שיעור בוקר 15.06.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 418, מאמר "החרות"
בחירה חפשית
"אולם כשאנו מסתכלים בארבעה הגורמים הללו, אנו מוצאים אשר למרות שכחותינו חלשים מלעמוד כנגד גורם הראשון, שהוא ה"מצע", עם כל זה, יש לנו היכולת והבחירה החפשית, להגן על עצמנו משאר שלשת הגורמים, שעל פיהם משתנה המצע בפרטיות, ולפעמים גם בחלקו הכללי, דהיינו על ידי הרגל, שקונה טבע שני כמו שנתבאר לעיל."
הסביבה כגורם
"והגנה זו משמעותה שאפשר לנו תמיד להוסיף בדבר בחירת הסביבה שלנו, שהם החברים, הספרים, המורים, ודוגמתם. בדומה, לאחד שירש כור חטים מאביו, אשר יוכל לעשות ממדה קטנה הזו, עשרות רבות, דהיינו, רק בבחירת הסביבה בשביל ה"מצע" שלו, שהיא אדמה פוריה, שיש לה כל המלחים והגלמים המכלכלים את החטה במדה מלאה בשפע. כמו כן בעבודה, לשבח את התנאים שבסביבה, שיתאימו לצרכי הגדול והצמיחה, כי החכם יעשה בדעת ויבחור אליו כל התנאים הטובים, וימצא ברכה. והסכל יקח הכל מהמזדמן לפניו, ועל כן יהפך לו הזריעה לקללה ולא לברכה.
הרי שכל שבחו ורוחו תלוי בבחירת הסביבה לזריעת החטה, אבל לאחר הזריעה במקום הנבחר, כבר נקבעת בחטה הצורה המוחלטת, בהתאם לאותו השיעור שהסביבה מוכשרת לתת.
כן הנדון שלנו, כי אמת הדבר, שאין חירות לרצון, אלא מתפעל מארבעה הגורמים האמורים, ומוכרח לחשוב ולעיין כמו שהם מציעים לו, בלי שום כח לבקורת ושנוי כמלא נימא. כדוגמת החטה שכבר נזרעה בסביבה.
אולם יש חירות לרצון לבחור מלכתחילה בסביבה כזו, בספרים ומדריכים כאלו שמשפיעים לו שכליות טובות. ואם לא יעשה זאת, אלא מוכן לבוא בכל סביבה המזדמנת לפניו, ולקרוא בכל ספר שמזדמן לפניו. שמשום זה ודאי יפול בסביבה רעה, או יבלה זמנו בספרים שאין בהם תועלת, שהם מרובים ויותר נוחים לפניו. שמתוך זה נעשה כפוי להשכלות גרועות ורעות, המביאים אותו לחטא ולהרשיע, ודאי ענש יענש, לא מטעם המחשבות והמעשים הרעים, שאין לו בחירה עליהם - אלא מטעם שלא בחר להיות בסביבה הטובה, כי בזה וודאי יש בחירה כמבואר.
לכן, המתאמץ בימי חייו, ובוחר בכל פעם בסביבה טובה יותר - הרי הוא ראוי לשבח ולשכר. - - - וגם כאן, לא מטעם מחשבותיו ומעשיו הטובים, הבאים לו בהכרח בלי בחירתו, אלא מטעם התאמצותו לרכוש לו סביבה טובה המביאתו לידי המחשבות והמעשים האלו. וזה שאמר רבי יהושע בן פרחיא "עשה לך רב וקנה לך חבר"..."
הכול תלוי בבחירת הסביבה, ולכן רק על זה אנחנו צריכים לדון, את זה לבחור, לזה לדאוג, האם יש לנו סביבה טובה. וכשיש כבר סביבה טובה, נגיד קבענו עשירייה, בזה לא נגמר הכול אלא רק מתחילה העבודה בשיפור הסביבה. ואז אנחנו צריכים ממש לעשות סדר, לוח זמנים, עד כמה אנחנו פועלים, אנחנו לא יכולים לקבוע לעצמנו איך מתקדמים מדרגה לדרגה אלא על ידי מה, מה אנחנו מפעילים מעצמנו כדי להתקדם כל יום וכל שבוע, כל שעות החודש והשנה, זאת חובה.
לכן, איך לממש את הבחירה היחידה שלנו כדי להגיע למטרה לתקן את החברה, לתקן את הסביבה, זה לא תלוי בכלום, רק עד כמה אנחנו מארגנים את הסביבה שלנו.
שאלה: האם הבחירה הזאת ניתנת לכל אדם על ידי הבורא כל יום, כל רגע לבחור בסביבה טובה, נכונה?
כן, בעצם כן. אמנם אנחנו לא כל כך יכולים לזהות את זה, אבל בעצם כן. כל פעם שאנחנו פועלים במשהו, לא חשוב במה, אנחנו גם משנים את הסביבה, וגם משנים את השפעת הסביבה על עצמנו.
שאלה: אנחנו מבינים שצריך לבחור כל פעם, כל רגע בסביבה חדשה, זאת העבודה שלנו. בסביבה הפיזית עצמה, בני ברוך, עשירייה, כבר בחרנו ואנחנו פה כל הזמן, אבל לא כל כך ברור מה זה אומר לבחור כל פעם בסביבה חדשה?
לשנות כל פעם את הסביבה זה נקרא שאתם דואגים ומחליטים איך אתם יכולים לשפר את הסביבה שלכם מיום ליום, או משבוע לשבוע נגיד. שעושים פעם בשבוע איזו ישיבת קבוצה, ישיבת עשירייה, ואתם מחליטים שמכאן אנחנו צריכים עוד קצת ועוד קצת במשהו להשתנות, להשתפר.
שאלה: איך נדאג שתמיד סביבנו נרגיש סביבה רוחנית?
שאנחנו נתאר לעצמנו מה זאת סביבה רוחנית, וכמה אנחנו רוצים להתקרב לאותה הצורה. מה זאת סביבה רוחנית? שכל אחד דואג לחברים, כל אחד רוצה להרגיש את החברים שנמצאים בליבו, ושבקשר בינינו אנחנו מצפים לגלות את הבורא. בסך הכול לא הרבה דברים, והכול נמצא רק בכוח שלנו, ברשות שלנו, אף זר לא יכול להיכנס לזה ולהפריע לנו, והבורא איתנו.
תלמיד: איך אנחנו יכולים כמו שבעל הסולם אומר, "לשבח את התנאים שבסביבה"?
תדברו ביניכם ותראו איך אפשר, איך אפשר להתקשר, להתחבר, להתכלל, להרגיש. זה אפילו לא במילים, אלא על כל אחד ואחד לעשות מאמצים פנימיים להיות יותר קרוב לזולת. יש אנשים שרואים עליהם, יש כאלה שלא רואים עליהם, יש אנשים שרוצים להראות שהם כאלה, יש אנשים שדווקא ההיפך, הם מסתירים את עצמם. יש ארבעה סוגים של אנשים תמיד בכל דבר ודבר.
אז צריכים להשתדל להגיע למצב שאנחנו בכל זאת יותר פתוחים, יותר מתקרבים, יותר מעריכים זה את זה וכן הלאה. שכל אחד מרגיש שהשני הוא חלק ממנו. אין ברירה, כי כך זה יתגלה בנשמה.
תלמיד: אז זה ביחס שלי, איך אני פותח את הלב שלי ואוסף דוגמאות מכל חבר וחבר, בזה אני כל הזמן משבח את הסביבה שתפעל עליי?
כן.
שאלה: אמרת שהאדם צריך לעשות את הבחירה היחידה שלו, אז מה זאת בחירה יחידה? כי כשהוא מגיע לחכמת הקבלה נותנים לו איזו השקפת עולם אבל הוא בכל זאת בספקות.
אני רואה מה שכתוב ולפי זה אני בודק מה צריך לעשות. אני דווקא לא שומע מה שאומרים, ומשתדל לא לשמוע מה שהלב שלי אומר, אני משתדל לראות מה שהספר, דברי בעל הסולם ורב"ש מעבירים לי. משתדל לקרוא ולהבין את הטקסטים שלהם ככול היותר בצורה אובייקטיבית.
תלמיד: איך לא לטעות? איך עליי לעשות את הבחירה הזאת בכל רגע ורגע?
אם אתה בכל רגע ורגע משתדל להיות יותר דבוק בסביבה, רק בבחירת הסביבה, ככול שאתה נכנס בה יותר בכל רגע, לתוך המהות שלה, אז אתה קובע את העתיד הנכון שלך, ובכל רגע ורגע זה קורה. זה קורה, זה קורה מאיתנו, על כולנו זה עובד בכל מיני צורות. יש אנשים שפתאום קופצים, שואלים, יש להם מה להגיד, ויש כאלה ששותקים וכן הלאה. יש ויש, זמנים שונים עוברים על כל אחד.
תלמיד: ואם האדם כבר עשה בחירה ואחר כך מתחיל להתחרט?
לא חשוב, תלך קדימה, תמיד קדימה. אל תלך אחורה לחטט במה שהיה, "כל רגע שיהיו בעיניך כחדשים", שכל רגע אתה פותח מצב חדש, עולם חדש, סצנה חדשה, וברגע זה אתה קובע את העתיד שלך. לא להסתכל אחורה, לא להצטער, אין אתמול יש רק מחר. ומחר מתחיל מרגע זה.
תלמיד: עד כמה משפיעים החברים שלי על הבחירה הזאת?
רק אתה, מה שנראה לך שאלה חברים זה רק אתה. אתה לא צריך לזלזל בכולם, אבל תעשה חשבון עם עצמך ותראה מה לעשות קדימה.
שאלה: אנחנו רואים מתוך העבודה בעשירייה שאם מישהו משוכנע במשהו הוא כבר לא משנה את דעתו גם אם כל העשירייה טוענת משהו אחר, אז איך לחזק את השפעת הסביבה עליי?
זה יבוא, זה לוקח לפעמים הרבה זמן עד שאדם מתחיל להרגיש שבכל זאת הוא תלוי בסביבה. ואף שהוא לא כל כך רוצה לשמוע ודאי, לא כל כך מתפעל מהם, שומע אולי אחוז אחד ממה שהם מדברים ובמה שהם עוסקים, והוא עובר כאילו ליד זה, אבל אחר כך לאט לאט זה משפיע, לכל אחד זה לוקח את הזמן שלו.
שאלה: האם על האדם להגביל את עצמו ברכישת ספרים שהם לא ספרי קבלה, כמו שכתוב, שאין בהם תועלת?
איזה ספרים? מי היום קונה ספרים? יש לך אינטרנט שאתה יכול להיכנס אליו ולקרוא, ובנוסף, לא כדאי לקרוא שום דבר חוץ מדברי המקובלים, בעל הסולם, הרב"ש, ויכול להיות הרמח"ל, ועוד כמה. אבל דברי מקובלים בלבד. תכנס לאתר שלנו ומה שאתה רואה שם זו בעצם הספרייה שלך. חוץ מזה אין מה לעשות. ואל תדאג, אם חס ושלום תצטרך לשמוע משהו, אתה תשמע. הבורא מסדר לך את כל החדשות, וידאג שאתה תשמע. אתה לא צריך לרוץ אחרי שום דבר.
שאלה: יש המון שיטות ואמונות, שמכירות בחשיבותה של בחירת סביבה וסוגרים את עצמם בקהילות. ואנחנו לא כך, למרות שבעבר הייתה לנו האפשרות. למה בעצם?
שנסגור את עצמנו באיזושהי כיתה? במנזר? בקבוצה סגורה?
תלמיד: כן. אנחנו מבינים את העיקרון הזה.
אנחנו נמצאים בשלב של הדור האחרון, שבו חכמת הקבלה צריכה להיפתח לכל באי העולם ואנחנו צריכים לראות את עצמנו מציגים את חכמת הקבלה לכל האנשים בעולם בכל השפות וזה העיקר. מה שנעשה ברוח, האדם עוד לא יודע ואתם לא יודעים, אבל מה שתעשו בצורה גשמית אתם תראו.
לכן כל אחד כמה שהוא מסוגל שיפרסם, שיפזר את הידיעות הללו ואם אנשים יקראו קצת, ואפילו לא יבינו, אבל הפעולה עצמה שבאה מצידכם, אפילו ליד אנשים זרים, היא פועלת ומעוררת את האור בעולם.
שאלה: הבורא בחר בשבילי את הסביבה, אז במה הבחירה שלי? אולי בזה שאני לא עוזב?
תקרא מה שאתה צריך לעשות ותעשה מה שכתוב בספר, ואל תשאל שאלות שבהן לא תמצא את עצמך. אומרים לך מה לעשות, עליך להתכלל בקבוצה, ולשכוח את עצמך לגמרי בתוך הקבוצה ופשוט להתבטל שם. זה מה שצריך להיות.
שאלה: הפער מאוד התחדד בין הסביבה שלנו לבין מה שקורה בעולם כולו, עד כדי כך שנראה שאצלנו יש ממש הצלה בחיבור בין החברים, ומחוץ לקבוצה זו ממש סכנה לחיים. ואתה רוצה להסתגר באיזה קיבוץ קבלי ולא לצאת משם. אבל מצד שני, אתה אומר שאנחנו כן חייבים להיות קשורים לעולם הזה להעניק לו משהו. וגם אומר, שהמקובלים לעיתים היו מתייחדים ביניהם. אז איך למצוא את האיזון?
אין שום הכרחיות בזמננו, וגם לא יעזור לנו להתבדל ולבנות קיבוץ או מנזר, או חברה סגורה שאף אחד לא יכול להיכנס לשם, ושם נעשה את העבודה שלנו הרוחנית. אנחנו נמצאים בשלב של הדור האחרון ולכן חייבים בכוח, ממש בכוח לחייב את עצמנו לפרסם את חכמת הקבלה לכל העולם, ואתם אולי לא שמעתם, כמה בעל הסולם ותלמידיו עשו בזה הרבה, כשניסו להדפיס ולפזר ספרים ומאמרים.
גם אנחנו בשנים הקודמות, הוצאו עיתון במיליוני עותקים, ואני חושב שזה לא עבר סתם, אלא בהחלט זה תרם תרומה גדולה להתקדמות העולם לכיוון הנכון. אני חושב שאנחנו צריכים בזמנים הקרובים, שוב לעורר את הדפסת העיתון ולפזר אותו לפחות באזורים עיקריים במדינתנו. אני חושב שיש בזה עניין.
שאלה: איך אנחנו יכולים למצוא איזון ולבסס סביבה יותר טובה בעשירייה? כי למי שעובד תמיד בעשירייה זה אומר, לעורר את העבודה גם עבור מי שכבר נמצא בזה. אבל עבור מי שלא נמצא תמיד בעבודה, הוא יכול להרגיש את זה כמו עומס. איך אנחנו יכולים למצוא את האיזון הנכון?
זאת עבודה שבלב, ואני לא יכול להגיד כאן עד מתי כן, ועד מתי לא. כי לעורר את תשומת לב של שלך ושל החברים, זה לא נעשה על ידי כפתור ולכן צריכים לראות מבפנים. ואתה גם לא יכול לדעת מבחוץ על בן האדם, עד כמה הוא מתרגש וכמה הוא נכלל מכולם - את זה כמו שכתוב, "הלב מבין". אז נקווה שנרגיש יותר ויותר קרוב זה את זה ויהיו לנו מצבים שנרגיש "כאיש אחד בלב אחד"1.
תלמיד: אמרת, לא להסתכל על העבר אלא רק על ההווה והעתיד, מהי הסיבה שאנחנו אף פעם לא מתייחסים לעבר, גם לרגשות יפים שחווינו?
כי עבר זה עבר, מה הוא יכול להואיל לי? אני צריך לדעת איך מעכשיו, מהיום, להגיע למחר ובצורה הכי מתקדמת, כי למחר אין עדיין צורה, אלא איך שאני אבנה אותו היום, ובזה אני צריך להיות מרוכז.
אם אסתכל על אתמול, אני אמלא את המוח והלב שלי בכל מיני התרשמויות מאתמול, שלא יכולות לעזור לי למחר ולכן לא כדאי לי להיות שקוע בזה. אם אני סופר או פייטן, אז מילא אני עושה מזה יצירה ואני עובר מאתמול להיום ולמחר ומטייל ביניהם. אבל לעבודה שלנו, כשאנחנו נמשכים לבניית המחר, אנחנו חייבים לדאוג רק קדימה. לכן כתוב שזו הסיבה שהעיניים של האדם מסודרות כך בראש ובמוח, שהן מסתכלות תמיד קדימה.
שאלה: בזמן האחרון אנשים מרגישים יותר רגשות גרועים כמו הרבה כעס, הרבה שנאה במשפחה, בעבודה, ומצד שני נראה גם שהרגישות של האנשים השתנתה. איך אנחנו יכולים לשבור את חוסר האמון שיש להם ביחס לחיבור, איזה סביבה אנחנו יכולים להציג לעולם כדי לתת אמון בחיבור?
זו בעיה, אנחנו צריכים בכללות לספר להם איפה אנחנו נמצאים, איך אנחנו משתנים, בשביל מה אנחנו משתנים ומהי התועלת מהשינויים האלה שאנחנו נגלה עוד מעט. אבל לעשות זאת בצורה עדינה. הבורא בגימטרייה הוא "הטבע", הוא משנה אותנו ואת האנושות, כדי שאנחנו יותר ויותר נגלה אותו. לכן אנחנו צריכים להיות כלולים מהרבה תכונות מנוגדות.
שאלה: בעל הסולם כותב פה שסביבה טובה יוצרת מלחים טובים, אדמה פורייה. איך אני יודע שאני בחרתי בסביבה טובה? לא פעם אחת נפלתי בזה.
אני לא יכול להגיד לך, את זה אתה צריך לבדוק. זה מה שכתוב במאמר "הערבות", “מתן תורה", ומאמר "החירות" הוא המשך של אותם מאמרים.
תלמיד: מה הבדיקה שצריך לעשות, כדי לדעת שהגעת לסביבה טובה שיכולה לעזור לך?
אם אתה מבין מהי המטרה, מי המקובלים שאתה קורא, ואם אתה נמצא בסביבה שהיא איכשהו הולכת לממש מה שהמקובלים כותבים.
השאלה היא חשובה לכולם, אתה שואל טוב.
תלמיד: זה לא תלוי גם ברב של הסביבה הזו?
יכול להיות, אמנם לא מהרב לומדים, אלא ממה שכותבים לנו המקובלים. במקומי יכול לשבת כאן מישהו אחר ויחד אתכם לקרוא, ולא צריכים להוסיף כל כך לטקסטים. אתם יכולים להתקדם בלעדיי, צריכים רק שתהיה התארגנות נכונה ותתקדמו.
תלמיד: הרושם שמקבלים, שסביבה טובה בלי רב שאתה יכול לסמוך עליו, זו לא סביבה טובה.
לא, זה כך נראה. הבורא נמצא מעלינו, יש כוח עליון שהוא מסובב את הכול. אם אתם מתארגנים ורוצים לקרוא ולקיים במשהו מה שאתם קוראים, אז אתם מפעילים את הכוח העליון.
קריין: כותרת "החיוב בבחירת סביבה טובה".
החיוב בבחירת סביבה טובה
"באמור תבין דברי רבי יוסי בן קסמא (אבות פ"ו) שהשיב לאדם שביקש ממנו שידור במקומו, ויתן לו עבור זה אלף אלפי אלפים דינרי זהב. ענה לו רבי יוסי בן קסמא: "אם אתה נותן לי כל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שבעולם, איני דר אלא במקום תורה". לכאורה הדברים נשגבים מדעתנו הפשוטה, אשר, איך ויתר על אלף אלפי אלפים דינרי זהב, בשביל דבר קטן כזה, שלא רצה לדור בעיר שאין שם בני תורה, בה בשעה שבעצמו היה מוסמך וחכם גדול, ואינו צריך ללמוד ממי שהוא? - פלא גדול.
אולם במבואר, הרי הדבר הזה פשוט מאד, וראוי שיקויים בכל אחד ואחד מאתנו. כי הגם שיש לכל אחד בחינת "מצע משלו", מכל מקום אין הכוחות מתגלים בפועל זולת על ידי הסביבה שהוא נמצא בה, - - - בדומה לחטה הנזרעת באדמה, שאין כוחות החטה מתגלים בפועל, זולת על ידי הסביבה שלה - שהיא האדמה, הגשם, ואור השמש. לפיכך, יפה שיער רבי יוסי בן קסמא, אשר אם יעזוב את הסביבה הטובה שלו, אשר בחר, ויבוא לסביבה רעה ומזיקה, דהיינו, בעיר שאין בה תורה, לא זו בלבד אשר דעותיו הקודמות ישתבשו, אלא גם כל יתר הכוחות הטמונים במצע שלו, שטרם הספיק לגלותם בפועל, ישארו בהעלמם. כי לא תהיה להם עוד הסביבה המתאימה, שתוכל להפעיל אותם מהכוח אל הפועל, וכמבואר לעיל, אשר רק בענין בחירת הסביבה, משוער כל ענין ממשלתו של האדם על עצמו, אשר בשבילה הוא ראוי לשכר או לעונש.
לכן אין כל פלא על חכם כרבי יוסי בן קסמא, שבחר בטוב, ועזב את הרע. ולא התפתה בדברים וקנינים חומריים, כמו שמסיק שם: "שבשעת פטירתו של אדם, אין מלוין לו, לאדם, לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד". וכן הזהירו חז"ל: "עשה לך רב וקנה לך חבר". וכמו כן הבחירה בספרים כנודע.
כי רק בדבר הזה יש להועיל לאדם או לגנותו, דהיינו, בבחירת הסביבה, אולם לאחר שבחר הסביבה, הוא מוטל בידיהם כחומר ביד היוצר."
איזה מילים יפות. מה שמיוחד זה שאם אדם מפסיק אז הוא יורד, הוא צריך כל הזמן לדאוג איך להתקדם בבחירה חופשית, זאת אומרת בחיזוק הסביבה, בחיזוק הקבוצה, העשירייה. כי אם אפילו רכש משהו ויש בו כבר כל מיני תיקונים, אבל מפסיק ולא מתקדם הלאה, אז כבר לא פועל עליו האור העליון, והאור העליון נמצא במנוחה מוחלטת, הוא נמצא כל הזמן בדינאמיקה כזאת שתלויה באדם, ואם האדם מפסיק את הפעולות שלו, אז לאור העליון אין על מה להתיישב ואז האדם מאבד גם את מה שהיה לו, מה שהשיג. הוא צריך כל הזמן ללכת קדימה, וזה שוב תלוי בסביבה.
שאלה: מה זאת סביבה שהבורא מתייחס אליה, שיש בה תורה?
שהסביבה רוצה לקיים את גילוי הבורא בה, רוצה להתקדם למצב שהיא תהיה כמו המשפיע, כמו הבורא.
תלמיד: אנחנו כהורים רואים שהילדים שלנו חשופים לחברה החיצונית, בבית הספר, ברחוב, ומאוד מודאגים מזה.
בבקשה רק שאלות לפי הטקסט. נדבר על זה אחר כך.
שאלה: לא כל כך הבנתי, מקובלים כמו אברהם, משה, רבי יוסי בן קיסמא, כביכול יצרו בעצם את הסביבה ואז נכנסו תחת ההשפעה של אותה הסביבה, אז איך להבין את הבחירה שלהם בדיוק? הם הרי אספו את העם סביבם, כמו אברהם, אז במה בחירת הסביבה שלהם, במה הם נהיו מושפעים מאותה הסביבה?
לא מדובר עליהם בכלל, הם אספו וקידמו את האנשים האלה למטרה, ולכן כל אחד מהם עשה תיקון גדול בעולם, שקידם אותה הקבוצה יותר ויותר כל פעם כמה מדרגות עד לגמר תיקון. זה מה שהם עשו. מאדם הראשון שגילה את השבירה, ועד אדם האחרון שיהיה, כולם פעולים רק לקראת גמר התיקון.
שאלה: האם הדרישה להשפיע בעשירייה ולדחוף אותה קדימה נגזרת מהציווי "ויהיו בעיניך כחדשים"?
כן.
שאלה: רבי יוסי בן קיסמא הוא רב גדול, למה בעל הסולם כותב בתחילת הקטע שזה פלא שהוא בחר בסביבה טובה?
הוא רוצה להראות לנו איך יכול להיות שאפילו כזה מקובל שיש לו הכול, בכל זאת לוקח את החברה הקטנה וממש מתכופף כלפיה, כדי להביא אותה קדימה וכדי שהם יעזרו לו להתקדם קדימה, כי בלעדיהם גם הוא יאבד כול מה יש לו. זה מה שרוצים להגיד, תראה מה שכתוב. כדאי לקרוא את הטקסטים האלה כמה פעמים ותראו מה שכתוב בהם, שאותו הגדול רבי יוסי בן קיסמא אם הוא לא יתקדם בתוך החברה הנכונה אף על פי שהם תלמידים וקטנים, אבל אם הוא נמצא בהתכללות איתם, נכנע כלפיהם, אז הוא הולך קדימה.
שאלה: מה היית מייעץ לחבר שרגיש לסביבה של העולם בחוץ יותר מאשר לעשירייה שלו?
שיפסיק את הקשר עם הסביבה החיצונית שלו עד כמה שאפשר. תעזרו לו בזה. שלא יהיה שקוע שם בכל מיני דברים שלהם, טלוויזיה, רדיו, חדשות, בכל מיני דברים.
שאלה: האם אני אחראי להפוך עצמי לסביבה טובה עבור החברים?
אתה חייב. אתה חייב להיות כסביבה טובה עבור החברים, וכך כל אחד ואחד.
שאלה: יש לי עשירייה, יש לי את בני ברוך, איזו סביבה עוד אני צריך לבחור לעצמי?
שום דבר, זה מספיק לך. יש לך עשירייה בתוך בני ברוך, רק תתכלל בהם יותר ויותר, תמשוך אותם קדימה והם ימשכו אותך קדימה וכך אתם תראו איך תתקדמו.
שאלה: האם עלינו לבנות לעצמנו סביבה, שגם בחיי היומיום במשפחה, בעבודה, בנופש, נוכל להישאר בכוונה 24 שעות?
ודאי, בלי להתנתק.
שאלה: כיצד אדם מאבד מה שהשיג אם פורש מסביבה טובה, הרי יש משפט שאומר "אין העדר ברוחניות"?
אבל זה לא רוחניות אם הוא כבר יצא מהכלי שבו הייתה לו השגה במשהו, כי הוא כבר נמצא בכלי אחר, בכלי גשמי.
שאלה: כתוב שכשמתים לא לוקחים אתנו כסף, זהב או תכשיטים אלא רק תורה ומעשים טובים. למה הכוונה?
בכמה שאתה הגעת לזיכוך של הרצון לקבל שלך, את זה אתה ממשיך.
שאלה: מה הכוונה במשפט "עשה לך רב וקנה לך חבר"?
"עשה לך רב", אומר שאתה צריך לבחור. הוא כותב לך שאתה צריך לבחור באדם שלפי דעתך מסוגל ללמד אותך איך להגיע למטרת החיים הנכונה ו"קנה לך חבר" נקרא שאתה מסדר את הקבוצה ושם מיישם מה שאתה לומד מהרב.
שאלה: רב"ש עקב כל יום אחר החדשות, האם אנחנו לא יכולים לשמוע חדשות?
אתם יכולים לשמוע חדשות, גם רב"ש שמע חדשות, אבל לא יותר מזה, שכל מיני דעות אחרות לא ייכנסו לאדם לראש. רק דיווח על מה שקורה באמת ולא למה זה קרה ועוד כל מיני פלפולים.
שאלה: האם ניתן להגיד לפי המאמר שיש חלק בתוך האדם שדרכו הוא יכול לבחור את הסביבה שלו, ולאחר שהוא בוחר היא משפיעה עליו, חוץ מעל החלק הזה ואז שוב הוא יוכל לבחור ויש לו חלק עצמאי בעצם?
לא. אם אתה בחרת בסביבה, אז הסביבה הזאת כבר עושה לך את הכול. ולא שאתה חופשי לבחור בסביבה אחרת.
תלמיד: למה כתוב כל הזמן לבחור בסביבה טובה?
זה כשאתה בתוך הקבוצה שלך, יחד עם החברים, משתדל לשפר את הקבוצה הזאת אבל לא לקפוץ מקבוצה לקבוצה.
שאלה: בהמשך לשאלה מקודם, יש לנו שיחות שלך עם כתבים על אקטואליה ותוכנית "מבט פנימי" עם אורן זה מיועד רק לקהל חיצון או גם לנו? כדאי לשמוע את הפרשנות שלך על האקטואליה?
אני לא אומר שלא, אפשר לשמוע, למרות שאלה לא הטקסטים העיקריים. במקום לפתוח את כתבי בעל הסולם לא הייתי אומר שכדאי לשמוע אותי, אבל במקום לפתוח עיתון או תכניות בטלוויזיה כדאי לשמוע אותי.
תלמיד: אני שואל על הצורך להיות מעודכנים במה שקורה בעולם.
כן, אפשר.
שאלה: לבחור בסביבה, זה אומר שאני מסכים ורוצה להיות תחת ההשפעה של אותה סביבה, שהרצונות והמחשבות שלהם יהפכו כשלי, אבל אני גם רוצה להשפיע להם חזרה, עם הטוב, האהבה, הדאגה. האם זאת הדרך הישרה לערבות, שכך אנחנו בוחרים אחד את חברו, אני והחברים?
אם תתחילו בצורה כזאת זה יהיה טוב.
שאלה: אמרת שהרב"ש היה שומע חדשות. בכל מדינה יש רשתות תקשורת ובכל מדינה האירועים שקורים, מונגשים בצורה שונה. איך להימנע מהעיוותים, כי הרבה פעמים משקרים שם.
אל תשמע בכלל. אם תשמע אפילו חדשות מכמה מקומות, מכמה ארצות אז אתה תראה שהן כולן שונות וכולן מבלבלות אותך. אל תשמע, אני לא שומע חדשות.
תלמיד: אתה כן שומע חדשות, וכשאתה שומע, מישהו מנגיש לך את המידע.
אני חוזר ואומר לך, אני לא שומע חדשות ואני ממליץ לכם לא לשמוע שום דבר.
(סוף השיעור)
רש"י על שמות י"ט, ב'↩