בכחול - עצות פרקטיות מרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 24.1.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 -אמונה למעלה מהדעת*

1. מה שאנחנו צריכים זה *כניעה ללא תנאי*, כלומר אני חייב לקבל עזרה מלמעלה נגד האגו שלי, נגד הרצון שתמיד מושך אותי לכל מיני כיוונים. *מה שאני רוצה רק זה דבר אחד, עזרה מלמעלה*. להגיע למצב שאני מבין שהעתיד שלי תלוי רק בכמה שאני מקבל מלמעלה כוח השפעה.. אמנם גם הגישה הזאת, הבקשה הזאת, הנטייה הזאת הם גם עדיין אגואיסטיות, כי עוד לא קיבלתי שום דבר מהשפעה, אז גם הרצון להשפעה הוא אגואיסטי, אבל בכל זאת זה נקרא *מלא לשמה באים ל-לשמה*. כך אנחנו מתחילים את הדרך ברוחניות, רוצים לקבל לשמה, אפילו שזה נגד הרצון לקבל, וכך מתקדמים.

2. ש: מה כלומר לדאוג רק לתועלת הבורא?
   ר: דוגמא אני יכול לתת לך מהעולם הזה. איך אמא, אישה שמולידה תינוק... הרצון שלו הופך להיות למעלה מהרצון שלה. הרצון שלו הוא שקובע את הכל המעשים, כל המחשבות, כל הנטיות, כל מה שיש לה. הוא מפעיל אותה עכשיו במקום הרצון שלה... כך *אנחנו צריכים להשתדל להגיע למצב שגדלות הבורא, כמו תינוק כלפי האמא, תפעיל אותנו, ואנחנו נעבוד רק לשם זה*.
   
   האמונה למעלה מהדעת שאנחנו רוצים לפתח היא כבר הרגשת ההשפעה האמיתית. למעלה מהדעת, למרות הדעת, לכן זה לא מגיע אלינו. אנחנו לא יכולים למצוא אותה בתוכנו, אלא יש כאן יחס מיוחד בינינו בקבוצה ובבורא. *אנחנו יכולים ע"י היחסים שלנו בקבוצה להגיע למצב שהבורא, הכוח העליון, יהיה יותר חשוב לנו מעצמנו*. זה יהיה אצלי העיקר. יותר ויותר נתקדם למצבים שעל פני כל ההפרעות נגיע למצב שהבורא יהיה יותר חשוב. *תארו לעצמכם שיש איזשהו כוח שאתם מתחילים להרגיש, שחשוב לכם יותר מעצמכם*. זה נקרא שאתם מתגברים על הרצון לקבל הקטן שבינתיים יש בנו.

3. ש: מה התפילה להמית הרצון לקבל שמתקבלת בבורא?
   ר: התפילה מבטאת את הרצון שלך. לא את מה שקורה, אלא את מה שהיית רוצה. כלומר אפילו שאתה לא כל כך רוצה, אלא מתאר זאת, אפילו שאתה מקנא במשהו וקנאה זה כאילו דבר רע, אבל אתה רוצה שזה יקרה. לכן אתה כך מתקדם. הבורא כולל כל המחשבות והרצונות של כל אחד וכולם יחד. גם מה שמתברר בכל אחד ואחד ובכולנו יחד בכל רגע ורגע, זה הכל נמצא ומורגש בתוך המציאות שנקראת בורא.

4. ש: מה יש בהתפעלות מהחברים שמקרב אותנו ללשמה?
   ר: בעיקר קנאה תאווה וכבוד. כתוב שקנאה תאווה וכבוד מוציאים אדם מן העולם. אנחנו צריכים להתרשם מהחברים, להתרשם מרצון לקבל יותר גדול, מהמאמצים שהם עושים. כך אנחנו צריכים לחמם את עצמנו בקנאה. *אני מקנא בהם שהם גדולים, שהם לא עצלנים כמוני, שהם יודעים לקבוע עיתים ללימוד, לפגישות, לכל דבר. אני דווקא מרגיש את עצמי הכי גרוע מהם, וכמו שרב"ש כותב, אני מתבייש ממעשיי הפעוטים. כך האדם מתקדם*. קנאה זה דבר הגדול מאוד, זה במקום הראשון, קנאה תאווה וכבוד, שעוזר לנו לצאת מהמצב הנוכחי ולהגיע למצב יותר גבוה.
   
   אנחנו צריכים לקבל שמה שיש זה אידיאלי, והבורא עשה את זה, ובשבילי עשה. ואני צריך לקבל את זה ולהודות לו, ולאהוב את כל אחד ואחד, כי הבורא כך עיצב אותו, את כל חבר וחבר. עיצב אותו כך לפניי, כדי שדווקא שע"י זה אני אגיע אליו באהבה. אני בזה מגיע לאהבת הבורא, כי הוא מייצב כל חבר וחבר, ואם אני מתקרב לאהבה לכל חבר וחבר, כך אני מתקרב לאהוב את הבורא. זה נקרא מאהבת הבריות לאהבת ה'.

5. *הבורא כאילו אומר לי: "אם תמצא דרך להידבק אליהם, אתה תידבק אליי. אם אתה לא יכול להידבק אליהם, תפנה אליי ואני אעשה לך את זה. כלומר שתהיה לך תמיד לפניך סיבה איך לפנות אליי. אני שם לפניך חברים, ותאר את עצמך כלפיהם כמו כלפיי, אומר הבורא, ובקש ממני. אני אעשה כל השינויים כדי שתוכל להתקרב אליהם*".

6. ש: איך אפשר לזהות אם עובדים באמת לכיוון השפעה או קבלה?
   ר: *אתה צריך לראות האם אתה מקבל מה שחברים עושים אומרים ומדברים, או לא? זה בדיוק מקום הבדיקה, הטסט שלך. איך אתה מתייחס אליכם כאמצעי לדביקות בבורא*?

7. ש: איך אדם מגיע להכרה שהוא מיצה את כוחו ויש צורך לבקש עזרה מהבורא?
   ר: זה סימן שעוד לא הגענו לסוף. אבל אם אדם משתדל להגיע, באמת משקיע את עצמו בזה, הוא מהר מגיע למצב שאין לו עוד כוחות. לאן הוא צריך לפנות? רק לבורא. הוא מגלה שהוא נמצא בחוסר אונים. אבל זה דרך חיבור בעשירייה, בקבוצה.

8. *אמונה למעלה מהדעת זו נקודה שחופשית מהרצון לקבל*. היא קובעת, למעלה מהרצון לקבל, מה היא רוצה להיות. זה נקרא להיות עם חופשי. זה ברצון שלנו, בארצנו. זו נקודת הבחירה שלנו, בשביל מה אנחנו צריכים אותה? כי *אם לא אהיה חופשי מהרצון לקבל שלי, לא אוכל להיות דבוק בבורא*.

9. ש: האם לקנא ברצון משותף של חבריי או בחבר ספציפי?
   ר: גם בחבר ספציפי וגם בכל חבריי, בכל הכלי העולמי. אני צריך למצוא איך אני מקנא בהם.
   
   *אני מסתכל עכשיו על כל הכלי הנשי, ורואה לפי העיניים שלהן, לפי המבט שלהן, כמה הן רוצות להבין, להרגיש, להתקרב לאותם הערכים שאנחנו עליהם מדברים. כשאני מסתכל עליהן אני ממש נכנס דרך העיניים שלהן לתוך הלב שלהן, ומגלה בכל לב ולב איזושהי נטייה לגילוי הבורא. זה לא חשוב לב של גברים או של נשים, זו פשוט עטיפה שונה של גבר ושל אישה, אבל באמת, בפנימיות הלב, אין שום הבדל*.

10. ש: מאיפה לאדם לדעת אם מתפלל נכון?
    ר: מאיפה לדעת? מלמעלה מהדעת. הוא כותב לך כאן, אחרי כל מילה הוא אומר: להתפלל. להתפלל כלומר לפנות לבורא כל פעם מתוך מצבים חדשים, להשתדל להיות רגיש לכל מצב מצב. אין רגע כמו אצלנו, השעון מתקתק. *האם אתה משניה לשניה שהשעון מתקתק, מרגיש הבדל בשניות האלו או לא? שניות בהרגשה שלך. כל פעם זה קופץ, אז כל פעם, כל שניה אתה מרגיש במצב שונה, ומכל מצב ומצב שנעשה בך שונה, אתה פונה לבורא ומתפלל, מבקש קירבה, דביקות, עזרה*.
    
    ש: שהתפילה משתנה כל רגע?
    ר: ודאי שכל רגע. *אם התפילה לא משתנה כל רגע, זאת לא פנייה. אתה לא יכול כל הזמן להגיד אותו דבר לבורא. אתה חייב כל הזמן לברר, לברר את ה-בעד ונגד, ובאיזה אופן אתה נמצא לעומתו, ומה אתה רוצה שיקרה. כלומר כל דבר ודבר מעורר בך הרבה מאוד רגשות והכרחיות לחיבור*.

11. ש: השתתפות בשיעור הבוקר זה שכר?
    ר: נכון. *אני צריך לקבל את הנוכחות שלי בכל פעולה ופעולה קבוצתית שמקדמת אותי איכשהו למטרה הרוחנית, כבר כשכר*. כך לראות זאת.

*חלק 2 - חכמת הקבלה והפילוסופיה*

12. אנחנו אומרים שאין קשר בכלל בין 2 העולמות, הגשמי והרוחני. רוחני זה מה שאנחנו מקבלים בתכונות שלנו בלמעלה מהדעת, בע"מ להשפיע. הגשמי זה שאנחנו נמצאים בחושים שלנו ע"מ לקבל, זה הכל נקרא עולם מדומה שלא קיים. רק בדמיון שלנו הוא קיים. לכן אין דבר כזה שאחד מוליד את השני, כלומר שעולם הרוחני קשור לעולם הגשמי, שמשהו משתלשל מהעולם העליון לעולם התחתון.. לפי חכמת הקבלה, העולם שלנו הוא העולם המדומה שקיים ברצון לקבל שלנו בלבד.

13. אין בזמננו מקובלים, אין בזמננו אנשים שנמצאים בדרגת נביא. לכן אין לנו אפשרות להופיע לפני הקהל ולהגיד שאנחנו נמצאים בקשר עם חכמה עליונה, ואנחנו לומדים משהו שיכול להביא לאנושות אור, גאולה מכל האגו שלנו, מהרצון לקבל שלנו. מה לעשות, אין חכמים בימינו שיכולים להעריך את חכמת הקבלה ולתת לה מקום להתפתח בשדרות העם.

14. אנחנו צריכים בכל זאת להציג את עצמנו כמרכז מיוחד ללימוד, להפצה ולמימוש של חכמת הקבלה בקרב האנושות. אנחנו מוכנים לקבל את כולם ולקרב את כולם לחכמה זו. זה הכל. מה שאנחנו מסוגלים, נעשה.