שיעור בוקר 04.07.19 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 179, "פתיחה לחכמת הקבלה",

אותיות ס"ט-ע"א

קריין: אנחנו קוראים בכתבי בעל הסולם, עמוד 179 את המאמר "פתיחה לחכמת הקבלה".

אנחנו נתחיל מאות ס"ט, "עניין הקטנות והגדלות שנתחדש בעולם הנקודים".

ענין הקטנות והגדלות שנתחדש בעולם הנקודים

אות ס"ט

"והנה אחר שידעת בדרך כלל ענין הצמצום ב', שנעשה בפרצוף הנקודות דס"ג, לצורך אצילות הע"ס דעולם הנקודים, שהוא פרצוף הרביעי דא"ק, נחזור ונבאר ענין יציאת הע"ס דנקודים בפרטיות. וכבר נתבאר ענין יציאת פרצוף מפרצוף, שכל פרצוף תחתון נולד ויוצא ממסך דגוף דעליון אחר הזדככותו ועליתו להתחדשות הזווג להפה דעליון והגורם להזדככות הזה הוא הביטוש דאו"מ במסך דפרצוף העליון, המזכך למסך מעביות דגוף שבו, ומשווה אותו לבחינת עביות דראש. (כנ"ל באות ל"ה, עש"ה) שבדרך זה יצא פרצוף ע"ב דא"ק מפרצוף הכתר דא"ק, וכן פרצוף ס"ג דא"ק מפרצוף ע"ב דא"ק, כמ"ש שם. והנה גם פרצוף הד' דא"ק הנקרא ע"ס דעולם הנקודים, נולד ויצא מהעליון שלו, שהוא ס"ג דא"ק, ג"כ באותו הדרך".

שאלה: למה הוא מגדיר את הנקודים כפרצוף הרביעי?

הוא מגדיר את הנקודים כפרצוף הרביעי כי זה מה שיצא בסדר המדרגה.

תלמיד: זה לא אמור להיות חמישי?

אחרי מה?

תלמיד: אחרי נקודות.

כן, אבל נקודות שיוצאות זה לא כפרצוף בפני עצמו, נקודות יוצאות בהזדככות המסך, לא על ידי זיווג דהכאה. אתה צודק, יש שאלה, אבל זאת התשובה.

קריין: אות ע'.

אות ע'

"אמנם יש כאן ענין נוסף, כי בפרצופין הקודמים, בעת הזדככות המסך והעליה לפה דראש דעליון, לא היה המסך כלול רק מהרשימות דעביות דגוף העליון בלבד, משא"כ כאן בהזדככות המסך דס"ג דא"ק לצורך הנקודים, היה המסך הזה כלול מב' מיני רשימות. כי מלבד שהוא כלול מרשימות העביות של עצמו, דהיינו מבחינת הספירות דגוף דס"ג דא"ק, הנה הוא כלול עוד מרשימות העביות דזו"ן דא"ק שלמטה מטבור. והוא מטעם התערבותם יחד למטה מטבור דא"ק כמ"ש לעיל באות ס"א, שהנקודות דס"ג ירדו למטה מטבור דא"ק, ונתערבו יחד עם הזו"ן דא"ק אשר שם".

אות ע'

"אמנם יש כאן ענין נוסף, כי בפרצופין הקודמים, בעת הזדככות המסך והעליה לפה דראש דעליון, לא היה המסך כלול רק מהרשימות דעביות דגוף העליון בלבד, משא"כ כאן בהזדככות המסך דס"ג דא"ק לצורך הנקודים, היה המסך הזה כלול מב' מיני רשימות. כי מלבד שהוא כלול מרשימות העביות של עצמו, דהיינו מבחינת הספירות דגוף דס"ג דא"ק, הנה הוא כלול עוד מרשימות העביות דזו"ן דא"ק שלמטה מטבור. והוא מטעם התערבותם יחד למטה מטבור דא"ק כמ"ש לעיל באות ס"א, שהנקודות דס"ג ירדו למטה מטבור דא"ק, ונתערבו יחד עם הזו"ן דא"ק אשר שם"

ברור. בגלל שנקודות דס"ג זה אור החסדים ללא אור חכמה ובנה"י דא"ק יש לנו גם אור חסדים ללא אור חכמה אז מתערבבים יחד שני האורות האלו שהם דומים זה לזה. בזה מתעוררות בחינה ד' שבנה"י דא"ק והיא משפיעה על הנקודות דס"ג (ראו שרטוט מס' 1). על ידי חסדים שמשפיעים נקודות דס"ג לנה"י דא"ק, בחינה ד' מנה"י דא"ק משפיעה בחזרה על נקודות דס"ג ונקודות דס"ג אז מצטמצמות, מלכות עולה לבינה ואז עושה גבול חדש שנקרא "פרסא". מטבור הכללי עד הפרסא יש כוח לקבל על מנת להשפיע, להשפיע על מנת להשפיע, יש כאן כוחות של בינה. ולמטה מפרסא יש שליטת המלכות, ולכן אי אפשר כאן לקבל יותר שום אור, והמצב הזה נקרא "צמצום ב'".

שרטוט מס' 1

שאלה: המקום מתחת לפרסא הוא יותר ריק מהמקום בנה"י דא"ק מלפני צמצום ב'?

בנה"י דא"ק מטבור עד הסיום יש לנו מקום שנקרא "ריק" אבל זה חסדים. למה חסדים? למה יש שם חסדים?

תלמיד: בגלל דחיה.

בגלל שהוא לא רוצה לקבל, לא סתם דוחה, הוא לא רוצה לקבל את אור החכמה שרוצה לפרוץ לשם. האור המקיף לוחץ, אור מקיף דא"ק דגלגלתא זה אור של אין סוף, והוא לוחץ ורוצה להיכנס למטה מטבור. וזה שהוא לא מקבל, דוחה אותו, אז יש לו אור החסדים חזק מאוד. אבל זה בכל זאת אור חסדים שבא ממטה למעלה. למה ממטה למעלה?

תלמיד: הוא מדחייה.

מדחייה, זהו. מספיק מילה אחת. מה שאין כן אור החסדים שבא מנקודות דס"ג הוא גם חסדים, ואמנם שאלו חסדים ואלו חסדים, שני אורות, בנה"י דא"ק ובנקודות דס"ג, אבל איזה חסדים יש בנקודות דס"ג?

תלמיד: במשיכה.

במשיכה. ולכן אלה חסדים יותר אקטיביים, מועילים, יותר מועדפים בוא נגיד כך, יש בהם יותר עביות. הם עבדו על הרצון לקבל כדי להגיד שאנחנו לא רוצים את זה, אנחנו רוצים דבקות. ולכן כשהחסדים האלה מגיעים למקום של החסדים של נה"י דא"ק יש ביניהם מצד אחד קשר אבל מצד שני בכל זאת זה יותר מזה. בגדלות אתה יכול להגיד שבנה"י דא"ק החסדים יותר גדולים כי הם נמצאים בדחיה של בחינה ד', אבל באיכות העבודה, הקטן הזה, אור החסדים שבס"ג יותר גדול כי הוא בא מתוך הס"ג עצמו. זה אופי של בינה שהיא מעדיפה את זה על פני הקבלה וגם על פני החסדים שנמצאים למטה מטבור.

זאת אומרת חסדים שמגיעים מנקודות דס"ג הם חסדים שיש בהם עביות בזה שהם דוחים את בחינה ד', את בחינה ג', ולכן הם יותר חזקים וכשהם מגיעים לנה"י דא"ק הם מעוררים את בחינה ד', כי הם באים דווקא מזה שדוחים כלים דקבלה. ולכן בחינה ד' מתעוררת ומתחילה בחזרה להשפיע עליהם, ומפני שהיא משפיעה עליהם את בחינה ד' ממש שלא הייתה בהם בפעולה שלהם בראש דס"ג, אז הם חייבים להצטמצם. וזו דווקא עוד תוספת, הם מרגישים את זה כתוספת עבודה של השפעה, שאם מגישים לי משהו שאני לא מסוגל [לקבל], זה דווקא נותן לי אפשרות להראות עד כמה אני מעדיף להיות בהשפעה, מעדיף חסדים.

זאת אומרת צמצום ב' לא בא מתוך חולשה כביכול, הוא בא מתוך הערכת ההשפעה על פני הקבלה. ולכן מצמצמים, ומכאן והלאה מתחייבים, כדי להיות בהשפעה אני חייב להיות בצמצום ב', אני אהיה בצמצום ב'. זאת אומרת זה לא לגריעותא, זה דווקא למליאותא.

תלמיד: ומתחת לפרסא נשארים חסדים שהיו מהדחיה או שהמקום נשאר ריק?

ריק, מקום ריק. למטה מפרסא זה מקום ריק אפילו מחסדים כי המלכות שולטת שם, רצון לקבל, וכבר ברצון לקבל של מלכות חסדים לא יכולים להיות כי אתה יכול ליהנות מהחסדים. אין הבדל באור, האמת שאין אור חסדים ואור חכמה, זה פשוט תענוג. אנחנו עוד נדבר מה זה התענוג הזה, אבל המקום למטה מפרסא נשאר ריק.

תלמיד: זה מצב חדש, זה אף פעם לא היה.

לא, לא היה. לא היה אף פעם רצון לקבל ריק, שדווקא הנברא מרוקן אותו. שהנברא אומר, אני מעדיף להרגיש את הרצון לקבל שלי נטול מכל ההשפעות. זאת אומרת, זה מצב מאוד חמור שהוא מוכן להישאר לגמרי בצמצום. זה המשך של צמצום א' רק יותר בפועל. צמצום ב' זה לא סתם איזו מין תוספת קטנה, מבחינה אידאולוגית זה יותר עמוק מצמצום א'. צמצום א' זה רק שלעצמי אני לא מקבל, צמצום ב' זה יותר מזה, זה שכל הפעולות שלי הן יהיו רק באזור של המשפיע, אני מתעלה מעל הרצון לקבל שלי. עוד נדבר על זה, זה נעשה ברור לאט לאט. כשמכאן והלאה הכול יהיה בצמצום ב', יותר, פחות, אז אנחנו נלמד את הטבע שלו.

שאלה: אני רוצה לשאול על השרטוט. הקו הכי שמאלי אחרי צמצום ב' מה זה הפרצוף הזה?

זה פרצוף שיוצא מנקבי עיניים דס"ג (ראו שרטוט מס' 2). נציין בשרטוט את כל ס"ג, יש לנו טעמים דס"ג ג'/ב', נקודות דס"ג עד ב'/א', אחר כך הם יורדים למטה ומצטמצמים ומעלים את עצמם והרשימות כאן הן ב'/א' אבל מצומצמות עם צמצום ב' וזה זיווג על ב'/א' בנקבי עיניים צמצום ב', וירידת קומת הזיווג למטה מטבור מאיפה שבאו הרשימות מטבור עד הפרסא, איפה שמותר להן להתפשט.

מטבור עד הפרסא יש כתר, אבא ואמא, שני ראשים וזו"ן, גוף. ראש א', ראש ב' וגוף. ומתחת לפרסא זה מקום ריק, מצומצם.

תלמיד: הסוף שלו הכי למטה?

של נקודות דס"ג?

תלמיד: כן. התוך שלו הוא עד הפרסא?

עד הפרסא הכול.

תלמיד: הכול.

בפרסא הוא נגמר. כי הוא יצא על צמצום ב', זאת אומרת למטה מפרסא הוא לא יכול להתפשט.

תלמיד: ומעל הטבור, כל מה שקורה אחרי צמצום ב'?

מעל הטבור זה ירידת הפרצוף למקום שלו, מאיפה שבאו הרשימות. אחר כך אנחנו נלמד, אני אכתוב כאן, אבל שלא לבלבל אתכם, ישסו"ת, ז"ת דבינה. כאן זה פרצוף מיוחד שדרכו בינה בונה את הפרצוף של עולם הנקודים, כי עולם הנקודים הוא כבר זעיר אנפין, הוא ב'/א', ב'/א' זה פרצוף זעיר אנפין.

תלמיד: עולם הנקודים הוא עוד פרצוף אחד?

עולם הנקודים זה פרצוף, אחר כך הוא הופך להיות עולם, והוא כולו בדרגת זעיר אנפין. ס"ג מוליד אותו, לכן הוא זעיר אנפין.

שרטוט מס' 2

שאלה: יש איזה הבדל איכותי בין הד'/ג' שמתחת לטבור דגלגלתא לבין ד'/ג' שמתגלה בראש דס"ג?

איפה ד'/ג' למטה?

תלמיד: אנחנו אומרים שמתחת לטבור דגלגלתא יש ד'/ג', הרשימות של העביות של נה"י דא"ק, כך הוא קורא לזה.

לא, שם זה הזדככות, שם זה רשימות מזה שלא רוצים לקבל, שמזדככים.

תלמיד: ובראש דס"ג?

בראש דס"ג זה רשימות של ג'/ב'. אבל חסדים וחסדים, זה החשוב. למדנו את זה, שיש קרבה לפי האורות.

תלמיד: השאלה היא אחרת. פה הוא כתב, כשהמסך, נקודות דס"ג עולה בחזרה ומזדכך, מתגלים שתי סוגי רשימות, אחד זה הרשימו הרגיל.

אחד זה הרשימו הרגיל מהאין סוף, בסדר המדרגה, שמגיע לנקבי עיניים, ואחד זה הרשימו מנה"י דא"ק שגם מגיע לכאן (ראו שרטוט מס' 2).

תלמיד: אז השאלה היא, האם הרשימו דנה"י דא"ק שמתגלה בראש דס"ג הוא שונה מהותית מאותו רשימו שנמצא בנה"י דא"ק עצמו? יש רשימו ד'/ג', אם אני מבין בנה"י דא"ק מתחת לטבור דגלגלתא.

כן.

תלמיד: יש שם ד'/ג'.

ד'/ג' ממה? מזה שהוא דחה ולא קיבל כלום. על זה לא יוצא שום פרצוף.

תלמיד: והד'/ג' שמתגלה בראש דס"ג, במה הוא שונה מהותית?

ד'/ג' דראש דס"ג לא מתגלה, מתגלה ג'/ב'.

תלמיד: ג'/ב' מתגלה שם כבר?

אחרי ע"ב מה מתגלה? גלגלתא. גלגלתא זה ד'/ד', ע"ב זה ד'/ג', וס"ג זה ג'/ב'.

תלמיד: לא על זה אני מדבר, אני מדבר אחרי שנקודות דס"ג מזדכך. באות ע"א אם אני לא טועה, קראנו שיש שני סוגים.

זה מגיע מב'/א' צמצום ב'.

תלמיד: וחוץ מזה גם ד'/ג'.

גם ד'/ג', עליו לא דיברנו.

תלמיד: זו השאלה שלי, על אותו ד'/ג' שעליו עוד לא דיברנו, אם יש הבדל בינו לבין הד'/ג' שלמטה מתחת לטבור דגלגלתא.

למטה מטבור דגלגלתא יש ד'/ג' מגלגלתא, וד'/ג' של נקודות דס"ג שבאות למטה מטבור ומתרשמות מד'/ג' שיש כאן, זו התרשמות שלהם.

תלמיד: ההתרשמות הזאת, איזה הבדל היא עושה? ובמה זה שונה מהד'/ג' עצמו?

הרשימות לא עוברת ככה מאחד לשני, הן מתרשמות מאותו רושם שיש לנה"י דגלגלתא, מהגדלות שיכולה להיות. רשימות ב'/א' צמצום ב' זה העיקר (ראו שרטוט מס' 3), אחרי שהן מתממשות בזווג בנקבי עיניים, הכול זה בעצם מימוש הרשימו של ב'/א', אז אחרי שהן מתממשות, מתוך זה שהן עושות זווג על צמצום ב', ב'/א' מצומצם, מתעורר הרצון, "בוא נשתמש בד'/ג'". למה? כי יש לך עכשיו קומת בינה בקירוב, אתה יכול להשתמש בלקבל על מנת להשפיע.

עוד נדבר, אנחנו עוד לא דיברנו על גדלות, ואז ד'/ג' מתעורר. נעזוב, אתה קופץ קצת קדימה.

שרטוט מס' 3

שאלה: הוא מכניס פה שם חדש, הוא כותב זו"ן דא"ק במקום מה שדיברנו קודם נהי" דא"ק.

נה"י דא"ק או זו"ן דא"ק זה אותו דבר.

תלמיד: בכל מקרה כנראה יש הבדל.

לא, אין הבדל.

שאלה: מה זה אומר שבראש של הס"ג מגיעות רשימות מכמה מקומות?

זה נקרא "ריבוי הרשימות". מזה שס"ג פעל שהוא נכנס לנה"י דא"ק, התערבב שם, אז הוא קיבל משם גם רשימו נוסף.

תלמיד: הרשימות בראש הס"ג אמורות לקבוע איפה יהיה המסך הבא, ולאן יתפשטו, איזה אור הולך להתפשט אחר כך כתוצאה מזה. מה הסדר בין ההתרשמות מנה"י דא"ק או ההתרשמות מב'/א' צמצום א' שמגיע לשם. יש שלוש סוגי רשימות בראש אחד, לא ברור מה היחס ביניהם.

אתה רוצה להמשיך?

תלמיד: לא, מספיק לי.

יופי. אני לא אענה לכם ואני אקטע אתכם כל פעם שאתם מדברים על מה שעוד לא למדנו. רק שתדעו, ככה זה.

שאלה: רשימו יש רק מפעולה של קבלה, אין רשימו מפעולה של דחיה, נכון?

יש גם בפעולה של דחיה והשפעה וקבלה. רשימו זה אותו מצב כמו שהיה קודם, רק עכשיו הוא בבחינת כוח, אבל אותו דבר. לא נשכח משם שום דבר.

תלמיד: אז למה באות ע' הוא אומר שמה שמאפיין את הרשימו שיש בס"ג, להבדיל מהפרצופים הקודמים זה שפה בפעם הראשונה יש רשימו גם מנה"י דא"ק?

כי ס"ג זה בינה, ובינה יכולה לרדת למטה מטבור, שגם גלגלתא לא יכולה שם להתפשט, וע"ב לא יכול להתפשט, וס"ג כן יכול להתפשט.

תלמיד: את זה אני מבין, אני רק לא מבין למה אין מגלגלתא וע"ב לפני הס"ג רשימות גם מהחלק שהוא מתחת לטבור?

יש גם משם רשימות, אבל הן לא פועלות, הם לא קיבלו שום אור, אין משם שום התרשמות מהעבודה.

תלמיד: אני רוצה לקרוא שוב את אות ע'. כתוב, "אמנם יש כאן ענין נוסף, כי בפרצופין הקודמים, בעת הזדככות המסך והעליה לפה דראש דעליון, לא היה המסך כלול רק מהרשימות דעביות דגוף העליון בלבד, משא"כ כאן בהזדככות המסך דס"ג דא"ק לצורך הנקודים, היה המסך הזה כלול מב' מיני רשימות. כי מלבד שהוא כלול מרשימות העביות של עצמו, דהיינו מבחינת הספירות דגוף דס"ג דא"ק, הנה הוא כלול עוד מרשימות העביות דזו"ן דא"ק שלמטה מטבור. והוא מטעם התערבותם" וכו'.

אם אני מבין נכון אז בגלל ההתערבות שקורית רק בס"ג בפעם הראשונה, יש פה שני סוגים של רשימות.

נכון.

תלמיד: זאת אומרת שלפני שהייתה ההתערבות הזאת, היה רק סוג אחד של רשימות.

רק למעלה מטבור תגיד. אבל גם למטה מטבור יש, רק למטה מטבור הוא אומר לך שאסור להתפשט שם.

תלמיד: ובגלל שאסור להתפשט אין רשימות?

יש רשימו שאסור להתפשט. המצב כולו כמו שהיה בגלגלתא, עם כל הטנת"א, עם כל הפרטים, כשהוא עובר לראש דע"ב הוא נקרא "רשימו". אבל זה המצב עצמו, זה לא שנשאר איזה רושם קטן, אלא הוא בעצמו. אולי כדאי שנביא מקורות כאלה. רשימו כולל את כל הפרטים, כל מה שהיה, ממש. זה לא כמו שאצלנו זוכרים, לא זוכרים.

שאלה: כשע"ב נולד מגלגלתא, הפה שלו נמצא בחזה. אותו הדבר בס"ג. למה בעולם הנקודים בקטנות, הפה שלו לא יורד לחזה דס"ג?

לא, הפה שלו אפילו עולה לנקבי עיניים דראש דס"ג, כי הוא יוצא על רשימות כאלה. הוא לא נולד בצורה רגילה מהס"ג, שרשימות דס"ג הזדככו ונולד הפרצוף הבא, אלא הפרצוף הבא שנולד בצורה כזאת מהס"ג זה "מ"ה העליון".

תלמיד: למה?

כי מ"ה העליון נולד מהס"ג בצורה הרגילה, ועולם הנקודים בקטנות ובגדלות נולד מס"ג לא בצורה רגילה. ס"ג הלך לגלגלתא, התערבב איתם, והוליד משהו לא חוקי. משהו כזה.

תלמיד: זה פחות או יותר מ"ה הפנימי של מ"ה העליון? כמו שיש ע"ב פנימי וע"ב העליון?

איפה ע"ב העליון?

תלמיד: לפני שע"ב נוצר יש את ע"ב הפנימי בתוך גלגלתא.

לא, זה משהו אחר. זה רשימו חדש, ס"ג צריך להוליד לפי הרשימו שיש בו מהע"ב. הרשימו נכנס לס"ג, ס"ג עושה זיווג דהכאה ומוליד על הרשימו הזה בן, מ"ה העליון. וכאן ס"ג התערבב עם נה"י דגלגלתא, קיבל משם רשימו והוליד פרצוף נוסף.

שאלה: אמרת שהרשימו זה כל החבילה של כל מה שהיה לפני, כל הטנת"א.

ברשימו יש הכול, הכול אותו הדבר רק בלי מסך לפעולה.

תלמיד: אם נגיד בב'/א' צמצום ב', בתוך הדבר הזה מופיע כל החלק מטבור עד פרסא?

הכול. שוב, ההבדל בין רשימו לבין הפרצוף כולו, טנת"א, שהרשימו הזה הוא ללא מסך כדי להפעיל, ואז התועלת מזה שהוא יכול לקחת את הרשימו הזה ולהפעיל אותו עכשיו מחדש לכיוון חדש, למשהו. הוא לא חייב לפרצוף הקודם כביכול, כי קיבל משם רושם וברושם הזה הוא כביכול מתנתק ממנו ויכול לפעול לכיוון החדש. אבל, תחשבו, הרשימו זה הכול, ברוחניות זה מידע שלם על המצב הקודם.

שאלה: עליה של מלכות לבינה זה תהליך או שזה קורה באופן חד פעמי?

זה תהליך ועוד יש לנו בדרך. שום דבר לא קורה ככה בקפיצה.

תלמיד: אז חייבים להיוולד עוד פרצופים בעליה הזאת?

ודאי. ואיך יש לנו פרצופים בהזדככות המסך מטבור לפה? פרצופי נקודות? תמיד יש, זה עוד מלא מלא בפנים. אבל אי אפשר לדבר על הכול, מספיק לנו כך.

תלמיד: למה עכשיו חכמה ובינה בפרצוף החדש נקראים "אבא ואמא"? מה המשמעות של זה?

אבא ואמא זה חכמה ובינה.

תלמיד: למה הם קיבלו שם חדש?

יש להם תפקיד כזה, עוד נראה בעתיד. כשיבוא התפקיד הזה אנחנו נבין למה זה כך נקרא. זה שבינה נקראת "אֵם" זה ברור, כי היא מולידה את זעיר אנפין, זה עוד היה לנו אפילו בד' בחינות דאור ישר. ו"אבא", אב, כי הוא נותן לובן, אור לבן. אמא נותנת אודם, אור חסדים, ומשניהם נולד הוולד שזה זעיר אנפין.

תלמיד: והם כאן ביחד באותה קומה? הם לא מסודרים אחד מעל השני?

כאן הם קשורים יחד, כי כאן בינה מולידה את הפרצוף החדש. כמו ששם הייתה בינה, בחינה ב' מולידה את בחינה ג', כאן בינה מולידה את הפרצוף החדש שהוא זו"ן. נלמד על זה, תלמד על זה כל כך הרבה שתבין את הכול. גם תבין את מה שעכשיו אתה שואל.

שאלה: כל ההתפשטות של עולם הנקודים זה שלקחו את הרשימו הזה ב'/א' צמצום ב' ועכשיו מסדרים את זה בצורה חדשה. מה קורה שם? החלוקה הזאת היא מתוך צמצום ב'?

ס"ג מקבל על עצמו צמצום, צמצום ב' ואז הוא מתלבש בצמצום הזה ורוצה להשפיע, יש לו עכשיו אפשרות להשפיע במקצת, אבל הוא משפיע. ובמקצת זה לא במקצת, הוא משפיע למטה מטבור. זאת אומרת, אם אנחנו ממלאים את הפרצוף, את כל הפרצופים האלה למטה מטבור דגלגלתא, אנחנו מגיעים לגמר התיקון. זאת החשיבות של הפעולה. לס"ג ישנה עכשיו הזדמנות למלא חלק מהמקום הזה של גמר התיקון, לפרוץ עוד יותר למלכות ולהתחיל למלא אותה אפילו באור החסדים, אבל אור החסדים זה לא כלום, אור החסדים הוא הכנה לאור החכמה.

נקודות דס"ג אפילו בקטנות שהן נמשכות לשם, זאת תוספת גדולה מאוד בתיקון הכללי, מלכות הכללית. מלכות הכללית זה כל הגלגלתא. אם גלגלתא תתמלא מכל הפרצופים הבאים, שתמיד מגיעים אליה והיא לאין סוף, אם היא תתמלא זה נקרא שמלכות דאין סוף שהיא עגולה הופכת להיות למלכות דאין סוף שהיא קו, ובזה הנברא מגיע להזדהות עם הבורא. הקו מתחיל שם להיות שווה לעיגול ועוד יותר מזה, הוא ממלא את העיגול, הוא ממלא את הבורא. הנברא שזה קו ממלא את הבורא שזה עיגול. ולכן הפעולה הזאת היא פעולה מאוד חשובה. אמנם זה פרצוף קטן ואין לו עדיין כלום, אבל זו פריצה.

שאלה: לא ברור מה ההבדל בין מה שנקודות דס"ג ממלא את החלק הזה עד הפרסא לבין מה שכעשיו עולם הנקודים. מה ההבדל בין שני המילויים האלו בין טבור לבין פרסא?

נקודות דס"ג ירדו בצורה כזאת שהם כבינה ירדו למטה לכלים דקבלה, והם נתנו שם אור החסדים. עכשיו שמופיע שם, זה לא מופיע סתם כאור החסדים, זה מופיע כקשר בין בינה ומלכות. והפרצוף הזה כבר מעורב עם הכלים דקבלה, ויש לו גם הארת החכמה. זעיר אנפין אפילו בקטנות, יש לו קצת משהו מהחכמה, אחרת הוא לא מתקיים. מה שאין כן בנקודות דס"ג שירדו שם, היה רק אור החסדים נטול מחכמה.

תלמיד: וזה העניין שהמבנה של כתר, אבא ואמא וזון הוא רק בגלגלתא עיניים? זה מה שאתה אומר?

ודאי, אסור להם להשתמש באח"פ. אבל על ידי זה הוא יורד.

אנחנו עוד נדבר על כל הדברים האלה.

שאלה: אפשר בבקשה להבין למה אור החסדים נכנסים דרך הטבור של גלגלתא? הרי אסור לקבל אור חכמה, על זה צמצום א'. אבל אור חסדים נכנס.

על אור חסדים לא היה צמצום.

תלמיד: נכון, השאלה שלי, אחר כך יש את פרצוף ע"ב, ופתאום שם אסור לקבל אור חסדים. זאת אומרת, שום דבר לא נכנס?

איפה אסור לקבל אור חסדים?

תלמיד: בע"ב לא נכנס.

באף מקום אין לך איסור על אור החסדים. אין דבר כזה.

תלמיד: בע"ב גם נכנס אור חסדים למטה?

ע"ב לא עובד עם אור החסדים, רק עם אור החכמה.

תלמיד: אבל בגלגלתא היה אור חסדים, לכן הוא נכנס. למה בע"ב אין אור חסדים?

גם בגלגלתא לא היה אור החסדים. אור החסדים נשאר בנה"י דגלגלתא, בגלל שהיא לא רוצה לקבל אור החכמה.

תלמיד: לא, אני פשוט רואה שכתוב שם אור החסדים, וגם אני יודע שצמצום א' זה אסור לקבל בעל מנת לקבל את אור החכמה. אבל באור חסדים אין הגבלה, ולכן הוא כן נכנס דרך גלגלתא.

אבל אין בגלגלתא אור החסדים, היא עובדת רק עם אור החכמה, עם אור היחידה. ודאי שיש שם אור החסדים, אבל כי זה לא אור החסדים, זה אור חוזר, שזה לבוש לאור החכמה.

שאלה: לגבי צמצום ב'. נגיד כדוגמת הפרצופים הקודמים של הזדככות המסך בטבור, שהוא עולה למעלה. בצמצום ב' גם היה איזה מסך שגרש את האור, או שהחסדים בעצמם איכשהו מזדככים?

לא הבנתי. צמצום ב' זה עליית המלכות למקום שלמטה מהמקום הזה אסור לקבל אור.

תלמיד: השאלה שלי, בצמצום ב' האור קודם כל כן נכנס בחלק של בחינה ד', של גלגלתא, נכון?

כן.

תלמיד: הוא התערבב איתם.

כן.

תלמיד: ואחר כך הוא עשה צמצום ב'.

כן.

תלמיד: האור עלה למעלה עד הפרסא?

כן.

תלמיד: יופי, אז לגבי העלייה הזאת אני שואל, על ידי מה הוא עלה, יש איזה מסך דסיום שמגרש את האור?

כן. מסך עולה לתפארת דנקודות דס"ג, ולמטה מזה כבר אסור לקבל אור.

שאלה: האם אפשר לפרט יותר, מה זה המבנה הזה? הראש נמצא מעל הטבור, אחר ישסו"ת, אחר כך עוד פעם שני ראשים, אחר כך גוף. מה הפונקציה של שני הראשים האלה שמתחת לטבור?

עוד לא למדנו. רק למדנו שככה זה בראש דס"ג. בנקבי עיניים דראש דס"ג היה זיווג, מהזיווג נולד פרצוף שהוא מתפשט למקום מאיפה שבא הרשימו, ושם הוא מתפשט מטבור עד הפרסא. והפרצוף הזה כמו כל הפרצופים, יש לו ראש דהתלבשות, ראש דעביות וגוף.

ראש דהתלבשות נקרא "כתר", "ראש א'" זה נקרא. ראש דעביות נקרא או"א "ראש ב'", וגוף נקרא זו"ן. כל הפרצוף הזה נולד על הרשימו ב'/א', צמצום ב'. זה כל מה שלמדנו, מכנית למדנו, שום דבר חוץ מזה.

תנו לנו לגשת ללימוד. ואני לא רוצה, אני לא סובל שאלה אפילו בחצי צעד קדימה. מה שלמדנו על זה אתם רשאים לשאול, זהו.

קריין: אות ע"א.

אות ע"א

"ומכח זה נתחדש כאן בפרצוף הנקודים, ענין קטנות וגדלות, אשר מבחינת הרשימות דעביות שבמסך, יצאו עליהם ע"ס דקטנות נקודים. ומבחינת הרשימות דזו"ן דא"ק שלמטה מטבור, שנתחברו ונתערבו עם הרשימות של המסך, יצאו עליהם ע"ס דגדלות נקודים".

זאת אומרת, יש לנו רשימו ד'/ג', אותו הקפתי בעיגול אדום (ראו שרטוט מס' 4) שזה מנה"י דגלגלתא. אז רשימו הזה של נה"י גלגלתא הוא מצטרף לאור החסדים ומעלה את עצמו גם למעלה, ולמעלה בנקבי עיניים נעשה אצלנו ד'/ג'. זה נקרא שיש לנו "ריבוי הרשימות", הרבה רשימות. רשימו ב'/א' צמצום ב' אותם סימנתי באדום. וד'/ג', שני הרשימות האלו. זה מה שמגיע לנו לראש דס"ג. קודם זיווג הראשון נעשה על ב'/א' צמצום ב', וזיווג השני נעשה על הד'/ג'. לפי רשימו של ד'/ג', אז הזיווג צריך לרדת לפה דראש דס"ג בחזרה.

שרטוט מס' 4

זאת אומרת, כמו שהזיווג עלה לנקבי עיניים, אז הוא יורד בחזרה לפה, ונעשה זיווג בפה דראש דס"ג על כל הראש דס"ג, ויורד למטה ומתחיל להתפשט עד הסוף. כי זה זיווג על ד'/ג'. ואז יש לנו אותו ראש דהתלבשות, וראש דעביות וגוף, רק ראש דהתלבשות זה עד ראש ב', וראש דעביות זה עד גוף, והגוף שלו מתפשט ממש למטה. גלגלתא עיניים ואח"פ זה ראש אחד, גלגלתא עיניים ואח"פ זה ראש שני וגוף.

יש ראש ויש גוף, בניהם נמצא פה דראש הכללי, ולמטה גוף. וכשהוא עובר הלאה מגלגלתא עיניים דגוף לאח"פ דגוף, כלים דקבלה, אז מפה עד סיום מתרחשת שבירה (ראו שרטוט מס' 5).

שרטוט מס' 5

שאלה: למה זה לא ד'/ג' צמצום ב'?

מה מתגלה?

תלמיד: הרשימות שעולות, למה הן לא נקראות גם ד'/ג' צמצום ב'? כי זה כבר אחרי צמצום ב'.

זה לא חשוב, עליהם לא חל צמצום ב'. זה התרשמות מנה"י דא"ק.

תלמיד: אבל אחרי שכבר מלכות עלתה לבינה.

זה לא שייך אחד לשני.

תלמיד: למה? לומדים שעלייה של מלכות לבינה, היא בדיוק בגלל ההתרשמות מנה"י דא"ק.

אבל אין כאן עליית מלכות לבינה, זה רשימות ד'/ג' מסוף הגלגלתא. אתה מבין שאלו שני נתיבים לגמרי שונים.

תלמיד: אני לא מבין, למה זה נקרא ב'/א' צמצום ב'?

ב'/א' נכנס לצמצום ב' כי הוא נעשה תחת השפעת צמצום ב', אבל ד'/ג' לא נמצאים תחת השפעת צמצום ב'.

תלמיד: אבל צמצום ב' היה דווקא על החלק הזה, לא על ב'/א'.

זה ד'/ג' מנה"י דא"ק. זה לא מהאזור המצומצם. אתה חושב שד'/ג' מגיע מכאן צ"ב שהצטמצם. זה לא נכון. אני ציינתי שד'/ג', מגיע מנה"י דא"ק. ולכן לא חל עליהם צמצום, כי נקודות דס"ג לא יכולות לצמצם את נה"י דא"ק.

תלמיד: כאילו החצי התחתון של האזור הזה הצטמצם?

החצי התחתון דנקודות דס"ג. אתה שומע? תחזור על מה שאמרתי.

תלמיד: אתה אמרת החצי התחתון של נקודות דס"ג.

מה קורה איתם?

תלמיד: זה החלק שהצטמצם.

יופי. ורשימות ד'/ג' מאיפה?

תלמיד: מנה"י דא"ק.

מנה"י דא"ק, שלא הצטמצמו. נה"י דא"ק לא יכול להצטמצם, התחתון לא יכול לצמצם את העליון.

תלמיד: זה לא אותו אזור?

זה לא אותו אזור, זה לא אותו פרצוף.

תחשוב. אני לא רוצה להתווכח איתך, אני מכיר את האופי שלך, אתה תעמוד על שלך בלי לחשוב. תחשוב טוב וזהו. צמצום ב' זה צמצום נה"י דא"ק, ככה זה נקרא, אבל זה נקודות דס"ג. תקרא שוב. מה אני אעשה, אני לא יכול להסביר רק לך.

שאלה: מדוע נאמר שנקודות דס"ג מסוגל לרדת מתחת לטבור כי אין בו אור חכמה, מדוע היה אור חכמה בפרצופים קודמים ודווקא לא בו?

בס"ג אין אור החכמה. בטעמים דס"ג ישנה הארת החכמה מלמטה למעלה מפני שיש שם ג' דהתלבשות. זה שאני לא רוצה לקבל חכמה ורוצה חסדים אז הארת החכמה מתפשטת בי, כמו איזה צ'ופר. תוספת, שאני לא רוצה לקבל. כי מה זאת אומרת, שאני לא רוצה לקבל? אני את זה לא רוצה לקבל. אהה, אני מריח, אפילו טועם, יש לי רשימות, יש לי הכול, ולא רוצה. אבל זה נמצא בי, לכן אני אומר שאני לא רוצה. ולכן ג' דהתלבשות נמצא בטעמים דס"ג ומתפשטים מפה עד הטבור.

כי מתחילים בנקודות דס"ג, שזה בכלל כל הפרצוף טעמים מתחיל להזדכך, אז מיד מסתלק. מיד כבר כאן בטעמים דס"ג, ושמתחילות נקודות דס"ג ג' דהתלבשות מיד נעלם. ואז כל הפרצופים האלה של כל פרצופי נקודות דס"ג, הם יורדים למטה מטבור.

שאלה: מה ההבדל בין גבול שעושה הטבור לבין הגבול שעושה הפרסא?

טבור זה גבול, זה חוק, אור חכמה לא יכול לרדת למטה מטבור. מה שאין כן הפרסא, היא נעה ונדה. היא יכולה לעלות, לרדת, אפשר לעבור אותה בתנאים מיוחדים. זה לא גבול ככה, ממש גבול, זה תנאי, שהתנאי הוא משתנה. עוד נלמד את זה בעתיד.

שאלה: גדלות דנקודים, איך זה יכול להיות שפעם ראשונה יש פתאום ראש מתחת לטבור?

מה הבעיה של הפרצוף, שלא יכול להיות ראש למטה מטבור? עוד מעט למטה מטבור יהיו לנו עולמות. למעלה מטבור בכלל, מה שלמעלה אנחנו לומדים איתכם למעלה מטבור, כל האזור הזה (ראו שרטוט מס' 6), הוא רק הכנה.

זה לא שאין חשיבות להם, למה שיש למעלה מטבור, אבל זה אזור שהוא מכין את הכול למטה מהטבור. כי למעלה מטבור אלה כלים דהשפעה וכאן למטה מטבור אלה כלים דקבלה.

שרטוט מס' 6

תלמיד: אז איך זה יכול להיות שפתאום פעם ראשונה יש כלים דקבלה בתוך האזור של קבלה, חשבונות של ראש? ראש זה בשבילי חשבונות.

בינה בונה אותם, בינה יכולה לרדת לכלים דקבלה ולבנות בתוך הכלים דקבלה זה ממש, כמו שאתה נכנס לתוך מאפיה, לתוך אגו גדול, אבל על ידי אור החסדים אתה יכול לבנות שם אזורים דהשפעה.

הבנתי את השאלה שלך, שאלה יפה. כי מלכתחילה באמת למטה מטבור אלה כלים דקבלה. יפה.

תלמיד: אז עוד פעם, בהמשך לחבר, כשאתה אומר בינה הצטמצמה, למה אתה מתכוון? בינה פולשת לבחינה ד' והצטמצמה. לא ברור מה קורה לבינה.

בינה הצטמצמה בהשפעתה, שיש כאלו רצונות לקבל, מקומות ברצונות לקבל, "מקום" זה גם רצון, כאלו רצונות ברצון לקבל ששם בינה לא יכולה להיכנס. אין לה מספיק כוח לתת שם השפעה משלה. אם היא תיכנס לכאן זה יגרום נזק, היא תהפוך להיות לקבלה.

איך בינה יכולה להיות קבלה פתאום ולא השפעה? כי אנחנו לא מדברים על בינה עצמה, אנחנו מדברים על הרצון לקבל, שאני מקבל תכונת הבינה וכך הוא מתקן את עצמו.

תלמיד: אז מה בכל זאת היא עושה?

היא מוסיפה כוח משלה, כוח השפעה, עד כמה שאפשר. לאט לאט.

שאלה: רשימו ב'/א' צמצום ב' מגיע מתוך הנקודות דס"ג שמזדככות? שיוצאות בחזרה.

רשימות.

תלמיד: ב'/א' צמצום ב'.

צמצום ב'.

תלמיד: זה בעצם ב'/א' זה בגלל הנקודות של ס"ג, והצמצום ב' זה מתוך ההתרשמות מהד'/ג'.

מצוין.

תלמיד: מי קורא לד'/ג' אחרי זה לעלות למעלה גם?

ס"ג התרשם משם מד'/ג', שהוא יכול להוסיף השפעה שלו לד'/ג'. כמו שהוא ירד. אתה יכול להגיד, למה ס"ג ירד למטה? מה יש לו שם? איך מעז ומה קורה? איפה שיש אפשרות להוסיף קצת השפעה זה ברוחניות דבר גדול, אפילו פרוטה. ולכן נקודות דס"ג יורדות למטה. אחר כך יש אפשרות להוסיף לזה ד'/ג', רשימות ד'/ג' מגלגלתא לקבל ואת זה להוסיף, ס"ג עושה את זה.

זו נטייה של כל הקדושה, כמה שאפשר להוסיף.

תלמיד: את הנקודה הזאת אני עדיין לא מרגיש אותה טוב.

בסדר.

תלמיד: בצמצום ב', הוא נוצר מתוך התרשמות מד'/ג' ובאמת ראש דס"ג מבין שעד כאן הוא יכול, וכאן הוא לא יכול. זו ההתרשמות שהוא מקבל מתוך ההתכללות של הבינה שיורדת?

כן.

תלמיד: היא דוחה את זה.

איפה?

תלמיד: בראש דס"ג בנקבי עיניים. שמה הוא מקבל החלטה.

לא. בראש דס"ג בנקבי עיניים הוא עושה קטנות דעולם הנקודים, ששם הוא יכול להשפיע באור החסדים.

תלמיד: וזה מתוך ההתרשמות מתוך הנקודות דס"ג שירדו למטה.

מתוך שהצטמצם על ידי נה"י דא"ק.

תלמיד: כן.

כן. על ידי ד' דעביות הצטמצם. חוץ מזה אתם שואלים יפה.

(ראו שרטוט מס' 7) חוץ מזה יש התרשמות מצמצום ב' וד'/ג', זה גורם לחצי מהרשימו, ב'/א' מצומצם. חוץ מזה יש התרשמות מד'/ג' שנמצאת כאן מהרשימו כולו, מנה"י דא"ק והוא מרגיש שהוא יכול להוסיף לשם צורת ההשפעה שלו. לכן הוא מביא את הרשימו הזה לד'/ג' שכאן למעלה.

שרטוט מס' 7

שאלה: על מה מתלבשת ההתרשמות הזאת שגורם לה לעלות למעלה?

בראשון זה מצמצם אותו. השני לא מצמצם אותו, השני אומר, אתה יכול להוסיף השפעה.

תלמיד: על מה ההתרשמות הזאת?

מתוך שבחינה ב' התערבה עם נה"י דא"ק ולכן היא מעלה משם רשימו. לא רשימו שהוא לעצמו שהצטמצמה, אלא רשימו של נה"י דא"ק, זה רשימו זר, אבל אפשר להוסיף לשם להשפיע, ובאיזו צורה להשפיע.

אז עכשיו אנחנו ניתקל באמת בבעיה. הקטנות דעולם הנקודים יוצא על רשימות ב'/א' צמצום ב', זאת אומרת נטו על נקודות דס"ג. וכמו שהוא נכנס לשם, התרשם משם, עושה חשבון עכשיו הוא מתפשט. ד'/ג' זה בכלל לא הרשימו שלו, זה רשימו שהוא קיבל, התרשם מנה"י דא"ק ולכן הוא עושה כאן פרצוף למלאות את הנה"י דא"ק. זה כאילו משהו אחר לגמרי. קטנות וגדלות דעולם הנקודים הם שני פרצופים לגמרי נבדלים. קטנות דעולם הנקודים זה פרצוף קטן שאין בו שום דבר חוץ מממש קטנות. גדלות דעולם הנקודים, יהיה לך עכשיו עולם שלם כי הוא הולך להישבר וכן הלאה. זאת אומרת, אלה תהליכים חדשים.

שאלה: מה זה שרשימו ד'/ג' עושים זיווג בפה דראש דס"ג?

בינה, שזה ראש דס"ג, עושה זיווג על רשימו של המלכות שיכולה למלאות אותה עם אור החסדים, למה לא? היא רצתה לעשות את זה גם בנקודות דס"ג, אבל בנקודות דס"ג היא לא עושה את זה כביכול כדי למלאות נה"י דא"ק, אלא זה התהליך. יש ודאי חשבון על זה, אבל תהליך. מה שאין כן כאן במיוחד היא עושה זיווג, ולא בדרגת בינה אלא בדרגה פחות מזה, בדרגת זעיר אנפין.

רק תבינו, נקודות דס"ג זה בינה שירדה לנה"י דא"'ק, ולכן זו תוספת אור החסדים. הפרצוף של עולם הנקודים בגדלות, שם הארת חכמה, זה זעיר אנפין בקטנות. זה משהו אחר. זו בינה שלוקחת את בחינה ד' בוא נגיד מנה"י דא"ק ועושה על זה זיווג. היא מולידה פרצוף חדש כדי למלאות את הנה"י דא"ק.

שוב. בינה מילאה את נה"י דא"ק באור החסדים, זו תוספת, אמנם עשתה זיווג והכול (ראו שרטוט מס' 8). אנחנו דיברנו, שבינה מעלה את הרשימו לע"ב, ע"ב לגלגלתא, גלגלתא לאין סוף ואז בצורה כזאת היא ממלאה את הנה"י דא"ק. כשבינה ממלאה את החסדים היא מתרשמת מד'/ג' שיש בנה"י דא"ק. וההתרשמות הזאת של ד'/ג', עולה לד/ג בנקבי עיניים. זאת אומרת, ראש דס"ג עושה עכשיו זיווג על ד'/ג', איך הוא ממלא את המלכות.

שרטוט מס' 8

תלמיד: לא ברור מה ההבדל בין ב' שמשפיע לנה"י דא"ק לבין עכשיו שיש זיווג בד/ג?

רשימו חדש. רשימו אחר לגמרי, רשימו של נה"י דא"ק. זה לא שבינה ירדה לנה"י דא"ק באור החסדים. בינה מולידה את הפרצוף, שבפרצוף הזה יש בינתיים קטנות, קטנות זה לא נחשב כאן, ויש גדלות, שהיא לוקחת כל המלכות דאין סוף שנמצאת בנה"י דא"ק ורוצה למלאות אותה. שהיא רוצה למלאות אותה, מה היא עושה? היא עושה גמר התיקון.

רק תבינו מה שקורה כאן. בינה, אם היא תעשה זיווג על בחינה ד' עכשיו ואם זה ייצא לה, זה יהיה גמר התיקון. כל סוף דגלגלתא יתמלא באור החכמה דרך הבינה. זה כבר לא יהיה זעיר אנפין, זה יהיה ממש אריך אנפין, וכל האזור הזה יתמלא באור החכמה, ולכן יש כאן שבירה וכן הלאה. הכול הוכן מראש כדי לערבב לגמרי בינה וחכמה מצד אחד, ובינה ומלכות מצד השני ואז לגרום לתיקון הדרגתי.

למה הדרגתי? כי הנבראים צריכים לעבוד בכל המערכת הזאת, והם צריכים להתכלל בעבודה הזאת מתחילתה ועד סופה. שתחילת העבודה אצלם זה מהשבירה, וסופה זה גמר התיקון. זה הכול הכנה.

תקראו, תחשבו, דברו, תעשו רשימת השאלות, ברגע שאתם עושים רשימה, יהיה לכם ברור מה אתם רוצים לשאול ואני אתייחס אחרת אליכם.

(סוף השיעור)