שיעור הקבלה היומי16 אפר׳ 2020(ערב)
שיעור ערב 16.04.2020- הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
בעל הסולם שמעתי מאמר קנא "וירא ישראל את מצרים" עמ' 630,
רב"ש-ג' מאמר 939 "יציאת מצרים ומתן תורה" עמ' 2093,
רב"ש-ג' מאמר 275 "הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו" עמ' 1727,
רב"ש-ג' מאמר 605 "וישמע יתרו" עמ' 1921,
רב"ש-ג' מאמר 908 "מחיית עמלק" עמ' 2070,
כבר עברנו את שבוע פסח, למדנו מה ששייך לפסח עצמו, עכשיו אנחנו ממשיכים עוד מה שלא הספקנו ללמוד בשבוע פסח וגם מה שקורה אחרי זה. יש ליל יציאת מצרים ואחר כך יש התפתחות. איך זה מתפתח עד שאנחנו נכנסים לתהליך עד הר סיני ומהר סיני ל 40 שנות המדבר. איך אנחנו עוברים על כל מה שכתוב בתורה. התורה כותבת לנו על כל ההקדמה לכניסה למצרים, קבלת רצון לקבל גדול על מנת לקבל, ואחר כך איך אנחנו מתקנים אותו עד שמגיעים לארץ ישראל, לרצון שכולו מכוון ישר א-ל, זה כל התהליך. עברנו עכשיו אחד מהשלבים האלו, איכשהו עברנו וממשיכים הלאה.
קריין: ספר "כתבי בעל הסולם" חלק מאמרי "שמעתי" עמ' 630 שמעתי קנ"א "וירא ישראל את מצרים".
קנא. וירא ישראל את מצרים
"בפסוק "וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים, ויראו העם את ה', ויאמינו בה' ובמשה עבדו".
יש להבין: מה שייך כאן לומר ענין "ויאמינו", שמובן, שהנס של יציאת מצרים וקריעת הים, הביא את ישראל לאמונה גדולה יותר ממה שהאמינו קודם? והלא אמרו חז"ל על פסוק "זה אלי ואנוהו", שראתה שפחה על הים יותר מיחזקאל הנביא. אם כן, משמע שיציאת מצרים היה ענין של ניסים גלוים, המביאים לידיעת ה', שזהו היפך מהמובן של "אמונה", כי אין פירושו למעלה מן הדעת. וכשרואים נסים גלוים, קשה מאד להיות אז באמונה. כי אדרבה, אז הוא התפשטות הדעת. אם כן מהו הפירוש של כתיב "ויאמינו בה'"?
רק יש לפרש על דרך הפירוש של "וכל מאמינים, שהוא אל אמונה". והפסוק מספר בשבחן של ישראל, שאפילו אחרי שראו הנסים הגלוים, לא נגרע אצלם העבדות ה', שהוא על דרך האמונה ולמעלה מן הדעת. וזה הוא עבודה גדולה, לאחר שזוכים ויכולים לעבוד את ה' בדעת, ואז לאחוז בדרך האמונה ולא לזלזל בו כלום."
קשה לנו עדיין לקלוט איך זה קורה. איך להסביר את זה? לפי אותן הדוגמאות כמו שרב"ש נתן על מעטפה עם כסף. החבר מחזיר לי מעטפה ואומר שיש בה אלף דולר שהוא היה חייב לי, אני לוקח את המעטפה שם אותה בכיס וזהו בלי לספור, בלי כלום, וגם אחר כך לא סופר. או שאני לוקח את המעטפה ממנו, סופר ורואה שחסר שם דולר אחד, או שאני סופר ורואה שחסר שם חצי מהסכום, או שיש שם בסך הכול דולר אחד ו-999 חסרים.
איך אני עובד? כאן השאלה, איך אפשר לעבוד עם האמונה למעלה מהדעת. זאת אומרת, למרות שאני רואה שיש מצב מסוים, איך אני מקבל אותו לא כמו שהוא נראה לי "עיניים להם ולא יראו אוזניים להם ולא ישמעו"1, אלא איך אני משתדל להיות לפי מה שאני שומע מהחבר, או לפי מה שאני מקבל מהבורא שזה אלף דולר ולא חשוב לי כמה יש בכיס, במעטפה, ולפי זה אני ממשיך לעבוד. ולא אכפת לי מה אני רואה "עיניים להם ולא יראו", ולא אכפת מה שהאחרים אומרים לי על הדרך "אוזניים להם ולא ישמעו". אלא אני מקבל את המצב פשוט כמו שאני רוצה שזה יהיה, מאמין ב 100% בזה שזו האמת כי כך קיבלתי על עצמי. ולא מאמין לכלים האגואיסטיים שלי, לחושים הארציים מה שאני מרגיש בהם.
זה נקרא "בשלח", זאת אומרת, כך הבורא שולח אותנו להיכנס לארץ הקדושה, לרצון הקדוש. ללכת לא לפי מה שאנחנו רואים, לפי השכל האגואיסטי שלנו, אלא למעלה מהשכל אגואיסטי שלנו, איך הייתי רואה את זה בעיני הבורא.
זה קשה, צריכים עוד ועוד להשתדל להיות בראייה כזאת, זו ראייה רוחנית. לא רואים בעיניים ולא שומעים באוזניים שלנו, כלום, פשוט כלום, אלא מה שאני רוצה, אני רוצה לראות רק איך הבורא רואה, איך הבורא שומע, זאת אומרת, בעל מנת להשפיע. בעל למנת להשפיע אין לי שום חשבון עם האגו שלי, למעלה ממנו.
ברור? מה שלא ברור זה גם טוב, זאת אומרת, ברור לנו שזה לא ברור.
שאלה: האמונה הזו, היא תוצאה מזה שהם חצו את ים סוף או שהם חצו את ים סוף כי הייתה להם אמונה כזאת, מה גורם למה?
לא שייך לים סוף. מדברים רק על התופעה הזאת. נכון שיש קשר, אבל בשביל מה לנו לבלבל כמה דברים. דיברתי רק על הבחנה אחת, מה נקרא "בתוך הדעת" ו"למעלה מהדעת" זה הכול. אתה מכניס את ים סוף והאנשים כבר מתבלבלים, מה אתה רוצה עוד להגיד, איפה אצלנו יש כאן ים סוף. אתה תצטרך להסביר עוד הרבה דברים שלא ניתן.
שאלה: בסיפור הזה, מהי מסקנה, זו הסכמה, פשוט להסכים על הכול, לא משנה מה אומרים, מה קורה סביבי פשוט להסכים? ומה ההבדל בין דבקות להסכמה?
אני לא מבין את השאלה שלך כי אתה לא שומע מה שאני אומר. הכול תלוי בנקודה שממנה אתה מסתכל, צופה על התופעה. שמעת פעם על איינשטיין איך הוא דיבר על מרחק, זמן, תנועה ומקום? שמעת. לא הבנת, אבל שמעת שיש דבר כזה.
תלמיד: הבנתי בדעתי, כן.
אותו הדבר כאן. ישנם החושים שלך, לפי החושים האלה הגשמיים, הגופניים והבהמיים שלך אתה רואה בהם כמו שכנראה רואה כל בעל חי. אומרים לך, ישנה גישה אחרת, שאתה לא חי לפי "עיניים להם ולא יראו אוזניים להם ולא ישמעו", לא לפי האוזניים והעיניים שלך, אלא עיניים ואוזניים יותר עליונות. מה זה יותר עליונות? מה שהקבוצה אומרת לך.
אם הקבוצה אומרת לך שהיא נותנת לך אלף דולר במעטפה שזה אלף דולר, אתה מקבל ואתה בטוח שזה אלף דולר. אתה יכול להגיד "לא. אני הולך לבנק והם סופרים, ואני רואה שזה רבע מהסכום", לא נכון. אתה לא הולך לבנק, אתה לא הולך לאף מקום. אם אתה מסתכל על הדברים האלה בצורה כמו שהחברה אמרה, זה הופך להיות למה שהחברה אמרה. אתה עולה למדרגה ששם זה כמו שהם אומרים ולא כמו שאתה בעיניך רואה ושומע. זה נקרא ללכת ב"אמונה למעלה מהדעת". בצורה כזאת אתה מתחיל לעלות למציאות עליונה.
קריין: קטע מתוך מאמר של רב"ש א', "עניין אמת ואמונה".
"ניתן לנו דרך האמונה, שהיא למעלה מהדעת. היינו, שלא להתחשב עם הרגשתנו וידיעתנו. אלא לומר, כמו שכתוב "עיניים להם ולא יראו, אוזניים להם ולא ישמעו". אלא להאמין, שבטח הקב"ה הוא המשיח. והוא יודע מה שטוב בשבילי, ומה שלא טוב בשבילי. לכן הוא רוצה, שאני ארגיש את מצבי כמו שאני מרגיש. ואני כשלעצמי, לא חשוב לי איך שאני מרגיש את עצמי, כיון שאני רוצה לעבוד בעבודה בעמ"נ להשפיע.
אם כן עיקר הוא, שאני צריך לעבוד לשם שמים. והגם שאני מרגיש, שאין שום שלימות בעבודתי, מכל מקום בכלים דעליון, כנ"ל, היינו מצד העליון, אני שלם בתכלית השלימות, כמו שכתוב "כי לא ידח ממנו נדח"."
זאת אומרת, יש עניין שאני רואה את זה דרך הבהמה שלי, כרגיל אני שומע, מרגיש, מריח וכן הלאה, בכל חמשת החושים שלי. ויש עניין שאני משתדל לראות כנראה, כמו שרואה את זה הגוף הרוחני. זאת אומרת, בכוונה בעל מנת להשפיע.
איך אני מתלבש בגוף הרוחני להיות בכוונה בעל מנת להשפיע? אני שומע את דעתו של העליון, ואני מסכים עימו במאה אחוז בלי שום בדיקה. אין לי אפשרות לעשות בדיקה. אין. אין לי כלים כאלה שאני אבדוק אותו, הוא צודק, לא צודק. מי אני שאני אבדוק מדרגה יותר עליונה? כמו ילד שבודק מישהו שיותר גדול ממנו בכמה שנים? הוא לא יודע.
ולכן מה שכן אפשר לעשות אם אני רוצה לעלות לדרגה יותר גבוהה, אני מקבל את דעתו של העליון ומשתמש בה. זה נקרא שאני הולך באמונה "למעלה מהדעת". אני מעלה את עצמי לדרגה של העליון והולך לפי זה.
זה נראה לנו לגמרי לגמרי לא נורמאלי, כי זה באמת לא לפי ההיגיון הגשמי, אבל כך אנחנו יכולים לעלות לדרגות שהם למעלה מהטבע שלנו, למעלה מהעולם הזה. כך אנחנו יכולים לראות את המציאות יותר עליונה, יותר ויותר ויותר עליונה בכל מאה עשרים וחמש המדרגות שלה.
שאלה: ראשית, רציתי להגיד תודה רבה על שיעור הבוקר היום. ממש היינו זקוקים לזה. כאשר לא מרגישים כלום, לא מרגישים טוב, לא מרגישים רע, אתה לא יודע איפה אתה. כל העולם יכול לחלוף, אבל אתה לא מרגיש כלום. איך מהמצב הזה אתה מגיע לנקודה שתיארת, שאתה רואה את העולם כמו שהבורא רואה אותו?
אתה מקבל נתונים שאתה מסתכל דרכם על המציאות, וזה נקרא שאתה עולה לדרגה יותר עליונה. אני לא יכול להסביר לך, זה עניין של הרגש. אנחנו פשוט משתדלים לקבל הכוונות של העליון. ולפי זה נמשכים.
אמונה למעלה מהדעת זה קשה להסביר. לוקח שנים שנים רבות עד שאדם בכלל תופס על מה מדובר, כי זו הרגשה מצורת תפיסה אחרת. אני מכיר הרבה אנשים שלמדו איתי יחד באוניברסיטה, למדנו את תיאוריית איינשטיין, ועוברים חצי שנה, שבעה, שמונה חודשים, אפילו עד שנה, אז נעשה קצת יותר מובן. קצת יותר מורגש. קצת יותר רגיל לאדם. זאת אומרת, איזה מין סיבוב צריך להיות בראש, צריכים להיבנות כלים חדשים. אני מדבר על תיאוריית איינשטיין, שזו תיאוריה חומרית שאין בה שום דבר שהוא למעלה מהדעת.
וכאן באמת דורש כמה שנים של מאמץ עד שאנחנו מתחילים להרגיש מבפנים שישנן נטיות למציאות שנקראות "אמונה למעלה מהדעת".
שאלה: כתוב בפסוק "ויאמינו בה' ובמשה עבדו". אני רוצה להתייחס אל "משה עבדו". האם זה דומה להידבק באבק של חכמים?
אתה לא יודע מה זה נקרא "משה", מה זה נקרא "עבדו", מה זה "להידבק". למה אתה שואל דבר כזה שכבר דורש המון המון הסברים מסביב?
תלמיד: כי באבק חכמים אנחנו נדבקים אחרי רב בעיניים עצומות. זה אומר באמונה מעל הדעת. זה שייך או לא שייך?
אם אתה מכיר את זה אז אין לי מה להסביר לך. אם אתה יודע מה זה אבק החכמים, איך אחרי הרב אתה נדבק לזה ובעיניים עצומות, באמונה למעלה מהדעת, אז הכול בסדר.
שאלה: במעל הדעת, מה קורה במידה ואני רואה משהו חיובי? אם אני רואה שהחברים לא מחוברים, אני צריך לצייר כאילו הם מחוברים. מה קורה אם זה הפוך, אם אני רואה אותם בטוב? אם אני רואה למשל, שבמעטפה יש אלפיים דולר במקום אלף? דברים כאלה.
אנחנו צריכים לקבל כאן החלטה או שאני הולך לפי העיניים שלי, או שאני הולך לפי העיניים של העליון. אחד משניים. אם אני הולך לפי העיניים שלי זה נקרא "דעת". אם אני הולך לפי העיניים של העליון זה נקרא "למעלה מהדעת". זה הכול. אנחנו לא נכנסים עכשיו לרמה הזאת. רק רוצים לשמוע שישנו דבר כזה, ולאט לאט להתחיל להתרגל. לעשות מידי פעם כל מיני תרגילים, ואז אנחנו ניכנס לזה יותר ויותר ויותר, נתקרב לזה. ואז אנחנו נבין ששם נמצאת הרוחניות.
הרוחניות לא נמצאת לפי דעתנו, אלא למעלה מדעתנו. גישה לרוחניות היא גישה של השפעה. השפעה. זו גישה שמה שאומר הזולת זה חשוב לי. ולכן אנחנו צריכים לעבור כאלו תרגילים.
שאלה: אם אנחנו מסתכלים למעלה מהדעת אז איפה נעשה הבירור?
בלמעלה מהדעת.
שאלה: ומהו היחס בין אמונת ה' ודעת?
אנחנו נצטרך לברר. "אמונה" זה נקרא כוח שהוא למעלה מהדעת. אז קודם כל אנחנו צריכים להבין מהי הדעת שעל זה אנחנו עומדים ואיך אנחנו יכולים להיות באמונה למעלה מהדעת. ויש גם למטה מהדעת. איך אנחנו נמצאים בהלוך ושוב בכל הדרגות האלו.
שאלה: שאלה לגבי החלק האחרון במאמר. כתוב שכולם מאמינים. הם יכלו להסתכל על מה שהבורא עושה בדעת ולהודות על זה בלמעלה מהדעת. אם הבורא מראה לנו ניסים גלויים, ואנחנו לא ממש מתפעלים מהנס עצמו אלא דווקא מהקשר בינינו כדי לתת לו נחת רוח מהקשר בינינו, האם זה נקרא ללכת בדרך של "אמונה"?
חלק מזה כן. אבל רק חלק.
קריין: נעבור אל המאמר הבא ב"כתבי רב"ש" ג'. עמ' 2093. "יציאת מצרים ומתן תורה".
יציאת מצרים ומתן תורה
"ביציאת מצרים קיבלו כלים דהשפעה, שהם כלים דחסדים. וקריעת ים סוף היא בחינת ראיה, שהם אורות דחכמה, המקובלים בכלים דקבלה. ושם היה על ידי אתערותא דלעילא כמו שכתוב "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון".
מה שאין כן קבלת התורה, היא מאתערותא ההיא על ידי אתערותא דלתתא, שאמרו "נעשה ונשמע". ונס נקרא אתערותא דלעילא, מה שאין כן תורה, נקראת, "כי לא בשמים היא", היות שבאה על ידי אתערותא דלתתא, לכן יש בזה קיום.
"לא ניתנה תורה למלאכי השרת, רק לבני אדם". נמצא שבני אדם הם מדרגה יותר גדולה ממלאכי השרת, כי מלאך נקרא שליח, שזה בחינת "נעשה", ותורה נקראת, בחינת "נשמע"."
אנחנו עוד נעבור על המאמר הזה, לא עכשיו. במתן תורה. ועד מתן תורה יש לנו ללמוד כמה דברים. אבל בכל זאת, מה הוא רוצה להגיד? ש"לא בשמים היא", זה נקרא שאנחנו צריכים לקבל הבחנות בתוך הדעת ותמיד להעלות את עצמנו בלמעלה מהדעת. וכמה שמעלים את עצמנו למעלה מהדעת, בזה אנחנו נתעורר ונשיג מדרגות בתוך הדעת.
זאת אומרת, כל מי שהולך למעלה מהדעת, יש לו דעת יותר גדולה והוא נעשה חכם. וכל מי שלא הולך למעלה מהדעת, הוא נעשה יותר טיפש, מתחיל להתפלפל בכל מיני פלפולים ולהיות חכם, אבל מה שנקרא "חכם בלילה", זאת אומרת, שלא באור רואה את הדברים האלה, אלא רק מתוך זה שאוהב להתווכח. בוא נגיד כך.
שאלה: מצד אחד כשאני נמצא פה עם העשירייה שלי אני מרגיש שיש לי תפילה מאוד מאוד חזקה, ומצד שני, אני מנסה להקשיב למה שאתה אומר, אבל שני הדברים כאילו מתנגשים. למה אני צריך להיות קשוב, לתפילה שיש לי בלב או למה שאתה אומר?
אני רוצה להגיד לכל החברים שנמצאים אתנו עכשיו, ובכלל למי שעוד ישמעו את השיעור הזה. מה שאתם שומעים, אתם שומעים משהו לא נורמאלי, לא הגיוני. לא לפי הסדר, לא לפי המוח של האדם שבעולם הזה, לא רציונאלי. מה לעשות? פשוט לשמוע עוד ועוד עד שאתם בסופו של דבר תקבלו את זה. תקבלו את זה.
זה יסתדר, יסתדר. אנחנו צריכים לתת לאור להשפיע. כשאנחנו מדברים על כאלה דרגות של אמונה למעלה מהדעת, של השפעה למעלה מקבלה, לא לפי היגיון שלנו אלא לפי היגיון של העליון, אנחנו בזה מושכים את הכוח הבורא שישפיע עלינו. שייתן לנו יכולת להיות בצורה כזאת, לראות את המציאות באור ההשפעה, לא באור הקבלה. זו שיטה אחרת לגמרי.
זה כמו שאתם, להבדיל, מחליפים את התוכנה במחשב ואז אתם מקבלים תוצאות אחרות, תוצאות אחרות. מה לעשות? אתם יודעים שאתם כך מקבלים את זה בגלל תוכנה אחרת, ואין מה לעשות. אותו דבר כאן, אנחנו צריכים ללמוד איך העולם נראה בעיני הבורא ולא בעיני האדם. כי אדם פועל ומתייחס לכל המציאות בחושים שלו הגשמיים, שעובדים לפי הספיגה, לקבל, להרגיש, להשוות, וככה הוא עובד.
ולהידמות לבורא זה נקרא שאני הולך לתפוס את המציאות בצורה שאני יוצא מעצמי, מתעלה מעל עצמי, רוצה לראות את העולם בצורת אור של השפעה, בכוח השפעה. בכוח השפעה אני לא הולך לבדוק עם התכונות שלי, עם הכלים שלי מה קורה, אלא אני הולך להרגיש את זה עם תכונות, כוחות, יחסים, של העליון. של העליון. לכן אם העליון, שזאת הקבוצה, ונגיד שהיא אומרת לי ש"כך וכך אתה צריך לעשות, או כך לראות, כך להרגיש", אז אני מקבל את מה שהם אומרים.
ואת מה ש"אני", אני שם בצד. אז יש לי שתי רמות, "דעת" ו"למעלה מהדעת" ובצורה כזאת אני כבר מתחיל להרגיש מה ההבדל בין הבורא לנברא, ובצורה כזאת לאט לאט אנחנו נתקדם. אבל זה בתנאי שאני לוקח את הכוח, ידיעה, דעת הקבוצה ומדביק את עצמי אליהם, למרות שאני יודע שבעצמי אני נמצא בצורה אחרת. ואז על ידי תרגילים כאלה אנחנו נתחיל להרגיש איך אנחנו פועלים לפי הדעת ולמעלה מהדעת, ונתקדם. זה התרגיל הראשון לכניסה לרוחניות. יהיו עוד.
שאלה: האם מה שאני רואה זה לא אמתי, אלא רק מה שאני מקבל דרך החברה או דרך הרב?
אתה אף פעם לא מקבל תמונה רוחנית אמתית בעצמך, אלא תמיד דרך קבוצה, קטנה, גדולה, לא חשוב, אבל דרך אחרים, כי בשביל זה אתה בעצמך, מדעתך, צריך להידבק באחרים, לעזוב את דעתך הבהמית, הגשמית, הנוכחית, ולקבל את דעתם, ואז תמיד אתה תהיה באמונה למעלה מדעתך, וכך אתה תתחיל להתקדם. רק בצורה כזאת תוכל להתקדם.
וודאי ודאי שזה מאוד מאוד שונה ממה שאנחנו יודעים בעולם הזה, כי בעולם הזה אני צריך לקבל חכמות, כוחות מאחרים, ממורים שלי, מפרופסורים למיניהם וכן הלאה. כאן זה לא כך, כאן אני מקבל אפילו מחברים, אפילו מאלו שהם פחות ממני אולי, אבל אני צריך לקבל אותם כאילו שזה אמת ודעתי שקר. ואין לזה שום הוכחות, אלא אני צריך בצורה כזאת לעבוד כדי להתנתק מהאגו שלי ואז על ידי זה אני עולה בצורה רוחנית. לאט לאט. ודאי שיהיו לכם הרבה ספקות ושאלות, וזה ימשך חודשים, חודשים, עד שאתם תוכלו בכלל להבדיל שמדברים כאן על משהו אמתי, רציני, זאת שיטה איך להתחיל להרגיש מציאות עליונה.
קריין: אנחנו ממשיכים לכתבי רב"ש ג', עמ' 1727, מאמר 275, "הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו".
הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו
"הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו" (ירושלמי חגיגה פ"א). שאל יחשוב האדם, אם הוא יראה אותות ומופתים מהקדוש ברוך הוא, אז יהא בידו הכח לעסוק בתורה ומצוות. אלא "תורתי שמרו", שרק על ידי התורה משיגים הכח לעסוק בתורה ומצוות לשם שמים.
והוכחה לזה מקריעת ים סוף, שאחרי כל הניסים והנפלאות עוד היה כח לעמלק לבוא ולהלחם בישראל."
אז זה פשוט מאוד. אנשים חושבים שאם אני אדע, אם אני אראה, אם אני אכנס לרוחניות, אז אחר כך כבר יהיה בכוחי לעשות הכול, אני כבר לא אפול אף פעם. אני כבר ראיתי, אני כבר הרגשתי, כבר לא יכול להיות שום דבר שיהיה לי קשה, וזה לא נכון. כאן הוא מסביר לנו שאפילו אחרי קריעת ים סוף, ואחרי כל הניסים שראו, בכל זאת הלכו ועשו כל מיני דברים כאלו. אנחנו לא בדיוק מבינים מה קורה שם, אבל הם עשו כל מיני עברות. איך יכול להיות שהם עשו? ועשו.
לכן אומר הבורא, "הלואי אותי תעזבו ותורתי שמרו". זאת אומרת אתם לא צריכים להתקרב אלי, אלא אם אתם שומרים תורה. ושומרים תורה זאת אומרת שומרים על החוקים שאנחנו צריכים לקבל כחוקי החיבור, כי כל החוקים בתורה הם חוקים על איך אנחנו מתחברים בכל מיני דרגות, בכל מיני רמות יותר ויותר. אז אם תשמרו על חוקי החיבור, ודאי שכל התורה, זאת אומרת כל השיטה הזאת להיות דומה לבורא, היא נמצאת בתוככם.
שאלה: איך יכול להיות שלעמלק יש מקום לעבודה, אם בני ישראל יצאו כבר ממצרים והם בכוונה להשפיע? איך הוא בכלל יכול לגעת בהם?
דווקא שאז לעמלק יש מקום, כי הם רוצים להשפיע ואז יש לו במה לאחוז, ומה להרוס.
תלמיד: עמלק לא יכול לאחוז רק ברצון לקבל? איך הוא בכלל נוגע בכוונה להשפיע, איך הוא נמצא שם בכלל? הוא הפוך מזה.
בדיוק במקום שאתה רוצה להשפיע, שם הוא בא להילחם איתך, כדי לתפוס את הרצון שלך, ולהפוך אותו לעל מנת לקבל.
שאלה: היום בסדנת צהריים הייתה דרישה של חבר שנעשה פעולה יותר משמעותית ממה שאנחנו עושים, והיה לו קשה לראות בסדנה פעולה משמעותית של חיבור.
אתה מדבר על דברים, ואנחנו לא היינו שם, אז מה אתה רוצה לספר לנו? אם אני לא הייתי , אז מה אתה רוצה להגיד? אני לא הייתי, ואין לי על זה שום דעה. כך לא עושים, אם אני לא נמצא שם, אני לא יכול לדון על זה עכשיו.
שאלה: מה ההבדל בין לבוא לבורא, ולשמור על חוקי ה'? זה קצת מבלבל.
אי אפשר לבוא לבורא אלא על ידי שמירת החוקים. ושמירת החוקים היא שאתה כל הזמן נמצא באמונה למעלה מהדעת, על זה התחלנו עכשיו לדבר. אחרת אתה לא נמשך, לא מגיע לדרגת הבורא. עוד ניכנס לזה.
תלמיד: אבל כשאני מתקדם לבורא, זה נקרא שאני עושה מה שהוא אומר בתורה, אני עושה הכול כדי לקבל את התורה. מה ההבדל?
אתה תשמע, ואולי אחרי כמה חודשים אתה תבין. אני אומר בשיא הרצינות, אם תשמע ואפילו תרשום, אולי אחרי כמה חודשים אתה תבין שלהגיע לבורא זה נקרא לקבל את כוח האמונה, ובכוח האמונה להתחיל לראות את המציאות. אנחנו עדיין לא יודעים מה זה, בינתיים אנחנו רק מדברים על זה. אני מספר לכם כדי שתדעו שישנה דרגה שנקראת "אמונה" והיא למעלה מהדעת, למעלה מדעתנו, לכן אנחנו צריכים לאט לאט לגשת אליה. אתם חושבים שזה דבר פשוט, שמיד אני רוצה להבין, ולהרגיש. אתם רק תשמעו, ואיכשהו נתקדם לזה, נתקדם.
קריין: נמשיך בספר רב"ש ג', עמ' 1921, מאמר 605, "וישמע יתרו".
וישמע יתרו
""וישמע יתרו". מקשה הזהר הקדוש, וכי יתרו שמע וכל העמים לא שמעו. הלא כתוב, "שמעו עמים ירגזון". אלא יתרו שמע ונשבר, וכל העמים שמעו ולא נשברו. לכן, אין שמיעתם שמיעה.
ויש לשאול, מהו הסיבה שיתרו נשבר, כששמע קריעת ים סוף ומלחמת עמלק. הוא ראה כאן שני דברים: א) מצד ה'. שהקדוש ברוך הוא אמר למשה, "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון". ובמלחמת עמלק כתיב, "ויאמר משה אל יהושע, בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק". וכתיב במשה, "ויהי ידיו אמונה עד בא השמש".
ויש לומר, כשיצא ממצרים, היו מאמינים בה', אז על ידי האמונה לא היו צריכים לאתערותא דלתתא, אלא הקדוש ברוך הוא אמר להם, שהם רק ימשיכו באמונה, ואז ה' ילחם לכם, שכח של האמונה הוא להוציא מכל הצרות.
כי ענין אמונה הוא בעצם בחינת אתערותא דלתתא, כמו שאמרו חז"ל "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים". מה שאין כן מלחמת עמלק, שהוא "אשר קרך בדרך", שהביא בחינת כפירה לעם ישראל, כמו שפרשו, "ויזנב" - חתך את המילות וזרקן כלפי מעלה, היינו שהטיח דברים כלפי מעלה, ואמר, מצות שצווית לעמך ישראל, מה הועילה להם. כן פירש ה"שפתי חכמים".
לכן דבר התלוי באמונה, שהיא ענין יראת שמים, זהו בידי אדם. לכן הם היו צריכים להלחם."
הוא אומר כאן כך, ישנם דברים שאנחנו יכולים להבין, ישנם דברים שאנחנו לא יכולים להבין. אבל אפילו שלא יכולים להבין, אחרי היגיעה שאנחנו רוכשים, אחר כך באה הבנה החדשה, וזה נקרא "דרגת האמונה למעלה מהדעת", וכך אנחנו מתקדמים.
שאלה: לגבי למעלה מהדעת, הבוקר שמענו עצה שאנחנו צריכים להיפגש, להכין שאלות. ועשינו את זה בהקשר לנושא בוער אצלנו בעשירייה לגבי חבר שנמצא במצב קשה. העצה שהעשירייה הגיעה אליה היא שאנחנו צריכים לשמוח שיש לנו מצב כזה. ואנחנו צריכים למצוא דרך איך לתמוך בחבר. מה החבר צריך לעשות במצב הזה, איך הוא מקבל כוחות מהעשירייה במצב כזה?
אני לא יודע, ולא מכיר את המקרה, לכן אני לא יכול להגיד שום דבר. אתה מבין? ואולי בכלל לא כדאי בצורה כזאת לדבר לפני כולם, זה שייך לאדם פרטי, אז לא לפני כולם. אסור לך לקחת איזשהו עניין פרטי של מישהו ולהביא אותו לפני כולם לדיון פומבי. ככה לא עושים.
תלמיד: זה ברור. אבל מה אנחנו כן יכולים לעשות. אם אנחנו מבררים בעשירייה ומגיעים לנקודה כלשהי?
אם אתם מבררים בעשירייה, אחר כך אתם יכולים להתייעץ. בטח יש בארגון שלנו מערכות כאלו שאפשר להתייעץ איתן. אני לא מכיר בדיוק את המערכות האלה, אבל שמעתי שיש. שהם מטפלים בכל מיני מקרים בין חברים, בין קבוצות, בין עשיריות, בכל דבר. בכל מיני סכסוכים, בעניין של מחלות, בעיות של ילדים, זוגות וכן הלאה.
תלמיד: זה ברור, זה לא בירור לשיעור, אנחנו נברר ונפנה למי שצריך. תודה.
יופי. בהצלחה. ואם לא אז אפשר כבר לפנות גם אלי, אבל לא לפני כולם.
קריין: אנחנו עוברים לכתבי רב"ש ג' עמוד 2070 מאמר "מחית עמלק". אז אנחנו קוראים בעמוד 2070 מאמר 908 "מחית עמלק".
מחיית עמלק
"למה קוראין פרשת זכור בשבת לפני פורים. היינו, אנו רואים שלפני פורים צריכים למחות עמלק, על מה מרמז לנו את זה.
ידוע שמטרת הבריאה היא להטיב לנבראיו. אלא, כדי שלא יהיה נהמא דכסופא, ניתן לנו עבודה, בכדי לקבל שכר, היינו שלא יהיה מקום לבושה.
אי לזאת, ניתן לנו יצר הרע, המכונה בשם "עמלק". ובזמן עבודה אי אפשר להשיג את הטעם בתורה ומצוות, כי אחרת לא נבחן זה לעבודה. לכן צריכים להתגבר על הרע שבנו, שנבחן למחית עמלק. ואז יכולים לזכות לאור הגאולה, כמו שהיה אז בימי מרדכי, שזכו לבחינת "קיימו וקבלו".
ודרשו חז"ל, "קיימו מה שקבלו כבר, עד כאן באונס ועכשיו ברצון". שענין אונס היינו בהכרח, מה שהאדם עושה ואין לו הנאה מן העשיה, הוא עושה זה בהכרח, זה נקרא באונס, שמכריח את עצמו שהוא מקיים את התורה ומצוות על דרך הכפיה.
אבל בזמן שמכניעין את העמלק, אז זוכין לטעום את הטעם של תורה ומצוות, שיש שם עיקר התענוג, על דרך "הן גוים כמר מדלי". שבגשמיות אין יותר רק מטיפה תענוג, ממה שיש בדלי שלם של תענוג. ממילא הוא עשה ברצון טוב, מסיבת התענוג הנפלא, שהוא מרגיש בהם.
וזה "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך"
בואו נפסיק, כי זה באמת לא לענייננו. ואני מבקש מכל אלו שמכינים לנו את המאמרים, שיהיו קצת יותר רציניים בעבודה שלהם. הם עושים עבודה טובה, אבל בכל זאת, עוד קצת להיכנס לקהל שנמצא לפנינו, לאלו שהם לא בני תורה. צריכים להבין איזה מאמרים ואיזה חומר אנחנו יכולים לקחת כדי להתקדם. ולאו דווקא על ידי דברים כאלו שאין בהם שום יחס אלינו, ולדרך שלנו.
(סוף השיעור)
-
עיניים להם, ולא יראו. אוזניים להם, ולא ישמעו" (תהילים קט"ו, ו')↩