שיעור בוקר 02.07.24 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם, "כתבי הדור האחרון" עמ' 829, (המשך חלק א', כותרת: תוספות וטיוטות, קטע ב')

קריין: בעל הסולם, עמוד 829, "כתבי הדור האחרון", חלק א', כותרת "תוספות וטיוטות", קטע ב'.

קטע ב'

להקדמה

"א. (9/3) כבר מסרתי עקרי דעותי בתרצ"ג. גם דברתי עם מנהיגי הדור, ודברי לא נתקבלו אז אע"פ שצווחתי ככרוכיה והזהרתי אז על חורבן העולם, לא עשה זה רושם. אבל עתה אחר הפצצה האטומית והמימנית אני חושב שהעולם יאמינו לי שקץ העולם מתקרב ובא בצעדים נמהרים וישראל יהיו נכוים תחילה לשאר האומות כמו שהיה במלחמה הקודמת, ע"כ היום טוב לעורר את העולם שיקבלו תרופתו היחידה ויחיו ויתקיימו."

אנחנו רואים שהיהודים שהם 0.2%, מאוכלוסיית העולם, בכל זאת בכל דור ודור הם נמצאים במרכז העניינים וכולם מכוונים נגדם. ולכן אם לא הדת אז לא הייתה שום סיבה להיות כל פעם בלחץ כזה מכל העמים והמשטרים. אלא אנחנו צריכים להבין שרק יחס העולם אלינו הוא זה שצריך להשתנות, וזה לא תלוי באיזה זמן אנחנו נמצאים, זה היה לפני המהפכות האחרונות וזה היה לפני הפריחה שהייתה בעולם.

כל זה לא חשוב, וכמו שבעל הסולם אומר, שהם תמיד ימצאו סיבות למה אנחנו לא ראויים להתקיים בעולם. ולכן ככל שאנחנו מתקרבים לתקופת הדור האחרון, היחס אלינו והתפקיד שלנו הוא עוד ועוד ועוד יביא עלינו עבודות ומצבים כאלה, ולא יאומן עד כמה אומה קטנה יכולה להשפיע על כל התהליך ההיסטורי של כל העולם.

לכן עלינו ללמוד מה קורה, ומתי ואיך זה יגמר, במה אנחנו יכולים לסייע לזה. זה ממש לא טבעי, לא מציאותי, לא נורמאלי, אבל ככה זה יהיה ויהיה עוד יותר. ואם בכל הזמנים בהיסטוריה אנחנו היינו בין כולם, אז עכשיו בזמן האחרון אנחנו נהיה יחידים וכלפינו יהיו מכוונים היחסים של כל הארצות, כל המשטרים וכל העמים, ונעשה יותר ויותר בולט שהעולם הוא נגדנו, נגד מה שאנחנו מביאים לעולם. רוצים או לא רוצים זה לא חשוב, עד כמה שאנחנו מבינים את זה או לא, זה גם לא חשוב, לשנאה אלינו לא צריכים שום דבר והיא צומחת מבפנים מתוך כל אחד ואחד מאומות העולם.

שאלה: בעל הסולם אומר שאנחנו צריכים לעורר את התרופה לכל העולם.

כן.

תלמיד: על איזו תרופה הוא מדבר?

על הקשר, על אהבה על האיחוד של כולם.

תלמיד: אז בעצם אמרת שאנחנו צריכים כמה שיותר להתקרב ולממש את תפקיד הדור האחרון.

כן.

תלמיד: זו הדרך שלנו?

כן. זה אולי לא נראה אבל אם תשמע מה שאומרים לך אומות העולם, אז זה מה שהם אומרים, שכל המלחמות, כל הצרות, כל הבעיות זה בגלל היהודים. מאיפה? מה קורה כאן? אבל זה מה שקורה. לכן אנחנו צריכים להסביר לעצמנו ולכולם שקודם כל זה נכון, אבל הפתרון הוא לא נכון. הפתרון הוא לא להשמיד את כל האומה, למרות שהיא קטנה מאוד, אלא הפתרון שאנחנו צריכים להביא, זה את הכוח שנגד, והוא כוח האהבה, כוח החיבור, כוח האיחוד ואז הכול יסתדר, וזה תלוי קודם כל איך אנחנו עושים את זה בינינו, כי הפתרון הוא בנו.

תלמיד: כשאתה אומר הפתרון הוא בנו זה ב"בני ברוך"?

גם ב"בני ברוך".

תלמיד: כי אני לא רואה עוד מישהו שיכול להביא לעם הזה את הישועה הזאת.

לא, יש עוד קבוצות ויש עוד ארגונים וישנם האנשים שמסכימים עם זה. והעניין הוא שאנחנו צריכים לעבור מקיום פאסיבי שבו אנחנו באים, לומדים, מתפללים, מתאספים לסעודות, לידי זה שנתחיל לעורר את הקהל, את כל עם ישראל לתפקיד ההיסטורי שלו.

תלמיד: זה בדיוק מה שקרה לנו בערב איחוד, נתנו את יריית הפתיחה בגלוי, וקמו כל החברים הגדולים הצהירו בגלוי שזה החזון שלנו, לשם אנחנו מכוונים.

אז אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו מבצעים את זה ממש. ואז יהיה אפשר לראות עד כמה שבזה אנחנו מעוררים את כוחות הטבע וכמה אנחנו בזה פותחים לבורא אפשרות לפעול.

תלמיד: כן, זה ממש מורגש. אנחנו הרגשנו את זה גם בערב האיחוד, איך עשינו זאת. ואפילו עשינו סדנאות, איך כולנו מרגישים אחד את השני וכולנו רוצים לאותו כיוון.

כן. לא להתרגל למצב שכאילו הכול בסדר והכול זורם כמו שצריך, אלא אנחנו צריכים להיות קודם כולם.

שאלה: יש תחושה שבאמת משהו גדול עומד לקרות. אני זוכר לפני כמה שנים טובות היתה "מחאת האוהלים" בארץ ואז התגבשנו כקבוצה בפנימיות בינינו ונוצרה תנועת "הערבות", ומתוך החיבור נוצר לנו איזשהו מקום לצאת לעם החוצה. זה מרגיש שעכשיו - לפחות ממה שהמקובלים מראים לנו, שאנחנו לפני פריצה חדשה החוצה לעם, ורק זה עוד לא התגבש בצורה ומקום.

איך כל עשירייה יכולה לתרום למהלך הזה שהתחלנו אותו בערב האיחוד וגם בכלי העולמי, איך אנחנו יכולים לעורר, לחפש את המקום הזה שנוכל לגשת אל העם?

נחפש יחד. בעצם כמו שכותב בעל הסולם, יש לנו הכול ואנחנו רק צריכים להבין שיום יום חייבים להתקדם לאיחוד בינינו, בין כולנו ונצליח.

שאלה: ב-1933 כשהנאצים עלו לשלטון, בעל הסולם מדבר אל מנהיגי הדור, מדבר אל לב היהודים והמסר שלו לא מתקבל למרות כל ההזהרות שהוא כותב. השאלה היא, היום אחרי כמעט מאה שנה המסר הזה יכול לעשות רושם על מישהו?

אני לא חושב שאנחנו צריכים לעשות חשבון כזה, אבל נראה לי שהעם היום הרבה יותר ער למצב שבו הוא נמצא ויכול לקבל דברים שקודם לא היה בכלל שומע.

תלמיד: התנאים היום בשלים יותר לקבל את המסר?

כן.

תלמיד: מה היהודים מסוגלים לשמוע היום?

קודם כל שהכול תלוי בהם ושהם בכוח שלהם ואפילו בלי הסכמה, בלי הכרה, הם מעוררים את העולם לכל מיני מערבולות שיש בעולם וכך אומרים כולם. ולכן אנחנו צריכים להתקדם לזמן כזה, שאנחנו מסבירים לכל העולם מה תפקידו של כל אחד, מה תפקידה של כל אומה ומה אנחנו צריכים לעשות כדי להימנע מאסון.

תלמיד: יהודים מסוגלים היום להצביע על עצמם כאשמים, כמי שמביאים מערבולות לעולם?

כשאתה מסביר בצורה מאוזנת איך מבנה העולם ומתוך זה יהיה ברור שיש כאן תפקיד של כל אומה ובמיוחד ליהודים.

תלמיד: מה צריך להיות החשבון שלנו בהפצה?

החשבון שלנו צריך להיות בזה שאנחנו מסבירים איזה תהליך, איזה מדרגות העולם עובר וככל שנתקשר בינינו, נתקדם למטרה שנמצאת כבר לפנינו.

תלמיד: האם בנוסף להסברה ולהעלאת מודעות ליהודים, לישראל, לאנושות כולה, מוטל עלינו עוד תפקיד, אנחנו צריכים להביא את האנשים לעוד משהו?

אנחנו צריכים להביא את האנשים לחיבור, וקודם כל אנחנו צריכים להבין שחיבור העולם הוא תלוי בחיבור בינינו וזה עכשיו מה שעומד בדרך.

"ב. (14/8) ויש להבין למה חייבו מרקס ואנגלס את הק' הסופי שכל איש יעבוד לפי כחו ויקבל לפי צרכיו. למה אנו צריכים לתנאי החמור הזה. שזו היא מדת "שלי שלך ושלך שלך". אלטרואיזם מוחלט.

וע"ז באתי במאמר הזה להוכיח, שאין שום תקווה לקומוניזם להתקיים אם לא יביאו אותו על סופו זה, שהוא אלטרואיזם גמור ועד כאן אינו אלא שלבים שלבים בקומוניזם.

(10/7) (14/9) אחר שהוכחתי צדקת הסיסמא "איש לפי כחו ואיש לפי צרכיו" צריכים לראות אם השלבים הללו מוכשרים להביא התוצאה הזו.

(8/9) הגדרים בורגני ופרוליטריון, כבר אינם מספיקים בימינו לבאר על ידיהם את ההסטוריה הכלכלית, אלא צריכים לשמות יותר כוללים, והיינו מעמד החרוצים ומעמד הנחשלים (לעיל בויכוח אות ד).

אחרי 25 שנים של נסיון באנו במבוכה בדבר האושר המוחלט המובטח לנו ממשטר הק', כי השונאיו אומרים שהוא בכל רע, והאוהבים אומרים שהוא ג"ע עלי אדמות. אכן אין לדחות דברי השונאים במחי יד, כי כשהאדם רוצה להכיר מדותיו של חבירו הוא מחויב לשאול אוהביו ושונאיו גם שניהם, כי כלל בידינו שהאוהבים ידעו רק מעלותיו בלבד ולא שום חסרון, כי "על כל פשעים תכסה האהבה", והשונאים הם להפך, שלא ידעו רק חסרונות בלבד כי על כל המעלות תכסה השנאה, ונמצא כששומע דברי שניהם אז ידע האמת. ורצוני לבקר כאן את הקומוניזם משורשו, ולתת הסבר על מעלותיו ומגרעותיו והעיקר הוא שרצוני לבאר את התקונים איך אפשר לתקן את כל מגרעותיו, באופן שהכל יודו ויראו שמשטר הזה הוא באמת משטר הצדק והאושר גם יחד."

שאלה: הוא כותב לפני זה, "כי כשהאדם רוצה להכיר מדותיו של חבירו הוא מחויב לשאול אוהביו ושונאיו גם שניהם, כי כלל בידינו שהאוהבים ידעו רק מעלותיו בלבד ולא שום חסרון, כי "על כל פשעים תכסה האהבה", והשונאים הם להפך". מה זה אומר להכיר מידותיו של חברו בתכונות האהבה ובתכונות השנאה?

אנחנו רואים איך הקהל מתפצל לשניים ואז כל חלק הולך עד הקצה השני ולא רוצה לשמוע ולקבל שום דבר ממה שנגדו. אז כאן השאלה עד כמה שהכלל, הקהל, החברה כולה, העם, צריכים לדאוג מהפיצול שבהם, לחיבור שבהם. זה מה שהוא הולך להסביר.

תלמיד: דווקא הפילוג הגדול שאנחנו רואים באנושות, ולפי מה שאומר בעל הסולם הוא סימן ממש טוב, שאנחנו נמצאים באיזושהי הזדמנות מסוימת. זה נכון לחשוב ככה?

הייתי אומר שזה עדיין מלמעלה, אבל מה אנחנו עושים כנגד זה תיקונים מלמטה, זאת השאלה, אני לא חושב שאנחנו הולכים לקראת התיקון.

תלמיד: אפשר להגיד שהתיקון מלמטה זה לגלות את השנאה והאהבה כלפי חברים בעשירייה ולבקש על זה?

ברור שככה זה צריך להיות אבל יותר מזה.

תלמיד: אבל יותר מזה?

כן.

תלמיד: מה יותר מזה?

אני חושב שעוד מעט הוא ידבר על זה.

שאלה: למדנו שבחיבור בינינו אסור לנו לגלות לחברים את מצפוני ליבנו, אבל זה עוזר לנו להתחבר יותר טוב. האם כשנגיע לשיטה של הקומוניזם גם יהיה סוג של פרטיות כזו, או שעדיף לא לפתוח הכול, וזה יעזור לנו גם להקים את החברה הזאת?

אני לא מבין מה שאתה אומר.

תלמיד: כתוב שצריכים להגיע למצב של "שלי שלך ושלך שלך".

כן.

תלמיד: כמה זה אמור להיות פתוח בחברה? האם צריכה להיות איזה סוג של פרטיות כמו לא לגלות את מצפוני ליבנו לחברים?

לא. צריכים לגלות.

תלמיד: ממש להיות פתוח עד הסוף, כולם צריכים לחיות ביחד באותה רמה?

כן.

שאלה: אמרת שחיבור בין אנשים בעולם תלוי בחיבור בינינו.

כן.

תלמיד: האם אתה יכול להעריך היום, מה באמת חסר בינינו, בוא נגיד בעשירייה ובכל העשיריות שלנו בשביל באמת להשלים את המצב שאנחנו רוצים להגיע?

חסר חיבור. חסר חיבור בין העשיריות, בין בני אדם בכל עשירייה וכך אנחנו נוכל להשפיע לעולם את הנטיות שלנו.

תלמיד: האם יום יום כשאנחנו עושים את העבודה של החיבור, זה לא מספיק?

לפי מה שאתה רואה בעולם - זה לא מספיק.

תלמיד: אם כך עושים את החשבון אז אנחנו מאוד רחוקים.

רחוק או קרוב אני לא יכול להגיד כי זה תלוי בכוחות הרוחניים ולכן זה יכול להשתנות מקצה לקצה תוך רגע. אבל בכל זאת עדיין אנחנו לא נמצאים במצב טוב.

תלמיד: יש פה גם כוחות מהצד שלנו וגם כוחות מלמעלה. כמה התקדמות שלנו בחיבור תלויה גם מהצד שלנו וגם מלמעלה?

כשדיברנו על ערב איחוד, יש פה עניין של הפצה גם במדינה וגם בעולם. איזה פעולות כל חבר בבני ברוך צריך לעשות גם בעשירייה וגם בהפצה? המערכת כבר קיימת. אנחנו יודעים שאפשר לעשות כל מיני עבודות.

אני חושב שאנחנו לא יכולים להגיד כך בכללות כי יש כאן מלא אנשים. אבל נראה לי שכל אחד חייב לחפש איפה הוא יכול לתרום לאיחוד האומה ולהשקיע בזה כמה שאפשר יותר.

"מה גדלה שמחתנו אז, כשהק' בא לידי נסיון מעשי באומה כ"כ גדולה כרוסיה, כי היה ברור לנו שאחר איזה שנים מועטות יגלה משטר הצדק והאושר לעיני כל העולם, שמתוך כך, יעלם משטר הרכושני כהרף עין מן העולם. אכן לא כך היה, ולהיפך, כל האומות בעלי הציביליזציה מדברים על משטר הק' הסובייטי כל מום רע, עד שלא לבד שלא נתבטל המשטר הרכושני, אלא שנתחזק כפלי כפלים יותר מטרם הנסיון הסובייטי."

אנחנו כבר עדי ראיה מה קרה שם. מפני שלא חשבו שצריכים לקבל את חוקי הטבע העליון. לא הייתה להם מטרה, מטרת החיבור והתקרבות לבורא.

קטע ג'

"(14/8) למה חייבו. .. צורת הק' להיות איש לפי כחו ואיש לפי מעשיו.

(10/1) אין משטר ק' מתקיים על חברה אנטי ק', משום שאין זכות קיום למשטר הנסמך על כידונים.

(10/2) הק' הנבנה על גלי קנאה מוכשר רק להפיל ולהחריב הבורגנים אבל לא להטיב עם הפרוליטריון הנחשלים, ולהיפך שבשעה שיכלו הבורגנים יפול חיצי השנאה על הנחשלים.

(10/5) אין דבר שיכול להבטיח משטר בכח על דורות הבאים חוץ מהדת.

(10/6) אע"פ שהאבות שהם אידיאליסטים קבלו עליהם הק' אין בטחון שבניהם ימשיכו בו.

(4/) ואין צריך לומר אם גם האבות קבלו הק' בכפיה ואונס כנהוג בק' אגואיסטי, שסוף סוף יקומו ויחריבוהו.

(10/3) (10/1) אין משטר ק' מתקיים על חברה אנטי ק', כי יתחייב להלחם כל ימיו עם האנטי ק'. כי כל אדם מטבעו נוטה לרכוש.

ואינו יכול לעבוד בלי מוטיב פאוואר [כוח המניע]

וכידוני הצבא לא יהפכו טבע האדם

ואידיאליסטים מועטים המה.

כי כמה אלפים שנה של עונשים רובצים על הגנבים והגזלנים והרמאים ועכ"ז לא שינו את טבעם אע"פ שיש להם דרכים להשיג הכל בדרך המותר. והדבר דומה כלפי דידן, למי שמוצא חברה שכולם גנבים ורוצחים ושודדים ורוצה להנהיגם ולהגבילם בדרך החוק ע"י כח: שמוכרח להתפוצץ.

(10/4) כפול. (14/1) כפול. (14/2) כפול.

(14/3) כיון שנצחון בדעה מובטח להרוב, ומכ"ש ההוצאה לפועל של הק' לא יתקיים אלא ע"י רוב צבור. אנו מחויבים להנציח רמה המוסרית של רוב צבור באֹפן שלא יקולקל לעולם.

(4/1) (ואולי גם 4/2) והדת הוא בסיס הבטוח היחיד שלא יתבטל לדורות.

(14/4) צריכים להעביר הק' על הפסים של "שלי שלך ושלך שלך", דהיינו אלטרואיזם אבסולוטי. ואחר שרוב הצבור יגיע לזה, יתקיים "כל איש יעבוד לפי כחו ויקבל לפי צרכיו".

(14/5) מטרם שרוב צבור הגיע לרמת המוסר כזה, אסור להלאים הרכוש. מטעמים הנ"ל."

שאלה: נראה שבעל הסולם עושה חיבור בין הקומוניזם האלטרואיסטי לעליית האנטישמיות.

אבל אחד לא תלוי באחר.

תלמיד: שני התהליכים קורים במקביל?

כן.

תלמיד: זאת אומרת, אם החיבור יעלה לכיוון של הקומוניזם כמו שהוא כותב פה, תרד רמת האנטישמיות בעולם?

אני לא חושב. רק אם כבר נהיה בשלבים שהעולם יקבל איזה רווח, הצלחה מהמשטר הקומוניסטי, אז ודאי ישתנה היחס ליהודים ובכלל להתפתחות.

תלמיד: למה הוא כותב פה על שני נושאים בבת אחת אם הם לא קשורים אחד לאחר?

למה הם לא קשורים?

תלמיד: כי הבנתי ממך שאם נלך לכיוון האלטרואיזם האבסולוטי אז לא בהכרח תרד רמת האנטישמיות.

אני לא חושב שהיא תרד. האנטישמיות נמצאת ביסוד הטבע והיא לא סובלת שום דבר ששייך לחיבור.

תלמיד: ומה יפתור את האנטישמיות, אנחנו תמיד אומרים שהחיבור בין היהודים זה הפתרון לאנטישמיות?

כן.

תלמיד: אז חיבור בין היהודים לא קשור למה שכתוב כאן?

אני לא רואה.

תלמיד: הקומוניזם האלטרואיסטי זה לא חיבור?

זה חיבור, אבל אין לי מה להגיד. אני גם לא בטוח שאת מה שאנחנו קוראים, בעל הסולם ממש רצה להעביר למישהו. אני זוכר שצילמתי את הדפים האלו, היה נראה שהוא כותב את זה ממש לעצמו. אלו היו דפים גדולים כאלו, שלא היו נראים כדפים שהוא כתב כבר להוצאה בדפוס.

תלמיד: כשאנחנו מדברים על החשיבות של להגביר את החיבור בעם, האם באיזשהו מקום אנחנו צריכים לכוון לדברים שהוא כותב כאן, לא בפועל אבל להתחיל להביא את העם לכיוון הזה?

כן. הלב שלו היה מלא בזה, בנטייה הזאת.

שאלה:. הוא כותב בהתחלה שהוא צעק ב-1933 ודיבר עם כל המנהיגים וכן הלאה. אני לא כל כך מבין על מה הוא צעק, כי אם העם לא היה מפותח, אם האדם לא היה מפותח, מה הוא רצה שהם יעשו? זה כמו בוסר כל הדברים האלה.

וודאי. אבל בכל זאת הוא חשב שדווקא במצב שהיה אז היו יכולים על ידי החיבור, התקרבות בין בני אדם, לתקן את המצב הכללי.

תלמיד: הוא גם כותב על ניסיון שקרה ברוסיה שהביא להרס, כביכול יש פה סתירה.

לנו זה נראה כך, אני לא חושב שהוא ראה את הסתירות כמונו.

שאלה: אחד העקרונות הבולטים שהוא כותב עליהם הוא שהחינוך לא מספיק ואפילו רוב ציבור לא מספיק, רק הדת מספיקה.

כן.

תלמיד: לפני קצת יותר מעשור אתה הטבעת מונח חדש שנקרא "חינוך אינטגרלי", עשית עשרות שיחות, אם לא מאות בנושא הזה. מה התוקף של השיחות האלו, של החינוך האינטגרלי וכל השיטה הזאת לימינו ולעתיד?

אני בכל זאת חושב שעל ידי החינוך אנחנו יכולים לשנות את הכיוון שאליו הדור שלנו הולך ומתקדם ואני תומך בזה.

תלמיד: הוא פשוט כותב, לא חינוך אלא דת.

אנחנו לא כל כך מבדילים ואפילו לא יודעים במה ההבדל, והקהל מבדיל עוד פחות מאיתנו, אבל דת בזמננו זה גם חינוך, אין הבדל גדול.

תלמיד: מה יש בחינוך האינטגרלי דאז מבחינה מהותית שרלוונטי להיום או לעתיד?

להיום זה אולי קצת רלוונטי, אבל לעתיד זה כן יהיה רלוונטי. החינוך האינטגרלי יביא את האנשים להבנה שהם צריכים לסובב את עצמם לחיבור, שזה העיקר. ללמוד את חוקי החיבור, לקיים אותם ובזה העולם ישתנה לטובה.

תלמיד: ומה בין החינוך האינטגרלי לבין הדת שכותב עליה בעל הסולם?

דת זה דבר הרבה יותר פנימי, הרבה יותר קשה, הרבה יותר רציני. על ידי זה שאתה מחנך את האנשים לדת יש לך כוחות הרבה יותר גדולים בחיבור ביניהם.

תלמיד: אז ממה נצטרך להתחיל, מדת או מחינוך אינטגרלי?

אני חושב שמחינוך אינטגרלי.

שאלה: אנחנו די נמנעים מלהתייחס לנושא הדת אבל רוב העולם, מסה גדולה בעולם הולכת לדת. יכול להיות שהם מפרשים את זה לא נכון, אבל אין ספק שעכשיו אנחנו בסוג של זמנים שממש רואים את השינוי, זה מצב שלא יכול להימשך. אולי זה הזמן לבחון איך לפנות לקהל העצום הזה או להתייחס לזה, כי זה כוח ענק. רוב העולם מונע על ידי דת בצורה כזאת או אחרת, ואנחנו לא פונים לשם בכלל, אולי צריך להתכונן לזה.

אנחנו לא פונים ולא יכולים לפנות ולא מתכוונים לפנות. אבל למה שבעל הסולם מתכוון בדת זה לא בדיוק מה שאנחנו חושבים. זה לא סתם לקיים את המנהגים שיש בכל אומה ואומה, אלא דת זה יחס מיוחד לכוח עליון ולכן אנחנו לא נוגעים בזה מפני שהעולם עדיין שקוע בכל מיני גישות כאלו וכאלו. זה עדיין לא בא לביצוע, לשנות את זה.

תלמיד: האם נכון לחשוב שזה דומה במשהו לסיפור המרגלים, שבחרו אנשים, נכבדי העדה, ובכל זאת רובם הלכו בדרך שונה למעט יהושוע בן נון וכלב בן יפונה?

זה נכון, אבל אני לא חושב שיש לנו כוחות והבנות וקיבלנו אישור לביצוע, לעשות איזה שינויים.

תלמיד: אני מרגיש מהתשובה שלך שנצטרך להגיע או להתמודד אם זה פעם, אבל זה עדיין מוקדם.

זה עדיין מוקדם, בטוח.

שאלה: במאמר "מהות הדת ומטרתה" בעל הסולם כותב שהדת היא שיטת הכרת הרע, ושאפשר להגיע להכרה הזאת רק על ידי זה שעוסקים באהבת הזולת כדי להגיע לאהבת ה'. מה שהיה חסר בחינוך האינטגרלי זה המרכיב הזה, להגיע לאהבת ה', ולכן נראה לי שהשילוב הזה כן יכול לעבוד. כי אם זה רק חיבור, כמו משחקי חיבור, היום כולם עוסקים בזה כביכול, גם אין בזה מטרה יותר עליונה.

כן, אני מסכים.

תלמיד: יכול להיות שבעל הסולם מתכוון בדת, למעשה הוא מגדיר את זה כך, לשיטת הכרת הרע?

כן.

שאלה: האם נכון לעכשיו יש שינוי בפתרון לבעיית האנטישמיות?

איזה שינוי?

תלמיד: ההרגשה היא שזה קצת מתמסמס. לפני עשר שנים דיברת על זה הרבה, עשינו מזה סרט, ואתה אומר שם דברים מאוד ברורים, ועכשיו אני שומע שאולי זה לא כך. זה שהאנטישמיות היא חלק פנימי מכל אחד זה ברור, זה שהיא תמיד תתעורר כדי לדחוף אותנו זה ברור, השאלה אם יש שינוי בגישה לפתרון של התופעה הזאת?

אני עוד לא רואה את זה. העולם עזב קצת את האנטישמיות בגלל הבעיות שלו, מלחמה באוקראינה וכל מיני בעיות אחרות עם הנשק, אבל זה עוד לא עבר.

תלמיד: אין שאלה, ברור שזה לא עבר. אומנם אירופה עסוקה עכשיו עם המוסלמים והימין אבל אחרי שזה קצת יתאזן זה שוב יחזור אלינו.

בטוח.

תלמיד: אנחנו רואים את המעגליות הזאת, אבל בשיחות עם אנשים, אנחנו תמיד מגיעים לנקודה שיש לנו כיהודים תפקיד במערכת ומפני שאנחנו לא פועלים בהתאמה לתפקיד הזה, זה גורר תגובה בתוך המערכת מהכוח העליון. אם נתחיל לפעול בהתאמה לתפקיד שמצופה מאיתנו, לשמו יועדנו, אז יהיה שינוי גם מהצד הזה. האם זה עדיין נכון?

זה עדיין יכול להיות נכון. אם זה לא התגלה בחומר, אני לא יכול להגיד.

תלמיד: יש משהו אחר שעליו אנחנו צריכים להסתכל, לחשוב ביחס לבעיה הזאת, ללחץ הזה?

אני מבין שרק חיבור בינינו הוא התרופה לכל מצב.

תלמיד: הוא כותב על הדת, ביחס שבין האדם לכוח העליון, שזה כביכול הפתרון שיכול להחזיק לאורך זמן מדור לדור, לא שום דבר אחר. מה העקרונות שמאפיינים את מה שהוא קורא לו דת?

אולי נמשיך ונבין.

שאלה: היום בישראל, כל מה שאחד אומר, האחר סותר. אפילו לחץ המלחמה לא עוזר לייצר חיבור לשעתו. על בסיס מה ניתן לצאת לעם בארץ ולהתחיל בתהליך של חיבור פנימי בתוכו?

צריכים לחפש את הפלטפורמה האחידה לכולם.

תלמיד: בעל הסולם אומר שהוא פנה למנהיגים ואמר להם שקץ העולם מתקרב וישראל יהיו נכווים תחילה. אני חושב שגם היום, אם מישהו יצא לרחוב עם שלט כזה אף אחד לא יסתכל עליו. אף אחד לא רוצה להרהר ביום המיתה.

כן.

תלמיד: יש הרגשה שבעל הסולם כותב במצב של קצת לפני קום המדינה, כשבפעם הראשונה אחרי אלפיים שנה מתאספים פה יהודים מכל הגלויות, עם כל מיני דעות בכל מיני מצבים ומחפשים שיטה איך לחיות ביחד, איך לבנות חברה נכונה. בכל השיטות שהוא בודק יש פגמים, הן שיטות אגואיסטיות שאומרות לאדם, תחייה טוב כך או אחרת והוא אומר שיש לו תרופה יחידה למצב הזה, אבל התרופה לא מתאימה לעם.

רק אנשים ששואלים מה הטעם בחיים, מה התפקיד שלי בעולם ומה החשבון שיש לי עם הבורא, יכולים לקחת את התרופה של בעל הסולם. איך אפשר שתרופה לשאלה של מה הטעם בחיים תתאים לאנשים שאין להם מחלה כזאת?

לא יודע. בינתיים זה לא הפתרון.

שאלה: אנחנו לומדים ממך, שאתה נותן הסבר תפור במיוחד לכל אחד בשבילו, במיוחד בשאלות תורה ומצוות. לכל אחד אתה אומר מה הוא צריך לפי הבנתו. מזה, כשאנחנו יוצאים החוצה, אנחנו יכולים ללמוד שלכל קהל יש שפה משלו, המטרה היא לחבר ולקרב אותם לבורא.

כן.

תלמיד: אמרת שהכול יכול להשתנות ברגע, כי הכול תלוי בכוחות רוחניים. האם אנחנו יכולים להשפיע על הכוחות הרוחניים האלה, שיכולים לשנות את המציאות?

כן.

תלמיד: למה התכוונת, מה הם הכוחות הרוחניים האלה?

אלה כוחות ההשפעה שמפעילים את העולם. ואנחנו, אם נתקרב לכוחות ההשפעה בקשר בינינו, מתוך הקשר בינינו, יכולים להשפיע על כוחות הטבע העליון.

תלמיד: באופן טבעי בתוכנו יש אנשים שיותר קרובים לכוחות האלה, יותר יכולים לתקשר או למשוך אותם אלינו. איך אנחנו יכולים להתחיל להפעיל את הכוחות האלה כדי להשפיע למעגלים היותר קרובים אלינו?

אנחנו צריכים רק לדאוג להיות עוד ועוד מותאמים לטבע העליון. לא איך להשפיע על אחרים, אלא איך אנחנו נשפיע על הכוחות עליונים.

שאלה: איך העולם מסתכל עלינו? אם אני בממלכת כוהנים ואני אומר "שלי שלי, שלך שלך", אין לי מה לתת, אני כוהן ואין לי כלום משלי. האם כל האנטישמיות זה על כך שאנחנו לא מקשרים את הדבר הזה?

לא יודע, פשוט מאוד.

תלמיד: מה עם ישראל אמור לתת לעם מסוים מאומות העולם?

להשתדל להיות אור לגויים, כמו שכתוב.

שאלה: ממה ששמעתי ממך, המסר הכי חשוב נראה לי שלא עלינו לשנות אלא להתאים את עצמנו לכוח העליון. כלומר זו המשימה שלנו. אם נצליח להבין להתעמק בכך, להבין מה זה להתאים את עצמנו לכוח העליון, כל התשובות יהיו לנו. זו המשימה.

כן.

קטע ד'

" (8/1) אם עושים הלאמה, מטרם שרוב צבור מוכן לכך דומה לסותר ביתו הרעוע מטרם שיש לו האמצעים לבנות בית חזק.

(8/2) חלוקה צודקת, אין הפירוש להשוות החרוצים אל הנחשלים כי זהו חורבן הצבור. אלא להשוות הנחשלים אל המוכשרים.

(8/3) הק' האגואיסטי מתקיים עתה בזכות קבוצת אידיאליסטים שבראשה. אבל בדורות הבאים, אין הצבור בוחר באידיאליסטים אלא במוכשרים ביותר, שהאידיאה אינה מגבילתם, ואז יקבל הק' צורה של נציזם."

(8/4) בק' האגואיסטי רוצים המעבידים למעט הצריכה של העובד, ולהרבות פריון עבודתו, שיהיה תמיד בספק אם יספיק. ומשובח ממנו האימפריאליסטים, שהמעבידים רוצים להרבות הצריכה של הפועל, ולהשוות פריון עבודתו לצריכה."

שאלה: הוא כותב שצריך להשוות את הנכשלים למוכשרים ולהפוך. במה צריך להשוות אותם?

ששניים צריכים להתקיים בצורה שווה.

תלמיד: אז במה צריך להביא את הנכשלים למוכשרים? במה שמקבלים, במה שהם נותנים?

במה שמקבלים.

תלמיד: אז זה רק מעמיס עוד יותר על המוכשרים שיתנו יותר.

זה בטוח, אבל אין לך צורה אחרת להביא את כולם לחיבור.

שאלה: כלומר המוכשרים מחויבים וכדי להתקיים בעצמם הם צריכים להתאמץ עוד יותר בשביל שלכולם יהיה כמו שיש להם, אחרת יהיה חוסר שוויון ולא יהיה צדק בעניין.

כן.

שאלה: בהתפתחות חברתית או רוחנית, מתי צריך להקדים מעשה לפני כוונה ומתי כוונה לפני מעשה?

מעשה לפני הכוונה אנחנו צריכים עד שהכוונה תהיה לפני המעשה. נגיד בתחילה צריך להיות מעשה יותר מהכוונה, ואחר כך הכוונה לפני המעשה.

שאלה: אז אם ככה לדוגמה, אני רוצה ליישם את מה שבעתיד לא עכשיו, העיקרון של מעשה לפני כוונה, אז למה הוא אומר "אם עושים הלאמה, מטרם שרוב צבור מוכן לכך דומה לסותר ביתו הרעוע מטרם שיש לו האמצעים לבנות בית חזק."?

כי זה מה שקורה.

תלמיד: השאלה, איך יודעים מתי המעשה יוביל לשינוי הפנימי, המוסרי, ומתי לא לעשות את השינוי החיצוני כי הוא יביא לחורבן?

זה מרגישים לפי הדעה בחברה.

תלמיד: מה היא צריכה להיות כדי לעשות שינוי חיצוני?

היא צריכה להיות כזאת שבאה מחיבור של כולם.

תלמיד: ומתי עדיין אין את החיבור בין כולם, אבל עושים פעולה חיצונית כדי שהיא תביא חיבור לכולם?

זה בצורות שקודמות לזה.

תלמיד: יש איזשהו עקרון, כי העיקרון, הגבול בין המעשה החיצון שיוביל לשינוי הפנימי לבין לא לעשות מעשה חיצון מטרם שיש שינוי פנימי מוכן לכך, הוא מאוד מבלבל.

למה?

תלמיד: כי יש עצה שאומרת אחרי המעשים ימשכו הלבבות.

כן.

תלמיד: אבל יש עצה אחרת שאומרת, אם תעשה בוסר במעשה, תביא לחורבן.

כן. שב ואל תעשה עדיף?

תלמיד: כן. איך לברר את הגבול מתי המעשה יוביל למעשה פנימי או מתי המעשה הוא בוסר והוא יביא רק לחורבן?

מתי שמקובל על רוב החברה.

(סוף השיעור)