סדרת שיעורים בנושא: undefined
שיעור בוקר 08.10.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
קטעים נבחרים מן המקורות בנושא – "אין עוד מלבדו"
קריין: קטע מספר 1 מ"שמעתי" א'.
"הנה כתוב "אין עוד מלבדו", שפירושו, שאין שום כח אחר בעולם, שיהיה לו יכולת לעשות משהו נגדו יתברך. ומה שהאדם רואה שיש דברים בעולם שהם מכחישים פמליא של מעלה, הסיבה היא, מטעם שכך הוא רצונו יתברך. וזהו בחינת תיקון, הנקרא "שמאל דוחה וימין מקרבת". כלומר, מה שהשמאל דוחה, זה נכנס בגדר של תיקון. זאת אומרת, שישנם דברים בעולם, שבאו מלכתחילה על הכוונה להטות את האדם מדרך הישר, שעל ידיהם הוא נדחה מקדושה.
והתועלת מהדחיות הוא, שעל ידם האדם מקבל צורך ורצון שלם, שהקב"ה יעזור לו, כי אחרת הוא רואה שהוא אבוד."
(בעל הסולם. "שמעתי". א'. "אין עוד מלבדו")
שאלה: האם כל דבר שהאדם לא מיחס לבורא זה אומר שזו דחייה מצד הבורא, שכך הוא רוצה?
כן. זה לא שהבורא רוצה לדחות את האדם, הוא רוצה לקדם את האדם, אבל כדי לקדם אותו הוא דוחה אותו והאדם רוצה להתקדם.
תלמיד: ומה האדם עושה במצבים האלה?
בוכה, מתפלל, מבקש, עושה מאמצים כדי להזיז את עצמו קדימה.
שאלה: איך מתחזקים באין עוד מלבדו?
באין עוד מלבדו מתחזקים מזה שכל הזמן נמצאים באין עוד מלבדו.
תלמיד: כשאדם רואה שהבורא דוחה אותו מהדרך, מכניס בו קושיות, הפרעות, איך הוא יכול להתחזק בו?
אם זה רק הבורא, אז אין בעיה, הוא בכל זאת קשור עם הבורא, רק הקשר הוא לא פנים בפנים אלא אולי פנים באחוריים, אבל בכל זאת יש לו קשר עם הבורא.
תלמיד: איך הוא מתקשר יותר עם הבורא במצבים האלה?
הוא משתדל, מבקש, מתפלל, מתקשר לחברים יותר, מבקש מהם. כלומר את כל מה שיש לו הוא מוציא כדי לא להתנתק.
-
תלמיד: כשאדם רואה שאין בו תפילה, שהוא ריק, מאיפה הוא מגייס בתוכו תפילה?
מתוך זה שהוא ריק.
שאלה: הוא כותב "והתועלת מהדחיות הוא, שעל ידם האדם מקבל צורך ורצון שלם, שהקב"ה יעזור לו, כי אחרת הוא רואה שהוא אבוד". למה הבורא צריך שנבין שאנחנו צריכים אותו? הוא מושלם, למה אני צריך להגיע למצב שאני צריך לבקש שהוא יעזור לי?
-
כי זו בשבילך הדוגמה הכי טובה כדי להבין את הבורא ולהתקרב אליו.
תלמיד: האם הוא רוצה שאני אתקרב אליו על ידי זה שאני אצטרך אותו?
כן.
תלמיד: אבל אנחנו לומדים שמי שיכול לעזור לי אלו החברים בעשירייה, אז למה הבורא נכנס פה באמצע?
אתה רוצה להתחבר לעשירייה?
תלמיד: לכן אנחנו באים ללמוד. אומרים לי שאם אני רוצה להתחבר לבורא, אז עליי להתחבר עם החברים בעשירייה, אבל פה הוא לא כותב כך. למה אני צריך לקרוא לבורא שהוא יעזור לי ולא החבר? למה המשפט הזה כתוב כך?
מהבורא אתה לא כל כך מתפעל, אבל מהחבר שנמצא לידך, גם בצורה חיובית וגם בצורה שלילית, אתה מתפעל מאוד.
תלמיד: הוא כותב "הנה כתוב "אין עוד מלבדו", שפירושו, שאין שום כח אחר בעולם, שיהיה לו יכולת לעשות משהו נגדו יתברך. ומה שהאדם רואה שיש דברים בעולם שהם מכחישים פמליא של מעלה, הסיבה היא, מטעם שכך הוא רצונו יתברך". הוי אומר, שאנחנו צריכים להגיע להבין שאף אחד לא יכול לעזור לי רק הבורא בעצמו.
נכון.
תלמיד: למה צריך להגיע למצב שאני אבין שרק הבורא יכול לעזור?
כי זו האמת.
תלמיד: מהי האמת?
האמת היא שיש רק כוח אחד שקובע לך את כל התהליך שלך בחיים.
תלמיד: זאת אומרת מה שקורה הכול בא ממנו.
כן.
תלמיד: הבנתי.
תכתוב את זה לעצמך.
תלמיד: אני כותב, אבל אומרים שכל מה שקורה בארץ זה כתוצאה מזה שאנחנו שונאים זה את זה, והוא עכשיו מראה לנו שאם לא נתחבר, אם לא נהיה תלויים זה בזה, אז נהיה תלויים זה ליד זה, וזה מה שקורה.
נכון.
תלמיד: איך משפרים את המצב עכשיו?
משנים סוף סוף את היחס זה אל זה.
תלמיד: איך?
על ידי זה שכל ישראל חברים.
תלמיד: שהכול יתהפך ונתחיל לאהוב אחד את האחר.
כן. אבל אתה ממשיך לשבת בשקט, בנוח, ואם ישתנה המצב, אז ישתנה, ואולי גם אני אשתנה קצת מזה, אבל קודם שהמצב ישתנה, שהאוויר ישתנה. אתה לא דורש מעצמך להשתנות כבר.
תלמיד: כלפי מי אני צריך להשתנות?
כלפי כל אחד ואחד.
תלמיד: אתה כל פעם אומר לנו, אל תעשו את העבודה בחוץ מול אנשים חיצוניים, תעשו את העבודה בעשיריות שלכם. זה נכון?
כן, קודם כל.
תלמיד: עם מה אני צריך להגיע לעשירייה שלי כדי שהעסק יתייצב וישתנה, מה אני צריך לעשות?
קודם כל שאתם תהיו כאחד, כאיש אחד בלב אחד.
תלמיד: וזה יכול לשנות את המצב?
רק זה יכול לשנות את המצב.
תלמיד: בעצם אתה אומר שכל הצרות הן כי אתם עדיין לא מחוברים ביניכם.
נכון.
תלמיד: אז איך מתקדמים?
מתקדמים לחיבור. אין יותר לְמה, רק לחיבור.
שאלה: כשאדם מחובר כל הזמן לאין עוד מלבדו, האם הוא מקבל הכול בשוויון נפש או שהוא דווקא מתלהב מפעולות הבורא בעולם שלנו?
הוא מתלהב מפעולות הבורא על כל העולם, קודם כל על עצמו, על חבריו, ועל כל העולם. הוא מבין שכל מה שקורה, הבורא עושה בלבד.
תלמיד: אנשים מתרגשים מהפעולות, ממה המקובל מתרגש?
מקובל יותר מתרגש מטיב הפעולות. אנשים מתקרבים, אנשים מתרחקים, קהלים גדולים נמצאים בתנועה הדדית זה לתוך זה, זה כנגד זה, וכשהאדם רואה את זה מבחוץ, הוא רואה עד כמה הבורא מנהל את האנושות כדי להביא אותם יותר ויותר להכרת הרע שבה.
תלמיד: אז הוא מתפעל בעצם מפעולת הבורא על האנושות?
כן, ודאי.
תלמיד: כמו שאנחנו מתאמנים בעשירייה להרגיש את פעולת הבורא בעשירייה, כך מקובל בעצם רואה את פעולת הבורא על כל האנושות?
כן.
שאלה: איך מתוך התובנה האגואיסטית של אין עוד מלבדו לעבור לכך שזה יבוא מהלב שאין עוד מלבדו? כיוון שבאופן אגואיסטי אני עושה מה שאני רוצה, אז אין עוד מלבדו וזהו, אבל איך זה יבוא מתוך הלב באמת?
יש כוחות שמנהלים את כל העולם, והכוח הזה מתפשט ומכסה את כל האנושות, ואתה יכול לכוון את הכוח הזה לפי בחירתך לכיוון של דבקות וחיבור בין בני אדם. תנסה לבצע את זה ותגלה שהכוח הזה במשהו משרת את הכיוון שלך.
שאלה: נאמר שאין עוד מלבדו ואין עוד כוח אחר אשר יש לו יכולת לפעול כנגדו, ואנחנו יודעים שגם כאשר הייתה מלחמה, בעל הסולם פתח את מפת ישראל ואמר בדיוק איך הולכים להתפתח המאורעות.
אני לא עוסק בגילוי עתידות לפי מפות, אל תפנה אליי שאלות כאלה.
שאלה: כתוב, "והתועלת מהדחיות הוא, שעל ידם האדם מקבל צורך ורצון שלם, שהקב"ה יעזור לו". במה העזרה האמיתית של הבורא?
בזה שנותן חשיבות לחיבור.
שאלה: כשהתחיל כל הבלגן הזה בארץ והתחלתי לראות חדשות, היה לי רגש הפוך לגמרי ממה שהיה לחבר מאפריקה. זה נראה לי כמעט כמו חורבן בית המקדש השני שהיה, שאנחנו מגיעים כבר לסוף. האם זה נכון?
לא. תירגע.
שאלה: אם זה כאב שהוא בלי תלונות, איך מצד אחד לשמור עליו, ואיך לגרום לאותו כאב לקרב בינינו, ומה זה הכאב הזה בעצם?
כאב שאנחנו לא מחוברים לגוף אחד, לא מרגישים את עצמנו שייכים לאותו גוף.
שאלה: כשמגיע מצב כזה של דחייה לאדם, שהוא נדחה מהקדושה, האם הוא צריך להרגיש שהוא לא בסדר, שהוא צריך לעשות יותר? איפה האיזון כאן בין "אם אין אני לי מי לי" לבין "אין עוד מלבדו"?
האדם ימצא אותו. בעצם אין איזון, אלא הכול אין עוד מלבדו, עד כמה אני יכול להעלות אותו למעלה מראשי.
שאלה: נאמר "שהאדם רואה שיש דברים בעולם שהם מכחישים פמליא של מעלה,". אם ניקח דוגמה ממה שקורה עכשיו במדינה, בסופו של דבר אנחנו צריכים להגיע למצב שנבקש מהבורא שיעזור לנו, כי אחרת אנחנו אבודים.
האם הבקשה לבורא היא שיעזור לנו ויציל אותנו, למשל ממה שקורה עכשיו במדינה, או שהפנייה לבורא היא שיעזור לנו ויציל אותנו מאהבה עצמית?
מאהבה עצמית.
תלמידה: כשהבורא שולח דברים שמכחישים פמליא של מעלה, שממש זורקים אותנו לגמרי מאין עוד מלבדו, איך אנחנו חוזרים לנקודה הזאת שהוא באמת צריך לעזור לנו לצאת מאהבה עצמית ולהגיע לאהבה בינינו, ולא פונים אליו בבקשה "תעזור לעם שלנו, תציל אותנו"?
אלו בקשות אגואיסטיות, "תעזור לנו", "תציל אותנו", "תעלה אותנו" וכן הלאה.
תלמידה: זאת בדיוק הנקודה, כי מצד אחד הוא שולח לאדם דברים בעולם שמכחישים פמליא של מעלה, ממש זורק אותו, ולאדם לא נשאר אלא לצעוק "תעזור לי" בצורה אגואיסטית. אבל אנחנו רוצים להגיע למצב שאנחנו מבקשים עזרה לא אגואיסטית. אז איך להתקרב לזה, איך לעזור אחד לאחר להתמקד בזה?
רק על ידי החברות, שאתן יחד מדברות על זה ומחליטות לפנות לבורא דווקא עם הבקשה הזאת. קודם כל תחבר בינינו, תביא אותנו להיות "כאיש אחד בלב אחד", ואחר כך כשאת הלב הזה אנחנו נפתח לבורא, שייכנס לליבנו וימלא אותו.
תלמידה: לפעמים זה נורא קשה כי יש מצבים שלחברים וחברות יש משפחה, אנחנו נמצאים במצבים מפחידים.
לא חשוב, דווקא כשנמצאים במצבים הכי מפחידים, אם אנחנו חושבים נכון אז אנחנו עוזרים להם.
תלמידה: אז מי צריך לחשוב נכון? כי אם למשל יש לי מצב במשפחה שמישהו מהקרובים שלי נמצא במקום מסוכן ואני לגמרי נמצאת במצב שאני מכחישה פמליא של מעלה, אני לא נמצאת עכשיו בזעקה "תוציא אותי מאהבה עצמית", אני במצב שאני רוצה לעזור לבן משפחה שלי.
זה לא טוב.
תלמידה: אז איך אני יכולה לעזור לעצמי בכלל או איך אנחנו עוזרים אחד לאחר להתגבר על הפחד הזה?
אז את צריכה דווקא לחשוב על "אין עוד מלבדו".
תלמידה: אבל אין בכוחותיי לחשוב על אין עוד מלבדו.
יש עוד חברות?
תלמידה: השאלה היא, אם מי שהיא נמצאת במצב כזה בכלל רוצה או מסוגלת לשמוע עכשיו אין עוד מלבדו, כי היא כולה באטרף.
היא חייבת, כי זאת התרופה. דווקא בצורה כזאת את יכולה להפוך את הגורל שלה, או שלו.
תלמידה: אז אפשר לעשות את זה גם בלי לערב אותה? פשוט לעשות את זה עבורה, כי היא לא מסוגלת כרגע לשמוע?
כן.
שאלה: האם הדחייה יכולה לבוא לידי ביטוי שהבורא נותן בגשמיות לאדם משהו שיש לו דווקא משיכה עבורו?
ודאי.
תלמידה: ואדם מבין שזה לא מוביל אותו אל מטרת הבריאה אבל הפיתוי גדול מאוד. ואיך אדם יכול לסרב לא ליפול? כשזה קורה מתוך התרחקות מהחטא ולא מתוך פחד. איך אפשר לעשות את זה, איך להפוך את זה? הרי אתה לא יכול לעבוד על עצמך, אתה לא יכול גם לסרב לזה מתוך פחד?
יש לך קבוצה, בתוכה תעשי את הבירור.
תלמידה: איך לעשות את הבירור?
את זה אני כבר לא יודע, עניתי על זה כבר כל כך הרבה פעמים, שאם את שואלת אותי אני פשוט לא רוצה לענות.
שאלה: אני מרגישה אכזבה מאוד גדולה אחרי הכנס. בכנס רצינו לעשות שינוי בעולם לטובה, למה אין עוד מלבדו שלח לנו כאלה תמונות מזעזעות? האם פספסנו משהו בכנס?
מה את חושבת?
תלמידה: אני חושבת שכן, שמשהו התפספס שמה.
מה פספסנו?
תלמידה: אולי לא היה מספיק חיבור. אולי אני לא מספיק התחברתי.
אולי דווקא ההיפך?
תלמידה: אז למה?
בגלל שרצינו להתחבר בצורה יותר חזקה בינינו, אז אנחנו פנינו לבורא, שאנחנו רוצים להיות יותר מחוברים, והוא הראה לנו עד כמה שאנחנו עדיין לא מסוגלים.
תלמידה: אז מתי התמונות כבר ישתנו לנו לטובה בעולם? אנחנו עובדים כל כך הרבה שנים שמצפים שפה משהו יקרה.
את לא עובדת כל כך הרבה שנים, מה את חושבת שאת עובדת בכלל? אנחנו צריכים באמת להשתדל להתחבר בין החברים, ובין החברות בלב אחד ולבקש מהבורא שיתקן את הלב המשותף הזה.
שאלה: אני רוצה להמשיך מה שחברה אמרה קודם, אני נמצאת כאן בישראל, אני גם פעם ראשונה נתקלת בסיטואציה כזו, שאני שומעת פיצוצים ואזעקות ועלי לרדת למקלט, אתמול היה מצב כזה, אם ארצה או לא יש איזה פחד בהמי שכובש אותי. ואני כעסתי כל כך על כך שאני לא רוצה להעיר את הבהמה שפשוט מושכים אותה להיות, לשרות ברגשות האלה. באמת אתה לא רציתי להישאר ברמה בהמית, אלא שנעשה תיקון, שנעשה את העבודה שלנו, שנהיה מקובלים. איך אנחנו יכולים לעזור זה לזה לא ליפול לרמת החיה, אלא להיות מעל הטבע הזה.
אז מה?
תלמידה: איך בכל זאת להיות מעל הרמה הזאת.
מאוד פשוט. לתת דוגמה.
שאלה: כשהוא כותב "והתועלת מהדחיות הוא שעל ידם מקבל אדם צורך ורצון שלם שהבורא יעזור לו", בעשירייה הרבה פעמים מרגישים דחיות. איך בעשירייה מצליחים יותר ויותר למצוא אותה תועלת שבדחיות?
שרוצים מעל הדחיות להתחבר, אז תרגיש צורך לעזרת ה'. וזו התועלת.
שאלה: בכל סיטואציה, זה מזכיר לי אפילו עסק, שאתה יכול נגיד סתם להפסיד כסף או לקוחות לא פונים אליך, ואתה מצליח בסיטואציה הזאת למצוא את התועלת שאתה נמצא בה. זה ממש כמו אמנות כל הזמן לחפש ולמצוא את התועלת. איך עושים את זה? איך כל הזמן להזכיר?
מדברים עם החברים.
שאלה: אני מאמין שאתה הרב שלי, ואתה יודע כול מה שבתוכי, כוונות, חסרונות, הרגשות. ובאמת יש לי כאב גדול, אני רוצה להגיד שאין לי שום דבר בלב שלי, אין לי שום דבר, אין לי אמונה, אז הרגשתי הרבה ירידות, עליות בדרך. זו לא פעם ראשונה. אבל עכשיו יש לי מצב, שאני לא יכול להסביר. אז אנחנו יודעים שאין עוד מלבדו, וגם יש לי הרבה התרשמות, עליות, ירידות, אנחנו מתחברים, אנחנו רוצים למשוך את האור העליון, חסדים, אבל עכשיו אין לי אמונה כלפי כול התרשמות שהייתה לי מקודם. אז מה לעשות?
זה טוב מאוד. קודם כל, אנחנו כל הזמן הולכים כך במדרגות, אמונה – ידיעה, אמונה – ידיעה. ולכן אין בעיה שמשהו נופל, משהו נעלם, במקומו יש משהו שאנחנו יכולים לעלות ולהחזיק בו. העיקר זו הסבלנות ולהמשיך אפילו בצורה מכנית מה שעשית אתמול.
לא יוצא לך היום לעשות את זה מכל הלב – אז אל תעשה מכל הלב, אם אתה לא יכול, תעשה את זה בצורה אוטומטית. מחר יבוא יום אחר. וכך אנחנו מלמדים את עצמנו להיות בסיבוב כמו הגלגל, פעם הוא הולך קדימה והחצי השני הולך אחורה. וכך בצורה כזאת הוא מתגלגל.
תלמיד: אני מרגיש שאין לי שליטה על הגוף שלי, אין לי שליטה על הרצון שלי, יש לי פחד, יש לי יראה.
מצוין, זאת אומרת הבורא רוצה להראות לך עד כמה שאתה לא בעל הבית על הגוף שלך. אבל הוא בעל הבית עליך, ואם תפנה אליו אז דרכו תוכל להשפיע על הגוף שלך.
שאלה: אני חושב שכבר ענית על השאלה, הייתה לי שאלה דומה. הדבר היחיד שאני יכול להוסיף זה איזשהו סוג של ערפל כזה שכולם אולי מרגישים, הדבר היחיד שיש לי בראש זה כולם סובלים בגלל האגו. איך אנחנו יכולים לבקש או עזרה או חיבור, מאיפה למשוך את הכוח הזה? הדבר היחיד שאני יכול לחשוב עליו כרגע אני חשבתי שאני צריך להצטרף לצבא, אז ליבי נשבר כי אני מבין שהכול נוגע לחיבור.
אני לא כל כך מבין מה שאתה שואל. הכול תלוי איך אתה מקבל את החיים. יש כאלו שבזמן הטוב, רגוע בעולם הם מרגישים את עצמם בעצבים ובחוסר שקט. ויש כאלה, שבזמן המלחמה והפגזות והכול הם דווקא מרגישים את עצמם רגועים. זה הכול תלוי באדם בכלל. אז לא להיכנס לכל מיני מצבים קיצוניים, לא, אלא גם זה עובר וגם זה עובר.
תלמיד: השאלה הייתה יותר לגבי האגו, לא לגבי מה שקורה. אנחנו מבינים שמה שקורה מגיע מהבורא, אנחנו מבינים שהוא זה שהוא טוב ומטיב, ולזה אנחנו איכשהו יכולים להתייחס, אולי למעלה מהדעת. השאלה הייתה לגבי האגו, אתה מרגיש כאילו שהאגו הוא זה שמונע מהכול לקרות, האגו הוא זה שהורס הכול, הוא זה שמחריב הכול מסביבנו.
אני חושב שהאגו הוא החבר הנאמן שלו. אם לא האגו, לא היינו מתקדמים, לא היינו יכולים למדוד את עצמנו כלפי כל אחד, כלפי כל חבר, כל אחד כלפי הבורא. ולכן ודאי שיש כאן בעיה.
תלמיד: גם זה ברור הרב.
יופי. אז חסר לך עוד לחשוב.
שאלה: אחרי הכנס שהיה לנו אנחנו הרגשנו את החיבור החזק, שמחה והתקרבות. פתחנו לבבות והתקרבנו. איך להמשיך עם השמחה הזאת? אנחנו ממש בדרגה הבאה עליונה עכשיו כולנו, ואיך אנחנו יכולים לתת את השמחה ויותר כוחות אחד לשני והודיה לבורא?
בבקשה, יש לכם אינטרנט ובאמת תתחילו לחזק זה את זה. תשלחו כל אחד לשני מילות חיזוק וכך תתחברו כולכם.
שאלה: אם נוכל עכשיו לבקש מכל הכלי העולמי לחשוב על החיבור ולהודות לבורא כל כך שיש לנו עכשיו את ההזדמנות הזאת.
תכתוב את זה ותשלח לכולם.
שאלה: לא הבנתי תשובה שנתת בפעם הקודמת. איך אני יכול את השנאה שלי כלפי אויבינו להפוך אותה להתקדמות שלנו בעשירייה לתיקון? האם זה תיקון בכלל או שזה קלקול?
עד כמה שאתה מתחבר עם העשירייה, אתה יותר ויותר פוגע באויביך.
תלמיד: המלחמה היא בתוך העשירייה.
הרב: כן. בצורה הפוכה.
שאלה: למעט עניין של חכמת ניסיון, כשמסתכלים אחורה זו פעולה של אהבה עצמית?
כן.
תלמיד: וכשמישהו מרגיש שהוא מקבל, התרחקות שבינו לבין החברים, במקום שדה מבורך יש שדה מין בור כזה, לא מעובד, יש כמו איזה גשר אבל הגשר הזה האגו שלו חוסם אותו לגמרי. מה מועיל, אפילו כעזרה ראשונה מיידית?
אתם צריכים להבחין בזה.
אני מאוד מצטער אבל אני לא יכול יותר לדבר. אני מוסר לך את המושכות ואתה תביא את העגלה לסיום.
(סוף השיעור)