שיעור בוקר 24.06.24 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", "כתבי הדור האחרון", עמ' 821,

חלק א', כותרת "חיוב", סעיפים ז'-ט"ז

קריין: כתבי בעל הסולם, עמוד 821, "כתבי הדור האחרון", חלק א', כותרת "חיוב", סעיף ז'.

"ז. כל העולם משפחה אחת (3/1) היא, (2/1) ומסגרת הק' צריך לבסוף להקיף כל העולם ברמת חיים שוה לכולם. אמנם תהליך המעשי הוא לאט לאט, דהיינו כל אומה שרוב צבור שבה תקבל עליהם הבסיסים באֹפן מעשי, ויהיה להם גורם בטוח לחמר דלק, יכנסו תיכף במסגרת הק'."

אין לי כל כך מה להוסיף, רק אם יש שאלות.

שאלה: לא מובן איך חלק מהעם, אפילו רוב העם יכולים לקבל את הקומוניזם על עצמם והם נכללים במסגרת הזו, כי מה קורה עם המיעוט?

זה לא יכול להיות, תתרחש התערבבות של רעיונות, בירורים, ולאחר מכן כבר החלטה של מה לעשות בפועל.

תלמיד: אני אדייק. בעל הסולם כותב כאן "רוב ציבור שבה תקבל עליהם הבסיסים באפן מעשי אז יכנסו תיכף במסגרת הקומוניזם האלטרואיסטי".

כן.

תלמיד: אבל זו לא תהיה פשוט איזו התכללות שלהם, הם יקבלו על עצמם חוקים מסוימים, נורמות התנהגות מסוימות וכן הלאה.

כן.

תלמיד: כלומר זה לא רוב ציבור, אלא חייבת להיות מסה קריטית בעם.

נכון, כן.

שאלה: האם כל עוד כל העולם לא יכנס למסגרת של קומוניזם אגואיסטי לא יתחיל שלב ב' של קומוניזם אלטרואיסטי, או שזה תהליך מקביל?

לא, זה לא תהליך מקביל.

תלמיד: זאת אומרת, כל עוד האנושות כולה היא לא משפחה אחת, לא מתקיים השלב הבא של קומוניזם אלטרואיסטי?

נכון.

תלמיד: ולא תהיה בתוכה קבוצה שכן מתחילה בזה במקביל?

כן, יהיו כאלו וכאלו, אתה רואה עד כמה כאן בעל הסולם כל הזמן כותב, רוב או חלק.

תלמיד: למה הוא כותב שהתהליך המעשי הוא לאט לאט?

לאט לאט כי הוא עובר על בני אדם שהם צריכים להתאים את עצמם לזה, שהם צריכים לקבל לחצים מהטבע ולהשתנות בהתאם לזה.

תלמיד: ותוך כדי שהם עוברים את התהליך המעשי הם סובלים, או להיפך, עצם המגמה של האנושות לכיוון הקומוניזם כבר משככת את הכאב?

זה לא שהמגמה הזאת כל כך משככת את הכאב, מפני שהכול עובר על בני האדם, על הרצון לקבל שלהם, על ההרגלים שלהם, ולכן הכול צריך להיות לאט לאט, בהדרגה, כך שכוחות הטבע בעצמם יותר ויותר מסדרים את הציבור.

תלמיד: וכשאומה אחת, כמה אומות, יבשת יתחילו לפעול ככה, זה לא ייתן דוגמה לאחרות?

ודאי שזה ייתן דוגמה לאחרות, אבל זה לא אומר שצריכים לחכות עד שכולם יהיו כאחד, אלא אנחנו צריכים להבין שיש כאן עניין של להתרגל, להתאים, להבין, יש כאן תהליך.

תלמיד: למה ההבנה הזאת לוקחת זמן, למה תהליך הבישול וההכרה בקומוניזם הוא תהליך כל כך ארוך?

כי כל אדם ואדם צריך לשנות את הטבע שלו, כולם צריכים להשפיע זה על זה, הם צריכים לעשות יחד עם זה כל מיני פעולות חיצוניות בפועל להתקרב זה אל זה, להרגיש יותר זה את זה. זאת אומרת, זה שלב שבו כל אדם ואדם משתנה.

תלמיד: ובתהליך הזה אפשר לזרז את הזמן?

תמיד אפשר, אבל השאלה עד כמה ועל ידי מה.

תלמיד: אז אין מה להתערב בטבע, זאת אומרת זה שנראה עכשיו עוד סבל וייסורים שנים רבות, זה תהליך התפתחות נכון של האנושות?

חוץ מדבר אחד - איפה שאנחנו יודעים שאפשר לצרף את חלקי האנושות זה אל זה, אז נעשה.

תלמיד: ואם אני רואה מכות וסבל וייסורים באנושות?

אז צריכים קודם כל לטפל בזה.

תלמיד: למה לטפל אם זה תהליך מעשי של הכרה הדרגתית בדרגה הבאה של הקומוניזם?

מצד אחד זה כך, מצד אחר ודאי שהכרת הרע לא צריכה להיות שוב ושוב דרך ייסורים, מלחמות והתפרצויות. אנחנו צריכים לדאוג שכל העיוותים שיש בחברה ייפתרו על ידי ההכרה.

תלמיד: זאת אומרת, אפשר להגיע לקומוניזם בדרך טובה?

עד כמה שנראה לי, לא. כך זה עכשיו, מה יכול להיות אני לא יודע. אבל בעצם אנחנו רואים שכל שינוי שבא מהטבע גורם לאנשים סבל, וכאן השאלה איך אנחנו יכולים להמתיק את הסבל הזה, לזרז את ההתפתחות וכן הלאה.

תלמיד: איפה אנחנו בתהליך הזה?

אנחנו לא הגענו לתהליך הזה, אין אצלנו אפילו זרע של החברה הקומוניסטית.

תלמיד: במה תלוי שיתפתח אותו הזרע, בכלל שיזרע?

בהכרת בני האדם, במה הם ובאיזה טבע הם נמצאים, איך הם יכולים להתאים את עצמם לטבע המתקדם.

תלמיד: ומה יביא להכרה הזאת, מאיפה תצמח הכרה כזאת?

מבני האדם עצמם, מהכוח שפועל בתוכם.

תלמיד: מתי הכוח הזה צריך להתעורר בתוכם לפי סדר שלבי ההתפתחות?

אי אפשר להגיד מתי, אנחנו נראה את זה.

שאלה: בעל הסולם מדבר פה על כך שכל האנושות צריכה להגיע לרמת חיים שווה.

כן.

תלמיד: למה הכוונה?

שבמסגרת הקומוניסטית לכולם תהיה רמת חיים שווה.

תלמיד: מהי רמת חיים שווה?

שלפי איך שהם רואים, אין לאף קבוצה ולאף אומה יותר או פחות ממה שיש להם. בסך הכול זה כך אבל ודאי שזה בהתאם להרגלים, בהתאם לאופן שבו הם חיים, אוכלים, ישנים, עובדים, זה בהתאם לאומה.

תלמיד: אם נשווה למה שקורה היום, יש אנשים שמבחינתם מספיק שתיתן להם אוכל כי הם רעבים כל הזמן.

זה לפי הסגנון העתיק, לחם ושעשועים. בהתאם לזה, פחות או יותר זה יהיה אותו דבר. לחם ושעשועים זה מה שרוצים בני האדם ואנחנו נצטרך לדאוג שהם יקבלו את זה, אבל בצורה כזאת שלאט לאט זה ישנה אותם, יקרב אותם לקומוניזם.

תלמיד: נראה שחלק מהאנושות היום עברה את הכול, יש הרבה מעבר ללחם ושעשועים, וחלק גדול, אני חושב שהרוב, נמצאים עדיין במצב הרבה יותר גרוע מאשר היינו לפני אלפי שנים.

כן, כי לחם ושעשועים לא מספקים אותם.

תלמיד: אז איך מגיעים מפה לרמת חיים שווה? יש יבשות שלמות היום שאין להן מים, אין להן אוכל בשביל לחיות. ומצד שני יש מקומות גדולים שבהם מתים משומן, מרוב שפע של אוכל. איך מפה נגיע לרמת חיים שווה?

שווה זה לא לפי המספרים, לא לפי הסטטיסטיקה. שווה זה שכל אדם חי בסביבה שהולכת ומתקרבת לשלב הבא ומרגישה פחות או יותר מה שמתאים לה פלוס אחד. אבל כל אחד בכל זאת חי את החיים שלו, ואין מצב שאחד שולט על האחר בדעה, בכוח, בכל דבר.

תלמיד: אם מסתכלים מתחילת האנושות ועד היום, נראה שהיא עברה רק קלקול או הכרת הרע.

הכרת הרע.

תלמיד: ופה בעל הסולם כבר מתאר לנו מצב מתוקן, שכולם חיים ברמת חיים שווה וכבר כל אחד נותן כפי יכולתו.

מתחילים, כן.

תלמיד: איפה אפשר לומר שהתיקון מתחיל ואין עוד ועוד שלבים של הכרת הרע?

התיקון מתחיל בזה שרוב הציבור מסכים עם זה שצריכים לעבור תקופת שינוי, ותקופת השינוי הזו היא לא נעימה, כי בכלל כל שינוי הוא לא נעים לבני אדם, אבל חייבים לעשות את זה.

תלמיד: עד היום לא היה דבר כזה בהיסטוריה שכל הציבור החליט שצריך שינוי?

כמעט ולא, לא בצורה בולטת כזאת.

תלמיד: כי סך הכול היה רק קלקול, אנחנו רואים שעם כל הטכנולוגיה, עם כל השפע, אין באמת תיקון.

כן.

תלמיד: מה יביא את האנשים להבנה שצריך שינוי כזה ולא סתם שינוי?

כרגיל כמו בכל התקופות, גם בתקופתנו וגם בעתיד, זה מגיע מהשמים, ולאט לאט בני אדם משתנים ומחליטים על סדר חדש.

תלמיד: ואנחנו רק צריכים ללוות את זה, לתמוך בזה?

כן, רק להכיר מה קורה בנו ואיך הבורא עושה את זה.

שאלה: בעל הסולם כותב "כל העולם משפחה אחת היא". מה הגורם העיקרי, המרכזי שיגרום לכולם להרגיש כמשפחה אחת?

כך הם ירגישו. לאט לאט, גם על ידי מלחמות ובירורים קשים, הם ירגישו כמה הם תלויים זה בזה וקרובים זה אל זה.

תלמיד: כי אם אנחנו לוקחים דוגמה של עסק משותף יש משהו חומרי שמשותף בין החלקים, ובמשפחה יש משהו רגשי שמאחד.

נכון.

תלמיד: אז מהו הרגש הזה שיאחד בין האנשים?

תלות, תלות רגשית, ככל שטוב לאחד, כך יהיה טוב לאחר.

שאלה: אנחנו רואים שכל הזמן צריך לעשות שינויים, האדם צריך לעשות שינויים בעצמו, לקבל את זה, לקבל את זה, להסכים לזה. מאיפה מגיע חומר הדלק לכל השינויים האלה?

חומר הדלק מגיע דרך החברה לכל אחד ואחד, דרך זה שכולם מגלים שההתפתחות הזאת הכרחית. כמו שילד הולך מכיתה א' לכיתה ב' והוא חייב כבר להשתנות, וכך כל פעם הוא צריך יותר ויותר להשתנות, להתאים את עצמו למסגרת חדשה, כך גם אנחנו נצטרך להתאים את עצמנו לשלבים החדשים של ההתפתחות, אבל נרגיש שהדברים האלה הם הכרחיים ואנחנו צריכים להתאים להם.

תלמיד: איך בכל התהליך הזה אנחנו מתאימים את עצמנו כל הזמן למצב חדש כזה, איך אנחנו עושים את זה בפועל?

על ידי זה שמגלים את המצבים האלה, מתוך כתבי מקובלים ומהחיבור שבינינו, וחוץ מזה כשאנחנו מגלים את זה אנחנו רואים שזה הכרחי ומבקשים כוחות.

תלמיד: בעל הסולם אומר שאנחנו צריכים לקבל את כל הבסיסים ביחד, על זה מדובר?

לא.

תלמיד: אז מה זה אומר שנקבל את כל הבסיסים ביחד?

אני לא חושב שזה יקרה ושזה מעשי. ודאי שיהיו כאלו שיוכלו להתקרב לזה יותר ולהתקרב פחות. אומנם היום יש קשר בין כל חלקי האנושות וכולם נמצאים בתרבות אחת מודרנית, אבל העיקר זה על ידי קשר נכון בין חלקי האנושות.

תלמיד: אמרת קודם שהאדם מתפתח כל פעם, יש לו שינויים בעצמו. איך אפשר לדאוג לרמת חיים שווה אם האדם כל הזמן מתפתח? הרי אם האדם מתפתח כל הזמן, גם הצרכים שלו משתנים. איך מאזנים כל הזמן כך שבאמת נדאג שרמת החיים תהיה שווה?

אני לא חושב שזה צריך להיות בדיוק כמו במתמטיקה או באיזו צורה. אלא פחות או יותר כמו שהיום אנחנו יכולים להשוות איפה אנשים חיים כך, ואיפה הם חיים כך, עם איזו תוספת, באיזו צורה, קרובים, רחוקים, לפי עמים ומשטרים. כך יהיה אני חושב, וכך נתקרב למצב שיש מקום בעולם שעושה חשבון כלפי כל מדינה, כלפי כל עם, ופחות או יותר מתוך זה רואים מה עוד חסר כדי שנהיה בצורה יותר אחידה.

תלמיד: אני רואה באמת שהשינוי המהותי שכנראה יצטרך להיות הוא הרגישות אחד לאחר. נצטרך לגלות רגישות מאוד מאוד פנימית ועמוקה זה לזה ובהתאם לזה לפעול.

כן, נכון.

שאלה: האם אהבת הזולת היא תנאי הכרחי למעבר לקומוניזם אלטרואיסטי?

אני חושב שכן, אני חושב שהעיקרון של כל הדרך הזאת הוא שבני האדם נעשים יותר ויותר קרובים זה אל זה.

שאלה: האם חברה של מקובלים תמיד תהיה קומוניסטית?

היא צריכה להתפתח עד דרגות כאלה שאף אחד לא ירגיש את עצמו שהוא לבד, מבודד, רחוק מהאחר, אלא כולנו נרגיש כחלקי גוף שמקושרים ביניהם. משהו בצורה כזאת.

שאלה: האם חברה שעוברת לקומוניזם בעצם תמיד תהיה מורכבת ממקובלים, תמיד תהיה חברה רוחנית?

היא תהיה חברה רוחנית, היא תרגיש את עצמה כמו שמדובר בחכמת הקבלה, וזה יהיה השינוי הגדול ביותר שאנחנו נגלה, ואנחנו נדע מה נקרא להיות מחוברים יחד כאיש אחד בלב אחד, כל בני האדם כחלקי מערכת בגוף אחד. זה הגילוי בעצם.

שאלה: האם מושגי היסוד שעליהם אנחנו קוראים עכשיו מתכוונים לכללי מוסר חברתיים בלבד?

לא, זה לא מוסר חברתי, אלא הכרחיות בהתפתחותנו.

שאלה: האם ובאיזה שלב בקומוניזם העתידי האנושות תסתדר בעשיריות, מאות, אלפים?

אני לא חושב, לא יודע, אין לי שום גישה לבדוק, לראות, לחשוב. אבל אני חושב שאנחנו מתקדמים לזה, ולאט לאט זה מתארגן בנו, אפילו שאנחנו לא כל כך מסכימים לזה ורוצים את זה. אבל לאט לאט זה יקרה, כי התהליך שעליו כותבים המקובלים הוא התהליך הכרחי, הוא נמצא בטבע, ובכל עומקי הטבע שלנו זה פועל ולאט לאט מקרב אותנו זה אל זה, לעשיריות, למאות וכן הלאה בכל מיני צורות שאנחנו עוד לא יודעים, אבל נגלה אותן בעתיד.

שאלה: בעל הסולם כותב "כל העולם משפחה אחת". הוא עושה השוואה בין המטרה שלנו למשפחה. כמה זה חשוב או יכול לעזור לנו לקבל את החוק לעבוד כפי היכולת ולקבל לפי הצורך, בתוך המשפחות שלנו?

אנחנו לומדים את זה, מדברים על זה ומבינים שזה העתיד שלנו, ולכן אפילו בצורה כזאת, בלי לחץ, זה כבר במשהו נכנס ליחסים בינינו. ולכן נראה, בעוד שנה למשל, מה קורה איתנו, האם אנחנו יותר קרובים לזה. אלה חוקי הטבע, כלומר נרצה בעצמנו לשנות את החברה שלנו, את היחסים בינינו וכן הלאה. הטבע שלנו יחייב אותנו.

תלמיד: לעבוד כפי היכולת זה משהו שמתממש בתוך העשיריות שלנו?

כן.

שאלה: כתוב "כל אומה שרוב צבור שבה תקבל עליהם הבסיסים באֹפן מעשי, ויהיה להם גורם בטוח לחמר דלק, יכנסו תיכף במסגרת הק'." איך לבדוק שיש את הגורם הבטוח, אם זה ברמה פנימית? האם צריך להיות גוף חיצוני שבודק שהאומה הזאת מוכנה?

לא. לא נראה לי שזה על ידי איזו בדיקה ומדידה חיצונית. נראה.

שאלה: האם חייבים להקדים הכרחיות פנימית או הרגשה פנימית של אותה המשפחה אחת, בשביל שיהיה ביטוי חיצוני לקומוניזם?

לא יודע, נראה. זו הפעם הראשונה שאנחנו קוראים את זה.

תלמיד: חזרת כמה פעמים על כך שיש הרגשה פנימית, והכרחיות פנימית, ורק אחרי זה נולד ביטוי חיצוני.

בסדר. תפסת אותי, אין לי מה לענות.

תלמיד: זה מעורר בי ממש דחיה לשמוע על כך שצריכים להגיע להכרחיות משותפת, שצריך בסוף להגיע לרמת חיים שווה לכולם. זה מעורר אצלי ממש התנגדות ודחיה, אלא אם כן נוצרת הרגשה של משפחה אחת קודם.

יכול להיות, לא יודע. רק תבינו, אתם שואלים אותי, ואני לא נמצא בזה גם כן. נלמד ונשתדל שזה יעבור עלינו, וייתן לנו כבר את הצורה העתידה במשהו, ומתוך זה נראה את השינויים ונחליט.

תלמיד: יש הבדל בין הקומוניזם שנכשל כשקבעו חוקים בלי שהייתה הרגשה בלב האדם, לעומת מה שאנחנו קוראים פה, שקודם כל צריכה להיות הרגשה בלב האדם ורק אחר כך כתוצאה ממנה, תוצאות חיצוניות.

לכן אל תקפוץ, תשב ותשמע. כמה זמן? אולי כמה שנים.

שאלה: שאלתי אותך אם אנחנו הדור האחרון, ואמרת שלא. מה זה אומר "הדור אחרון"? מה הרעיון של דור, זה זמן? מה זה?

אין הגדרה כזאת בעצם. דור זה מספר אנשים שחיים לפי איזו רמת חיים, לפי הרגשת הטבע, לפי קבלת חוקי הטבע בצורה פחות או יותר אחידה, ומבינים זה את זה. זה נקרא "דור".

תלמיד: זאת אומרת, כשתהיה חברה כזאת שאתה מדבר עליה, שנקראת "הדור האחרון", מה זה אומר? מה יש אחרי הדור האחרון?

אחריו לא יהיה כלום. הוא יגיע למצב שיכול להביא את עצמו לפסגה, למצב שאין חוקי טבע יותר ממה שהוא מייצב.

תלמיד: למה אנחנו לומדים על "כתבי הדור האחרון" אם זה לא אנחנו?

זה עוד לא אנחנו, בטוח. אבל יכול להיות שאנחנו שנמצאים בתחילת הדרך של "הדור אחרון".

תלמיד: אז מה תפקידנו למעשה, ללמוד איך להעביר את זה הלאה?

כן.

תלמיד: למי?

לעצמנו ולמי שמגיע אלינו.

תלמיד: מה למעשה אנחנו יכולים לעשות היום כדי שנהיה התחלה של הדור האחרון?

לעבוד על עצמנו. להתאים את עצמנו לתנאים, לחוקים, למסגרת של הדור האחרון.

תלמיד: אצלנו בעשירייה אמרנו שאפילו נשחק משחק כזה.

יפה.

תלמיד: שנעשה קופה משותפת

הרב"ש היה נגד קופה משותפת.

תלמיד: נכון, מיד מתעוררת הרגשת התנגדות.

כן.

שאלה: אנשים בחברה האגואיסטית הרגילה מונעים לצבור כמה שיותר הון, לקנות בניינים וכן הלאה. האם כדי שאדם ירים את עצמו, יסכים בכלל לרמה חומרית שווה, הוא חייב לרצות מטרה יותר עליונה? כי האדם תמיד רוצה, הוא לא יצור שנשאר באותה רמה.

כדי להגיע למצב שבחברה אנשים מסכימים להיות ברמה נורמלית וזהו, כל התשוקה שלהם, הדרייב שלהם, חייב להיות למען מטרה למעלה מהחומריות.

כן.

תלמיד: בעל הסולם כותב שחייב להיות, "גורם בטוח לחומר דלק".

כן.

תלמיד: הכוונה לחומר דלק שמעלה את האדם לחפש מטרה מעל לחומריות?

כן.

תלמיד: היום אנחנו נמצאים בעולם שבעצם יש בו הכול. יש הרבה אנליסטים שמראים שלא חסר שום דבר, לא אנרגיה, לא מזון, כלום. לדוגמה, בין שלושים לחמישים אחוז מכל תפוקת המזון נזרקת, בזמן שכמעט חצי עולם רעב. הבעיה היא רק בחלוקה, לא במשאבים.

כן.

תלמיד: כדי שהעולם יגיע למצב של חלוקה של מה שיש לכולם, צריך גם תכנון כללי, מערכתי, גלובלי. האם זה גם משהו שחייב לקרות, זאת אומרת איזו ממשלה גלובלית?

ודאי שזה תלוי בזה.

תלמיד: זאת אומרת בתוך התהליך שבעל הסולם מתאר, חייב להיות גם איזה מרכז בקרה, שליטה, תכנון, של כל העולם?

כן.

ח. "הצורה הכלכלית, והדתית (2/2) במדה שמבטחת הק', היא אחת לכל האומות. חוץ מצורות הדתית שאינן נוגעות לכלכלה, ושאר מנהגים, יהיה לכל אחד צורה בפ"ע, שאין לשנותה בדיוק."

"ט. אין לתקן העולם בעניני הדת (4/2) מטרם שמבטיחים להעולם תיקון הכלכלי."

זאת אומרת, העיקר שהכלכלה תתקיים לפי רצון החברה ובכיוון, והכול יתקתק כמו שצריך, ועם זאת, בתוך זה, יכולות להיות קבוצות שמקיימות לעצמן כל מיני צורות אחרות, שונות, ביניהן.

שאלה: את הנקודה הזאת אני לא מצליח להבין, כי איך אפשר לתקן כלכלה כשהחברה לא מתוקנת כי הרי הכלכלה היא השתקפות של החברה, ואיך אפשר לתקן חברה אם כולם אגואיסטים? פשוט הכול תלוי בהכול, אז לא ברור לי איך אפשר להחליט שצריך לתקן משהו קודם ואז אפשר לתקן את השאר, זה צריך להיות תהליך כולל.

מתקנים את הקשר בין בני אדם, וזה תלוי אך ורק עד כמה כולם מחליטים פה אחד על התוצאה שצריכה להיות.

תלמיד: ואיך יביאו את כולם להחליט פה אחד? הרי בשביל להגיע להחלטה כזאת הם צריכים להיות מתוקנים במידה מסוימת.

כן, במידה מסוימת, במדרגות, וכך מתקדמים.

תלמיד: אז זה צריך להיות מצב שהכלכלה מתוקנת קודם, אבל לא לגמרי אלא במדרגה הבאה, ואז שאר החברה מובאת למדרגה הזאת, ושוב מתקדמים למדרגה הבאה דרך הכלכלה?

כן.

שאלה: בעל הסולם מדבר על חומרי דלק. אני מבין שחומר דלק זה תענוג, ספק התענוגים זה הבורא, יש את הצינור שזה עם ישראל, ויש את אומות העולם. אני מבין שמי שלא מתוקן זה עם ישראל, אבל כרגע נראה שהעמים לא מתוקנים, אנחנו צריכים להכין את העמים לעשות כל מיני דברים בשביל שהדברים יתקיימו. אני הבנתי כל הזמן שהדברים לא מתקיימים בגלל עם ישראל, לא בגלל העמים, בגלל הצינור. אבל כרגע אנחנו מדברים שבעמים צריך לקרות משהו, הם לא בסדר עדיין, ולא שהצינור שזה עם ישראל לא עושה את תפקידו כראוי.

נראה, עדיין אין לנו מספיק נתונים.

שאלה: אם דת זו דת ההשפעה, והבסיס הוא כמו שבעל הסולם כותב, שכל אחד עובד לפי היכולת ומקבל לפי הצורך, איך זה יכול לקרות שמטרם צריכים קודם כל תיקון כלכלי? נראה שזה צריך להיות ההפך.

"תיקון כלכלי" יכול להיות שהכוונה היא שהכלכלה תהיה מסוגלת לספק לכולם בסך הכול מה שהם דורשים.

תלמיד: זאת אומרת להתייחס לזה כמו איזו הכרחיות שתהיה לאדם, ואז הוא יכול באמת להתפנות לדברים אחרים.

כן.

"י. לעשות תכנית מפורט מכל החוקים (2/3) הנ"ל ושאר חוקים הנחוצים לענין זה, וכל הנכנס למסגרת הק' צריך להשבע אמונים."

שאלה: שפע גשמי, שלווה כלכלית, זה תנאי כדי שאנשים יכנסו לקומוניזם?

כן.

"יא. תחילה יש לעשות מוסד קטן שרוב צבורו (2/4) יהיו אלטרואיסטים בשיעור הנ"ל דהיינו שיעבדו בחריצות כמו בקבלנות, גם מעשרה עד י"ב שעות ביום ויותר, וכל אחד ואחד יעבוד לפי כוחו ויקבל לפי צרכיו. ויהיה בו כל הצורות של הנהגת מדינה, עד שאפילו אם מסגרת המוסד הזה תכיל בקרבה כל העולם כולו, אשר אז יתבטל כליל משטר האגרוף, לא יהיה צורך לשנות דבר בין בעבודה ובין בהנהגה. והמוסד הזה יהיה כעין נקודה מרכזית עולמית שעליה ילכו ויקיפו עמים ומדינות עד סוף העולם. וכל הנכנס במסגרת הק' יהיו להם תכנית אחת והנהגה אחת עם המרכז, ויהיו כמו עם אחד ממש לרוחים ולהפסדים ולתוצאות."

את זה כותב לנו המקובל מתוך ההשגה שלו, ולא איזה אדם שכך נראה לו, פילוסוף, או עוד משהו.

שאלה: מטרה שהיא אולי עוד לא לשמה או שהיא עדיין אגואיסטית אבל שכל אחד מקבל על עצמו שלאף אחד לא יחסר שום דבר גשמי, זאת אומרת החברה ממש פועלת לזה שיהיה שפע לכולם ולאף אחד לא יהיה מחסור, זו מטרה ברורה שצריכה להיות לחברה כזאת?

כן.

שאלה: בעניין המחשבה, איזה שינוי מחשבתי האדם צריך לעבור? מה זו מחשבה טובה על האחר, עוד לפני הדברים הגדולים שאמורים להשתנות?

מה שברור לך מהטקסט.

תלמיד: זה לא ברור.

אז צריכים לדבר בינינו עד שזה יתבאר.

תלמיד: נשאל אחרת, איך זה עובד במערכת כמו שרב"ש כותב, בקשר עם החברים, בדיבוק החברים שהדעות והמחשבות עוברות מאחד לשני?

על מה אני צריך לחשוב? איך אני יכול להגדיל מחשבה כזו טובה על החבר, על האחר?

על ידי שאתה רוצה שזה יקרה. אנחנו אומרים שהרצון הוא הפועל. שבזה שאתה מדבר עם החבר ובכלל נמצא איתו באיזה קשר, אפילו שלא שייך לעניין, אבל אתה רוצה שזה יקרה, שיהיה בו שינוי כלפי מישהו שלישי, אז אתה משפיע עליו.

תלמיד: ומחשבה כזו עוברת מאחד לאחר?

כן.

שאלה: יש פה איזה תהליך שאמור לקרות במציאות, והמנגנון הזה מתחיל מארגון קטן. איך אלה שעוד לא נמצאים במשחק הקומוניסטי הזה לא יילחמו בזה, יהרסו את זה, וימשיכו הלאה? נשמע שהדבר הזה שנקרא קומוניזם הוא מאוד חלש יחסית לאומה שהיא אגואיסטית שיכולה לבוא ולתקוף אותו ולנסות לחסל אותו.

אני לא מצליח להבין איך אלו שלא במשחק עדיין, ייתנו לדבר הזה להמשיך להתקיים ולא פשוט ילחמו בו וינצחו?

אני חושב שזה יקרה מפני שאנחנו לא נמצאים בחלל, אנחנו נמצאים בטבע שנקרא "אלהים". וככל שאנחנו רוצים להתקשר לאלוהות, כך היא פועלת עלינו ומחייבת אותנו להשתנות בהתאם אליה, כך זה יקרה.

תלמיד: היא פועלת על אלו שרוצים את התהליך, אבל מה עם אלו שעוד לא בתהליך?

הם ירגישו שהם נמצאים בצורה מקולקלת, שלא הולך להם, וזה יחייב אותם גם להשתנות.

תלמיד: זאת אומרת, יהיה מצב שבו חלק יהיו בקומוניזם החדש הזה, והחלק שלא, ישאף להיות איתם ולא להילחם בהם.

יכול להיות. נראה מה בעל הסולם כותב בהמשך.

שאלה: כל החוקים שהוא כותב שהם בחברה המתוקנת, בחברה קומוניסטית נגיד, האם אפשר להחליף את המילה קומוניסטית לחברה שנמצאת בערבות, בחוקי ערבות, שאנשים פנויים מדאגה עצמית, חיים בחוקי נתינה ואהבה ופנויים מהדברים האלה?

אתה צודק שחברה קומוניסטית היא זו שבעיקר שומרת את חוקי הערבות, אבל יש בזה עוד יותר. לתת לך אישור להחליף?

תלמיד: כן, כי כשנמצאים בחוקי ערבות, אז ברור שהם מקבלים את המאור, ברור שהם מקבלים את מה שנקרא תורה, ואין כל כך צורך במשטר אלא חוקי אהבה עובדים.

בסדר. נראה. נקרא עוד.

"יב. אסור באיסור חמור (2/5) לבני המוסד, שישתמש באיזה מוסד משפטי וכדומה, מכל צורות הנמצאות במשטר הכח. אלא כל הסתירות יכריעו בינם לבין עצמם, כלומר בין הצדדים הנוגעים בדבר. ודעת הצבור המגנה את האגואיזם יגנה את הבעל דבר שינצל צדקת חבירו לתועלתו."

"יג. עובדה היא שיהודים שנואים על רוב (7/1) האומות. והם הולכים וממעטים אותם הן הכנסיה שלהם והן החילוניות שלהם והן הק' שלהם ואין עצה להלחם כנגד זה אלא להביא מוסר אמיתי אלטרואיסטי בלב האומות עד לקוסמופיטליזם."

"יד. אם יחיד אסור לנצל חבריו, למה אומה (3/2) מותרת לה לנצל חברותיה. ואיזה חזקה נותן צדקה לאומה שתהנה מהארץ יותר מחברותיה. ולפי"ז יש ליסד ק' בין לאומי.

כי כמו שיש יחידים שזכו אם (3/3) בחריצות אם במקרה, אם בירושה מאבותיו לחלק יתר על חשבון המרושלים כן ממש באומות, וא"כ למה תגדל המלחמה על היחידים יותר מעל האומות."

"טו. אם היית באי פראים שלא תוכל (4/3) לסדרם בדרך החוק כי אם בדרך דת, ההיית מפקפק בזה ועוזב אותם שישמידו זה את זה? כן מבחינת אלטרואיזם כולם פראים, ואין שום תחבולה שיקובל עליהם אם לא בדרך דת. מי יהסס לעזבם לנפשם עד שישמידו זא"ז בפצצות מימן."

"טז. ג' יסודות הם להתפשטות (5/1) האמונה - סיפוק תשוקות, הוכחות, ותעמולה:

תשוקות, הן כמו השארת הנפש, שכר. וכן שכר לאומי שיהיה תפארת האומה.

הוכחות, הן שאין קיום לעולם זולתו, מכ"ש בימי האטום ה...

תעמולה, יכולה לשמש במקום הוכחה ג"כ אם היא בחריצות."

שאלה: איך קבוצה ששנואה על רוב העולם תוכל להפיץ את הרעיון שלה? מי יקשיב לה?

אתה צודק, צריכים כנראה להתלבש במשהו.

תלמיד: הוא כותב פה על ג' יסודות להתפשטות, דברים שאפשר להגיד ולספר. אבל איך זה יגיע לאוזניים של אנשים שבאמת רוצים לשמוע?

כן. צריכים להשתדל איכשהו לעשות תעמולה בכל מיני צורות, ואז לראות איך זה עובד. צריכים להיכנס לזה ולראות עד כמה אפשר להשתמש בהם.

שאלה: האם צריכים להשתדל להיות "יותר יפים" כלפי חוץ, הקבוצה צריכה להציג את עצמה בצורה יותר נעימה, להשתדל להיות במאמץ בזה?

כן, זה ברור. כדי שנתקבל יותר בהתאם למה שנהוג באנושות.

תלמיד: ועל זה תתלבש יכולת להסביר יותר.

כן.

שאלה: מה זה נקרא התפשטות האמונה?

זה בשלב מאוחר יותר. התפשטות האמונה זה אומר שאנחנו כן נוכל לדבר על האמונה ויבינו אותנו ויתקרבו.

תלמיד: כשהוא כותב אמונה, לאיזו אמונה הוא מתכוון בדיוק?

לא למעלה מהדעת.

תלמיד: מהי האמונה שעליה הוא כותב?

בעיקר זו שנמצאת בעולם.

תלמיד: בעולם יש אמונה כללית, שאתה מאמין בדבר.

כן.

תלמיד: במה אתה רוצה להביא אותם להאמין?

בכוח העליון.

תלמיד: במה זה שונה מלמעלה מהדעת?

למעלה מהדעת זו דרגה אחרת לגמרי, היא לא לכולם.

תלמיד: מה זה נקרא שהעולם מאמין בכוח עליון?

הוא מוכן באיזו מידה להקריב את עצמו כדי לעשות משהו לשם הכוח העליון.

תלמיד: מה הביטוי לזה? האם זה נמצא בעולם רק ברמת הרעיון?

כן.

תלמיד: כשהוא כותב שצריך שיהיו תשוקות, כמו השארת הנפש, מהי תשוקה לכוח עליון?

נתקדם ונרגיש את זה, ואז נדבר בצורה יותר מוחשית.

שאלה: הוא כותב שצריך הוכחות שאין קיום לעולם זולתו. איזו מין הוכחה יכולה להביא דבר כזה?

שאנשים מבינים שבלי אמונה שמביאה להם סיפוק תשוקות, ובלי שהם ימלאו את עצמם על ידי אמונה, לא יכול להיות שהם יקיימו חוקי אמונה. זה נקרא נגיד סיפוק תשוקות.

תלמיד: אבל כשאומרים הוכחות, אז הוכחה היא משהו מוחשי, שאין עליו עוררין, שכולם מסכימים עליו.

כן.

תלמיד: מה זו הוכחה שאין קיום לעולם זולתו ומכל שכן בימי האטום?

את זה אפשר להגיד על המשטר הקומוניסטי, על החיבור, שאם אנחנו משיגים אותו, אז כבר אין יותר, הגענו למטרת הבריאה.

תלמיד: כשאין קיום לעולם זולתו, האם הכוונה שאין קיום לעולם בלי משטר קומוניסטי?

כן.

שאלה: בעל הסולם לא דיבר עד לפני כמה סעיפים שאז הזכיר פתאום את היהודים. האם ההתחלה של כל התהליך הזה צריך להיות בישראל, או אולי באומה אחרת?

נקרא, נראה.

שאלה: כשהוא כותב פה שצריך להביא מוסר אלטרואיסטי, האם הכוונה לידיעה בלבד של המבנה של האלטרואיזם או גם לרגש?

אני חושב שגם לרגש.

(סוף השיעור)