בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 26.12.2022*
מצוות הקלדות וטעימות.
*הקדמת ספר הזוהר, אותיות דרב המנונא סָבָא*
אנחנו ממשיכים לראות באיזה תכונות הבורא ברא את העולם ואיך הכל צריך להיות באיזון, בהרמוניה, זה כנגד זה, כדי שהעולם יכלול בתוכו את כל התכונות ויוכל להיות כלול מכולן.
ש:
מה
אנחנו
יכולים
ללמוד
על
העבודה
מהקשר
בין
האותיות?
ר:
בינתיים
כמעט
וכלום,
אבל
עוד
מעט
נתחיל
להרגיש
כמה
ע"י
הכוחות
שלנו,
שאנחנו
פועלים,
מתפללים
ופונים
לבורא,
אנו
מעוררים
כוחות
כאלה
או
כאלו
או
כאלו
לחיבור
הכללי,
ואז
נלמד
את
הפעולות
האלה
במעשה.
ש:
מה
הסיבה
לדיאלוג
בין
הבורא
לאותיות?
ר:
אותיות
הם
הכלים,
כוחות
שעל
ידם
הבורא
מסדר
את
הרצון
לקבל
של
הנבראים
בכל
מיני
צורות
כאלה,
שאחרי
השבירה
הם
יכולים
להתחבר
ביניהם,
להתקרב,
לעמוד
איכשהו
יחד,
ומתוך
עבודה
הדדית
להגיע
לאיזושהי
צורת
הדומה
לבורא.
אנחנו
צריכים
ללמוד
איך
קורה.
אנחנו
בינתיים
קוראים,
לא
מבינים
בדיוק
מה
קורה,
אבל
לאט
לאט
הפעולות
האלה
יעברו
עלינו
ונרגיש
על
עצמנו
איך
זה
עובד.
כמו
בחיים
שלנו,
רק
אנחנו
לא
מקבלים
הסבר
בחיים
שלנו
מה
קורה,
אלא
אין
חכם
כבעל
ניסיון,
כמו
שאומרים.
כך
מתקדמים,
לומדים,
נעשים
בעלי
ניסיון.
כך
גם
כאן.
ש:
מהו
התהליך
שבו
אות
התקרבה
והתרחקה
מהבורא?
ר:
בתכונות
ההשפעה,
בתכונות
ההשפעה,
כך
זה
קורה.
רק
מעלה,
מטה,
כלפי
הבורא
יש
תנועה.
ע"י
מאור
המחזיר
למוטב,
אור
העליון,
וע"י
זה
שהכלים
האלה
מוכנים
להיות
קרובים
זה
אל
זה
בביטול
האגו
הפרטי
שבכל
אחד
ואחד,
יוצא
שהם
יכולים
לשנות
את
המצב
שלהם,
את
הרצון
שלהם.
נעשה
להם
רצון
משותף
עם
רצונות
אחרים,
נעשה
להם
מצב
יותר
גבוה
מהקודם,
וכך
הם
לאט
לאט
מתקרבים
בהדרגה
לבורא.
ש:
איך
להגיע
לזווג
שלא
נפסק
לעולמים
אבל
לא
לעבוד
עבור
עצמי?
ר:
*העיקר
זה
הקשר
בינינו.
דרכו
אנחנו
יכולים
להעביר
גם
מאור
המחזיר
למוטב,
וגם
את
האור
הממלא
את
הכלים
לכל
הקבוצה,
ודרכה
לכל
האנושות.
זה
כל
השכר
שלנו,
ועל
זה
אנחנו
עובדים*.
האותיות הן לפני הבריאה, 2,000 שנה לפני הבריאה הבורא כבר עיצב את האותיות, ואח"כ בעזרת האותיות, בהתאם לאותיות, הוא התחיל לברוא את הבריאה. היתה לפניו כבר תמונה, אותה התכונה שצריכה להיות בכלים כדי לגמור את התיקון ולהגיע למטרה שהוא רוצה שתהיה.
ש:
מה
זה
להרחיק
את
החיצוניים?
ר:
זה
לעשות
מסך
שלא
נותן
אפשרות
להתחבר
עם
כוחות
שעוד
לא
השיגו
את
הכוונה
להשפיע.
ש:
איך
2
כלים,
רצונות,
יכולים
להתחבר?
הם
שונים.
ר:
אבל
כשבא
האור
העליון
והם
רואים
מטרה
שמקובלת
על
שניהם,
דווקא
בצירוף
בין
שניהם
הם
יכולים
להשיג
אותה.
אז
הם
מבינים
את
הצורך
בחיבור,
מבקשים
על
החיבור
ומתפללים.
גם
בחיים
שלנו
אנחנו
מאוד
מאוד
שונים
זה
מזה,
אבל
כדי
להשיג
את
המטרה
המשותפת
אנחנו
מתחברים
לאט
לאט,
בכל
מיני
צורות
וצדדים.
האותיות
י'
ו-נ'
מתחברים
בצורה
הפוכה
זה
לזה
כדי
להשיג
תכונה
משותפת,
ועל
ידה
להשיג
מהות
השלישית.
לא
סתם
מהות,
זו
*האות
צ*',
כלומר
להגיע
לדרגת
הצידקות.
ש:
איזה
שינוי
צריך
להיות
בכלים
כדי
שיוכלו
להתחבר?
ר:
*האותיות
מוכנות
לוותר
על
עצמותם
ולהתחבר,
לתת
את
כל
הכוחות
של
אחד
לשני
כדי
להגיע
לדרגה
השלישית
המשותפת
ביניהם*.
זה
דבר
מאוד
מעניין,
עוד
נלמד
איך
ש'
מחוברת
עם
3
ראשים,
עם
4
ראשים,
ואח"כ
איך
אותיות
מצטרפות.
*צירוף
האותיות*,
איזה
אות
יכולה
להיות
לפני
השניה
או
אחרי
השניה,
או
בכלל
לא
יכולה
להיות
ליד
השניה.
נלמד,
זה
כמו
לבנים
שבונים
את
כל
היקום,
את
כל
הטבע.
ש:
מהו
הדבק
שבין
הלבנים?
ר:
מטרה
המשותפת
היא
שמדביקה
את
האחד
לשני,
אפילו
שמלכתחילה
אף
אחד
לא
רוצה.
ש:
במונחים
קבליים,
מה
זה
העולם
שבוראים
אותו?
ר:
*הם
בונים
את
הכלי
המשותף
שבו
משתתפות
כל
האותיות
בכל
הצירופים
שלהן,
והאור
העליון
יכול
להאיר
בהם
ללא
שום
הגבלה.
זה
העולם
שאנחנו
בונים,
ואנו
נקראים
שותפים*.
ש:
איך
לקרוא
נכון
את
האותיות?
ר:
אם
אנחנו
לומדים
לקרוא,
אז
אנחנו
לומדים
גם
אותיות.
אבל
רק
עברית
יצאה
מתוך
שבירת
הכלים,
לא
התגלתה
ע"י
התפתחות
האנושית
כאמצעי
לרישום
המחשבות,
הידיעות,
ולשלוח
מאחד
לשני
הודעות.
אלא
עברית
יצאה
מכך
שהתפתחו
קשרים
עם
כוחות
הטבע,
וגילו
את
הכוחות
האלה,
רשמו
את
הצורות
האלה
של
הכוחות
בתור
אותיות.
אות
זה
סימן,
אז
כל
אות
ואות,
עוד
נלמד
את
זה,
זו
התפשטות
האור
מלמעלה
למטה.
זה
אור
חכמה,
כלומר
מימין
לשמאל
או
משמאל
לימין,
זה
אור
חסדים,
תלוי
מאיפה
ולאן,
וכן
הלאה.
*כל
החוקים
של
השפה
העברית
נובעים
מהתפשטות
האור
מהבורא
לנבראים*.
ש:
נראה
שיש
כלי
אחד,
אבל
כאן
יש
בריאה
שלמה...?
ר:
כלי
הוא
לא
סתם
כלי,
ואותיות
הן
לא
סתם
אותיות,
אלא
כבר
שילובים
של
מספר
כוחות
למטרה
מסוימת,
למשימה
מסוימת,
לשם
קיומה
של
פונקציה
מסוימת.
לכן
באמצעות
2
כוחות
בלבד
של
קבלה
והשפעה
נפתרת
כל
הבעיה
של
המציאות.
אם
הכוחות
האלה
מתחברים
ביניהם
ב
22
אותיות,
ב
22
תבניות
כאלה,
מלבדן
אין
יותר
שום
דבר.
קח
מתוך
22
האותיות
האלה
ותבנה
באמצעותן
את
כל
הבריאה,
את
כל
המציאות,
כל
היקום,
ולא
צריך
יותר
שום
דבר.
לא
אטומים,
ולא
מולקולות
ולא
גלקסיות,
שום
דבר.
הכל
קיים
רק
מתוך
22
תכונות
שקשורות
ביניהם,
ומעבירות
בצורה
כזו
מאחת
לאחת
את
התכונות
שלה.
לכן
יוצאת
לנו
כמות
אינסופית
של
תכונות
ואפשרויות..
זה
כבר
שילוב,
זה
כבר
קשר
בין
רצונות
להשפיע
ולקבל.
מזה
הכל
מורכב.
*אותיות
הן
נוסחאות,
באמצעותן
אנחנו
יכולים
לקשור
יחד
את
הרצונות
לקבל
לשרשרת.
בשרשרת
הזאת
האור
יתפשט
וימלא
את
כל
הרצונות*.
אנחנו
ניקח
את
כל
התכונות,
כתר
חכמה
בינה
זעיר
אנפין
מלכות,
ונראה
שאין
בהם
יותר
מיכולת
להתכלל
מ-22
אותיות.
זה
לא
בא
סתם
מהאוויר,
תקראו
טוב
מה
שהוא
כותב,
אין
לנו
זמן
בשיעור
להיכנס
פנימה.
אבל
*למה
הבורא
ברא
את
העולם
מאותיות?
כי
אותיות
הם
סימנים
של
התקשרות
אור
ורצון,
ומכאלה
חוקים
הבורא
ברא
את
כל
המציאות*.
ש:
איך
ייתכן
שבכל
אות
יש
פגם..?
ר:
כל
אות
היא
לא
אות
שלמה,
אלא
יש
לה
משהו
מיוחד
משלה,
וכנגד
זה
יש
מה
שחסר.
לכן
אנחנו
צריכים
לא
להשתמש
באות
אחת
אלא
בסדר
האותיות,
מהאות
ב'
שבבראשית,
המילה
הראשונה
בתורה,
ועד
אות
ל'
האחרונה
בישראל.
*אם
אנחנו
עוברים
על
כל
אותיות
התורה,
אז
אנחנו
מקבלים
את
כל
האור
העליון
אינסופי
בתוך
כלים
המוגבלים,
וכך
אנחנו
בונים
כלי
אחד
לאור
העליון*.
ש:
מהי
אות
יפה?
ר:
תכונת
היופי
זה
כשאור
חכמה
מתלבש
בכלי.
בשביל
זה
צריך
להיות
בדרגת
תיקון
מסוימת,
לכן
אנחנו
בדרך
כלל
מייחסים
יופי
למין
הנשי
ולא
לגברי.
כיוון
*שהאישה
היא
רצון
לקבל,
וכשהיא
רוכשת
כוונה
ע"מ
להשפיע
ויכולה
לקבל
לתוכה
אור,
אז
אור
החכמה
שמאיר
בה
נקרא
יופי*.
דמעות זה מה שאנחנו לא מסוגלים לקבל ע"מ להשפיע. זה אור נוסף שאנחנו לא מסוגלים לקבל, וזה מתבטא בזאת שהוא יוצא לחוץ בצורת דמעות.
ש:
איך
האותיות
מתחברות
ביניהן?
ר:
כשיש
להן
כוח
משותף,
מסך
משותף,
אז
הן
מתחברות
כדי
להעביר
את
האורות
מאחד
לשני.
ש:
יש
סדר
מסוים
שחייב
להיות?
ר:
יש
סדר
מסוים
איך
אנחנו
יכולים
לקשור
אותם
למילים,
ומילים
למשפטים.
זה
לא
פשוט,
יש
בזה
חוקים.
ש:
כדאי
לעשות
מאמץ
כדיי
להלביש
את
תפיסת
הזוהר
על
חיבור
בינינו?
ר:
*סתם
לשמוע
לא
כדאי.
צריך
לנסות
להבין
את
ספר
הזוהר,
ממש
בפנים,
בפנימיותו
איך
הוא
פועל
בעולמות,
בעולם
שלנו,
בנו*.
מה
זה
שאותיות
הן
צורת
הכלי?
ר:
צורה
כמו
שאנחנו
לומדים
צורות,
צורות
שאנחנו
כותבים
את
האותיות
האלה,
ימינה
שמאלה
מעלה
מטה,
כשאנחנו
כותבים
אותיות
אנחנו
בזה
מבטאים
את
המשכת
האורות
בתוך
הכלים.
צורת
הכלי
זה
כמה
יש
לה
צירוף
של
כוח
לקבל
וכוח
להשפיע,
אור
החסדים
ואור
החכמה.
ש:
איך
לימוד
האותיות
עוזר
לנו
להתחבר?
ר:
אנחנו
רואים
לפי
האותיות
כמה
הן
מצטרפות
למילים
וכמה
זה
פועל
על
כל
הבריאה.
לכן
זה
עוזר
לנו
להבין
שחיבור
הוא
הכרחי.
ש:
מה
זה
לבנות
עולם
עם
אות?
ר:
בהתקשרות
ביניהם
אנחנו
יכולים
לבנות
מערכת
רב
גוונית
ובה
אנחנו
יכולים
להתקשר,
לדבר,
להבין,
להרגיש,
לחיות
בתוך
המערכת
הזאת.
היא
כולה
מלאה
בהתקשרויות,
בהתקרבות
והתרחקות,
בקנאה,
שנאה,
אהבה
ודבקות.
בלי
זה
אין
חיים,
בלי
זה
יש
רק
קיום
של
הדומם,
ולא
יותר
מזה.
ש:
למה
לפני
השבירה
לא
היו
אותיות?
ר:
לא
היו
אותיות
מפני
שעוד
לא
היו
תכונות
ברורות
שמהן
כל
הבריאה
מורכבת.
היו
אותיות
לפני
בריאת
העולם,
רק
הן
לא
היו
ברורות,
מבוארות.
ש:
איך
לתפוס
מוות
כשלב
בדרך
לתיקון,
מוות
נכון?
ר:
תתקדם
ותראה
שכך
אתה
מתחיל
להבין
שאי
אפשר
בלי
מוות.
כמו
שכתוב
על
הברכה,
כשהגיעה
מוות
לעולם,
אז
באמת
נעשה
העולם
המבורך.
*הקדמה לספר הזוהר*
ש:
איך
אפשר
להסתכל
בתכלית
הבריאה?
ר:בעה"ס
אומר
שכדי
להבין
כל
דבר
אתה
צריך
להסתכל
על
התוצאה
ממנו,
ואז
תדע
בשביל
מה
הוא
קיים,
איך
הוא
קיים,
לאיזה
מטרה.
אז
תבין
אותו,
אבל
אם
אתה
לא
רואה
את
סוף
דבר,
אז
אתה
לא
יכול
להבין
את
הפעולה
עצמה
ומלכתחילה
נכנס
בה
בצורה
עיוורת.
ש:
מהי
תכלית
הבריאה?
ר:
אחרי
שאתה
לומד
את
הכל
ועובר
את
הכל,
אז
אתה
מגיע
לסוף
הבריאה.
ש:
עד
אז
אתה
לא
יכול
לברור
שום
דבר?
ר:
אתה
יכול,
אתה
נכנס
עם
השאלה
לברר,
זו
שאלה
נכונה,
רצון
נכון,
אבל
אין
לך
כלים
לברר
את
זה.
מאיפה
אתה
יכול
להסביר
לילד
שנכנס
לכיתה
א'
איך
יהיו
דברים
שהוא
ילמד
בכיתה
י'?
ודאי
שלא.
אדם
צריך
להתפתח
כדי
להבין
את
השאלות
של
עצמו.
אפילו
שהוא
לא
מבין
אח״כ
את
השאלות
האלו,
איך
הם
קיימות
בתוך
הבריאה,
איך
לפתוח
את
השאלות
האלה
כלפי
הבריאה
בצורה
נכונה,
כדי
דרכם
להבין
מה
קורה,
איפה
הוא
נמצא,
ולהבין
גם
את
התגובה
והתשובה
של
הטבע.
*אולי
האדם
מקבל
תשובות
אבל
לא
שומע*.
אנחנו לא יכולים לקפוץ למעלה מהטבע שלנו, ולכן אנחנו צריכים רק לשמוע לעצת מקובלים. *אתם רוצים להבין מה קורה? אתם צריכים להשיג את הכוח עליון שמעליכם, יש לו תכונה הפוכה מכם, תכונת ההשפעה. תנסו להגיע אליה, ואז תבינו את העליון, תבינו מה הוא עושה, איך ברא אתכם ובשביל מה*.
ש:
מה
ייתן
להראות
לאדם
פשוט
מהרחוב
את
תכלית
הבריאה?
ר:
אני
לא
יודע
בשביל
מה
אדם
פשוט
צריך
את
זה.
אם
אין
לו
מלכתחילה
רצון
משלו
שמגיע
ממעמקי
הלב
שלו,
זה
לא
ייתן
לו
כלום.
הוא
צריך
להרגיש
בתוכו
את
מה
שנקרא
*הנקודה
שבלב*.
בלי
הידיעה
הזאת
אין
בשביל
מה
לחיות,
הכל
ריק.
שום
דבר
לא
נותן
לו
כלום,
שום
הסבר
בשביל
מה
הוא
קיים,
בשביל
מה
הוא
חי,
מה
הוא
צריך
לעשות
בחיים,
בשביל
מה
כל
החיים
האלה
בכלל?
כלומר
הוא
נכנס
ושוקע
בתוך
תהום
כזאת
של
אדישות,
בגלל
שיש
לו
רצון
כזה
שמסתתר
בו,
בשביל
מה
אני
בכל
זאת
קיים,
ואין
לו
תשובה.
ש:
מה
זה
אומר
להשיג
את
מי
שיצר
אותו?
ר:
כלומר
להתעלות
מעל
כל
ההגבלות,
לראות
את
העולם
מסופו
ועד
סופו
דרך
כל
העולמות,
דרך
הכל.
להבין
את
הטבע
לעומקו
ועד
הסוף,
עד
החלקיק
הקטנטן
ביותר,
ולהרגיש
את
כל
זה.
אתה
מחבק
את
כל
זה
כולל
בתוכך,
את
הכל,
ואין
לך
שום
הגבלות,
לא
בזמן
לא
במקום
לא
בתנועה,
בכלום.
*אנחנו
צריכים
לצאת
מתוך
העולם
המוגבל
הזה
שבו
אנחנו
נמצאים
היום,
וכל
הקיום
שלנו
רק
בנוי
על
זה
שהוא
מיועד
להוציא
אותנו
מתוכו.
אנחנו
עוד
צריכים
להשקיע
את
המאמץ
שלנו
בתוך
זה
כדי
להתעלות*.
תכלית הבריאה היא שכל נברא יתחבר עם כל הבריות יחד, ואז הם יהיו באותה עוצמה כמו הבורא שיצר אותם, ויתחברו עימו יחד. במצב כזה הם כולם יוכלו לכלול בתוכם את כל אור האינסוף שימלא אותם ללא שום גבול.
איך
לתת
לאנושות
אפשרות
לממש
את
התפקיד
שלהם
בעזרה
המכנית
שלהם
לנו?
ר:
כנראה
שצריך
לעניין
אותם,
להראות
להם
מטרות
שהם
יוכלו
להבין,
שיהיו
קרובות
אליהם,
שהם
יוכלו
לממש,
ובצורה
כזאת
לקדם
גם
את
העולם
לאותה
מטרה
גבוהה.
ש:
הם
לא
אמורים
להבין
את
כל
התמונה
הכללית..?
ר:
כל
אחד
מבין
עד
לאותה
רמה
שאליה
הרשימות
שלו
מפותחות
ושהלב
שלו
מסוגל
להבין
ולקלוט.
אנחנו
צריכים
כך
לעבוד
גם
עם
עצמנו
וגם
עם
האחרים.
ש:
איך
ליישם
את
הכלל
אל
תראה
דבר
לשוטה
באמצע
מלאכתו?
ר:
שאסור
לך
להסביר
לאדם
דברים
שהוא
לא
יוכל
לעכל,
זה
רק
יבלבל
אותו.
אלא
להסביר
לכל
אדם
ואדם
מה
שמעניין
אותו,
מה
שידחוף
אותו
קדימה,
אפילו
רק
צעד
אחד
קטן,
אבל
הוא
יתקדם.
כך
אתה
צריך
להתייחס
לכל
אדם
ואדם.
ש:
השוטה
זה
אנחנו
לפני
השגת
העולם
העליון?
ר:
לא,
שוטה
זה
כל
אחד
שעדיין
נמצא
במצב
כזה.
ש:
איך
מכינים
את
העשירייה
לשיעור
הזוהר?
ר:
*צריכים
לקרוא
בשבח
ספר
הזוהר,
איך
אנחנו
נכנסים
פנימה
לתוך
הספר,
למה
הספר
מושך
אותנו,
וכך
יהיה
לנו
חשוב
לעסוק
בספר.
אנחנו
עוסקים
בחלק
העיקרי
בחכמת
הקבלה,
בספר
שכתוב
לפני
יותר
מ-2,000
שנה.
עסקו
בו
כל
המקובלים,
אז
קצת
יותר
חשיבות
לשיעור
שאנחנו
נמצאים
בו*.
ש:
מורגש
שהמערכת
דוחפת
אותנו
קדימה.
אני
מרגישה
בושה
שלא
עושה
מספיק..
ר:
כי
*אנחנו
הרבה
אנשים
וכל
אחד
דוחף
את
המערכת,
ולכן
כל
אחד
מרגיש
שכמה
שהוא
דוחף
מערכת
זה
כלום
לעומת
מה
שהמערכת
דוחפת
אותו.
זו
תוצאה
מריבוי
משתתפים.
לכן
טוב
שאנחנו
מרגישים
כך*.
ש:
מהמצב
הזה,
מה
אפשר
לבקש?
ר:
*מה
אפשר
לבקש?
חיבור
עם
כולם,
אהבה
לכולם
ודבקות
בבורא.
שנרגיש
אותו
כמו
שתינוק
מרגיש
את
עצמו
על
הידיים
של
אמא*.
שגם
את
תרגישי
כך
בידיים
של
הבורא.
הבורא
זה
בעצם
כל
האנושות,
כל
בני
האדם
שיתחברו
יחד
בגמר
התיקון.
כך
תרגישי
אותם,
שכולם
מרגישים
אותך
על
הידיים.