שיעור צהריים 07.12.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", מאמרי "שמעתי", עמ' 517

מאמר ד', "מהו, סיבת הכבידות שהאדם מרגיש בבטול לה', בעבודה"

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 517, "שמעתי", ד', "מהו סיבת הכבידות, שהאדם מרגיש בבטול לה', בעבודה". רב בבקשה.

מאמר אחד מהאהובים עליי, הוא קצר, חם, פתוח. נראה מה כותב לנו המורה הגדול שלנו.

ד. מהו סיבת הכבידות, שהאדם מרגיש בבטול לה', בעבודה

שמעתי י"ב שבט תש"ד

"צריכים לדעת, כי סיבת הכבידות, שמרגישים בזמן שהאדם רוצה לעבוד בביטול עצמותו לה', ולא לדאוג לתועלת עצמו, שהאדם בא לידי מצב, כאילו כל העולם נשאר לעמוד על עמדתו, רק הוא כאילו נעדר עכשיו מעולם הזה, ועוזב את המשפחה שלו ואת חבריו למען התבטלות לה', היא רק סיבה פשוטה והיא נקראת חסרון האמונה. זאת אומרת, שהוא לא רואה אל מי הוא מתבטל, היינו שאינו מרגיש את מציאות ה'. זה גורם לו הכבידות.

מה שאין כן, בזמן שהוא מתחיל להרגיש את מציאות ה', תיכף נפשו כוסף להבטל ולהתחבר להשורש, ולהכלל בו "כנר בפני אבוקה", בלי שום דעת ושכל. אלא שזה בא לו מצד הטבע, כמו נר שהוא בטל בפני אבוקה.

לפי זה יוצא, שעיקר עבודת האדם היא רק לבוא לידי הרגשת מציאות ה', היינו שירגיש את מציאות ה', ש"מלא כל הארץ כבודו". וזה יהיה כל עבודתו, היינו שכל המרץ שהוא נותן בעבודה, היא בכדי להגיע לזה ולא לשום דברים אחרים. ולא יתבלבל, שהוא צריך להשיג משהו. אלא רק דבר אחד חסר להאדם, היינו בחינת אמונה בה', ולא לחשוב על שום דבר, כלומר שכל השכר שהוא רוצה תמורת עבודתו, צריך שיהיה שיזכה לאמונת ה'.

וצריכים לדעת, שאין הבדל בין הארה קטנה לגדולה, מה שהאדם משיג. היות, שבאור אין שום שינוי, אלא כל השינויים הוא בהכלים המקבלים את השפע, כמ"ש "אני הוי"ה לא שניתי". לכן, אם הוא מסוגל להגדיל את הכלים, בשיעור זה הוא מגדיל את ההארה.

אולם השאלה היא, במה האדם יכול להגדיל את הכלים. התשובה היא, בשיעור שנותן שבח והודיה לה', על זה שה' קירב אותו אליו, שירגיש אותו קצת. ויחשוב על החשיבות שבדבר, היינו שהוא זכה שיהיה לו קצת קשר עם הבורא. וכפי שיעור החשיבות שיצייר לעצמו, בשיעור זה תגדיל אצלו את ההארה.

והאדם צריך לדעת, שאף פעם הוא לא יבוא לדעת את שיעור האמיתי של החשיבות של הקשר בין אדם להבורא. כי אין ביד האדם להעריך את מדת ערכה האמיתי. אלא כפי שיעור שהאדם מעריך אותה, בשיעור זה הוא משיג את מעלתה וחשיבותה. ויש בזה סגולה, שעל ידי זה הוא יכול לזכות, שההארה זו תשאר אצלו בקביעות."

זה כל המאמר, אבל באמת מאוד קרוב ללב.

שאלה: איך בכל זאת להתבטל בפני ה' כמו נר בפני האבוקה שזה תמיד יהיה לנגד עיניך ושימשוך אותך?

ככל שאתה מתחבר עם החברים וכל החברים רוצים לזכות להתבטלות לבורא, במידה הזאת מצליחים, מושכים את האור שפועל עלינו ואז אנחנו מתבטלים. אדם אחד לא מסוגל לזה, אבל עם זאת קבוצה אפילו קטנה, היא כבר מסוגלת.

תלמיד: מה זאת התכונה המיוחדת, הסגולה שבזכותה הוא יכול להיות ראוי שזה יישאר אצלו בנצחיות?

אם הוא מתרכז בזה ולא רוצה להיפרד מהבורא, אלא רוצה רק כל הזמן להיות בגילוי הבורא אליו בכל מחיר, בכל האפשרויות, אז האור העליון הזה פועל עליו כך שמחזיק אותו באותו מצב ואז האדם לא נפרד מהבורא.

שאלה: אנחנו אומרים שאמונה זאת תכונת ההשפעה, וכאן כתוב "רק דבר אחד חסר להאדם זה אמונה בה',", מה זה בחינת אמונה בה'?

שהאדם מגיע למצב שהוא רוצה הכול להחזיר לבורא, הכול לתת לבורא, ושזה יקשר ביניהם, "אני לדודי ודודי לי" זה נקרא, שהאדם הולך לקראת הבורא והבורא הולך לקראת האדם, אז שניהם נפגשים יחד בצורה הדדית זה עם זה.

תלמיד: כלומר אפשר להגיד שאמונה בה' זאת תכונת ההשפעה לבורא?

כן.

שאלה: הייתי רוצה להוסיף למה שאמרת בפתיח, שזה מאמר שמאוד קרוב ללב, כאילו שהמקובל פה ממש מגלה שהבורא הוא בורא של אהבה.

כן.

תלמיד: שהוא כביכול מקבל איזו התרשמות מהבורא וזה לכאורה התפשרות שלו, זה במקום ללכת עד הסוף?

לא, זה רק התנאי. האדם צריך לעורר את התקרבות הבורא אליו, האדם צריך להכניע את עצמו כלפי הבורא. האדם צריך להשתדל כל הזמן להתקרב לבורא ולהחזיק את עצמו ככל היותר קרוב, ושכל הדברים שלו יהיו מכוונים לזה.

שאלה: אבל אפשר היה לומר שמהתחושה שהאדם יאמר, יש לי כביכול הוכחה שהבורא הוא טוב ומטיב ואז אני לא הולך למעלה מהדעת. במה הוא משתמש אז ללכת למעלה מהדעת, כי כאילו יש לו הוכחה ביד שהבורא הוא טוב ומטיב?

ככל שהבורא מגולה בכל זאת הבורא נסתר, והאדם כל הזמן נמשך להשפעה לבורא, לגילוי הבורא, ובזה הוא עובד בכל המצבים שהוא עובר.

שאלה: תודה רבה עבור כל הדברים הנפלאים שאתה עושה עבורנו, שיעורי הבוקר, שיעור הצהריים, זה פשוט בל יתואר.

האם אנחנו צריכים להיות בהודיה מתמדת לבורא עבור כל דבר אפילו שאנחנו לא מרגישים את החיבור איתו או את הקשר איתו או שאנחנו לא מרגישים אותו?

כן, כי מהבורא יוצא תמיד רק דבר טוב, אומנם יכול להיות שלפעמים אנחנו לא מרגישים שזה כך, אבל באמת זה טוב וזה מביא אותנו לטוב. לכן לא יכול להיות שהבורא הטוב והמטיב יעשה חס ושלום רע אפילו הכי הקטן באיזו צורה למישהו, לכן אנחנו צריכים תמיד להודות, אפילו אם אנחנו לא כל כך מרגישים ביחס שלו כלפינו, שהוא עושה לנו טוב.

כמו אצל ילדים קטנים שלפעמים מתרגזים על ההורים, אומרים "אמא רעה", אף על פי שזה לא יכול להיות כך, אלא אמא דורשת, אמא מחנכת, מחייבת את הילד הקטן לעשות משהו והוא מבין את זה לפי היצר הרע שלו, כך גם אנחנו, לפי הטבע שלנו נמשכים לפעמים להעניש או להגיד כך על הבורא, שכביכול לא מקבלים ממנו רק טוב בהחלט, אלא יש לפעמים שההרגשה לא כל כך טובה ואפילו כביכול רעה. אבל באמת כשאנחנו מגיעים לתפיסה האמיתית אנחנו מגלים שאין שום דבר שהבורא חס ושלום גרם לנו, אלא זה היה רק חסדים מכוסים יותר או מגולים יותר, אבל תמיד זה ביחס יפה, באהבה.

שאלה: מה זה הארה קטנה ומה זה הארה גדולה?

זה לפי הכלים של התחתון. הבורא לא עושה הבדל בין הארה קטנה להארה גדולה, הוא מתגלה בצורה נכונה לאדם כדי לחנך את האדם, ולכן הכול תלוי בכלים של התחתון. ואז האדם צריך לסדר את הכלים שלו כך שהם יהיו יותר קרובים לאור העליון, וכך הוא יבין איך להתקרב לבורא.

שאלה: מה הולך וגדל במקביל לזה שחבר מתבטל בעשירייה ובכלי העולמי?

בזה הוא מקרב את עצמו, ודרכו כל הקבוצה שלו, ואפילו כל העולם כולו, לבורא.

שאלה: במאמר מדובר על כבדות, למה הביטול מוביל לכבדות? למה הוא לא מוביל לגילוי האור, לדוגמה?

אם האדם מבטל את הרצון לקבל שלו בזה הוא נעשה יותר קרוב לבורא, כי יש לו השתוות הצורה. לבורא אין רצון לקבל והאדם גם מקטין את הרצון לקבל. אז ככל שהאדם מבטל את עצמו כלפי הבורא הוא מתקרב לבורא, ואז מאיר עליו מה שנקרא "אור מקיף", "אור חסדים". אבל כדי להגדיל את האור שהוא מקבל מהבורא, אדם צריך להגדיל את הרצון לקבל שלו, כדי שזה יהיה כבר רצון לקבל בעל מנת להשפיע. זה כבר צד נוסף של העבודה הרוחנית. כך אנחנו עובדים. עוד נעבוד על זה, נעבור על זה, אל תדאגו. הכול בקרוב לפנינו.

שאלה: ההרגשה הפנימית לאחרונה היא שלא שילמת את החשבון כדי לקבל את האמונה. איזה חשבונות אנחנו צריכים לשלם כדי להתבטל כמו נר בפני אבוקה?

לא סתם אנחנו נמצאים בקבוצה. אם אני רוצה להתבטל כלפי הבורא אני חייב קודם כל להתבטל כלפי חברים. זה נקרא "מאהבת הבריות לאהבת הבורא". אז בבקשה, יש לפניכם בדיוק מה לעשות. סך הכול זה שני צעדים, בצעד ראשון מגיעים לאהבה לחברים, חברות, ובצעד השני לבורא.

שאלה: מזה תקופה לא קצרה שאני מרגיש כבדות גדולה, ואחרי הכנס הדבר התעצם מאוד. וכשאני מסתכל ומנסה להבין למה אני לא מוצא סיבה. יש לי עשירייה, יש לי רב שאני הולך אחריו שנים, יש לי בית תומך, ובכל אופן יש לי הרגשה מאוד כבדה כאילו משהו לא בסדר, משהו הולך לקרות. ואני לא מצליח להרגיע את עצמי. למה הדבר הזה קורה?

הבורא בודק אותך, האם אתה באמת רוצה להגיע לדבקות בו, ולא מחפש בדרך משהו להרוויח.

תלמיד: בטח אני יכול לעשות יותר ממה שאני עושה כדי להוכיח שאני דבוק בעשירייה, דבוק ב"בני ברוך", אין לי עניין בשום דבר אחר. איך אני יכול להוכיח לבורא, איך להראות לו?

בזה שאתה עוזר לחברים ודרכם לבורא, דוחף את כולם לבורא.

תלמיד: תאמין לי שאני בעשירייה שלי מנסה כל הזמן אך ורק להרגיע, להעצים ולדחוף את כולם קדימה לפי מיטב יכולתי, אני מנסה.

אני יודע. אבל בכל זאת תנסה לראות איפה אתה יכול לשים עוד דגש בצורה מהותית. תבקש מהבורא רצון לעבוד בשבילו, להתקרב אליו, לעשות משהו בשבילו, תבקש ממנו.

תלמיד: האם זה דבר גשמי, דבר רוחני, מה אני יכול לעשות בשביל הבורא, מה חסר לבורא?

חסר לבורא את הבקשה שלך. זה מה שחסר לו.

שאלה: האם אפשר לומר שככל שאנחנו קרובים יותר לתכונת ההשפעה, כך אנחנו מרגישים יותר את הבורא בתוכנו?

כן. ודאי שכן.

שאלה: בטקסט מדובר על זה שהאדם יגיע להערכת גדלות הקשר עם הבורא ככל שהוא משיג את גדלות חשיבותו. האם נכון שאנחנו בינתיים עוד לא יכולים להבין את החשיבות של הקשר בינינו לבין החברים?

כן. אנחנו לא יכולים לדעת את השיעור האמיתי של חשיבות הקשר בינינו והחברים, זאת הבעיה שלנו.

שאלה: במאמר מתואר שאנחנו מגיעים לביטול לא בצורה ישירה - שאנחנו פשוט מבטלים את עצמנו. אלא קודם אנחנו הולכים לתת הודיה ודרך ההודיה אנחנו מבטלים את עצמנו. והביטול הוא מין פעולה אוטומטית, שאי אפשר להגיע אליה באופן ישיר.

אנחנו יכולים להגיע לביטול דרך ההתקשרות שלנו עם החברים מתוך הרצון לגלות את הבורא. כשמתבטלים בפני החברים, דרך זה מתחילים להרגיש מה זה נקרא להתבטל בפני הבורא. וכך אנחנו אט אט מגיעים לקשר עימו.

תלמידה: יוצא שאנחנו לא מגיעים למצב הזה באופן אישי אלא במהלך החיבור בינינו?

כמובן נכון.

שאלה: הבורא והשורש זה אותו דבר?

הבורא והשורש? כן, אותו דבר.

תלמידה: ומה הנשמה מרגישה בשורש שלה?

שהיא נמצאת בבית שלה, במרכז שלה, כמו עובר ברחם אימו.

תלמידה: ומה היא יכולה לקחת מהשורש כדי לתת לעולם?

היא יכולה לקחת הכול מהשורש, כדי לתת את הכול לעולם מבלי להשאיר לעצמה כלום.

שאלה: בפסקה לפני האחרונה מוזכר שאדם יכול להגדיל את הכלים במידה והוא מודה לבורא על כך שהוא קירב אותו אליו. האם אפשר לומר שכאן מדובר על הודיה על זה שיש לנו עשירייה, על זה שאנחנו יכולים להרגיש אהבה בינינו בעשירייה, על החשיבות?

כן, גם בזה. אנחנו מודים לבורא על כל אותם התנאים שהוא יצר כדי שאנחנו נתחבר, כדי להשיג אותו.

שאלה: המצב שמתואר בתחילת המאמר, שהאדם כביכול עוזב ומתרחק מהעולם הזה, האם זה מצב של התרחקות מהקבוצה?

לא. בכלל מצב של התרחקות מהעולם כולו, ככל שהוא יותר מתקשר עם הקבוצה, ככל שהוא מתקשר יותר עם הבורא, כך יכולה להיות בו יותר הרגשה שהוא כאילו עוזב את העולם הזה.

תלמידה: למה הוא אומר שהאדם מרגיש שהוא עוזב את משפחתו וחבריו?

למעשה לא נשאר לו כלום, אין לו כלום. כיוון שאת הכול הוא הרגיש באגו שלו. ועכשיו האגו אט אט מתכווץ, מתקטן ויוצא שהאדם כאילו עוזב את העולם הזה. נעלמות לו, נאבדות לו התחושות הטובות של העולם.

תלמידה: כלומר מדובר על משפחה וחברים שהם לא בקבוצה?

גם משפחה וחברים והקבוצה, יכול להיות כל דבר. העיקר שהוא רוצה להתקרב לבורא ובזה הוא מרגיש את עצמו כאילו הוא מאבד את הכול. כיוון שהוא מקטין את האגו שלו, את הרצון שלו, וכאן מופיעים מעברים כאלה.

שאלה: בשיעור הבוקר אמרת שמצב העיבור יכול להיות בתחילתה של כל פעולה נכונה. מה יכולה להיות הפעולה הנכונה במקרה שאתה שונא את העשירייה שלך, או שעשירייה חלקית שונאת אותך, איך להמשיך לעבוד נכון?

לבטל את עצמך בפני העשירייה. זה בכלל מצב נפלא כשאת מרגישה שדוחים אותך. תבטלי את עצמך בפניהם, תעשי כל מה שהן רוצות, ואז תראי כמה מהר תעברי אל תוך תכונת ההשפעה.

תלמידה: אבל אם העשירייה רוצה שאני אעבוד פחות, אז בזה יהיה הביטול שלי?

לא יודע למה הכוונה, אבל מה שאמרתי זה נכון.

שאלה: אמרת שאנחנו לא מכירים את הערך של הקשר עם החברים, או קשר בין אדם לבורא. ובסוף המאמר הוא אומר שבמידה שאנחנו מעריכים את החשיבות, במידה הזאת אנחנו משיגים אותה. איך אפשר להעריך משהו שאנחנו לא מכירים את הערך שלו, מה מבקשים מאיתנו בדיוק להעריך או לעשות?

מה מבקשים מאיתנו? בסופו של דבר, שלא נרצה שום דבר חוץ מחיבור עם הבורא, במילים פשוטות.

שאלה: למרות שאנחנו יודעים שאף פעם לא נוכל להעריך את גדלות הקשר שלנו עם הבורא, זה שאנחנו עובדים זה כבר אומר שאנחנו נמצאים בתכונת ההשפעה. וזה שאנחנו לא יכולים להתחבר עם הבורא, האם זה אומר שאנחנו צריכים להתחבר יותר עם החברים?

כן, נכון מאוד.

שאלה: כרגע בררנו לגבי כך שהאדם מרגיש שהוא נעלם מן העולם. אמרת שהאגו קטן, אבל אנחנו לומדים שהאגו כל הזמן גדל. למה הוא קטן, בגלל הביטול או מאיזו סיבה אחרת?

לא, האגו אולי קטן, אבל הרצון גדל.

שאלה: אגו הוא לא רצון?

אגו הוא הרצון למען עצמי.

שאלה: זה שהאדם מרגיש שהוא נעלם, זה בגלל שהוא לא עובד נכון בעשירייה, או שכך הבורא מעניש אותו, במירכאות, או בגלל חוסר עבודה מצידו?

לא, ככה צריך להיות בדרך. בדרך התיקון של הרצונות שלנו יכולות להיות גם תחושות כאלה.

שאלה: כך כל הזמן יקרה?

מעת לעת הם יופיעו בך ואת תתקדמי, ואתם תראו שאתם תצליחו בגדול.

שאלה: יש לנו שאלה על הגדלת הכלים הודות להודיה לבורא. איך הודיה ושבח לבורא מגדילים את הכלים שלנו, מה הוא התהליך הזה?

כאשר אני מודה לבורא, בכך אני מתקרב אליו, ובצורה כזאת התכונות הרוחניות שלי נפתחות, מתגלות.

שאלה: כתוב בקטע האחרון של המאמר "ויש בזה סגולה שעל ידי זה הוא יכול לזכות שהארה זאת תישאר אצלי בקביעות". האם אחרי השלב שהארה נשארת אצלו בקביעות, יש עוד שלב, עוד שלבים?

למה את צריכה לדעת את זה?

תלמיד: כי יש רצון לקבל גדול.

אל תדאגי, שיהיה לך רצון לקבל גדול ושיהיה לך מילוי גדול, הכול יהיה.

שאלה: מה הקשר, אם בכלל, בין המאמצים שלנו, בין היגיעה בביטול, לבין גילוי הבורא? אני מתכוונת, היכולת שלנו, בכך שאנחנו מתאמצים להתבטל, האם אנחנו מגלים את הסתרתו או את הגילוי שלו? מה הקשר בין שני הגורמים אלה, המאמצים שלנו לביטול, והגילוי או ההסתרה של הבורא?

הפעולה היא לכיוון אחד, אבל אלה הן שתי צורות של התקרבות לבורא. מצד אחד אני מקטין את האגו שלי ומצד שני אני מגדיל את הכלים דהשפעה.

שאלה: בתחילת המאמר מדובר על כך שהאדם עוזב את משפחתו, את החברה שלו ואת חבריו כדי להתבטל לבורא, כמו שכתוב בפסקה הראשונה, האם הוא עדיין מסוגל לתת להם דוגמה חיובית, האם הוא מסוגל לתת להם דוגמה בכלל?

תלוי, לא תמיד. המעבר הזה לא תמיד עובר בצורה חלקה, אבל ככל שאנחנו רוצים להתקרב לבורא, הדברים האלה מסתדרים. אי אפשר להסביר אותם יותר כי אלה הם דברים שאין בהם ביטוי קבוע.

שאלה: מה האדם צריך לעשות כשהוא מפחד מהרצון לקבל שלו?

הוא צריך לאהוב את הרצון לקבל שלו, שדווקא על ידי כך שהוא מתייחס אליו בהבנה, באהבה, הוא יכול לעבוד עימו בעל מנת להשפיע לבורא. נסה לחבק את הרצון לקבל שלך, אבל בתנאי שעימו אתה משפיע לבורא.

שאלה: אבל אני מרגיש את עצמי תלוי בהארה מלמעלה. אם אני אשאר רק עם הרצון לקבל שלי ברור לי שאני אאבד שליטה, ברור לי שאני לא אהיה תחת השליטה של הבורא ולא תחת ההארה של הבורא, אז אני מרגיש תלוי בהארה הזו של הבורא. איך עליי לנהוג?

נכון, אבל אתה תעבור כמה שלבים ותראה איך להסתדר עימו. בכל זאת הרצון לקבל הוא הכרחי, אלא רק שהוא חייב להיות באחוריים של הפרצוף הרוחני.

שאלה: אבל הפחד שלי הוא לעזוב את העולם הזה כמקולל, לא כצדיק. למרות שאני חושש שלא אוכל להתגבר על הרצון לקבל הזה, אני מפחד שאני אעזוב כרשע את העולם הזה במקום כקדוש.

אני מבטיח לך שאם אתה תמשיך כמו עכשיו, תגיע לכל הדבר הטוב. רק תמשיך כל הזמן.

שאלה: כשאתה עוזב את החברים ואת המשפחה, האם אתה עושה את הדבר הנכון?

זה שנראה לך שאתה עוזב את כל העולם כדי להתבטל לבורא, ההרגשה הזאת היא הרגשה שמחייבת אותך. היא מחייבת אותך דווקא לראות שאתה הולך לרכוש את כל העולם במקום זאת. אתה תראה את זה. אולי כדאי להקריא לנו עוד פעם את המאמר.

ד. מהו סיבת הכבידות, שהאדם מרגיש בבטול לה', בעבודה

שמעתי י"ב שבט תש"ד

"צריכים לדעת, כי סיבת הכבידות, שמרגישים בזמן שהאדם רוצה לעבוד בביטול עצמותו לה', ולא לדאוג לתועלת עצמו, שהאדם בא לידי מצב, כאילו כל העולם נשאר לעמוד על עמדתו, רק הוא כאילו נעדר עכשיו מעולם הזה, ועוזב את המשפחה שלו ואת חבריו למען התבטלות לה', היא רק סיבה פשוטה והיא נקראת חסרון האמונה. זאת אומרת, שהוא לא רואה אל מי הוא מתבטל, היינו שאינו מרגיש את מציאות ה'. זה גורם לו הכבידות.

מה שאין כן, בזמן שהוא מתחיל להרגיש את מציאות ה', תיכף נפשו כוסף להבטל ולהתחבר להשורש, ולהכלל בו "כנר בפני אבוקה", בלי שום דעת ושכל. אלא שזה בא לו מצד הטבע, כמו נר שהוא בטל בפני אבוקה.

לפי זה יוצא, שעיקר עבודת האדם היא רק לבוא לידי הרגשת מציאות ה', היינו שירגיש את מציאות ה', ש"מלא כל הארץ כבודו". וזה יהיה כל עבודתו, היינו שכל המרץ שהוא נותן בעבודה, היא בכדי להגיע לזה ולא לשום דברים אחרים. ולא יתבלבל, שהוא צריך להשיג משהו. אלא רק דבר אחד חסר להאדם, היינו בחינת אמונה בה', ולא לחשוב על שום דבר, כלומר שכל השכר שהוא רוצה תמורת עבודתו, צריך שיהיה שיזכה לאמונת ה'.

וצריכים לדעת, שאין הבדל בין הארה קטנה לגדולה, מה שהאדם משיג. היות, שבאור אין שום שינוי, אלא כל השינויים הוא בהכלים המקבלים את השפע, כמ"ש "אני הוי"ה לא שניתי". לכן, אם הוא מסוגל להגדיל את הכלים, בשיעור זה הוא מגדיל את ההארה.

אולם השאלה היא, במה האדם יכול להגדיל את הכלים. התשובה היא, בשיעור שנותן שבח והודיה לה', על זה שה' קירב אותו אליו, שירגיש אותו קצת. ויחשוב על החשיבות שבדבר, היינו שהוא זכה שיהיה לו קצת קשר עם הבורא. וכפי שיעור החשיבות שיצייר לעצמו, בשיעור זה תגדיל אצלו את ההארה.

והאדם צריך לדעת, שאף פעם הוא לא יבוא לדעת את שיעור האמיתי של החשיבות של הקשר בין אדם להבורא. כי אין ביד האדם להעריך את מדת ערכה האמיתי. אלא כפי שיעור שהאדם מעריך אותה, בשיעור זה הוא משיג את מעלתה וחשיבותה. ויש בזה סגולה, שעל ידי זה הוא יכול לזכות, שההארה זו תשאר אצלו בקביעות."

שאלה: האם המרחק שאנחנו מרגישים מהמשפחה כפי שמדובר כאן, הוא תוצאה מהניתוק מהאגו, וכאילו הקשר עם המשפחה כולו מבוסס על אגו, על אגואיזם. מורגש שהמרחק בין המשפחה לביני הוא המרחק ביני לבין הרצונות האגואיסטיים שלי. האם זה נכון?

נכון. אבל תבוא הרגשת המרחק האחרת, הרגשת הקרבה לבורא והרגשת הקרבה לכל האנושות.

שאלה: כתוב שאין הבדל בין הארה קטנה לבין הארה גדולה שאותה משיג האדם. וגם כתוב שאני צריכה להשיג הארה גדולה ואחר כך איך לעשות את זה וכן הלאה.

אך ורק על ידי התרחבות הכלים דהשפעה, בקשר עם החברות ובקשר עם הבורא.

שאלה: כאן כתוב שאפשר להחשיב את זה כסגולה.

מה שאת מקבלת או זוכה כתוצאה מהבקשה שלך לבורא.

שאלה: בקטע האחרון כתוב שהוא יכול לזכות למצב שהארה זאת תישאר אצלו בקביעות. מה היא הארה שנשארת בקביעות?

זאת אומרת, גילוי הבורא שכבר לא נעלם אלא רק גדל עוד ועוד.

שאלה: בקטע הזה לא מובנת הסיבה שבזכותה הוא זוכה להארה קבועה.

ההתמדה של האדם שהוא לא עומד במקום, אלא כל הזמן רוצה להתקרב לבורא.

שאלה: איך לשבח ולהלל את הבורא בצורה נכונה?

בכך שאתה מושך אליו את הקבוצה שלך, ואחר כך את כל העולם. זה הדבר הכי בטוח שאתה יכול לעשות בשביל הבורא.

מעת לעת חיזרו למאמר הזה וקראו אותו שוב ושוב.

(סוף השיעור)