שיעור צהריים 03.07.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש" ג', אסופת "דרגות הסולם", עמ' 2006

מאמר 808 "שלימות וחיסרון (ב')"

קריין: "כתבי רב"ש", כרך ג', עמוד 2006, מאמר 808 "שלימות וחסרון (ב')".

שלימות וחסרון (ב')

"בגשמיות אין שלימות ויש תמיד חסרון. ברוחניות יש שלימות ואין חסרון.

האדם נברא עם בחינת החסרון, היינו מצד החומר שלו, הנקרא בריאה, הוא רק מה שיש בו בחינת הרצון לקבל, הנבחן לבחינת חסרון. וכיון שהאדם מרגיש בעצמו בחינת חסרון, שענינו הוא, שחסר לו חיות, כי הרצון להטיב גרם בתחתון בחינת חסרון.

היינו שיחשוק תמיד לקבל תענוג וחיות. אבל בזמן שאינו מסוגל לקבל תענוג, רק מהתלבשות גשמיים, אין בהם שלימות. היינו שנוכל להגיד, שמהדבר הזה יהיה לו היכולת תמיד להמשיך חיות, אלא בזמן שהחסרון שלו נתמלא, תכף פג ממנו את הטעם והחיות שבדבר.

כי לפי הכלל שההשתוקקות נותנת חלק טעם בתענוג, ובמקום שאין השתוקקות לדבר, אין הדבר נותנת את כל התענוג שבו. והדבר משפיע לו תענוג רק לפי חסרונו. ובמקום שאין לו החסרון, היינו שנבחן כמו שאין לו כלי להכניס בתוכה את התענוג הזה.

לכן אם נתמלא האדם עם התענוג, נמצא שאין לו השתוקקות לזה. לכן כבר אינו מקבל חיות ותענוג מדבר זה. מה שאין כן אם לא נתמלא כל צורכו עם התענוג, נמצא שנשאר עדיין מקום חסרון. נבחן שיש לו עוד כלי לקבל תענוג.

והחסרון שהאדם מרגיש בעצמו, שאין לו תענוג, פירושו שאין לו ממה לקבל תענוג, נבחן כמו אדם הנמצא באחד מאיי הים, שאין שם שום מזונות, והוא מוכרח לגווע ברעב ובצמא.

בתענוגים רוחניים יש שלימות, היינו שלא מרגישים, שיש צורך לשלמות יותר גבוה, מטעם כי אי אפשר להיות ברוחניות שום חסרון. ולכן הרוחניות מאיר בצורה שאין מה להוסיף עליה."

שאלה: בפסקה השנייה הוא כותב, "הרצון לקבל, הנבחן לבחינת חסרון. וכיון שהאדם מרגיש בעצמו בחינת חסרון, שענינו הוא, שחסר לו חיות, כי הרצון להטיב גרם בתחתון בחינת חסרון". האם בגלל שהבורא רוצה להיטיב, אז הוא בנה אותנו כך שכל הזמן נרגיש שחסרה חיות, שחסר לנו תענוג?

כן. עד שנהיה מסוגלים להבין ולהרגיש באיזו צורה צריכים לקבל כדי שיהיה לנו באמת תענוג, תענוג שלם, תענוג נצחי. אז אנחנו כבר ניגשים לבורא ומקבלים ממנו, זה נקרא "לקבל על מנת להשפיע".

שאלה: מה זה אומר להתמלא ברוחניות? כתוב שזו שלמות ושבגשמיות אין שלמות. מה זה אומר להתמלא בתענוג רוחני?

להתמלא בתענוג רוחני משמעו, שאני נותן את כל מה שאני יכול ומזה אני מתמלא.

תלמיד: האם אפילו התענוג הקטן ביותר בהשפעה הוא שלם?

כן.

תלמיד: איך אנחנו מגיעים בצורה מינימאלית לכזה מצב?

כשאני רוצה להנות לזולת או לבורא - בעיקרון זה מכוון לבורא, כי אפילו אם זה לכל האנשים, זה בעיקרון כלפי הבורא - אז אני מקבל תענוג כדי להשפיע אותו, להעביר אותו דרכי לבורא, אני ממלא אותו, והבורא בזה ממלא אותי. יוצא שאנחנו נמצאים במצבים דומים, אני מקבל ממנו ומשפיע לו, והוא מקבל ממני וממלא אותי. כתוצאה יוצא שהוא ואני נמצאים בדביקות.

שאלה: ההשתוקקות מוזכרת בכמה מקומות במאמר. איך אפשר להגביר את ההשתוקקות שלנו לחברים ולבורא?

בכך שאנחנו משתדלים להתחבר ולקבל מכל אחד רצון ליהנות, ומעלים את הרצון ליהנות המשותף שלנו לבורא, בינתיים זה כך. כל אחד שמקבל ונותן הוא בזה נמצא בשלמות, כי כמה שמקבל הוא נותן, וכמה שרוצה לתת הוא מקבל. יוצא שאצלו כל הכלים עובדים גם על מילוי וגם על השפעה. כך יוצא שכל אחד מממש את עצמו בשלמות.

שאלה: אם הבנתי נכון, אם אני מקבלת תענוג גשמי, אז אני מתמלאת קצת וישר יש לי חיסרון, ובתענוג רוחני אני מתמלאת ואני שלמה ואין לי יותר חיסרון. איך אני לומדת לא להתמלא בתענוג רוחני עד כדי כך שלא יהיה לי חיסרון לעוד מדרגה, לקפוץ לעוד שלב? איך אני לא סותמת את עצמי באור?

תענוג רוחני אנחנו מקבלים כדי להשפיע, ותענוג גשמי אנחנו מקבלים כדי למלא את עצמנו. אם אני מתמלא כדי להשפיע, אז יש לי תמיד אפשרות עוד להשפיע ועוד להשפיע, ואני תמיד נמצא עם כלים שמסוגלים לעבוד, להתחבר עם הכלים האחרים של הזולת, וכך להגדיל את עצמי, להעלות את עצמי.

תלמידה: האם זה אינסופי, זה כל הזמן מתמלא?

זה אינסופי.

שאלה: האם בגמר התיקון אין יותר רצון?

בגמר התיקון יש רצון אינסופי ומילוי אינסופי, והם לא מבטלים זה את זה כי יש ביניהם מסך.

שאלה: ענין עבודת המקובל בשלמות הוא די מובן לי. אבל אם מסתכלים על דברים שחסרים למקובל, אז איך זה יכול להיות שהוא אף פעם לא נמצא בחיסרון?

מקובל נמצא בחיסרון רק להשפיע.

תלמידה: איך הוא מתייחס לכל מיני חסרונות שאולי נמצאים בו?

אם יש לו איזשהו חיסרון, אז הוא משתמש בחיסרון הזה כדי להגדיל את הרצון לקבל שלו בצורה כזאת שהולך ומקבל ממישהו כדי לתת לו. לכן זה לא הרצון שלנו שנגמר, שאני ממלא אותו והוא נגמר. אלא המקובל שעובד בלקבל על מנת להשפיע, כי אחרת הוא לא מקבל, אז אצלו קבלה היא תמיד השפעה.

שאלה: השפעה אלטרואיסטית זו אהבה. בקשה אלטרואיסטית זאת תפילה. אבל אם אני רוצה משהו עבור עצמי, אז האם כל זה מתממש בגשמיות אבל דרך רוחניות?

תלוי מה את רוצה, למה את מצפה.

תלמידה: את מה שאני מבקשת בתפילה.

זה יכול להיות גם רוחני וגם גשמי.

שאלה: הבנתי שבתענוג הרוחני תמיד יש שלמות. אז איך אפשר להגביר את החיות הרוחנית שלנו?

אפשר להגביר את התענוג הרוחני מראש, אם אני רוצה לקבל קצת ולא יותר, או אם אני בכלל לא רוצה לקבל. כך אנחנו מגדילים את הרצון לקבל הרוחני שלנו.

תלמידה: האם ברוחניות יש הרבה מאוד רמות של תענוג?

כן, ברוחניות ודאי שיש הרבה רמות של תענוג. לכל תענוג יש הרבה רמות.

שאלה: האם המקובלים לא משתמשים ברצון לקבל שלהם?

למה לא משתמשים? הם משתמשים כדי לקבל, אבל לקבל בשביל הבורא.

תלמידה: איך לתקן את הרצונות שלי דרך הזולת ועם זאת להישאר בשלמות?

לעזור לזולת לקבל את מה שהוא רוצה.

תלמידה: ואם מצאנו בתוכנו איזה רצון, האם אנחנו הולכים עם הרצון הזה לזולת ומחפשים למי עוד יש רצון כזה ומתפללים עבורו?

למה ללכת לחברה?

תלמידה: לקבוצה.

גם לקבוצה. אם במישהו התעורר רצון לרוחניות, אז הוא פשוט צריך לפנות לבורא.

תלמידה: איך לתקן את זה דרך מישהו אחר, לא ישירות דרך הרצון שלי?

את הרצון את יכולה לתקן דרך חברה אם את רוצה להשפיע דרכה, אם רוצים להתחבר עם הרצון של החבר וביחד להשפיע לבורא. זה מה שהוא כותב בחלק הראשון של המאמר הזה.

שאלה: זה קצת מעייף לנסות להתחיל את התהליך הזה בפעם הראשונה. הדבר היחיד שיש לי זה רצון, רצון להשתנות מפשוט להיות "אני" ל-להיות שם בשביל החברים. אני לא יודע איך זה יקרה, מתי זה יקרה. האם זה מספיק כדי להשתנות, כדי לבקש להשתנות, כדי להיות כנה כשאתה מבקש את זה, כדי לעשות את הקפיצה הענקית הזאת?

נגיד שאתה לא יודע כלום ולא מבין ולא בטוח, אלא יש לך איזה רצון. תפנה איתו לבורא, כמו שאתה יודע לדבר. תדבר אליו בצורה פשוטה, כמו לאדם אחר נגיד, ותראה מה קורה. אבל אתה צריך להיות עקבי בזה, זאת אומרת לא להפסיק. כמה פעמים ביום, ככל שתוכל, אפילו בלי הפסקה, כל הזמן תבקש, ואתה תראה עד כמה הרצון שלך ישתנה, הכלים שלך ישתנו, אתה בעצמך תשתנה. פתאום תתחיל לגלות יחס לחסרונות החברים, תתחיל לראות את החסרונות שלהם, מה הם רוצים, וכך תתקדם.

שאלה: מהו המצב הזה שיש אדישות כלפי הגשמיות, ואני כל הזמן רוצה לקרוא מקורות ומקבל תענוג רק מהמקורות, האם זה תענוג גשמי, אגואיסטי?

זה מילוי אגואיסטי, אבל הוא מוביל למילוי רוחני, אז תמשיכי.

שאלה: אם קרתה תקלה פנימית שלאחריה האדם לא יכול לפנות לבורא, ועברו כבר כמה חודשים, מה הוא יכול לעשות כדי לצאת ממצב המוות הזה?

הוא צריך להתחיל לבקש מחדש.

שאלה: התאספנו לפיקניק, יש לנו אירוע מאוד משמח היום, ויש לנו שאלה, איך להסתפק בהשפעה אם הרצון לקבל דורש תענוג ולא רוצה להיות בכוונה על מנת להשפיע לבורא, איך להתייחס למילוי של הרצון לקבל?

להתייחס בצורה חיובית. זה שגדל בי הרצון לקבל זה גם טוב, עליו אני אבנה את הרצון שלי להשפיע.

תלמידה: ואם הרצונות לקבל ממעטים את הרצונות להשפיע, לא נותנים להם לגדול?

זה יעבור. תתגברי על תקופות כאלה, הן מגיעות בגלים, גל של עליה גל של ירידה, גל של עליה גל של ירידה. אז תשתדלי לעבור את זה ברוגע, כיון שאת נמצאת תחת שליטתו של הבורא. בהצלחה.

שאלה: למה כשאנחנו מתקדמים בדרך במקום לגלות את הרצונות הרוחניים מתגלים יותר חסרונות גשמים?

כדי להרחיב אצלך את הכלי, כדי שההשתוקקות שלך לרוחניות תהיה עוד יותר מלאה, שלמה ומורחבת בנפח שלה. אחרי זה, בצורה כזו יהיה ניתן למלא אותך.

תלמידה: והמילוי הזה יהיה גשמי?

הכול יהיה רוחני.

שאלה: אם אני מתחילה לקבל תענוג מזה שהחברה מקבלת מה שהייתה צריכה, ואני ביקשתי עבור זה, האם זה תענוג רוחני?

כן.

תלמידה: ואם אחרי זה אני כבר רוצה את התענוג הזה, והפעולות שלי מכוונות לחוות את התענוג הרוחני הזה, זה כבר לא רוחני?

לא.

תלמידה: איך להגן על עצמי מזה?

אנחנו לא יכולים לקבל מילוי רוחני ברצונות שלנו להתמלא. כלומר ברצונות הרגילים אנחנו לא יכולים להרגיש מילוי רוחני, להרגיש את הטעם שלו, לפתוח את עצמי לעוד יותר מילוי רוחני, זה לא עובד כך. זה קורה רק בהתאם לעבודת הבורא איתנו. לכן כשאנחנו פותחים את עצמנו, אנחנו צריכים לחשוב רק על השפעה, בזה מסתכם הגילוי שלנו.

שאלה: האם המהות של המקובלים היא הנכונות השלמה להיות בשירות הבורא, האם השירות הזה הוא החיסרון שלנו?

שירות זה לא חיסרון. אבל זה שאנחנו עושים לבורא שירות ושירות נכון אני מתכוון, זו כבר השפעה לבורא.

שאלה: כבר זמן רב שאני לא מצליחה ליהנות מהעולם הגשמי. הרוחניות, הלימוד והחברות מאוד חשובים לי, אבל אין לי בלב הרגשות של התרוממות, של חשיבות, ולפעמים אני מרגישה שהלב שלי ממש קפוא. איך אני יכולה להוציא את הלב שלי מקהות החושים הזו?

רק על ידי תרגילים, ותרגילים שונים שאני עושה את זה עם הבורא, לא לשכוח אותו. תמורת זה אני אקבל ממנו תרגילים אחרים, וכך אני אשתנה.

שאלה: מה קורה אחרי שהאדם מילא את הרצון של החברים, זה תמיד מגדיל את האפשרות שלו לקבל ולהשפיע?

לא, הכול בהדרגה. כמו שאצלנו משהו בא והולך, מופיע ונעלם, כך זה גם עם הרצונות שלנו.

תלמידה: ואם אני ממלאת את החברה, קיבלתי אור והעברתי אותו לחברה?

בזה את לא עובדת עם הרצונות שלך?

תלמידה: עובדת.

אז מה השאלה?

תלמידה: איך זה משפיע עלי, זה איכשהו מגדיל את האפשרות שלי?

כן, זה מגדיל את הרצון שלך להשפיע.

תלמידה: כשמגיע לאדם מצב הוא יכול לבקש לבד מהבורא, להתפלל, אבל זה יקח הרבה זמן, או שהוא יכול להתקשר לחבר מאוד גדול שלו, שיבקש עבורו, ואז הוא יעבור את המצב הזה מאוד מהר. מה יותר מקרב את האדם לבורא?

לבקש דרך החבר.

שאלה: מהו התענוג שאני יכולה להשפיע לעשירייה?

כל מיני תענוגים. תענוג מהתקדמות, תענוג מעליה, תענוג מחיבור, תענוג מהתקשרות למשהו, למישהו. את כל הדברים האלה אני יכולה להשפיע.

שאלה: מה זה אומר להרגיש את החסרונות של העשירייה?

זה להרגיש מה חסר להם. זה יכול להיות כלי גדול מאוד, ויכול להיות שהוא לא כל כך גדול. את זה האדם כבר מרגיש מבחינה אישית.

תלמידה: אני צריכה להרגיש חיסרון של כל חברה וחברה, או את החיסרון של העשירייה כמכלול?

לא, חיסרון של העשירייה, על אף שאת יכולה להרגיש את החיסרון של כל אחת מהעשירייה.

שאלה: מהמאמר האחרון שמתאר את השלמות, אז איך אדם עוזר לעצמו ולקרוב, לצאת מהשקר של התענוג הגשמי?

שימשיך שלא יתעכב, ואז הוא יתקן את כל זה במהרה, אם יש בכלל מה לתקן.

תלמידה: מה קובע שלמות רוחנית?

השלמות הרוחנית האמיתית מוגדרת על ידי כמות ואיכות הרצון שלך למלא את האחר, להיות מוליך, לחבר כל חבר עם הבורא.

שאלה: המצב אם אדם מרגיש איזשהו חיסרון מתוך עצמו, לא מתוך התכללות עם הזולת, והוא גם מרגיש מגעיל עם זה, אפילו שפל, האם זה אומר שזה הבורא מבצע עליו פעולת הצמצום, כי הוא לא מסוגל בכלל להשתמש בחיסרון הזה זה מגעיל אותו, כי זה בא לו מתוך עצמו?

כן.

תלמידה: פעולת הצמצום אפשר להגיד?

כן. אבל מה זה מגעיל?

תלמידה: שזה חיסרון שבא לו מתוך עצמו ולא מתוך התכללות עם חיסרון הזולת?

צריכים עוד לברר את הדבר הזה.

תלמידה: במקום לדרוש שהחיסרון שלי יתמלא בתענוג גשמי, מה עלי לעשות כדי להפוך את זה לצורה רוחנית?

לחשוב על הבורא, זה הכי בטוח.

שאלה: איך לקבל בשביל הבורא?

את צריכה לברר בעצמך.

שאלה: האם התענוג הרוחני מתגבר ככל שהתענוג הגשמי פוחת. או שהתענוג הרוחני מתחזק לפי עוצמת הבקשה שלנו?

בינתיים אין קשר בין זה לזה. אין קשר בין תענוגים רוחניים, לגשמיים למיניהם. כל תענוג הוא פועל כדי לקרב אותנו לתכונת השפעה.

שאלה: נאמר אדם שאוהב להשפיע, משתתף בכל מקום, דוחף את עצמו איפה שרק אפשר, אבל הפעילות שלו, זה שהוא כזה פעלתן לא מאפשר לחברים האחרים לבטא את עצמם. איך האדם צריך לעשות חשבון האם הוא פועל יתר על המידה ואולי הוא צריך לעשות קצת ברקס?

בעיקרון בקבוצה צריך להיות קו אמצע כזה, איזה שביל זהב מה שנקרא, איזו כזאת דרגה שעליה נמצאים רוב חברי הקבוצה ולשם אולי הראשון, והשני וכן הלאה, בעיקרון כולם מחזיקים באיזו רמה משותפת. זה משהו שצריך להרגיש, להבין ולהשיג.

תלמיד: אדם יכול לברר על זה לעצמו או רק החברים?

כן בטח, שיסתכל איך החברים נוהגים, איך הם מתייחסים זה לזה וכן הלאה.

תלמיד: אז אם אני רואה שהחבר לא מספיק פעיל זה אומר שאני פעיל מידי?

יכול להיות.

שאלה: אנחנו לומדים שאם בן אדם מקבל תענוג רוחני, הוא מקבל תענוג בגלל שהוא ממלא מישהו, זאת אומרת הכלים דקבלה שלו לא מקבלים, לא מתמלאים. בזה מדובר שיש שלמות בתענוג רוחני שכל הזמן אפשר לקבל ובן אדם לא מתמלא?

לא, בזה שהוא ממלא מישהו, זה התענוג הרוחני.

תלמיד: אבל מילוי לא ממלא אותו, נכון?

לא.

תלמיד: זו שלמות של רוחניות?

כן.

שאלה: האם ההשפעה מוסדרת על ידי הבורא או על ידי האדם המשפיע?

השפעה מוסדרת על ידי האדם המשפיע. הוא צריך לעשות, לתקן את כל הקשר שיש ממנו דרך הבורא למישהו, למשהו, זו כל הדרך. את כל החוט הזה, הוא צריך לנקות, לתקן ולמלא.

תלמידה: ביחס לחברה?

כן, אותו דבר ביחס לחברה.

שאלה: ענית לחברה לחשוב על הבורא. איך נכון לחשוב על הבורא? מה זה אומר באמת מחשבה על הבורא?

איך לחשוב נכון על הבורא? על זה שהוא המקור של כל אותו המילוי שאנחנו כל כך רוצים.

תלמידה: איך להתחבר? נו מה זה אומר לחשוב נכון ומטרתי על הבורא?

להתחבר עם החברות האחרות ולהבין שבזה את יוצרת דרך לאור שיעבור אל כולכן מהבורא ויכנס לכלי המשותף.

שאלה: יוצא שכל המאמצים של האדם מגיעים לזה כדי ליצור כלי חזק, להגדיל אותו ולהפוך אותו להשפעה?

בטח, זאת המשימה שלנו.

תלמידה: איך מווסתים את התהליך הזה?

כשאת כבר תהי בתוך הסכמה הזאת אז תוכלי לווסת אותה, בזכות הקשר בינך לבין החברים לבין הבורא.

שאלה: קראתי את המאמר הראשון והשני והבנתי שזאת עבודה בג' קווים והייתי רוצה להבין, בימין אנחנו צריכים להרגיש שלמות ולהודות, להגדיל את הבורא, בשמאל לגלות את הרצון שלנו וליצור את התיקון בעזרת התפילה ובקו האמצעי זו הרגשת דבקות אתו. זאת אומרת יוצא שהשלמות בקו ימין, זה כביכול רמה אחת של שלמות איפה שאני צריכה להיות שמחה ולא לדרוש משהו יותר מזה, ובקו האמצעי זו השלמות הבאה, כלומר שהדבקות עם הבורא יותר גדולה?

בטח, זה כולל גם את הרצון לקבל ולא רק להשפיע.

תלמידה: ובקו האמצעי הזה כשאני רוצה יותר דבקות עם הבורא זה כבר הסטרא אחרא?

לא. תרצי יותר דבקות, רק לשם כך צריכים להיות לך רצונות מתאימים, כלים.

שאלה: שמתי לב שאפילו בתענוגים גשמיים, אני אביא דוגמה קצרה, נגיד ביקשתי על בן שלי, התפללתי והוא עכשיו מקבל העלאה ואני שמחה בכלים שלי ואז אני מיד מקבלת איזו מכה. נגיד אני אפילו מפחדת מהתענוגים הגשמיים כי זה קורה תוך שנייה. אני מרגישה שמשהו פה לא נכון, אולי גם בתענוגים הגשמיים אני צריכה לכוון, לחיסרון לא של עצמי, לא שאני אתמלא.

אני לא רוצה להגיד לך כלום, הבורא בעצמו ילמד אותך.

שאלה: האם אני מבינה נכון שברצון להשפיע של הבורא כבר טמון הרצון לקבל ובגלל התיקון שלנו אנחנו מרגישים רק רצון לקבל?

נניח, תבדקי את זה.

שאלה: האם הרגשה של חיסרון גורמת לסבל? איך להבדיל בין סבל לבין חיסרון?

אני לא חושב שיש הבדל, אין, תלוי איך מקבלים את זה.

שאלה: שמעתי שאמרת בזה שהוא ממלא מישהו זה התענוג הרוחני. האם המצב הזה נקרא שהוא מקבל על מנת להשפיע?

כן, וודאי.

תלמידה: כשהוא עובד עם כלים דהשפעה, להשפיע על מנת להשפיע, האם יש לו תענוג רוחני מזה שהוא ממלא מישהו או שזה מצב אחר?

וודאי שכן.

תלמידה: אם גם בכלים דהשפעה וגם בכלים דקבלה על מנת להשפיע הוא ממלא מישהו וזה התענוג הרוחני, אז מה ההבדל בעבודה בכלים?

בזה שהוא עובד בעל מנת להשפיע גם בזה וגם בזה, כנראה.

תלמיד: החברה שואלת כך, אם אדם עובד בעל מנת להשפיע, הוא יכול לעבוד בעל מנת להשפיע עם כלים דקבלה שלו ויכול לעבוד עם כלים דהשפעה שלו. האם בשני המקרים הוא משפיע למישהו אחר?

כן.

תלמיד: האם תוכל להגדיר את ההבדל בין עבודה עם כלים דקבלה בעל מנת להשפיע, לבין עבודה עם כלים דהשפעה בעל מנת להשפיע? מהותית, מה ההבדל?

מהותית זה כך, האם הוא משתמש בכלי קבלה של עצמו או לא? האם הוא מקבל בכלים דקבלה שלו כדי להשפיע דרך מישהו או למישהו, או שלא עושה את זה?

תלמידה: איך יש לו תענוג רוחני בכלים דהשפעה אם הוא רק משפיע על מנת להשפיע? הוא לא משתמש בכלים דקבלה שלו, אז מאיפה התענוג הרוחני שהוא מרגיש?

יש לו אור חסדים, שזה גם תענוג רוחני.

תלמידה: מחוץ לכלי?

למה מחוץ לכלי? לא. אנחנו עוד מעט נרגיש את הדברים האלה. בינתיים אנחנו לא יכולים להבדיל ביניהם.

שאלה: כשאני מגלה התנגדות להתקרב לחברות, הבורא שולח לי מצבים, רוצה למלא אותי במקום הזה, האם העבודה שלי היא לתפוס את עצמי בהתנגדות הזאת, לפנות אליו עם בקשה לתקן ולהתקרב לחברות?

כן.

שאלה: האם אפשר לקרוא להשפעה "ביטוי אהבה לחברות"?

בעיקרון, כן.

תלמידה: אלו הרי היחסים בינינו.

כן, אבל יכולים להיות כל מיני יחסים. לכן אני לא כל כך שואף לתת לזה תשובה מדויקת.

שאלה: האם ההשפעה משתפרת, ולפי איך שמתקדמים היא נהיית יותר איכותית?

כן, ודאי. ככל שאנחנו מתקדמים, כך הכלים שלנו לנתינה, להשפעה, גדלים.

שאלה: להיכנס לתוך חיסרון החבר, האם זה אומר למצוא ברצון שלו את ההשתוקקות לבורא ודווקא לזה להתחבר?

כן.

תלמידה: האם אפשר להגיד שחיסרון של חבר אחד הוא חיסרון של כל העשירייה?

לא מבין. האם זה החיסרון הפרטי שלו או החיסרון של כל העשירייה?

תלמידה: כשיש לו חיסרון והוא לא יכול לכוון אותו לבורא, האם העשירייה יכולה לעזור לו בזה ובכך להתחבר אתו?

כן, יכולה. זה נקרא לרדת לחבר ולהעלות אותו יחד עימך, ואז מתוך המצב הזה לפנות לבורא.

שאלה: אני ביקשתי ומבקשת שאנחנו במהרה נגלה שאנחנו חברות בעשירייה, שאנחנו לב אחד. האם אני משקרת לעצמי, כי אני לא מבקשת שום דבר אחר?

לא. זה טוב שאת כך מבקשת, ותמשיכי.

שאלה: בעשירייה יש לנו מלחמות. אחרי ערב איחוד ראיתי שהעשירייה שלנו ממש רדומה. אז החלטנו חמש חברות מול ארבע, שלא נעשה סדנת בוקר בערב, אלא נזרום עם "בני ברוך" ונעשה סדנת ערב בערב, ועל כך קרתה מלחמה.

לא נורא. אתן צריכות לעשות על זה עבודה. כלומר למה נעשה אצלנו כך, ומה עלינו לעשות כדי להיות כל הזמן מחוברות.

תלמידה: אפשר לעשות בירור כזה כשאנחנו יודעות שהבירור הוא מול האגו שלנו, שממנו יוצאת כל הפרעה. אבל אם חברה אומרת ש"האגו שלי זה האגו שלי", ואף אחת לא יכולה לדבר, אז איך אפשר ליצור קשר? הרי אנחנו מתאחדות בשביל להילחם מול האגו המשותף שלנו, לגלות אותו. יש משפט "איש את רעהו יעזורו", במה אנחנו עוזרות? בכך שהחברות שלי יעזרו לי ואני אעזור להן להתמודד מול האגו. אז להמשיך.

להמשיך זה בטוח. אבל גם להמשיך ולהתפלל על זה שהבורא יתערב ויסדר ביניכן קשר יפה.

שאלה: יש לנו מסגרת שסידרנו לעצמנו כדי לנסות להפריד בין הרצון שלנו לרוחניות לרצון לקבל, יש לנו את השיעורים, הפצה, מפגשים עם החברים. יש זמנים שבהם אנחנו יכולים לעמוד במסגרת הזאת בקלות ואפשר אפילו להוסיף, ויש זמנים שאתה מרגיש שאפילו את הדבר הכי קטן במסגרת אתה לא יכול לקיים. האם שני המצבים האלה הם כדי ללמד אותנו איך להשתמש במסגרת הזאת לא לטובת עצמנו אלא לטובת הבורא?

כן.

שאלה: הרגשת נוכחות הבורא, ההנהגה שלו, האם זה התענוג הרוחני?

נגיד שכן.

(סוף השיעור)