שיעור בוקר 20.09.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

קטעים נבחרים לציון יום השנה להסתלקותו של הרב"ש

קריין: אנחנו בשיעור מיוחד עם "קטעים נבחרים לציון יום השנה להסתלקותו של הרב"ש". קטע מספר 2.

"סוף כל סוף התקבצו קומץ אנשים להיות בצוותא במקום אחד, תחת מנהיג אחד, וברוח גבורה, למעלה מגבול האנושי, הם עומדים איתן נגד כל הקמים עליהם. ובטח שהם אנשים אמיצי לב, בעלי רוח תקיפה, והחלטתם עזה כנחושה, לבלי לזוז אף פסיעה אחת אחורנית, והם לוחמים ממדרגה ראשונה, שהולכים במלחמת היצר עד טיפת דמם האחרונה, וכל מגמתם היא אך ורק לנצח את המלחמה - למען כבוד שמו יתברך."

(הרב"ש. אגרת ח')

סדנה

מיהו הרב"ש עבורנו? נדבר בשבח הרב"ש.

*

קריין: קטע מס' 1, מתוך אגרת שכתב בעל הסולם לרב"ש.

"מכתבך קבלתי, ואברך אותך במז"ט [במזל טוב], על הסמיכה שהשגת, והנהו החומה הראשונה שגדרה דרכך מללכת קדימה, ואקוה שמהיום תתחיל להצליח וללכת מחיל אל חיל, עד אשר תגיע להיכל המלך פנימה.

הייתי רוצה שתשיג עוד סמיכה, אבל זרז עצמך מהיום לבלות רוב הזמן בהכנת גופך לאזור חיל ואומץ, "כשור לעול וחמור למשא". לבל לאבד אפילו רגע קט, "כי הדרך רחוקה והצידה מועטת"

ואם תאמר הכנה זו איכה היא? אומר לך, כאשר שמעתי מהאדמו"ר מקאלשין זי"ע. שבימים הראשונים היה צורך להקדים להשגת השי"ת כל שבע החכמות החיצוניות, המכונים "שבע נערות המשמשות לבת מלך", ולסגופים נוראים. ועם כל זה לא הרבה היו זוכים למציאת חן בעיני השי"ת: אולם, מעת שזכינו ללימוד האר"י ז"ל, ולעבדות הבעש"ט, הוא באמת דבר השוה לכל אדם, ואינם צריכים עוד הכנות הנ"ל.

כי תדרוך בב' אלה הנ"ל, שבחמלת ה' אלי מצאתי חן בעיניו, וקבלתי אותם בשתי ידי, ודעתי קרובה אליך כקרבת האב אל בנו. בטח אמסרם לך לעת שתהיה כדאי לקבל פה אל פה."

(בעל הסולם. אגרת ל"ח)

שאלה: למה בעל הסולם מתכוון כשהוא אומר לרב"ש, "אבל זרז עצמך מהיום לבלות רוב הזמן בהכנת גופך לאזור חיל ואומץ"? הרי הוא קיבל עכשיו את הסמיכה.

עליו להכין את עצמו לעבודה בדרגות יותר גבוהות מאשר הוא עכשיו, לעלות יותר ויותר.

שאלה: קראתי הרבה פעמים את הטקסט הזה ואני מוצא בו פתאום רגש, תמיד בעל הסולם נשמע לי כמו איזה מורה, ופה פתאום הוא נשמע לי כאבא, ותהיתי על הקשר ביניהם. האם שמעת מרב"ש על הקשר שלו לאבא שלו, לבעל הסולם?

לא. אם יהיה צריך, אז פעם אספר.

שאלה: הוא נותן פה חשיבות מאוד גדולה לסמיכה שהרב"ש קיבל והוא אומר לו, "הייתי רוצה שתקבל עוד סמיכה". האם אלו דברים שנאמרו ספציפית לרב"ש?

ספציפית לרב"ש.

שאלה: בעל הסולם כותב שבמקום שבע החכמות והסיגופים שהיו פעם, האר"י והבעל שם טוב נתנו לנו את האפשרות להתקדם בדרך בלי הדברים האלה.

כן.

תלמיד: "תלמוד עשר הספירות" הוא של האר"י.

"תלמוד עשר הספירות" הוא הספר של האר"י.

תלמיד: והבעל שם טוב?

הוא חכם מקובל שגם אותו אנחנו לומדים. הוא לא כתב כמעט כלום.

תלמיד: הוא כותב פה "וקבלתי אותם בשתי ידי", כלומר הוא נותן חשיבות מאוד גדולה גם לאר"י וגם לבעל שם טוב. מה אנחנו יכולים ללמוד מזה על הבעל שם טוב?

אנחנו יכולים ללמוד שמהבעל שם טוב יש לנו את כל התורה שבעל פה, ומהאר"י יש לנו את כל התורה שבכתב. כלומר משניהם יש מה ללמוד, רק מהבעל שם טוב באמת לא נשאר משהו כי הוא כמעט ולא כתב אלא רק דיבר, כול העבודה שלו הייתה לעבור ממקום למקום. הוא חי באזור רוסיה הלבנה, אוקראינה, ובכל כפר, בכל מקום שבו היו גרים יהודים שם היה עוצר ומלמד.

מפני שהוא לא כתב כל כך, לכן יש לנו כתבים רק מאנשים ששמעו אותו וכתבו אחריו. אבל הוא לימד על חמישה עולמות, על כל אותה תורה. בלימוד שלו הוא דיבר גם על הנושא של "תלמוד עשר הספירות" וגם על הנושא של עבודה פנימית. הוא היה מאוד מאוד גדול, בעל השגה גדול.

שאלה: הבעל שם טוב לא כתב, אבל האם נכון לייחס את כל הכתבים של המקובלים שהיו באירופה באותה תקופה ללימוד הפנימיות של הבעל שם טוב?

אני לא יכול להגיד, אני לא השוויתי את מה שהוא דיבר למה שהם כתבו, וודאי שהם כולם היו גם בעלי השגה, אבל בכל זאת לא בהשוואה לבעל שם טוב עצמו, זה מה שאני יכול להגיד. הבעל שם טוב, לפי מה שפה ושם מספרים עליו, אפשר להגיד שהוא היה למעלה מכל ההשגות של האחרים.

שאלה: בסוף הוא כותב "בטח אמסרם לך לעת שתהיה כדאי לקבל פה אל פה". מה המשמעות של "פה אל פה"?

הוא דיבר איתו, לא דרך הכתיבה אלא דרך הדיבור.

תלמיד: האם רק דרך פה אל פה אפשר להעביר?

אני לא מבין בזה, עוד נגיע לזה אם נצליח.

שאלה: בעל הסולם כותב "כי הדרך רחוקה והצידה מועטת". מהי הצידה שלנו במסע הזה? למה היא מועטת?

אנחנו צריכים להשקיע ככל האפשר כוחות בלימוד, העיקר הוא בשימוש של מה שאנחנו לומדים, וכך נצליח להבין על מה הם דיברו.

שאלה: נתת לנו עצה שאם נתחבר ללב של הרב"ש, אז נרגיש בלב שלנו את מה שהוא אמר. האם זאת עצה ללמוד מפה אל פה?

לא, אל תלמדו ממה שאתם סתם שומעים. אנחנו צריכים ללמוד בצורה יסודית מאותם אנשים שבאמת למדו.

שאלה: האם הרב"ש קיבל בסוף מבעל הסולם פה אל פה, והאם הוא מסר זאת לך?

אני לא רשאי לענות על שאלות כאלה, אלו דברים אישיים כלפי אנשים.

שאלה: שמעתי ממך שאם לא נספיק משהו בחיים האלה, אז נמשיך בגלגול הבא, ושאין זמן ברוחניות, ובעזרת התפילה לבורא יש לנו אפשרויות בלתי מוגבלות. אבל כאן כתוב שהדרך ארוכה והצידה מועטת, אז האם אנחנו צריכים להזדרז?

כן.

תלמיד: האם יש לנו זמן?

לא, אנחנו צריכים כל הזמן להרגיש שחסר לנו זמן.

תלמיד: אז למה הצידה מועטת?

כך נאמר, שצריך לנצל כל הזדמנות בשביל להתקדם.

שאלה: הוא כותב שההכנה היא להיות "כשור לעול וחמור למשא", והוא ממשיך שזה להיות דבוק בלימוד של האר"י ובעבודה של הבעל שם טוב. זה קצת חידוש, כי תמיד נראה ש"כשור לעול וחמור למשא" זו מין עבודה קשה.

אז מה?

תלמיד: מה זה אומר לנו שזו דווקא ההכנה שלנו?

בכל הכוחות שלך אתה חייב להשתדל להתקרב לעבודה במוח ובלב, בקבוצת חברים, להשיג את הבורא כדי להשפיע לו נחת רוח. בכל הרגעים ובכל הכוח.

תלמיד: לא לאבד אף רגע וכל הזמן להיות שקוע או בכתבים או בעבודה עם החברים.

כן.

שאלה: זה משהו שעניין אותי כבר לא מעט זמן. העניין הזה שמקובלים לא כתבו בעצמם אלא זה נעשה לאחר מכן. הבעל שם טוב לא כתב כלום, אלא כל מיני מקובלים ששמעו אותו כתבו, גם האר"י לא כתב אלא התלמיד שלו כתב, גם את ספר הזוהר אחד אמר ואחד כתב.

שאלה: למה זה נעשה, כאילו הגשמה של התיקון זה תפקיד בפני עצמו?

אני חושב שכך היה נהוג בזמנם. התלמידים שישבו על יד המורה ושמעו, הם כמעט זכו למה שהמורה והם זכרו את מה שכתוב. אנחנו צריכים להבין שעדיין לא היו כל כך ספרים. מה זה ספר הזוהר, הוא נכתב? לא. דיבר רבי שמעון ומי שתרגם ומי שכתב, ככה זה. לכן אנחנו לא כל כך מבינים כמה הם היו שקועים במה שלומדים. היו ממש בתוך השגה במקום, במה שהיו שומעים מהמורה, מהדבקות ביניהם ועם המורה.

תלמיד: האם המורה עצמו לא יכול היה לכתוב את הדברים?

לא.

תלמיד: זה היה חייב להתבצע על ידי מישהו אחר?

כן.

תלמיד: האם זה כמו איזה פילטר?

הבורא סידר שכך היה מקובל בקליטת התורה.

שאלה: אני מרגיש את הרוח ואת האור המופלא של הרב"ש בכל העולם בכל הכלי העולמי שלנו ובינינו. האם הרב מתגעגע לרב"ש?

לא. כל אחד חייב להיות במקום שלו ולמלא את מקומו.

תלמיד: איך אנחנו יכולים להעלות את החשיבות ואת הגדלות של הרב"ש בתוך העשיריות שלנו?

מתוך זה שאנחנו משתמשים בכתבים שלו ומשתדלים לממש אותם.

שאלה: כשהתחלנו את החלק הזה של השיעור, הייתה שאלת סדנה - "מה המשמעות של רב"ש עבורך, מי הרב"ש עבורך"? אני הרגשתי שרב"ש הוא כמו לבוש להאור. דיברנו לפני כן שתלמיד יכול כמעט להתקשר לכלי שלו. אני מבין שהכלי הזה הוא לא בבעלות של מישהו אלא הוא שייך לכלי המשותף הכללי. איך אנחנו יכולים לעשות שימוש נכון בקשר שלנו עם הרב"ש ובחיבור, איך הוא מביא לנו את האור ואיך הוא מלביש במילים שלו את האור, את החיבור לכלי הזה, כדי להתחבר אחד לשני ולהפוך לאיש אחד בלב אחד?

אנחנו צריכים להשתדל להתחבר זה אל זה לפי איך שרב"ש מכוון אותנו ואז נגיע בלבוש שלו לבורא.

שאלה: כלפי מה שבעל הסולם אומר על רב"ש – "ואקווה שמהיום תתחיל להצליח וללכת מחיל אל חיל, עד שתגיע להיכל המלך פנימה".¹ אני מרגיש שהוא אומר את זה לכולנו ואני מודה לבורא שאתה מצאת את הרב"ש ואנחנו מצאנו אותך, אנחנו אוהבים אותך מאוד, חיבוק גדול.

תודה. ככה זה מסודר מלמעלה, ממש מהשמיים.

שאלה: האם יש חשיבות לעלות לקבר של הרב"ש היום?

את זה כל אחד יחליט בפני עצמו.

שאלה: למרות שאנחנו הרבה תלמידים ואנחנו רחוקים ממך, האם אנחנו יכולים להרגיש את הקרבה הרוחנית כמו שלך הייתה עם רב"ש, ואיך אנחנו יכולים להשיג את הקרבה הזאת?

רק על ידי הלימוד וחיבור בינינו.

שאלה: מהי השגת התלמיד לאח"פ של המורה?

ככל שהתלמיד דבוק בבורא, כך הוא מסוגל להשיג משהו ממנו. אין לי יותר מה לענות על זה.

שאלה: כשהתכוננתי לשיעור ניסיתי לכתוב מי זה הרב"ש עבורי ומה שמעניין זה שבפעולה הזו היתה יותר תפילה, יותר מאשר הצלחתי אי פעם להתפלל ולמדתי יותר על עצמי מאשר הצלחתי ללמוד מי זה הרב"ש עבורי, לא הצלחתי לגלות את זה או להתקרב לידיעה מי זה הרב"ש עבורי. איך לברר מי זה המורה הגדול עבורי?

צריך לבקש.

שאלה: כתוב לגבי המורה "מגלה טפח ומכסה טפחיים" ומורגש ממך כמורה שבתשובה לשאלות שלנו אתה תמיד "מגלה טפח ומכסה טפחיים" ומשאיר אותנו בחיסרון בריא וחי. מה אנחנו יכולות ללמוד, האם יש משהו שאנחנו יכולות לאמץ מהגישה הזו גם ביחסים בינינו בחברה או ביחס להפצה או לסביבה שלנו?

לא. אתן צריכות להיות פתוחות כמה שאפשר. כל היתר הבורא יכסה.

שאלה: רציתי לומר שהרב"ש הוא המורה שלך, אבל עם הזמן הגעתי להרגשה שהרב"ש הוא גם המורה שלי. עבורי הוא הפך את מה שהיה כל כך קשה למקובלים בדורות הקודמים להעביר להמונים, הוא הפך את זה לכל כך פשוט והוא מאפשר לנו לטפס בסולם ועבור זה אני מאוד מודה. אני מרגישה שהרב"ש הוא אבא ואימא נותן לנו חבל נפלא שאיתו אנחנו יכולים לטפס לעולם העליון ואין מילים. כי אם קוראים את כל המאמרים שלו רואים שיש לו ממש כוח מדהים להסביר משהו שהוא כל כך מורכב בדרך מאוד פשוטה. כל עוד אנחנו יכולים להתחבר אנחנו יכולים להרגיש את המסר שלו.

אז אני תמיד מרגישה שהוא מחבר את האפריקאים, את אנשי אפריקה לרוחניות והוא ממש מושך אותם לרוחניות והוא מחבר את כל העולם לרוחניות.

תודה לך.

שאלה: בעל הסולם נתן לרב"ש פה איזו גישה להמשך הדרך, ורציתי לברר אם גם לנו כדאי, כי אנחנו פחות יודעים מהבעל שם טוב והאר"י, אנחנו יותר בכתבי בעל הסולם ורב"ש.

כן.

תלמיד: רציתי להבין אם כדאי לנו בכל יום שיהיה לנו גם מזה וגם מזה?

לא, לא כדאי לנו לפזר את הלימוד שלנו לכל המקורות, אין לנו כל כך ראש ענק.

תלמיד: הכוונה שלי הייתה קצת מבעל הסולם וקצת מרב"ש, האם כדאי לנו שיהיה לנו ביום קצת. כי רב"ש היה קורא "שמעתי" לפני שהוא הלך לישון?

כן, זה נכון. אבל יש לנו "שמעתי" ואנחנו לומדים את זה ועכשיו בזמן הכנס אנחנו גם נקרא משהו מה"שמעתי".

שאלה: בעל הסולם הוא כזה ענק, יפה, הוא מדבר ואתה מסכים איתו ונעים לקרוא אותו. אבל הרב"ש בשבילי בכל פעם, יותר נכון בהתחלה ממש מעשית קשה מאוד לשמוע אותו, לקרוא אותו כי הוא ממש האדם הכי מפחיד לאגו כי הוא מתאר את כל התחבולות של האגו, מראש הוא מתאר אותם וגם מסביר מה לעשות עם זה, אי אפשר כך להתחמק ממנו ולהגיד לא ידעתי מה לעשות. כשאתה קורא את בעל הסולם אתה יכול, הוא מתאר איזה על חוק על התפשטות האורות, אבל אפילו כשבעל הסולם כותב על הערבות זה לא עד כדי כך מפחיד כמו כל מאמר של רב"ש.

האם המדד הנכון או שככל שאני יותר מתפעל מהרב"ש ואוהב אותו יותר שזאת הדרך הנכונה, ואיך אנחנו בפנים בעשיריות, בקבוצה נוכל נגדיל את האדם הגדול הזה? כי הוא נתן הכול בצורה הכי ריאלית שיש.

זה הכול תלוי בכם, ולפי איך שאתם תרצו לקלוט אותו, ללכת אחריו, כך תצליחו.

שאלה: יש הרגשה שתהליך הוא כך, שנתנו מלמעלה קודם מערכת ואחר כך ממלא מערכת עם הנאה, הרגשה שהמקור, ובסוף זה אותו זמן, אבל באמצע זה לוקח זמן?

בסדר, אני מבין.

שאלה: כשנפטר למישהו נגיד אדם קרוב אז יש יום זיכרון, יום פטירה, אבל תכלס האדם חי איתו כל יום, הוא לא צריך באמת את היום הזה בשביל משהו מיוחד. גם אנחנו עם רב"ש חיים כל יום, כל יום אנחנו סופגים אותו פה, דרכך, במאמרים, בקריאה חוזרת. איזה יחס מיוחד אנחנו צריכים להוסיף עוד ביום הזה, אני לא מרגיש שיש איזו תוספת?

שנקיים מה שהוא מציע לנו לעשות.

תלמיד: כל יום.

כן.

תלמיד: מה מיוחד בשבילנו צריך להיות דווקא היום?

זה נקרא שאתה חי איתו.

תלמיד: האם אנחנו צריכים להוסיף ביום כזה משהו מיוחד שאנחנו צריכים לעשות?

לא. דברי חכמים הם חיים במי שמקיים אותם.

שאלה: מה זה למצוא חן בעיני ה'?

למצוא חן בעיני ה' זה נקרא להגיע עימו באיזו השתוות הצורה.

תלמיד: זה כאילו נשמע שזה מצד אחד תלוי באדם, מצד שני זה לא תלוי באדם?

"הוא רחום אף אתה רחום, הוא חנון אף אתה חנון"², השתוות הצורה.

תלמיד: איך אנחנו מתקדמים לזה בצורה הכי מהירה, בצורה הכי טובה?

דרך החברה, אני לא יודע אחרת. זו תורת הבעל שם טוב.

שאלה: היה כתוב שהבעל שם טוב והאר"י הם הקלו את הדרך לעומת לפני זה. אני מרגיש כשאנחנו קוראים בעל הסולם שהוא מאוד חמור, מאוד קשה לעמוד בדרישה הפנימית שהוא מציב בפני האדם, לעומת זאת הרב"ש הוא כאילו מלטף אותך, הוא נותן לך גישה. האם נכון לומר שרב"ש עוד יותר הקל עוד יותר את הדרך עבורנו בהשגת המטרה לעומת הקודמים? כי אם אני מסתכל על מה שרב"ש כותב אני יכול איכשהו ללכת איתו. בעל הסולם במאמרי הערבות ומאמרים אחרים הוא נותן הרגשה של טוטליטריות כזו שקשה מאוד לעמוד בה. האם ניתן לומר שדבקות ברב"ש היא מספיקה כדי להעלות עד הסוף?

אני חושב שכן. רב"ש, אר"י, בעל שם טוב, רמח"ל אלו היסודות שאנחנו צריכים להשתדל להחזיק בהם.

תלמיד: האם ההבחנה הזאת היא נכונה, האם אתה רואה שבעל הסולם הוא הרבה יותר חמור וקשה להשגתו, קשה להשיג את הדרישות שהוא מציב בפני האדם לעומת מה שרב"ש נותן לנו?

לא, זה רק הסגנון, הדרישות הן אותן הדרישות ודרך אותה הדרך.

שאלה: המצב הזה שאנחנו זוכים עכשיו בזמן האחרון כולנו לשמוע יותר את הרב"ש, למי להודות קודם, גם הרב"ש שותף למצב הזה?

אלא אם לא רב"ש איך היית מתקרב לבעל הסולם?

תלמיד: אבל זה שאנחנו ממש זוכים להתקרב יותר לרב"ש בצורה ממש משמעותית.

כן, ודאי שיש לנו קשר יותר ויותר לכל אלו, אני לא כל כך מבדיל ביניהם. יותר טוב לא להבדיל ביניהם אלא בסגנון, וזה מה שיש לנו.

(סוף השיעור)

---

1. "ואקוה שמהיום תתחיל להצליח וללכת מחיל אל חיל, עד אשר תגיע להיכל המלך פנימה."↩

2. מה הקדוש ברוך הוא נקרא רחום אף אתה היה רחום, מה הקב"ה נקרא חנון אף אתה היה חנון, מה הקב"ה נקרא צדיק אף אתה היה צדיק, מה הקב"ה נקרא חסיד אף אתה היה חסיד (מסכת סוטה, דף יד)↩