שיעור בוקר 17.01.2025 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

"להשיג מגע עם הבורא" - קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: שיעור בנושא "להשיג מגע עם הבורא" - קטעים נבחרים מן המקורות. קטע מספר 6.

"אנו צריכים לדעת, שיש ענין חשיבות בהיגיעה, שיש אז מגע בין האדם להשם ית'. כלומר, שהאדם מרגיש, שהוא נצרך להשם ית', היות שהוא רואה אז במצב היגיעה, שאין מי שהוא בעולם, שיהא בידו להציל אותו, ממצבו שהוא נמצא, כי אם ה' לבדו. שאז הוא רואה, ש"אין עוד מלבדו", שיכול להציל אותו, ממצבו שבו הוא נמצא, ולא יכול לברוח משם.

וזה נקרא, שיש לו מגע הדוק עם ה'. ואין האדם יודע להחשיב את המגע הזו. כלומר, שהאדם צריך להאמין, שאז הוא דבוק בה', כלומר שרק בה' הוא כל מחשבתו אז, היינו שהוא יעזור לו. אחרת, הוא רואה שהוא אבוד.

מה שאין כן מי שזוכה להשגחה פרטית, שרואה שהכל עושה הבורא, כמ"ש ש"הוא לבדו עושה ויעשה לכל המעשים", ממילא אין להאדם מה להוסיף, וממילא אין לו מקום לתפלה, שה' יעזור לו."

(בעל הסולם. "שמעתי". י"ט. "מהו, שהקב"ה שונא את הגופים, בעבודה")

צביקה.

תלמיד: כמו שאתה מכיר אותי אני אגואיסט גדול מאוד לכן באתי ללמוד קבלה. והוא כותב פה, מי שמשיג השגחה פרטית - אני רוצה להשיג השגחה פרטית. מה הוא מתכוון השגחה פרטית ואיך משיגים את זה, איך אני מגיע לזה, מה זה?

אני לא יודע מה להגיד לך, יש לך מישהו מבוגר ממך במשפחה?

תלמיד: בוודאי שיש לי, אני לא הכי זקן.

אם כן, שלח אותו אלינו.

תלמיד: לאן לשלוח אותו?

ל"קבלה לעם".

תלמיד: ואז?

ואז הוא יבקש, ידרוש שיתנו לך קצת יותר תשומת לב, תמיכה, ואז תתחיל להרגיש עד כמה זה עוזר לך.

תלמיד: הוא כותב, "לכן צריך האדם, כשמעיין באיזה ספר, ותולה תקוותו בו ית', והלימוד שלו צריך להיות על יסוד האמונה, שהוא מאמין בהשגחה, שה' יאיר עיניו, אז הוא נעשה זקוק לה', ויש לו אז מגע עם ה'. ועל ידי זה הוא יכול לזכות לדביקות בו ית'."¹ צריך להיות יסוד אמונה?

כן.

תלמיד: נכון, פסוק לפני הוא משלים את זה.

הכול כתוב, כמו תוכנית.

תלמיד: כמו תוכנית כבקשתך. אבל העניין הוא לא בקשה, אלא הוא כותב השגחה פרטית, ובזה אני מקנא, שהוא אומר שלאדם יש השגחה פרטית. ופעם דיברת איתנו ואמרת לנו משהו שאין דבר כזה, ועוד אמרת בסגנון המיוחד שלך, שלהשיג השגחה פרטית צריך להידבק בבורא ואז יש אפשרות שנקבל השגחה פרטית וגם לא תמיד. אז אני שואל מה זה השגחה פרטית? איך אני משיג את זה, שאני אצא מהדלת שהבורא ישגיח עלי, שאני נוסע ברכב שהבורא ישגיח עלי, שאני בא הביתה שהבורא ישגיח עליי שאני לא אריב עם האישה, איך אני משיג את זה?

אני לא יודע, אתה יכול להגיד יותר מזה.

תלמיד: מה?

אני נוסע ברכב ואני סוגר עיניים.

תלמיד: ככה נוסע לבד?

ולוחץ על הדוושה.

תלמיד: האמת אין בעיה היום, בזמן הבינה המלאכותית יש דבר כזה. אבל לעניינו, בהרבה מקומות בתורה כתוב, גם בגמרא, גם בקבלה שיש השגחה פרטית. אני רוצה לדעת איך אני משיג השגחה פרטית, איך אני מגיע לזה ומה היא השגחה פרטית בעצם?

איך אתה רוצה את זה, אם אתה לא יודע מה זה?

תלמיד: אני לא יודע. אבל לימדו אותי שאם מישהו משגיח עלי אז אני צריך להרגיש ביטחון, להרגיש טוב עם זה, אני לא עושה טעויות כי הוא אומר לי איפה ללכת ימינה, או שמאלה כדי שאני אצליח.

זה בתנאי.

תלמיד: בוודאי. אבל איך אני יכול להשיג את זה פה עם החברים, עם בני ברוך?

דבר עם כולם שנמצאים כאן, שאתם צריכים להתאחד ולהתפלל לבורא על השגחה פרטית.

תלמיד: יש דבר כזה?

כן.

תלמיד: בשורה התחתונה, מה זה אומר שיש לאדם השגחה פרטית?

שיש מלאך מלמעלה שרואה את האדם ומוריד אליו השגחה פרטית שלו.

תלמיד: וטוב לו מזה, הוא מרגיש יותר בטוח שיש השגחה פרטית?

כן, יש לו השגחה פרטית.

תלמיד: ממש ככה?

זאת אומרת למה אותו מלאך מכוון אותו, הוא מכוון אותו למפגש עם הבורא, ואת הדרך לזה המלאך מבצע.

תלמיד: זאת אומרת, הוא עוזר לך להידבק בבורא?

כן.

תלמיד: וזה מה שאני מרגיש שחסר לי, יש לי אותך, יש לי את החברים, אבל אני לא מרגיש שיש איזה מישהו דוחף אותי.

חוץ מזה לא חסר לאף אחד שום דבר.

תלמיד: מה זאת אומרת?

רק השגחה פרטית חסרה לנו.

תלמיד: זה מה שאני רוצה לשאול. האם אתה רואה שיש השגחה פרטית לחברים?

כן.

תלמיד: איך זה בא לידי ביטוי שאתה רואה שזה השגחה?

זר לא מרגיש זאת.

תלמיד: אם זר לא מרגיש את זה, מי כן מרגיש את זה?

מי שמקבל את זה.

תלמיד: מי שלומד פה מרגיש השגחה הפרטית?

ישנם כאלו שמרגישים.

תלמיד: ישנם כאלו שמרגישים וישנם כאלה שלא מרגישים?

ישנם כאלה שלא.

תלמיד: צריך להשיג את זה על ידי החיבור בינינו?

כן.

תלמיד: אדם שנמצא בעשירייה ועובר מצבים מרגיש שהחברים אפילו בלי מילים חושבים, מתפללים עליו והוא מרגיש ביטחון מזה. יד עם זאת לא פעם הוא מרגיש לא בנוח או שאין לו צורך לפנות לבורא. זה מצב שהוא בסדר או שצריך לפנות לבורא בכל מצב?

ודאי שזה מצב שהוא מקבל אותו מהבורא, והוא צריך מהמצב הזה להעלות את בקשתו בעזרה לבורא, להתחבר עימו ולמצוא בזה דרך פרטית, איך הוא תמיד יכול להיות מחובר עם הבורא.

תלמיד: זאת אומרת, אם אני עובר מצב ואני מרגיש שהחברים גם מתפללים עלי, זה בשביל להגיע לאותו קשר עם הבורא?

כן.

תלמיד: אני לא צריך להגיע למצב שאני אבוד לגמרי כמו שכתוב פה, אלא בכל מצב אני צריך לבקש על הדבר הזה?

בכל מצב שאתה מרגיש שאתה אבוד לגמרי בלי עזרת ה'.

תלמיד: אבל בהרבה מצבים אני לא מרגיש אבוד לגמרי, זאת אומרת מרגיש בטוח.

אז יש עוד על מה לעבוד.

תלמיד: ואז עדיין כן לפנות אליו? אני מרגיש לא נעים, כי אולי אני מבקש על דבר קטן מדי.

בסדר, גם את זה תכניס לתפילה.

תלמיד: מה זה אומר להשיג מגע עם הבורא?

אני מרגיש בתוכי, באותם המיתרים שהבורא נוגע בהם, שגם אני רוצה לגעת בהם ולהיות יחד עם הבורא, יחד בנגינה.

תלמיד: בסוף של הקטע הזה יש משפט, אם אפשר אולי לקרוא.

קריין: "מה שאין כן מי שזוכה להשגחה פרטית, שרואה שהכל עושה הבורא, כמ"ש ש"הוא לבדו עושה ויעשה לכל המעשים", ממילא אין להאדם מה להוסיף, וממילא אין לו מקום לתפלה, שה' יעזור לו."

תלמיד: זה נשמע ממש מצב בעייתי. מהו המצב הזה?

אין מצב יותר גרוע, שאין לאדם שום תפילה לבורא.

תלמיד: אז הוא איבד את הקשר עם הבורא, זה מה שלומדים.

כן, כן.

תלמיד: אבל יש לו השגחה פרטית?

שלא נגיע לזה, או שאם נגיע, נדע מה לעשות, מה לבצע.

תלמיד: כי השגחה פרטית נשמע כמו משהו שאתה ממש רוצה, כמו שחבר קודם תיאר "איזה יופי, הבורא משגיח עליי השגחה פרטית", אבל נשמע שבאותו רגע שאתה נמצא שם, אתה איבדת את הקשר עם הבורא.

כן, גם זה.

תלמיד: כשאני מתפלל, תמיד להתפלל עבור החברים או שאני צריך גם להתפלל על עצמי?

גם על עצמך, גם עבור החברים, גם עבור כל ישראל, גם עבור כל אחד בעולם, אין שום בעיה.

תלמיד: כשאני מתפלל על עצמי אני מרגיש שזה לא מגיע לי שהבורא יענה לי. אני צריך להרגיש שכן מגיע לי שהבורא יענה לי, או לא?

אתה צריך להבין שהבורא חושב על כל אחד, אין לו שום בעיה להיות בקשר עם כל אחד.

תלמיד: ולבקש רק על דברים שהם לרוחניות או גם על דברים גשמיים כמו בריאות?

תנסה, אבל ודאי שעל דברים שבהם אתה נמצא בחרדה.

תלמיד: בקשר לבירור שעשית עכשיו עם חבר לגבי הפסקה האחרונה. שמעתי שאתה אומר שזה מצב מאוד גרוע, ופה הוא כותב ש"מי שזוכה להשגחה פרטית", אז לְמה הוא זוכה אם זה מצב כל כך רע, מה הזכייה פה?

אתה נכנסת לביאור שלי עם הביאור שלך ואתה עוסק שם במשהו. אני לא יודע.

תלמיד: הרי תמיד אנחנו באים עם שאלה על בירור שיש לנו מול בירור שנעשה בסביבה כדי להשיג את הבירור הכללי. ופה זה נשמע כמו מצב ממש פנטסטי, כי הוא זוכה, כל העבודה שלנו היא שבסוף הבורא יזכה אותנו בדבקות בו, שזה כל התהליך, ובדרך עוברים כל מיני מצבים.

עוד נדבר על זה.

תלמיד: מעבר להשגחה הפרטית, איך אפשר לכנות אותה השגחה של העשירייה, של אותו כוח מארגן או מסדר או מוביל של העשירייה? זו גם השגחה פרטית, או השגחה פרטית יותר גבוהה, מה זה?

כן, יש השגחה פרטית שמגיעה מלמעלה, ויש השגחה פרטית שמגיעה באותו המקום שבו מגיעים מלמטה. יש ויש.

תלמיד: מה זה אותו דבר שמוביל אותנו בתוך העשירייה, שמקשר אותנו, עושה הפרדות כדי שנתגבר עליהן? איך זה עובד?

זה הכוח העליון.

תלמיד: אז זו גם השגחה פרטית שהיא פשוט השגחה יותר גבוהה?

כן.

תלמיד: האם בכלל יש מה להתעסק עם משהו אישי או שרק בזה צריך להתעסק?

רצוי להתעסק עם הכללי.

תלמיד: רק בקשר עם החברים?

כן.

תלמיד: ולא להתבלבל עם כל מיני תחושות באגו?

לא.

תלמיד: הוא מתאר פה מצב שכשאדם נמצא במצב שפל, אבוד וכולי הוא זקוק לבורא. זה ברור. במצבים רגילים, כשהוא לא מרגיש עכשיו בשפל המדרגה, איך להיות נזקק לבורא?

כשהוא נמצא במצבים הרגילים, אין לו שום דרישה לבורא.

תלמיד: כן, זה לא מצב קיצון, הוא לא בשפל, הוא לא בחרדה.

אז הוא לא יודע איך לפנות.

תלמיד: איך להיות נזקק לבורא ולא במצבי שפל?

ככל שיתחבר לחבריו, ירגיש עד כמה הם יותר ריקניים ומתוך ההרגשה שלו בהם, יוכל להעלות את החסרונות שלו למעלה.

תלמיד: הוא מגלה שהחברים שלו ריקניים?

יכול להיות.

תלמיד: אז בכל רגע יש לאדם הזדמנות לפנות לבורא?

כן.

תלמיד: להמשיך את מה שהחבר שאל, האם זה אומר שהאדם בעצם בכל רגע כל מה שהוא צריך לעשות זה רק ללקט חסרונות מהסביבה ולהשתמש בהם כדי להיות בקשר עם הבורא?

יכול להיות.

תלמיד: אפשר לומר שזה מין מצב של גאווה אפילו אם האדם לא קורא לזה כך, כי מה שנשאר לאדם לעשות, ובגלל זה גם אנחנו כל הזמן מתעסקים בקשר בינינו, זה שכל הזמן יהיה חיסרון, כי אם אין חיסרון זה המצב הכי גרוע שיש.

כן.

תלמיד: שמענו לפחות כמה פעמים שאמרת, הבורא לא קיים, אתם צריכים לבנות את הבורא ביניכם, הבורא הוא "בוא וראה". אם כך, על מה, למי ולמה אנחנו מתפללים?

אנחנו מתפללים כדי לגלות את הבורא השורה בנו, בינינו.

תלמיד: בכיתי שיעזור לי, אבל למי אני מתפלל? למקום ריק כמעט.

מתפללים גם למקום ריק לפעמים.

תלמיד: האם ההשגה ש"אין עוד מלבדו" זה ביטוי לעזרה מהבורא והכרה בדעת שהכול ממנו?

כן.

תלמידה: למה דווקא כשהאדם מקבל זכייה מלמעלה הוא נשאר בלי מקום לעבודה, איזה מין שכר זה?

איזה מין שכר? השכר הוא בזה שכאילו הכול ברור, אבל אין חיסרון לבקש.

תלמידה: האדם צריך תמיד להרגיש שיש עליו השגה פרטית, או להאמין גם אם הוא לא מרגיש שיש עליו השגחה פרטית?

האדם צריך להרגיש שיש עליו השגחה פרטית.

תלמידה: ברגעים שהוא מקבל את ההשגחה באחוריים, זה המקום שממנו יש חיסרון לבקש שירגיש אותה בצורה אחרת?

צריכים להמשיך לחפש איך להגיע לזה.

תלמידה: וזה עדיין השגחה פרטית מטוב?

כן.

תלמיד: אמרת לחבר, ככל שהוא מתחבר לחברים, הוא מרגיש כמה הם ריקניים. איך יכול להיות שדווקא מתוך חיבור לחברים, אתה מרגיש שהם ריקניים, מה זה נקרא?

האדם והחברים שלו מחפשים איזו אחיזה בכוח עליון ולא מגלים אותה בינתיים.

תלמיד: אבל הקשר של האדם עם הבורא, הוא רק דרך החברים.

אבל הוא נמצא בדרך, ולכן הוא עדיין לא מוצא את הקשר עם החברים ואת הקשר עם הבורא.

תלמיד: אם אדם מתבטל בפני החברה, בפני העשירייה, ומתקשר אליהם בלב, הוא מרגיש אצלם ריקנות?

לא.

תלמיד: מה הוא מרגיש שם?

הוא מחפש מילוי, וזה מה שנראה לו שיש שם.

תלמיד: אצל החברים?

כן.

תלמיד: ומה זה המילוי הזה?

מה שהוא חושב שיש להם, הרגשת הבורא, תמיכה הדדית, ככה זה.

תלמיד: ההשגחה פרטית זה מצב של גמר תיקון?

לא, השגחה פרטית זה שהאדם מרגיש שהבורא קשור אליו, מנהל אותו, זה נקרא השגחה פרטית.

תלמיד: זאת אומרת, גם שיש השגחה פרטית עדיין יש לו עבודה?

כן.

תלמיד: בתחום האקטואליה, עם ישראל סוער סביב עסקת חטופים.

כן.

תלמיד: יש בפנינו שתי אפשרויות גרועות מאוד. בעד זה גרוע מאוד, נגד זה גרוע מאוד, וקשה לראות מה לעשות עכשיו. מה תפקיד עם ישראל בסיטואציה, בדילמה כזאת. איך אתה רואה את תפקיד עם ישראל בסיטואציה הזו?

אני לא נמצא בזה, וקשה לי להגיד במה הייתי מצטרף או מצביע. אני לא יודע. אבל בכל זאת, אנחנו צריכים להבין את הערבים, ושהם מסוגלים להכניס אותנו למבוי סתום. לכן אני לא חושב שיש לנו דרך יותר טובה מלגלות את הנוקשות שלנו. זה הכול.

תלמיד: אז מעבר למסר שעליו אנו בדרך כלל מדברים, של חיבור מעל הבדלים, מעל הפערים, פה אני שומע דבר נוסף.

אנחנו יכולים להגיד את זה, אבל מה שאנחנו צריכים להבין זה שמה שיהיה תלוי במה שנחליט עכשיו, ובמה שנקבל בינינו בצורה שסוגרת אותנו יחד.

תלמיד: אמרת, אני לא חושב שיש לנו דרך יותר טובה מלגלות את הנוקשות שלנו.

כן.

תלמיד: אז אנחנו צריכים עכשיו איזו מידה של קשיחות, עוצמה, זה הכיוון?

משהו כזה.

תלמיד: דבקות, ולהרגיש שהבורא מנהל אותי, כמו שאמרת, איך זה הולך עם "אל תאמין בעצמך עד יום מותך"?

אני לא יודע, לא ניסיתי לחבר את זה.

תלמיד: מה אתה מציע?

תנסו לחבר, אולי תמצאו פתרון.

תלמיד: אני מאמין שבחברה שלנו יש כוח מאוד גדול מבחינה של כוונה רוחנית, ומחשבתית. איך אנחנו יכולים לפעול בצורה מחשבתית, בלב, לגבי מה שקורה עכשיו? יש בעסקת החטופים חלק שאומר לשחרר הרבה מחבלים עם דם על ידיים, כנגד אותם חטופים שיושבים עכשיו בגיהינום, בעזה. איך אנחנו צריכים להתייחס לזה, מה לחשוב, איך עלינו להתכוון, איך אנחנו יכולים לעזור למצב? בעם ישראל, בעולם יש נקודה מיוחדת היום.

אני לא מתעסק בזה. אני לא יודע מה המשקל של כל הצעה והצעה מהגרועות והטובות.

תלמיד: איך אנחנו יכולים להשפיע טוב לעולם עכשיו?

להשפיע טוב בעולם נוכל, אם אנחנו נדע איך אנחנו צריכים להיות טובים בעיניי ה'.

תלמיד: איך להיות טובים בעייני ה' עכשיו?

צריכים לראות.

תלמיד: נבקש להיות טובים בפני ה'.

טוב, שומעים. אני חושב שכולם חושבים כך, עד החבר האחרון. אבל השאלה היא עד כמה אנחנו שווים בזה.

תלמיד: שווים במה?

שווים ברצון שלנו להגיע לשלמות.

תלמיד: אם יש השגחה פרטית והשגחה כללית, אז מה תלוי בנו?

אנחנו צריכים לברר איזה פתרונות יש דרך ההשגחה הכללית, ודרך ההשגחה הפרטית, ולמצוא פתרון.

תלמיד: זה עדיין לא מובן לי. מה המגמה שלנו? להסכים עם הבורא בכל מצב שהוא עושה, או להתרעם על הפעולות שלו, או לנסות להתחבר כדי לשנות, ואם כן, אנחנו צריכים להחליט מה הוא צריך לשנות? מה בדיוק העבודה שלנו עם כל האירועים הקשים שקורים בעולם, ועם כל מיני החלטות לא ברורות שמפצלות את העם. מה התפקיד שלנו פה?

לנסות לגלות את כל הפתרונות, עם גרשיים, בלי גרשיים, ולראות עד כמה חלק מהם נותן לנו אפשרות להתקיים, וחלק מהם שלא נותן לנו אפשרות להתקיים. זה הכול. אנחנו נמצאים באותו מצב שבו היינו לפני תחילת האירועים האלו. אין כאן שום הבדל, אין.

תלמיד: מה לא למדנו?

מה לא למדנו? לא למדנו איך להבין את האויבים שלנו, מה הם רוצים, ומה אנחנו צריכים לרצות מהמצב שאליו הגענו.

תלמיד: מה טוב לישראל?

מה טוב לישראל? קשר עם הבורא.

תלמיד: וקשר עם הבורא במה הוא יעזור? איזה שינוים אנחנו צריכים לראות במציאות שלנו, במציאות הישראלית, במציאות של המזרח התיכון, בעולם, למה לצפות?

לצפות לכך שנוכל להשפיע לכל העולם נוסחת שלום.

תלמיד: ומה היא הנוסחה?

שהיא תתקבל בין כולם.

תלמיד: ומה אומרת הנוסחה?

שאם נעשה אותה, אז יהיה שלום.

תלמיד: עוד קודם לפני שאנחנו מספרים לעולם על שלום, אני רואה שפה בינינו אין שלום.

כן.

תלמיד: איך נספר לעצמנו, איך נביא את עצמנו בכלל לשלום?

לא יודע. את הפתרון שלי בטוח שהם לא ירצו, ואת הפתרון שלהם, האמיתי, בטוח שאני לא ארצה. אז מה אתה רוצה שיהיה?

תלמיד: מה יהיה, מה אתה צופה שיהיה בסיטואציה הזו?

בסיטואציה הזאת אין פתרון.

תלמיד: לאן זה יתגלגל?

למלחמה הבאה.

תלמיד: ואז יבינו את הצורך בשלום, ויחפשו דרכים?

כן.

תלמיד: מה התפקיד שלנו, של האנשים שלומדים את חכמת הקבלה? אפילו ביחס למצב הנוכחי, מה התפקיד שלנו כאן? על מה התפילה שלנו צריכה להיות?

התפילה שלנו צריכה להיות על זה שאנחנו נבין את הכוח העליון, מה הוא רוצה להגיד לנו, ונקבל את זה.

תלמיד: למה הבורא לא רוצה שנבין אותו?

הבורא לא רוצה שנבין אותו, כי זה נגד האופי שלנו, נגדנו.

תלמיד: אז זו הבעיה העיקרית, שאנחנו לא מבינים את הבורא?

כן.

תלמיד: ואיך נבין אותו, אם בכלל אין לנו כלי להבין אותו, לקלוט אותו?

עד כאן, אין יותר שאלות ואין יותר תשובות. בזאת נסיים את השיעור.

(סוף השיעור)

---

1. בעל הסולם "שמעתי" נ' "שני מצבים"↩