בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 8.4.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1, פסח - מקוצר רוח ומעבודה קשה*

1. את כל ההפרעות שמתעוררות בנו מיום ליום אנחנו מקבלים כחלק בלתי נפרד מהדרך שלנו. דווקא ע"י כוח ההתגברות שלנו, כוח ההתנגדות לאגו שלנו שנפתח כל יום יותר ויותר, כך אנחנו הולכים קדימה.

2. מפני שאנחנו בכל זאת גוף גדול, נתחיל להרגיש שהמחשבות והרצונות שלנו מתחברים, מתערבבים ונכללים זה בזה, לכן כל אחד ואחד יש לו כלי גדול כל פעם יותר ויותר. בהתחלה הוא רואה שהוא נכלל אולי בצורה חיצונה יותר עם החברים, אבל אח"כ הוא ירגיש שהוא ממש מתחיל להיות כלול מכל מיני דעות, מחשבות ורצונות של כולם, כל הכלי הגדול שלנו, או לפחות עשירייה, ואח"כ יותר מעשירייה. כך נתקדם עד שהפרטים האלה יתחברו יותר ויותר.
   
   אנחנו נבין שזה לא סתם פרטים של התקשרות שלי לחברים, קרובים או רחוקים, אלא שההתחברות הזאת מביאה לי מידת חיבור בינינו שהופכת להיות לרשת קשר, למבנה הרגשי, השכלי. *ככל שאני נכלל בהם, זה הופך להיות מבנה הרוחני, כי כל מה שלא אני אלא מחוצה לי, זה כבר רוח*.
   
   *מיום ליום אני אשתדל, אשתוקק, אסדר לעצמי נטיות להיות יותר נמצא בתוך החברים שלי, בתוך כל חברי בני ברוך. להיות בהם, לקבל מהם, לשתות מהם, לשמוע, להרגיש.. דווקא ע"י כך שאני נכלל בהם ורוצה לקבל מהם את ההתעוררות, נטייה להתחברות, בכך אני מגדיל את הכלי שלי לגילוי הבורא*.

3. אנחנו ממשיכים בדרך. נשתדל לעבור כמה שיותר מהר את הפרקים והקטעים האלו. אתם אח"כ, כמו שאני שומע ומשתתף איתכם בכל הקריאה הזאת באמצע היום, אנחנו נעבור גם באמצע היום על הדברים האלה. כדאי להיות שקוע בכל הקטעים האלה כל הזמן, כמה שיש לכם, כמה שיש לכם הזדמנות, שוב לקרוא אותם ולהיכנס בהם יותר ויותר.

4. *במאמץ שלי להתכלל בהם אני מגלה שאני נכלל בבורא שנמצא בתוכם*. הבורא נקרא בוא וראה. בוא נקרא שאנחנו נכללים יחד כמה שאפשר, לאבד את עצמו כל אחד ולהתכלל באחרים. ו-ראה נקרא שאז אנחנו מרגישים את הכוח שממלא את הביטול ההדדי שלנו זה לזה.

5. יש לנו הרבה פעולות, אבל הכוונה צריכה להיות אחת אפילו שהפעולות לגמרי שונות. תבדוק את הכוונה וזהו.

6. הגלות מתקרבת למצבים שאנחנו לא מסוגלים לסבול אותם. עד כדי כך הם נעשים יותר ויותר קשים, הם מבלבלים אותנו, מושכים אותנו, הם ממש לוחצים על כל העצבים שלנו ואנחנו מגיעים למצבים שמתחילים לשנוא זה את זה, ולדחות זה את זה ויש ספיקות בכל אחד ואחד על הדרך. זה מה שכתוב גם בכל סיפור גלות מצרים, ומסבירים מקובלים כמה העניין הזה קשה. כל העבודה שלנו היא רק בחיבור בינינו, עוד ועוד מעל כל הספיקות וההפרעות.
   
   כשאנחנו כל זאת *לא עוזבים את הדרך, עוד לא יוצאים ממצרים, מהחושך, מכל הקושי, אלא ממשיכים בעבודה שלנו, בחיבור בינינו, אז אנחנו מגיעים למצב שלא מסוגלים כבר להחזיק, וצועקים*. אז מגיעות באמת מכות, אנחנו לא מסוגלים לסבול את השעבוד הזה, שאנחנו נמצאים באגו שלנו ולא רואים בכלל כמה נמשיך כך. *זה נקרא חושך מצרים*, ואז אנחנו מגיעים למצב שבכל זאת *בצעקה שלנו ובמאמץ שלנו לא להיפרד, אנחנו זוכים לכך שנפתח לנו פתח איך אנחנו יוצאים מע"מ לקבל לע"מ להשפיע, לחופש מהאגו שלנו*.

7. אנחנו עוברים מצבים פנימיים לא פשוטים. ככל שאנחנו עובדים בינינו להתחבר יותר למרות הלחץ שיש מבפנים על כל אחד ואחד, אם אנחנו בכל זאת לא עוזבים, אנחנו מתקדמים, עד כדי כך *שזה נקרא שמתקרבים לגאולה*.

8. *אין דבר יותר קשה ממה שאנחנו עוסקים בו. רוצים להתרומם מעל האגו שלנו ולהיות קרובים יותר לחברים ודרכם לבורא. זה המאמץ הכי גדול שיכול להיות בעולם שלנו לפני היציאה לרוחניות*.

9. *לא שקשה לעזוב את הטבע האגואיסטי שלנו, אלא זה בלתי אפשרי*. בגלות הזאת אנחנו מגלים כמה אנחנו יותר ויותר שקועים באגו שלנו. כל *הגלות באה כדי להראות לנו שאנחנו לא מסוגלים לצאת מהאגו שלנו, לא מסוגלים, ואז אנחנו מגיעים לצעקה אמיתית*.

10. לא לפחד ולא להתבלבל מכך שאנחנו נעשים יותר חלשים. הרצון לקבל נעשה יותר גדול ואני רואה אותו בצורה יותר אמיתית, אבל ניתן לי לראות זאת בצורה מאוד מדויקת. הבורא מודד בדיוק כמה לכל אחד ולכולנו יחד מגיע לגלות את הרצון לקבל, כמה האגו שלנו ממש נגדנו, כדי שנגלה אותו כחומר מיוחד, כעזר כנגדו. דווקא כך נגלה כמה אנחנו לא מסוגלים להתקדם וצריכים לפנות לבורא, אין לנו ברירה.

11. ש: ההרגשה הזאת שנהייתי גרוע, איך לגלות אותה?
    ר: אני לא יכול לקיים מה שקיימתי אתמול. אני לא יכול להיות בקשר עם החברים כמו שהייתי אתמול. בא לי להתרחק מהם קצת. אני לא מרגיש נטייה אליהם כמו מקודם. כך האדם מרגיש שהוא נעשה יותר גרוע. אני לא כל כך רוצה ללמוד, אני לא מרגיש נטייה לבירורים, ללימודים, לשום דבר. לא לגמרי אבל פחות מקודם. זה מה שמתגלה גם כלפי החברים, גם כלפי הלימוד, כלפי כל הדרך. הכל מפני שהרצון לקבל שלי הוא מתגלה יותר ויותר.
    
    ש: אם אני לא הולך ללימודים נהיה לי יותר קשה להתקדם, אז הכל בסדר זה סימן לרוחנית?
    ר: זה שקר. אני יכול להצדיק את עצמי בכל מצב, זה נכון, אבל *זה שאני לא הולך ללמוד ומצדיק את עצמי, זה ממש שקר. אנחנו צריכים למדוד את עצמנו לפי מה שניתן לנו. ללמוד, הייתי בשיעור, שאלתי שאלות, שמעתי תשובות, התקדמתי לפי הטקסטים שאנחנו קוראים, השתתפתי בישיבת חברים, בתפילה שלנו? אז נקרא שאני מתקדם. אני יכול לעשות V על כל מיני פעולות שלנו. אם אתה לא נמצא בזה, אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה, אתה נמצא בהפסד נקי*.
    
    אני אומר לך שוב, *לימוד יום יום, אם אפשר באמצע יום להשתתף בישיבה, בתפילה, זה מה שמציל אותנו. אני לא רואה אמצעים אחרים*. אם יש לאדם זמן, שיפתח חומר של שיעור בוקר, מהשיעור אתמול, של מחר, וכל הזמן ישתדל למלא את עצמו בפסוקים האלו.
    
    *אם לא הייתי בשיעור ואני אפילו לא עובר עליו אח"כ, על כך אין שום הצדקה. מכאן והלאה האדם כבר יורד ואין לו שום תקווה לחזור*.

12. כתוב בכל כתבי המקובלים, *אם יעזבני יום, יומיים אעזבך. כלומר אם אני עוזב ליום אחד את הלימוד, הבורא, המערכת עליונה שמטפלת בי, עוזבת אותי ליומיים*. מה זה ליומיים? אני צריך לראות כמה לא הלכתי אתמול, לא התקדמתי בצעד אחד, אז גם היום אני לא יכול להתקדם לאותו הצעד. כלומר ההפסד שלי מכך שלא הייתי יום, הוא יומיים. זו בעיה גדולה מאוד.
    
    לכן להיות בשיעור יום יום זה חובה. לא באותו הזמן כמו שאנחנו לומדים עכשיו, אבל אתה חייב לשמוע את השיעור וחייב ממש לקיים כמה שאפשר אפילו את כל הסדרים מעבר לשיעור. אבל שיעור זה חובה. *איך יכול להיות שאדם מפסיד יום? אם במשך היום אני לא נוגע בחומר שלנו, זהו, היום הזה כבר מחוק מהחיים שלי ואני לא יודע ע"י מה אצטרך להשלים אותו. תיזהרו מאוד*.

13. מיום ליום שאנחנו עוברים משיעור לשיעור, מקטע לקטע שאנחנו קוראים, כך אנחנו עושים צעדים גדולים מאוד קדימה. לכן זה שאנחנו רואים בעולם כל מיני שינויים גדולים, מלחמה, כל מיני פעולות רציניות גדולות, לעומת מה שאנחנו עושים ברוחניות אלו לא דברים גדולים. *אנחנו עושים פעולות הרבה יותר גדולות, שינויים הרבה יותר גדולים בכוחות הרוחניים שמנהלים את העולם. לכן אל תפחדו ואל תחשבו שאנחנו לא מתקדמים* נכון, שאנחנו מפגרים אחרי התקדמות העולם. ההיפך, אנחנו מתקדמים מאוד מהר. *אנחנו קבוצה הבינלאומית הגדולה ביותר שמתקדמת בצורה הרוחנית למטרת הבריאה. לכן אין כדוגמתה וכל העולם מתקדם אחרינו. ככל שנתקדם יותר, נראה עוד מעט שכל ההתקדמות שלנו קובעת את צורת ההתקדמות של העולם, האנושות*.

14. *אל תשאל על עצמך אם אתה רוצה להיות אפס או לא. זה שאתה דואג לעצמך זה הדבר הכי גרוע. תשאל מה אתה יכול לתת לקבוצה כדי לקדם אותה לבורא, כדי שהבורא יוכל להתלבש בה ולקבל מכך שמחה. רק על זה תחשוב*.

15. *במה אני מתקדם? בזה שחסר לי. יותר חסר ויותר מדויק מה שחסר*.

16. אין לך יותר אלא רק חיבור עם החברים ותפילה לבורא. זה כל מה שיש לך.

17. ש: לעשות תפילה רבים …?
    ר: *אנחנו, כל אחד במשך היממה, צריכים להוסיף רצונות שלנו, חסרונות שלנו, דיבורים שלנו לכלי העולמי, סביב השעון, סביב הגלובוס. כך אנחנו מתקרבים למצב שיש לנו תפילה אחת של כולנו יחד לבורא אחד. זה כך מתקבל ועל זה הוא עונה*. לא חשוב באיזה מצבים אתה נמצא ומתי. כשאתה מוסיף כמה משפטים שלך שאתה רוצה להגיד לבורא, דרך החברים במשך 24 שעות, זה נכלל בתפילה הכללית..
    
    זה נקרא תפילת רבים. *תפילת רבים היא תפילה עבור רבים. אפילו שכל אחד מתפלל ולא מרגיש את האחרים, לא רואה את האחרים, לא נמצא באותו מתחם, זה לא שייך, אבל אתה נמצא באותו רצון*.

18. ש: איך מכניסים כוח לנסח תפילה?
    ר: *כשאני קורא מה שכתב רב"ש, אני מרגיש את הכוחות שלו, את הלב שלו, את כל התקוות שלו. תנסו את זה לעשות. אתם יכולים להתחבר אליו, אנחנו כולנו נקראים בני ברוך, כלומר ילדים שלו שהולכים אחריו*.
    
    ש: איך עשירייה בודקת שלא כתבה מילים יפות אלא הגיעה לתפילה?
    ר: שכל אחד יבדוק את הלב שלו, מה יש לי על זה לדבר. כל אחד שיתעמק בליבו, איפה ליבו ולמה ליבו נוטה.

19. ש: אמרת לעשות מה שחברה מכתיבה לך כדי להתקדם…?
    ר: מה שהם רוצים. *אני לא שומע את הבורא, לא מבין אותו, לא מרגיש אותו, אין לי קשר עימו. אבל עם העשירייה יש לי קשר, אז אני בודק מה הרצון, מה הצורך של העשירייה ואותו אני משתדל לקיים*.

20. אם האדם מרגיש שיש לו עכשיו רצון להשפיע, להתחבר עם החברים ולבורא, *זה נקרא עליה*. אם הוא מרגיש שהוא נמצא משוקע בתוך עצמו, מרגיש את החושך, רע לו, לא רוצה להתחבר, כל מיני ההבחנות הללו, *אז נקרא ירידה, גלות*.

21. התענוגים היו מחזיקים אותם, מטביעים אותם. *במה פרעה תופס את האדם כך שהוא לא יכול לצאת משליטתו? בכך שנותן לרצון לקבל מילוי*.
    
    הבורא נותן תענוגים דרך פרעה, משעבד את הרצון לקבל, אפילו את הרצון לקבל שרוצה לצאת משליטת פרעה אבל בגלל תענוגים לא יכול. כי התענוגים קושרים את הרצון לקבל למקור, הוא מקבל את זה דרך פרעה ואז הוא שייך לפרעה. זה נקרא שנמצא בגלות, בעבדות בעל כורחו. *אם אני מקבל משם תענוגים, אז אני קנוי, מכור, אני שייך. זה קושר אותי למעלה מכוחי, אני קשור לפרעה*.
    
    מה שאין כן, אם אני מפסיק לקבל תענוגים מהחיים הבהמיים, גשמיים האגואיסטים שלי, אז מאין ברירה אפילו אותו רצון לקבל כבר מפסיק להרגיש שהוא נמצא בעבדות אצל פרעה. אני כבר לא מרגיש שזה מביא לי תענוגים. זה עוזר לי לאט לאט להתנתק מהמקור הזה ואז מכך אני מתחיל כבר להתקדם ליציאה משליטת פרעה. *זה נקרא יציאה ממצריים*, ואז לאט לאט כשאני מתנתק מזה, אני נכנס לתענוגים אחרים.

22. אין ברירה, צריכים להשתדל בכל זאת להיות קשורים לחברים. היום בעקבות הטלפון וכל מיני מכשירים אתה יכול להיות קשור לכולם. *אני שמח לראות איך שאתם מחוברים ואיך שמשך היום אתם נמצאים בקריאה ובתפילה. באמת יפה מאוד, יפה מאוד. רק יותר ויותר להיות קשורים לזה, וכל אחד שמתקשר לזה, מתחבר לקבוצה במשך היום, הוא בכך משיג כוח עצום וגדול שעומד לצידו*.
    
    *אין לי שום אפשרות איכשהו להקל על עצמי: "אני לא מתחבר, אני לא יכול, יש לי עבודה". תתחבר בזמן אחר, תעשה כל מה שאפשר, וכך תתקדם*.