בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 26.4.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 – תע"ס א' חלק א*'

1. ספר תלמוד עשר הספירות זה ספר מאוד מיוחד, אנחנו רואים כמה עבודה, מחשבה ויגיעה השקיע בו בעל הסולם. כנראה שבספר הזה טמון כוח מאוד מיוחד כדי לעזור למי שילמד נכון, להעלות אותו מעולם לעולם. *הכל תלוי כמה אנחנו רוצים ע"י הלימוד שלנו לא לקנות מידע, חכמה, ידע, אלא כמה אנחנו רוצים ע"י הלימוד הזה להגיע לפתיחה פנימית שלנו, שהלב יפתח ונוכל להרגיש מה שבעל הסולם רוצה להראות לנו, לפתוח לנו את העולם העליון*..
   
   העיקר זה איך להיכנס להרגשת החומר זה. *העיקר לא להיות מחיצה בין מה שכתוב ובין מה שאני מרגיש*. האדם בעצמו לא נותן למה שכתוב להתגלות בו כמציאות, אז נשתדל את ההפרעה הזאת להסיר כדי שמה שכתוב יתגלה בתוך הרצונות, בתוך ההרגשות, בתוך המחשבות שלנו, כמו שאנחנו, לפחות כמו שאנחנו מרגישים את העולם הזה שמגיע אלינו ומתלבש בחושים שלנו. אני לא מדבר עכשיו על כך שאנחנו צריכים להתחבר בינינו ולרצות יחד, זה ברור, צריך להיות ברור שכל הנטייה שלנו לקלוט את התע"ס היא בזאת שאנחנו מתחברים ורוצים יחד לגלות אותו.

2. זה כאן כל העניין, איך אנחנו מתארים לעצמנו מה שאר"י ובעל הסולם כותבים לנו. אלו שני מקובלים שמהם יש לנו את כל חכמת הקבלה. אני חושב שאנחנו צריכים להשתדל לתאר את זה ברצון, כי מדובר רק על הרצון. האור העליון פשוט ממלא את כל המציאות. מה זה מציאות? הרצון, איך שהאור העליון מגיע מהבורא אנחנו לא יודעים, אנחנו לא יודעים מי זה האור. איך אנחנו יכולים לדעת איך הוא משפיע על הרצון שלנו, משנה את הרצון, ממלא את הרצון, מרוקן אותו וכן הלאה? *אנחנו בעצמנו תוצאות מהשפעת האור העליון על הרצון*.

3. אנחנו צריכים ללמוד לאט לאט בצורה פרקטית כבר משיעור הראשון, וצריכים לתאר בנו איך זה צריך לעבוד. לא לברוח לפנטזיות אלא שאנחנו הרצון לקבל, ובו איכשהו נדמה או נתאר לעצמנו איך כוח ההשפעה משפיע עלינו, על הרצון שלנו ומשנה אותו, מתקן אותו. הרצון תחת השפעת האור העליון משתנה, מקבל את תכונות האור העליון, תכונת ההשפעה.

4. עוד לא היה שום חיסרון בהרגשת הנברא. נברא זה רצון והבורא זה האור. האור צריך לפעול על הרצון כדי לשנות אותו למשהו. כלומר בינתיים זו פעולת האור בלבד על הרצון ללא שום תגובה מהרצון עצמו, הנברא עדיין לא נמצא, כי נברא מורגש לפי החיסרון שהוא מגלה כלפי האור, כלפי הבורא.

5. עדיין אין נברא מפני שעוד לא התגלה החיסרון, שהוא רוצה מעצמו משהו. הנברא נמדד לפי מידת החיסרון, אופן החיסרון שמתגלה בו. אם אין בו את זה, אז הוא לא נמצא.

6. המקובלים מגלים את הדברים האלה אפילו שזה לא נמצא בתוך החיסרון שלהם. אלא הבורא בלגלות להם את הפעולות מוסיף לגילויים שלהם מה שלפני הגילוי ומה שאחר הגילוי, כלומר הוא נותן להם תוספות כאלו בהתגלות אליהם שהם יכולים לתאר אפילו מצב שלא היה כביכול במציאות, עוד לפני הנברא.

7. אין לא אור חכמה ולא אור חסדים, אלא הכל מדובר כלפי הנברא. אם הנברא פועל ברצון לקבל שלו, רוצה למלא את הרצון, זה נקרא שהוא מגלה ורוצה את *אור החכמה*. אם הנברא רוצה ההיפך, לא לקבל אלא להשפיע לעליון, אז נקרא שהוא בזה מייצב, מייצר, *אור חסדים*.
   
   כלומר *אור החסדים זה אור שמגיע מצד הנברא שרוצה להשפיע לבורא. אור החכמה זה ההיפך, אור של אהבת הבורא כלפי הנברא*.

8. *מהו החומר של הנאצל? ההשתוקקות, כלומר לא רצון סתם, אלא השתוקקות, ערגה, נטייה מצד הנברא לקבל את מה שהבורא רוצה לתת לו*.

9. תמיד הנברא, כמה שרוצה, כמה שמסוגל, כמה שרוצה, הוא יכול לקבל. אבל אין דבר כזה שהמאציל ממלא אותו למעלה מהרצון, דוחף לו את המילוי מעצמו. על זה כתוב שאין כפיה ברוחניות.

10. הבדל הגדול, העקרוני, היחידי שיש בין הנאצל והמאציל הוא הרצון, מהות הרצון. הרצון שיש למאציל זה רצון להשפיע, לתת, למלא את הנאצל. הרצון שבנאצל זה לקבל מילוי מהמאציל, שבהכרח רוצה כי כך נברא. לכן שניהם קשורים זה לזה והפוכים זה מזה מלכתחילה. כביכול הם לא יכולים להיות אחד ללא השני, כי *מה שיש באחד רק השני יכול להשלים לו*.
    
    בלי שנאצל מקבל מילוי מהמאציל, המאציל בעצמו נראה כביכול חסר, כי אין לו למי לתת. יש לו רצון לתת. נאצל ללא מאציל גם הוא ריק, חסר, סובל. יוצא שהם תלויים יחד, כרוכים יחד, ובאמת אנחנו צריכים לראות שסה"כ הבריאה קשורה למאציל ולנאצל בלבד.

11. אנחנו עדיין לא יכולים לדבר על נברא שמרגיש, כי אין לו הרגשת החיסרון בעצמו. אנחנו עדיין מדברים על פעולת האור שעכשיו בונה, מפרמט את החיסרון. אחרי שהחיסרון יעבור ד' מדרגות ויתייצב כרצון, יעשה צמצום על עצמו וירצה משהו מעצמו אחר הצמצום. *בצמצום החיסרון מבדיל את עצמו מהאור העליון, הנברא נמצא באיזשהו ניתוק מהמאציל, מהבורא, אז אפשר לדבר על שניים. בינתיים לא, אין אור ואין כלי*.

12. אנחנו צריכים לזכור שכל שם ושם שיש לנו בחכמת הקבלה זה אך ורק מתוך השגת התחתונים, לפי איך שהתחתונים מגלים איזושהי תופעה, לפי זה הם קוראים את התופעה בשם ויש לה אז זכות קיום. לכן אין דבר כזה שאדם שלא משיג, והשגה נקראת ההבנה הסופית שיש בתופעה הרוחנית, לכן אין לנו בחכמת הקבלה שסתם נותנים שמות ע"י אנשים שלא משיגים את התופעה הזאת בצורה הסופית. בדרך כלל בחכמת הקבלה מקובלים בודקים את מי שכותב, מי שמדבר, כמה הוא נמצא בהשגה השלמה במה שהוא מדבר או כותב.

13. *אנחנו צריכים להגיע למצב שאין כאן הגדרות טכניות, אנחנו רוצים לעבור מהם לרגשות שבנו*. אמנם צמצום מסך אור חוזר, הבחנות של העביות, זכות, כאילו נראים לנו כטכניקה, אבל אנחנו צריכים להעביר את זה לרגש שבנו, להשתדל להרגיש את הדברים.
    
    אנחנו צריכים להשתדל להרכיב בנו את המודל שמסבירים לנו כאן אר"י ובעל הסולם. שהדברים האלה קיימים בנו בתוך הרצון שלנו והם נסתרים מאיתנו. ככל שאנחנו משתדלים לתאר את הדברים האלה בנו, מה זה, איפה זה נמצא, איך שזה עובד, אפילו שזה לא נכון, אפילו שאנחנו מתארים את זה כמו ילדים שמשחקים במשהו לא אמיתי, אבל הדברים האלה מקדמים אותנו להרגשה אמיתית. אנחנו בזה בונים בפנים בתוכנו את הקשרים האלה, את המודל הזה מתוך הרגשות שלנו. לכן כדאי לנו כמה שהוא מסביר לנו, להשתדל פה ושם לעשות דימוי למה שהוא מסביר, להשתתף בזה בצורה רגשית. *רגשית זה מאוד חשוב, אחרת לא נגיע להשגה, כי השגה היא ברגש, קודם כל ברצון*.

14. אני נברא ונברא רק בכוח קבלה. אבל אם אני מקבל מלמעלה כוח השפעה, אז אני יכול לעבוד עם הרצון לקבל שלי בכוח השפעה ואז אני מסדר את הרצון שלי שיעבוד לפי תוכנת ההשפעה. *לפני שאני מקבל יכולת כזאת, כמה שנראה לי שאני משפיע, נותן לאחרים וכן הלאה, זו רק צורה סמויה של לקבל. אני משקר לעצמי שאני משפיע, נותן, ואני אוהב מישהו וכן הלאה. אין דבר כזה. אלא רק אחרי שאני יכול לקבל מלמעלה כוח מיוחד שמסדר לי בפנים יכולת כך להבין, לחשוב ולתכנן את עצמי בהשפעה, אז אני עושה את זה. לכך אנחנו רוצים להגיע*.

15. תשמעו, אני רוצה שהרצון שלי ישתנה ויתחיל לקבל כל מיני השפעות מהאור העליון, שאני ארגיש את עצמי כנברא שנמצא תחת השפעת המאציל. זה מה שאני רוצה, ולא להבין בשכל אלא מתוך מה שמתרחש אצלי ברצון, מתוך זה שיהיה לי קודם הרגשה ואח"כ השגה. מה שאני מרגיש, לזה אני רוצה להגיע, אחרת זה יהיה חכם בלילה, שאני לא מרגיש, אלא בשכל אני עושה כל מיני מניפולציות עם השמות.

16. ש: כשקוראים את הטקסט אפשר לבקש שהמאור המחזיר למוטב ישפיע..?
    ר: אני מחפש בי. אני לא רוצה לבלבל את עצמי, אני לא עד כדי כך נמצא בהבחנות רחבות כאלה, אלא אני מחפש בי.

17. ש: מה זה נקרא להשתתף?
    ר: אני עכשיו קורא מה שכותבים אר"י ובעל הסולם, 2 המקובלים הגדולים, ואני רוצה לקבל כמה שאפשר מזה השפעה על עצמי. לא יעזור לי אם אני אמלא את עצמי עם הגדרות טכניות, זה לא יעזור לי. אני יכול לצייר, *אני יכול מה שאני רוצה לעשות, זה לא יעזור לי. יעזור לי רק דבר אחד, אני רצון, אני צריך להרגיש את כל התופעות, את השפעת העליון עליי בתוך הרצון*. זה מה שהוא כותב לנו, שכל זה מתרחש בתוך הנברא, והנברא זה רצון לקבל.
    
    *איך אני יכול בתוך רצון שלי לקבל השפעה מלמעלה מהמאציל, ולהרגיש בהשפעה הזאת שאני מקבל את זה ממאציל? מי זה מאציל? מה הוא רוצה ממני? איך אני מסדר את עצמי כדי להתקרב למאציל, להידבק אליו? הכל אני צריך לסדר בתוך הרצון לקבל שלי בהתאם למאציל.. אנחנו צריכים לממש את מה שאנחנו לומדים. איך אני מסדר את עצמי כלפי המאציל? הוא המשפיע, אני המקבל, איך אני יכול להתעורר מתוך הרצון לקבל שלי אליו בתגובה הנכונה*?

18. *הרצון לקבל שעכשיו נתהווה בנאצל הוא בעצם הרכוש של הנאצל, זה מה שמבדיל אותו מהמאציל, זה מה שנותן לו זכות קיום בפני עצמו*. כלומר הרצון לקבל הוא דבר מיוחד מאוד, זה מה שבורא ברא ומטפח, מפתח אותו, מטפל בו, כדי שהרצון לקבל הזה יגדל כמה שיותר ויהיה בכל מיני אופנים שונה וגדול לכל הכיוונים, כי בכך הנברא, שהוא תוצאה מהבורא, קיים וחי בפני עצמו..
    
    *הרצון לקבל שיש בנברא הוא תוצאה מאהבה, מהשפעה, מיחס מיוחד של הבורא לנברא*.

19. ש: למה הבורא חילק את הבריאה ככה?
    ר: כדי שנוכל לתקן את עצמנו. החלוקה להרבה מאוד מקרים וכל מיני תופעות היא אך ורק כדי שנוכל לתקן את עצמנו. *דווקא מתוך כך שכל אחד מתקן משהו מסוים אבל מתחבר עם כל התיקונים שעושים אחרים, ומתחבר נגד הרצון שלו, בכך הוא קונה את התיקונים של האחרים, מספח אותם לעצמו. יוצא שכל אחד מגיע למצב שהוא מרגיש את הבורא כולו. תחשבו איזה פטנט מיוחד, יכולת מיוחדת יש כאן לצד הנברא הקטן ביותר להגיע למצב שהוא יהיה שלם, גדול כבורא*.

20. *אנחנו צריכים לעבור הרבה שלבים אולי עד שנחליט שאין לנו ברירה אלא להרגיש זה את זה. למרות שאנחנו נמצאים באטימות, בבידוד כזה, כל אחד ואחד סגור בתוך עצמו, אבל אנחנו נצטרך לקרוע את העטיפה החיצונה שיש עלינו, על כל אחד ואחד, כדי להתחיל להתחבר ברצונות שלנו ולהרכיב מהם רצון אחד מורכב. בתוך ההתחברות של רצונות שונים, נבדלים, נתחיל להשיג את הבורא. זה נקרא אתם עשיתם אותי*, שמכל רצון האגואיסטי שאנחנו מפוצצים את העטיפה האגואיסטית שלו ומתחברים בינינו, מתחברים מתחברים מתחברים, אז אנחנו מרכיבים כך את צורת הבורא. זה נקרא אתם עשיתם אותי, רק בצורה כזאת זה צריך לקרות. מקובלים מסבירים לנו את זה.

21. אני חושב *שהכנס* שאנחנו צריכים לעבור עכשיו יחבר בינינו עוד יותר, וגם הוא לוקח אותנו לקבוצות שנמצאות בתנאים אחרים מאירופה. זה יעזור לנו גם בתפיסה חדשה, כלים חדשים. בכל זאת אנחנו מרגישים שהשטח על פני כדור הארץ הוא לא סתם שטח, המרחקים פועלים. לכן *נראה לי שהמצב הזה, הזמן הזה, ראוי לשינויים, ראוי לשינויים. טוב שאנחנו מתחילים עכשיו את התע״ס*, אנחנו נראה גם איך להתאים אותו, איך לא.
    
    אני מקבל תגובות שצריכים להתחיל ללמוד תע״ס, כבר מזמן כתבו לי. אני לא בטוח שזה כבר מתאים לנו, כי העיקר מה שאני עכשיו בודק עליכם, גם על גברים וגם על נשים, *אני בודק עליכם איך תתפסו את הלימוד הזה בצורה נכונה. כלומר אנחנו לומדים איך להתחבר בינינו כדי להזמין פעולת המאור המחזיר למוטב, ושהמאור הזה יחבר בינינו בצורה רוחנית, כדי שהבורא יתגלה בינינו. זה מה שאנחנו צריכים, איפה כאן פעולה נכונה משלנו כדי שהמאור יגלה אותנו כאחד, ויתגלה בנו כאחד מקבל אחד*.
    
    *אנחנו צריכים להשתדל להגיע לזה, להתקרב למושג אחד. אם נעשה את זה בלימוד תע"ס? נצליח. אם לא? מה לעשות, הכל תלוי בנו*.
    
    לכן לימוד חכמת הקבלה הוא לא כמו לימוד פיזיקה או משהו, הלימוד נקרא שאנחנו משתוקקים להתחבר דרך הלימוד, בזמן שאנחנו לומדים. כמו שהוא כותב, *אפילו שלא יודעים מה לומדים אבל משתוקקים להשיג את המצב הרוחני הזה, אז אנחנו מושכים מאור המחזיר למוטב והוא משנה אותנו. אז אנחנו מבינים, מתוך השינוי שלנו, איך אנחנו מתקרבים להשגת הבורא. אני מאוד מקווה שנקבל את זה נכון, וזה העיקר*.

22. *הרגשה רוחנית יכולה להיות רק בין איש לאיש. בין שנינו ככל שאנחנו רוצים למרות השוני בינינו להיות כאחד, מחוברים, עוזרים, מתקרבים, בהתאם זה אנחנו משיגים את הבורא*, כי סה"כ אותו אנחנו משיגים.

23. ש: מה הבורא רוצה? אם הוא האבא ואני הילד, מה האבא רוצה שהילד יגלה?
    ר: שהילד ירצה לגלות מה שהאבא רוצה לגלות לו. הוא מדבר על כך בכל מיני ציורים על אבא שרוצה להראות לילד כל אוצרותיו, שיש מלך ויש לו בן והמלך רוצה למסור לילד שלו את כל מה שיש לו.
    
    ש: אמרת שאנחנו צריכים לא רק להיות מחיצה בין הטקסט לבינינו.. חלון שקוף או משאבה?
    ר: אחרי צמצום מסך אור חוזר, אתה מגיע לחלון שקוף, אתה מגיע למצב שכל המחיצה שיש ביניכם בשינוי צורה, אתה מבטל את המחיצה ונמצא בדביקות עם מקור האור.
    
    ש: ועכשיו בשיעור להיות שקוף או לרצות?
    ר: בשיעור אתה רוצה לבטל את האגו שלך ע"י כך שאתה מתחבר בפועל עם החברים. יחד כולם, אם אתם מגיעים לזה שכולם מתבטלים זה לזה, אז אתם מגיעים לעשירייה כאחד, ואז אתם מקבלים כבורא כאחד. ברגע שאתם מתחברים יחד, אתם נעשים שקופים.
    
    הייתי אומר יותר מזה, *ברגע שאתם מתחברים, כל ה-9 חברים כלפי העשירי נעשים כט' ספירות, מעבירים לו את האור וכך כל אחד כלפי האחרים. זה נקרא שדווקא מהרצונות לקבל נעשית מערכת שמעבירה את האור, מגבירה את האור, תופסת אותו ועובדת עימו כאור חוזר וכן הלאה. עוד נלמד בפועל מה שאנחנו יכולים לעשות, אבל העיקרון פשוט, כל אחד רוצה לשמש את החברים, ואז כולם יחד מגיעים למצב שעושים מנגנון הדומה למקור האור כבורא*.

24. אמנם יכול להיות שיש ביניהם הרבה מאוד שוני, אבל מפני שיש להם צורה חיצונה בהתחברות אחת זה אל זה, רצון להשפיע זה לזה, אז זה מחבר אותם יחד למערכת אחת. כמו שאנחנו רואים *במנוע* של אוטו. יש שם הרבה חלקים וכל אחד זז לכיוון אחר, וחשמל, מערכת שמן מים ודלק, הכל זז לכיוונים אחרים ובצורה אחרת. הכל פועל כדי להגיע לתוצאה אחת, להניע את העגלה הזאת קדימה. זה מה שקורה כאן, *אנחנו צריכים להגיע למצב שכולם כולם, כל אחד עושה את שלו. אף אחד לא יכול למלא את התפקיד שלו, אבל כולם למטרה אחת וסה"כ המערכת הזאת של כל הרצונות השונים פועלת כמו הבורא. זה נקרא הזדהות הנברא עם הבורא, זה נראה נפלא שהנברא מגיע בצורה שלמה לבורא, עושה כמוהו*.

25. ש: איך לארגן את הקריאה של תע״ס בעשירייה?
    ר: *תנסו להשתדל או כל אחד לחוד, או יחד כולם, כמה שאתם יכולים באיזה קבוצות להתקשר זה עם זה ולקרוא יחד את הטקסט. יש כאלו שבמקום לקרוא את הטקסט קוראים את לוח השאלות ותשובות, לוח פירוש למילות, לעניינים. בבקשה, אתם יכולים את כל החלק הראשון של התע״ס לקרוא איך שאתם רוצים. רק לא להתבלבל, רצוי ללכת יחד איתנו באותו הקצב*.

26. התע״ס לא מגלה לנו רוחניות. אלא היחס שלנו לתוצאה מהלימוד מביא אותנו לחיבור בינינו, ואז בחיבור בינינו אנחנו מגלים את הרוחניות.

27. מ