שיעור בוקר 04.03.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

העבודה בעליות וירידות – קטעים נבחרים מהמקורות

כל העבודה שלנו היא בעליות וירידות, אנחנו כבר מבינים את זה ומרגישים את זה על עצמנו, כל אחד ככל שיש לו עליות וירידות. האמת שאנחנו צריכים להיות רגישים ככל האפשר ליותר עליות, וליותר ירידות שאנחנו נעבור, ובהתאם לזה אנחנו נהיה מוכנים לגלות את כל ההבחנות בעולם העליון, בבורא, כי כל העליות והירידות האלו הן בעצם ההכנה שלנו להרגיש את הבורא, להיות עימו ככל האפשר בחיבור אחד.

אנחנו עכשיו נמצאים בעבודה בעליות וירידות, וזה מה שאנחנו רוצים לברר, מה אנחנו רוכשים מעליות ומירידות, עד כמה אנחנו יכולים לקשור ביניהן ומתקדמים על ידי שתיהן.

קריין: קטע 7.

"לפי מידת גודלה של בחינת פנים של המדרגה, כן מידת גודלה של בחינת האחוריים שלה. והשראת האחוריים, היא קריאה והזמנה להשראת הפנים. ולכן היו יודעים ממידת ההיעלם של האחוריים שהשיגו, את מידת הגילוי העתידים להשיג. שנאמר, וכמו ששמע רבי שמעון, שהיה קורא אותו שמעון, ולא רבי שמעון. כלומר, שהשראת האחוריים, שהיא קריאה, הייתה חזקה כל כך, עד שנאבדו לו כל המדרגות ונעשה לאדם פשוט, לשמעון מן השוק. והכיר בזה, שהוא קריאה והזמנה להשגת פנים מאוד נעלה."

("זוהר לעם". "בראשית - א'". מאמר "נעשה אדם", סעיף 159)

אנחנו צריכים לראות גם בירידות שלנו עד כמה אנחנו מאבדים את כל מה שהיה לנו קודם בהרגשה, בידע, בחיבור, בהכרת הבורא, השגת הבורא, ביחס אל החברים, עד כמה שבכל מה ששייך לרוחניות פתאום אנחנו מאבדים ולא נשאר כלום. אני מוצא את עצמי כמו ביער ממש, כמו באמצע הים, לא שייך לכלום. אז אני צריך להבין שזה הבורא, לפני שהוא מעלה אותי לדרגה הבאה, הוא רוצה להוציא ממני כל מה שהיה קודם, שאני ארגיש את המצב הבא בצורה נקייה, ככל האפשר עוצמתית, אישית, אינדיבידואלית, ולכן כך הוא עושה.

לכן לא יכולה להיות עלייה אם אין לפני כן ירידה, והירידה צריכה להיות כזאת שאני מאבד כל מה שהיה לי עד כה ומתחיל את העלייה החדשה מחדש.

שאלה: האם אפשר להגיד שירידות זה כשאנחנו מגלים את הכלים השבורים, וכדי לתקן אותם אנחנו צריכים שוב לעלות. מה צריך לעשות בשביל זה?

עלינו להתנתק מהמצב הקודם וכך להיכנס למצב חדש לגמרי, שהעבר לא יפריע להשגה הנוכחית.

תלמיד: האם תפילה לחיבור מספיקה לזה?

ודאי, אם היא תהיה נכונה זה מספיק.

שאלה: כשאני בונה לעצמי מסגרת וסדר יום של הלימודים שלנו, האם אני צריך לקחת בחשבון שיהיו לי גם ירידות?

לא. אני לא צריך לקחת שום ירידות קדימה, רק עלייה, רק עלייה ועד כמה אני יכול לתאר לעצמי מצב עלייה יותר גדול, שלם, עד גמר התיקון. ואת מה שקורה לי בדרך אני מקבל כאמצעי לעליות יותר ויותר גדולות, זאת אומרת, מאותה עלייה, שהחלטתי לעלות, אני עכשיו מוסיף אליה עוד ועוד הבחנות בירידות ועליות שבאות אלי.

שאלה: כתוב "עד שנהפך לאדם פשוט, לשמעון מן השוק", וכיוצא בזה. מתי זה קורה הקטע הזה, האם בכלל מדובר עלינו, או שמדובר על רמות רוחניות מאוד גבוהות?

על "שמעון מן השוק", מדובר לפני העלייה האחרונה, הגדולה, אחרי הירידה האחרונה הגדולה ואדם מרגיש את עצמו כאילו אין לו שום סיכוי לעלות, אין לו שום סיכוי אפילו להיות במשהו מקושר עם הרוחניות, עד כדי כך נעלמו ממנו כל ההשגות, המדרגות, הדרגות, ההבחנות שרכש קודם, ואז הוא נקרא "שמעון מן השוק".

תלמיד: האם בכלל יש מצב שזה גם יכול להיות קשור אלינו בעשיריות, "שמעון מן השוק", או שזה קצת רחוק מאיתנו?

רחוק, אבל בכל זאת יש בכל אחד.

תלמיד: יוצא שהאדם יכול לאבד את הכול, לא לקום בבוקר, לא רוצה לבוא לשיעור בוקר, אין לו חשק לכלום, הכול רע, זה נקרא שמעון מן השוק?

לא, עוד לא.

תלמיד: איך אני יודע?

משהו מהמושג הזה "שמעון מן השוק" זה כשאדם רואה שאין לו כלום ולא יהיה לו כלום, ואין לו שום תקווה, והוא אבוד לגמרי, ומה שנשאר לו זה רק ללכת לשוק ולהשתתף שם באיזה עבודות השוק, לנקות את רחובות השוק, לפזר אבטיחים, למכור, לסחוב אותם למי שקונה הביתה, וכן הלאה.

תלמיד: כתוב "שהוא קריאה והזמנה להשגת פנים מאוד נעלה." איך אדם יודע שהוא בנפילה כזאת, כמו שמעון מן השוק, שהוא מאבד הכול, שהוא יודע שהבורא קורא לו, והוא יתעלה משם?

יחד עם זה שהוא נופל ורואה שאין לו כלום, משהו נשאר לו ממה שהיה, לא המדרגה הרוחנית, אלא ההבנה שכל הדרך היא מעליות וירידות, ולכן הוא מבין שגם כל הדברים האלה יעברו, גם זה בידי הבורא. הבורא מעל כולם, הכי גבוה, ולכן הוא סומך עליו וממשיך לחלוטין "כשור לעול וחמור למשא". אפילו שלא עוזר לו אף אחד, לא הבורא, אפילו שהחברים עוזבים והוא בעצמו לא יודע איפה הוא נמצא, כאילו שזרוק באיזה מדבר, הוא בכל זאת ממשיך את שלו בצורה שהוא לא רוצה לראות יותר כלום קדימה חוץ מאותו מצב שעכשיו הוא מבצע. יכול לבצע משהו? עושה. וככה זה מרגע לרגע, בלי חוכמות, בלי תכניות גדולות. זה נקרא "שמעון מן השוק".

תלמיד: אני יכול למנוע את המצב הזה אם אני מחובר לעשירייה, לא להיות במצבים כאלה, כשמעון מן השוק, או שזה מצב הכרחי?

אני חושב שלהרגיש את זה, זה מצב הכרחי, אבל כך אני חושב.

תלמיד: אם יש עשירייה יש ערבות הדדית, אחד יכול לעזור לחברו לא להגיע למצב הזה. זה מצב מסוכן מאוד, כי אנשים בורחים ממצב כזה, אין להם את הכוח לעמוד בזה ולהגיד עכשיו בוא תתרומם מעל זה ואנחנו נחזור לעצמנו. אני באופן אישי נמנע מהדברים האלה, כי אני יכול ליפול ולעוף מחוץ לעשירייה, יש סכנה מאוד גדולה.

ודאי, אתה יכול ליפול ולעוף החוצה.

תלמיד: העשירייה יכולה לעזור לי לא להגיע למצבים כאלה?

אני לא חושב שיש לנו אפשרות לברוח, או במשהו לשנות את הגורל שלנו, אלא צריכים עד כמה שיותר לקיים עצות, זה הכול.

תלמיד: "שמעון מן השוק" זה גורל?

"שמעון מן השוק" זה חלק מהגורל של כל אחד ואחד שהוא צריך להרגיש בתוכו ולקיים את זה. מה יש בזה? סך הכול אתה רואה שלא אתה בעל הבית.

תלמיד: למדנו ששמעון נפל, נהיה שמעון מן השוק. איך הוא התרומם מהנפילה, מהאפס בחזרה למעלה?

את זה אנחנו נלמד בזוהר. שם הוא מסביר יפה מאוד.

שאלה: אתמול בררנו בדיוק את הנושא הזה בעשירייה, ונותר בי הרושם שכל הירידות שלנו הן למטרת עליה, בדיוק כמו הדוגמה עם שמעון שנפל מאוד עמוק אבל בשביל עליה מאוד גבוהה. והדוגמה השנייה עם האר"י, כאשר הוא רצה לעלות עם התלמידים לירושלים ולא יצא לו, האם גם זאת הייתה ירידה לצורך עליה?

בוודאי. כל זה כדי בסופו של דבר להגיע לתיקון המלא, רק לצורך זה.

שאלה: איך ההבנה המשותפת הכללית שגילינו בכנס יכולה לעזור לנו לעלות ממדרגה למדרגה?

אנחנו מרגישים עכשיו שכבר נמצאים אחרי הכנס ומצפים לעלייה הבאה. העלייה הבאה מגיעה בערך בעוד חודש שזה פסח. פסח זה מהמילה "פסח", אלו קפיצות. ואני מאוד מקווה שבזמן החג, אם בישראל או מחוץ לישראל, שוב נשתדל להתחבר בכל האפשרויות בינינו, בין החברים שלנו בכל העולם. ובאמת, אורות של פסח שמאירים עלינו בזמן החג יכולים לעשות פלאים. הם יכולים להוציא אותנו בהרבה מאוד מהאגו שלנו לחיבור בינינו ועם הבורא. אני מאוד מקווה שעוד מעט זה יקרה.

החברים שלנו מכינים לנו עכשיו תכניות, וכשנקבל את התוכניות האלה נתחיל ללמוד אותם, כי יש לנו הרבה דברים ללמוד בפסח. פסח הוא סמל ליציאה מהאגו שלנו שנקרא "מצרים", ואנחנו נשתמש בזה במלוא הכוחות עד הסוף, ככל האפשר. נקווה שנברח משליטת האגו שלנו, מעל מנת לקבל, מלא לשמה, ונעלה את עצמנו לעל מנת להשפיע, ללשמה, ונתחיל להבין את מה שהזוהר כותב לנו, בעל הסולם ורב"ש בצורה אמיתית. גם בינינו יהיה קשר יותר גדול ורוחני, בין נשים, בין גברים, כמו שכולם יוצאים ממצרים, גם הגברים וגם הנשים. נשתדל לעשות את זה, אני בטוח שנצליח.

בקשר לזה אני רוצה לעורר אתכם לשאול שאלות את החברים שלנו שאחראים על האירועים של החגים, תפנו אליהם ותנענעו אותם.

שאלה: שמעון מן השוק, האם בנפילה הזאת הוא שמר על הקשר שלו עם הבורא או איבד אותו?

הוא שמר רק בחוט אחד, כי הוא הרגיש שאין לו שום קשר עם הבורא. אבל כדי להרגיש שאין קשר עם הבורא, הוא היה צריך בכל זאת להיות מקושר באיזה חוט אחד. זהו שמעון מן השוק. אבל הוא החזיק בו וזה היה בשבילו כל החיים. זאת אומרת, ההרגשה הזאת שאני מנותק, הרגשת הנתק, צריכה להיות גם בהרגשת הקשר המינימלי, וזה מה שנשאר לו.

שאלה: אחרי הכנס אני מרגיש הרבה כוחות כדי להמשיך. מה ההכנה הנכונה לזמן הפסח?

אני לא יודע מהן ההכנות לפסח. האחראים צריכים להכין לנו חומר ואנחנו נלמד יחד. אתה שואל אותי שאלה פרטית, "מה ההכנות"? אני לא יודע כלום. אני לא רוצה לקשור את מה שעומד לפניי עם מה שהיה בעבר ועברתי קודם. בשביל מה לי לסחוב את כל ההבחנות, ההבנות, המושגים שלי שידעתי לפני שנה? היום אני נמצא במצב אחר, ואני גם אקבל מהבורא משהו חדש. לכן אני לא רוצה להשתמש בכלום ממה שהיה, כאילו שאין.

כתוב בהרבה מקומות שהמקובלים הגדולים התפללו לשכוח לגמרי את כל מה שהם ידעו. וכל מה שהם ידעו, אנחנו לא נוכל למלא בזה את עצמנו עד סוף החיים. הם היו מתפללים, "אנחנו רוצים לשכוח ולהיות ריקים לגמרי", למה? כדי לקבל את כל התורה הזאת מחדש.

לכן אני לא רוצה ללכת לפי תכנית הלימוד של השנים הקודמות. עכשיו לפני פסח, כשאני מתחיל ללמוד את ענייני פסח - איך אני במצרים, מה זה נקרא "מצרים", התנאי לצאת ממצרים, לאן לצאת ואיך לצאת, על ידי איזה כוחות - את כל הדברים האלה אני רוצה להחיות בי מחדש, כאילו שלא היה כלום, לרשום את כל הדברים האלה על נייר נקי. לכן אני אפילו לא פותח את מה שרשמתי פעם, ויש לי הרבה רשימות על פסח, אלא תמיד מחדש. אז אנחנו נלמד.

תלמיד: רצינו להגיד שמבחינת חומר לימוד לפסח, אנחנו כבר מוכנים עם תוכנית לימודים לחודש ימים ויכולים להתחיל בכל רגע שתגיד.

אני חושב שאנחנו צריכים להתחיל ללמוד על פסח.

תלמיד: אנחנו נערכים לקלוט ולארח חברים מהכלי העולמי ומהכלי הישראלי שמעוניינים להגיע למרכז. אנחנו מתכננים לעשות שבוע גדוש של הרבה אירועים שיכללו שיעורי בוקר, שיעורי צהריים, סעודות ופעילות חברתית. אנחנו רוצים להתייחס לזה כאל מגה אירוע שבו אנחנו ממש מתחברים ומתגבשים יותר ויותר סביב הרעיון של פסח. מתוך הלימוד המשותף, יהיה לכולנו יותר ברור איך לפעול נכון.

אני מסכים לכל דבר שתרצו, וכל עוד אני מסוגל אני אשתדל להיות בכל פעילות. אבל צריכים להתחיל לשמוע תגובות מהכלי העולמי, מי יבוא, מאיפה, איך, ובהתאם לזה נראה מה אנחנו עושים ואיך אנחנו מארחים אותם. אבל תכניות הלימוד צריכות להיות מעל זה.

תלמיד: אנחנו רוצים להגיד לכל החברים מהארץ ומהעולם שכלום עדיין לא סגור, אתם יכולים לפנות אלינו בכל שלב, בכל שאלה, הערה, הצעה, אנחנו דווקא רוצים לשמוע אתכם, ונביא בחשבון כל הערה ותגובה.

אף אחד לא יכול לצאת ממצרים לבד, רק כשתופסים כולם את כולם, מחזיקים כולם בכולם, גברים, נשים וטף, אז יכולים לברוח ממצרים. לכן נעשה את המאמץ הזה בחג הבא עלינו לטובה.

שאלה: אם הבורא יעלה אותי למדרגה הבאה, אז במה העבודה שלי פה?

להיות מוכנה לזה, לרצות בזה, לבקש ממנו, ולא לבד אלא יחד עם החברות.

שאלה: מהו הדבר האחד שרבי שמעון החזיק בו, האם זאת אמונה, האם זה משהו אחר?

שמעון איבד קשר עם הבורא, ולכן נשאר לו רק השוק שאיתו הוא מרגיש את הקשר. וכאן הוא צריך לעשות עבודה, איך מתוך השוק הוא מתעלה בחזרה קצת לקראת הבורא ומחזיק בו. זאת עבודה לא פשוטה, זו עבודה קשה. אבל עם כל זה הוא יודע שאם הוא יבצע את העבודה הזאת, אז זאת תהיה העבודה האחרונה ואחריה יתגלה גמר התיקון.

שאלה: איך עשירייה צריכה להתכונן למצב של שמעון מן השוק כך שהיא תתמודד עם המצב כהזדמנות להתעלות מעל ההרגשה שמצייר הבורא?

העשירייה צריכה להיות מחוברת במטרה אחת, ברצון אחד, כלומר בלב אחד, שדווקא את זה הם רוצים להשיג, את הקשר ביניהם ועם הבורא. אם יהיה להם כזה רצון, ובעולם שלנו הם יתקיימו כמו כל היתר, כמו רובוטים, אז הם יצליחו. אני בטוח שאנחנו כבר יכולים להשיג מצב כזה.

שאלה: הנשים נותנות התרשמות מאוד חזקה, יש להן גדלות בורא עצומה. אני לדוגמה בודק את עצמי ואני רואה שאין לי כזאת גדלות בורא כמוהן. אני חושב שגם לי יש, אבל אישה שלומדת איתי 20 שנה היא כמו כור גרעיני לגדלות הבורא. איך להשתמש במתנה הזאת שהבורא נתן לי?

אתה צריך להשתדל לספוג בפנים את הרצונות לתיקון, את הרצונות לחיבור, מכל הסובבים אותך שמשתוקקים לזה. תקנא בכולם, לא בקנאה רעה אלא בקנאה טובה, וכך יהיה לך יותר רצון וגם האחרים יקבלו ממך יותר רצון, וזה נקרא "איש את רעהו יעזורו", אחד יעזור לאחר.

שאלה: לגבי שמעון מן השוק. האם הבורא בודק אותי אם במצב של קטנות אני יודע איפה אני נמצא?

הבורא בודק אותך בהתאם לכמה אתה מסוגל להצטרף לאחרים, להיות כלי של אדם הראשון, כדי שהבורא ימלא את הכלי.

שאלה: במצב של "שמעון מן השוק" יש משהו אגואיסטי. לפני עשר שנים כשנכנסתי לקבלה היה נראה לי שהקבלה היא איזה גילוי ועוד רגע אנחנו נגיע לגמר התיקון. ועכשיו במצב של לשכוח את הכול ולא לחזור למצב הקודם יש משהו אגואיסטי. במצב של שמעון מן השוק, מה קורה עם הקבוצה, עם העשירייה?

אל תדאגו, אתם תצליחו בכול. פשוט להתקדם לפי הלו"ז, הכול יבוא בזמנו.

שאלה: האם הרגשת הריקנות גם כלולה בהרגשת הירידה?

כן.

תלמידה: איך אפשר לדעת שמצב כלשהו של ריקנות הוא ירידה כהכנה לעלייה למדרגה הבאה, או שהגעתי לריקנות כי זלזלתי בלימוד?

את זה קשה מאוד לדעת, ואני גם לא חושב שאפשר כל כך לדעת, אלא אנחנו צריכים פשוט להמשיך. מכל מצב אנחנו צריכים להתעורר, להתאושש ולהמשיך.

שאלה: אנחנו משתדלות לקיים את הבירורים בעשירייה כמו שאתה ממליץ לנו, אבל יש הרגשה שאנחנו לא מסוגלות לשנות את היחס זו לזו, אין כוח כזה. איך להתרכז במטרה באופן שמתקן את הרצון בלב ושהאהבה תבער יותר מכל הבירורים הקטנוניים שלנו, שפשוט תעלה אותנו למעלה?

כל יום ויום תהיו בקשר ביניכן, זה דבר ראשון. דבר שני, תראו כל הזמן זו לזו דוגמה כמה כל אחת משתוקקת לקשר וכמה אתן מצפות בקשר הזה לגלות את הבורא. המטרה צריכה להיות גילוי הבורא, והמטרה צריכה להיות ברורה. אני לא רוצה להיות סתם קשורה לחברות, אלא אני רוצה להיות בגילוי הבורא ולשם כך אני מתקרבת לחברות.

תלמידה: האם אפשר להגיד שבצמצום שלנו אנחנו יוצרים נפילה מבוקרת?

אני לא רוצה להיכנס לחכמות למיניהן. ואני ממליץ גם לך לא להתחכם.

שאלה: איך אנחנו צריכות להתארגן מבפנים בצורה נכונה בשביל לקבל את הקריאה של הבורא, מנפילה עמוקה לעלייה?

רק להיות קרובות יותר זו לזו, לא צריך שום דבר מעבר לזה.

שאלה: אמרת שבמצב של ירידה, אפילו שהחברים עוזבים אותו, הוא מרגיש במדבר, אבל יש לו קצה של חוט שזה גם יעבור. מה זה קצה החוט הזה?

קצה של חוט זה מה שהבורא זורק לאדם ובזה הוא מציל אותו, לא נותן לו לגמרי ליפול.

תלמידה: אפילו שהוא לבד בלי החברים?

כן, אפילו שהוא לבד. כך הבורא רוצה ללמד אותו.

שאלה: איך נראה בעשירייה החוט שהבורא שולח?

שיש לי איזה קשר לליבו של החבר.

תלמידה: אם כך איך אנחנו יכולות לעזור לחברה שאיבדה את האמונה ולא זוכרת כלום מכל ההרגשות שהיו לה?

לאט לאט להכניס אותה לקשר בינינו ולהחזיר אותה לחיים. היא תחזור לחיים.

שאלה: איך אפשר למצוא את אותו חוט הקשר כמו שמעון כשנפל, מה אנחנו צריכים להכין מראש כדי שנמצא את אותו קצה חוט מינימלי בירידה הזאת?

צריכים להתחיל מרחוק. למצוא קצה חוט מינימלי לכך אנחנו קשורים יחד זה איכשהו אפשרי, אבל כדי למצוא את קצה החוט שאנחנו קשורים עם הבורא זה על ידי לימוד משותף. יש כמה מאמרים כאלו או תהילים שיכולים לעורר את ליבנו, על ידם צריך להשתדל לעורר את עצמנו. זה טוב שאתם נמצאים במצב שאתם רואים עד כמה אתם חייבים כזה חומר. זה מצביע על מצב טוב, שאתם נמצאים בירידה והיא כבר מתקרבת לעלייה.

תלמיד: האם הוא הכין את זה מראש, כי הוא ידע שיהיה לו כזה חוט שיעזור לו? האם הוא בנה את התנאים שהוא יוכל לעבור את הירידה?

לבורא אין זמן. הוא לא צריך להכין את זה מעשיו להבא, אצלו כל הדרך עבר הווה ועתיד נמצאים יחד, ולכן הוא לא עובד לפי השעון כמו בן אדם. אנחנו עוד מעט נרגיש את זה.

שאלה: האם להתקרב זה אומר לצמצם, לקצר את הזמן בין ניתוק לחיבור?

כן, ודאי שהזמנים מתכווצים. זה נקרא "מקדשים" את הזמנים.

שאלה: עד כמה אנחנו צריכים להתחשב או לשים לב לירידות ולעליות שלנו?

אנחנו צריכים לדאוג לעליות וירידות רק עבור החברים, שבזה אנחנו רוצים לעזור להם.

תלמיד: אתה יכול להסביר את ההבדל בין מכשולים שמקבלים כל הזמן באופן קבוע לבין מכשולים שמקבלים לפעמים?

לא, זה לימוד ארוך. זה לא לעכשיו.

שאלה: מה זה אומר שמעון מן השוק? מה זה אומר "שוק" בלימוד שלנו?

שוק זה נקרא החיים שלנו. כל החיים שלנו נקראים "שוק". עבודה, משפחה, ילדים, כל מה שיש לנו, שאנחנו רוצים כל פעם לקנות משהו, למכור משהו, הכול שוק.

שאלה: בכנס הקודם התכוננו לבנות בית אחד ולהרגיש את העשירייה בלב אחד. האם יכול להיות מצב של נפילה והכרה של הנפילה לפני העלייה, שנרגיש את זה בכל העשירייה כשמעון מן השוק, או שזה מצב פרטי?

אפשרי, אל תדאגו אנחנו מתקדמים כמו שצריך, אתם תראו איך יהיה המפגש הבא שלנו ואיך נרגיש אחריו.

(סוף השיעור)