031_heb_o_rb_bs-tes-04_1

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/lessons/series/cu/MRSjQHKX?c=rlo0tEoU&mediaType=video

הקלטות רב״ש. בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך א'. חלק ד'. לוח התשובות לענינים, אות צ"ח

ד' היא הכאת הרשימה עם האוה"ח היורד, וממנה הכלים להתפ"ב. זה למדנו מקודם.

נקרא ה'. ה' היא קשה קצת. אם אנחנו למדנו, בחינה ג' מקיף בבחינה ד'. היינו, בכלי דמלכות. הלא אומרים, מלכות אינה מנחת רשימו. היינו, רשימו דעביות לא נשארה, אבל רשימו של אור הזך היה בה. איזה אור בה היה עכשיו? אור של בחינה ג'. הרשימו שהיה לה בזך לא רוצה לקבל אור דבחינה ג'.

ההבדל בין ד', ד' אתה שואל? ד', הוא אומר, שאנו לומדים שכל הספירות יש שם רשימות. מלכות אין רשימה. אז אני יודע איזה הכאה הייתה עד המלכות? אור חוזר היורד עם הרשימו. אבל מלכות אין רשימו, מי היא כן?

אז הוא אומר, במקום הרשימו היה שם אור המלכות. מה זה אור המלכות? בכל המדרגה יש רשימו דהתל… רשימו של עביות, רשימו דהתלבשות כנראה, וכאן רק רשימו דהתלבשות לבד. כך צריך לפרש.

נמצא, מה זה אור המלכות, שהוא אומר? ה' שאין רשימה אל מלכות, האור שלה, אור הזך מהרשימות זה נשאר. האור נשאר? מה השאלה? להמשיך הוא לא יכול. משמע, בחינה אחרונה נאבדת, לא יכול להמשיך עוד הפעם ...

אם אנחנו אומרים, מלכות אינה מנחת רשימו, על איזה מלכות הכוונה? דהיינו, מקודם פרצוף הטעמים היה מלכות ממשכת אור של בחינה ד', היינו שהיה להם מסך דבחינה ד'. עכשיו אני אומר, אז איפה היה ביטוש פנים ומקיף על בחינה ד', הד' הזאת נחלשה.

ולכן אומרים כאילו שעולה למעלה בראש לבקש מסך על עביות, אז הוא אומר, האור הזה, הכוח שכמו שהיה מקודם, כבר אין לי כוח עוד להתגבר. ומה? תן לי מדרגה יותר קטנה, אני כן אוכל להתגבר. אם כן, איזה כוח הוא מבקש? על בחינה יותר קטנה.

מלכות דבחינת הטעמים, שהמשיכה את האור, על איזה בחינה המשיכה? על בחינה ד'.

תלמיד: בחינה ד'.

רב"ש: על… כן.

אומרים, הד' הזאת נאבדת. רק על מאיזה מדרגה תהיה פרצוף שני? מג'. זאת אומרת, מג' שבד' הולידה ג' אמיתית. זאת אומרת, בפרצוף ע"ב, אם אני אומר, פרצוף הטעמים היה לו ג', אז זה נגיד המלכות של בחינה ג' נאבדת, ואין רק בחינה ב'. אם אני אדבר בפרצוף ס"ג, אז פרצוף הטעמים דס"ג, שנקרא ד', מה יש לו, ב'? הב' נאבדת. מה מולידה? א'.

צח) מה הם יחסי הרשימות לפרצוף ב'.

אומרים שנשאר לנו רשימות. מה כאן התועלת של הרשימו לפרצוף ב'?

צח) היחס שלהן הוא כיחס אב אל בנים, שניצוץ אחד מן האב נמשך אל הבן, ואינו זז ממנו לעולם, כן עצמותן של הרשימות עוברות אל פרצוף ב', המכונה בן לפרצוף הראשון והן, הרשימות האלו, נעשות בו לחלק מבנינו ועצמותו של הפרצוף.

עוד הפעם, השאלה הייתה, צח) מה הם יחסי הרשימות לפרצוף ב'.

מה הוא שואל? אנחנו לומדים, האור מסתלק מהכלי, נשאר רשימו מאור שהיה בכלי. בשביל מי? בשביל הכלי עצמו. פתאום אומר דבר חדש. מה הוא אומר? שרב אומר שהרשימות עברו לפרצוף ב'. איך אומרים רשימות דפרצוף ב'?

אנחנו למדנו שהמסך שעולה ממדרגה למדרגה עד שעולה לראש, הוא כלול מכל הרשימות. אם כן, יש להבחין מהרשימות שנשארו בכלים, או שנשארו מאורות שנשארו במסך. הרשימות נשארו בכלים, זה לצורך כלים עצמם. מה שאין כן, הרשימות שעלו ממסך, מהרשימות האלו נבנה כל הפרצוף השני.

אז נראה בפנים.

היחס שלהן כיחס אב אל בנים, שניצוץ אחד מן האב נמשך אל הבן, ואינו זז ממנו לעולם, כן עצמותן של הרשימות עוברות אל פרצוף הב', המכונה בן לפרצוף א'. פעם הוא נקרא אב והוא נקרא בן. והן, הרשימות נעשות בו לחלק מבנינו ועצמותו של הפרצוף. מטעם שהוא כל הפרצוף נבנה רק על רשימות של פרצוף הקודם, שהם כלולים במסך, שעלו למעלה.

אז צריכים להתחיל אות צ"ט. מה השאלה של צ"ט?

צט) למה נחשבות הרשימות ד[ל]או"י. מדוע נחשבות הרשימות לאו"י?

מה התשובה?

להיות[ן] השארית, מהתפשטות האור ישר מלמעלה למטה.

הוא אומר כאן, מלכות אינה מנחת רשימו, מדוע? משום שלא היה לו אור ישר. מדוע רשימו נקרא חלק מאור יש… חלק נקרא אור ישר? השאלה. אז הוא מסביר, הרשימו, כוונתו למה שנשאר מאור ישר, לזה הוא מכנה רשימות.

אז ממילא שאלה ק' הוא ק) למה בחינה אחרונה, מלכות, אינה מנחת רשימה?

ק) כי הרשימות הללו, דיברנו, מה שרב מכנה רשימות, הכוונה מאו"י, שנסתלק. כדברי הרב כאן, והבחינה האחרונה, המלכות, אינה מקבלת כלל או"י, מחמת על בחינתה עצמה שנקרא מקבל על מנת לקבל היה צמצום, זה שאומר מחמת המסך שעליה, כנודע. לכן אין מלכות מנחת רשימה, משום שלא היה לו אור ישר.

אתה שואל אותי, מה זה בחינה אחרונה נאבדת? שהיה לה, ונאבד ממנו. אם אני אומר שלא היה לו, מה פירוש נאבדת? אף פעם לא היה לה. רק מה, על בחינה אחרונה נאבדת? מה שהמלכות שימשה עם המסך שלו, זה בחינה אחרונה. שמלכות משמשת, זה נאבד לה. היינו, שהיא לא יכולה עוד להתגבר מבחינה אחרונה.

קודם כול, מה זה בחינה אחרונה? דווקא צריכים לדעת. אנו לומדים, בחינה אחרונה נקרא, עד כאן, יותר אור לא הולך. נקרא בחינה אחרונה. בפרצוף גלגלתא בחינה אחרונה נקרא, היה ד', יותר לא הלכה. בפרצוף ע"ב הבחינה אחרונה הייתה עד ג' הלכה, יותר לא. בפרצוף ע"ב בחינה אחרונה עד ב', יותר לא.

זאת אומרת, בחינה אחרונה, שהייתה עליה מסך, עד כאן יכולה לקבל בעל מנת להשפיע, הבחינה זו נאבדת לה. לכן אומרים, אתה אומר, יש לו בחינה אחרונה אחרת. ואם הוא עושה כך…

מה שרב אומר רשימו, כוונתו לישר. לכן יוצא, היות שמלכות לא היה לה אור ישר, היה מאיר לו ל… בש... כל דבר יש לו בגדר מסוים.

שאלה קא) כיצד נעשות הרשימות לבחינות תגין.

הוא אומר, הרשימות שנשארו מאור ישר, נעשה לבחינת תגין.

קא) מחמת ההכאה ובטישה דאו"ח עם הרשימה.

מחמת הכאה ובטישה דאו"ח היורד ממדרגה עליונה עם הרשימה, שנשאר ריקן מאור, מסבת הפכיותם, שהיא בחינה ד' נשארה ממדרגה גבוהה, והיא בחינה ג', אבל יש מעלה בזה שאורו הבא מחדש זה אור, זה כבר מהזיווג שאור כבר נסתלק ממנו.

לכן לומדים, שאור חוזר היורד התגבר על הרשימה, ונכנס לתוך הכלי, ואין שניהם יכולים להיות בכלי אחד, כי אין ב' הפכים בנושא אחד, ע"כ, מוכרחה הרשימה לצאת משם, מהכלי כאילו, ועולה ממעל לכלי, ומאירה לכלי הארה מועטת, בסוד "תגין" על האותיות.

מה כאן השאלה ומה התשובה? הרב אומר, הרשימה הוא בסוד תגין על האותיות. מה הוא רוצה לרמז בזה שמכנה רשימה בסוד תגין על האותיות? אז הוא אומר, לאחר שהיה ביטוש בין אור חוזר היורד הבא מהארת הזיווג, לבין הרשימה שנשארה לאחר הסתלקות האור, והכאה נקרא שהם שני הפכים.

מה זה שני הפכים? שנגיד שזה בחינה ד' וזה בחינה ג', אי לזאת למדו איך הם יהיו ביחד. ומי יתגבר ואומר, אור הבא מחדש, זה אור שבא מהזיווג שיותר, יותר חשוב מהרשימה שנשארה במדרגה קודמת.

והיות שאין שניהם יכולים להיות ביחד, לא זה וזה, לכן נחשב כאילו הרשימה דבחינה ד' יוצא לחוץ על האותיות, על הכלי. ומה הוא משמש? עם בחינה ג'. מה התועלת שהרשימה שאומר בתגין על האותיות? אז הוא אומר, מקבל הארה מועטת. בעיקר הוא מתייחס לבחינה ג', שהוא אור חוזר היורד, אבל בסוד תגין מקבל הארה מועטת. כך הוא אומר.

שאלה קב) במה נשארת הרשימה דכתר.

מה השאלה? במה נשארת הרשימה דכתר.

הוא אומר, תשובה. הרשימה דכתר, נשארת בבחינת כלי דכתר, כלומר, באור העב שנשאר למטה, שלא יכול לעלות למעלה יחד עם אור הכתר, כמ"ש הרב, שהכתר לא עשה בחינת כלי, היינו לצורך התפ"ב.

מה השאלה ומה התשובה?

השאלה הוא, למדנו שיש רשימה דכתר. כתר הניח רשימה. נשאלת השאלה, במה הניח רשימה? מה השאלה, במה? אם אנו אומרים, כתר לא עושה כלי, נמצא, כתר אין לו כלי, ואנחנו למדנו הרשימות נשארות בכלים. נשאלה השאלה, במה נשארת, בק"ב בפנים, תסתכלו.

במה נשארת הרשימה דכתר.

אם אנחנו אומרים שכתר לא עשה כלי, והרשימות נשארו בכלים, אם כן, במה נשארה הכלי דכתר, הרשימה דכתר?

תשובה. הרשימה דכתר, נשארת בבחינת כלי דכתר. מה זה כלי דכתר? כלומר, באור העב, באור חוזר, שנשאר למטה, שלא יכול לעלות למעלה יחד עם אור הכתר, ומ"ש שהכתר לא עשה בחינת כלי, היינו לצורך התפ"ב לא עושה כלי. הוא לא עושה כלי בשביל פרצוף ע"ב, אבל בבחינתו עצמו יש לו כלי. בכלי שלו מתלבש הרשימה שלו.

הוא שואל כך, אנחנו למדנו, אור חוזר היורד מבחינה ג' נכנס לבחינה ד'. נמצא כאילו נגיד, שבכלי דכתר נפלו נקודות של חכמה. בסדר. אומרים, יש כבר הכנה בכלי דמלכות, שהיה מקודם קומת כתר, עכשיו יש לו אור החכמה, שתבוא אור החכמה בכלי דכתר, כבר מוצא מקום.

ואחר כך אנחנו לומדים שבחינה ג' גם כן נזדככה. ומלכות נעשה זיווג על בחינה ב'. אז נשארה רק רשימה בבחינה ג', אז אומרים, בחינה ד' הרשימה שהייתה בסוד תגין, נכנסת רשימה בפנימיות והיא יוצאת לחוץ.

אם כן, צריכים לומר שנתבטלה הכלי, מה שהיה מקודם. משמע מכאן שלא נתבטלה, לכן הוא נשאר. עכשיו הוא בעצמו, שזה נסתלק, אז הוא בוחר יותר ברשימו שלו. אבל כשאנחנו לומדים פרצוף הב' פירוש הדבר, שבא אור החכמה אור ממש. אז שוב נתעוררות הנקודות מאור חוזר היורד, שנשאר בכל כלי וכלי, הם מעוררות, מתעוררות שוב. מדוע? עכשיו יש להם אור, לא רשימה.

קג) מה הן י"ב מיני הרשימות הנמצאות בעקודים.

יש בעקודים י"ב מיני רשימות. מהם?

קג) א' הן, הרשימות הנשארות מבחינת התלבשות. ב' הן, הרשימות מבחינת המשכה. התלבשות נקרא מאור שנשאר, המשכה נקרא מסך ועביות. מה זה מסך ועביות? שני דברים. המסך השורה על עביות שמקבל. היינו, מצד אחד הוא מקבל, מצד השני, הוא עושה הגבלה. מה שאם כן, צמצום לא משמש עם שום עביות.

הלאה.

ג' הן, הרשימות המלובשות בכליהן. יש להבחין רשימות שהם נשארו בכלים. ד' הן, הרשימות שאינן מלובשות בכלים שלהן, אלא חופפות ממעל לכלי בסוד תגין. מתי זה? בזמן שיש הכאה מאור חוזר היורד עם הרשימה.

ה' הן, הרשימות שחזרו לכליהן אחר שיצאו משם. מתי זה היה? בזמן שהזדככה הבחינה ג' למשל, אז שיש רק רשימה מג', אז רשימה דד' חוזרת בפנימיות.

ו' הן, הרשימות הכלולות מאור העב ואור הזך, בלי שום הכר להבדיל ביניהן. הרב אומר, באור ישר הכללי, שמלובש באור חוזר הכללי, היינו בפרצוף גלגלתא אין הבדל בין אור ישר לאור חוזר, שיהיה נקרא זה אור וכלי, אלא שניהם נקראים לאור. אלא לאחר שנסתלק אור ישר, ונשאר אור חוזר למטה, אז אור חוזר מקבל שם כלי.

כמו כן לומדים ברשימה, שנשאר חלק מאור ישר, ונשאר חלק מאור חוזר, שניהם ביחד נקרא רשימה. ומכונה אור הזך שברשימה, שחלק מאור ישר. אור העב שברשימה, זה חלק מאור חוזר, ושניהם בחינה אחת, אין הבדל ביניהם.

זה שהוא אומר כאן. ז'.

ו' הן, הרשימות הכלולות מאור העב ואור הזך, בלי שום הכר להבדיל ביניהן. כדוגמת אור ישר כללי המלובש באור חוזר הכללי.

ז' הן, הרשימות מבחינת האור הזך בלבד, שמהן נעשו הזכרים דהתפ"ב.