שיעור צוהריים 28.07.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

"לפום צערא אגרא" (לפי הצער, השכר) – קטעים נבחרים מן המקורות

בזמן שאנחנו נמצאים ביגיעה ועדיין לא משיגים את המטרה בצורה כלשהי, אנחנו נמצאים בהרגשה צער, כשאנחנו רוצים להשיג משהו אבל לא משיגים, לכן העבודה שלנו, החיים שלנו, ההרגשה שלנו היא ממש הרגשת צער, כך מצד אחד.

מצד שני הרגשת הצער צריכה להחזיק ולהביא אותנו להרגשת השכר שבסופו של דבר אנחנו ממשיכים בדרך ונותנים יגיעה, וכשנותנים יגיעה מספקת אז אנחנו מגיעים למצב שלפי יגיעתנו אנחנו מקבלים שכר, ואז כל הרע שהרגשנו הופך להיות לטוב, לקבלת השכר, לקבלת גילוי המטרה, ואותו החיסרון, אותה היגיעה, אותו המאמץ שהיה קודם, הופך לשמחה.

קריין: קטע מספר 12. כותב הרב"ש.

"בזמן שיש לאדם כח השפעה לבד, אז אין לו היגיעה. ויש כלל לפום צערא אגרא. וכיון שיש לו כח השפעה לבד, ממילא אז חסרה לו היגיעה. ואם אין יגיעה אי אפשר לזכות לאור ה', כמו שאמרו חז"ל "לא יגעת ולא מצאת אל תאמין" (מגילה ו' ע"ב).

ואם יש לו רק כח הקבלה, ואין לו נצוצי השפעה, כבר אי אפשר לעשות הבחירה, שיוכל להיות מואס ברע ובוחר בטוב, כי אז אין לו הכח שיוכל להכריע לכף זכות.

לכן דווקא בזמן ששני הכוחות שוים, היינו כח הקבלה וכח ההשפעה, אז יש לו מקום עבודה ויגיעה, שיוכל להתגבר על ידי היגיעה ולהכריע לכף זכות. ואז המעשה הזה שהכריע לכף זכות נקרא ולד, היינו שהקדוש ברוך הוא נותן רוח חיים בהמעשה הזה."

(הרב"ש. 274. "דווקא על ידי איש ואשה")

שאלה: כששני הכוחות שווים, כשיש פלוס אינסופי ומינוס אינסופי, האם זאת לידה של דבר חדש, ואם כן איך משיגים את זה?

זה יוצא בצורה אחרת. ודאי שיש פלוס ומינוס וכוחות מנוגדים, אבל כשהכוחות המנוגדים האלו נפגשים יוצא מהם כוח שלישי, כמו כשגבר ואישה נפגשים ויש בהם כוחות מנוגדים, אבל בסופו של דבר מהחיבור ביניהם יוצא כוח שלישי שהוא הולד, וכך זה אצלנו. אנחנו עוד נדבר ונרחיב על כך הרבה, יש לנו זמן רב להתעסק בלידת הולד הרוחני בקשר בינינו ועם הבורא.

שאלה: כתוב בקטע "לא יגעת ולא מצאת אל תאמין", אבל לא אמור להיות אחרת, "לא יגעת ומצאת אל תאמין"?

לא, בלי יגיעה אתה לא יכול להגיע לשום דבר. לכן "לא יגעת" זה אומר כאילו האדם, "ולא מצאת" זה מה שהוא מגלה גם כן. לא יכול להיות "לא יגעת ומצאת".

שאלה: הצער והחרטה שאנחנו מרגישים, האם זו תוצאה מכך שאנחנו מכירים בזה שהאגו שלנו הוא ההיפך הגמור מתכונת ההשפעה, והאם הצער הזה בעצם עוזר לנו לבנות את התפילה הנכונה?

כן, אתה צודק, בסופו של דבר הרגשת הצער עוזרת לנו לבנות יחס נכון.

שאלה: איך יכול להיות כוח השפעה בלי משיכת האור מהבורא, מה האדם נותן?

כוח ההשפעה הוא בלתי אפשרי ללא אור הבורא. את צודקת.

שאלה: כתוב בקטע שאם אין מאמץ הוא לא יכול לזכות לאור ה', ולפני כן כתוב שאם לאדם יש רק כוח השפעה הוא יכול.

כן, צריכים להיות שני כוחות הופכיים ובמידה שבה האחד ישלוט על השני, במידה הזו תהיה לו האפשרות להרגיש את העולם הרוחני מעליו.

שאלה: בגילוי הרע מתגלים לנו שני כוחות שהם הופכיים, שמנוגדים האחד לשני, אנחנו מגלים את זה גם בחיבור בינינו, את השוני הזה.

כן.

שאלה: אנחנו צריכים להגיע לשלמות, ליגיעה, והיגיעה היא לא קו על חשבון השני אלא שניים בנושא אחד, והרע מתגלה, איך ניגשים לזה בלי לטשטש את שני הקווים?

כי האחד לא מתגלה על חשבון השני, אלא ששניהם מתגלים בצורה כזאת שכל אחד דווקא מסביר את השני, מבליט את השני, ואז יוצא שהשניים האלה דווקא עובדים יחד.

שאלה: אבל אם הם מרגישים שההפרדה הזאת רק מפרידה ביניהם, מה הם צריכים לעשות?

אף אחד לא רוצה להרוס את השני, אלא זה שהם מתגלים יחד והאחד כביכול נגד השני, הם עובדים על כך כמו השחור והלבן שאי אפשר האחד ללא השני, כי אז אתה לא תראה כלום. אותו דבר כאן.

שאלה: איך אנחנו יודעים שנולדנו ברוחניות?

כשאנחנו מתחילים להרגיש את העולם הרוחני, את הבורא, סימן שנולדנו ברוחניות.

שאלה: בדרך שלנו, מצד אחד מושכים אותנו לגלות את הבורא, אומרים לנו שזה יביא לנו שמחה גדולה שאי אפשר לתאר אותה, ואז אנחנו נמשכים לכך מתוך הרצון לקבל. ומצד שני אומרים לנו שאם נימשך לכך כדי ליהנות לא נגלה אף פעם. האם הדואליות הזאת מלווה אותנו כל הדרך, ואיך להתמודד עם זה, מה לענות לאגו?

אנחנו צריכים להבין שדווקא בדואליות הזאת אנחנו מתקרבים לאמת, וגם בחיים שלנו, בכל תפיסת המציאות יש לנו דבר והיפוכו וכך אנחנו מתקרבים לתפיסה.

שאלה: מה לענות לאגו, מה להגיד לו, את מה שאמרת עכשיו, זהו?

אין מה לענות לאגו, אנחנו פשוט צריכים ללמוד איך לעבוד עימו, להכניע אותו.

שאלה: יש שני חברים, לאחד אין מספיק כוח השפעה, לשני אין מספיק כוח קבלה, איך הם מאזנים האחד את השני?

הם צריכים לעבוד יחד, לא חשוב אצל מי ואיזה כוח שולט, השפעה או קבלה, העיקר שהם יהיו מחוברים האחד לשני ועם הקבוצה הכללית, ואז הם יראו מה הם צריכים לעשות כדי ליצור כזה שדה, כזה כלי לגילוי הבורא.

שאלה: איך לאזן בין שני הכוחות במידה שווה כדי לבחור באור? כי הרבה פעמים אחד הצדדים הוא חזק יותר.

אנחנו תמיד צריכים לבחור בכיוון ההשפעה, בחיבור. זאת המשימה העיקרית שלנו. בכך אנחנו צריכים להיות.

שאלה: בחיים שלנו יש גם מה שנקרא לידה מוקדמת, פגים. כאשר כלי הקבלה עוד לא מוכנים ברוחניות, האם הבורא מוליד את האדם?

הבורא מוליד את האדם כשהאדם מוכן לכך, אחרת תהיה תקלה בלידה. לכן אנחנו צריכים לעשות הכול כדי שכל הפעולות שלנו יהיו בזמן.

שאלה: הוא כותב שדווקא כשיש לאדם שני כוחות, כוח קבלה וכוח השפעה, והוא מכריע לכף זכות, אז זה נקרא שיש ולד. מה זה להכריע ביגיעה? מה בדיוק אתה מכריע?

זה כאשר אדם לא רוצה שום דבר חוץ מלתת יגיעה. בכל מצב ומצב הוא מחפש איפה הוא עוד יכול לעשות משהו.

תלמיד: למה זה נקרא ולד?

כי בצורה כזאת נולד ולד. היגיעה שהוא נותן כדי לתת יגיעה, כדי להעביר את זה לבורא, היגיעה הזאת נקראת ולד.

תלמיד: למה כדי שתהיה יגיעה צריך להחזיק בו זמנית גם בקבלה וגם בהשפעה?

זה לא חשוב אם זו קבלה או השפעה, העיקר שהוא משתוקק לנתינה.

שאלה: כתוב בקטע שעבודת האדם מתחילה רק כשיש שני כוחות, גם קבלה וגם השפעה. אבל לפני כן כתוב שאין בכלל עבודה כשיש רק את כוח הקבלה. מה תהליך העבודה כשיש רק כוח קבלה? איך האדם מגיע לניצוצי השפעה?

כולנו נמצאים בכוח הקבלה, לא כוח קבלה רוחני אלא כוח קבלה גשמי. מה שכן, כשאנחנו נמצאים בקבוצה, אז אנחנו משתדלים להתקשר זה עם זה למעלה מהאגו שלנו שדוחה אותנו זה מזה, שכל אחד רוצה להיות נבדל מאחרים, ועל ידי זה שאנחנו בכל זאת מתקרבים זה אל זה אנחנו בזה נותנים מקום לכוח ההשפעה שישפיע בינינו, שימלא מקום בינינו. וכך לאט לאט אנחנו מתקרבים להשפעה.

תלמידה: האם העבודה של האדם היא להגיע לקבוצה?

כן.

שאלה: התאספנו פה תלמידי מאק שבדרך כלל רגילים לשמוע את השיעורים ולהתחבר דרך האינטרנט. מה כל אחד צריך להגיד לעצמו בהתאספות הזאת?

אני רואה בהתאספות שלכם כוח גדול, ואם תתאספו יחד ותרצו להגיע יחד למטרה הרוחנית, אז זה בטוח יקרה. בבקשה, בכל הלבבות שלכם תהיו יחד גברים ונשים, ותיקים וחדשים, ונשתדל לעזור זה לזה כדי שכולנו נהיה קבוצה אחידה, הומוגנית וכך נתקדם. אני רואה באספה שלכם היום שלב ראשון, צעד ראשון לזה שאנחנו יכולים לבנות כזה כלי שייקרא הכלי הרוחני שלכם.

שאלה: האם ההתגברות של הכוחות היא רק בפיזי או גם ברוחני?

אנחנו צריכים לתת יגיעה, ובעיקר להרגיש איך הלבבות שלנו מתקרבים זה לזה כשאנחנו חושבים על מטרה אחת, על הציור של החיבור בינינו שהוא אחד, זה העיקר. אין יותר גדול מחיבור כזה, הוא מטרת החיים, מטרת הבריאה, מטרת כל הקיום של כל המציאות. לכן נעזור לבורא להביא את כל המציאות הגשמית והרוחנית יחד למכלול אחד, ואז באמת נגיע להיות כאיש אחד בלב אחד, כאדם אחד, כי כל הבריאה נקראת אדם.

שאלה: כתוב "בזמן שיש לאדם כח השפעה לבד, אז אין לו היגיעה". אנחנו הרי בריות אגואיסטיות, הטבע שלנו הוא האגו. האם מדובר כאן על השפעה גשמית ושאנחנו צריכים במקומה לגלות בתוכנו את האגו, ואז נוכל להתקדם ולעבוד?

זה יבוא בהדרגה, ואז נוכל להשפיע זה אל זה את כוחות הטבע הרוחניים ולעזור כל אחד לאחר לעלות מעל האגו שלו ולהשתדל להיות יחד. זה קורה, אנחנו הולכים לקראת זה. אתם עדיין לא מבינים, כמו ילדים, כמו תינוקות, שאומנם לא יודעים ולא מבינים מה קורה להם ומה הם עושים, אבל הם גדלים מיום ליום, אותו דבר אצלנו. אז קצת יותר סבלנות והעיקר השתתפות בכל השיעורים שלנו.

שאלה: בהמשך ללידה רוחנית. אמרת קודם שכדי שלא תהיה תקלה, אז צריך לעשות את הפעולות בזמן. מה זה אומר שעלינו לעשות את הפעולות בזמן?

זה אומר שבאמת נרצה לתת כתף וכוח לקבוצה ברגע שהקבוצה צריכה את זה.

שאלה: האם הבורא מגלה לנו את הייסורים כדי לבדוק עד כמה אנחנו מוכנים לשרת אותו באמונה למעלה מהדעת?

כן.

תלמידה: אם חברה מקבלת ייסורים, אז איך בצורה היעילה ביותר לעזור לה להתגבר על הייסורים האלה? האם זה תלוי בכוח החיבור בינינו, בכוח התפילה?

כמובן.

תלמידה: האם יש לנו אפשרות לקחת על עצמנו חלק מהייסורים כדי שהייסורים יתחלקו בין כולנו, כדי שזה יקל עליה לעבור את המצבים?

גם אפשרי.

תלמידה: האם זה תלוי בחיבור בינינו, בגיבוש בינינו?

רק בזה.

שאלה: איזה הבדל יש בין אדם קדמון ואדם הראשון?

אדם קדמון זה הרצון לקבל שהבורא ברא ונתן לו צורת אדם הדומה לבורא. אדם הראשון הוא אותה צורה שחייבת בסופו של דבר להתגלות כתוצאה מהעבודה שלנו.

תלמידה: איזה אדם אנחנו בונים?

אנחנו בונים צורת אדם, הדומה לבורא. לא הראשון, לא האחרון ולא קדמון, אלא אדם.

שאלה: כשאני מוכנה להשפיע לחברות בעשירייה, אז פתאום יש דחייה מהקבוצה. האם כך הבורא מכוון אותי אליו ואני באמת רואה שאני לא מסוגלת לעשות שום דבר בעצמי ומבקשת מהבורא? זאת ההתקדמות?

גם זאת ההתקדמות, וגם כשאת מרגישה שבלי חיבור עם החברות את לא יכולה להתקדם.

שאלה: מה זה אומר להרגיש אהבה הדדית בנשמה הכללית?

כאשר כולם מתחברים יחד ומרגישים ביניהם את הקשר הכללי המשותף, ודרך הקשר המשותף הם משתדלים למלא זה את זה.

שאלה: האם כשכוח הקבלה וכוח ההשפעה שווים, דווקא אז יש לנו את האפשרות להשתמש באמונה למעלה מהדעת?

כן.

שאלה: כיוון שיש לו כוח השפעה לבד אז אין לו היגיעה, האם מדובר כאן על אמונה מתחת לדעת?

נאמר, כן.

שאלה: האם אפשר לומר שהסימן ללידה רוחנית הוא כאשר האדם מסוגל בכל יום לשים את הרוחניות מעל לגשמיות?

כן.

שאלה: איך אנחנו יודעות שאנחנו מוכנים ללידה ואיך לזרז את המצב הזה בעשירייה?

כאשר תהיו מוכנות להשפיע זו לזו בקבוצה, אז תהיו מוכנות ללידה.

שאלה: האם לשני הקווים, המקבל והנותן, יש אותה המטרה?

כן.

שאלה: אם מתגלה בעשירייה שמחה מהקשר עם הבורא, האם אנחנו יכולות להרשות לעצמנו באמת לשמוח מעומק הלב, או שגם כאן צריך מאמצים כדי לכסות על התענוג הזה?

לא צריך להסתיר. להיפך, צריך כולן יחד להתחבר וליהנות.

שאלה: המאמצים הופכים לפעולות שבהן הבורא נותן את רוח החיים. מה זה אומר שהבורא נותן את רוח החיים?

זה אומר שהפעולה שלך היא כזאת שהבורא יכול להשתתף בה.

שאלה: במידה ובקשר עם מישהו אין אפשרות לעשות פעולות כי הצד השני לא רוצה לתקשר, האם מספיקה העבודה הפנימית? האם מספיקה התפילה עבור הקשר ובסופו של דבר גם נראה בעולם החיצוני חידוש קשר ברמה הפיזית?

את זה אנחנו עוד צריכים לבדוק.

שאלה: גם כשיהיה לנו את הקו האמצעי אנחנו תמיד נחלק את הטוב והרע, איכשהו נסמן אותם, נגדיר אותם?

כמובן. אנחנו תמיד נבדיל אגואיזם או אלטרואיזם זה מזה.

תלמידה: גם אחרי גמר התיקון?

אחרי גמר התיקון כל האגו יהפוך להשפעה ואז לא נוכל להבדיל. לא יהיו כבר שני דברים הפוכים, רצון, נטייה, הכול יעבוד רק בכיוון אחד, למען ההשפעה, למען הזולת.

שאלה: כשאדם מגיע למצב ששני הכוחות שווים, כוח הקבלה וכוח ההשפעה, זאת אומרת הוא גם מבחין ומרגיש בכוח ההתנגדות שלו, בדחייה ובריחוק, ובאותו הזמן הוא גם נותן יגיעה נגד ההתנגדות. האם כוח ההשפעה שנמצא עושה את שניהם שווים?

כן.

תלמיד: מה זה אומר שהוא אחר כך מעביר את זה לבורא?

לא צריכים להעביר את זה לבורא, הבורא מרגיש ומבין ומשתתף בזה.

תלמידה: חבר שאל אותך קודם אותך לגבי היגיעה, וענית שהוא נותן יגיעה כדי לתת יגיעה, כדי להעביר את זה לבורא. אז היגיעה שהוא נותן זה כוח ההשפעה, וכדי לתת יגיעה כדי להעביר את זה לבורא, זו היגיעה להכריע לכף זכות?

כן.

תלמידה: אז מהו השלב הזה שהוא עושה יגיעה כדי לתת יגיעה כדי להעביר את זה לבורא? למשל אני נמצאת עכשיו בסדנה עם החברות, אני מבחינה בכוח ההתנגדות שמתגלה בכל מיני צורות, ועם זאת אני לא משתמשת בזה, לא נותנת לזה להשתלט עליי, ודווקא נותנת יגיעה כן לראות את החברות גדולות, וכן למצוא אהבה ולהתקרב אליהן. זה מצב ששני הכוחות שווים?

כן.

תלמידה: אז השלב הבא הוא לתת יגיעה על פני היגיעה, יגיעה על יגיעה, כדי להעביר את זה לבורא. מהי היגיעה הזו?

זה כמו שאת אמרת, יגיעה כדי לתת יגיעה כדי להעביר את זה לבורא.

תלמידה: מה זה אומר שאני מעבירה את זה לבורא?

את פונה אליו, את רוצה לתת לו, או שאת נותנת לו הודיה או שאת נותנת לו מקום עבודה.

תלמידה: ומה זה נותנת לו מקום העבודה?

שיעזור, שיתערב.

שאלה: אנחנו תמיד נמצאים כחדש שנולד. איך לשמור תמיד על מצב של חיים או להתעלות מעל המצב החדש שנולד?

להתעלות זה רק על ידי חיבור בינינו. כל שינוי מצב יכול להיות רק מזה שאנחנו מתקרבים יותר ויותר זה אל זה.

שאלה: כתוב "לפום צערא אגרא", לפי היגיעה השכר, אבל האם אנחנו לא אמורים תמיד ללכת באמונה למעלה מהדעת ללא ציפייה לשכר?

אבל ללכת למעלה מהדעת זה גם שכר, להתקדם ברוחניות זה השכר, להיות דומים לבורא זה השכר.

שאלה: האם אפשרית אהבה ללא לידה של הדור החדש?

אז למה האהבה אם לא להוליד דור חדש?

שאלה: אם העולם החיצון קיים, אז מה העבודה שלנו בעשירייה כעשירייה ועבודה פרטית של כל אחד מאיתנו ביחס למה שמתרחש עכשיו?

כול העבודה שלנו היא בחיבור בינינו, להגיע למצב שבתוך החיבור בינינו נתחיל להרגיש שיש מקום שבו אנחנו יכולים להרגיש כוח עליון שהוא הבורא. את זה אנחנו צריכים לגלות.

שאלה: הרגשתי שהיה קצת קשה לארגן את האירוע הזה, אבל דווקא עם המאמץ הזה, היגיעה שכולנו כאן עשינו, מה שכרגע אנחנו מרגישים זה משהו מאוד מיוחד, משהו שממש מרים אותנו למעלה, ואני מרגיש כי זאת דוגמה בדיוק ליגיעה. האם מה שאנחנו מרגישים ומה שאני אישית מרגיש, זה באמת כך?

כן, אתם נתתם הרבה יגיעה והתאספתם כאן, אני מאוד שמח לראות אתכם כך, ונקווה שתבואו יותר פעמים בכל מיני הזדמנויות ונתראה בצורה כזאת. קודם כל יש לנו עוד מעט מפגש בסוכות, ובכלל יש לנו כל מיני מפגשים, אני מאוד מקווה שתשתתפו בהם וכך נכיר יותר ונתקרב יותר זה אל זה, כי בזה תלוי כל העתיד הטוב שלנו.

שאלה: האם אנחנו עכשיו יחד צריכים לחשוב על איך להתקדם ביחידות, בהפצה שלנו, או שאנחנו צריכים לקבל עכשיו מתנה ופשוט לחשוב על הלימודים? מה יותר טוב בשבילנו עכשיו?

מה שיותר טוב בשבילכם זה לעבור איתנו את כל השיעורים. בשיעורים שלנו, במיוחד בשיעורי בוקר, אנחנו כל הזמן מתקדמים לקראת להיכנס ללשמה שזה העיקר, לארגן חברה לגילוי הבורא. אני מקווה מאוד שאנחנו בדרך לזה וממש תוך כמה חודשים נתחיל לגלות את הבורא בקשר הנכון בינינו, ואחר כך ניכנס כבר לבירור חכמת הקבלה בפועל. זו התוכנית.

שאלה: אני לא מצליחה לצאת מהבעיות הגשמיות, כבר פניתי לעשירייה ואני משתדלת להיות מחוברת ככל שאני יכולה. מה אני עושה לא נכון ואיך לצאת מהבעיות הגשמיות?

אני מאוד מכבד, אוהב ומעריך אותך. עם כל מה שהכרחי עבורך תפני לקבוצת מוסקבה, לקבוצה שלנו ואישית אליי, ונעזור בכל מה שאנחנו יכולים.

שאלה: האם אנחנו בני ברוך עוזרים לבורא עם מה שצריך להיוולד כדי שהוולד יהיה בריא? ואם כן, אז אם האדם נותן יגיעה, האם ניתן לומר שזאת הקבוצה שעושה את רוב העבודה?

כן. כל אחד ואחד, כל קבוצה וקבוצה, כל עשירייה ועשירייה שלנו, עושים מאמץ כדי להוליד את הוולד הזה שכולנו מצפים לו, שהוא האדם המתוקן, היפה, הטוב שייוולד, ושיגדל יחד עם המאמצים שלנו וכך נמשיך עד גמר תיקונו.

שאלה: האם צריך לעשות מאמצים ברמה שהנביאים והאבות שלנו עשו?

צריך הכול אם אנחנו מגיעים לזה.

שאלה: אנחנו רוצים מאוד שיהיה לנו את הכלי כדי שרוח החיים תוכל להיוולד בעולם. יש את כוח ההשפעה שמושך אותנו לכאן, שחיבר והביא אותנו לשיעור היום. בו בזמן יש גם את כוח הקבלה שהוא ההתנגדות והוא מושך אותנו אחורה. חלק מהחברים שלנו לא הצליחו להגיע לשיעור ויש קצת מתח בעניין הזה.

האם אנחנו צריכים לוודא ולראות שכוח הקבלה, שכוח ההתנגדות, ניתן לנו מהבורא ושזה בעצם הכלי? איך אנחנו מחזיקים זאת עם כבוד והערכה ראויים? איך אנחנו עובדים עם זה כלפי אותם החברים שלא הצליחו להגיע לשיעור?

עליכם לדבר על כך ביניכם ולהחליט באיזו צורה טוב יותר להתקרב ביניכם.

שאלה: איך אנחנו בודקות את המוכנות שלנו להשפיע לחברות בעשירייה ומה אנחנו משפיעות להן?

אנחנו משפיעים לחברים את ההשתתפות שלנו. איך אנחנו עושים זאת? מתחברים יחד ומחליטים שמרגע זה ואילך נעלה לקשר חזק יותר בינינו כדי שהבורא יוכל עוד יותר להתקרב אלינו.

שאלה: אמרת או שאתה מודה לבורא או שאתה נותן לו מקום לעבודה. איך לתת לבורא מקום אם האדם מגיע למצב שהוא מודה לבורא? האם להתחבר מתוך אותו מצב לעשירייה ולעבוד איתה זה לתת מקום לבורא לעבוד?

כאשר את מתחברת עם החברות ברצון אחד משותף להשפיע, אז כך אתן מגלות מקום לבורא.

שאלה: כשאנחנו מדברים על ייסורים, אז האם אלו ייסורים רוחניים או כשאנחנו עוזרים לחבר אפשר לקחת בחשבון שהייסורים יכולים להיות גם חומריים?

גם חומריים וגם רוחניים, גם וגם.

שאלה: כשהמקובלים מפנים מקום לבורא להתגלות ביניהם בקבוצה, מה זה אומר שהם מרגישים אותו כמתגלה ביניהם בקבוצה?

הם מזמינים אותו, מושכים אותו, מכריחים אותו, מתחננים, פועלים בכל דרך אפשרית למשוך את הבורא כדי שהוא יהיה בקבוצה.

תלמיד: מה זה אומר שהוא מתגלה ביניהם בקבוצה?

הם רואים זאת לפי התוצאה. כשהם מתחברים ביניהם, אז הם יוצרים כלי, רצון משותף, מסוג שבו מתגלה הבורא.

תלמיד: האם ברגע הזה הם צריכים להיות ברצון אחד?

כמובן, זה צריך להיות בכל מקרה.

תלמיד: מה הם מרגישים ברצון המשותף הזה?

הם רוצים להתחבר עד כדי כך שברצון המשותף הזה יתגלה הבורא. הם מזמינים אותו להיות יחד איתם ברצון המשותף הזה.

תלמיד: יש לנו עשירייה, מה זה שיש לנו אותו רצון, האם אנחנו חושבים את אותה מחשבה באותו רגע, או מה זה אומר?

רצון משותף משמע שאתם נמצאים ברצון אחד משותף כלפי אותה המטרה, ואתם מנסים להתקרב זה לזה בעשירייה ואולי בין העשיריות, ויוצא מה שיוצא. בסופו של דבר אתם צריכים להרגיש את הכוח המשותף שממלא אתכם, שסובב אתכם, שמחבק אתכם, וזו תהיה תחילתה של התגלות הבורא.

תלמיד: איך יכול להיות אותו רצון משותף אם לכל חבר יש את הפן שלו, את ההבנה שלו לרצון הזה?

אתם תרגישו שהוא משותף, כי במידה הזאת הבורא מתלבש בכם והוא אחד.

תלמיד: האם כולם יחד בעשירייה ירגישו שהוא ממש מתלבש?

כן, ולא רק כולם יחד, יכול להיות שכולם יחד בעולם, כל העשרה מיליארד, מה זה משנה.

תלמיד: עשרה מיליארד נראה לי עוד קצת רחוק מאיתנו. האם כשמקובלים מתחברים בעשירייה הם ממש מרגישים שעכשיו כולנו יחד התחברנו בינינו והבורא מתגלה?

כן, זה אפשרי.

תלמיד: איך בצורה מעשית לעשות כל פעולה שלנו בצורה שנכוון את עצמנו לכך בכל פעם?

צריך לחשוב רק על זה, להשתוקק לזה, וזה יצליח. הבורא יראה לכם מה עוד חסר לכם ואתם תכווננו את עצמכם.

שאלה: אנחנו בעשירייה מאוד רוצות לגלות את הלב המשותף שלנו, אבל זה מאוד קשה כי הרבה פעמים אנחנו משתמשות במנטרות ובמשפטים מתוך מקורות הלימוד שלנו כדי להצדיק את המעשים של האגו שלנו, ממש לתועלת של האגו, במקום לעשות ההיפך, במקום שנשתמש בגשמיות כדי להצדיק את מה שאנחנו לומדים. איך להתמודד עם זה, האם רק בתפילה?

רק תפילה.

שאלה: אמרת שהשכר שלנו הוא ללכת למעלה מהדעת מההתקדמות הרוחנית. האם השכר מללכת למעלה מהדעת מתקבל בכלים דקבלה שלנו?

אין יותר כלים חוץ מכלים דקבלה, אפילו שאנחנו אומרים כלים דהשפעה אלו לא כלים, הכלים הם רק כלים דקבלה, אלא הכוונות הן בעל מנת להשפיע.

תלמידה: כשמתקבל בכלים שלי תענוג מללכת למעלה מהדעת, מרוחניות, אז האם אני צריכה לעשות או הודיה לבורא או בקשה מהבורא?

כן.

תלמידה: מהי הבקשה, האם היא למלא את החברים שלי?

כן.

שאלה: אם העשירייה מתחברת כ-לב אחד, האם אנחנו משיגים זאת באופן אישי או שזה נהייה לב כללי, או שזה עובד באופן אישי בלב כללי?

כן, כך זה עובד.

(סוף השיעור)