019_heb_o_rb_bs-tes-04_2

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/lessons/series/cu/RrzABrCe?c=rlo0tEoU&mediaType=video

בעל הסולם. תלמוד עשר הספירות. כרך א'. חלק ד'. הסתכלות פנימית. פרק ב', אות ל"ה

לה) ואין להקשות לפי זה. איך יתכן אשר אור הרוח, שערכו עולה על הנפש לאין ערך, כנ"ל, הנה נמצא שמתלבש בקומה היותר נמוכה מאור הנפש. שהרי אור הנפש נמשך ע"י הבחי"ד ומתלבש בקומת כתר, ואור הרוח המחויב להמשיך... להמשך על ידי הבחי"ג ונמצא מתלבש רק בקומת חכמה, הנמוכה הרבה מקומת כתר. איך זה אפשר?

אמנם באמת בעולם התיקון, כאשר נתקנו הכלים כהלכתם, נמצא תמיד, אע"פ שאור הרוח נמשך ע"י הבחי"ג, מ"מ אינו מתלבש, אלא בקומת כתר, כי אז יורד הנפש מקומת כתר ומתלבש בקומה דבחי"ג, ואור הרוח שמתלבש בקומת כתר. ועל דרך זה כולם, כמ"ש, זה, בח"ב בהסתכלות פנימית.

אלא כאן, בטרם שנתקנו הכלים שלא יצאו כאן, אלא... שלא יצאו כאן, רק ע"י הזדככות, וכאשר יצאה הבחי"ג, והמשיכה לאור הרוח, כבר לא היה הכלי דקומת כתר במציאות, כי המסך כבר נסתלק משם, ע"כ, היה מוכרח לבוא ולהתלבש בכלי הנמוכה מכלי דנפש, שמשום זה לא היה הפרצוף יכול לקבל ממנו כל שיעור הארתו.

זה לא ברור. זה צריך הסבר גדול. אולי בפעם אחרת נבאר את זה.

או"ח, המין היוד, הוא...

רושם לנו משהו או לא?

הרב לייטמן: ... שם.

רב"ש: אור חוזר, י' היא ה... הוא ה... או, נתחיל לו) המין היוד, הוא האו"ח היורד מד' הקומות היוצאות בהזדככות המסך, ממקום הזווג ולמטה לתוך הכלי שמתחתיו, הריקן מאור. והוא מובא בדברי הרב כאן, כי בעת שבחי"ד נזדככה לבחי"ג, שנסתלק האור מן הבחי"ד, ונעלמה קומת כתר, והזווג נעשה בבחי"ג, ויצאה קומת חכמה.

הנה אז, יורד האור חוזר מהארת הזווג שבבחי"ג, ובא לתוך הכלי דבחי"ד הריקנית מאורה עצמה. וכן כשנסתלק ממקום הזווג מן בחי"ג ועלה לבחי"ב, ונתרוקנה גם הבחי"ג מאורה, יורד הארת הזווג מבחי"ב לתוך הכלי דבחי"ג הריקנית. עד"ז וכו'.

בדרך כלל למדנו, שזה נקרא אור חוזר היורד. אז נקרא את זה עכשיו.

באו"ח זה, מה שלומדים, יש ב' גרעונות, א' שבא מהזדככות המסך שהוא דין, כאן מדברים על נקודות. ב' שנמשך מלמטה מטבור, למטה מקומת זיווג שהיה בראש, דיברתם מלכות, וכאן למטה ממלכות. מה אתם מדברים שם?

לז) והנה האו"ח הזה, יש בו שתי גרעונות: א' הוא, שבא מן זווג הנעשה בזמן הזדככות, שמשום זה נחשב כללות הקומה ההיא, לבחי' או"ח ודין, כנ"ל במין הח' דאו"ח. זה נקרא אור הנקודות, כמו שלמדנו.

וגרעון הב' הוא, להיותו נמשך מבחי' למטה מטבור, דהיינו, כי בהזדכך המסך לבחי"ג, עולה המלכות של ראש לחוטם, שאז נחשב, נחשב החוטם כמו הפה של ראש, שמשם יורד ומתפשט האור מלמעלה למטה לתוך הגוף, עד בחי"ג של הגוף, הנחשבת עתה לבחינת מלכות, של מלכות דראש, שנקרא טבור.

וכן כשנזדכך לבחי"ב, נבחן בחי"ב דגוף לבחינת טבור. וכו' עד"ז. ולפיכך האו"ח היורד מהארת הזווג דבחי"ג מן הגוף אל בחי"ד דגוף, נבחן שהוא בא למטה מטבור. וכבר נתבאר, שהאו"ח הזה הוא בחינת אחורים ודין.

אנחנו למדנו כלל. ... ואפילו הפרצוף עלתה מהראש שמאיר למטה מטבור, מה זה למטה מטבור? שהוא אומר, אני לא רוצה לקבל. ... נקרא זה אור אחוריים, שמאיר שם רק אור דחסדים בהארת חכמה. נמצא, זה שפונה נקרא בעיקר אור חוזר. יש שני בחינות, אחד שבאה מנקודות שנקרא אור חוזר, וב', שבאה ממקום מטבור למטה, שאור של אור חוזר. רק הארת חכמה יש שם.

זה מין הי'... אה, מין הי'.

לח) המין הי"א, הוא האו"ח הנולד על ידי זווג דהכאה של הרשימה ואוה"ח היורד הנ"ל, זה בזה.

המובא בדברי הרב כאן, הנקרא שם, אור רביעי. כי הרשימה ואוה"ח החלוקים בטבעם מכים זה בזה, ומתוך כך הופרשו ניצוצין, מהאו"ח היורד הנ"ל, ובאו לתוך הכלים הריקנים שמלמטה למקום הזווג.

למדנו מקודם, ... הוא הקומה חדשה שיוצא, שנקרא נקודות. ואור הנקודות הזה, הוא אמר שם שיש להבחין, האור שבא למטה ממקום הזיווג, שנקרא למטה מטבור. למטה מטבור נקרא עשר ספירות דסיומא. מה זה סיומא? שהוא לא רוצה לקבל, רק הוא רוצה באור חוזר. אבל מה יש שם? הארה של הארת חכמה גם כן, כך למדנו.

מה עוד הוא אמר? שיש שתי גרעונות, אחת שנקרא אור הנקודות, מה שגרעון הראשון נקרא אור של רחמים, בחינת הטעמים.

אז הוא אומר, יש אור חוזר הנולד על ידי הזיווג דהכאה של הרשימה שנשאר בכלי, ואור חוזר היורד, הנקרא אור הרביעי. שלמדנו, אז אמרנו שמלכות עלתה ליסוד, שנקרא בחינה ג', על כלי דמלכות, זה כלי ריקנית, שאין בה אור, שנסתלק ממנה. אבל נשאר שם רשימו מאור הכתר שהיה מקודם. אור הכתר, אור ישר, אור הרחמים.

והיא עלתה בה להאיר בפנים בחינת אור חוזר. אז הוא לא רוצה לקבל אותו, הכלי הזאת. מהרשימו שיש בתוכה, אל תקבל. אבל יש מעלה באור שבא עכשיו, זהו רק רשימו, ואור הבא עכשיו הוא מאור ממש. לכן יש כלל, במקום שיש שני דברים מנוגדים, נקרא זה ברוחניות הכאה.

אז הוא לומד, היות שזה האור הבא מחדש הוא יותר חשוב, לכן הוא גובר, ונפלו ניצוצין מבחינה ג' לבחינה ד'. זה הוא מכנה אותו אור חוזר ממין הי"א.

לט) אור חוזר, המין הי"ב, הוא אור חוזר ממין הא' עד... היא אוה"ח ממין הי"א הנ"ל, אלא אחר שהמה מתכבין. כי אחר שפסק הארת הזווג, מבח"ג, למשל, הרי נפסקת עמו גם כן אותה הארת הזווג שהיתה נמשכת משם לתוך בחי"ד, וע"כ גם הניצוצין שנפלו ובאו לבחי"ד מתכבין, כלומר, שנחשכו מהארתם. ועד"ז גם שאר הניצוצין מיתר הבחינות.

תלמיד: ... מלכות.

רב"ש: תסתכלו בכותרת, אחר כך תשאל. תסתכלו בכותרת.

או"ח י"ב הוא אור החוזר הנ"ל, שנשאר בכלי, שלמדנו שנפלו ניצוצין על ידי הבטישה, אחר הפסק הזווג, שאז נחשך ונתכבה אור חוזר הזה. נמצא שהוא מדבר עם אור חוזר, שאחר שנתכבה. מה נעשה ממנו? תסתכלו.

אנחנו למדנו, כשהאיר אור חוזר היורד מבחינה ג' לכלי דבחינה ד', שיש שם רשימה דאור המלכות, נקרא אור הכתר, מקומת כתר נשאר רשימות, המלכות לא רוצה לקבל אותו, מסיבת יש לו רשימה משהיה לו אור הכתר, ועכשיו אין לו רק אור של חכמה, מַדרגה יותר קטנה. אבל היות שזה אור, אור ממש, וזה רק רשימו, לכן מתגבר, לכן נקרא שנפלו ניצוצין לתוך הרשימו, ולומדים, הרשימו יוצא לחוץ, כך הוא לומד, הרב, ובסוד תגין על האותיות, ואור חוזר נכנס בפנים.

נמצא, שכל מעלתו של האור חוזר הזה, הניצוצין האלה שנפלו לכלי המלכות, הוא מסיבת שזה בא אור מחדש וזה רק רשימו. אבל, אחר כך, אחר כך למדנו, שעלתה המלכות לבינה, היינו שגם כלי דזעיר אנפין נזדככה, ונשאר בכלי דזעיר אנפין רק רשימו. והאור והזיווג נעשה עכשיו על בחינה ב'.

נמצא, הניצוצין שירדו לכלי המלכות, היו כל מעלתם, שאור מ... שהם באים באור שמאיר עכשיו. אבל עכשיו גם האור הזה נזדכך, נמצא כאילו זה רשימו וזה רשימו. נקרא זה שניצוצין של אור חוזר שהיה מקודם בכלי המלכות מתכבין. מה זה מתכבין? אין להם האור שלהם. אור גם כן נזדכך. לכן להיפך, אז הם יוצאים לחוץ והם נידח... והרשימה הקודמת חוזרת ו... בתוכה. זה נלמד אחר כך.

בעיקר מה שהוא רוצה כאן ללמוד, הכותרת אתה תבין יותר טוב.

או"ח י"ב הוא אור החוזר הנ"ל, שבא מזיווג דבחינה ג' או ב' או א', שהוא מת... שהוא מתגבר על הרשימה מסיבת שהוא אור שמאיר עכשיו, אבל אחר הפסק הזווג, שאז נחשך ונתכבה.

עכשיו תעבור עוד הפעם לט) המין הי"ב, הוא אותו אוה"ח ממין הי"א הנ"ל, שירד לכלי דמלכות, אלא אחר שהמה מתכבין. כי אחר שפסק הארת הזווג, מבח"ג, כבר מתכבין. כמו כן, מבחינה ב' נפלו ניצוצין של אור חוזר היורד לבחינה ג', ומבחינה א' ומבחינה ב'. זה הכול רק בזמן השורש שלהם מאיר. אומרים שהניצוצין שלהם יותר חשובים מהרשימה שנשאר בכלים, אבל לאחר שהאור הזיווג מסתלק, אז הם רק רשימו. אז רשימו דבחינה ד' יותר חשוב מג', וג' יותר חשובה מב', וכן הלאה.

למשל, שפה זה קרה זיווג, הרי נפסקת עמו גם כן אותה הארת הזווג שהיתה נמשכת משם לתוך הבחי"ד, הנמשכת איזה הארה המכונה אור חוזר היורד, שזה נפלו ניצוצין. וע"כ גם הניצוצין שנפלו ובאו לבחי"ד נמצאים מתכבין, כלומר, שנחשכו מהארתם. ועד"ז גם שאר הניצוצין מיתר הבחינות. דהיינו, שנפלו ניצוצין מב' לג', בזמן שב' מזדכך, הגם ניצוצין שבאו מב' גם כן מזדככים. זה שאומר, נקרא אור חוזר בי"ב.

פרק ג', מדבר מרשימות. אז בא ואומר, יש לנו י"ב מיני רשימות. יש רשימה דהמשכה, ורשימה דהתלבשות.

מ) המין הא' הוא, הרשימה הנשארת מהאורות, אחר הסתלקותם, שהן באות מבחינות התלבשות. לאחר אור מסתלק, נשאר רשימו מהאור שהיה מלובש בכלים. והמין הב' הוא הרשימה הנשארת מהאורות אחר הסתלקותם, רק מה? שהיא באה מבחינת המשכה. מה זה המשכה? מה זה התלבשות?

פירוש, כי כבר ידעת, שגדלותה של הקומה, נמדדת במדת העביות אשר בהמסך, שהעב יותר מהמסך יכול לשמש עם כלי קבלה יותר גדולים, ממשיך קומה גדולה יותר. גם נודע, שיש תמיד להבחין בזה, ב' קצוות, הנערכים מאיש על משנהו, כי כל שהקומה גדולה יותר, נמצאים אותם קצוות רחוקים יותר, כי כשם שהקומה הגדולה מחויבת במסך וכלי מלכות עבים יותר, כן היא מחויבת בכלי קבלה הזכים יותר.

ולמשל הבחינה הד' שהיא עבה יותר והיא ממשכת אליה קומת כתר, הנה יחד עם זה, צריכה לכלי היותר זך, שיתאים לקבל לתוכה את אור הכתר כמ"ש זה, בהסתכלות פנימית בח"ב.

כאן הוא נותן לנו כלל. מה זה קומה גדולה? שהקצוות רחוקות זה מזה. הוא אמר פעם משל, מדוע אורך יותר, יותר גדול מהרוחב? שברוחב הקצוות אחת מהשני לא כל כך רחוקים. מה זה אורך? שהקצוות אחת מהשני יותר רחוקים. נמצא, כל עוד בגשמיות, שהקצוות יותר רחוקים, זה נקרא יותר גדול.

ומה הנמשל? למדנו כלל, כל המשפיע, שנקרא שהוא משפיע אור לתחתון, משפיע בדבר יותר עב. אם יש רצון יותר גדול, הוא מקבל מדרגה יותר גדולה. אבל צריכים לזכור שבקדושה משתמשים רק רצון גדול לפי המסך שיכול לכוון בעל מנת להשפיע. נמצא, אם למסך ש... הוא מסך דבחינה ד', שיש לו עביות, כלים, רצון לקבל הגדול ביותר, והוא ממשיך מדרגה גדולה ביותר. זה רצון לקבל נקרא חיסרון גדול.

כאן צריכים קצת מחשבה. בא הוא ואומר, שכל מדרגה נחלקת ל... כמו שלמדנו בד' בחינות דאור ישר, כך אנו מבחינים תמיד. שמלכות דאור ישר נקרא הרצון לקבל ביותר, בבחינה ג' רחוקה ממלכות, פחות עביות, עד כתר הוא זך ביותר. רצונו להשפיע לא רוצה שום דבר. אי לזאת, בזמן שמלכות ממשיך מדרגה הגדולה ביותר, עביות גדולה, אז צריך להיות שם אור הז... הכלי הזך ביותר, שנקרא יש מרחק מכתר ל... מכתר למלכות.

אם כן הוא מחשיב כאן... אם כן מה אנו רואים? שיש לנו להבחין בעשר ספירות כלי דהמשכה, זה חלק היותר גדול שב... חלק היותר עב, וחלק היותר זך. אני אתן דוגמה, שעל פי דוגמה הזה קשה להבין מה שלמדנו באות ל"ה.

אנחנו למדנו, בזיווג הראשון, בפרצוף הראשון שיצא אחר הצמצום, המכונה ראש דא"ק, למדנו שהוא נותן לנו תיאור, שבא אז אור הנפש לכלי דמלכות, אז המלכות הייתה, הגם שמלכות לא יכול לקבל רק נפש, המלכות, מלכות קיבלה עד יחידה דנפש, שהוא בחינתה.

זעיר אנפין הוא יותר זך, קיבל רוח, קיבל עד חיה דרוח, לפי הכלל, שכולם יוצא בחינת נפש, אז רק מה נתוסף? האורות לפי ערך הכלים, יש לו רק ארבע כלים, לכן ... וקיבל עד חיה דרוח. בחינה ב' הוא יותר זכה, קיבלה אור הנשמה. והיות שהנשמה יצא בנפש, רק עבר ג' כלים, כתר חכמה בינה, יש לו נשמה דנשמה. כלי דחכמה יותר זכה, אז היא קיבלה אור החיה. אבל יוצא בחינת נפש, אז אור החיה מתלבש בשני כלים, יש לה רוח דחיה. בכלי דכתר, שהוא זך ביותר, יצא אור היחידה. והיות שאין לה, שאין לה רק כלי אחד של יחידה, מאיר שם נפש דיחידה. נמצא עוד הפעם, בכלי דכתר יש אור היחידה ממש. מדוע אנו לומדים כך? היות שהאור בא עד המלכות, שהיה עביות דבחינה ד'.

מה קשה כאן? אנו לומדים שנזדככה קומת הטעמים, לא לשכוח. יצאה בחינה ג'... לא, אני אלמד, לפני זה נלמד. אם כן מה היה למלכות? יחידה דנפש, כן? ולמדנו, מצד שני, היות שכולם לא יכולים להאיר בלי אור חוזר, לכן בא אור חוזר ומשלים לכולם, שיהיה קומה אחת. הוא נותן דוגמה, מדוע חכמה, להיותה למטה מכתר, שכתר הוא הסיבה לחכמה, כתר משפיע לחכמה. מבחינת אור חוזר, מבחינת הכלים שיוכלו האורות להאיר, אז אור חוזר, חכמה שהיא באה לכתר, האור חוזר נותן חכמה לכתר. נמצא שכולם השתוו זה בזה באופן כללי, שהבחינה הזו נקרא קומת כתר.

זה כלל שאנחנו לומדים הרבה פעמים, בפשט כאן מבינים יותר, שהבחינה העליונה של המדרגה, היא קובעת. נמצא, מה כאן הבחינה העליונה? היחידה, אור היחידה. נמצא שבפרצוף הטעמים היה אור היחידה. אתם שומעים? ואחר כך שנזדככה בחינה ד', כבר אין, נסתלק כבר האור ממלכות, כמו שלומדים מכאן. מלכות שקיבל מקודם נרנח"י דנפש, וגם בחינת הנפש אבל היה לו יחידה דנפש, השיג... למדנו, השיג בחינתה, אין לו עכשיו שום דבר מאור הנפש האלה מקודם.

ומה, איזה מדרגה מאירה עכשיו? אור הרוח. מדרגה יותר גבוהה, אור הרוח. מקודם היה לבחינת רוח רק חיה דרוח, עד למצב השני. והזיווג השני של נקודות, בשלב הראשון... בשלב השני, זאת אומרת, שלב הראשון טעמים, שלב השני נקודות. אז בא למלכות, מלכות עלתה לזעיר אנפין, השיגה יחידה דרוח. ברור?

אור היחידה, יש עוד במדרגה או לא? אם כן, איך אני אומר שעכשיו יש לי רוח יותר גדולה ממדרגה הקודמת? מקודם היה יחידה.

הרב לייטמן: זה לא אותו רוח.

רב"ש: מממ?

רב"ש: קודם היה אור היחידה. איזה יחידה?

תלמיד: ד...

רב"ש: יחידה, נפש דיחידה.

הרב לייטמן: דכתר.

רב"ש: עכשיו מה יש? אור הרוח, אבל יחידה אין, על מה זה קשר? יחידה כבר אין. רק אומרים, במדרגה יש עכשיו, לזעיר אנפין יש יחידה דרוח, לבינה יש עכשיו חיה דנשמה, ולחכמה השיגה עכשיו, מקודם היה רוח דחיה, יש עכשיו נשמה דחיה. אם כן המדרגה עכשיו בנשמה דחיה, בחיה דנשמה, ביחידה דרוח, אבל מאור היחידה אין שום דבר.

לפי זה, ולפי זה אנו רואים, שהמדרגה הקודמת היה יותר גדולה, אף על פי שיצאה על בחינת מלכות, שיש רק אור הנפש. לכן זה קצת צריך ביאור, ממה שאני שאלתי. נכשיר זה, ונעבור שוב בהמשך, מה שאנו לומדים עכשיו.

מה סיכמנו? שיש לנו לאחר הסתלקות האורות, ב' מיני רשימות. אז הוא אומר, בכותרת, רשימות דהמשכה נשארות בכלים דהמשכה, ורשימות דהתלבשות נשארות בכלי הקבלה.

מא) ולפיכך יוצא לנו להבחין אחר כל ההסתלקות, ב' מיני רשימות: א', הוא הנשארת בכלי, המשכה של אור ההוא. וב' הוא הרשימה הנשארת בכלי הקבלה של האור ההוא. ובאמת אם אנו דנין על פי עצם הרשימה, הנה כמעט שהן אחת, היינו אחת, נשאר לנו רשימה מהקומה שהיה מאיר על המשכה ועל הקבלה. בחינה ד' יצא קומת כתר, מזה נשאר רשימו.

זה שאומר, באמת אם אנו דנין על פי עצם הרשימה, הנה כמעט שהן אחת, אמנם על פי מוצאן, ממי... ממה הסיבות שלהם, מאין הם באו? הם רחוקות זמ"ז, כרחוק מזרח ממערב, כי הרשימה דבחינת המשכה, היא באה מבחינת העביות, אשר אין למטה הימנה. מהמדרגה שאני מדבר, אני מדבר מעביות, אשר אין למטה הימנה.

זאת אומרת, המדרגה השנייה שתבוא אחר מדרגה זו, היא... יהיה יותר זכה, לא יהיה לו כוח ... עביות. מה הפירוש, לא יהיה לו כוח עביות? לא, אין לה בכוחה להשתמש עם כל כך עביות, בשביל מה? בשביל לא יכולה כל כך להתגבר.

עוד.

והרשימה דבחינת הקבלה היא באה מזכות, שאין למעלה הימנה, כי זו בחי"ד שהמשכה וזו בחינת שורש.

אם כן, הוא עוד לא אמר שום דבר, רק הוא בירר לנו מ... גם מקומה אחת, שהחליט רשימה אחת, ובאמת נשאר רשימה אחת, רק אנו מבחינים אותם לפי מוצאם.

אז הוא אומר כך. רשימה דהתלבשות נקרא זכר, ורשימה דעביות נקרא נקבה. וזכר נקרא תמיד שלמות, לא חסר לו. נקבה נקרא נקב, חיסרון.

אות מב) ותדע, שהן, שהן נבחנות זו לזו, אלה ב' רשימות, בערך של זכר ונקבה. והוא להיותן שתיהן באמת קומת אור אחד, האור, הרשימו שנשאר הוא מאור ה... מאור של קומה אחת, דהיינו, אור המלובש בכלי המותאם לו כהלכתו, אלא אחר שהאור נסתלק משם, והעביות אשר בכלי ניכר לשפלות, (כבדברי הרב כאן באות י"ח) הנה נגלה לפנינו המרחק הגדול הזה הנמצא בין שתי הרשימות הללו. ומתוך שהן אחת מתחלתן, ע"כ נבחנות כזכר ונקבה.

מה הוא מסביר לנו? הוא שואל, זכר נקבה נקרא קומה אחת. שהם מולידים משהו, אבל הם קומה אחת. ממה אנו מדברים? נגיד אם אנחנו מדברים מפרצוף הראשון, בפרצוף גלגלתא, נגיד. בפרצוף גלגלתא, הגוף שלו היה מאיר אור אחד, שנקרא קומה אחת. אור נסתלק, נשאר לנו רשימו מאור אחד. הרי לא היה שם שתי אורות, רק אור דקומה אחת.

אחר כך בא הוא, מחלק אותם. כך אני מד... אנו מדברים לפי שורש מוצאם, אומרים, רשימה דהתלבשות מ... בא מרשימת הזך ביותר. איפה היה מאיר אור היחידה? דווקא בכלי דכתר. ומי ממשיך אור היחידה? דווקא כלי דמלכות. לכן הם נבחנים כזכר נקבה. זכר נקרא שלם, כאן הוא לא אומר את זה כאן, ונקבה נקרא עביות בהמשכה. מתי יכולים משהו להמשיך אותו, להגיד להיפך, מתי רוצים משהו להמשיך? בזמן שחסר משהו.

נמצא, הוא מפרש שם, מדוע נקרא זכר נקבה? על שם הקומה, שהיה מקודם קומה אחת. נמצא, אף על פי שמקודם היה בחינה אחת, ולא היה ניכר שום חיסרון בבחינת המשכה עד אר... בחינות הללו, כל גובה הקומה, אבל אחר הסתלקות האור, אז ניכר העביות לשפלות, אז ניכר הכלים לכלים. אז נגלה לפנינו המרחק בין זכות לעביות. בא הרשימה דהתלבשות, רשימה דעביות, אבל מקודם היו אחת, על שם זה נבחן לזכר ונקבה. לא כמו שהסברתי מקודם, זוכה לכלי מטעם שלמות, הבלתי שלמות, הוא אומר כאן.

ומה נקרא זכר נקבה? היות שמקודם היה קומה אחת. דיברנו שמאיר, למדנו, אין הבדל בין אור לכלי. לאחר הסתלקות האור, אז נבחן הכלי לעביות, ממילא ניכר אז הכלי זך לזך ביותר. לכן הם מכנים קומה אחת, זכר נקבה. זה למדנו באות מ"ב.

הוא אומר כך, מקודם היה אור מאיר בכלי. אור הנפש בכלי דמלכות, אור הרוח בכלי דזעיר אנפין, אור הבינה נשאר בכלי דבינה, אור החיה בכלי דחכמה, אור היחידה בכלי דכתר. בכולם נקרא קומת כתר.

ואנו אומרים, למדנו שאור הוא היה מאיר בכלי, אין הבדל בין אור לכלי. אם כן אין ממה לדבר. אבל אחר כך שנסתלק האור, אז נקרא כלי לעביות, אז אני לומד, הרשימו שנשאר באור הקודם, אני מחלק אותם לפי מוצאם. היינו, מה שבא מהכלי נקרא עכשיו נקבה וחיסרון, נגיד. ומה שנשאר מעל כלי זכה, זך, זה נקרא זכר. ... כל כך קשה.

כן, מ"ג. בא עכשיו ואומר לנו, רשימה דעביות לא נשארת מבחינה אחרונה אחר ההזדככות. עכשיו מתחילים לדבר.

מג) ותדע, אשר הרשימה הזו דבחי' נקבה לא נשארה אחר הסתלקות האור משם. והגם, שאינה נאבדת, כי אין העדר ברוחני, אמנם נשארה שקטה מבלי שום פעולה, עד לגמר התיקון. וז"ש הרב שבחינה אחרונה אינה מנחת רשימה, ולא נשאר שם אלא רשימה של בחינת הזכר בלבד, וז"ש הרב, כי בהעלות הכתר ובהסתלקותו הניח רשימו אחד במקומו בכלי ההוא שלו כדי להאיר ממנו לחכמה, אשר תחתיו, אחר שיעלה ויסתלק. ע"ש.

מה כתוב באות ו'? כתוב כך. אבל... אומר הרב, אבל אור ו המלכות, כאשר מסתלקת אינה מנחת רשימו בכלי שלה, לפי שאין שום ספירה תחתיה לקבל הימנה. ואף על פי שעתיד להיות עולמות אחרים תחתיה שמקבלים ממנה, ז אין הוא מסוג שלהם ואין לה דביקות עמהם, כמו שיש דביקות אל היוד ספירות דכל עולם ועולם בפני עצמו.

ז) נמצא כי כל אותן הספירות הם מניחין רשימו במקומן ובכלי שלהם כאשר רוצין להסתלק ולעלות, אמנם אור המלכות, אינו מניח רשימו בכלי שלו, רק מן הרשימו שהשאיר אור היסוד בכלי שלו. משם באים... משם נמשך הארה אל הכלי של המלכות אחר הסתלקות אור שלה.

מתבלבלים. הוא מפרש, מלכות אינה מנחת רשימו, משום שאין מי להאיר לה, למטה ממנה, בפשטות. בדרך כלל, לומדים מלכות, נקרא קומת מלכות. היינו האור שיצא על עביות דכתר. בזה נגמרה המדרגה. מי שלומד כתר שנסתלק, שהיה מאיר בבחינה ד', יאיר אחר כך בבחינה ג'. אז כדי שיהיה ... הוא אומר כך באות ד'.

ובאות ר"כ, אות ה) למטה, כתוב כך. כי אח"כ כשעלתה המלכות אל בחי"ג, שיוצאות שם ע"ס בקומת חכמה, הנה אי אפשר שיתחיל האור הזה בספירת החכמה, שהרי כל התפשטות של אור מוכרח להתחיל מהכתר, ולפיכך להארת רשימה דכתר צריכים, שעל ידי זה דבוק ה... שעל ידי זה האור דבוק וקשור בהשורש על ידי הרשימו.

לכן כשיבוא הכתר, מאיר על מלכות, הכוונה קומת כתר מאיר לקומת חכמה, וקומת חכמה לקומת בינה, ושאחר שנזדכך לעביות דשורש בקומת מלכות, לא צריכים למי להאיר למטה, כבר מדרגה אחרת. אם כן, מה הפירוש כאן מנחת... מלכות אינה מנחת רשימו? עניין אחר לגמרי, כאן מדברים מקומת מלכות.

לכן מתבלבלים. פעם הוא אומר קומת מלכות, הכוונה היוצא על עביות דשורש. פעם במלכות מבחינת אור ישר, שהיא מקבלת על מנת לקבל, היא גם כן נקרא מלכות. פעם מדברים אם יש מסך במלכות דאור ישר.

זאת אומרת ש...