שיעור בוקר 03.07.22 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", חלק מאמרי "שמעתי"

מאמר קמ"ח "בירור מר ומתוק, אמת ושקר", עמ' 629

מאמר קנ"ה "נקיות הגוף", עמ' 632

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם" עמ' 629, חלק מאמרי "שמעתי", מאמר קמ"ח "בירור מר ומתוק, אמת ושקר".

קמ"ח, "מר ומתוק, אמת ושקר"

אלה שתי הבחנות מאוד חשובות, כמו שגם מובן לנו, מה זה מר ומתוק, אמת ושקר. "מר ומתוק" זה הבחנות בלב ו"אמת ושקר" זה הבחנות במוח, וחוץ מאלו אין מה לעשות. "מתוק" זה צריך להיות אמת ו"מר" זה שקר, ואמת ושקר במוח, צריך להיות ממש בצורה ברורה.

קמח. בירור מר ומתוק, אמת ושקר

שמעתי

"יש בירור "מר ומתוק". ויש בירור "אמת ושקר".

הבירור של "אמת ושקר" הוא במוחא. והבירור של "מר ומתוק" הוא בליבא. לכן צריכים לתת תשומת לב בעבודה שבלב, שיהיה בבחינת השפעה ולא בבחינת קבלה. ומצד הטבע "מתוק" להאדם רק קבלה, ו"מר" הוא השפעה. והעבודה, להפוך את הקבלה להשפעה. וזהו נקרא "עבודה שבלב".

ובמוחא, הוא העבודה של "אמת ושקר". ולזה צריכים לעבוד בבחינת אמונה. זאת אומרת, שיאמין באמונת חכמים. כי העובד אינו יכול לברר לעצמו את הענין של "אמת ושקר"." זאת אומרת, אם מר ומתוק אנחנו יכולים להרגיש ולמיין, אז אמת ושקר אנחנו לא מסוגלים, אנחנו מבולבלים בזה מאוד. אנחנו רואים את זה גם בחיים שלנו, מהדרך שלנו, מכל מה שיש לנו. ולכן העיקר זה לברר, כמה שאפשר מה זה מר ומתוק. אמת ושקר היא עבודה באמונה, היא עבודה בחיבור בעשירייה ואז מגיע המאור המחזיר למוטב והוא מברר - הבורא בעצם הוא המברר. הוא אומר "כי העובד אינו יכול לברר לעצמו את הענין של "אמת ושקר"." זה מה שכתוב במשפט האחרון של המאמר.

שאלה: אמרת קודם להיפך, שעבורנו עבודת אמת ושקר היא העבודה העיקרית, והעבודה שבלב היא להמונים. אז איך אנחנו מבררים את עבודת הלב של מר ומתוק?

יש עבודה שמבררים אנשים מחוצה לחכמת הקבלה ויש אלו שנמצאים בתוך חכמת הקבלה וזה הבדל גדול, והבירורים שלהם שונים לגמרי. אז יש לנו, מר ומתוק זה ברור לנו, ואמת ושקר ברור לנו מה צריך להיות. מר ומתוק זה בירור גופני, אמת ושקר זה בירור שכלי ואנחנו צריכים להשתדל לברר גם את זה וגם את זה.

והוא אומר, שאמת ושקר זה במוח, זה מתברר בשכלו של אדם ואז אנחנו צריכים לעשות כמה שיותר בירורים שבהם אנחנו מתחברים, משפיעים, נותנים, מקבלים, ומתוך הבירורים האלו, לא חשוב כמה נעשה, בכל זאת יהיה לנו מזה יותר התנגשויות, יותר גרמוניקות, תדרים קטנים, ומתוך הפעולות האלה שבמוח - מתוכם אנחנו נברר.

מכיוון שאמת ושקר אנחנו יכולים לברר רק במוח, לא בלב, אז יש לנו בעיה. את המר והמתוק אנחנו יכולים לזהות בעצמנו לכאן או לכאן, ואפילו אם נטעה בהם בכל זאת אנחנו נברר אפילו בצורה הפוכה, אבל יש לנו במה לברר, יש לנו הרגשה. מה שאין כן כלפי אמת ושקר, מאיפה אנחנו ניקח מה זה האחד ומה זה השני, כל פעם זה יכול להשתנות גם אצלנו ואז מה קורה?

לכן "ובמוחא," הוא אומר "הוא העבודה של "אמת ושקר". ולזה צריכים לעבוד בבחינת אמונה." כלומר, אנחנו צריכים כאן להוסיף לאמת ושקר עוד תכונה מיוחדת שנקראת "אמונה", "זאת אומרת, שיאמין באמונת חכמים. כי העובד אינו יכול לברר לעצמו את הענין של "אמת ושקר"." ובזה שאנחנו מבקשים לקבל מהבורא כוח אמונה, אז אנחנו יכולים לברר את האמת או השקר בכל דבר ודבר, מה שאין כן לפני זה, לא היינו יכולים. זה יכול להיות מר, זה יכול להיות מתוק, אבל מה זה אמת ומה זה שקר, לא נוכל לברר עד שנבקש את הבורא ובעצם הבורא הוא המברר.

בסופו של דבר רק דבר אחד אנחנו צריכים להבין, שאין לנו שום אפשרות לברר מה זה אמת ושקר, מה זה עבודה במוחא, אלא את זה מברר הבורא כי אין לנו בזה שום טעמים, שום הבחנות. אנחנו צריכים לקבל מזה אור עליון והאור העליון מברר.

זה לא מאמר כל כך נכון וטוב, כי היה צריך לכתוב על זה הרבה יותר. אבל זה מה שהרב"ש שמע מאביו וזה מה שכתב באותו זמן.

שאלה: מהניסיון שלנו אנחנו כבר מבינים שאמת זו השפעה. אז איך לעשות שהלב יקשיב לשכל וילך אחריו. האם זה אפשרי בכלל?

הלב נמצא בידי הבורא, הבורא מחזיק את הלבבות. לב זה רצון לקבל. והבורא מחזיק אותו ומשנה אותו, מלמד אותו, מחנך אותו - לכן על הלב אנחנו לא יכולים לשלוט. דרך המוח אנחנו יכולים להתקרב, בעיקר כשאנחנו מבקשים מהבורא שיתקן את ליבנו, לא יותר מזה. לכן יש עבודה "במוחא" ויש "בליבא".

והוא ממשיך, "הבירור של "אמת ושקר" הוא במוחא. והבירור של "מר ומתוק" הוא בליבא. לכן צריכים לתת תשומת לב בעבודה שבלב, שיהיה בבחינת השפעה ולא בבחינת קבלה. ומצד הטבע "מתוק" להאדם רק קבלה, ו"מר" הוא השפעה. והעבודה, להפוך את הקבלה להשפעה. וזהו נקרא "עבודה שבלב"." הרצון לקבל הוא נמצא בלב, והמוח הוא רק כדי לסדר את הדברים, כדי להפוך את הלב.

והוא כותב "ובמוחא, הוא העבודה של "אמת ושקר". ולזה צריכים לעבוד בבחינת אמונה." מה זאת אומרת? כשאני מקבל זה בשבילי מתוק, וכשאני צריך לתת ולא לקבל, בשבילי זה מר, ואיך להפוך את ההבחנות האלה להרגשה הפוכה. אז הוא אומר "ולזה צריכים לעבוד בבחינת אמונה. זאת אומרת, שיאמין באמונת חכמים. כי העובד אינו יכול לברר לעצמו את הענין של "אמת ושקר"."

מר ומתוק אנחנו מרגישים, אמת ושקר לא מרגישים ויכולים תמיד להתבלבל. בסופו של דבר מגיע האור העליון, העבודה בעשירייה, והאור העליון מאיר על זה ונותן לנו הבחנות נכונות ומדויקות אחת אחת בהדרגה, עד שנבנה בנו יחס נכון למר ומתוק, אמת ושקר.

שאלה: אם כל הטבע שלנו זה רצון לקבל תענוג לעצמנו, למה בעל הסולם מפריד בין עבודה שהיא נעשית בלב ועבודה שנעשית במוח? מה זה אומר בתוך העשירייה?

אלה שתי צורות העבודה כי יש לנו שני בירורים, מוח ולב. ולכן בירור בלב, שזה לפי מר ומתוק והבירור במוח שזה אמת ושקר וזה דבר טבעי, כך נולדנו, כך אנחנו מתפתחים בצורה אגואיסטית, גם בלב וגם במוח.

עכשיו השאלה, איך אנחנו יכולים להפוך את הלב והמוח לעל מנת להשפיע, ומה זה נקרא שהלב יהיה בעל מנת להשפיע. ומה שהיה קודם טוב, יהיה מר, ומה שהיה קודם מר יהיה עכשיו מתוק, כי הלב מרגיש, הוא רצון, אז איך הוא ירגיש.

ומה יהיה עכשיו עבודה במוח - אמת ושקר, ומה שהיה קודם שקר יהיה עבודת אמת ומה שהיה קודם אמת יהיה שקר. אנחנו צריכים להפוך גם את המוח וגם את הלב מקבלה להשפעה. על זה מדובר.

שאלה: לפי מה שהבנתי ממך וממה שאני רואה בתוכי, המוח עוקב אחרי הלב, המוח מגיע אחרי הלב. קודם יש השפעה ישירה של הבורא על הלב שלנו, והתיקון מתחיל בלב, ורק אחר כך ההבדל ברגשות, או ההבדל בין מר למתוק, התחושה של טעם תגרום לנו להבין מה נכון ומה לא נכון, מה אמת ומה שקר. האם ההבדל בין אמת ושקר הוא תוצר של ההרגשה שמתחילה קודם בלב? האם זה הסדר?

זאת אומרת, מה מתקן את מה, האם הלב מתקן את המוח, או המוח מתקן את הלב? זו השאלה?

תלמיד: לא, מה מגיע קודם, מוחא או ליבא. איזה תיקון מגיע קודם. אנחנו מקבלים השפעה מהבורא בתוך העשירייה, כשזה מתחיל לפעול עלינו האם זה מתחיל מהלב או מהמוח. נראה לי, ואני מרגיש שזה מתחיל מהלב. האם זה נכון?

נכון. המוח לא יכול להבין יותר ממה שהלב מרגיש. אתה צודק.

תלמיד: אם כך האם ניתן לומר, אני חושב שבהשפעה אין חישוב, לא עושים חשבון. אז איך אנחנו יכולים להבחין בין אמת ושקר בהשפעה? כי להיות בהשפעה זה כמו להיות שיכור. כשאתה שיכור אתה לא יודע מה קורה איתך, כולך נמשך לתוך ההרגשה. איך אנחנו יכולים להרגיש את זה בצורה כזאת?

גם בהשפעה אנחנו עושים חשבונות ברצונות לקבל שלנו. כי אנחנו רצון לקבל, ומתוך הרצון לקבל אנחנו משפיעים. לכן אין לנו שום בעיה למדוד, לשקול את הרצונות שלנו ולהשוות עד כמה אנחנו משפיעים מפעם לפעם.

תלמיד: אבל החישוב הוא רק ברצון לקבל, לא ברצון להשפיע?

אין רצון להשפיע, רק ברצון לקבל, אתה צודק. אבל ברצון לקבל שלי אני יכול לשקול בדיוק כמה אני משפיע. זה כאילו אותו כסף, רק שקודם ספרתי אותו לעצמי, ועכשיו אני סופר ונותן אותו לך.

תלמיד: אם כך, האם אנחנו יכולים לומר שאנחנו תמיד בונים את הדרגה הבאה מלחשב את הדרגה הקודמת? ויוצא שאנחנו תמיד צריכים לרדת שתי דרגות למטה כדי לעלות דרגה אחת למעלה?

נכון, אתה יכול להגיד ככה. האמת, אני צריך לרדת רק דרגה אחת, לעבוד עם עביות יותר גדולה מקודם, ואז אני עולה לדרגה יותר גבוהה. יפה, אתה מדבר יפה.

שאלה: האם אנחנו צריכים לדרוש שהתענוג שאנחנו מקבלים יהיה עבור החברים? ואם זה כך, איך אני יכול לבדוק שאני מקבל תענוג עבור החברים?

אתה מודד את הכול בכלים שלך, ככל שאתה מחבר את החברים אליך, ואתה מקבל לתוך הרצון לקבל שעכשיו מתבהר לך, מצטרף בך, זה נקרא שאתה מקבל עבור החברים.

אין חברים מחוצה לך, בכמה שאתה יכול לחבר אותם אליך ולקבל, זה נקרא שאתה מקבל עבורם. הם לא נמצאים מחוצה לך.

שאלה: אני לא יודע איך להסביר את זה, אבל היום מאיזו סיבה העשירייה שלי לא הצליחה להתחבר, לטין 1 הייתה האופציה הראשונה שלי, ולא הרגשתי שום הבדל בגדלות החברים, וחשיבות החברים שיחד מביאים את גדלות הבורא. אני מרגיש רק יחד שאנחנו אחד ואין הבדל בינינו. לחיים!

יפה מאוד. תודה, אני שמח לשמוע.

שאלה: מה זה אומר לבקש מהבורא אמונה?

לבקש ממנו כוח להיות למעלה מהרצון לקבל, ולעשות עם הרצון לקבל כלי השפעה. זה נקרא כוח אמונה, שאני מתפלל, ומבקש מהבורא. באמת חוץ מזה כמעט ולא צריכים שום דבר, רק הכנות, ואת התפילה הזו עצמה.

שאלה: למה השקר נראה כמתוק והאמת כמרה? האם המשחק כלפי החברים זה לא שקר?

יש אמת ושקר כלפי הרצון לקבל שלנו, ויש אמת ושקר כלפי רצון להשפיע. ובכל מיני מצבים ומדרגות יש לנו את ההבחנות האלה, אמת ושקר, ואנחנו צריכים לברר, לבחון אותן, לקבל אותן, ולהתקדם בהן. תמיד עלינו לברר מה אמת ומה שקר.

תלמיד: איך אנחנו קובעים את המצבים השונים, האם עליי לשקר או לראות את האמת?

אתה לא צריך לשקר. אמת ושקר זה לא שאתה משקר, אלא שהחוש שלך, הרצון האגואיסטי שלך משקר לך. אותו אתה צריך לתפוס, ולהיות מעליו. יש בזה הרבה דברים, קראנו רק כמה שורות, אבל אם באמת צריכים לקחת בחשבון בירור כמו מר מתוק, אמת ושקר, אז צריכים לקחת את כל מה שכתוב על זה אצל רב"ש ובעל הסולם ולברר את זה יחד. אחרת רק נגענו במשהו, ואין לנו כלים לבירור. לא עושים כך, לא הכינו את המאמר הזה נכון עבורנו. נקווה שהם יתקנו את עצמם.

שאלה: מה זה בירור של אמת ושקר, מה מבררים?

מבררים אמת ושקר. מבררים מה זה אמת, איך אנחנו יכולים להגיע אליה, ואיך להחזיק בה, ואותו דבר על השקר. מה זה שקר, איך לברר אותו, להתרחק ממנו, ולהעמיד אותו כך שאתה לא ניגש אליו.

שאלה: אם אני מרגיש מתוק ונראה לי שזו השפעה, זה יכול להיות השפעה באמת אם זה מתוק?

לא, לפי מר או מתוק אנחנו לא יכולים לעשות שום בירור. זה היה הבירור בגן עדן לפני השבירה, עכשיו הבירור הוא רק לפי אמת ושקר.

תלמיד: זאת אומרת, הבירור צריך להיות גם בלב וגם במוח, זה לא יכול להיות בירור רק לפי בתכונה אחת?

נכון.

שאלה: אמרת שהעיקר זה לברר מה שאפשר מר ומתוק, האם אנחנו צריכים לנסות להפוך את ההשפעה למתוקה או שאנחנו צריכים לנסות ליהנות מהמר?

עד שההשפעה היא תהיה מתוקה.

תלמיד: כרגע שמענו, שיש אמת ושקר כלפי הרצון לקבל, ויש אמת ושקר כלפי הרצון להשפיע, יכול להיות שיש אמת כלפי שניהם?

לא, כי הם הפוכים.

תלמיד: העבודה במוחא וליבא היא בעצם העבודה שלי עם הביקורת?

ודאי שזו עבודה עם הביקורת, אחרת איזו מין עבודה זו? כל עבודה מתחילה מביקורת, מבירור.

פשוט אי אפשר באמת לברר את הנושא לפי המאמר הזה, נצטרך לחבר אליו עוד מאמרים ואז לברר.

קריין: מאמר הבא "שמעתי", קנ"ה. "נקיות הגוף". בספר זה נמצא בעמ' 632.

קנה. נקיות הגוף

שמעתי בסעודת שבת י"ג שבט

"נקיות הגוף מורה על נקיות הדעת. נקיות הדעת נקראת בחינת אמת, שלא יהיה מעורב בו בחינת שקר. ובזה לא כולן שוין. שיש מקפידין בהשיעורין. אבל בנקיות הגוף לא כדאי כל כך להקפיד. משום שענין הליכלוך, מה שאנו מואסין בו כל כך, הוא מטעם שהליכלוך הוא בחינת מזיק. ואנו צריכין לשומרו מפני המזיקין. לכן אצל הגוף, לא כדאי כל כך להקפיד עליו כל כך, מפני שסוף כל סוף הוא יתבטל, אפילו שנשגיח עליו עם כל מיני הקפדות.

מה שאין כן בעניני הנשמה, שהוא ענין נצחי, שם כדאי להקפיד עם כל מיני הקפדות, שלא יהיה שום בחינת ליכלוך, משום שכל ליכלוך הוא בחינת מזיק."

יש עניין של הגוף ועניין של הנשמה. כמובן שלא מדובר על הגוף שלנו ועל הנשמה שאנחנו חושבים שהיא שלנו, אלא על הרצון לקבל, והרצון להשפיע. יש לשים לב לרצון להשפיע כמה שאפשר, ולהקפיד בו ככל האפשר בכל מיני הקפדות, בכל מיני תנועות, תנאים, ואפשרויות.

מה שאינו כן ברצון לקבל, אותו לא צריכים להשיג ולברר, אלא לעבוד כך שאנחנו דוחפים אותו, עוצרים ומצמצמים אותו. יוצא שבכל האפשרויות שעומדות לפנינו אנו דואגים לנקיות הרצון להשפיע ככל הניתן, גם לפי הכמות, וגם לפי איכות, ואת הרצון לקבל אנחנו מצמצמים שיהיה כמה שאפשר פחות.

זה מאמר מאוד קטן. נבקש מצוות המקורות שלנו שבפעם הבאה, אם הם אוספים מאמרים קצרים כאלו, שיתנו לנו קצת יותר חומר, כדי שנוכל לברר יותר.

(סוף השיעור)