שיעור בוקר 22.02.2026 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

שיעור מוקלט מתאריך 26.05.2025

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/series/c/mdl7Q2ju?activeTab=downloads&mediaType=video

שיעור בנושא: ממשיכים את הכנס בעלייה - קטעים נבחרים מהמקורות

קריין: שיעור בנושא "ממשיכים את הכנס בעלייה" - קטעים נבחרים מן המקורות, קטע מספר 1.

"יש הרבה אנשים בעולם, שלא ניתן להם הכח לעבוד עבודת הקודש אפילו בתכלית הפשיטות, אפילו שלא בכוונה ושלא לשמה, אפילו שלא לשמה דשלא לשמה, אפילו הכנה דהכנה של התלבשות דקדושה - והוא כן זכה, שניתן לו רצון ומחשבה, שעל כל פנים יעבוד עבודת הקודש לפרקים, אפילו בתכלית הפשיטות שאפשר להיות - ואם הוא יכול להעריך את חשיבות שבדבר, ולפי חשיבות שהוא מחשיב את עבודת הקודש, בשיעור הזה הוא צריך לתת שבח והודיה על זה.

כי זה אמת, היינו שאין אנחנו מסוגלים להעריך את חשיבות, מה שיכולים לפעמים לקיים מצות ה' אפילו בלי שום כוונה. ואז הוא בא לידי הרגש רוממות ושמחת הלב. וע"י השבח והודיה שנותן על זה, מתרחב ההרגשות ומתפעל מכל נקודה ונקודה של עבודת הקודש, ומכיר את העבדות של מי הוא עובד. ועל ידי זה הוא עולה מעלה מעלה.

וזה סוד מה שכתוב "מודה אני לפניך על החסד שעשית עמדי", היינו על העבר. ועל ידי זה תיכף הוא יכול לומר בבטיחות והוא אומר "ועל אשר אתה עתיד לעשות עמדי"."

(בעל הסולם. "שמעתי". כ"ו. "העתיד של האדם תלוי וקשור בהודאה על העבר")

שמענו איך אדם צריך לקבל את מה שקורה לו הלאה בעבודה. אנחנו מאוד מקווים שמה שעשינו בכנס נקבל על זה המשך בעלייה ובכל מה שאנחנו מצפים בכלל מכל חכמת הקבלה. שכל הזמן נרגיש עד כמה אנחנו חייבים לבורא ועד כמה הוא נותן לנו.

תלמיד: איך אתה מסכם את שלושת ימי הכנס "מתחברים לאין עוד מלבדו" שעברנו?

אני חושב שקיבלנו יחס מאוד מיוחד מהעולם, מהבורא ומהחברים שלנו שנמצאים בכל מקום בעולם, ונקווה שזה כך ימשיך. באמת יש לנו עכשיו עבודה יומיומית לקבל עוד ועוד תומכים מהבורא שמצפה להתקדמות שלנו.

תלמיד: איך ממשיכים את מה שקיבלנו מהכנס?

קודם כל צריכה להיות עכשיו עבודה כמו שתמיד דיברנו - דרך החיבור לבקש מהבורא שיעזור לנו להתחבר ולהתקרב אליו, וכך זה ימשיך.

תלמיד: האם צריך לנסות לשמור את מה שהשגנו?

יותר ממה שלשמור צריכים לעלות כל פעם יותר ויותר. לא לבקש על מה שיהיה לנו את מה שהיה, אלא שיהיה לנו יותר.

תלמיד: אמרת שנרגיש עד כמה אנחנו חייבים לבורא. מה זאת ההרגשה הזאת שחייבים לבורא?

אנחנו קיבלנו ממנו כוחות עליונים, רוחניים, קיבלנו ממנו את החברה שלנו, אלו אלפי אנשים שנמצאים בכל מקום בעולם. לכן אנחנו צריכים להודות לו ולענות נכון על הציפיות שלו כלפינו.

תלמיד: איך מודים לו?

מודים "על החסד שעשית עמדי", ושאתה עתיד לעשות גם כך לי, לנו.

תלמיד: מה הציפיות של הבורא כלפינו?

אני לא יכול לדעת בדיוק איך לענות על השאלות האלה. אבל בצורה כללית, הבורא רוצה שנתחבר בינינו ובזה נתקרב אליו.

תלמיד: האם כוונה היא תכונת השפעה?

ודאי שהשפעה היא הכוונה, או הכוונה היא להגיע להשפעה.

תלמיד: כשאנחנו מנסים להתחבר, אנחנו עדיין לא בכוונה הנכונה, אנחנו עדיין זוכים לחסד מהבורא מעצם זה שאנחנו מנסים. וברגע שאנחנו זוכים להשפיע כבר יש לנו כוונה.

כן.

תלמיד: דיברת על עלייה רוחנית, מהי ההשתתפות שלנו?

ההשתתפות שלנו בעלייה הרוחנית מתבטאת בתפילה. אנחנו מבקשים שהבורא יעזור לנו לעלות לדרגות יותר עליונות ובסולם, וכך נרגיש עד כמה אנחנו נעשים יותר קרובים אליו.

תלמידה: איך להבין שהקשיים והדחיות שאנחנו חווים אלה אמצעים של הבורא לקרב אותנו אליו?

אנחנו צריכים לראות את זה לפי מה שקורה לנו. אם בציפיות שלנו, בתפילות שלנו, אנחנו פונים לבורא ונמצאים בפנייה הזאת לידו, אצלו, אז אנחנו צריכים להרגיש את זה. אם לא, אז צריכים לראות, לעשות עוד בדיקות, איפה אנחנו יכולים להוסיף ובמה להוסיף בבקשות שלנו, בתפילות שלנו, כדי שהבורא יענה לנו.

תלמיד: האם הודיה על העבר נותנת ביטחון לעתיד?

גם כן.

תלמיד: אם אני מודה על העבר אבל לא בטוח לגבי העתיד, איפה לא השלמתי את העבודה?

כנראה שגם עבור העבר אתה לא מספיק עושה חשבון נכון.

תלמיד: לגבי מה שהבורא מצפה מאיתנו. האם כבר הגענו לשלב שאנחנו קרובים להבשלה להתחיל להתנתק מהכלים האגואיסטיים שלנו, כמובן בכוח החברה, בכוח החיבור, בכוח המאור, או שיש לנו עוד דרך לעשות? האם להתחיל לעבוד בזה?

אני חושב שאנחנו כן יכולים.

תלמיד: האם אנחנו יכולים להתחיל להילחם, כמובן עם המאור, בכלים האגואיסטיים שלנו, ולהתחיל לעלות מהם?

כן. ודאי שבתכנית הבורא אנחנו נמצאים עדיין בכלים האגואיסטיים, אבל אנחנו צריכים לבקש שנצא מהם ונגיע לשלב הבא.

תלמיד: מה המאמץ שנדרש מאיתנו כפרטים, כחברה כללית, כדי להתחיל לעשות את העלייה הזאת?

אנחנו צריכים להרגיש מה היה לנו כשלא היינו בכלל באיזה מקום בדרך, אחר כך איך התחלנו להרגיש את הדרך, ואיך אנחנו יכולים היום להתקדם. שוב לעשות חשבון על המצב שלנו ולמה אנחנו מצפים, ולפי זה להתקדם.

תלמיד: יש בנו כלים אגואיסטיים שהם לא גלויים לנו, שאנחנו צריכים עדיין לגלות אותם. איך בדיוק לעשות את זה כך שנוכל לחשוף אותם, לעלות מהם, להתנגד להם, להילחם בהם?

בטוח שיש לנו כלים שצריכים עוד תיקונים. אנחנו נצטרך לגלות אותם ולהעלות אותם בתפילה לקראת הבורא, שבאור העליון נרגיש שינוי בהם, וכך תהיה עלייה.

תלמיד: מהי הנקודה שאנחנו צריכים לעבוד איתה כדי לזרז את התהליך הזה, לקרב אותו, למשוך אותו, להיכנס בו? מה נדרש מאיתנו?

נדרש מאיתנו כרגיל, שנהיה יותר קרובים זה אל זה, שנתחבר יחד כדי לתת מקום לבורא בשיתוף שלנו להתגלות, וכך להמשיך.

תלמיד: מה זו הודיה? האם אנחנו אומרים, תודה רבה, היה לנו טוב בכנס, קיבלנו הרבה, או שזה משהו אחר, מין קשר כזה עם הבורא?

הודיה היא קשר מיוחד עם הבורא, שאני רוצה להודות לו על מה שעשה לי עד כה, ואני מצפה שגם הלאה לא יעזוב אותי, שאשאר עם חבריי בכל מיני תהליכים שאנחנו צריכים ועוד לא יודעים מה אנחנו צריכים, אבל אני רוצה שזה יקרה לנו.

תלמיד: האם קשר כזה חזק של הודיה נותן ביטחון לעתיד?

כן.

תלמיד: אני מכיר שני סוגי הודיות. סוג אחד שזה פשוט מתפרץ מהלב שלנו בלי הקדם של בירור. והסוג השני הוא שאנחנו חושבים, ממש עושים חשבון, מה עשינו כדי להצדיק בכלל את מה שקיבלנו. וכשאנחנו עושים את החשבון, אנחנו רואים שקיבלנו התפעלות מעל ומעבר למה שאנחנו חושבים שמגיע לנו, ואז מתעורר צורך להחזיר. איך אנחנו יכולים להחזיר לבורא?

לעשות מה שהוא מצפה מאיתנו.

תלמיד: מה הוא מצפה מאיתנו?

עלייה רוחנית.

תלמיד: אם מסתכלים על הכנס אז אפשר להרגיש שבאמת הבורא עשה הכול, הוביל אותנו בתוך כל התהליך, העלה אותנו ממש לגבהים חדשים. מתי אנחנו מתנתקים מהמגע שלו ומתחילים לעבוד מצידנו? כי אחרת יכול לעבור הרבה זמן עד שנתחיל עוד פעם בעבודה.

כן. אנחנו צריכים לצפות שממש מיום ליום אנחנו יותר ויותר מתקרבים לבורא ומצפים לעליות רוחניות כלפיו, ושבסופו של דבר זה ייתן לנו להבין, להרגיש, לקלוט את כל המערכת הרוחנית ולהשתמש בה נכון.

תלמיד: מה זה "להשתמש בה נכון"? להמשיך על הגל הזה.

להמשיך את העלייה. כן ודאי.

תלמיד: האם על ידי זה שאנחנו ממשיכים את מה שהבורא משך אותנו או גל חדש?

אין לנו שום דבר חדש. על מה שקיבלנו אנחנו צריכים עכשיו להשתמש בזה נכון יותר ויותר.

תלמיד: מה זה אומר למצות את מה שהשגנו בכנס?

אני לא יודע. כשנרגיש במה בדיוק נקלט בעלייה שלנו, אז נדון ונמשיך הלאה.

תלמיד: האם זה נכון מצדנו לסגור את הכלים האגואיסטיים שלנו ולהיות במגמה להיות רק בנתינה, להתנזר מהם?

אנחנו צריכים, לפי המצב שלנו - לצפות, לבקש, לראות, לגלות את הכלים דהשפעה.

תלמיד: לגלות את הכלים דהשפעה. מתוך המגמה שאמרת,להתייחסות שלנו לכלים דקבלה, האם נוכל אז להתנזר מהכלים דקבלה? זה דורש מאמץ להתנגד לכלים האגואיסטיים.

לא. אם אתה חושב על הכלים דהשפעה, איך אתה תעבוד איתם, אז מאליו אתה כבר יוצא מהכלים דקבלה ונכנס לכלים דהשפעה.

תלמיד: וכל הזמן להשתדל להיות בתוך העשירייה.

כן, בטח. ברור שכך.

תלמיד: מה זה אומר "לחשוב על הכלים דהשפעה, איך אתה תעבוד איתם", למה הכוונה?

אני רוצה להרגיש שמתעוררים בי כלים דהשפעה, ושאני יותר ויותר מבין איך אני יכול לעבוד איתם כדי להתקשר לבורא ולהיות ממש אצלו פנים אל פנים.

תלמיד: אחד הדברים המאוד מיוחדים שהרגשנו בכנס זה כל הזמן התחדשות של התפילה. סיימנו תפילה אחת, נכנסנו לתפילה חדשה. אתמול ישבנו כמה חברים ודיברנו על ההשתוקקות להיות כל הזמן בתפילה, לא לעזוב את התפילה, שככה אנחנו רוצים להמשיך את הכנס.

כשהאדם ממש מרוקן את כל הלב שלו בתפילה לבורא, הוא מרגיש ששפך את כל מה שיש לו, איך מיד הוא מתחדש לתפילה נוספת?

בתפילה, כמו שאנחנו מתפללים לפי הסידור, אנחנו אומרים תפילת "שחרית", או תפילות אחרות, שכוללות בתוכן כל תפילה ששייכת לכלל התפילה, כלל הבקשות ובקשה יותר פרטית. בזה שאדם פונה למי שגדול ממנו, למי שקטן ממנו, ולחברים שנמצאים באותה דרגה וקשר. אז חשוב לנו שאנחנו בדיוק נראה איפה אנחנו נמצאים, איך אנחנו יכולים להתקשר לבורא, איך לשנות את הקשר שלנו עימו וכך להתקשר. כך כל הזמן להיות כלפי הבורא בעליות אליו.

תלמידה: העשירייה שלנו היא ווירטואלית ובמהלך הכנס החברות שלנו היו בכל מיני כנסים בעולם, בהונגריה, צ'ילה, מקסיקו. איך עכשיו, כשאנחנו חוזרות לעשירייה שלנו, הוירטואלית, לבנות תפילה נכונה?

כרגיל, להתקשר ביניכן ולרצות להרגיש את הגוף שלכן, את המסה שאתן נמצאות בה, ושבחיבור ביניכן למעלה מהבדל שפות ומנטליות וכן הלאה, תרגישו איך אתן בכל זאת נמצאות בכלי רוחני אחד.

תלמיד: הרבה חברים יצאו לכנסים בעולם, התכללו, התערבבו, ועכשיו הם חוזרים בחזרה פנימה אל תוך העשירייה שלהם.

כן.

תלמיד: הייתה התפשטות ועכשיו יש שוב איזו התכווצות לתוך המעגל שלי. מה אני צריך להביא למעגל שלי, לחוג שלי?

את ההתרשמות שלי מהמקום שהייתי בו, מהקבוצה שהייתי בה.

תלמיד: את הווליום הזה של החיבור, הרגשנו ככלי אחד מאוד גדול.

כן.

תלמיד: מה אני צריך לעשות עכשיו? לחזור שוב לקבוצה שלי, לעשירייה שלי? מתוכה, יותר להתמקד בה?

כן.

תלמיד: או שלא? ודווקא להמשיך לחפש את ההרגשה העולמית הגדולה שלנו?

אני לא יכול להיות בקבוצה אחת ולחשוב על קבוצה אחרת. זה משהו לא שלם ולכן לא נמצא ברוחניות. אלא אנחנו צריכים להתכלל זה מזה, זה אל זה ולהגיע לתפילה אחת.

תלמיד: אז בכנס אני כמו מגדיל את הטווח של החיבור, מסתכל על כל הכלי העולמי, משתדל להתכלל מכל הדבר הגדול, העצום הזה, ועכשיו אחרי הכנס אני צריך לצמצם את הטווח לעשירייה שלי?

לא, אבל אתה לא מגביר את השינויים שיש בכל מיני כלים שבעולם, אלא אתה רוצה שכולם יכנסו לחיבור אחד.

תלמיד: איך לזהות ברגע הבא מה הבורא רוצה ממני, איך לזהות את הדרישה של הבורא כלפי ממש הרגע הסמוך, לא העתידי?

הבורא רוצה שבכל רגע עכשיו שאנחנו חוזרים למקום שלנו, כל קבוצה חוזרת למקום שלה, כל אדם חוזר למקום שלו, בכל זאת נסחוב איתנו אותה התרשמות, אותה אהבה, אותו חיבור, אותה נטייה לזה, שהכול יחיה בינינו.

תלמיד: החברים שואלים מה הבורא מצפה מאיתנו, מה הוא רוצה מאיתנו עכשיו אחרי הכנס, אתה עונה "עלייה רוחנית", יותר חיבור וכולי.

כן.

תלמיד: אבל זו השגרה שלנו בעצם יותר ויותר חיבור, שגרה מתחדשת.

אני לא חושב שכך זה יכול לקרות בצורה שאנחנו מגלים את זה בנו, אלא שאנחנו כן רוצים להרגיש עד כמה שאנחנו נמצאים בגוף אחד.

תלמיד: במה אפשר להיאחז? כי עלייה רוחנית ויתר חיבור קשה לאחוז בזה, זה ברור זו העבודה שלנו, אבל לחפש יעד יותר ברור, כאילו מה הבורא רוצה עכשיו מאיתנו, קונקרטי יותר?

עלייה רוחנית.

תלמיד: מה היא, מה זה אומר "עלייה רוחנית"?

שאני כל רגע ארגיש את עצמי נמצא בדרגה יותר גבוהה רוחנית.

תלמיד: אם הבורא מצפה מאיתנו לעלייה רוחנית, אבל אדם מרגיש שלא מגיעה לו עלייה רוחנית, אז המצב כביכול תקוע.

לא, למה? כשאנחנו מגיעים לתפילה רוחנית במקום יותר גבוה מקודם, אז ודאי שאנחנו מרגישים את עצמנו פחות ממה שכתוב בתפילה, ומה שאנחנו היינו רוצים לבקש מהבורא, אלא כך זה. אז אנחנו צריכים גם להגיד נכון במה אנחנו נמצאים, וגם להגיד נכון במה אנחנו רוצים להיות.

תלמיד: אבל נראה מצד הבורא שהוא מצפה.

כן.

תלמיד: אבל יכול להיות שהמצב הזה יישאר כך שהוא מצפה, ואנחנו נשארים באותו מצב, כלומר אנחנו אלה שצריכים לעשות את היגיעה כלפיו, האם נכון להסתכל על זה כך?

יגיעה היא בתפילה.

תלמיד: אז איך מהמצב הנוכחי שלנו צריכים להרגיש שאנחנו רוצים להשלים את הציפייה הזאת של הבורא? איך מהמצב הנוכחי שמרגישים אולי אחרי הכנס הכבדות או מצב שלא מגיע לעלייה רוחנית, איך להשלים את המצב הזה שהבורא כן רוצה, כן מצפה שאנחנו נעלה?

הבורא מצפה שאנחנו נתחבר ככל האפשר בצורה גשמית, ונתחיל לסדר תפילה רוחנית, על רוחניות זאת אומרת, אליו, ולדרוש ממנו "איפה היא העלייה שלנו, איפה המקום החדש שלנו?".

תלמיד: מה אנחנו דורשים?

עלייה רוחנית.

תלמיד: למה אנחנו דורשים עלייה רוחנית?

כי זה מה שהבורא רוצה מאיתנו. "עלייה רוחנית" זה נקרא שאנחנו מקבלים עכשיו כוחות קבלה יותר גדולים, יכולים להתעלות על ידם לכוחות השפעה יותר גדולים, וכך להתקדם.

תלמיד: יש הודיה מאוד גדולה עבור הכנס הזה, כי הרגשנו דרגה חדשה של חיבור בינינו, הרגשנו משהו מאוד פנימי. איך הרב הרגיש את איכות החיבור בכנס?

אני חושב שהתפתחות החיבור, הדרישה שאנחנו שיכולים להוציא מכך שהיינו בכנס ועכשיו כביכול חוזרים למקומות שלנו, זו דרישה לעלייה רוחנית, חיבור רוחני, ואז יהיה לנו ברור יותר איפה אנחנו יכולים להיות, ובעצם לבקש על זה.

תלמיד: הכנס הזה היה מאוד מיוחד כי היו לנו הרבה מאוד כנסים אזוריים בעולם, בקייב, במקסיקו, בפנסילבניה, והורגש שכל כלי הביא טעם מיוחד של חיבור לכנס, הכלי הלטיני הביא יותר אש בוערת, וקייב הביאו אולי משהו יותר פנימי. איך הרב הרגיש את הכלים השונים בכלי העולמי, את הכנסים השונים, את הטעמים שהם הביאו לתוך החיבור הזה?

בזמנים כאלו כמו כנס אנחנו משפיעים יותר בצורה ישירה, קבוצה לקבוצה, בני אדם לבני אדם, זאת אומרת, בצורה יותר ישירה בינינו. ועכשיו כשאנחנו חוזרים כל אחד למקומו הקבוע, אז אנחנו צריכים להודות לבורא על כך שהוא השפיע לנו וגילה לנו מצבים חדשים, ושאנחנו כן יכולים להיות כלפי החברים שלנו, כקבוצה שכולה רוצה להתקדם.

תלמיד: הגענו למקום הזה על ידי זה שכיוונו את עצמנו כל הכנס ל"מתחברים לאין עוד מלבדו". איך לכוון את עצמנו עכשיו, מהו השלב הבא?

כולנו רוצים להיות מחוברים יחד בצורה ששום דבר לא יכול לחלק בינינו, להרחיב, להבדיל, וזה מה שאנחנו מקווים שיקרה. חוץ מזה שעשינו מאמץ בזמן הכנס, עכשיו אחרי הכנס אנחנו צריכים יותר ויותר להתעמק במה שהיה לנו ובמה שקרה לנו ובמה שיקרה לנו, זאת אומרת לחבר את המצבים, את הזמנים יחד, ובצורה כזאת להמשיך.

תלמיד: יש הודיה אדירה לכל חבר והודיה לרב על זה שאתה מוביל אותנו, תודה רבה.

תלמיד: רב אהוב, אנחנו מאוד מאושרים שיש לנו כנס כל כך יפה, כל כך עמוק, הלב שלנו בוער, הייתה פה שחיקת הלבבות עד שהשלהבת, האהבה כיסתה את כל הכלי העולמי, ועל זה אנחנו מאוד מודים ומאושרים. איך להתמודד עם חוסר הוודאות הגשמית, החשש שהעתיד לא יהיה טוב, חוסר ודאות בעבודה וכולי, וההשפעה של זה על העבודה הרוחנית שלנו עם החברים?

זה לא חשוב שאנחנו עוברים ממאמר למאמר, בדרך הרוחנית שלנו אנחנו עושים פסיעות בזו אחר זו. ולכן אנחנו מצפים שבכל מצב ומצב שנהיה, נשתדל להיות מחוברים בצורה נכונה המתאימה למצב הרוחני שלנו, ושגם בגשמיות נראה שאנחנו משתנים, זה לעומת זה, קבוצה לעומת קבוצה, וכך נתקדם.

תלמיד: היה לנו כנס נפלא שהשתתפו בו יותר מ-300 חברים, הגיעו מפתח תקווה 30 איש, הגיעו חברים מרוסיה, אזרבייג'ן, טורקיה, הייתה ממש התרחבות גדולה. איך אנחנו, הקבוצה הקטנה שאירחה, יכולים להיכנס יותר עמוק פנימה? מה זה אומר שאנחנו חוזרים לגודל הפיזי הרגיל שלנו אחרי שהשגנו קשר?

הקשר כמובן נשמר בקבוצה שלכם, על אף שאולי זה לא עד כדי כך ברור, כיוון שבכנס הייתם מחוברים יחד והיה עליכם לחץ גדול מאוד מבחוץ. לכן צריך להידבק באותן הקבוצות, באותו הלחץ שהן רוצות מהבורא ומכל האחרים, כי בכל זאת כל קבוצה רוצה להתקדם. מהיום ואילך כבר נכנסנו לשלב שאחרי הכנס.

בקיצור, אנחנו בכל זאת צריכים לסכם בינינו, בקבוצה, איך אנחנו מתקרבים זה לזה, לסכם בין הקבוצות איך נהיה בקשר בינינו, איך נתקשר, ובעיקר מה שאנחנו רוצים זה שכל קבוצה תהיה אחראית על האחרות, על האחרים. אולי בינתיים זה מספיק, ואחרי זה כבר נמשיך להתקדם.

תלמיד: איך לבטא את ההודיה שלנו כלפי הרב והחברים באופן יומיומי כדי שנגביר את החיבור בינינו?

אתם צריכים להראות דוגמה להתקרבות עם הקבוצה שהייתה בשיעור הבוקר כקבוצה עליונה, ובצורה כזאת תוכלו תמיד לנהל את ההתקדמות.

תלמידה: שמעתי קודם שהעבודה היומיומית שלנו עכשיו היא לקבל עוד ועוד תומכים מהבורא. מה זה אומר לקבל תומכים מהבורא?

זה אומר שאנחנו משתדלים להיות מחוברים ומהחיבור שלנו לעלות לדרגת חיבור עוד יותר גדולה, ומזה יהיה לנו ברור יותר מה נקרא בורא בדרגה הבאה.

תלמיד: קודם כל היינו רוצים להודות על הכנס הנפלא שעברנו בקייב. זה היה כנס אזורי, הגיעו מעל 200 איש ונכחו פיזית, היינו רוצים גם להודות לנציגים של "בני ברוך" שהגיעו לכאן, הם מאוד הוסיפו לכנס שלנו. איך עלינו לתאר את המדרגה הרוחנית הבאה בצורה הטובה ביותר?

המדרגה הרוחנית הבאה נבנית על זה שהיום אתם מבטלים את עצמכם יותר מאתמול, ובצורה כזאת אתם נותנים הזדמנות לאור העליון, לבורא לקדם אתכם.

תלמיד: איך האדם יכול לבטל את האגו שלו בכל המצבים שמגיעים ולזכור שהבורא הוא טוב ומיטיב ולכוון את עצמו לכלים דהשפעה?

מה זאת אומרת איך הוא יכול, הוא חייב. הוא חייב לסדר כך את עצמו עם חבריו ולסדר כך את התפילה שלו. טוב אם במשך היום הוא אפילו יכתוב באיזה דף מה הוא מוסיף למה שביקש אתמול, ואיך הוא מתכוון לבורא, איך הבורא יכול להיות מחובר עימו, וכך להתקדם.

תלמידה: שמעתי שאמרת שעלינו לשנות את הקשר עם הבורא ולהיות כלפי הבורא בעליות אליו. מה לשנות בקשר עם הבורא?

לשנות זה שבכל מה שאנחנו עושים בהגברת החיבור בינינו, אנחנו רוצים לעלות עוד יותר קרוב לבורא, להשפיע אליו ולבקש ממנו כל טוב לעשירייה שלנו, לקבוצה שלנו. ואז כשנרגיש את השינוי הפנימי שבנו, לחזור אליו ולהודות.

תלמידה: מה מיוחד כל כך בקשר, בחיבור בינינו בעשירייה?

מה הבעיה?

תלמידה: אני מתאמצת להרגיש את החיבור הזה כל הזמן, מה מיוחד בחיבור הזה?

המיוחד הוא בזה שאת מרגישה קשר עימו ואת הקשר הזה את רוצה לשמור כך שכל הזמן תרגישי את עצמך יותר ויותר קרובה אליו, או יותר נכון, שהוא יהיה יותר קרוב אלייך.

תלמידה: האם הודיה אמיתית היא הודיה על שכר, על מתנות שהבורא נותן? ההרגשה היא שצריכה להיות הודיה על כל המצבים שמכינים את העבודה לעלייה. אז מהי ההודיה הנכונה, מה עוד צריך להיות בה, מתוך מה היא צריכה לצאת?

ההודיה הנכונה צריכה לצאת מתוך הכרה של המצב ההתחלתי שלי, והכרה של המצב הסופי, של העלייה. כשאני רואה שאת כל זה עשה לי הבורא, מתוך זה אני צריך לתאר לעצמי איך הייתי מודה לאדם שהיה משרת אותי בצורה כזאת, איך אני הייתי מודה לו. הודיה לבורא זאת פעולה מאוד עוצמתית, כך שנשתדל להשיג את זה.

תלמיד: במהלך הכנס יצרנו קשרים עם חברים מעשיריות חדשות. עכשיו, אחרי הכנס, איך אנחנו צריכים להתייחס לאותם חברים שלא מהעשיריות שלנו, אבל התקשרנו אליהם במהלך הכנס?

תמשיכו להיות בקשר גם איתם.

תלמיד: יש את העשירייה שלי, איתה אני בקשר.

איתה זה קשר קבוע באותו מקום איפה שאתה, ועכשיו בזמן הכנס היית קשור עם עשירייה אחרת.

תלמיד: התערבבתי, התקשרתי עם עוד חברים.

טוב. עכשיו אחרי הכנס באיזה מקום אתה, באיזו עשירייה?

תלמיד: חזרתי לעשירייה שלי. מה היחס שלי לחברים שהתקשרתי אליהם במהלך הכנס?

זו שאלה שבדרך כלל שואלים. מה אנחנו יכולים להגיד על זה? אני, לפי ההתרשמות שלי, הפרטית, כשאני חוזר אחרי הכנס, אני משתדל בקבוצה שלי להיות ככל האפשר במצב הגבוה. ומהמצב הגבוה בהתקשרות לקבוצה שלי, אני משתדל להיות משפיע לקבוצה שהייתי קשור אליה בזמן הכנס, ולקבוצה שהייתה כיסוד לכל הכנס, וכך נתקדם.

תלמיד: כשאנחנו מדברים על עלייה רוחנית אחרי הכנס, אנחנו מדברים על עלייה רוחנית בתוך העשירייה הפרטית שלי או בין עשיריות?

אחרי הכנס אני צריך לחזור לעשירייה שלי.

תלמיד: שמעתי ממך גם בשיעור וגם בכנס שאנחנו מתקרבים יותר לחיבור בין עשיריות, חיבור בין קבוצות.

כן.

תלמיד: מהי הצורה הזאת?

קיבלנו השפעה.

תלמיד: אחד מהאחר.

קבוצה מקבוצה, אחד מהאחר.

תלמיד: ועכשיו צריך להמשיך את זה?

אני לא יכול להמשיך. אני חוזר, אני מקבל את הקבוצה שלי, שהייתה לי לפני הכנס, וכך אני ממשיך.

תלמיד: ומה עם שאר הקבוצות, שאר העשיריות סביבי?

זה נגמר. אני מקבל מהם התרשמות חלקית, ללא ספק שזה עובד בי, וכך אני ממשיך.

תלמיד: למה זה נגמר?

כי אני לא נמצא יחד איתם, לא רק פיזית, גם רוחנית.

תלמיד: העשירייה שלי צריכה לחשוב במשהו על עשיריות אחרות, להשפיע על עשיריות אחרות, לפעול כלפיהן במשהו או בכלל לא לפזול לכיוון הזה?

אתה יצאת מעשירייה שלך ונכללת בעשירייה אחרת.

תלמיד: זה היה בכנס.

כן.

תלמיד: נגמר הכנס וחזרתי לעשירייה שלי, חזרתי לשבת לפחות פיזית עם אותם חברים.

פיזית. וחוץ מפיזית?

תלמיד: אני חוזר עוד פעם להתגבש, להתפלל, להיות יחד בתפילה עם אותה עשירייה שלי.

מה אתה מפסיד בזה?

תלמיד: קשר עם עוד חברים, עם עוד עשיריות. או שאני לא מפסיד, אני לא יודע, אולי אני חושב שאני מפסיד.

לא, אתה כן מפסיד. מה אתה חושב?

תלמיד: אני שואל, האם העלייה הרוחנית שאנחנו מצפים לה היא בתוך כל עשירייה ועשירייה או בין עשיריות?

אני לא מבין את זה. כשאני חוזר ונמצא היום בעשירייה שלי, העשירייה הזאת עברה אולי איזה שינויים.

תלמיד: בטוח.

וגם אני שחוזר אני כבר לא אני, אלא אני עם אותה עשירייה.

תלמיד: שנכללתי בה.

כן. אז מה עושים?

תלמיד: אז מתחברים בינינו, ומעבירים רשמים ומתכללים מחדש ונבנה משהו.

תלמיד: רכשנו כלים חדשים בהתחברות עם עשיריות שונות מהעולם.

כן.

תלמיד: איך לטפל בכלים האלה מתוך העשירייה שלי?

את זה אני לא יודע, על זה אנחנו בדיוק דנים.

תלמיד: אם אני מתחבר עם העשיריה שלי, אז יש לי הרבה קושי, עביות חדשה. מצד אחר, אם אני חוזר למה שעברנו בכנס, אז יש הרגשה מאוד חזקה של קבוצה, אני יכול כאילו לדלג על העבודה שלי בעשירייה הפרטית ולקפוץ למקום מאוד מחובר, גדול, חזק. איזו עבודה להעדיף ומה נכון?

אני לא יודע, למה אתה לא שואל את החברים שלך?

תלמיד:  זה התגלה אחרי הכנס, היום גם דיברנו על זה בעשירייה.

בסדר. למי שיש כאלה שאלות, לאן הוא צריך לכתוב, למי הוא צריך לפנות?

תלמיד: יש כתובת כללית לכל הפניות של החברים. יש גם הנהלה, יכולים לפנות אליה בכל שאלה, אבל אני חושב שגם שאפשר להמשיך לברר את זה במהלך היום, אפשר לחזור עם זה לשיעור בעוד כמה שעות.

בסדר, אז נברר את זה עד מחר.

תלמיד: תודה רבה לרב, נמשיך בינינו לעשות סיכום שיעור בעשיריות.

סדנה

יש לנו כלי עבודה חדשים, הכלי הזה הוא הכוח של הקבוצה הגדולה, איך שמרגישים אותה חזק בלב. מצד אחר יש את העשירייה, ששם דווקא מרגישים הרבה פעמים יותר עביות, יותר קושי להתחבר. לאיפה לפנות, האם לעבוד יותר עם הקבוצה הגדולה או יותר עם העשירייה, איך עובדים עם שני הכלים האלה?

*

(סוף השיעור)