שיעור בוקר 20.08.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

תלמוד עשר הספירות, כרך ג', חלק י', עמ' 956, דף תתקנו

"הסתכלות פנימית", אותיות א'-ב'

קריין: ספר "תלמוד עשר הספירות", כרך ג', חלק י', עמוד 956 או תתקנו, "הסתכלות פנימית".

אני בחרתי בחלק הזה מפני שכאן מדובר על עיבור א', על עיבור, ואנחנו גם מדברים בכל הקטעים שאנחנו לומדים על העיבור, איך להיכנס לעיבור. אז נראה איך בעל הסולם מדבר על זה בשפת הקבלה.

קריין: אות א'.

אות א'

"הנה הרב מחלק את ז' המלכים שירדו לבריאה, על ג' בחינות שהם : אורות, ניצוצין, וכלים. גם מיחד להם ג' מקומות מיוחדים לתיקונם : שביסוד התבונה, מתקנים הכלים, ובמקום החתך, מתקנים הניצוצין וביסוד בינה עלאה, מתקנים האורות. (דף תתקמ"ז אות קנ"ב ע"ש) וצריכים להבין ענינם. ובעיקר צריכים להבין ענין הניצוצין, אשר כל ענין הבירורים, והעלאת מ"ן, ועבודת הצדיקים להעלות מ"ן, סובבים עליהם. וע"כ צריכים להבין אותם היטב, א' מה מהותם של אלו הניצוצין. ב' מה ענין מספרם. ומה גם שמוצאים לכאורה סתירות בדברי הרב בדבר המספר, כי לפעמים אומר שמתבררים ועולים ש"ך ניצוצין, ולפעמים אומר שהם רק שט"ו ניצוצין, ולפעמים שהם רפ"ח ניצוצין. (שכל אלו המספרים המה עיקרים גדולים וצריכים להבינם במקורם.)"

זאת אומרת, יש כאן שאלות בעניין הבירורים, איך אנחנו מבררים את הכלים כדי לתקן אותם. קודם כל מחלקים את הכלים האלו לאורות, ניצוצין וכלים, לשלושה חלקים, ואז איפה אנחנו מתקנים כל חלק וחלק. אז יש לנו מערכת, ובהעלאת הכלים לדרגות מסוימות שבמערכת, כך אנחנו מתקנים אותם. כאן בעל הסולם מדבר רק על העלאת מ"ן, אבל שבהעלאת הכלים לדרגה מסוימת, מתקנים בהם משהו, עוד דרגה מסוימת עוד משהו, וככה אורות, ניצוצין וכלים אנחנו מתקנים אותם ויכולים כבר להשתמש בהם בלקבל בעל מנת להשפיע.

קריין: אות ב'.

אות ב'

"ותחלה נבאר את מהותם של הניצוצין, שעליהם אומר הרב שנפלו עם הכלים הנשברים לבי"ע כדי להחיותם." זאת אומרת, לא בעצמם הם נפלו אלא נפלו עם הכלים כדי להחיות את הכלים, להאיר להם קצת. אז ישנה הרגשה בכלים, הבנה, כיוון וכן הלאה והכול מהניצוצין. "והנה באמת כבר פירש אותם הרב היטב עוד בעולם עקודים (דף רכ"ט אות י') שאומר שם, שהרשימות והאור חוזר היורד, מכים זה בזה, ואז נולד מביניהם ניצוצות של אור, מבחינת אור חוזר, שהוא דין, והוא גרוע מאור הרשימו שהוא רחמים. עש"ה. ונתבאר שם באור פנימי, כי האור מניח אחריו רשימו בתוך הכלי אחר הסתלקותו משם, למשל אם הוא קומת כתר, מניח הוא רשימו בתוך הכלי מן בחי"ד, שהיא קומת כתר, והנה אח"כ כשנעשה הזווג על העביות הנשארת בהמסך שהוא בחי"ג, ויוצא עליו קומת חכמה, הנה אותה הקומה שיצאה עתה כיון שהיא חשובה הרבה מן הרשימו, מבחינת מה שבאה מהארת זווג, משא"כ הרשימו, הגם שמדת קומתה גבוה מן קומת חכמה שבאה עתה, אמנם כבר נסתלק הארת הזווג שלה, ואין בה אלא הארה מועטת, ע"כ האור דקומת חכמה מכה בהרשימו, כלומר, שנכנס ומאיר בכלי שלה, שמכח זה מוכרחת הרשימו להסתלק מהכלי, ולעלות ממעל לכלי בסוד תגין החופפים על האותיות, ואז נופלים ניצוצות מן הרשימו, כי הרשימו כוללת ב' מיני אורות : אור זך, ואור עב. כי כמו שכללות האור כולל אור ישר, ואו"ח. דהיינו בחי' או"ח המתהפך ממעלה למטה ונעשה כלי ומלביש האו"י, כן הרשימו שנשאר מאור הזה, כלולה ג"כ מאו"י ואו"ח, שהאו"י נקרא אור הזך, והאו"ח נקרא אור העב, כדברי הרב (דף רכ"ב אות י')" כמו שאנחנו לומדים שיש לנו כלים, רצונות, ואם הכוונה שלהם על מנת להשפיע אז הכלים האלה יכולים לקבל לתוכם את האור, הם דומים לאור כי יש להם כוונה על מנת להשפיע כמו שיש לאור. כך זה כאן, אז אור ישר ואור חוזר יכולים להתקרב ולהתלבש זה על זה. "אמנם אור העב הזה, הנעשה לבחינת כלי ומלביש על או"י, הנה עדיין אינו כלי גמור, כדברי הרב (דף רמ"ו אות ב') כל עוד שהוא מחובר עם האור ישר. אלא אחר הסתלקות אור הזך למעלה, ונשאר אור העב למטה. כי אור העב, שהוא או"ח אינו יכול לעלות לעולם, אלא שנשאר למטה, ואז נעשה אור העב בחינת כלי. עש"ה. והנה זה אמור, בכללות אור העב שהלביש לכללות האור ישר. אמנם זה החלק של אור העב שנפרש מהרשימו ונשאר בכלי, מחמת הכאת הקומה של אחורים בו, כנ"ל. הנה הוא עדיין לא נחשב לכלי ממש, כמו אור העב של כללות, והוא, משום שיציאת הרשימות לחוץ מן הכלי בסוד תגין, אינו נחשב ליציאה גמורה ולהסתלקות, כי זה הכלל, שרשימו אינה מסתלקת לעולם, אלא אע"פ שיצאה ממעל לכלי, הרי היא עוד מאירה לבחינת אור העב שלה, כי ע"כ נבחן בסוד תגין על האותיות, כלומר שמחוברת בו ומאירה אותו, וע"כ אין אור העב של הרשימו נעשה עוד לבחינת כלי ע"י יציאת הרשימו מן הכלי, ונחשב עוד לאור גם עתה."

שאלה: בעבודה שלנו מה זה הרשימו שעליו אנחנו לומדים עכשיו?

אם אנחנו לוקחים אדם ומוציאים ממנו את כל הרשימות שיש בו במוח, אז הוא לא יודע מה לעשות, הוא לא יודע איך להזיז ידיים, רגליים, כלום, כמו תינוק שנולד, אין בו שום דבר. רשימות זה כל האינפורמציה, מידע, התרשמויות מכל הדברים שעברו על הכלי בכל המצבים הקודמים, הם כולם נמצאים יחד בתוך הכלי וזה נקרא רשימו.

תלמיד: האם אפשר לומר שזה כל ההתרשמויות השונות שהאדם מרגיש?

לא, זה לא מהעולם שלנו, אנחנו לא מדברים על האדם שבעולם הזה. אנחנו מדברים על האדם שהיה נמצא בכל מיני מצבים רוחניים על מנת להשפיע ועכשיו הקומה הזאת הזדככה ממנו, הסתלקה, ואז מה שנשאר בו זה רשימות ולפי הרשימות האלה הוא עכשיו ממשיך דרגה חדשה.

תלמיד: איך הוא קובע שבמצב הזה הוא יכול להשתמש בעל מנת להשפיע ובדרגה חדשה לא?

בשביל זה יש לו קבוצה ופנייה לבורא למיין את הרשימות שיש לו וכך הוא מברר אותן, מחבר אותן ומפעיל ומבקש. הוא עושה את זה יחד עם הקבוצה ויחד עם הבורא ולכן לא טועה. סך הכול הרשימות נועדו כדי להפעיל את האדם בצורה הנכונה, זה נקרא בחיבור עם הקבוצה ועם הבורא.

תלמיד: מה זה אומר שמעלים את הרשימות האלה?

האור העליון שהיה בא לתוך הכלים במסך בעל מנת להשפיע הוא התפשט בתוך הכלי, ואחר כך כשהכלי גמר את תפקידו האור הסתלק, התגלה רשימו חדש יותר גרוע מקודם, שבור, שצריכים עכשיו לתקן, ואז האור שהסתלק נמצא למעלה מהכלי ובכלי מתגלה הרשימו החדש, ואת הרשימו הזה עכשיו צריכים לתקן ועל זה מדובר. סך הכול זו כל העבודה שלנו.

שאלה: מה הם התנאים עבור הכלי כדי שהרשימו יעלה מעליו? כשאנחנו משתדלים להיות כלי אחד ואנחנו רוצים לברר, להבין מה הן כל ההתרשמויות, ההשפעות של האור עלינו, אז מהו התנאי שצריך להתקיים כדי שהרשימו יעלה מעל הכלי?

אם אני נמצא בדבקות עם הבורא וברצון שלי לממש רק על מנת להשפיע, זה כבר מסדר בתוכי את כל הרצונות, האורות, הרשימות לפי המיון הנכון, וכך אנחנו הולכים ועובדים. אני רק משתדל לעשות את העבודה, אבל כל העבודה היא מה שנקרא "עבודת ה'", הבורא מבצע את זה. עליי רק להתבטל כלפי הרשימות, כלפי המצב החדש ומה שנקרא "ה' יגמור בעדי".

תלמיד: אז בעיקרון כשאנחנו עושים מאמץ, המאמץ הזה הוא מזמין את האור המחזיר למוטב. האם הקושי הוא בין האור העב לאור השני, ואיך אנחנו יכולים להבדיל בין השניים או שזה מוקדם מדי?

זה מוקדם מדי. זה לא נכון וזה מוקדם, אנחנו נגיע לזה. זה חומר כזה שהוא לא כל כך מובן, כנראה שאנחנו לא נמשיך ללמוד אותו אלא נעבור למשהו אחר.

שאלה: איך להכריח את עצמך לתפוס נכון את השיעור כשזה כבר לא נכנס?

אנחנו לומדים את השיעור אפילו שלא מבינים, בתור סגולה. מה שאני לומד זה אומר על מצב העוּבר, שאני רוצה להיות עובר, ולהיות עובר זה לא תלוי בכמה שאני מבין את הדברים האלה. נגיד בן אדם שבעולם הזה שהוא מטפל בעוּבר שבתוך אישה, הוא לא נמצא במקום העוּבר, הוא מטפל, העובר רק מבטל את עצמו ובצורה כזאת הוא מתפתח. זאת אומרת, העבודה שלנו היא בכל זאת בביטול עצמנו, כמו שאנחנו מדברים יום יום בחלק הראשון של השיעור. וכשאנחנו נגיע להיות חכמים כבר, משיגים את המצבים הפנימיים, אז כשנלמד "תלמוד עשר הספירות" חלק עשירי, כבר נבין מה קורה איתנו באמת. אבל בזמן שאנחנו נכנסים לעיבור אנחנו רק נמצאים בביטול, ומתוך הביטול אנחנו קצת מרגישים את עצמנו במשהו קיימים בעולם העליון, בשליטת הבורא, וזהו. סך הכול, זה מה שיש לנו.

לכן לא לדאוג שאתם לא מבינים כלום, כי אנחנו רוצים להשיג. סתם לקרוא את הדברים האלה אפשר, ולהבין אפשר, בצורה בשכל חיצון. אבל להרגיש אותם איך זה פועל בנו, איך אצלנו עולות או יורדות הרשימות, האורות נכנסים ופועלים, זה מה שאנחנו צריכים לגלות. את זה עדיין אין לנו כי זה תלוי במסירות שלנו, וככל שאנחנו מבטלים את עצמנו, האור יכול לפעול בנו ולהראות את פעולתו. זה לגמרי לא תלוי בשכל שלנו, "לא החכם לומד", אלא רק בכמה שאנחנו רוצים לבטל את עצמנו ולהיות עוּבר בשליטת העליון דרך שליטת הקבוצה. כך זה עובד.

שאלה: למה אנחנו אף פעם לא משלבים בין השפה הזאת של תע"ס עם מאמרי רב"ש? נגיד קראנו עכשיו קטע, למה לא לציין שעל זה רב"ש כותב במאמר כזה וכזה נניח, לפי דוגמאות כאלה, וזאת העבודה הפנימית שקשורה לזה? למה אנחנו אף פעם לא משלבים בין שתי השפות האלה?

מפני שאנחנו לא מרגישים את מה ש"תלמוד עשר הספירות" אומר, ולכן לא יכולים לקשור את הדברים האלה יחד. אם אני אסביר לך עכשיו מתכון, איך מכינים איזו מנה, ואני אגיד לך קח מלח ופלפל ו[מרכיב כזה וכזה] ותבשל את זה כך וכך, ואם אין מושג לך מה כל המרכיבים הללו ומה צריכים לעשות איתם, איך אתה תבין? זאת אומרת בלי הרגשה אנחנו לא יכולים לעשות כלום. רק האור העליון כשהוא מגיע אלינו ונותן לנו קצת יותר להרגיש, מתוך הרגשה אנחנו מתחילים להבין משהו, אבל קודם הרגשה ואחר כך הבנה. כמו שבעולם שלנו, אנחנו קודם מרגישים ואחר כך מבינים, מתוך כל מיני יחסים בין הרגשות מתחילים להבין את הדברים, כי היסוד שלנו זה רצון ליהנות, רצון לקבל.

שאלה: אני הבנתי שרשימו זה כמו תוכנה, אבל שיש בו גם דאטה של חוויות והתרשמויות, אז למה להוציא את זה מהכלי, מה הוא שווה בלי זה, מה זה נותן?

רשימו זה מה שנשאר לנו מהמצב הקודם והוא כולל הרבה מאוד נתונים, זה לא סתם מילה אחת, ואנחנו לפי הנתונים האלה יכולים להתקדם הלאה למצבים הבאים. על ידי הרשימות אנחנו פועלים, ואם אתה תמחק את הרשימות מהאדם, הוא יהיה כמו משוגע, הוא לא יבין איפה הוא נמצא ומה לעשות, הוא לא יידע אפילו מה זה נקרא להעלות את היד ולעשות כל מיני פעולות הכי פשוטות. רשימות הן אותם הנתונים שנמצאים בתוך הכלי והם מכוונים את הכלי.

תלמיד: אז למה מדברים כאן על יציאה או הוצאה של הרשימות?

כדי להחליף את המצבים אנחנו צריכים להחליף גם את הרשימות. לעשות פעולות, מהן נשארות רשימות חדשות, יותר גדולות, יותר נכונות, וכך אנחנו מתקדמים.

שאלה: האם אתה יכול להסביר קצת יותר על התיקונים שהאור עושה?

זו שאלה כללית. כל מה שנעשה זה עושה האור. מה הוא עושה? הוא מאיר ואנחנו מרגישים רע, כי ככה הוא מאיר באחוריים שלו ואנחנו לעומתו מרגישים רע. אם הוא מאיר בפנים אז אני מרגיש טוב, כי אז הוא מאיר בכמה שאני קרוב בכל זאת אליו. הוא מאיר מכל מיני צורות, מאור מקיף, אור פנימי, אור שיוצא, אור שנכנס, בכל מיני גדלים שביניהם, וכן הלאה. השפעת האור על הכלי זה הכול, זה הבורא סך הכול. יותר מזה אני לא יכול להגיד. תשאל יותר קונקרטי.

שאלה: הרגע דיברת על עיבור וביטול, רציתי לשאול שאלה לגבי ההכנה לכנס. אנחנו מתקרבים יותר ויותר לכנס ואנחנו עושים כל מיני הכנות והיינו רוצים לקבל את ההכוונה שלך, שתמקד אותנו במה אנחנו בעיקר צריכים להתרכז, להתמקד. האם תוכל לכוון אותנו איך להתכונן נכון לכנס?

מה שם הכנס?

תלמיד: שם הכנס הוא "מגיעים לעיבור".

עיבור. אז אנחנו צריכים לדבר על זה ולעשות פעולות. אנחנו לומדים עיבור כבר חודשיים אם לא יותר. אנחנו צריכים רק לראות עד כמה בכל זאת אנחנו מתקדמים לזה, עד כמה המצב הזה מתחיל להיות לנו יותר מוכר, יותר קרוב, יותר רגיל, כמו שאנחנו מדברים על משפחה, על משהו שמרגישים מה זה. מה זה עיבור? באיזה מצב אני צריך להיות? מי מקיף אותי? עם מי אני נמצא בקשר? באיזה מחשבות ורצונות? מה סך כול מכלול התנאים שנקראים "עיבור"? זה מה שאנחנו צריכים לברר אתכם. בואו נברר, בואו נכין שאלות כאלה ונברר אותן בשיעורים, וכך נתכוון לכנס. הכנס הוא צריך להיות כסיכום של כל הלימודים שלנו על העיבור.

היום אני לא כל כך חשבתי שאנחנו נלמד את הסתכלות פנימית שעכשיו למדנו וקראנו מזה איזה חלק, אלא להראות עד כמה אלה דברים מורכבים. ואי אפשר ללמוד אותם בלי שאנחנו נרגיש אותם במקצת, אחרת זה יהיה סתם לימוד בעלמא, ואנחנו נלמד אותם כמו איזה מהנדסים שאפילו לא מכירים עם מה יש להם עסק. מחר אנחנו נלמד משהו אחר. את זה לקחתי בתור דוגמה ואני שמח שאתה שואל. אנחנו נתקדם לכנס שבו נתעמק יותר בעניין העיבור, תמצאו ותשלחו לי חומר על זה עוד יותר ועוד יותר מעניין, עמוק, מדליק, ונקווה שאנחנו נתחיל גם להרגיש.

העיקר בשבילינו מה זה נקרא להיות בעיבור, איזו הרגשה צריכה להיות, איזה יחס צריך להיות בינינו, איך אנחנו בונים את הסביבה הזאת שנקראת רחם, איך אנחנו נותנים מקום לבורא שיאיר עלינו ויפתח אותנו באור שלו, זה מה שאנחנו צריכים לעשות. זה כמו אדם שנכנס לדירה חדשה, אז הוא בונה אותה, הוא מתכנן אותה, הוא מתאר לעצמו מה היא צריכה להיות, כך אנחנו צריכים לחשוב על עיבור.

תלמיד: תודה, מאוד ברור. זה יפה לראות שהכול קשור לרגש וצריך לפתח את ההרגשה הזאת, וצריך להכין את עצמנו לאיך אנחנו מגיעים להרגשה הזאת שאתה מדבר עליה, ההרגשה של להיכנס לעיבור.

אם אנחנו רצון לקבל, מה שמורגש בתוך הרצון לקבל נקרא הרגשה, לכן עליה אנחנו מדברים. בואו נברר מה זה נקרא "עובר", מה הוא צריך להרגיש, כלפי מי הוא מרגיש את זה, וכן הלאה. דיברנו על זה הרבה פעמים, אבל בואו נברר את זה בצורה כזאת שזה יהיה ממש ברור לנו.

שאלה: האם רשימו דומה למידע שיש בקטע מסרט או קטע משיר? האם זה כמו מיליוני, מיליארדי, טריליוני אפסים ואחדות, זה משהו כזה ההרגשה הזאת?

נגיד שכך. רשימו זה המצב של הכלי עם האור, עם כל הרצונות, עם כל הנתונים, עם כל מה שיש. רק אין דבר אחד, האור הסתלק מתוך הכלי ונשאר בו רק מה שנקרא רשימו. למה זה דבר נכון וטוב? כי אז כשהאור הסתלק מתוך הכלי, אנחנו יכולים לגלות מה יש בתוך הכלי, איזה רצונות, לאיזה כיוונים, לאיזה קשרים, למה. האור כאילו לא ממלא את הכלי, הוא נותן לנו להרגיש, לגלות את כול הקשרים הפנימיים, את כל התנאים הפנימיים של הכלי.

שאלה: כל הרגשות האלה שאנחנו חווים, אנחנו יודעים שהם באים מהרצון לקבל, אז איך אנחנו יכולים לסמוך על מה שאנחנו מרגישים? או שפשוט אנחנו צריכים להגיד, "הרצון לקבל שלי הרגיש ככה, אז מה אני עושה עם זה עכשיו"?

אנחנו צריכים לברר מאותו מצב שאנחנו נמצאים כלפי העשירייה שאנחנו בה נמצאים, ולראות ולגלות בכל הדברים האלה לאט לאט את כל הקשרים בינינו. ואנחנו נראה שזו באמת הרוחניות שלנו ולא שיש כאן גופים, חברים, אלא כאן נמצאת הרוחניות שלנו.

שאלה: לפעמים אנחנו אומרים שכל מיני אורות משפיעים על הכלי, לפעמים אנחנו אומרים שיש רק אור אחד. מה באמת קורה? אולי זה הכלי משתנה ואז הוא מרגיש שהאורות שונים, או שבכל זאת הבורא משפיע באורות שונים על הכלי?

ודאי שהאור העליון המופשט מהכול הוא נקרא "בורא", והשפעת האור העליון הזה על הרצון לקבל שהוא ברא היא השפעה שונה מאוד, סלקטיבית. ואנחנו מדברים על השפעת האור עלינו ועל התגובה שלנו כלפי האור, כמה אנחנו יכולים להתקרב ולהידבק באור הזה.

שאלה: אם אנחנו נגיד בדרגה שנייה מתוך 125 מדרגות, יש לנו את הרשימות מהדרגה הראשונה, אבל האם גם מהדרגה השלישית שאליה אנחנו רוצים לעלות?

אנחנו נדבר על זה אחר כך, זה מסובך מה שאתה שואל ולא מדויק.

שאלה: מה ההבדל בין תגין ונקודות?

טעמים, נקודות, תגין ואותיות, הן ארבע צורות האור שנמצאות בתוך הכלי. כמו שיש לנו חכמה, בינה, זעיר אנפין, מלכות, כך יש לנו טעמים, נקודות, תגין ואותיות.

(סוף השיעור)