שיעור בוקר 13.01.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

נושא: עיבור ולידה

עיבור ולידה – קטעים נבחרים מהמקורות

קריין: שיעור בנושא – עיבור ולידה. קטעים נבחרים מן המקורות, מקטע מס' 11.

אנחנו תמיד נמצאים בשליטת הבורא, כך כתוב, אמנם לא מבינים, לא מרגישים, לא מודעים לזה, גם במוח, גם בלב, זאת אומרת גם בהרגשה, גם בהבנה. אנחנו באים לעולם הזה ומתחילים לגדול, כולנו כולנו שקועים באגו שלנו, זאת אומרת בכוח מיוחד שמתאר לנו תמונה אחרת. אין שליטה עלינו אלא אנחנו שולטים במציאות.

כמה שגדלים יותר, תינוקות, אנשים יותר גדולים, יותר גדולים אנחנו מרגישים איזה כוח יש בעולם? אני ועוד אנשים כמוני. ואז יש בינינו רק מאבקי כוחות, מי ישלוט. שאנחנו באים למצב שאין לנו ברירה, כדי לגלות את הבורא אנחנו צריכים בעצמנו לבטל את השליטה שלנו, שלא רוצים לשלוט, לא רוצים לנהל את העולם ואת המציאות, אלא רוצים לדכא את הנטייה הזאת בנו, את האגו שלנו.

אז אנחנו מתחילים לגלות שדווקא האגו הזה הוא לא שלנו, שזה הכוח העליון, זה מה שלא חשבתי קודם, קודם חשבתי שזה אני, "אני רוצה כך, אני רוצה לשלוט, אני רוצה לקבוע, אני אני אני". לא. ואני רוצה קצת לצאת משליטת האני, אז אני מתחיל להרגיש ש"אני" הזה זה לא אני, זה הבורא, וזה קצת שונה ממה שקודם חשבתי. ואז יש לי כבר איזה יחס אחר לאגו שלי ולבורא, כבר כאן אני צריך להתחיל להעמיד את עצמי בין שניהם. עד כמה שאני מבטל את האגו שהוא כוח עליון אחד ועד כמה שאני רוצה שישלוט במקומו הכוח השני, הבורא. וכך בין שניהם אני קובע את עצמי, המעמד בין שניהם.

ועד כמה שאני רוצה לבטל את האגו שלי על ידי קבוצה, לימוד, כל הדברים שסך הכול נמצאים ברשותי, אני בזה מתחיל לראות את עצמי בשיתוף יותר עם העשירייה שלי ועם הבורא, שסך הכול שני הכוחות האלו הם מיועדים כדי שאני אחליף את שלטון הכוח האגואיסטי, סך הכול כוח אחד, באותו הכוח השני.

ואנחנו שנמצאים בדור האחרון, בהתאם לזה אנחנו עומדים לגלות את הדברים האלה שגם נמצאים בעולם, וגם בעולם מתחלפת השליטה משלטון אגואיסטי לשלטון, עוד לא ידוע איזה, אבל לשלטון אחר.

אנחנו לאט לאט נתחיל לגלות את זה בזמן הקרוב, שישנו באמת תהליך שהכול סביבנו משתנה בהתאם לשינויים פנימיים שלנו, שאנחנו כבר נמצאים בהם או עומדים להיכנס אליהם. וכך אנחנו נראה במה דווקא הדור האחרון מיוחד, שהתהליך שאנחנו עוברים ועוברים במסה, בכמות גדולה של אנשים, קבוצת "בני ברוך" שהיא הרבה יותר גדולה ממה שאנחנו מכירים, והתהליך שעובר העולם אמנם בכמה דרגות פחות מזה, אבל עובר.

זה כמו בעולם שלנו שאנחנו הגדולים עוברים כל מיני מצבים בעבודה, בחברה, בכל החיים של הגדולים, אבל על הילדים שלנו הקטנים זה גם משפיע, בכל זאת הם נמצאים בעולם שונה, בבית, במכשור, בכלי התקשורת קצת במשהו שנוגע בהם, וכן הלאה. לכן כך אנחנו נראה שהדור האחרון זה שכולם כולם, רק כל אחד לפי דרגה שלו, [נמצאים] כבר בשינויים מהותיים. לכן אנחנו צריכים לראות גם מה קורה בעולם, ואתם רואים מה קורה בעולם, אפילו כלי התקשורת משתנים בזה שהם מתחילים לקבוע לעיני כולם את הרצון שלהם, שזה נגד העיקרון של כלי תקשורת, נגד כל הגישה שצריכה להיות מהם, שהם לא שייכים לאף אחד, שהם למעלה מכולם, שהם רק מביאים לנו אינפורמציה, מידע על כל דבר בלבד ואנחנו צריכים לקבל את המידע הזה ואז להחליט כך או כך ולקבוע את החיים שלנו. לא, הם עוד לפני זה קובעים לנו את כל הדברים.

זאת אומרת סך הכול זה מה שנעשה כאן בזמן האחרון, אנחנו צריכים להבין שזה הכרת הרע מה שיש לנו בחברה שלנו. וזה דברים גדולים, שהם לא קורים לפי איזו החלטה בין אחד לשני כאן בין כל המערכות האלו, זה מערכות שמעצבות את הגישה שלנו לחיים. והמערכות האלה עכשיו גילו את עצמן כמערכות שהן לא כלי תקשורת שמתקשרים ביניהם ומתקשרים איתנו וקושרים אותנו, אלא זה פשוט [בעיה]. אני לא רוצה יותר להיכנס לזה, רק רציתי להגיד שהעולם עובר שינויים גדולים ואנחנו צריכים בזה לראות גילוי הרע שבחברה האנושית, עד כמה מתגלה הרע הזה בצורה מהירה, בקצב, ושאנחנו צריכים בהתאם לזה להזדרז בהכרת הרע שבנו ולהתקדם ללידה הרוחנית.

קריין: ממשיכים בקטע מס' 11, מתוך "סוד העיבור לידה" של בעל הסולם.

"העולמות באים בהשגה בשני דרכים, מעילא לתתא ומתתא לעילא, שמתחילה משיגים מעילא לתתא, את השתלשלות הנשמה. ואחר-כך, מתתא לעילא, שהיא ההשגה עצמה. מהלך הראשון מכונה בשם עיבור, משום שערכו כמו הטפה ההולכת ומתנתקת ממוח האב, ובאה בעיבור האם, עד שיוצאת לאויר העולם. שהוא נבחן כמו דרגא האחרונה - מעילא לתתא. דהיינו, בהתחשב עם העילה של הולד. הרי עד שם היה עדיין מחובר באיזה חלק בבחינת אבא ואמא שלו. דהיינו העילה. ובביאתו לאויר העולם, נכנס לרשות עצמו, שזהו הסדר של מעילא לתתא. וטעם כל זאת, כי מחשבתו יתברך יחידה, ועל-כן כל המקרים שוים, והכל דומה לפרט."

(בעל הסולם. "סוד העיבור-לידה")

אבל שוב, זה ודאי שרק לפי השגת האדם שנראה לו שנמצא ברשות בפני עצמו ואז הוא קובע את המעמד שלו, אלא ודאי שהוא נמצא בשליטה שלמה של הבורא, יחד עם זה הוא גם מגלה שיש לו לקבוע במצבו את ההבחנות שלו, את השליטה שלו.

נתחיל לאט לאט להכיר את הדברים קצת יותר בהתרחבות.

שאלה: בטקסט כתוב שיוצא "לאוויר העולם".

כן, הוא יוצא לאוויר העולם, שהוא יכול מכאן והלאה לקבוע גם את היחס שלו למה שקורה, ואז במידת ההזדהות שלו עם המולידים שלו, אבא ואימא, הוא לוקח מהם כל פעם יותר ויותר כוחות ומעבד אותם לפי הרצון, לפי ההכנה שלו, וכך מתקדם, ונעשה בעצמו, כמו שאנחנו בחיים שלנו, נעשה בעצמו גדול עד שבעצמו גם מוליד וכן הלאה. כך זה הולך, דור אחר דור.

שאלה: לרבי עקיבא היו 24,000 תלמידים, יותר מאיתנו בכמות, למה הם לא הצליחו ומה אנחנו יכולים לעשות שלא יקרה לנו אותו הדבר?

הם לא הצליחו, הוא ידע שהם לא יצליחו ויחד עם זה הוא מאוד סבל מזה שהם לא מצליחים. מפני שהיה ידוע שיהיו שני בתי מקדש, זאת אומרת, שיהיו שני מצבים, המצב הראשון, בית המקדש הראשון, השגת "מוחין דחיה", ובית המקדש השני, אחרי שבית המקדש הראשון נשבר, ההשגה הזו נשברה והגיעו להשגה פחותה יותר שזו דרגת "בינה", "מוחין דנשמה".

זה היה בימי רבי עקיבא, הוא ידע שגם זה לא יעמוד, ידעו על זה, כמו שכתוב, אפילו הרבה שנים לפני חורבן בית המקדש השני, כבר ידעו שעוד מעט זה הולך להיחרב. המקובלים, אז היו הרבה מקובלים, הרבה חכמים, הם כתבו ודיברו על זה, זאת אומרת, זה היה ידוע. אבל מצד שני אמרו, למרות שהיה ידוע, לא נוכל לשמור על הקשר שלנו אפילו בדרגת הבינה, להשפיע על מנת להשפיע, בכל זאת, מצד שני, אחזו בזה כמה שאפשר, כי אי אפשר לרדת מרוחניות לגשמיות ברצון דלהשפיע.

לכן הם החזיקו בזה, ורבי עקיבא גם ציפה מ-24.000 תלמידים שלו שהם יחזיקו זה את זה ולא יתנו להתפורר. אבל הם לא יכלו להמשיך, כי לפי התהליך שכל המציאות חייבת להיכנס לרצון לקבל על מנת לקבל הסופי, להגיע לשבירה האמיתית, את זה כולנו היינו חייבים לעבור. לכן נשברו ורבי עקיבא נהרג וגם כל התלמידים שלו מתו במגפה וכל העם סביבם גם גורש לכל מיני כיוונים לפני אלפיים שנה. זה מה שקרה.

בזמננו, אנחנו כבר חוזרים לקום, כמו שכותב בעל הסולם שאנחנו נמצאים בדור האחרון, שכבר מתחילה לפעול עלינו, על כולם ההנהגה, ההשגחה הכללית, ואנחנו רואים שהעולם מתחיל לקבל תנועה אחידה רצינית מאוד. כולנו סביב כדור הארץ נעשים כדור אחד, כולנו תלויים זה בזה, כולנו עוברים אותם המצבים. וכך זה לפנינו, לאט לאט לקבוע איפה אנחנו נמצאים ולאן אנחנו צריכים להגיע.

לכן אנחנו לומדים את חכמת הקבלה, מתארגנים בעשיריות כדי להתחיל את ההתעוררות הזו, להתאושש מהשבירה, מניתוק מהרוחניות ולאט לאט לגלות את עצמנו שרוצים להצטרף, רוצים לקום, רוצים להתחיל לחזור להכרה, איפה באמת אנחנו נמצאים לעומת המציאות האמיתית.

עכשיו אנחנו עדיין נמצאים בחוסר הכרה, אבל כבר מודעים קצת לזה שנמצאים בחוסר הכרה וצריכים להגיע להכרה.

שאלה: הוא כותב שצריך להיות קשור לתכונות של אבא ואמא.

אנחנו מתפתחים על ידי שני כוחות, כוח החכמה וכוח הבינה. כמו שלומדים מד' בחינות דאור ישר, שמהבורא מתפשט כוח החכמה, כוח ההשפעה עצמו זה הכתר. מה הכתר משפיע? הוא משפיע את אור החכמה. על מה משפיע אור החכמה? על הרצון לקבל שברא יש מאין, ומזה יוצאת לנו תגובה ברצון לקבל שנקראת "בינה" וכן הלאה. לכן כוח החכמה וכוח הבינה הם שני כוחות שנמצאים בפועל בנברא, פועלים על הנברא. כוח החכמה נקרא "אבא" וכוח הבינה נקרא "אמא". כך הם פועלים עלינו.

תלמיד: איך אנחנו בחיבור בינינו בעשירייה מגלים את זה?

אנחנו בעשירייה מגיעים לחיבור עד כמה שמסוגלים, בתפילה, בבקשה, בנטייה, במאמץ מגיעים לחיבור, ובחיבור אנחנו מגלים את כל הכוחות האלו שמתגלים בהדרגה.

תלמיד: יש שם איזה כוח פעולה בינינו בחיבור או כוח המחשבה?

כשאנחנו רוצים להגיע לחיבור אנחנו מתחילים לגלות שכל המצבים העתידיים שלנו, כולם כבר נמצאים, כי הם השתלשלו מלמעלה למטה. כמו שהוא אומר לנו כאן, שאנחנו צריכים להשיג את המולידים שלנו, אבא ואימא, כוח החכמה וכוח הבינה. וזה מה שאנחנו משיגים בהתחברות מתגברת בקבוצה.

תלמיד: איך זה שהוא כותב שנכנס בשליטת עצמו?

זה שהוא רוצה בעצמו לשלוט, הוא לא רוצה שהבורא יכוון אותו ויחייב אותו לחיבור, אלא הוא בעצמו רוצה להשיג הכרחיות להתחבר, להגיע לאהבה אפילו עם הבריות ומהבריות לבורא, את זה הנברא רוצה להשיג לבד, כי בזה הוא רוצה להביע את היחס שלו לבורא כמו שהבורא אליו.

שאלה: למה מתכוון הכתוב, שאומר שהתחלת ההשגה היא מעילא לתתא?

שכך אנחנו משתלשלים. מה שאנחנו משיגים, אנחנו מתחילים מההשגה שלנו מלמטה, ולאט לאט משיגים את השורש שלנו למעלה.

קריין: קטע מס' 12, גם מתוך "סוד העיבור לידה" של בעל הסולם.

"מעת לידתו שהוא נמצא אז בנקודת הריחוק, מתחילה שיבתו להשגה - מתתא לעילא, שזה נקרא חוק ההתפתחות, והוא הולך ממש על אותם הדרכים והמבואות שירדו מעילא לתתא.

וזהו מושג למקובלים. אולם לעינים הגשמיים, נראים רק מצבים פשוטים, איטיים, דרגתיים, עד שגדלה קומתו כמו אבא ואמא שלו, ואז נקרא, שהשיג כל הדרגות מתתא לעילא. דהיינו דבר שלם."

(בעל הסולם. "סוד העיבור-לידה")

זאת אומרת, עד שהוא משיג את כל ההשפעות של אור הבינה ואחר כך של אור החכמה וההתלבשות של שני האורות האלו בכלים המתוקנים שלו, בהתאם לתכונות הבינה והחכמה, ואז משיג את האימא ודרכה את האבא. וזה נקרא "השגה רוחנית". אבל זה הכול מעת לידתו, זאת אומרת מהנקודה הנמוכה ביותר שבה הוא נולד רוחנית, בנקודה כאן, כמונו, שבה אנחנו עומדים עכשיו להרגיש את הלידה שלנו. אבל לפני הלידה, כשאנחנו נמצאים בעיבור, אז אנחנו לא מבינים איפה אנחנו נמצאים ואיך, אמנם כתוב ש"עובר במעי אימו רואה מסוף העולם ועד סופו", אבל זה הכול ודאי שלא בהשגה שלו, הראייה הזאת, הוא רק נמצא תחת ההשפעות העליונות האלו עליו.

שאלה: בהקשר למה שאמרת בפתיח השיעור, שבדור האחרון אנחנו עוברים עכשיו תהליכי גילוי הרע גדולים, גם התלמידים שלך נמצאים תחת שליטת התקשורת, איך אנחנו יכולים להגן על עצמנו, ולא להיסחף אחרי מה שאנחנו רואים בתקשורת ולהתרכז בהכרת הרע בנו, ולא בהכרת הרע במה שקורה בחוץ?

אני לא יודע. אני רק שומע פה ושם על מה שקורה, ודאי שאני שומע את זה דרך כלי התקשורת, על כל מיני דברים אבל אני לא מתקשר לזה, לא נכנס לזה. אני רק נותן לעצמי קצת אפשרות להשוות את מה שאני חושב על העולם עם מה שאני שומע שמדברים על זה ולא יותר. אבל לא שאני הולך לפי מה שכלי התקשורת אומרים, מחליטים ומדברים. אתם תרגישו עד כמה שאתם לא יכולים להתייחס לשום דבר בצורה רצינית כי בכול זה יושבים בני האדם וכותבים מה שהם חושבים שכדאי לנו לחשוב, אבל לא שכך אנחנו צריכים לקבל את זה מהם.

אנחנו רואים עד כמה שהיחס שלהם לחופש הביטוי הוא פשוט נמצא במצב לא אובייקטיבי, זה לא כלי תקשורת, זה לא כלום. איך יכול להיות שהם מבטלים איזו דעה אחת לעומת הדעה השנייה? מי לוקח על עצמו רשות כזאת? אבל זה טוב. זה טוב כי דווקא זו הכרת הרע שמביאה אותם לביטול, כי זה תחילת הסוף. אני מאוד שמח שזה קרה, כי העולם מהרגע זה והלאה כבר מתחיל להתייחס אחרת לכל הרשתות החברתיות כביכול, והיחס לזה הוא כמו לדיקטטורה. ככה זה.

אני זוכר שכך היה ברוסיה, היה אפשר לקרוא רק עיתונות שיצאה מהמפלגה הקומוניסטית, אי אפשר היה לשמוע ולקבל שום דעה אחרת חוץ מזה. הכול היה סגור. וכך רצו לחנך את העם. מה יצא מזה? זה התגבר, התגבר, התגבר, עד שהתפוצץ, כי העולם כולל שני כוחות, והאדם צריך באמצע לקבוע את כל הדברים ממטה למעלה.

כמו עובר, איך הוא גדל? מזה שהוא יודע איך לחבר בתוכו שני כוחות מנוגדים. חכמה ובינה הם כוחות מנוגדים, זה השפעה וזה קבלה, ומי שיודע לחבר אותם נכון, מתוך זה הוא גדל. ולכן זה שעכשיו התגלה עד כמה שהחברה שלנו כולה נמצאת תחת שליטה, לא השפעה, אלא שליטה של כוח אחד, לפי זה אנחנו נראה שזה סוף התקופה הזאת ומתחיל להיות באמת דור חדש, הדור האחרון.

שאלה: האם זה נכון לומר שכמו שבני ברוך נמצאים בשלב של לפני גילוי, שהוא שלב התהפכות העובר, כך העולם נכנס לשינוי וניתוק מהעבר לעתיד חדש?

זה ודאי. אמרת נכון. כי כמו שאנחנו נכנסים לזה יותר ויותר, כך העולם אחרינו גם נכנס יותר ויותר. כן. ללא ספק. רק אצלם זה בדרגה אחרת, במילים אחרות, במעשים יותר ארציים, אבל ודאי שזה שייך, זה ממש

שאלה: בזמן האחרון אתה יותר ויותר מדבר על תהליך הכרת הרע שגם כל העולם נכנס לתהליך הזה. במה מתבטא ועד איזו דרגה יהיה התהליך של הכרת הרע?

הכרת הרע זה לא שאנחנו מגיעים להכרת הרע בעולם, אלא עיקר הכרת הרע זה שאדם מרגיש שהוא לא יכול לפנות את הפנימיות שלו לשליטת כוח ההשפעה או לאזן את כוח ההשפעה עם כוח הקבלה. זה הכרת הרע. כל הזמן הוא מגלה יותר ויותר עד כמה הוא נמצא בשליטת האגו שלו. וזה בדרגות יותר עדינות. קודם לא היה כל כך מודע לזה, עכשיו מודע יותר מיום ליום. יש ימים לכאן, יש ימים לכאן, אבל בסך הכול, הכול נכנס פנימה. זאת אומרת, כמו שאנחנו לומדים מדוגמת בעל הסולם, שגלגל אמנם מסתובב קדימה ואחר כך אחורה, אבל יחד עם זה, התנועה היא כולה קדימה.

תלמיד: התהליך הוא אישי של בן אדם פרטי או שזה גם הכרה באנושות ככלל?

כן. התהליך הוא בכלל האנושות. זה מה שמעניין וזה מה שאנחנו רואים. וכמה שאנחנו נתקדם, אנחנו נראה שהעולם מתקדם, ובעולם דווקא אנחנו נראה זעזועים גדולים מאוד. אני מקווה מאוד שהזעזועים יהיו בצורה כזאת כמו שעד היום בסך הכול לא על ידי מצבים ממש טרגיים גדולים. היום אנחנו רואים שהפנדמיה הזאת, עד כמה מצד אחד מדינת ישראל השקיעה בחיסון נגד קורונה יותר מכולם ומחסנת את כל האוכלוסייה בצורה שאין דוגמתה, אבל יחד עם זה אנחנו נמצאים גם בהתקפת הווירוס יותר מכולם. וזה מה שאנחנו דיברנו כבר לפני שנה בתחילת הפנדמיה, מי שיסבול יותר מכולם זה ישראל. למה? הרי הם אשמים, זה ברור. ואתם תראו עוד בעתיד. אין מה לעשות.

שאלה: איך לעבוד עם תחושת האשמה שיש לנו מזה שאנחנו מסתכלים מה קורה בעולם?

צריכים להשתדל קודם כל לתאר לעצמנו שאנחנו נמצאים בגוף אחד עם כל העולם, שאנחנו נמצאים בנשמה אחת עם כולם, ולכן אחראי אני על כולם, על כל העולם, ואז אני לא סתם אשם שאני גורם למישהו רע, אלא אני גורם ממש לנו. וכמה שיותר לחשוב על זה כי זה כבר תיקון גדול, כך להבין, כך לחשוב. אז בואו אנחנו כך נחשוב ואחר כך נשתדל לשם זה לתקן את עצמנו. אנחנו מתקנים את עצמנו לא כדי שיהיה לנו, אלא שיהיה קודם כל לעולם. ועד כמה שאתה חושב על האנשים שרחוקים ממך, אתה בזה משקיע כוחות יותר חזקים בתיקון של כול העולם, כי דווקא המרחק הזה מגביר את כוחות ההצלה, כוחות התיקון.

שאלה: אנחנו כתלמידים של מקובל לומדים ש"כל הפוסל במומו פוסל", שכל המומים הם בפנים. איך תהיה תפיסת המציאות של הדור החדש בהכרת הרע?

אנחנו יותר ויותר נרגיש שייכים זה לזה, אנחנו במאמצים שלנו נרגיש את עצמנו שאנחנו שייכים לגוף אחד. שרק בהרגשת הגוף הכללי אנחנו יכולים לקבוע את האמת. כמו שבעל הסולם אומר שאם איזה איבר נחתך מהגוף אז הוא לא יודע ולא מבין מה קורה בגוף. אבל אם יבוא איזה רופא ויחבר את האיבר הזה בחזרה לגוף, אז האיבר הזה ידע מה קורה עם כללות הגוף.

כך גם אנחנו. כמה שמשתדלים להיות יחד בעשירייה אנחנו דרך העשירייה מקבלים כוחות, הבנות, הרגשות ששייכות לכל הגוף הכללי. וכך אנחנו נגיע לזה.

אני מאוד מקווה שהשנה אנחנו באמת נכנסים לפעילות כללית יותר, כאגודה אחת, ואז נתחיל להרגיש תהליכים ששייכים כבר לא לנו, לכל אחד בצורה שהוא נחתך מכולם, שזה נקרא שנמצא ב"עולם הזה", אלא אם אנחנו נתחבר בינינו אז אנחנו נתחיל להרגיש מה קורה בינינו ואז נרגיש כבר את העולם העליון, העולם הבא, מערכת של הנשמה.

וזה מה שעומד לפנינו. וכל חכמת הקבלה דנה באותם התהליכים שאנחנו צריכים לעבור מהרגע שאנחנו מגלים את עצמנו נחתכים מאחרים ועד שאנחנו מתחברים יותר ויותר לגוף אחד.

תלמיד: האם לגלות את האנושות כקהילה אחת, כגוף אחד, זה יהיה אור לעולם?

במידה שאנחנו מרגישים את עצמנו מחוברים בינינו וגם את העולם סביבנו, במידה הזאת אנחנו הופכים להיות צינור שדרכו האור העליון משפיע דרכנו לכל העולם, לכל האנושות. ואז אנחנו בזה מממשים את היעוד שלנו, שזה בעצם כל התפקיד שלנו. להיות חלק המחבר בין הבורא ובין כל הנבראים. לכן הוא נקרא "ישראל", "ישר א-ל", שאנחנו כמו ראש. ישראל נקרא "לי ראש". שאנחנו כמו ראש הפרצוף מחוברים עם הכוח העליון שלמעלה מהראש, ועם הגוף, שזה כל האנושות. ואנחנו נעשה זיווג דהכאה, הבנה, הכרה, את כל התהליך כך שדרכנו, דרך הראש של האנושות, האור העליון ייכנס וימלא את כל האנושות, ונגיע כך לתיקון השלם.

שאלה: אמרת בתחילת השיעור שהעולם עובר שינויים גדולים ואנחנו צריכים לראות בזה גילוי הרע שבחברה האנושית. מהם שלבי הכרת הרע באנושות?

עכשיו אנחנו רואים. אתה לא רואה איך האנושות מתחילה להכיר את הרע? וזה בעיקר בכלי התקשורת, כי זה במערכת שקושרת אותנו יחד. זו מערכת שרוצה לקבוע כל מה שהיא חושבת, ומבינה, ומרגישה, ומחליטה עלינו, שאנחנו פשוט נקבל מה שיש בתוך המערכת הזאת.

אז תגיד לי, איך יכול להיות שאותה המערכת עכשיו מראה לכולנו שהיא שולטת בנו עד כדי כך שהיא רוצה לקבוע ביד גסה שככה זה ולא אחרת? איך זה יכול להיות? זה כבר כוח יותר עליון מהמערכת עצמה שמגיע ופותח את הקלפים עד כמה שאנחנו נמצאים תחת שליטת המערכת האגואיסטית שאין לה שום דבר חוץ מלשלוט, אפילו לא כסף.

כי השליטה הזאת יכולה לגרום להם לאיבוד של הרבה מאוד משתתפים, וככה זה יקרה בטוח בימים הקרובים. ובכל זאת, אנחנו רואים עד כמה שהכוח העליון נמצא למעלה מהמנגנון הזה, והוא מגלה לעולם עד כמה שהעולם נמצא ברשת אגואיסטית שלא יוצא ממנה שום טוב לעולם. זאת הכרת הרע. אני בזה חס ושלום, לא מאשים שום רשת. גוגל, טוויטר, עוד מישהו שם, לא חשוב, אני לא מכיר אותם כל כך. אני לא מאשים אותם. אלא הבורא משחק אתנו כך שאנחנו נדע באיזו רשת חברתית אנחנו קיימים, ממה אנחנו ניזונים, ומיהו השולט בנו. הכוח העליון כך מלמד אותנו. וזה כבר שלב הכרת הרע הגלובלי.

תלמיד: מול איזה אתגר נמצאות כל הרשתות החברתיות וכלי התקשורת באופן כללי? יש עוד מה לתקן?

אני לא מייחס להן שום דבר טוב או רע, כי זו תוצאה מהטבע האנושי. אני לא יכול להגיד שאלו יותר טובים, ואלו יותר רעים, שאני שונא את אלה, ואוהב את אלה. הם כולם אגואיסטים, הם כולם בנויים כך. פשוט מתוך זה שהם קבלו שליטה גדולה על המוחות והלבבות של בני האדם, מתוך זה הם מתנהגים כך.

אם אני הייתי במקומם או אתה, או מישהו אחר, גם היינו מתנהגים כך. הם סך הכול תוצאה משליטה אנושית על החברה האנושית. ככה אני רואה את זה. זה גילוי הרע של כולנו, לא של רשת מסוימת, של ביל גייטס או מרק צוקרברג הזה. אני לא מייחס דווקא להם את הדברים האלה, הם מייצגים את הטבע האנושי. לכן אנחנו צריכים לראות בזה תהליך שהאנושות עוברת, ומה שהיא גידלה מתוכה, את הרשתות האלו. מאיפה באו הרשתות האלה? מתוך זה שאנשים השתמשו בזה, כך הרשתות הגיעו למה שהגיעו, לכן היום הן מעצמות. אבל תראו עד כמה שיגיע זמן שהן יגיעו לבשלות הסופית, ומעכשיו והלאה כבר מתחילה להיות ההירקבות שלהן, הן נרקבות.

תלמיד: אז הצנזורה של כלי התקשורת מגיעה מהכוח העליון, לאיזו תועלת?

זה לא פשוט, וזאת לא תועלת או לא תועלת. התועלת כולה היא כדי שאנחנו נתקדם למטרה, או בדרך יותר נוחה או בדרך פחות נוחה. אבל התועלת היא תועלת עליונה, לקדם אותנו לחיבור בינינו ולחיבור עם כוח עליון, זה ברור. ולכן מה שצריך להתגלות בדרך או לטוב כביכול או לרע כביכול, זה יתגלה.

אנחנו צריכים לחשוב רק על החיבור, לכיוון החיבור זה יהיה יותר קרוב למטרה ובדרך יותר טובה, זה הכול.

תלמיד: אבל מצד האנושות, מה הצעד הבא שלהם בתהליך כלפי הכרת הרע, שכלי התקשורת לא טובים לנו, כי מה? מה הלאה?

אני לא חושב שהם לא טובים, הם מראים לנו את הדרך. אני לא נגד שום דבר, אין דבר רע בעולם, אלא הכול תלוי איך אנחנו נלמד מזה ונשתמש בזה נכון. אני לא עושה ביקורת על שום דבר דווקא ההפך, כל מה שקורה קורה כדי שאנחנו נכיר את הטוב ורע ונחליט שאנחנו רוצים להתקדם בדרך יותר טובה. ודרך יותר טובה זה לחיבור בינינו, בלי כל כלי התקשורת. בלב של כל אחד ואחד מבני האדם שיהיה מכשיר קשר להתקשר עם הלב של השני. זה מה שאני רוצה שיהיה לי, להתקשר לכולם.

תלמיד: אז מהו הרע? מהי הכרת הרע?

הכרת הרע, שכלי התקשורת החיצוניים האלה לא יכולים לעשות לי את התפקיד הזה. הם לא מסוגלים להיות כלי התקשורת שלנו. האנושות מתחילה לגלות עד כמה שאין לה שום סיכוי להגיע להתקשרות של חברה אנושית בצורת התקשורת של היום. לא חשוב איזו רשת, שתהיה הרשת של טראמפ או תהיה הרשת של ביידן נגיד, זה לא חשוב, גם זאת וגם זאת.

אנחנו צריכים רשת פנימית מלב ללב. לכן אני לא הולך כאן לחתוך, אני רוצה דווקא ההפך, תתעלו קצת יותר למעלה מכל הדברים שנמצאים בעולם, שנמצאים לפנינו בשטח, תרגישו, תלמדו מזה עד כמה שהדברים האלה בדיוק תואמים לזרימה לקראת התיקון של כל האנושות. ממש יפה מאד לראות את זה מיום ליום, הקצב הוא מאוד מהיר.

תלמיד: יש אצלנו גם חברים וגם חברות שמאוד נשאבים כמו שאני מזהה לקונספירציות ברשת, שאומרים "תקרא את זה, תראה את זה", על החיסונים, על הממשל, על ימין, על שמאל, נשאבים לזה. איך לא להיבלע פנימה? אני מדבר על תלמידים שנמצאים במערכות שלנו.

חבל לי עליהם שהם מנתקים את הגישה הנכונה להיות קשורים לבורא שהוא משחק אתנו בצורה כזאת, ורוצה ללמד אותנו מהגובה שלו שאנחנו גם כן נגיע לאותו מקום, לאותה נקודת תצפית. והם נכללים בכל הזבל הזה של כלי התקשורת ושל העולם שלנו, ומדיבורים במטבח וברחוב ועוד משהו שם. עם אנשים כאלו קשה לי למצוא שפה משותפת, קשה קשה.

שאלה: בתקופה האחרונה אנחנו ממש מתקדמים בקשר בתוך העשיריות, ובכלל מתפתחים רוחנית בצורה משמעותית בכל הכלי העולמי. למה אנחנו רואים תוצאות כביכול הפוכות באנושות?

איזה תוצאות הפוכות?

תלמיד: יותר הכרת הרע, כמו מה שאתה אומר עכשיו מתחילת השיעור, על כלי התקשורת, רואים שהכול יותר נהרס ונהייה יותר שיגעון בעולם.

כי זה באמת כך. רופא שמגיע לחולה, והחולה אומר לו יש לי כאן איזה פצע קטן, אז הרופא אומר אנחנו ניקח אותך לרנטגן, אנחנו צריכים לעשות בדיקות, בדיקות דם ועוד כל מיני בדיקות, זה לא פשוט. זאת אומרת, עד כמה שאתה יותר מומחה אתה רואה בפנים את הדברים האלה עד שאתה רוצה להגיע לשורש הבעיה. ושורש הבעיה הוא נמצא שם, בתחילת הבריאה ובסוף הבריאה. לכן אנחנו בזה קצת יותר מומחים מהאנשים שברחוב.

תלמיד: אבל למה הפנימיות של העשיריות, החיבור שנוצר בתוך העשיריות לא משפיע על החיצוניות בכל העולם?

עוד לא, עוד אין לך כוח חיבור בעשיריות ששם ישרה הבורא בצורה מסוימת, כבר ממש כאור בתוך כלי המתאים לאור, שאור וכלי הם יהיו שווים. עוד לא, עוד לא הגענו לזה שיש לנו כאלה עשיריות שהן משפיעות כך לכולם. חוץ מזה שהן נמצאות בזה, גם כן להשפיע לאחרים זה כבר משהו אחר.

זאת אומרת, שהם יוצאים כבר מדרגת עיבור, יניקה, מוחין, כבר מוחין, שיש להם כלי להשפיע, לא רק להחזיק את עצמם בקדושה אלא גם להשפיע לזולת, לעשיריות אחרות. שיתחברו כמה עשיריות יחד, שתהיה ביניהן מערכת, שהמערכת הזאת כבר תוכל להשפיע למערכת חיצונה, ששם בכלל המערכת שבורה. שם ישנה מערכת, כולם נמצאים במערכת, ברשת כולנו נמצאים, כל השבירה היא רק כלפינו. אז איך אנחנו מסדרים את זה? לאט לאט ברשתות שלנו שאנחנו מקימים, אנחנו נוכל להתקשר אליהם ולהזרים בתוכם את הכוח שלנו. זה כמו שאנחנו כך עושים כלפיי ילדים בגשמיות.

תלמיד: אז העשיריות שלנו מה הן, זה עדיין לא נקרא עשיריות אם אנחנו לא רואים השפעה?

לא.

תלמיד: אז מה זה?

עשירייה זה נקרא באמת קבוצה שלמה שכל אחד משלים את השני, שכולם יכולים להיות באיזו מידה כאיש אחד בלב אחד, ואז הם מוכנים בזה להיות קשורים ביניהם להשפיע נחת רוח לבורא. כדי להשפיע נחת רוח לבורא הם יוצאים חוץ מהתקשרות ביניהם גם להתקשרות חיצונה. למה? כי דרך ההשפעה החיצונה הזאת הם ממש משפיעים לבורא, הם מביאים לו כלים חדשים מתוקנים.

תלמיד: אז למה לידת האנושות עכשיו צריכה להיות דווקא דרך כלי התקשורת?

לא, כלי התקשורת מגלים לנו באיזה קשרים אנחנו נמצאים, ברשת בני האדם. באיזה קשר אנחנו נמצאים, עד כמה שהקשר הזה הוא רחוק מקשר נכון. באמת תודה רבה להם שהם כך עשו. הבורא שיחק איתם בצורה כזאת שהם יכולים להראות לנו איך אנחנו קשורים זה לזה ומה אנחנו צריכים לתקן. כי הכל תלוי בקשר, בחיבור, אז תראה באיזה חיבור, באיזה קשר אתה נמצא בחברה האנושית, מי מנהל אותך.

שאלה: פה בארץ אנחנו רואים שהמדינה מובילה בעניין הקורונה, ויוצא שאנחנו במצב הכי קשה, למה זה כך?

כי אנחנו אשמים. מאיפה באה קורונה? מחוסר קשר בינינו כמו כל הבעיות. מי אשם בחוסר קשר בינינו? יהודים, ישראל, זה מגיע להם לכן בהם זה מתגלה.

תלמיד: אז זה הפוך כאילו?

זה יכול להיות הפוך ויכול להיות אחרת. כמו שבימי הביניים כשהיו מגיעות כל מיני מחלות כאלה לאומות העולם וליהודים הן לא היו מגיעות. אז היו פונים ליהודים ואומרים מה פתאום אתם לא סובלים, למה אתם לא חולים? אז היה הסבר שהיהודים היו מבודדים מאחרים, שהגטו שבו הם חיו היה מגן עליהם. שהיו בכל זאת מתרחצים פעם בשבוע לפחות לפני שבת, ובאומות העולם זה לא היה נהוג אז. וגם הכשרות, כל הדברים האלה היו מחייבים את האנשים להשרות הכול במלח ובכל מיני דברים. בקיצור היו לזה איזה הסברים גשמיים. אבל כך היו גם כן חושבים. אז היה אחרת, כאילו שהיהודים היו יותר בריאים מאומות העולם בזמני המגיפה, עכשיו אחרת. אנחנו נמצאים בדור האחרון ולכן אני לא חושב שיהיה לנו יותר טוב אלא יותר רע. שכמה שנשקיע, ונשקיע בטוח יותר מאחרים, אנחנו נראה שלצערנו, כביכול לצערנו, זה לא עוזר. עד שזה ילמד אותנו, או הפעם הזאת או פעם אחרת, יכול להיות שלא בפעם אחת, זה ילמד אותנו שרק החיבור הנכון בינינו מביא את אותו כוח הטיפול הנכון לכל הבעיות, כולל הפנדמיה.

תלמיד: אבל נראה שהיכולת שלנו לעשות שינויים בכיוון שהאנושות פועלת היא לא חזקה מספיק, אם עדיין הם פועלים כך "בוא נעשה חיסונים, בוא נרוץ ככה" וכן הלאה.

אבל מה הם יכולים לעשות? מה הממשלה, משרד הבריאות, מה הם יכולים לעשות? מה הם מבינים? זה מה שיש להם בידיים.

תלמיד: אבל מה אנחנו יכולים לעשות על 8 מיליארד?

על 8 מיליארד? רק כוח המחשבה, אבל זה מכסה את הכול. אם היה לנו כוח מחשבה נכון ובו היינו מחוברים עם הכוח העליון, היינו מבטלים את כל הגזרות כולל הפנדמיה.

תלמיד: אז זה בדיוק חוזר לשאלה שלי בהתחלה, איך עשיריות מתחילות לפעול מתוך כוח המחשבה שלהן, מתוך הפנימיות שלהן ואת זה הן מקרינות הלאה?

לחיבור. בינתיים זה לחיבור. אין לך יותר. אתה יכול לכלול בחיבור שלכם, שלכן אני עושה את זה, כדי להביא את כל העולם יותר לחיבור, ולחיבור עם הכוח עליון. אתה יכול להגיד את זה, אבל בעצם גם כך וגם כך אנחנו פועלים לאותו כיוון. רק החיבור בינינו הוא שיכול להציל אותנו.

תראה בכל המערכות של העם מתי הפסדנו ולמה הפסדנו? כשהתרחקנו זה מזה. לכן דווקא בזמן הזה שאנחנו נמצאים עכשיו, ועוד עם הבחירות שמגיעות כהכרת הרע, מי אנחנו, כי אנחנו צריכים להכיר את המבנה הפנימי שלנו, אז וודאי שמגיעה לנו הפנדמיה ועוד מכות, כדי שאנחנו סוף סוף נכיר את הרע, ונשתדל להפוך אותו לטוב.

תלמיד: מה הקשר בין הכרת הרע לכניסה לעיבור שאנחנו צריך לעשות?

כי עיבור זו ההתקשרות הראשונה בינינו בעשירייה. ואז אתה שנקרא קבוצה, זה תא אחד רוחני שסך הכול מתחיל להתקיים, מקבל כאילו תעודת זהות ומתחיל להתקיים. מתחיל להתקשר לכוח עליון מתוך זה שכולם רוצים להשפיע זה לזה וזה לזה, להתבטל זה כלפיי זה, כולם, ואז בצורה כזאת הם מותאמים לבורא בדרגה הראשונה.

תלמיד: אבל למה ההתקשרות הראשונה מחייבת הכרת הרע?

אז איך תתקשר אם לא מעל הרע שיש לך? הרע נברא ממש יש מאין כדי שאנחנו נוכל להתקשר מעליו ולבנות כך את הרוחניות שלנו. מאיפה בא איש רוחני, עולם רוחני? מזה שאנחנו מתחברים מעל הרע. הרע זה אותו החומר, ובלי גילוי הרע אי אפשר לחבר משהו ולבנות ממנו מערכת טובה הדומה לבורא. אתה חייב שיהיה לך משהו ביד כדי לבנות מזה "בוא וראה".

שאלה: אמרת ששורש הבעיה נמצאת בתחילת הבריאה, האם אתה יכול בבקשה להסביר את הקונספט הזה ואיך אנחנו יכולים להסביר זאת לעולם מבלי שנשמע דתיים?

אנחנו לא שומעים דתיים, חילוניים, אנחנו לא שומעים אף אחד, אנחנו צריכים לשמוע מה שהמקובלים אומרים לנו. והם לא שייכים לא לדתיים ולא לחילוניים, לאף דת ולאף דעה, הם מקבלים הכול מתוך השגה. מאיפה באה חכמת הקבלה? מתוך השגה. לא מאמונות וכל מיני דעות, פילוסופיות, פסיכולוגיות, לא, זה בכלל לא תלוי באדם.

זה כשאדם מתעלה מעל עצמו ואז הוא מגלה מה שייך למחוצה לו, מה שיש מחוצה לו בבריאה. ומה שהוא מגלה מחוצה לו, עד כמה שהוא יכול לעשות צמצום על עצמו, להתעלות מעל עצמו, להתנגד לעצמו, אז הוא מגלה וזה נקרא העולם העליון. זה מה שאנחנו לומדים, את התכונות האלה אנחנו רוצים לקבל על עצמנו, וכך אנחנו צריכים לספר לכולם. מאיפה באה אלינו החכמה הזאת. רוצים לקבל, כן, לא רוצים, לא, אנחנו לא עושים את זה בכוח.

תלמיד: מה זה אומר ששורש הבעיה נמצא בתחילת הבריאה?

כי הבורא ברא את יצר הרע כדי לתת לנברא יכולת להתקיים מחוצה לבורא. שהנברא יעמוד בצורה בלתי תלותית בבורא, מול הבורא, לכן הוא ברא אותו בצורה הפוכה, בטבע הפוך, ברצון לקבל. והנברא כדי להכיר את הבורא על פני הרצון לקבל הזה, חייב לקבל צורה של רצון להשפיע. הוא לא מקבל רצון להשפיע, הוא מקבל רק כוונה דלהשפיע מהבורא. במידה שהוא מתקשר, במידה שהוא מבקש, הוא מקבל את כוח הכוונה. ואז הוא יכול לבנות את עצמו בלהשפיע על מנת להשפיע, ואחר כך לקבל בעל מנת להשפיע, אבל מה שיש בנברא מהבורא זו כוונה, בשביל מה הוא עושה. מה שאינו כן חומר הבריאה, הרצון לקבל נשאר בנברא כמו שהוא, ובזה הוא הפוך מהבורא.

לכן, לפי הרצון של האדם, האדם הפוך מהבורא, מקצה לקצה. ולפי הכוונה שהוא רוכש על פני הרצון, כשהוא מצמצם את הרצון ורוכש כוונה על מנת להשפיע, הוא יהיה דומה לבורא, בצורה חיצונה. איך שהוא מייצג את עצמו למעלה מהאגו שלו, כך אנחנו בונים את עצמנו.

שאלה: הסברת אבל האם תוכל לדייק. אתה ממליץ לנו להתנקות ממחשבות שמרחיקות אותנו מהחיבור כדי שנגביר את הדחיסה בינינו. האם הבורא דרך ווירוס הקורונה דוחף גם את האנושות לאותו הדבר?

ודאי שבכל פעולה ופעולה שאנחנו מרגישים על עצמנו, דרך טבע, דרך החברה, דרך קרובים, רחוקים, לא חשוב, בכל הפעולות האלו שאנחנו מרגישים שפועלות עלינו, אנחנו צריכים להגיד שאין עוד מלבדו, וזה הבורא, שבדרך קצרה או בדרך רחוקה, נעימה או בלתי נעימה, מביא אותנו לתיקון.

שאלה: כאשר תינוק נולד, אם הראש יוצא, אז בדרך כלל התינוק נולד בהצלחה. אם חלק מבני ברוך יגיעו להשגה רוחנית דרך החיבור בינינו, האם בצורה אוטומטית האנושות תתוקן, או שבכל זאת אנחנו צריכים לעשות משהו בצורה אקטיבית, והאם יש משהו שהם צריכים לעשות?

חייבים להוליד את כל האנושות, כי זה גוף אחד, ולגדל את כל האנושות לדרגת הבורא. שיהיו נמצאים ממש בהתחברות השלמה זה אל זה. זה נקרא "חד מקבל חד".

שאלה: האם כל עשירייה בעולם תהיה דוגמה לחיבור אמיתי, מודל לחיבור אמיתי עבור העם שלהם? או שזה יקרה דרך העשיריות בישראל, בממשלת ישראל?

לא זה ולא זה. אין עמים, אין לאומים, אין ממשלות, אין מדינות, כלום. יש רק בני אדם שצריכים להתחבר כל אחד לפי הנקודה שלו באדם הראשון, במערכת אדם הראשון. ויכול להיות שאתה תרגיש במערכת אדם הראשון קרוב לאיזה בחור מאפריקה, מדרום אמריקה, ומסיביר, וכן הלאה. זה לא שייך ללאום ולשום דבר ארצי. זה שייך לשורש נשמה בלבד.

שאלה: חוק ההתפתחות דורש חיבור אינטגראלי של כל האנושות, ונכון להיום אנחנו מאחרים בחיבור. רק בעשיריות, איך לזרז את תהליך גילוי הבורא לעולם?

אין לי כאן מה לענות, אנחנו כל הזמן מדברים על זה. מה אני אגיד? שוב עשיריות, שוב שיעורים, שוב ישיבות חברים? שוב איך לזרז את ההתפתחות? לזרז, כמו שלומדים. אל תביאו לי שאלות שלא דורשות תשובה. ברור לנו מה צריך לעשות.

שאלה: כלי התקשורת תמרנו את הדעות של האנושות גם מקודם, היום זה התגלה, אבל האנושות עדיין עיוורת כלפי זה. איך להתייחס להרס בעולם, החברתי וכו', כמו רבי עקיבא שצחק, שמח, מחורבן בית המקדש. איך אנחנו יכולים לשמוח בהתנשאות, או בחמלה?

חשבתי שאמרתי את זה בצורה ברורה. לא כך ולא כך. אנחנו צריכים כאן פשוט לצפות מלמעלה, מרחוק, על השינויים האלה שהבורא, אין עוד מלבדו, מעביר על כל האנושות. ועד כמה שאנחנו יכולים להסביר לנו, לעצמנו, וגם לכל האנושות מה קורה איתנו, עם כולנו, לאן אנחנו מתקדמים. זה הכול.

אבל אני שמח בזה שרע למישהו, או שטוב למישהו? אני מסתכל על כל הדברים האלה בצורה די אובייקטיבית, זה לא רע ולא טוב. ודאי שאני שופט את הדברים, אבל רק במידה שהם מקדמים את כולנו יחד למטרת הבריאה בצורה יותר מהירה וטובה, יותר מהר ויותר נעים, וזה תלוי בהכרת הרע. עד כמה שאנושות יותר ויותר תכיר את הרע שבה, ואיך אנחנו יכולים לעקור את הרע הזה מתוכנו, כך נתקדם יותר מהר למטרה סך הכול.

תלמיד: אז אני מסתכל על זה כמו על סרט שמוקרן מולי? ואם אני משתתף או לא זה לא משנה.

לא, אתה חייב להשתתף בזה לפחות דרך העשירייה עד כמה שצריך, עד כמה שאתה לומד. אתה לא יכול להישאר לגמרי אדיש לזה, מה פתאום, זה לא כך. אלא לא להתערב כמו כל העם, כמו עמךַ, אלא עד כמה שאתה יכול לסייע לעולם להבין את התהליך ולסייע לזה בצורה הכרתית. סך הכול מה אנחנו צריכים להתחבר לאותן פעולות שהבורא עושה עלינו. אין בעיה מצד הבורא לעשות מאיתנו מה שהוא רוצה, אלא אנחנו צריכים להיות שותפים שלו וכך כל אחד ואחד, לעזור בזה לכל האנושות, זה התפקיד שלנו.

שאלה: האם התוצאות מהעבודה בעשירייה מתחילות במדינות שלנו ואחר כך מתפשטות בעולם?

אני לא יכול להגיד איפה זה מתחיל ואיפה זה נגמר, יכול להיות שזה קרה באמריקה, ועכשיו זה יקרה באירופה או בדרום אמריקה. אין לי אפשרות לקבוע את הדברים האלו כי זה שייך לא למקום שזה צריך לקרות, אלא זה שייך לכללות מערכת אדם הראשון, איזה חלק וחלק צריך עכשיו להיתקן. לכן אנחנו לא יכולים לדבר על התהליך שיקרה כך ואחר כך. יכול להיות שפתאום עכשיו זה נעצר ויהיו כמה חודשים ללא שום שינוי כביכול, כי צריכים להיות שינויים יותר פנימיים שיקרו ואחר כך שוב יתפרץ משהו מבחוץ.

שאלה: אנחנו לא משתמשים מספיק בכוח המחשבה. אם אנחנו נשתמש בכוח המחשבה יחד אנחנו נעלים את הפנדמיה, וגם כתוב "הכול במחשבה יתבררו". אתה יכול להדריך אותנו, את כל הכלי העולמי איך אנחנו צריכים להשתמש במחשבה שלנו?

זה מאוד פשוט, תאר לעצמך שאנחנו כולנו נמצאים יחד במערכת אחת וכולנו תלויים זה בזה, כולנו, וזהו, לא יותר מזה. רק במחשבה הזאת, בחיבור, בלהדק את הקשרים בינינו אנחנו מבטלים את כל הגזרות.

תלמיד: ככה להחזיק במחשבה, שכולנו כל האנושות נמצאים במדגה כזו שכולנו אחד?

כן, בזמננו אנחנו צריכים גם לחשוב בצורה כזאת, למרות שמתחילים בפועל מהעשירייה לעשיריות שלנו ואחר כך לכל האנושות. אבל במחשבה, אתה צודק.

שאלה: איך לתאר מערכת תקשורת מתוקנת?

מערכת תקשורת מתוקנת זו מערכת החינוך בלבד, שום דבר לא צריכים יותר, רק חינוך, זו מערכת התקשורת המתוקנת, שהיא מחנכת את כולם איך להיות מקושרים נכון. זו מערכת חינוכית.

תלמיד: ממה הן מרוויחות?

מזה שכולנו מתחברים יחד ומקבלים על עצמנו צורת האדם הראשון יותר ויותר, והרווח שלנו הוא שבהתאם לזה משפיע עלינו האור העליון יותר ויותר וממלא אותנו יותר ויותר, והוא כולל בתוכו את הכול.

תלמיד: "בני ברוך" הם דוגמה לכלי תקשורת?

לא. "בני ברוך" כמו שהם היום הם ודאי לא דוגמה לשום דבר, לאף אחד. אנחנו קיימים בפני עצמנו וזהו.

תלמיד: אתה מרגיש שקצב ההתקדמות של העשיריות תואם את קצב ההתקדמות של האנושות?

רצוי שהעשיריות יתקדמו יותר, אבל בכל זאת אנחנו מתקדמים. כל עשירייה צריכה בכל זאת להשקיע יותר כוחות, כי לפנינו יש עכשיו שלב שאנחנו צריכים להתחיל לחבר יותר ויותר בין העשיריות לקראת הכנס הגדול.

שאלה: זה מוזר, אנחנו שמענו שהכנס כל כולו רק בתוך העשירייה.

בסדר גמור, אבל אנחנו עושים כנס כולנו אז בכל זאת יש בזה איזה משהו להחזיק, כל אחד צריך לתת דוגמה מתוך העשירייה שלו לעשיריות אחרות. אנחנו לא בונים קשרים בין העשיריות, אנחנו בסך הכול רק מחזקים את העשיריות כך שכל אחת ואחת תהיה בשלה, ואז מתוך הבשלות שלה אנחנו נתחיל אחרי הכנס לטפל במערכת הכללית.

תלמיד: אז לא השתנה משהו בהנחיה של ההכנה לכנס, אנחנו עדיין מתרכזים כל אחד בתוך העשירייה שלו?

אנחנו עדיין לא יכולים להגיד שיש לנו עשיריות בשלות. הייתי שמח אם זה היה אחרת.

שאלה: כתוצאה מהפנדמיה ומכל מה שקורה בישראל רואים הרבה אנשים, קרובי משפחה וחברים שסובלים, וכשמנסים לבוא ולהסביר להם זה יוצר התנגדות וחיכוך. האם בכלל צריך לנסות להסביר?

אל תבוא ואל תסביר. קודם כל זה אומר שאתה עושה פעולה לא נכונה, ויכול להיות שמזה אתה כבר צריך ללמוד באיזו צורה אתה יכול לעשות פעולת הסברה נכונה. תלמד איך לעשות את זה בצורה עדינה, ואז תראה אם אפשר או לא, בסך הכול. אין מה לעשות.

ודאי שגם הקהל עדיין לא רוצה לשמוע על זה. הקהל עדיין חושב שהוא יוצא מזה בקלות יחסית, לא כמו שהיה לפני שנה שחשבנו שאחרי שבועיים זה ייגמר וחוזרים לחיים רגילים. עכשיו כבר לא חושבים כך. עכשיו אומרים שעוד שנה, שנתיים פחות או יותר, ויהיו גלים בכל ההתפתחות הזאת.

אבל בכל זאת כנראה שאנחנו עדיין לא מסוגלים להגיש להם את שיטת התיקון של הפנדמיה, וגם הם לא מסוגלים להקשיב ולהתעלות למעלה מההגבלות, הצרות וכל הדברים ולהסכים איתנו. כן, זו בעיה.

שאלה: אמרת שהעשירייה זו קבוצה מאוחדת. מה זה להיות מאוחדת על מנת שנוכל להיות דוגמה ליתר?

זה מה שאמרתי קודם שאנחנו עדיין לא יכולים לקבוע כי אין לנו עדיין עשיריות כאלו שאנחנו יכולים להגיד שהן מרגישות את עצמן שהן קיימות בפני עצמן בצורה השלמה וחיבור שמביא אותן למצב שבתוך החיבור הם מרגישים את כל החברים כמו אחד. וכל העשירייה כאחד ומוכנים כבר לצאת מתוך העשירייה ולהתחיל להתפשט לכל יתר העשיריות. כמו שאדם אחד מתחבר לשני בתוך העשיריה, כך כל העשיריה מרגישה שהיא יכולה להתייחס ליתר העשיריות כאדם לאדם בתוך העשירייה.

שאלה: הוא אומר שצריך להגדיל את העבודה בעשירייה. מה אני צריך לעשות יותר בעשירייה?

אני לא יכול להגיד לך מה אתה צריך לעשות, אתה צריך לבדוק ולראות מה אתה חייב לעשות כדי להגיע להיות עם כל העשירייה כאיש אחד בלב אחד. כמו שאתה עם עצמך כך אתה צריך להגיע להיות בקשר עם החברים.

תלמיד: אני עושה כל מה שאתה אומר.

את זה אני לא יודע, זה העניין שלך. תבדוק ואל תגיד לי. אני לא שופט ולא עורך דין, אל תבוא אלי עם הטענות. ישנם חוקים, כנראה שיש משהו שעוד לא עשית כדי להגיע לזה אבל אתה כבר רוצה להצדיק את עצמך, אז כדאי עוד פעם לבדוק.

בכל זאת משהו לא מתקשר אז תבדוק. אתה יכול להתרגז עלי, על הבורא, זה לא יעזור. יש חוקי הטבע, אנחנו חייבים להגיע להשתוות איתם, ככה זה שזורקים אותך לים ואתה לא יודע לשחות, אז לא, יש כאן חוקים.

קריין: כותרת לידה ברוחניות קטע מספר 13 כותב רב״ש.

"לידה ויניקה", שאז כבר יש לו "פה", שפירושו, שהוא בא לרשות עצמו, והוא כבר יודע מה שהוא עושה. וכבר יש לו רשות בפני עצמו לעשות בחירה, וזה נבחן שכבר הוא נמצא ברשות עצמו. ואז נקרא, שהוא מקבל בחינת "רוח", שזה מאיר בזמן שכבר יש לו רשות בפני עצמו בקדושה. (הרב"ש. מאמר 38 "מהו, כוס של ברכה צריך להיות מלא, בעבודה" 1990)

13. "לידה ויניקה", שאז כבר יש לו "פה", שפירושו, שהוא בא לרשות עצמו, והוא כבר יודע מה שהוא עושה. וכבר יש לו רשות בפני עצמו לעשות בחירה, וזה נבחן שכבר הוא נמצא ברשות עצמו. ואז נקרא, שהוא מקבל בחינת "רוח", שזה מאיר בזמן שכבר יש לו רשות בפני עצמו בקדושה."

(הרב"ש. מאמר 38 "מהו, כוס של ברכה צריך להיות מלא, בעבודה" 1990)

זאת אומרת שבמידה שהוא יכול עכשיו לבצע פעולות מתוך עצמו, במשהו להידמות לבורא, אז הוא נמצא עכשיו במצב של רוח וכך מתקדם. זה כבר דבר גדול, זה כבר חיות, חיים, הרגשת התנועה שהוא מייצב מעצמו, זה כבר אדם קטן. כך אנחנו מתקדמים כמו בחיים שלנו.

שאלה: להיות במצב הזה שאנחנו משרתים כצינור של האור לעולם האם בכך העולם מתבטל לפנינו או אנחנו נתבטל לפני העולם?

אנחנו מתבטלים כלפי העולם כדי להשפיע לעולם והעולם מתבטל כלפינו כדי להתקשר אלינו ולצרף את עצמו למערכת המתוקנת שלנו. לכן במידה שאנחנו מתוקנים אנחנו יכולים להשפיע לעולם, ובמידה הזאת העולם יוכל לבטל את עצמו ולהתקשר אלינו כדי להיות איתנו מערכת אחת מתוקנת. זו ההדדיות שיכולה להיות בינינו לעולם.

שאלה: כתוב בקטע ש"אז יש לו כבר פה", מה זה אומר?

שהוא כבר יכול להיכנס להתקשרות בין לקבל ללתת, זה נקרא שיש לו פה, הוא אומר "שאז כבר יש לו "פה", שפירושו, שהוא בא לרשות עצמו, והוא כבר יודע מה שהוא עושה. וכבר יש לו רשות בפני עצמו לעשות בחירה, וזה נבחן שכבר הוא נמצא ברשות עצמו. ואז נקרא, שהוא מקבל בחינת "רוח", רוח זה כבר מה שזז, שיש לו תנועה "שזה מאיר בזמן שכבר יש לו רשות בפני עצמו בקדושה", זאת אומרת בהשפעה, יכול להשפיע.

תלמיד: מה זאת התנועה הזאת בינינו לבורא?

אני משפיע בצורה הדדית, אנחנו בינינו, ולבורא יחד מאיתנו והבורא כלפינו, אנחנו נכנסים לאינטראקציה.

תלמיד: וזה נקרא אור הרוח?

כן, זה רוח, זו השפעה הדדית, ובתוך ההשפעה ההדדית אתה מתחיל לגלות פנימיות של תקשרות חדשה, אתה לו והוא לך, יש ביניכם קשר הדדי, אתם מתקשרים, אתם מעבירים זה לזה, קיימת איזו בניית מערכת התקשרות בינך לחברים וכולם יחד, כולכם יחד לבורא והוא אליכם, זו ממש מערכת, אותה מערכת שאתם בונים היא זו שנקראת אדם הראשון.

תלמיד: אמרת שלקראת הכנס עלינו להתכונן בצורה מיוחדת, האם אנחנו יכולים להגיע למצב כזה?

לא, עוד לא, אבל כדאי ללמוד את זה כדי לראות איפה אנחנו כן נמצאים ואיפה עוד לא נמצאים.

קריין: 14. כותב רב"ש במאמר "ההבדל בין עבודת הכלל והפרט".

"בזמן שהוא נולד בבחינת אדם, שפירושו, שבאו לו במוחו ולבו מחשבות ורצונות להיות אדם, כלומר, שהוא מבין שצריכים ללכת בדרך האמת, הגם שעדיין לא יכול ללכת, כי הוא נולד עכשיו, כלומר, שהוא התחיל עכשיו בעבודה זו, ורק שהוא מבין שצריכים להגיע אליה, היינו לעשות הכל בעמ"נ להשפיע, הגם בעת שנולד אין לו כלום, היינו כמו שהזהר הקדוש אומר "אדם שנולד, לא נתמנה עליו כח מלמעלה עד שנמול". 

פירוש, שבזמן שהתחיל ללכת בקו של השפעה, הנקרא "הולדה", אז הוא רואה תמיד ערך הפוך. היינו, שהוא רואה אחרי כל היגיעה שהוא נותן, אין לו שום התקדמות, אלא שרואה תמיד שהולך אחורה. וזה הסדר, היינו המצב של הסתרה מה שהוא מרגיש, נמשך עד שזוכה למול עצמו. ואח"כ הוא הולך קדימה, עד שמשיג את הד' מדרגות, הנקראים "חיה נשמה רוח נפש"."

(הרב"ש. מאמר 16 "ההבדל בין עבודת הכלל והפרט" 1987)

אני לא יודע עד כמה זה מובן כי צריך גם להרגיש איך זה עובר עלינו. בכל זאת נדבר על זה כמה שאפשר.

שאלה: מה זה אומר שאדם זוכה למול את עצמו?

זה שהוא מבטל את הרצון האגואיסטי שלו בעל מנת לקבל בצורה כזאת, שהוא לא מסוגל על [חלק] להתגבר, הוא מסכים לזה ואז הבורא מנקה ממנו את החלק מהרצון לקבל שעליו הוא לא מסוגל להתגבר. זה נקרא למול את עצמו. כי יש בנו רצון לקבל שמגיע אלינו מאותה נקודה שהבורא ברא אותו. ואותה נקודה שייכת להחלטת הבורא לברוא את הרצון לקבל, ואת אותה נקודה, אותו חלק, אותה הבחנה ששייכת להחלטת הבורא ולבורא, אנחנו לא יכולים לתקן בעל מנת להשפיע, כי היא ממש שייכת לאותה החלטה לברוא את הרצון לקבל, בראתי יצר הרע. ולכן את אותו רצון לקבל אנחנו מבטלים, לא משתמשים בו, אי אפשר, אבל ברגע שאנחנו עושים את ברית המילה מה שנקרא, אז עם יתר הרצון לקבל אנחנו יכולים לעבוד ולהפכו בעל מנת להשפיע.

תלמיד: בקטע הזה הוא אומר שכשאנחנו מתקדמים אנחנו רואים שאנחנו הולכים אחורה, אז איך למדוד האם אנחנו הולכים קדימה בקבוצה?

את ההליכה אחורה אנחנו לא מבצעים בעצמנו, אבל גילוי הרצון לקבל מורגש בנו כשאנחנו כביכול הולכים אחורה, ואנחנו על פניו מתגברים, מתקשרים בינינו עוד יותר מאשר קודם ולכן מבצעים פעולה קדימה. זה כמו אותו גלגל באופניים, אנחנו רוכבים קדימה אבל חצי ממנו הולך אחורה.

שאלה: האם לדעתך ממשלת ישראל צריכה להלאים ולשלוט בתקשורת ובחברות הגדולות במדינה בעצמה כמו בסין?

אני לא נכנס לכל השאלות האלה ואני לא חושב שזאת שאלה שבאה מחכמה. לממשלת ישראל עוד חסר רק לשלוט בכל מיני כלי תקשורת, עוד חסר שהח"כים שלנו יתווכחו מי שולט באיזה חלק מכלי התקשורת, זה יהיה שמח בכלל, רק זה חסר.

שאלה: מה זה אומר שאדם שנולד, אין לו כלום? הוא כל הזמן חוזר על זה.

אין לו מסך, הוא לא יכול להשפיע, הוא לא יכול לעשות כלום ברוחניות. זה נקרא שנולד, הוא נולד אבל הלאה מה לעשות? על ידי מה הוא יכול לעשות צעד אחד קדימה?

תלמיד: אבל מה זה אדם שנולד?

נולד ברוחניות.

תלמיד: אז יש לו תכונת השפעה כבר, אז למה אין לו כלום?

לא, יש לו הזדמנות לתכונת ההשפעה, הזדמנות.

תלמיד: אתה אומר יש לו הזדמנות, האם הוא נולד או לא נולד, מה זו הזדמנות?

תינוק שנולד בעולם הזה כבר קיים בעולם הזה? הוא בעצמו לא מסוגל לכלום, נכון או לא? על זה מדברים.

תלמיד: זאת אומרת כשהוא נולד אין לו שום מעשה, שום דבר?

כן.

תלמיד: איך הוא מתפתח משם?

נגיע לזה ואז תבין, אבל תאמין לי שזה אותו דבר, ממש, ממש במקביל. אם אין לו אבא ואימא הוא לא יכול להתקיים.

שאלה: למדנו שהאנושות מקבלת כמות של ייסורים לפי כמה שהיא מסוגלת לסבול, במה תלויה אותה מידת סבל?

הייסורים המגיעים לאנושות הם כתוצאה מפעולות קודמות שהאנושות עברה ועד כמה שהיא התקדמה בצורה נכונה או לא נכונה למטרת הבריאה, ועד כמה היא מסוגלת עכשיו לקבל שינויים ולהתקדם למטרת הבריאה בצורה יותר הכרתית מאשר קודם. סך הכול מתוך זה מגיעים כוחות שמפעילים את האנושות לצעד הבא.

שאלה: האם נכון להגיד שהלידה היא צמצום וברית המילה זה כשיש מסך?

זה הרבה יותר מורכב אבל אנחנו נלמד את זה. ברית מילה זה כשאנחנו מבטלים את הרצון לקבל שלנו שעליו אנחנו לא יכולים לעבוד עם מסך ואור חוזר, לא יכולים.

שאלה: באנושות התוצאה של החיבור הזה, ובעשירייה אנחנו רואים את התוצאות של החיבור הזה, יכול להיות שזו התחלה של חיבור?

כן, ודאי שאנחנו נמצאים בתחילת החיבור בכל הצורות שרוצים להתקדם, להתקרב לזה.

שאלה: אמרת שאנחנו לא דוגמה לעולם, אנחנו צריכים לשאוף להיות דוגמה לעולם?

לא, אנחנו לא צריכים להראות דוגמה לעולם, כי לעולם אין את אותם כלים שיש לנו, אין אותו קשר עם הבורא שיש לנו ולכן אנחנו צריכים רק להראות לעולם, מהדרגה שלנו למינוס אחת, לדרגה אחת פחות, מה שהעולם יכול לעכל ולממש. זה כמו שאנחנו כלפי הילדים הקטנים, אני לא מראה לילדים הקטנים את הפעולות שלי כדי שיעשו אותו דבר, אני מראה להם משהו פחות ממני, בכמה שהם מסוגלים לעשות, שהם יבינו אותי ויבצעו מה שאני מצפה מהם. אותו דבר כלפי העולם. צריך באהבה, ביחס נכון, במערכת נכונה, טובה, חינוכית ועוד להתייחס לעולם.

שאלה: לפני שלעובר יש פה, איזו שליטה יש עליו?

שליטה ממי?

תלמיד: מהאם?

מהאם יש עליו שליטה תמיד. אני לא מבין את השאלה שלך.

תלמיד: קראנו שיש לעובר פה. לפני זה מה קורה?

לפני זה אין לו פה. יש לו חבל טבור ודרכו הוא מקבל.

שאלה: האם הלידה היא המדרגה הבאה שעלינו לשחק בה היום בעשירייה?

בטוח שאנחנו צריכים להתחבר בינינו עד שנרגיש את עצמנו במידה כזאת של חיבור, שבתוך החיבור הזה בינינו נרגיש לידה רוחנית. זה מה שעומד לפנינו. תשתדלו לראות את המצב שבו אתם נולדים רוחנית בהתקשרות ביניכם, זה ממש השלב הבא, כדאי לנו לתאר אותו כמה שאפשר ולהתחבר לזה. יש אנשים שמאוד קרובים, יש שמאוד רחוקים, יש כאלה שמאוד רוצים את זה, שמתחילים להבין יותר ויותר עד כמה הם בנטייה לבבית לזה, וכן הלאה. אבל הכול לפנינו.

שאלה: לעשות ברית מילה זה על רצונות מהסוג הגופני או האנושי?

אני לא מבין מה אתה שואל. הכול רוחני, מה שייך גופני.

תלמיד: נניח רצונות שהם בהמיים אוכל, מין, או אנושיים כסף, שליטה על איזה סוג?

לא, אנחנו לא מדברים לא על זה ולא על זה, אנחנו מדברים רק על רצונות לחיבור. ושם אני צריך לעשות על עצמי פעולות. שאת אותם הרצונות שאני לא יכול איתם להשתתף בחיבור אני לא לוקח בחשבון. בינתיים שיהיה כך. אבל זה לא שייך לעולם הזה.

(סוף השיעור)