שיעור בוקר 30.10.23 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש", כרך א', עמ' 173,

מאמר "ויהי ערב ויהי בוקר"

קריין: "כתבי רב"ש, עמ' 399, "מאדם רע אסור לשמוע דבר טוב". רב, בבקשה.

מאדם רע אסור לשמוע דבר טוב

תשמ"ז - מאמר ד'
1986/87 - מאמר 4

"הנה כתוב (לך לך שלישי), "ויאמר אברם אל לוט, אל נא תהי מריבה ביני ובינך, ובין רעי ובין רעיך, כי אנשים אחים אנחנו. הלא כל הארץ לפניך, הפרד נא מעלי. אם השמאל, ואימינה. ואם הימין, ואשמאילה".

ויש להבין במה שאמר, "כי אנשים אחים אנחנו". הלא הם לא היו אחים.

ובזה"ק (לך דף ל"ה ובהסולם אות פ"ו) מפרש וזה לשונו, "כי אנשים אחים אנחנו, שהיצר הרע והיצר טוב קרובים זה לזה. זה לימינו של אדם, וזה לשמאלו. דהיינו יצר הרע לשמאלו ויצר הטוב לימינו. ולפי זה יהיה הפירוש, כי אנשים אחים, שהכוונה הוא, שמדברים בגוף אחד, והריב הוא בין יצר הטוב ליצר הרע, שהם נקראים אחים".

ולפי זה יהיה קשה, בשלמא שהיצר הטוב אומר ליצר הרע, אם השמאל, היינו שאתה אומר לי, שאני אלך בדרך השמאל, שזה דרך של יצר הרע, כי הוא נמצא תמיד בשמאל, כנ"ל בדברי הזה"ק, "שיצר הרע הוא לשמאלו". והיצר הטוב אומר לו, שאני לא אלך בדרך שלך, אלא אני אלך בדרך הימין, שזה דרך של יצר הטוב, שהוא נמצא תמיד בימין. אנו יכולים להבין. אבל במה שאומר, "ואם הימין", היינו, שאם היצר הרע ילך בימין, שהוא דרך של יצר הטוב, למה אומר לו היצר הטוב, ואשמאילה, היינו שיצר הטוב ילך בדרך השמאל, שזהו דרך של יצר הרע. זה קשה להבין.

ואאמו"ר זצ"ל שאל, מדוע בזמן שיעקב היה לו ויכוח עם לבן, כתוב (ויצא שביעי), "ויען לבן ויאמר אל יעקב, הבנות בנותי, והבנים בני, והצאן צאני, וכל אשר אתה ראה לי הוא". היינו, שלבן הרשע טען, שהכל שלו, היינו שליעקב אין לו שום רכוש, אלא הכל שייך ללבן הרשע.

ומדוע בזמן שיעקב נתן את המתנות לעשו, כתוב (וישלח רביעי), "ויאמר עשו, יש לי רב אחי, יהי לך אשר לך". ולא רצה לקבל ממנו את כל מה שהיה רוצה לתת לו. מה שאין כן לבן היה טוען להיפך, שהכל שלו.

ואמר, שיש כאן ענין סדר עבודה, איך להתנהג בעבודת היצר הרע, בזמן שהוא בא אל האדם עם הטענות הצודקות שלו, בכדי להפריע להאדם להגיע לדביקות ה'.

ואמר לבן, נקרא שהוא בא בטענת צדיק, ואומר לו, בזמן שהאדם רוצה להתפלל, ורוצה להאריך קצת בתפלתו. או דוגמא אחרת, שרוצה ללכת ללמוד לבית המדרש, אז היה בדעתו של אדם לקיים, להיות גבור כארי ולהתגבר על עצלותו. בא היצר הרע וטוען, נכון שאתה רוצה להתגבר, לעשות את רצון אביך שבשמים, כמו שכתוב (אבות פרק חמישי) וזה לשונו, "יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר, וקל כנשר, רץ כצבי, וגיבור כארי, לעשות רצון אביך שבשמים".

אבל אני יודע, שאין לך רצון לעשות רצון אביך שבשמים. אולם האמת אני יודע, שאתה עובד רק לשם אהבה עצמית, ואין לך אהבת ה', שאתה תוכל לומר, שזה, שאתה הולך לעשות עכשיו איזה מעשה, הוא מטעם לשם שמים. אלא כל מה שאתה עובד, הוא בשבילי, היינו בשביל הס"א ולא בשביל הקדושה.

אם כן ההתגברות הזאת מהי. זאת אומרת, אם אתה עובד בשבילי, אז אני מייעץ לך, תשב במנוחה ותהנה, היות שכל מה שאתה רוצה לעבוד הוא בשבילי. אי לזאת, אני מרחם עליך, שלא תעשה מאמצים גדולים ותהנה מהמנוחה. וזה שאמר לבן. היינו הוא מתלבש בטלית לבן. היינו שאומר, "הבנות בנותי, וכל אשר אתה רואה לי הוא".

ויעקב היה טוען כנגדו, לא כן הוא, אלא אני עובד לשם שמים. אם כן, כן כדאי לי להתגבר על העצלות שלי ולעשות רצון ה'. ואני לא רוצה לשמוע את טענתך, מה שאתה טוען טענת צדיק.

ועשו הרשע היה להיפוך. כי בזמן שיעקב בא אליו ורוצה לתת לו את הרכוש של תו"מ שלו, אז עשו אמר לו, "יש לו רב". היינו, יש לי הרבה תו"מ מאנשים אחרים, שכולם עובדים בשבילי ולא לשם שמים. אבל אתה צדיק. אתה לא עובד בשבילי, אלא לשם שמים. אם כן אין לי שום חלק בתורה ועבודה שלך. לכן אני לא רוצה לקבל זה, להכניס לרשותי. אלא צדיק, ואתה עובד רק לשם שמים.

ושאל זצ"ל על זה, היינו באמת מי מהם טוען טענת אמת, היינו, לבן או עשו. ואמר, שבאמת שניהם אומרים אמת, מה שטוב להס"א, שהם מפריעים את האדם להגיע לשלימות. וההבדל הוא בטענותיהם. אם הוא בא קודם המעשה, או שבא לאחר המעשה. היינו, שקודם המעשה, שהאדם רוצה להתגבר ולעשות משהו בקדושה, לטובת ה', אז היצר הרע מתלבש בטענת צדיק ואומר לו, שאין אתה מסוגל לעשות משהו לתועלת הקדושה, אלא כל מה שאתה עושה הכל הוא בשבילי. שזה נקרא, "וכל אשר אתה רואה לי הוא". היינו, שהכל אתה עושה בשביל הס"א. אם כן יותר טוב שאתה תהיה, "שב ואל תעשה". ולמה להתאמץ ולהתגבר על עצלותך. ובזה הוא מכניע את האדם שלא לעסוק בתו"מ. וזוהי טענת לבן.

וטענת עשו היא לאחר המעשה. היינו, אם סוף כל סוף האדם התגבר על טענת לבן והלך בדרכו של יעקב, בא אליו עשו ואומר לו, אתה רואה איך איזה גיבור איש מלחמה אתה, שאין אתה דומה להחברים שלך, הם עצלים ואתה גבר, מי כמוך. ומכניסים אותו לתאוות של גאוה, שעל זה אמרו חז"ל (סוטה ה' ע"ב) וזה לשונם, "אמר רב חסדא, ואיתימא מר עוקבא, כל אדם שיש בו גסות הרוח, אמר הקב"ה, אין אני והוא יכולין לדור בעולם".

ומשום זה טוען יעקב נגד זה ואומר לו, לא נכון, כל מה שעשיתי היה רק בשבילך, היינו לתועלת עצמו, שזה בחינת רצון לקבל השייך להס"א. ועלי מוטל עכשיו להתחיל עבודה מחדש, על דרך שהכל יהיה לשם שמים, ולא בשבילך. אבל עד עכשיו הייתי עובד רק בשבילך. וזה הענין שנתן יעקב לעשו בתור מתנה, ועשו לא היה רוצה לקבל ממנו, וטוען להיפוך, שיעקב הוא צדיק, ועובד הכל לשם שמים, ולא לתועלת עצמו.

ובהאמור נוכל לפרש מה ששאלנו, איך שייך לומר שהיצר הטוב אמר ליצר הרע, אם אתה תלך לדרך ימין אני אלך לשמאל, הלא דרך שמאל שייך לס"א, ולא לצד הקדושה. ובהנ"ל נוכל לפרש, שהיצר הטוב אמר ליצר הרע, שאתה צריך לדעת, שאין אתה יכול לרמות אותי, כי אני יודע דבר אחד, שאתה רוצה להפריע לי להגיע לדרגת עובד ה', היינו, שכל מחשבותי יהיו בעמ"נ להשפיע, ואתה, מצד התפקיד שלך, אתה משתדל להשאיר אותי באהבה עצמית.

אם כן איך אני יכול לשמוע את הימין שלך. זאת אומרת מה, במה שאתה בא אלי ואתה מתלבש בטענת צדיק, היינו, שאתה מייעץ לי להיות צדיק לעבוד לשם שמים. זה לא יכול. היות שזה לא מתפקידך, אלא בטח אתה רוצה כאן, עם העצות שלך, להכשיל אותי מלהגיע להמטרה. ומשום זה שאתה בא עם טענת ימין, הנקרא לבן. אז מה מוטל עלי לעשות אז, רק לא לשמוע בקולך, ולעשות ממש להיפוך מדעתך. וזה שכתוב "ואם הימין ואשמאילה".

ובהאמור צריך האדם תמיד להיות ער לבל יפול ברשת היצר הרע, בזמן שהוא בא אליו עם טענת צדיק, ולא לשמוע בקולו. והגם שהוא נותן לנו להבין, שאנחנו לא הולכים עכשיו בדרך הישר, כי זה מה שאנחנו רוצים לעשות עכשיו, זוהי מצוה הבאה בעבירה. במילים האלו הוא קושר אותנו, ואנחנו נכנסים לתוך הפח והרשת, שהוא רוצה לשלוט עלינו בצדקת לשונו.

ובשם הבעש"ט אומרים, בכדי לדעת, אם זוהי עצת היצר הרע או לא, הבירור הוא, אם מה שאומר לו מחייב יגיעה, זהו שייך ליצר הטוב. ואם ישמע בקולו, הוא לא יצטרך לתת יגיעה, זה סימן של יצר הרע. ובזה אפשר להבחין אם זו עצת היצר הטוב או של יצר הרע.

דוגמא, נגיד אם באה לו מחשבה, שלא כל אדם צריך לקום לפנות בוקר, זוהי עבודה ששייכת לאנשים שתורתם אומנותם, ולא סתם יהודי יכול להשוות את עצמו לתלמידי חכמים, שהם צריכים לקיים "ובתורתו יהגה יומם ולילה". אבל סתם יהודי. ומביא לו ראיה מדברי חז"ל להצדיק את טענתו, ממה שאמר רבי יוחנן בשם רבי שמעון בר יוחאי (מנחות צ"ט) "אפילו לא קרא אדם אלא קריאת שמע שחרית וערבית, קיים "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך". אם כן הוא טוען אליו, שיותר טוב שאתה תקום בבוקר כמו כולם, ואתה לא תהיה עייף כל היום, ואתה תוכל להתפלל בכוונה, יותר טוב מכפי שאתה תוכל להתפלל, באם אתה תקום לפנות בוקר.

וזה ידוע מכל ספרי חסידות, שעיקר הוא התפלה, כי בתפילה אין האדם חושב על שום דבר, אלא שה' ישמע תפלתו. ובתפלה, אז הזמן שיכולים לכוון יותר בקלות ולהרגיש לפני מי אתה עומד. מה שאין כן בלימוד התורה, הגם שכתוב "ותלמוד תורה כנגד כולם".

גם כן מפרשים, שהפירוש הוא, שהתורה מביאה להאדם לידי חשיבות וגדלות הבורא, נמצא, שהתורה היא רק סגולה, שזה מביא להאדם, שיוכל להתפלל ולהרגיש את המאמר "לפני מי אתה עומד", שזהו סגולה להגיע לידי דביקות, שהוא שבזמן שהאדם מתפלל להקב"ה, שיכול לדעת עם מי הוא מדבר, ובאיזה דרך ארץ הוא מדבר לפני הבורא, ואז הוא הזמן שהוא יכול להתבטל לה', וזהו העיקר שיבטל את רשות עצמו. והוא צריך לבוא לידי הרגשה, שאין שום דבר אחר בעולם, אלא הבורא. והאדם רוצה להתדבק בו, ולבטל את רשות עצמו.

ועוד יותר מזה אמרו חז"ל, שכל המעשים טובים, מה שהאדם עושה, הן התורה והן שאר דברים שבקדושה, הכל האדם יכול לראות, אם הם בסדר, לפי הרגשתו בתפלה. נמצא לפי זה, שהעיקר הוא תפלה. ואם אתה תקום לפנות בוקר, ממילא הכל יתקלקל. אם כן מה אתה תרויח. ובטח שהוא טוען טענת צדיק. ואז האדם יכול לברר, אם ישמע בטענתו, יהיה לו יותר יגיעה, אז הוא יכול לדעת, שזוהי טענת יצר טוב. ואם ישמע לעצתו, יהיה לו פחות יגיעה, זהו סימן, שיצר הרע מדבר עכשיו אליו, רק שמתלבש בטענת צדיק, שבזה הוא עושה לו מלכודת, שיפול ברשת שטמן לו, ע"י שמדבר אליו בשפתי צדיק. ואליבא דאמת, צריכים תמיד מדריך, שידע איך להדריך את האדם, בכדי שידע מה זה אמת ומה זה שקר, כי אין האדם מסוגל לברר בעצמו.

ובהאמור, שיצר הרע בא בטענת צדיק, היינו שרוצה לייעץ לאדם איך שהוא יכול להכנס להקדושה, נוכל לפרש מה שאמרו חז"ל (בבא בתרא צ"ח ע"א) וזה לשונם, "כל המתגאה בטלית של תלמיד חכם, ואינו תלמיד חכם, אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה".

ויש להבין, מהו החטא כל כך גדול, אם הוא מתגאה בלבושו של תלמיד חכם. היינו שהוא מחשיב מאוד את הלבוש של תלמיד חכם, עד שמתגאה בזה. הלא לא עבר העבירה כל כך גדולה, עד כך שנותנים לו עונש גדול כל כך, עד שאין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה. משמע, מדברים מאדם שהוא ראוי להכנס למחיצתו של הקב"ה, אלא החטא הזה, שהוא מתגאה בלבושו של תלמיד חכם, מגיע לו עונש כל כך גדול.

אלא יש לפרש, שהכוונה היא, בזמן שהיצר הרע בא לאדם ומתגאה בטלית של תלמיד חכם, היינו שמדבר אל האדם כמו תלמיד חכם, שמדבר אל עם הארץ, ומייעץ לו להיות תלמיד חכם. וזה כמו ששואל אאמו"ר זצ"ל, מהו תלמיד חכם, ומדוע לא אומרים פשוט חכם. אלא זה בא לרמז לנו שנדע, שחכם נקרא הקב"ה, שרצונו הוא להשפיע לנבראיו. ומי שלומד מהבורא את מידה זו, להיות משפיע, הוא נקרא תלמיד חכם. זאת אומרת, שלמד מהבורא להיות משפיע.

ובהאמור יש לפרש, שהיצר הרע בא לאדם ונותן לו עצות, איך להגיע לדביקות ה', היינו שיהיה במחיצתו של הקב"ה. והוא באמת אינו תלמיד חכם, היינו שאין כוונת היצר הרע, שיביאו לו לידי דביקות, אלא להיפך, לידי פירוד. והוא מדבר כמו תלמיד חכם, בשביל שרוצה לעשות מלכודת, כדי להרחיקו מדרך המלך.

ואם האדם אינו שם לב, לבדוק את מי מדבר אליו, היצר הטוב או היצר הרע, ורק שהוא שומע שמדבר בטליתו של תלמיד חכם, הוא מתגאה בזה, היינו שנותן להבין את חשיבותו של תלמיד חכם, ויחד עם זה הוא זומם להביאו לדרך אחרת, לבחינת שינוי צורה. אז אומרים להאדם, שידע, אם תשמע לעצתו, אין מכניסין אותו אדם ששמע בעצתו, למחיצתו של הקב"ה, אלא להיפוך. לכן צריכין להיות זהיר מאוד, בכדי לדעת מי הוא מדבר, ולא להתחשב מה שהוא מדבר. היינו, אפילו שמדבר דבר טוב, גם כן אסור לשמוע ממנו. היוצא מזה, מאדם שאינו הגון אסור לשמוע אפילו דבר הגון."

שאלה: היצרה רע שלנו כל הזמן מגיע אלינו עם צורות אחרות. איך בן אדם יכול לחזק את כוח הנפש שלו ולהצליח במלחמה?

קודם כל האדם צריך כנראה להרגיש שהוא נמצא במלחמה. שמה שמגיע לו, זה היצר הרע שרוצה להוריד אותו מהשביל שהוא הולך בו. ורק אז האדם יודע שהוא נמצא בעצת הרשע, והוא יכול ליפול לרשת היצר הרע. ואז הוא בא כנגדו ונמצא בטענת הצדיק, שלא לשמוע בקולו. ושלא ישמע שעכשיו הם הולכים בדרך הישר, הנכונה, אלא שכל הזמן ילך אך ורק בדבקות עם החברים, והכול כדי להידבק בהשפעה, ביצר הטוב, בבורא, לתת יגיעה. וכך הוא מברר את ההבדל בין היצר הטוב והיצר הרע.

שאלה: המבחן של הדברים שהם ממליצים לנו הוא היגיעה. רבים טועים וחושבים שיגיעה זה כמות התפילה ואז אנחנו נלכדים במלכודת. אז מהי בדיוק אותה יגיעה שאנחנו צריכים לעשות בעשירייה?

היגיעה חייבת להיות קודם כל בחיבור. וכשאנחנו מתחברים אנחנו כל הזמן בודקים את הכיוון שלנו, האם הבורא הוא המטרה? זאת אומרת, השפעה הדדית בין איש לרעהו, היא חייבת להיות כדבר הגדול, העליון שאליו אנחנו כולנו מתכוונים להגיע. אם אנחנו כך הולכים אז אנחנו בזה משתפרים יותר ויותר ומבדילים בין טוב ורע, כמו שהוא אומר על בעל שם טוב. וכך מתקדמים.

שאלה: איך להבדיל באיזו הנהגה אנחנו נמצאים, תחת רשות היצר הרע 'או היצר הטוב, כי הטבע שלנו כל הזמן במקום.

נכון. אם הטבע לא היה בנמצא, אז לא היינו יודעים בכלל לאן ללכת. הודות ליצר הרע אנחנו יכולים לקבוע אם אנחנו הולכים נכון או לא נכון, למרות שהוא תמיד מסובב אותנו לצד השני, לצד האחר, אבל לכל הפחות, ביחס אליו אנחנו יכולים לקבוע, להגדיר לאן עלינו ללכת.

לכן כמו שהוא אומר לנו, הבירור צריך להיות ביגיעה, והוא כותב כאן, "ובשם הבעש"ט אומרים, בכדי לדעת, אם זוהי עצת היצר הרע או לא, הבירור הוא, אם מה שאומר לו מחייב יגיעה, זהו שייך ליצר הטוב. ואם ישמע בקולו, הוא לא יצטרך לתת יגיעה, זה סימן של יצר הרע. ובזה אפשר להבחין אם זו עצת היצר הטוב או של יצר הרע."

זאת אומרת, שאנחנו לא מפחדים מהיגיעה. אנחנו מפחדים, דווקא ההיפך, לא ליפול למשהו שנראה לנו קל, יפה, מוזמן, כי זה בדרך כלל היצר הרע. שבזה הוא מושך אותנו, קונה אותנו.

שאלה: מה המורה יכול לתת לתלמיד בשביל לעזור לו לברר איפה יש אמת ואיפה השקר?

מההסברים ששמענו עכשיו במאמר הרב"ש.

תלמיד: כשאני קורא הסברים ושומע אותך, אני עדיין לא שומע עד הסוף מה יעזור לי לברר בין אמת לשקר. אולי יש משהו מיוחד שמורה יכול לעזור לברר בין אמת ושקר?

קודם כל הוא מייעץ לנו, אף פעם לא צריך להשתוקק למה שקל וקרוב. והדבר החשוב ביותר והעיקרי הוא להיות בתוך הקבוצה. לא לפחד ליפול, לא להקשיב לכל מיני מסקנות נכונות של מישהו מצד ימין או שמאל, אלא להיות מכוון ככל שניתן לבורא. והכיול הזה, הכיוון לקראת הבורא הוא כזה, שאני צריך לחשוב מה יכול להיות הטוב ביותר לכולם, בשביל כולם. זה אבחון מאוד חשוב, הבדל מאוד חשוב בין מסקנה נכונה, אמיתית לבין מסקנה לא נכונה, שקרית.

שאלה: אם אדם מרגיש שהוא מסוגל לעשות איזשהם פעולות השפעה בלי יגיעה או בלי תפילה, זה אומר שזה בשליטת יצר הרע. אז איך הוא ניצל מזה, איך להעביר את רצונות כאלו לבורא?

אנחנו צריכים קודם כל להרגיש את עצמנו נמצאים בסביבה ולמה הסביבה מושכת אותנו. ואם הסביבה היא נכונה, איך אנחנו מתחברים אליה ואיך אנחנו הולכים בעקבותיה. וכך אנחנו מבררים את הדרך.

תלמיד: ואם אני מרגיש איזושהי פעולה ואני מרגיש שהיא באה ללא תפילה, האם אני צריך לוותר עליה, לברר אותה קודם?

בדרך כלל כן. אם כביכול יש לנו כבר החלטה איך לעשות, סימן שזה לא בא מצד הקדושה. מצד הקדושה אין לנו הכוונות ברורות, אלא רק חיבור בינינו בתפילה לבורא, לבקש ממנו הכוונה נכונה וכך ללכת.

שאלה: הוא אומר, "צריכים תמיד מדריך, שידע איך להדריך את האדם, בכדי שידע מה זה אמת ומה זה שקר, כי אין האדם מסוגל לברר בעצמו." אז איך אנחנו בעשירייה בונים את המדריך הזה, כשאנחנו לא בזמן השיעור?

כשאנחנו לא בזמן השיעור אנחנו צריכים בכל זאת להשתדל להישאר להיות דבוקים בחברה. שאתה מרגיש את דעת החברה, לאן היא מתקרבת, מתקדמת, מכוונת, ומשתדל לראות האם אתה יכול ללכת איתם יחד או בתוכם. זה הבדל בדבקות, וכך להתקדם.

שאלה: תמיד חשבתי שאני צריך לעבור מקו ימין לקו שמאל, מחיסרון של ימין לחיסרון של שמאל, ועכשיו אני מבין שאני יכול להיכנס לתוך מלכודת, שתבלבל אותי ביחס לחברים, שתוביל אותי לפירוד. מה הדרך הטובה ביותר להיות מודע למלכודות האלה שלכאורה היצר הרע מציב לנו בהמשך הדרך, ובדרך כזאת להועיל בצורה הטובה ביותר לחברים?

ככל שאני נכנס יותר ויותר לתוך עשירייה, ורוצה להיות בתוכם, ורק מזה להחליט על הצעד קדימה, אז אני יותר שומר לא להיכנס למלכודת.

שאלה: אמרת להידבק בדעת החברה, אז היצר הרע לא יכול להופיע בדמות עצות מחברים או חברות, ומדובר רק על הקולות בתוכי, או יכול להיות שגם עצות מהסביבה עליי למיין?

אנחנו עוד נדבר על זה. זו שאלה טובה.

שאלה: למה יש לתלמיד חכם סכנה להרגיש שהוא חכם?

כי דווקא אז הוא יכול לטעות, כשהוא חושב שהוא צודק ושהוא מבין ומרגיש ומחזיק את הקבוצה. החכמה שהוא מרגיש יכולה להסתיר לו את הראייה.

שאלה: הוא כותב "מי שלומד מהבורא את מידה זו, להיות משפיע, הוא נקרא תלמיד חכם. זאת אומרת, שלמד מהבורא להיות משפיע". איך להצליח לחבר ולתרגם בין מה שמתגלה בדעת לבין שזה דוגמה לתכונת ההשפעה?

רק בעשירייה. אין לך שום אפשרות אחרת. על מה יש לך לסמוך? אם אתה מתבטל כלפי העשירייה, ורוצה להתקשר איתם ולקבל את הדעות שלהם כדעה אחת של הבורא, אז בסופו של דבר אתה מעלה את עצמך למעלה מכולם, ויכול ללכת בדרכו של הבורא.

תלמיד: אני חי כאילו יש לי מציאות שנקראת עשירייה ויש רעשים חיצוניים שהם גם סוג של מציאות. איך אני מביא את המציאות מהחוץ לתוך העשירייה ומפרש אותה נכון, כהשפעה?

למה אתה צריך לעשות את זה?

תלמיד: האם להתעלם ממנה?

האם להביא אותה לתוך עשירייה?

תלמיד: לא, בהרגשה. בטח שלא לשים אותה על העשירייה, לתרגם אותה דרך העשירייה.

בשביל מה?

תלמיד: אז מה אני עושה עם המציאות החיצונית?

להתעלות מעליה ולהיות כמה שיותר דבוק לעשירייה, יותר ויותר. יוצא שאתה מעלה בחשיבותה של העשירייה יותר ויותר מעל כל העולם.

תלמיד: זאת אומרת שהמציאות המרכזית בחיים שלי זו העשירייה. זה המרכוז.

כן ודאי.

שאלה: אנחנו במשך היום נפגשים עם אנשים לא מהדרך. אם היינו נפגשים עם אנשים שהם בדרך אז תשומת הלב שלנו הייתה מאה אחוז בדרך. עכשיו לאור המצב, אתה מוצא את עצמך בסיטואציות שאין לך ברירה כי אתה נפגש עם האנשים האלה, אתה מדבר איתם במסגרת העבודה. תשומת הלב שלך מוסטת למצב היום בארץ. צריך ממש כל הזמן להילחם כדי להחזיר את תשומת הלב לעשירייה. איך להתנהל עם זה?

אני חושב שאנחנו צריכים רק לחזק את האנשים שאתה פוגש במשך היום - מה זה נקרא דרך תורה, ורק בזה לאחוז.

תלמיד: מה זה להסביר להם מה זה דרך תורה, מה אני אמור לעשות? אני לא יודע מה להגיד. אני לא רוצה לתת להם פירוש או משהו. אבל הם מדברים, הם נמצאים באיזה פוזיציה שזה אשם, ההוא אשם. מה אתה ממליץ לנו להגיד, איך להתנהל נכון במצבים האלה כדי שתשומת הלב שלי לא תלך למקומות האלה?

אם אנחנו נתחיל לברר אז אנחנו מהר מאוד עוברים למצב שישראל הם האשמים מפני שלא החזיקו בדרך הישירה ונכונה. לכן עלינו לתקן דרכנו, ובזה אנחנו צריכים לחזק זה את זה. לא ליפול לאיזה בכי וסליחות, אלא ההיפך. לומר שאנחנו חייבים עכשיו בעיניים פקוחות לראות איך אנחנו הולכים בדרך לחיבור, לשלום, ולהשלמה כללית.

איך אנחנו יכולים להסביר גם לאויבים שלנו שהדרך לשלמות הכללית היא רק בחיבור בין כולם, ולהפסיק להילחם ולהוכיח מי צודק ומי לא צודק, זה לא הכיוון לפתרון.

שאלה: כשאתה אומר לאנשים שכולנו אשמים או שכולנו אחראים על מה שקורה בעם, אז הם אומרים לך, "לא, רק צד אחד אשם, רק אתם אשמים, רק אלה אשמים". הם לא מוכנים לשמוע את הרעיון של איחוד, או איחוד מעל כל הדעות. הם כאילו בתוך איזה מצב ודעה שרק צד אחד אשם, לא משנה איזה, כאילו הם נכנסים בכלל לדעה פוליטית. איך מסבירים להם את העניין הזה?

אני משתדל לא להגיע לדברים כאלו כי זו דרך ארוכה להוכיח, אם בכלל תוכל להוכיח. אדם בכל זאת רוצה להחזיק במה שהוא. מה שלא יהיה, כדאי לנו לייצב לפחות את עצמנו בצורה כזאת שאנחנו מבינים שהחיבור בינינו זה הכוח היחיד שלנו ואם אנחנו מכוונים אותו לאין עוד מלבדו את החיבור שלנו, אז אנחנו באמת נמצאים במרכז הבריאה. וממנו אנחנו יכולים לנצח. להצליח להוכיח לכולם שחיבור בין כולם למעלה מכול המצבים של יריבות, אנחנו כן יכולים להשיג וזה יהיה הפתרון של כולנו.

שאלה: שמעתי שאפשר להימנע מלהיכנס למלכודת, לחשוב שאתה צדיק או שאתה פועל נכון, אבל אם כבר נכנסת לתוך המלכודת ואתה חושב שאתה חכם, אתה חושב שאתה צדיק, איך לנסות לצאת מתוך המלכודת הזאת שהסטרא אחרא לוכדת אותנו בתוכה?

שאנחנו בעצמנו לא צדיקים ולא נמצאים בנקודת הצדק, אם היינו בזה אז לא היינו מגיעים למה שאנחנו היום, אלא מצבנו לא יותר טוב מהמצב של כל אומה וקבוצה אחרת. כולנו נמצאים בבלבול גדול ובשבירה כללית. ולכן עלינו רק לדעת שאין אמת אלא אמת היא אם אנחנו פונים לבורא ורוצים להתקרב אליו ושהוא יטפל בנו.

תלמיד: איך יוצאים מתוך המלכודת הזאת? כי כשאתה נכנס לתוך המלכודת אתה לא יודע שאתה בתוך המלכודת ואז אתה כאילו אבוד.

אני חושב שיציאה מהמלכודת בעיקר היא בזה שכולם רוצים להתחבר לנקודת המרכז שהיא מרכזת את כולם, את כל באי העולם יחד, ולא משאירה אף אחד מחוצה למרכזה.

אין כאן לא טוב ומי רע, ערבים ויהודים ונוצרים ולא חשוב מי אלא כל אחד ואחד רק צריך לקבל את כולם כשותפים יחד בחברה אחת.

תלמיד: איך אדם מגיע למצב שהוא מוכן לקבל את כולם, את כל השונים, את כל אלה שהפוכים ממנו, איך מקבלים את זה בצורה כזאת כמו שאתה מסביר?

כי כולנו אחים אנחנו וסך הכול כולנו בני אדם, כולנו שייכים למין אחד, ומה שהבורא נותן לנו יצר הרע, כמו שהוא כותב "בראתי יצר הרע", זה אך ורק כדי שאנחנו נוכל לצאת מהיצר הרע הזה, וכנגדו לרכוש את היצר הטוב.

שאלה: כתוב שאדם עושה את כל הדברים הטובים, את כל הפעולות הטובות, הכול בסדר נכון אם הכול לפי התפילה. מאיפה מגיעה ההרגשה הזאת, מהי ההרגשה הזאת?

זה גם תלוי איזו תפילה, תפילות יכולות להיות לכל מצב, וכנגד כל מצב. אלא אנחנו צריכים כולנו להבין שהאנושות הגיעה למצב שאף אחד לא יודע מהו הצדק ומהו היושר, מהו השלום, וכולנו נמצאים במצבים אם לא חיצוניים, אז פנימיים במלחמה, ואנחנו צריכים לעשות משהו עם עצמנו כדי לאפס, לאזן את עצמנו נכון וזו הבעיה. וסתם להגיד להתפלל? אז כל אחד יתפלל מתוך עומק הלב שלו, שהוא רוצה לטובת עצמו ולרעת הזולת.

שאלה: זו מין תקופה כזאת שאני אפילו לא מנסה לדבר עם אף אחד או להסביר משהו לאף אחד. אבל לפעמים האדם הופך להיות זקוק לבורא, ופה אי אפשר להסביר שום דבר. אני רוצה להבין, במהלך היום איזה בורא עליי לבקש עבור האנושות, שהם יגלו איזה בורא?

בורא שיכול לאחד את כולם, את כל בני האדם לקבוצה אחת, לעם אחד, עַם ה'. אז אנחנו נימצא במצב הנכון. זה מה שאנחנו צריכים לעשות, אם זה הבורא אז שיחבר אותנו יחד, שיאסוף אותנו יחד לקבוצה אחת, לעם אחד, ויראה לנו וילמד אותנו באיזו דרך עלינו להחזיק את עצמנו אחד כלפי השני, מה לחשוב ומה להרגיש זה כלפי זה, כיוון שאחרת התמונה הזאת לא תסתיים לא היום ולא מחר, אלא רק בעוד הרבה מאוד שנים אם בכלל. כך שאנחנו חייבים לדרוש מהבורא להראות לנו כיוון ההתפתחות הנכון שלנו, ולהראות לנו את העמדה הנכונה של כל עם, של כל העמים, של כל עמי העולם, איך הם צריכים להתייחס זה לזה.

שאלה: למעשה גם שקרים אלה של לבן ועשיו מגיעים מהבורא. למה הבורא שולח לא רק את ההפרעות האלה, אלא גם את שקרים שיכולים להטות אותנו מהדרך?

זה הכול כדי לתת לנו אפשרות לא להיות תלויים בצד אחד, אלא בשני צדדים, ולא לדעת איפה טוב ואיפה רע, שאנחנו נוכל להתכלל מצד הרע וצד הטוב וכך לברר את המקום שלנו, את התכונות שלנו.

שאלה: נאמר שהוא צריך לבטל את הרשות שלו והאדם צריך להרגיש שאין שום דבר בעולם מלבד הבורא. מה זה אומר להרגיש שאין שום דבר בעולם מלבד הבורא, איך אני רואה את העולם כשאני רואה את המצב שאין שום דבר בעולם מלבד הבורא?

אתה רואה שלנבראים אין שום אפשרות לפעול נכון, אלא להכניע את עצמם כלפי כוח אחד ששולט עליהם, שהוא כוח הבורא.

שאלה: אם חבר בעשירייה אומר שהוא בהשפעה, בלשמה, במדרגה יותר גבוהה ממני, והוא רוצה להסביר לי איך לפעול במצב זה או אחר, הוא אומר לי שאני לא מבין כי הוא במצב גבוה יותר, אבל הוא לא בא לשיעורי בוקר ותמיד נשען על מקורות שרק הוא מכיר, תמיד יורד על העשירייה, איך עליי להתחבר איתו, להקשיב לדעתו?

אין לכם זכות להתחבר איתו ולשמוע לדעותיו מכיוון שהוא לא הולך על פי המקורות שלנו, זה הכול. אז תנו לו בקטנה ושיעוף מהקבוצה.

שאלה: אם נראה לי שהעשירייה נמצאת תחת השפעת היצר הרע, האם אני צריך להתבטל בפני העשירייה או שאני צריך לעורר אותה, מה נכון לעשות?

אתה צריך לעורר אותה, להראות לכולם מה שאתה חושב, שהם נמצאים תחת השפעת היצר הרע. ולדון בזה, אתה צריך למצוא להם מקורות מאיפה אתה לוקח את זה.

שאלה: בחברה שלנו נהוג מאוד לתמוך אחד בשני, במיוחד כשהחבר מבצע איזו פעולה ואז זה חשוב לכל הקבוצה שלנו, אנחנו אומרים כמה שהחבר גדול, כמה שהוא מתקדם, והחבר מתגאה. וכאן מתוך המאמר מצויינת סכנה, שההגדלה החיצונית של החבר תוכל להשפיע לרעה עליו, אז איך לעבוד נכון?

לעבוד ביחד, לא אחד נגד השני, אלא כולם ביחד.

תלמיד: כלומר אם החבר בפנים מתחיל להתגאות שהוא עשה דברים טובים וחשובים זה יכול לבלום אותו, לא?

כמובן, ללא ספק.

תלמיד: איך להינצל?

לתת לו דוגמה של התנהגות אחרת.

תלמיד: אמרנו שסימן לעבודה נכונה, כשאדם הולך לא בדרך הקלה אלא יש התנגדות, יגיעה בעבודה הזאת זה סימן לבחירתי בדרך הנכונה. אבל לפעמים הביטול בפני העשירייה זו הדרך הקלה, אני מפסיק להתנגד אלא פשוט מתבטל. האם זה יכול להיות סימן שבחרתי בדרך הלא נכונה, בדרך הקלה?

אסור להתבטל, אנחנו לא צריכים להתבטל, אנחנו צריכים לבחור בצורה ברורה ועל פי הלב והשכל את דרכנו הספציפית, ושהדרך הזאת תהיה תואמת אם אפשר עם דעת העשירייה.

תלמיד: אם לפניי שתי דרכים, דרך אחת אני מבין שהיא קלה עבורי יותר והדרך השנייה דרך התנגדות, תמיד לבחור בדרך של התנגדות?

כעיקרון כן.

שאלה: מאמר כזה גורם לחשוב, כי בהתחלה רב"ש אומר שעלינו תמיד לבחור בדרך שנותנת יגיעה וזה התנאי שמברר אם אנחנו הולכים בדרך ימין או שמאל, ואחרי זה כתוב שרבי יחיא אמר שאפילו אם האדם קרא רק "שמע" בתפילת הבוקר אז הוא כבר עשה. האם זו הקלה כלשהי? איפה הגבול אם ללכת לימין או לשמאל, איך עלינו לבחור כאן כדי שלא נהייה בהקלה?

תחזיק בקשר הטוב עם החברים, זה הדבר החשוב ביותר.

שאלה: ענית עכשיו שלא צריך להתבטל כלפיי העשירייה, ולא הבנתי, כי אנחנו כל הזמן אומרים שצריך להתבטל לגמרי כלפיי עשירייה.

תחשוב על זה ותבין.

שאלה: כבר כמה ימים אני חושבת ומרגישה בתוכי שאני יכולה לקבל ולהצדיק את הבורא, אפילו בכל מה שנוגע למלחמה עכשיו. אבל היום בתפילת העשירייה שמעתי מאחת החברות שלי שהיא לא מצליחה לעשות את זה, לא מצליחה להצדיק, והרגשתי את הכאב שלה. השאלה היא, אם בכל שמעתי את זה, האם זה אומר שאני בעצמי לא הצלחתי להצדיק את הבורא או שהבורא מראה לי במה לעזור לחברה?

גם וגם.

תלמידה: ואיך עליי לפעול?

קודם כל לעזור לחברה ואחר כך לעצמך.

שאלה: אם חברה עוזבת את העשירייה בגלל שהיא עוברת מצבים קשים האם זה יצר הרע או האם זה רגע שהיא לוקחת כדי לעשות חשבון נפש או בירור?

שהיא תלך ותברר. צריכים לעזור לה לברר בלי לצאת מהעשירייה, אבל אם לא, אז לעזור לה בכך שהיא תנסה לצאת קצת מהעשירייה, ולראות האם בלי העשירייה יש לה חיים יותר ברורים, בטוחים, שמחים, עד שהיא תבין שזה לא אמת ותחזור.

שאלה: כתוב במאמר "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך", מה זה אומר?

שאתה כל הזמן רוצה לדבר במילים של הבורא, שיהיה לך אותו שכל, אותו רגש, אותו מוח כמו הבורא, להיות דבוק בו במחשבה.

שאלה: איך לא לטעות כשהבורא מכוון אותנו ולחשוב שזה היצר הרע? כי לפעמים החיים נראים טוב או נראים רע, אבל נראה שזה היצר הרע מבלבל אותנו, אז איך אנחנו מבחינים בין הבורא, בין הכוונת הבורא, לבין היצר הרע שאולי משטה בנו?

זה יסתדר. בסופו של דבר אנחנו לא כל כך יודעים מתי פועל בנו יצר הטוב ומתי יצר הרע, אנחנו נרגיש איפה זה משתנה בנו ומתוך הנקודה הזאת נבין את האמת.

שאלה: מה זה אומר "מצווה הבאה בידי עבירה"?

אנחנו עוד לא למדנו על זה אתכם.

שאלה: יש לנו מצב בעשירייה ממש כמו שמתואר במאמר. אתמול היה אמור להיות מפגש עשירייה ואחת החברות השתתפה במפגש כללי של הקבוצה האזורית שלנו ואף אחת לא הגיעה למפגש העשירייה. התלוננתי ושאלתי למה אף אחת לא הגיעה, והיום בהכנה לשיעור אחת החברות אמרה שאני צריכה לשתוק ולכסות הכול באהבה ולא להתלונן. מה התגובה הנכונה?

כולכן סיכמתן על כך שאתן מתאספות?

תלמידה: כן, זה המפגש הרגיל שלנו, כמו שפעמיים ביום אנחנו מתחברות.

וכולן ידעו עליו.

תלמידה: כן, כולן ידעו ולכל אחת היה תירוץ משלה והן לא הגיעו. האם הייתי צריכה לשתוק ולכסות את זה באהבה או שהייתי צריכה לבטא את התרעומת שלי? או אולי זה מצב של ירידה פרטית שלי?

את עוד צריכה לברר את זה, אבל בכל זאת זה טוב שקורית החלטה כזאת בו זמנית על ידי כולן.

שאלה: אנחנו רואים שלבן הרשע טען, וגם זה נכון, שכל הרכוש היה שלו. וכן אנחנו רואים שעשו אמר ליעקב "שלי שלי, שלך שלך, לא רוצה את התורה ומצוות שלך, יש לי מספיק משלי". אבל אצל אברהם אנחנו רואים מחויבות לכל אורך הפרשה כלפיי לוט, למה?

יש לו יותר כוחות. כי בעצם כל העולם הוא היצר הרע, הוא רצון אגואיסטי שרוצה לקבל וליהנות ממה שיש לו.

תלמיד: זה לא כל כך ברור, כי הוא לא באמת היה אחיו אלא בן דודו, ובכל זאת הייתה לו מחויבות כל כך גדולה וחזקה כלפי לוט, אנחנו רואים את זה לאורך כל הפרשה הזו.

כן. עוד צריכים לרר.

תלמיד: אבל צריך לעשות על זה בירור בסיכומו של עניין?

כן, נגיע לזה, אתה צודק.

שאלה: בזמן השיעור אני מסכמת את השיעור ואני חושבת שהעבודה הזאת היא חשובה כי אני עושה את הסיכום עבור החברות שלי בקבוצה וגם כדי להשתמש בזה להפצה ולהבין טוב יותר את החומר בשיעור. ויש גם חלק אחר של העבודה, החלק הרגשי, להיות במהלך השיעור, להרגיש את החסרונות של החברים, להתכלל בזרימה הכללית בצורה רגשית ולהבין את מהות השיעור, אבל אני לא מצליחה לשלב בין שני הדברים.

זה נכון שאת לא יכולה לחבר. אל תקשיבי רק לעצמך, תקשיבי גם לי. את לא תצליחי להקשיב נכון אם תקשיבי רק לעצמך. את צריכה להתנתק מעצמך ולהקשיב לחברות, לכל הקבוצה, ולא לבחור מה אני עושה כך נכון או מה אני עושה כך נכון, את אף פעם לא עושה את זה נכון אם את לא מתקשרת עם הקבוצה, אם את לא נמצאת בתוך הקבוצה, אם את לא מתמוססת בה.

שאלה: יעקב יכול לענות לכל הטענות של יצר הרע, איך אנחנו יכולים לעורר את כוח יעקב?

קודם כל חיבור. חיבור בכל האפשרויות שיש בינינו, זה בעצם יעקב. לא לרצות גדלות אלא להיות קטן, יעקב הקטן, ומהמצב הזה של קטנות להשתדל להיות בכל מקום בהבחנות שלו, חיבור בקטנות, זה יעקב.

(סוף השיעור)