שיעור צהריים 17.02.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

במה שהבורא מכה הוא מרפא – קטעים נבחרים מהמקורות

אנחנו במשך החיים שלנו בלימוד והפצה של חכמת הקבלה, במה שעוסקים בה, כבר מתחילים מתוך הניסיון שלנו להבין שהחיים שלנו מעבירים אותנו דרך כל מיני מצבים מנוגדים, פעם ימין, פעם שמאל, פעם למעלה, פעם למטה, וכך הבורא מסדר לנו דברים, ואנחנו לומדים מכל הירידות, מכל העליות, מכל מצב שאנחנו עוברים לומדים משהו. ודווקא אנחנו כבר מבינים שצריכים ללמוד כל מצב מהמצב ההפוך לו, חושך - אור, חם - קר וכן הלאה, זאת אומרת דבר והיפוכו זה עיקר הלימוד שלנו.

ולכן אנחנו צריכים להסתכל על כל המצבים שאנחנו עוברים עד כמה שיש כנגד כל מצב, מצב שכנגדו. כי אם יש מצב שנגדו ואנחנו משתדלים להבין אותו ולהרגיש אותו, אז אנחנו גם מבינים את המצב שהבורא עצמו שולח, וכך אנחנו מתרגלים לראות תמיד את המצב האמיתי מהמצב שכנגדו. בואו נראה מה הוא כותב לנו.

קריין: קטע מספר .15, כותב הרב"ש.

"מדרך הרפואה מי שמקבל איזו רפואה והוא אינו חולה, אזי אדרבא סם הרפואה מזיק לו. לכן הוא צריך מקודם ללמוד תורה, שעל ידי התורה הוא יראה שהוא חולה. ואז יקבל את התורה, ואז יתרפא מהמחלות שלו."

אנחנו קודם כל צריכים לסדר את עצמנו ככל שאנחנו מסוגלים בצורה מכאנית, זאת אומרת לא בפנים כי אין לנו עדיין אולי כלים לזה, רגשות, הבחנות, אלא אנחנו צריכים להיכנס לקבוצה ולהשתדל להתחבר עם החברים וככל האפשר להתכלל איתם בלימוד, בהפצה, בכל מיני דברים, בשיעורים, ואז אנחנו נתחיל לראות איפה אנחנו נמצאים בעצמנו לעומתם, וכך לאט לאט נראה את ההתקדמות שלנו.

"נמצא שהתורה מובנת לנו בשני אופנים: א) שהוא חולה, לכן נקראת התורה תושיה, שמתשת כוחו של אדם." כשאנחנו לומדים הרבה זמן, שנה, שנתיים, שלוש, אולי חמש, אולי עשר שנים, אדם מגיע להחלטה שלא עוזר לו כלום, "איפה הלימוד שלי, איפה התכונות הרוחניות שלי, למה הן לא מתגלות בי", וכן הלאה. "וכל הכח והחיות שלו הם רק מבחינת בהמה." שאם אני מסתכל על עצמי מאיפה יש לי כוחות ומחשבה ובכלל יחס לחיים, רק מתוך הבהמה שלי, מתוך הטבע שלי בלבד. "ובכדי לתקן את זה יש תורה באופן ה-ב) שהיא מרפאה אותו מכל המחלות."

אם אני משתמש בתורה, היינו בחברים, בישיבת חברים, ואנחנו מדברים על הלימוד, על מטרת הלימוד, מתחברים בינינו ככל האפשר למעלה מהרצון האגואיסטי, מהדחייה הטבעית שיש בינינו וכן הלאה, אם אני עושה כל כמה שאפשר, את כל הפעולות שהתורה ממליצה לי, אז אני לאט לאט מתחיל להרגיש שינוי.

"ובזה יש לפרש שהקדוש ברוך הוא שולח רפואה קודם למכה, היינו תורה שנקרא "רפואה" היא קודם למכה, שהתורה מביאה לו את הכרת הרע.

ואחר כך, שיש לו המכה, היינו מדת הרע שבו, אז "ממכה עצמה יתקן רטיה", היינו מהתורה שגורמת לו לראות שהוא מוכה במידות, אז התורה מרפאה אותו אחר כך. נמצא לפי זה, אם אין לו הכרת הרע, איך יכול לזכות לטוב."

(הרב"ש. 338. "רפואה קודם למכה")

אנחנו רואים שכאן כל דבר הולך ומתגלה על ידי היפוכו. התורה מגלה עד כמה אנחנו לא שווים כלום, לא יודעים כלום, לא מבינים כלום, אנחנו לא מסכימים, כן מסכימים, אבל אין ברירה בסופו של דבר אנחנו מגלים שזה באמת כך, ואז אנחנו פונים ומבקשים תיקונים. ומאיפה יבואו אלינו התיקונים? מאין ברירה אנחנו מבצעים כמה פעולות שהתורה דורשת, ואז מגלים עד כמה פתאום מקבלים תכונות במחשבה, ברצון, במעשה, תכונות הפוכות, וכך אנחנו מתקדמים.

שאלה: לפני הרפואה בחיבור בינינו אנחנו רק מגלים את הרע או אנחנו מגלים עוד משהו?

לא, אנחנו מגלים רק את הרע.

תלמידה: ומתי נסיים לגלות אותו?

בגמר התיקון.

שאלה: רב"ש אומר שהתרופה מקדימה את המכה, זה אומר שכשמקבלים את המכה היא כבר התרופה עבורנו?

נכון.

שאלה: מה זה אומר לראות את עצמך פגום בתכונות הטובות?

שכך זה מתגלה על ידי מה שהבורא פותח לנו לראות את עצמנו.

שאלה: איך אפשר לבקש את מקור האנרגיה של החיים מתוך התורה כדי שיהיה ניתן להיפטר מהמחלה הזאת, איזה מין חיסרון צריך לזה?

שאני רוצה להיות קשור לכולם, קרוב לכולם, רוצה לראות מה הבורא רוצה ממני, ואז מתוך זה מגיע אלינו המאור והוא מאיר ומראה לנו מה קורה איתנו.

שאלה: כשאני לומד את התורה האם צריך להגיע למצב שבו אני בהכרח שונא את החברים על עצם קיומם או שאני פשוט נדבק לימין ובסוף מקבל את המסך ולא צריך לשנוא את החברים בדרך?

בהתחלה אנחנו לא מבינים בכלל מה קורה, אחר כך אנחנו מקבלים את השיטה שצריכים להתקרב זה אל זה, ואחרי שאנחנו מתקרבים במשהו איש לרעהו, אנחנו מתחילים להבין מה זה טוב ומה זה רע מצד התורה, ושוב מפעילים את עצמנו בחיבור בינינו ואחרי כמה פעולות כאלה מגיעים לגילוי הבורא שהוא הכוח שמקשר בינינו, וכך מתקדמים.

זה קשה לבטא בשפה כי אין לנו בזה הרגשה, אבל כשמתחילים להרגיש קצת מה קורה רואים שהדבר הזה הוא מאוד פשוט, רגיל ועקבי.

שאלה: איך ללמוד באופן הנכון את התורה כדי שהיא תעזור לנו לתקן את הרע שלנו?

יחד בקבוצה כמו שכותב רב"ש במאמרים שלו על החברה, אתם צריכים לחזור על זה כל פעם. בכל רגע שיש הזדמנות צריכים לפתוח מאמרי חברה של רב"ש ולקרוא אותם.

שאלה: שמעתי עכשיו על האדם שקרא הרבה זמן את התורה אבל לא פיתח את התכונות. למה אם קוראים הרבה פעמים לא מתפתחות התכונות האלה בתיקון?

יכול להיות שהוא לא שייך לחברה, לא נמצא בקשר עם החברים, ולכן אין מקום שבו התורה צריכה להתגלות. התורה מתגלה בין החברים שרוצים להגיע למטרת הבריאה, אם אדם דואג לזה שתהיה לו חברה כזאת אז יש מקום לבורא להתגלות.

שאלה: איך אנחנו יכולים לראות ולהרגיש שהאגו שלנו מקבל ריפוי בעזרת חכמת הקבלה?

זה לוקח קצת זמן. את צריכה להזמין מאור המחזיר למוטב ואז תראי באותו האור שמאיר עליך, איך המאור הזה פועל, ושהאדם על ידו משתדל ומסוגל להידמות במשהו לבורא.

שאלה: אמרת שאם אני עושה כמה שאפשר את כל הפעולות שהתורה המליצה לי, אז לאט לאט מתחילים להרגיש שינוי. איזה שינוי אנחנו צריכים להרגיש?

שאנחנו מתקרבים לחברים, שאנחנו יותר טוב מבינים את הטקסט, שאני רוצה להתקרב לכל העולם ולגרום טוב לכל העולם.

שאלה: איך התורה מגלה את הרע ומכינה אותנו לקבל כל מכה?

על ידי האור העליון. הוא מאיר עלינו ואנחנו מבינים כמה אנחנו הפוכים ממנו. ואחר כך אנחנו מאוד רוצים שהוא יתלבש בנו. ואז אנחנו עושים כל מיני פעולות כדי להתקרב אליו, ומבינים שזה יכול להיות רק על מנת להשפיע ואין לנו הכוח הזה על מנת להשפיע. אז אנחנו מושכים אותו, מבקשים ממנו, מתפללים אליו, ואז מבינים איך מתקרבים אליו, לאט, לאט, בהדרגה, עוד ועוד עד שהוא מתגלה בינינו ומחבר אותנו.

שאלה: אם האדם מרגיש שמתוך ההתכללות בעשירייה, האהבה בעשירייה הזדככה והם רק מאחלים זה לזה, אבל באותו מעמד ממש הוא גם מרגיש מוות, שהבורא נעלם, ושהוא סך הכול היה איזה כלי, שהבורא הכניס את היד, התלבש בו, יצר אהבה ונעלם. אז מתוך שני המצבים האלה של נוכחות הבורא והעלמות הבורא, אנחנו צריכים להשתמש בריקנות הזאת בשביל שייתן לנו כוח להגדיל עוד יותר את הכלים?

את לא מספרת לנו על המצב האמיתי אלא שתיאורטית יכולים להיות כאילו מדברים. אבל במצב הפרקטי, בחיים זה לא קורה.

תלמידה: נניח שמרגישים שהבורא לא קיים באותו רגע. רוצים ממש טוב, רוצים שמח, אוהבים את החברות, אבל לא מרגישים את הבורא, ריק?

אז ממשיכים.

תלמידה: מורגש שכל העולם נמצא בבריחה מלגלות את הבורא בתוך הזולת. והמקובל כאילו נמצא ברדיפה אחרי גילוי הבורא בתוך הזולת. האם זה גם נובע מתוך הפכיות הצורה הזאת?

ודאי.

שאלה: האם אני יכול להזיק לעצמי, אם אני אגלה את יצר הרע בעצמי או באחרים?

אני מחזיק את זה בפנים, ועושה כתוצאה מזה כל מיני תיקונים, על ההתנהגות שלי עם הקבוצה.

תלמיד: אז האם זה נכון שאני פשוט לא מדבר על זה?

אפשר לא לדבר על זה ולאט לאט תראה למה זה יביא אותך.

שאלה: האם מחלה של גוף גשמי זה השפעה עליונה כלשהיא על גוף האדם? האם אדם עובר תיקון רוחני בזמן מחלה גשמית?

לא בהכרח, את זה עוד אנחנו צריכים ללמוד.

קריין: קטע מספר 16, כותב הרב"ש.

"כל המבזה תלמיד חכם אין לו רפואה למכתו" (שבת קי"ט ע"ב), משמע שרק למי שיש לו מכה, אז אין לו לקבל רפואה, אבל מי שאין לו מכה, אין לו מה לפחד.

יש לומר שהכוונה "מכתו", היינו שכל אדם, שעדיין לא עשה תשובה, הוא איש מוכה, ורפואה למכתו פירוש שיחזור בתשובה. והיות שכל אדם נכלל מעמי הארצות ומבחינת תלמיד חכם, הנקרא נקודה שבלב, ואם הוא מבזה את התלמיד חכם שבקרבו, לעולם לא יוכל לבוא לידי תשובה וישאר במצבו השפל, שאין לך מכה גדולה מזו.

אלא רק בזמן שהוא מכבד את התלמיד חכם שבקרבו, היינו שדואג בשבילו להנותו, שכל יום הוא משים לבו במה הוא יכול להנותו, באיזה מזונות התלמיד חכם, היינו בתורה ותפילה, אז יש לו לקוות, שיהיה לו רפואה למכתו, זאת אומרת שיעשה תשובה."

(הרב"ש. 629. "המבזה תלמיד חכם")

שאלה: באיזו פעולה או מצב מבזים תלמיד חכם. כיצד מבזים תלמיד חכם?

תלמיד חכם זה תכונת ההשפעה שמתחילה להראות פעולתה בנו. לבזות אותו זה נקרא שאנחנו לא שמים לב לכאלה פעולות, מחשבות, רצונות, שיש לנו לכיוון זה. מה עושים? מתחברים בינינו לעשירייה, וככל האפשר מעוררים את התשוקות הטמונות בנו, וכך מתקדמים.

(סוף השיעור)