכלכלי.

י. לעשות תכנית מפורט מכל החוקים (2/3) הנ"ל ושאר חוקים הנחוצים לענין זה, וכל הנכנס למסגרת הק' צריך להשבע אמונים.

יא. תחילה יש לעשות מוסד קטן שרוב צבורו (2/4) יהיו אלטרואיסטים בשיעור הנ"ל דהיינו שיעבדו בחריצות כמו בקבלנות, גם מעשרה עד י"ב שעות ביום ויותר, וכל אחד ואחד יעבוד לפי כוחו ויקבל לפי צרכיו. ויהיה בו כל הצורות של הנהגת מדינה, עד שאפילו אם מסגרת המוסד הזה תכיל בקרבה כל העולם כולו, אשר אז יתבטל כליל משטר האגרוף, לא יהיה צורך לשנות דבר בין בעבודה ובין בהנהגה. והמוסד הזה יהיה כעין נקודה מרכזית עולמית שעליה ילכו ויקיפו עמים ומדינות עד סוף העולם. וכל הנכנס במסגרת הק' יהיו להם תכנית אחת והנהגה אחת עם המרכז, ויהיו כמו עם אחד ממש לרוחים ולהפסדים ולתוצאות.

יב. אסור באיסור חמור (2/5) לבני המוסד, שישתמש באיזה מוסד משפטי וכדומה, מכל צורות הנמצאות במשטר הכח. אלא כל הסתירות יכריעו בינם לבין עצמם, כלומר בין הצדדים הנוגעים בדבר. ודעת הצבור המגנה את האגואיזם יגנה את הבעל דבר שינצל צדקת חבירו לתועלתו.

יג. עובדה היא שיהודים שנואים על רוב (7/1) האומות. והם הולכים וממעטים אותם הן הכנסיה שלהם והן החילוניות שלהם והן הק' שלהם ואין עצה להלחם כנגד זה אלא להביא מוסר אמיתי אלטרואיסטי בלב האומות עד לקוסמופיטליזם.

יד. אם יחיד אסור לנצל חבריו, למה אומה (3/2) מותרת לה לנצל חברותיה. ואיזה חזקה נותן צדקה לאומה שתהנה מהארץ יותר מחברותיה. ולפי"ז יש ליסד ק' בין לאומי.

כי כמו שיש יחידים שזכו אם (3/3) בחריצות אם במקרה, אם בירושה מאבותיו לחלק יתר על חשבון המרושלים כן ממש באומות, וא"כ למה תגדל המלחמה על היחידים יותר מעל האומות.

טו. אם היית באי פראים שלא תוכל (4/3) לסדרם בדרך החוק כי אם בדרך דת, ההיית מפקפק בזה ועוזב אותם שישמידו זה את זה? כן מבחינת אלטרואיזם כולם פראים, ואין שום תחבולה שיקובל עליהם אם לא בדרך דת. מי יהסס לעזבם לנפשם עד שישמידו זא"ז בפצצות מימן.

טז. ג' יסודות הם להתפשטות (5/1) האמונה - סיפוק תשוקות, הוכחות, ותעמולה:

תשוקות, הן כמו השארת הנפש, שכר. וכן שכר לאומי שיהיה תפארת האומה.

הוכחות, הן שאין קיום לעולם זולתו, מכ"ש בימי האטום ה...

תעמולה, יכולה לשמש במקום הוכחה ג"כ אם היא בחריצות.

יז. מחמת תאות הרכוש, נמצא אשר הק' האלטרואיסטי אי אפשר שיבנה (4/4) זולת בהקדמת (4) הק' האגואיסטי. כמו שהוכיחו כל החברות שרצו ליסד ק' אלטרואיסטי מטרם המארקסיזם. אלא עתה אחר ששליש העולם כבר הניחו יסודותיהם על משטר ק' אגואיסטי, אפשר להתחיל ליסד ק' אלטרואיסטי בר קיימא על בסיס דתי.

יח. הק' האלטרואיסטי סופו לבטל לגמרי (2/6) ממשלת הכח, אלא "איש כל הישר בעיניו יעשה". ואין לתמוה ולפקפק על זה, כי כן לא האמינו שאפשר לחנך ילדים בהסברה אלא במקל חובלים עד שכהיום רוב העולם קבלו זה למעט ממשלת הכח על ילדים. וזה אמור בילדים שאין להם כח הסבלנות ואין להם דעת ומכ"ש בקיבוץ אנשים בעלי דעת וסבלנות ומחונכים באלטרואיזם, ולא יהיה צורך להם משטר של כח.

ובאמת אין דבר משפיל ומבזה את האדם יותר מהיותו כפוף לממשלת הכח הערטלאי.

ואפילו לבתי משפט לא יהיו צריכים, אלא אם יארע איזה מקרה יוצא מהכלל שהשכנים לא יפעלו על אדם יוצא דופן, אז יזדקקו לו מחנכים מומחים להטותו בויכוחים ובהסברת טובתם של החברה עד שיחזירו אותו אל השורה.

ואם יארע איזה אדם עקשן שכל זה לא יועיל לו אז יפרשו ממנו הצבור כמו מן מנודה עד שיהיה מוכרח להתחבר לחוקי החברה.

היוצא מזה שאחר שתוסד קיבוץ אחד מק' אלטרואיסטי, וימצא בו רוב שקבלו עליהם אותם החוקים בפועל תיכף יקבלו עליהם שלא להביא איש את חבירו לשום בית המשפט או לסוכני הממשלה, או לכח איזה שהוא אלא הכל בהסברה רכה כנ"ל.

ומחמת זה אין מקבלים איש לחברה מטרם יבדק אם אינו איש גס ביותר, ואינו מסוגל לחינוך האלטרואיזם.

יט. טוב לתקן, שלא יהיה שום אדם (2/7) תובע צרכיו מהחברה, אלא יהיו נבחרים לכך, שיחקרו מחסור כל אחד ויחלקו אותן לכל אחד ואחד. ודעת הצבור יוקיע את התובע לעצמו איזה צורך לאיש גס ומנוול כמו גנב וגזלן של היום. ולפיכך תהיינה מחשבותיו של כאו"א נתונות אך להשפיע לזולתו. כטבע כל חינוך המחשב את זה, מטרם ירגיש חסרונות לעצמו.

אם רוצים לקפוץ על (1/5) שלחן צריכים להכין עצמם לקפוץ הרבה למעלה מן השלחן ואז סופו לקפוץ על השלחן. אבל אם ירצה לקפוץ רק על רמת השלחן אז יפול למטה.

כ. יש להודות שק' אגואיסטי הוא שלב לצדק, על דרך "משלא לשמה באים לשמה". אלא אני (5/2) אומר, שכבר הגיע עת לשלב הב' שהוא ק' אלטרואיסטי, אכן צריכים להנהיגו בארץ אחת לדוגמא, כי אז ודאי יקבלוהו בעלי שלב הא'.

והחפזון חשוב מאד, כי החסרונות והשמוש בכח שבק' האגואיסטי מרחיקים רוב העולם בעלי התרבות משיטה זו בכללה. ולפיכך צריכים להראות לעולם את הק' המושלמת, שאז בלי ספק יקבלוהו רוב בעלי התרבות שבעולם.

ויש לחשוש מאד שלא יקדימו האימפר' לבטל את הק' מן העולם. אכן אם תתפרסם שיטתנו המושלמת בפועל, בוודאי ישארו האימפר' כמלך בלי חיל.

כא. ברור שלא יתכן חיי חברה תקינה (4/6) ויציבה זולת שהסתירות שבבני החברה תהיינה נכרעות ע"י הרוב, וזה מברר לנו שאי אפשר שיהיה משטר טוב בחברה זולת אם הרוב הוא טוב. באֹפן שחברה טובה פירושה שיש בה רוב שהם טובים, וחברה רעה פירושה שהרוב שבה הם רעים. וזה שאמרתי לעיל אות ג', שאין לייסד ק', מטרם שרוב אנשי החברה הם ברצון להשפיע.

כב. אין שום תעמולה יכולה (10/5) להבטיח משטר בכח על דורות העתידים. ולא יועיל כאן חינוך ולא דעת הצבור, שמטבעם ללכת ולהתחלש, חוץ מדת שמטבעו ללכת ולהתחזק, ואנו רואים בנסיון, שאותם העמים שקבלו תחילה הדת, ע"י אונס וכפיה, ובדורות אחריהם מקיימים אותם מתוך בחירה ורצון. ולא עוד אלא שמוסרים נפשם עליו.

ויש להבין, שאע"פ שהאבות (10/6) קבלו עליהם (4/7) הק' האלטרואיסטי מחמת שהם אידאליסטים אין עוד שום בטחון שבניהם אחריהם ימשיכו במשטר הזה. ואין צורך לומר אם גם האבות קבלוה בכפיה ואונס כנהוג בק' אגואיסטי, שלא יתקיים זה לדורות אלא סוף סוף יתגברו עליו ויבטלוהו.

ואין לכפות משטר של כפיה לדורות, כי אם בדרך מצוות הדת.

כג. מה שאני אומר שאין להנהיג (4/8) משטר ק' מטרם שיהיה רוב אלטרואיסטי, אין הפירוש שיהיו כן מבחינת אידיאה בחפץ לב, אלא הפירוש הוא שיקיימו זה מחמת הדת בצירוף דעת הצבור וכפיה זו סופה להתקיים לדורות מחמת שהדת הוא הכופה העיקרי.

כד. יש לזכור (5/2) כל היסורים וחבלי העוני והשחיטות והמלחמות והאלמנות והיתומים השוררים בעולם ומבקשים גאולה מק' האלטרואיסטי, ואז לא יקשה לאדם לתת ולמסור כל חייו כדי להציל אותם מכליון והכאבים הנוראים. ומכ"ש אדם צעיר שעוד לא טמטם לבו מחסרונותיו עצמו, ודאי שיעזור לזה בכל נפשו ומאודו."

שאלה: לא מובן איך כל זה הולך לקרות.

על זה אנחנו לא נדבר.

תלמידה: זה חזון של בעל הסולם, ראייה נבואית?

זה עדיין חזון.

שאלה: הרבה דברים קרו מאז, יש פה סעיפים שהוא מזהיר מפניהם. למשל הוא כותב בסעיף כ', "כ. והחפזון חשוב מאד, כי החסרונות והשמוש בכח שבק' האגואיסטי מרחיקים רוב העולם בעלי התרבות משיטה זו בכללה."

זה כבר קרה, כבר התרחקו מזה, לרוב העולם יש דחייה מהמילה קומוניזם, והמדינות שנשארו בשיטה הזאת אלו מדינות כמו צפון קוריאה, מדינות שיש דחייה מהן.

אני חושב שהקומוניזם בכלל לא קיים, ולא היה קיים באף מדינה ובאף מקום ובאף זמן.

תלמיד: קומוניזם אגואיסטי?

כן.

תלמיד: היה קיים.

לא. תחת השם הזה היו כל מיני כאלה שהשתמשו בזה.

תלמיד: לכל אלה שהשתמשו בקומוניזם יש ראייה שלילית כלפי זה.

לא היתה בהם שום אמת, ולכן אסור לנו לקבל את הדברים האלה באופן שהם באמת קרו.

תלמיד: איך בלי מהפך, בלי איזו מכה רצינית, הדור הזה בכלל יכול לשקול לחשוב שוב על קומוניזם?

קודם כל, אני לא חושב שמישהו עשה את זה ואימץ את זה, ולכן גם בזמננו עוד לא הגענו לאיזה מצב שהניצנים באים.

תלמיד: רוב התיאורים של הקומוניזם האלטרואיסטי הם לא מושכים, איך אנשים ימשכו לדבר כזה?

אני לא יודע.

תלמיד: יש סיכוי שדבר כזה יקרה בלי מלחמת עולם שלישית, רביעית?

לא יודע.

שאלה: בעל הסולם כותב שאין לייסד קומוניזם מטרם שרוב אנשי החברה הם ברצון להשפיע.

כן.

תלמיד: כלומר ללא השגה רוחנית לא ניתן ליישם קומוניזם.

כנראה.

שאלה: מהי הדת שעליה מדבר בעל הסולם?

הדת היא אמונה פשוטה שבלב האדם. כך נראה לי.

תלמיד: זה כמו שבמאמר "מהות הדת ומטרתה" אמרנו שהכוונה בדת היא לעבודה של חכמת הקבלה?

עוד לא, עוד לפני זה.

שאלה: למה הכוונה, תעמולה יכולה לשמש במקום הוכחה גם אם היא בחריצות?

לא יודע, לא ראיתי דבר כזה. זה לפי ראיית בעל הסולם.

שאלה: למה בעל הסולם מזהיר שיכול להיעלם הקומוניזם האגואיסטי?

כי בכל זאת מתחילים עם טבע האדם מדברים שליליים.

תלמיד: כן, אבל הוא מבוסס על דיקטטורה, על כפייה.

זאת שאלה. יכול להיות שדיקטטורה וכפייה באות אחר כך, וההתחלה היא דווקא לפי הסכמה נכונה, טובה, כמו בקיבוצים.

שאלה: בעל הסולם מסביר פה שרק אנשים שהולכים בדרך הדת יכולים להסכים לתיקון. מצד שני, בסעיף 9 הוא אומר "אין לתקן העולם בעניני הדת מטרם שמבטיחים להעולם תיקון הכלכלי.", איך אנשים יסכימו לתיקון כלכלי אם הם לא מתוקנים מבחינת הדת?

כך הוא כותב, בכל זאת אנשים מסכימים להיכנס לחברה קומוניסטית, נגיד כמו בקיבוץ, ולקבל על עצמם התחייבויות וכך להתקדם, כי חושבים שבכל זאת יהיה להם שכר מלמעלה נגיד.

תלמיד: כן, אבל הוא רושם עוד לפני שהגיעו לתיקון בעניני הדת, "אין לתקן העולם בעניני הדת מטרם שמבטיחים להעולם תיקון הכלכלי."

זאת אומרת, אם הם לא משוכנעים מבחינת הדת, אז למה שהם יסכימו לוותר על הקטע הכלכלי ולהגיע לשוויון?

זה תלוי במצב המדינה, במצב העולם.

שאלה: מה תפקיד המקובלים בתוך חברה כזאת?

כנראה להיות בתוך החברה ולהסביר לכולם, לשכנע את כולם, שחברה כזאת נמצאת בשורה הראשונה של כל אלה שרוצים להמשיך להתפתח.

תלמיד: ובצורה פנימית מה התפקיד שלהם?

בצורה פנימית הם מבינים שחיבור כזה ביניהם, כמו שמציע לנו הקומוניזם האלטרואיסטי, זה החיבור הנכון, והוא נמצא בהתאם לחברה שמתקדמת נכון.

תלמיד: והציבור יתחיל להתקדם לרוחניות מתוך העבודה של המקובלים?

כן, ודאי.

שאלה: יש כאן טקסט מאוד יוצא דופן של בעל הסולם, איך להתייחס אליו?

הוא כתב את זה לעצמו, אני לא יודע באיזו צורה כתב ובאילו תנאים, אבל זה מעניין. עד כמה הוא חשב על זה ברצינות ולמרות שהבין שזה לא לזמנו, הזמן הנוכחי, בכל זאת ציפה לזה. רב"ש סיפר לי ביחידות שהוא לא רצה לספר לכולם כי מי יודע מי יושב ושומע, שאביו התייחס לזה בשיא הרצינות ונמשך לזה ממש בפנימיותו.

תלמיד: ומה אנחנו יכולים ללמוד מהיחס הזה של בעל הסולם?

עד כמה אנחנו רחוקים ממנו ומהדרך שהוא מציע וכמה עוד צריכים לעבוד על עצמנו כדי להגיע לזה.

תלמיד: הגישה של להתייחס ברצינות לכל מה שהוא כותב כאן, דברים כל כך גבוהים שיכולים לקרות עכשיו ומיד, איך אנחנו מאמצים גישה כזאת לעצמנו?

מדובר בחברה לא גדולה ומאוד רצינית שעוברת הרבה שלבי ההתפתחות, נפילות, כל מיני ירידות, בכל מיני צורות, כשבסופו של דבר, הם בונים אותה נכון כדי לקבל על עצמם באמת את כל התנאים של הדור האחרון, והם יגלו שבצורה אחרת זה לא עובד, ובצורה הזאת אין להם ברירה אלא לקבל את החיבור ביניהם וחיבור לבורא.

תלמיד: אם בעל הסולם היה כותב את המסמך של הדור האחרון היום, איך הוא היה נראה?

אני חושב שהוא לא היה משנה בו כלום. מה יש לשנות?

תלמיד: הוא כותב על מצבים שכבר עברו, שצריך למהר לפני שהאימפריאליסטים יבטלו את הקומוניזם.

גם זה לא קרה. הכול עדיין כביכול לפנינו.

תלמיד: מבחינת היחס שלנו לדברים שכתובים פה, אלה הוראות לביצוע, עקרונות שמתוכם אנחנו יכולים להתפעל?

כן. אני חושב שזו תכנית התפתחות חברתית נכונה וכך אנחנו צריכים לקבל אותה. בסופו של דבר, ההתפתחות שלנו צריכה להביא אותנו לצורה כזאת. אנחנו צריכים לראות לפנינו שזה מה שמגיע אלינו, מתקרב אלינו ואנחנו חייבים לראות איך לקבל את זה בצורה ככל האפשר יותר נכונה, יחד. אני חושב שזה יכול לקרות, ככל שזה נראה פנטזיה, אגדה, אני חושב שאנחנו יכולים לגלות פתאום שאנחנו קרובים לזה.

שאלה: למה צריך תיקון ברמה הגשמית? היום יש חופש לאדם לעסוק ברוחניות ולהשיג את כל המדרגות ללא קשר לחברה ואורחות החיים שלה?

אני חושב שזה מפני שיהיה להם תיקון אחד פנימי וחיצוני. מפני שאחרת הם לא יתעלו למעלה מנקודת היציבה שלהם.

תלמיד: אז בעצם יש גבול להשגה של האדם אולי אפילו בדור שלנו, בדור האחרון יש גבול להשגה אם לא נחיה בחברה גשמית שמקיימת קומוניזם אלטרואיסטי?

אני חושב שאפילו בזמננו, שאנחנו כל כך עיוורים ולא יכולים לראות את ההתקדמות האנושית, האנושות בכל זאת מתקדמת להיות מוכנה לקבל את החברה הזאת, הקומוניזם האגואיסטי ואחר כך האלטרואיסטי. אנחנו מתקרבים לכך למרות שזה עוד לא נראה לנו. נראה שזה רחוק לא מפני שזה רחוק, אלא מפני שאנחנו לא רואים את הכוחות שמכינים אותנו לכך בצורה נסתרת.

תלמיד: התיקון שלנו, של הדור האחרון לא יכול להתקיים בצורה סופית אם לא נשיג את זה גם ברמה הגשמית?

יכול להיות. אנחנו לא כל כך נמצאים בדור האחרון, זה עוד לפנינו.

שאלה: כשאני לומד "שמעתי" או דברים דומים, ברור לי שאני צריך ללכת למעלה מהדעת, זאת האמת גם אם אני לא רואה אותה. האם במאמרי הדור האחרון צריך להיות באותה גישה? זה אותו מקובל שהתגלה, שגילה, צריך להתייחס לזה כמו אמת?

זה בדיוק אותו המקובל, בדיוק אותו הלב והמוח, אבל כאן הוא מתאר לנו את השלבים שבהם יתקדמו אנשים ממישור העולם הזה למישור הרוחני. ולכן אנחנו לא מבינים איך לקשור אותם יחד. גם אנחנו כבני אדם עם החיים שלנו ועם הדרישה שיורדת עלינו מלמעלה, עדיין לא מבינים איך ליישם את זה.

תלמיד: בכתבי הדור האחרון יש אשליה שזה יותר קרוב לשכל, שאנחנו יותר מבינים, מאשר במאמרי "שמעתי" או ב"תלמוד עשר הספירות".

אני לא חושב שאנחנו קרובים לזה ושאנחנו בכלל מבינים אותם. אנחנו לא יכולים לתאר לעצמנו נכון אותם אנשים שמקיימים אפילו בצורה חלקית, את תנאי הדור האחרון.

תלמיד: האם אני צריך להתייחס לזה כמו שאני מתייחס לדברים שהוא כתב ב"שמעתי" או ב"תלמוד עשר הספירות", "כזה ראה וקדש"?

לא. אנחנו לא מתייחסים כך. בכל יתר החומר של בעל הסולם אנחנו מתייחסים למצבים כאמת וניתן לנו כדי שאנחנו בפועל נוכל אפילו עכשיו לקיים את זה. לעומת זאת, בכתבי הדור האחרון זה לא נכון להתייחס כך למה שכתוב. אנחנו צריכים ללמוד את זה, כאילו זה לא שייך לנו, בינתיים בטוח. ומתי יבוא הדור שירגיש שזה שייך לו בפועל, אני לא יודע.

שאלה: התחלנו את הלימוד של הדור האחרון לפני כמה ימים ואמרנו שאנחנו רוצים להשיג חזון לנו, לארגון שלנו, כאן ועכשיו, לכן אנחנו עוסקים בזה. עכשיו אמרת שצריך להתייחס לזה כאילו אנחנו עוד לא שם, וזה נראה שבאמת זה מאוד רחוק מאיתנו.

כן.

תלמיד: האם אפשר לקחת חלקים ממה שאנחנו שומעים פה ולהתחיל לממש אותם או לנסות להחיל אותם על עצמנו למרות שאנחנו מאוד רחוקים מהמודל שהוא מתאר?

לא, לא נעשה כך, אבל כל אחד חייב למדוד כמה התנאים האלה מתלבשים עליו. ובכל זאת להשתדל עוד ועוד להיכנס לתוך הדרישות האלה.

תלמיד: יש טעם לקחת את הסעיפים האלה ולבדוק לא ברמה האישית אלא ברמה של העשירייה, אולי של כל בני ברוך אם אנחנו קרובים או רחוקים? כעין קנה מידה, מדד, אומנם רחוק ומורכב אבל אנחנו לפחות שואפים אליו?

כן, זה אפשרי וכדאי. הייתי אומר שנעשה את זה.

תלמיד: האם היחידה הקטנה ביותר שבה יש טעם לדבר על הסעיפים האלה, זו עשירייה, או כל בני ברוך?

בעשירייה. לא לברוח לשטח יותר גדול.

שאלה: כתוב בסעיף "א. (/1) הק' הוא אידיאה, כלומר מוסרי. (14/1) ע"ז מעיד הסוף "לעבוד כפי היכולת ולקבל כפי הצורך"." מה משמעות המילה "מוסרי" בטקסט, למה זה מתייחס ואיך לעבוד על זה בעשירייה?

נלמד את זה ונבין יותר במשך הזמן.

שאלה: יש עיקרון שכל הזמן חוזר, שכל אחד צריך לעבוד לפי יכולת ולקבל לפי צורך. ואמרת שזה שייך רק לרוחניות. זאת אומרת כל אחד צריך להתחבר לפי יכולת ולקבל גדלות המטרה לפי צורך.

אני רואה שהוא מדבר שכל פועל צריך לעבוד בקבלנות. האם נכון שהוא יורד גם בעבודה הרגילה של 8-10 שעות שהאדם יעבוד במקום העבודה שלו, לא רק בחיבור?

כן. זה כמו בקיבוץ.

תלמיד: המילה "קומוניזם", הוא השתמש בה כי כנראה שהיא הייתה באופנה באותם הזמנים.

לא רק באופנה, זה באמת מצייר לנו את המסגרת הנכונה שכולנו מחוברים, לכולנו ישנה מטרה אחת וכולנו יודעים שרק בחיבור ביניהם הם יכולים להתקדם לאותה המטרה.

תלמיד: אפשר להגיד במקום קומוניזם חברה שיתופית? זו בעצם הכוונה לקומוניזם.

כן.

תלמיד: ועוד הוא כותב בסעיף ו' - "אסור להלאים רכוש טרם שהציבור יגיע לרמה המוסרית בטוחה" שזו הדת.

אנחנו כבר ראינו בהיסטוריה שבאמת אסור לעשות דברים כאלו כי אין לאנשים חומר דלק לעבוד. מה זה רמה מוסרית של דת שתספיק לאדם לחומר דלק להלאים רכוש, בכלל. למה הוא התכוון - דת?

אמרת שזו אמונה פשוטה בלב האדם. מה זה אמונה פשוטה בלב אדם?

שהוא מקבל את זה כדבר נתון.

תלמיד: אמונה במי?

בסדרי העולם.

תלמיד: אפשר להגיד "בכוח עליון"?

תגיד כך.

תלמיד: האם אדם צריך להאמין שיהיה לו איזה שכר ועונש וזה יהיה מספיק בצורה מוסרית כדי להיות בחברה שיתופית?

כן.

תלמיד: גם היום יש הרבה אנשים שיש להם אמונה פשוטה בלב, פוחדים משכר ועונש. רואים שזה לא מספיק.

אני לא יודע, נלמד יחד עוד ועוד. כמה שנהייה יותר עם שאלות וספקות זה יעזור לנו להבין יותר.

שאלה: מה זה קומוניזם אלטרואיסטי?

כאילו מיותר קומוניזם וגם אלטרואיסטי. ברור שקומוניזם זה קומוניזם. הדיוק הזה אני לא יודע.

תלמיד: איך לתאר במשהו מה זה קומוניזם אלטרואיסטי? בכל זאת הוא מתאר את הדור האחרון. איך להחזיק בראש ציור של מה זה קומוניזם אלטרואיסטי?

את הדור האחרון אנחנו בכלל לא יכולים לתאר לעצמנו כי זה עניין רוחני ממש. וקומוניזם אלטרואיסטי זה שכל אחד ואחד חושב רק על הזולת ועובד רק למען הזולת. כמו שהוא כותב, ככל שנותן יותר שעות וככל שנותן יותר את כל הנשמה שלו.

תלמיד: איך נראית חברה שכל אחד דואג לזולת, איך זה משפיע על מערכות החיים בכלל?

כל המערכות הן כאלו. איך הם יכולים להתקיים בצורה כזאת, למדוד כל אחד את עצמו ואת כולם? אני לא יודע. שוב אני אומר, אלה דברים שעוד לא הגיע הזמן ללמוד אותם בפועל ולהבין אותם.

תלמיד: האם בקומוניזם אלטרואיסטי האנשים נמצאים בהשגה רוחנית?

כן.

תלמיד: אמרת כמה פעמים, אנחנו צריכים ללמוד את זה כאילו זה לא שייך לנו, מתישהו זה יהיה שייך לדור ההוא שהם ירגישו. אנחנו כאילו מדברים על משהו אוטופי כרגע.

אם אתה עובד עם הרצון לקבל שלך לטובת הזולת, אז כבר אתה נמצא בצורה הפוכה ממה שאנחנו.

תלמיד: האם לא מספיק שאני אהיה ככה אלא צריך חברה שלמה שתפעל?

בלעדיה אתה לא תוכל.

תלמיד: והטקסטים האלה לא מתאימים לדור שלנו היום?

לא, ודאי שלא.

תלמיד: הם מתאימים לדור הבא או שזה יהיה אפילו רחוק יותר ממה שאנחנו מבינים?

לא, זה כאילו קרוב.

תלמיד: מה מתאים לדור שלנו, האם לא רלוונטי עבורו להיות בתכונת ההשפעה, בדאגה לזולת?

הוא צריך לפחות ללמוד את זה ולראות כמה הלימוד עצמו יכול להשפיע עליו.

תלמיד: אבל מה כן מתאים, חשוב, לדור שלנו, מה הוא כן יכול לקבל אם את זה לא?

איך שאנחנו מקבלים "לשמה".

שאלה: אתה אומר שזה לא לדור שלנו.

לא.

תלמיד: למה?

הדור שלנו לא מעריך את פעולות ההשפעה, את החיבור לטובת הזולת, לפחות את זה.

תלמיד: לפני כשבעים שנה היו ניצנים של קומוניזם יותר ממה שיש היום בעולם, על הבסיס הזה בעל הסולם כתב באות כ', "אומר אני שהגיע העת לקומוניזם אלטרואיסטי", הוא רואה שכבר הגיע הזמן לשלב הזה, אז מה קרה, הלכנו אחורה בדורות, איך זה יכול להיות?

כן, ודאי. ההיסטוריה חוזרת ואנחנו נמצאים היום אולי במצב יותר גרוע מלפני שמונים שנה, אז מה?

תלמיד: זה לא הגיוני מבחינת ההתפתחות, אולי יש עליות וירידות, אבל אנחנו אמורים להתפתח קדימה, ובעל הסולם רואה שכבר הגיע הזמן?

אני לא רואה את זה היום, היום החברה מאוד אגואיסטית, פרקטית ואף אחד לא חולם על שיתוף וכן הלאה, כל אחד נמצא רק בכיוון שלו, לטובת עצמו.

תלמיד: יש פה עוד נקודה שאני מנסה להבין, באות כ"ג ואפילו קודם הוא כותב שרק הדת יכולה להנהיג את הכיוון הזה, להחזיק אפילו בינתיים את הקומוניזם כאגואיסטי עד שהוא יהפוך לאלטרואיסטי, בשאר הכלים זה לא יקרה. לעומת זאת הוא כתב באות כ' שיש כבר מדינות קומוניסטיות ואפשר היה להעביר אותן לשלב ב', אבל המדינות עליהן הוא מדבר לא היו בצורת דת בכלל, לא הייתה שם דת. הייתה לו תקווה להלביש על אותה צורה קומוניסטית לא דתית, צורה אלטרואיסטית. למה הוא אומר שזה לא ייתכן ובכל זאת הוא מנסה וחושב שזה רעיון טוב, האם חייב להיות קומוניזם המבוסס על דת או שהוא יכול לצמוח ולהגיע גם בלי דת?

גם לי לא מובן. אני לא יכול להגיד. אחרי כל כך הרבה שנים שלמדתי את זה ודיברתי על זה עם רב"ש, אני לא יכול להגיד מה קורה היום.

שאלה: נדמה לי שלרוב השאלות שנשאלו יש תשובה בסעיף ה', אולי נקרא אותו?

קריין: סעיף ה'.

"יש לקחת הק' מן (4/4) הפסים של "שלי (14/4) שלי ושלך שלך", שהוא מדת סדום, ולהעבירו אל הפסים של "שלי שלך ושלך שלך", דהיינו לאלטרואיזם אבסולוטי. וכשרוב הצבור יקבל תורה זו בפועל, אז הזמן להגיע לכלל לעבוד לפי היכולת ולקבל לפי הצורך. וסימנה הוא, אם כאו"א יעבוד כפועל בקבלנות."

זה הסימן.

שאלה: יש לנו מדינה יהודית עם דת יהודית שלכאורה אמורה לבנות את העולם החדש, להשיג את הצורה הזאת הסופית. מצד שני, בעל הסולם חשב שזה הגיוני לבנות ולהגיע לקומוניזם אלטרואיסטי לא במדינה הזאת. מה הייחוד של העם היהודי הגשמי, מה הקשר שלו לדור האחרון?

הוא סובל יותר מכולם.

תלמיד: האם יש לו תפקיד מרכזי שאי אפשר להחליף?

אני לא חושב שאפשר להחליף אותו, אבל כמו שהמלח מרכך את הבשר כך הייסורים מרככים את לב האדם. אנחנו צריכים להבין שזה הגורל שלנו.

תלמיד: אני רואה שכל הסיכויים האחרים נפלו ויש רק למדינת ישראל סיכוי להצליח כי לכאורה יש בה דת, יש בה את הזרעים של חכמת הקבלה שנמצאים בפנים וזה היעוד שלה מבחינת הכוחות הפועלים עליה להגיע לתיקון הסופי. אני חוזר לשאלה הראשונה שלי, למה לא עכשיו? כי לי זה מאוד קרוב, אני לא יכול לחיות בעולם הזה יותר בצורה הזאת, אני מעדיף להתחפר במרתף עד שהחיים שלי ייגמרו.

זה נכון, אבל כמה יש כמוך?

תלמיד: לא יודע כמה, אבל יש אדם מקובל, בעל הסולם, שחושב שצריך והגיע הזמן לפעול בזה.

אז נפעל, בבקשה.

תלמיד: אז איך לבנות חזון שכן אפשר לפעול בו? אם אנחנו רוצים לפעול, ולי זה חשוב, נצטרך לעשות זאת וכן לראות איך להתקרב לכך.

פעם בדקנו את זה, הלכנו להציג את החברה שלנו בכל מיני קיבוצים, כיוונים ולא הצלחנו בשום דבר, אפילו לא צעד אחד קדימה. ניסינו אבל ראינו כמה אנחנו חיים באיזו אידיאה מנותקת מהמציאות, או שהם רק דיברו ולא רצו לממש שום דבר. קיבלתי את התוצאה הזאת משמים, שבאה מהשמים. מה לעשות הלאה? אני לא יודע, יכול להיות שיגיע דור או כמה דורות שיוכלו לקשור את ההתפתחות הפנימית של האדם עם ההתפתחות החברתית, וזה יהיה כולו בעל מנת להשפיע.

תלמיד: כאנשים שלומדים פנימיות ורוצים להתקרב לבורא, אני חושב שהחלק הזה הוא חלק בלתי נפרד ממה שהאדם רוצה להשיג מהלימוד שלו, תיקון לכל העולם. אז קשה מאוד לוותר על זה, להגיד אי אפשר, כי אז אתה מרגיש שאין לך את מה שאמור להיות בך בתור מי שנתנו לו את זה.

כן.

שאלה: יש לי הצעה לקודמי וגם לנו איך אפשר לקדם את זה. עם העקרונות שלנו שאני מאוד מאמין בהם וחושב שהם נכונים, אפשר להקים מעין מועדון שמשרת קהל, ואנחנו ניתן שם שירות, אנחנו הגרעין הקשה מה שנקרא, שמוכנים לעבוד לפי הכללים לתת שירות לקהילה לא למטרת כסף, וכך אנחנו מראים את הצדדים הטובים של האחדות, של החיבור והם יבואו כי זה משתלם להם, כי זה נחמד להם לאו דווקא משום שהם מאמינים, אבל כך יחשפו לזה.

זה מאפשר לנו גם לגבש את ההתנהלות, ללמוד לעבוד, ולאחרים זה יביא הטבה כלכלית, כי נחמד שיש מישהו ששומר על הילדים, שעושה קורסים טובים, שמחנך לחיבור ועוד במחיר מוזל לצורך העניין.

ציירת לנו שטוב להיות בחברה שיתופית שהיא נותנת שירות לכל אדם ואדם.

תלמיד: להבנתי אני מצייר דרך הפצה שיכולה לעשות את זה, כי עובדה, שמי שבא לכאן, התלמידים שלך אני מאמין שהם חיים את זה וחושבים שזה נכון.

כן.

תלמיד: איך אתה מפיץ את זה הלאה? יש את הקורסים, אליהם באים יותר או פחות וזו צורה של הפצה, זה מגע עם קהל כשאתה מקרין את הערכים האלה. זה עדיין לא הקומוניזם האבסולוטי, אבל אתה בא לעבוד שם מתוך שליחות, ואז אתה מקבל את המינימום שאתה צריך לקיים את המרכז הזה, אבל זו הפצה. אז זו דרך לתקשר עם הקהל ולמשוך אותו. כלומר, להרחיב את ההפצה שלנו מצד אחד ומצד שני ללמוד בפרקטיקה איך עושים את זה, איך מקיימים את המוסדות האלה.

בסדר. תודה.

שאלה: למה הלאמת הרכוש זה חלק מהתהליך שעליו מדבר בעל הסולם, למה צריך להגיע לזה בשלבים המתקדמים?

אתם לא חושבים שככה זה צריך להיות?

תלמיד: אשאל קצת אחרת. בתקופות הקדמוניות של עם ישראל זה היה ככה?

לא.

תלמיד: נשמע שזה משהו רק של הדור האחרון.

כן. טוב, זה עוד כנראה לא לפנינו.

תלמיד: שמעתי פה כל מיני הצעות, יש דברים כאלה גם בישראל, זה נקרא "קיבוץ עירוני". יש לי בן משפחה שנמצא במקום כזה, שבו הם משרתים את הקהילה, ועושים כל מיני פעילויות, וגם שמים את המשכורת שלהם ביחד, וגרים בניין אחד או שניים. אבל מה שאין בשום מקום, זה השכר הרוחני שבעל הסולם מדבר עליו, השכר הרוחני האישי, שהוא בעצם המניע. כי הוא מדבר על לעבוד במוטיבציה עשר או שתים עשרה שעות במלוא המרץ, כמו בקבלנות, וזה לא דבר שיקרה לעולם מתוך אגואיזם, הוא גם מסביר למה זה כשל ולא יכול להיות.

פה זה דבר שאני לא יודע איך אפשר להסביר אותו, כי או שיש נקודה שבלב שבוערת ואז יש בסיס לעבוד איתה, או שאין את זה. אז אולי העולם עוד לא בשל לזה, אני לא יודע, זה דבר שאני לא מבין איך הוא קשור, כי בלי זה אנחנו שוב חוזרים לאותו קומוניזם, וזה שוב יכשל, אלא אם תהיה קבוצה של אלטרואיסטים טבעיים שיעשו משהו וזה יהיה באמת חריג.

אבל איך להביא את המסר של השכר הרוחני, שהוא המניע והמוטיבציה לכל הפעולה?

זה העיקר. זה מה שלא ראינו גם באותם קיבוצים עירוניים, זו בעיה. זאת אומרת צריכים אנשים שנמצאים בהתפתחות חדשה. וזה לא השגנו. לא ראינו, לא פגשנו.

תלמיד: גם שהוא מדבר פה בסעיף ט"ז, "סיפוק תשוקות, תעמולה והוכחות", לא ברור איך הוא מביא בסוף לזה שהאדם ירצה שכר רוחני. זה גם איזשהו אמצעים שהם כמו לשווק כל דבר אחר.

כן.

תלמיד: יש פה איזה גרעין שחסר, אולי אנחנו צריכים להתפלל שזה יקרה, אני לא יודע, אבל זה הגרעין המרכזי, השכר הרוחני הזה.

כן. זה נקודה שבלב שצריכה להתעורר בצורה פנימית וחזקה.

שאלה: מתישהו בהיסטוריה הייתה נפתחת דרך אחישנה לאדם?

בעל הסולם כותב כמדומני, שהיה איזה שלב בתקופת רבי עקיבא, שהוא חשב שבזמן בר כוכבא הגיע זמן לגאולה. יכול להיות.

שאלה: מה האופי של הדור לפני דור האחרון? כשנבין מה זה דור אחרון, אולי הוא חייב ללכת לפי תנאי אחישנה.

אני לא יודע ולא מתעמק בזה, מה אני יכול ללמוד מהזמנים ההם?

שאלה: חופש הבחירה זה תנאי הכרחי בשביל הדרך שאנחנו עכשיו לומדים?

כן.

שאלה: רוצה לשאול על צורת המעבר עד שנגיע למקום הגבוה הזה. מצד אחד ברור שעד שהבורא לא יפעל ולא יעורר את האדם ולא יעורר את הנקודה שבלב אין על מה לדבר, זה לא יכול לקרות בידינו. מצד שני, כל הסיפור של חינוך, תעמולה, הסברה, קביעת אידאה - גם אתה השתמשת אתמול באיזשהו ביטוי של מהפכה פנימית שמעריכים את ההשפעה מעל הקבלה. האם עד שהבורא יעורר את הנקודות שבלב, אפשר בדרך של תעמולה, הסברה, וחינוך, יכולים לקבוע אידיאות כאלה?

אנחנו מקווים שכן. אבל עדיין לא רואים שזה ממש צומח מהיגיעה שלנו.

שאלה: אבל אתה רואה שזה מה שמוטל לפנינו, שאנחנו עכשיו מחפשים לכתוב את החזון, את הדרך לצייר את התקדמות האנושות.

לא. זה עדיין אין לנו, לא בעצמות, לא במוח, במשהו. לא.

תלמיד: כל הגישה שלנו ללימוד היא בעשירייה, כמו שאמרת, "תלבישו את זה בתוך העשירייה". הלימוד הבסיסי הוא לא אצל אדם נפרד אלא ביחסים שלו בתוך עשירייה. וגם הרב"ש כותב, "אנחנו נתאספנו כאן לייסד חברה על בסיס שיטתו של בעל הסולם", ושם הוא מתחיל לבנות כביכול את התנאים לעשירייה.

ואכן היה לנו פעם ניסיון כזה לעשות הפצה בשיטה כזאת, היינו מושיבים עשרה אנשים ביחד, ולא פונים לאדם באופן פרטי, אלא מנסים לחבר אותו לאווירה שיש במעגל שהוא יושב בו ואיך הוא מרגיש את היחס כלפי הזולת.

נראה כאילו אנחנו מנסים להסתכל על האדם באופן פרטי, ואדם פרטי עם עצמו הוא כמו אבן, וצריך למצוא גישה איך לפנות לזולת ביחס שלו כלפי הסביבה שאיתה הוא עובד, אחרת הגישה שלנו כאילו מנותקת.

יכול להיות.

שאלה: נפגשנו כמה חברים ודיברנו שלמעשה שיטת ההפצה שלנו היום היא מאוד דטרמיניסטית. תלמידים שיש להם נקודה שבלב והם מגיעים אלינו, נפגשים פעם בשבוע שעתיים ולא יותר. ואצל חלקנו זה לא היה ככה, כי יש מי שבוער ואולי רוצה להיות יותר ימים, ובצורות שונות, העיקר להפיץ את החכמה. האם זה נכון לחשוב על זה בכיוון הזה, או רק ללכת בדרך אחת?

תנסו. כתוב, "יש הרבה דרכים למקום"¹.

(סוף השיעור)

---

1. "הרבה דרכים למקום" (דעת תבונות, קס"ז)↩