שיעור בוקר 23.04.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

"עמלק" - קטעים נבחרים מן המקורות

אנחנו צריכים יותר ויותר להיכנס פנימה לשימוש של טוב ורע בצורה הדדית, יפה, נכונה, טובה, באיזון בין שניהם, שאין אחד ללא שני. אין טוב בלי רע ורע בלי טוב, כי רק בניגוד ובמעמד זה כנגד זה אנחנו יכולים לברר ולהבדיל אחד מהשני, בכלל לזהות כל דבר. ואחרי שאנחנו מזהים עד כמה הם מנוגדים, אנחנו יכולים לעבוד על החיבור הנכון בין שניהם, ששניהם דווקא יתנהגו בצורה כזאת שיביאו אותנו לקו האמצעי, לבורא.

לכן כתוב "לא היה שמחה לפניו", לפני הבורא, "כיום שנברא שמים וארץ". זאת אומרת, רק כשיש שמים וארץ, יש רצון להשפיע ורצון לקבל, כביכול טוב ורע, ויכולים לאתר אחד כנגד השני, אז אנחנו יכולים לראות איך זה מסודר בצורה כזאת יפה. שאין רע ואין טוב, אלא רק שני כוחות מנוגדים ואנחנו עומדים ביניהם, לא מפני שרע לנו וטוב לנו מאחד או מהשני, אלא כדי שעל ידי החיבור הנכון בין שניהם אנחנו יכולים לייצב צורת מקור אחת לשניהם. ולכן מאוד חשוב לנו להיות בדיוק בין טוב ורע, השפעה וקבלה, כדי שאנחנו נרגיש ונשמור על האיזון בין שניהם, שלא יהיה אף אחד מהם יותר מהשני, אלא בדיוק באותה עוצמה כדי לברר בצורה האופטימלית את הכוח כנגדו.

לכן הקו האמצעי, כשאנחנו כך מתנהגים, שאנחנו רוצים להשתמש במלואם בכוח ההשפעה ובכוח הקבלה, הקו האמצעי הוא נקרא "שביל הזהב" בין שניהם, אנחנו כל הזמן שומרים על האיזון. זו בעצם הנוסחה של ההצלחה, שבצורה כזאת גם הרע הופך להיות לטוב. ומלכתחילה אנחנו מבינים שהבורא לא ברא שום דבר רע אלא רק טוב, ורק כלפינו כך אנחנו מציגים.

ניגש לטקסט, אנחנו כבר קרובים לסיום שלו, נשתדל לסיים אותו ולהמשיך הלאה. יש לנו עוד נושאים.

קריין: קטעים נבחרים מהמקורות בנושא "עמלק", אנחנו בכותרת "תמחה את זכר עמלק".

תמחה את זכר עמלק

"ניתן לנו יצר הרע, המכונה בשם "עמלק". ובזמן עבודה אי אפשר להשיג את הטעם בתורה ומצוות, כי אחרת לא נבחן זה לעבודה. לכן צריכים להתגבר על הרע שבנו, שנבחן למחית עמלק. ואז יכולים לזכות לאור הגאולה, כמו שהיה אז בימי מרדכי, שזכו לבחינת "קיימו וקבלו".

ודרשו חז"ל, "קיימו מה שקבלו כבר, עד כאן באונס ועכשיו ברצון". שענין אונס היינו בהכרח, מה שהאדם עושה ואין לו הנאה מן העשיה, הוא עושה זה בהכרח, זה נקרא באונס, שמכריח את עצמו שהוא מקיים את התורה ומצוות על דרך הכפיה.

אבל בזמן שמכניעין את העמלק, אז זוכין לטעום את הטעם של תורה ומצוות, שיש שם עיקר התענוג."

(הרב"ש. 908. "מחיית עמלק")

שאלה: האם אתה יכול לבאר את המושג "אור הגאולה"?

אור הגאולה זה כוח עליון שמתגלה באדם כדי לעזור לו להתעלות למעלה מהרצון לקבל שלו שזה נקרא "גלות". אם אדם מרגיש שהוא נמצא ברצון לקבל שלו ומאבחן את זה, קורא לזה "גלות", אז הוא מחפש על ידי מה להתעלות ממנו, לצאת ממנו לחיבור, להשפעה, ואז בשבילו הכוח שמעלה אותו מהמצב הזה נקרא "אור הגאולה".

שאלה: תוכל להסביר לנו מה זה אומר לשמור את התורה תחת כורח, בצורה מחויבת?

תורה זה נקרא קו אמצעי, שאנחנו משתמשים בטוב ורע בצורה נכונה, הדדית, שלמה, כדי לכוון את עצמנו ישירות לבורא. שממנו, מהבורא יוצאים כוחות, כביכול ממנו יוצאים טוב ורע ובאים אלינו, ואנחנו כדי להגיע אליו צריכים להשתמש בשווה בכוח הטוב ובכוח הרע וכך להתקדם. זה בדיוק השימוש בקו האמצעי.

שאלה: כאן רב"ש כותב שכאשר מכניעים את עמלק אז אתה טועם מטעמי התורה. מה זה אומר?

מתי שאדם יכול להשתמש נכון ברצון לקבל שלו, היינו בעל מנת להשפיע, כשעמלק זה ההיפך, רצון לקבל על מנת לקבל, אז אדם שהופך את הרצון לקבל שלו לעל מנת להשפיע זה נקרא שהוא מכניע את עמלק שלו, הופך את הרע לטוב, וכתוצאה מזה הוא מגלה את הכוח העליון, הבורא.

תלמיד: ומה זה אומר שבסופו של דבר הוא טועם מטעמי תורה?

זה תענוג, מילויים מזה שהוא הופך את כל הרע לטוב ומקבל בכלים המתוקנים מילוי, גילוי הבורא בצורת נרנח"י.

תלמיד: ומה זו ההנאה הזאת, נרנח"י? נגיד עכשיו יש לי כל מיני מחשבות כנגד החיבור, ואני מתכלל בעשירייה, ומה קורה אז?

תנסה להגיע לתענוג מהשפעה, מחיבור, מאהבת הזולת, מהשפעה לזולת, ואז תתחיל מתוך זה להבין מה זה.

תלמיד: וזה אורות נרנח"י, הנאה מהשפעה?

על זה כתוב, "טעמו וראו כי טוב ה'". אם אתה לא משיג את זה, אתה לא יכול להבין ואי אפשר להסביר לך את זה במילים אחרות. לכן זה נקרא חכמת הנסתר. אם אין לך כלים, אתה לא יכול להבין מה זה ולהשיג מה זה.

תלמיד: עמלק הוא זה שנותן לנו את האפשרות הזאת לטעום את הטעמים האלה?

עמלק נותן לך מקום לעבוד, שכתוצאה מזה אתה תקבל מלמעלה את הכלים האלה, כוונות בעל מנת להשפיע, ובהם אתה תתחיל להרגיש את התענוגים שמגיעים מצורת ההשפעה שאתה רוכש.

שאלה: מה זה אומר שאנחנו נכנעים תחת עמלק?

עכשיו אנחנו נכנעים תחת עמלק, הוא שולט בנו. "עמלק" זה על מנת לקבל, הקיצור שלו זה על מנת לקבל. ואנחנו נכנעים תחת השליטה הזאת, שכל הפעולות שלנו, כל הרצונות שלנו הם רק כדי לקבל מהם את התוצאה, את המילוי האגואיסטי. זה נקרא ששולט בנו עמלק, בדברים הקטנים כמונו ואפילו בדרגות הגבוהות ביותר. וכל העבודה שלנו היא להכניע אותו, דווקא ההיפך. אנחנו צריכים להגיע למצב שכל הפעולות, הכוונות, המחשבות, הרצונות שלנו שיש בהם כוונה על מנת לקבל, אנחנו צריכים להביא אותם לצמצום ואחר כך להפוך אותם להיפך, לעל מנת להשפיע, זה נקרא "לנצח את עמלק". מדובר על העבודה הפנימית שבאדם, עם כל הרצונות והכוונות שלו.

שאלה: רב"ש כותב שהשלב הראשון מתבצע באונס. האם זה הכרחי שהשלב הראשון יהיה תמיד באונס או שיש אפשרות באמצעות העשירייה להגיע למצב כזה שרואים במצב הראשון הזדמנות ולא מרגישים שזה מבוצע בכוח?

אנחנו תמיד מתחילים מטבע אחד, כמו שבעולם שלנו יש דרגות דומם, צומח וחי והאדם בעולם שלנו שייך לדרגת חי כי אנחנו חיים לפי אותם הכללים כמו החיות רק יותר מפותחות. ודרגת המדבר היא כבר לא בעולם שלנו, זה כבר שייך לרוחניות, לעולם העליון, כי זו כבר דרגה הדומה לבורא.

לכן אנחנו נולדים, כמו שאנחנו רואים אצל התינוקות, הילדים, שכולם בדרגת החי וקיימים בהם רק אינסטינקטים ורצון לקבל וכלום חוץ מזה. במידה שהאדם יכול כבר לקבל אפילו את החוקים של החברה, בהתאם לזה הוא לאט לאט מתפתח. אבל בכל זאת הוא מתפתח בצורת חי, כי אין לו יותר אלא הוא רק מתרגל לכל מיני צורות חיים שהחיים שלו מחייבים אותו.

דרגת המדבר זו דרגת הדומה לבורא, שאם אדם רוכש על ידי חכמת הקבלה, על ידי השתתפות בחברה את הרצונות הזרים ומחליף את הרצונות שלו עם רצונות זרים גם בכמות וגם באיכות, כך לפי זה גדלה בו צורה הדומה לבורא ולכן הוא נקרא "אדם", וזה כבר שייך לעולם הרוחני. לפי התכונות האלה שאדם מייצב בו הוא מתחיל להרגיש מציאות אחרת, עליונה וכבר חושב ומרגיש ומבין ומסדר את החיים הפנימיים שלו בצורה מסוימת.

תלמיד: אז אפשר להגיד שהאונס בעצם מתחלק לשניים, אחד זה לסדר את כל החיים החיצוניים שלי לטובת הדרך באונס, והשני זה לאנוס את עצמי גם בתוך העשירייה לבצע כל מיני פעולות כדי לעורר את החברים?

יש בזה הרבה אופנים. תראה מה קורה היום, האנושות רוצה, לא רוצה, מבינה, לא מבינה, אבל היא נכנסת לשלב התפתחות חדש. מגיעות איזה מכות כלליות מפני שאנחנו נמצאים בשלב של הדור האחרון, ותראה איך כולם מתחילים להיות קשורים בעולם זה לזה, ובהתאם לזה גם הרע וגם הטוב מורגשים בצורה כזאת שאנחנו לא יכולים להפריד בינינו. בקרוב נלמד את זה ממש מתוך העולם הזה מה זה נקרא "כלי אחד".

שאלה: עד כמה הכלי החשוב הזה בינינו, הברית, יכול לתת לנו עזרה בניצחון על עמלק?

הכול תלוי בו. כי על מנת לקבל זה כוחות הפרודא בינינו, וחיבור שזה ברית, זו הדרגה הגבוהה בחיבור, אלה דווקא כוחות האיחוד שלנו שעל ידי זה אנחנו מוחקים את עמלק, אנחנו הורסים אותו, אנחנו לא נותנים לו להתגלות בינינו.

שאלה: כשכבר נערכת מלחמה פנימית על מחיצות הלב, אני יוצא ממנה ממש מותש עם אפס כוחות ובקושי נושם. מה אני עושה לא נכון?

למה אתה חושב שאתה עושה משהו לא נכון? אם אתה נלחם ויוצא מותש אבל בכל זאת אתה מתעלה במשהו מהמאבק הפנימי למעלה מהרצון לקבל שלך לכיוון החיבור, זו כבר הצלחה, ואתה צריך להודות לבורא שנתן לך כאלו כוחות, כיוון אותך נכון וכך להמשיך. חוסר הכוחות זה מפני שאתה לא מספיק קשור לחברה.

תלמיד: אבל המלחמה היא להיות קשור לחברה, להוריד את מחיצות הלב, להיות כלול בעשירייה, להתבטל לחלוטין בתוך העשירייה, ומזה אני יוצא מותש לחלוטין.

אתה צריך לחשוב יותר על החיבור ולא על המלחמה. על החיבור.

שאלה: האם מלחמת עמלק מתבטאת בזה ש"על כל פשעים תכסה האהבה"?

כן.

שאלה: כתוב "בהכרח, מה שהאדם עושה עושה בהכרח", איך הוא יכול להכריח את עצמו לעשות משהו ללא תענוג בהכרח?

אם אני נכנס לחברה ועושה כל מיני פעולות בתוך החברה, אז מתוך הפעולות האלה אני מתחיל לקבל יחס חדש לחברים. כמה שאני עושה אפילו פעולות פיזיות כדי שנתחבר יחד, הפעולות האלה, חברים, חיבור וקבוצה נעשות יותר קרובות לי כי אני משקיע בהן. אם אני משקיע בזה את הכוחות שלי, זה נעשה שלי, וכבר יותר קרוב לי ואז אני מוכן לעבוד בשביל זה יותר ויותר.

שאלה: קשר בעשירייה זה חוסר כוחות. מה זה חוסר כוחות כללי בתוך העשירייה?

שאנחנו רוצים להתחבר כדי לגלות את הכוח העליון בינינו ולא מסוגלים, ואז אנחנו פונים אליו שיעזור לנו. בכל זאת כל מה שאנחנו משיגים אנחנו משיגים רק בפנייה לבורא ורק מענייה מהבורא, רק על ידי זה.

תלמיד: זאת אומרת שחוסר הקשר האישי שלי לעשירייה זה חוסר הכוחות שלי, וחוסר הקשר של העשירייה לבורא זה חוסר הכוחות הכללי בתוך העשירייה, אז בעשירייה צריך לדאוג לקשר עם הבורא?

ודאי, כשאני מעלה את הרצונות שלי וכל אחד מעלה את הרצונות שלו לעשירייה, אנחנו רוצים לחבר שם את כל הנטיות, את הרצונות שלנו, וכך נעלה אותם אחר כך יחד לבורא, כמו זֵר, ועל ידי זה אנחנו משכנעים את הבורא שיעזור לנו.

קריין: קטע 23.

"וזה "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך - בשני יצריך, ביצר טוב וביצר הרע". ואיך אפשר שגם היצר הרע יסכים לקיים תורה ומצוות. אלא בזמן שהוא מרגיש בהם תענוג גדול, ממילא גם הוא מסכים. לכן, בכדי לזכות לאור הגאולה, אנו צריכים מקודם לעסוק בענין מחית עמלק, ואז נזכה לגאולה, כמו שהיה אז בימי מרדכי ואסתר.

אבל במה יכולים למחות את העמלק. על זה אמרו חז"ל, "בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין", שעל ידי התורה יכולים למחוק את הרע.

אבל לא כל אחד ואחד יש לו היכולת לעסוק בתורה. לזה ניתן לנו את ענין של יששכר וזבולון, היינו בחינת לומדי תורה ותומכי תורה, שעל ידי זה מתחברים לאיש אחד וכולם נקרא בני תורה. ואז, שכולם יהיה לאגודה אחת, אז נוכל למחות את עמלק ולזכות להגאולה."

(הרב"ש. 908. "מחיית עמלק")

כאן הוא נוגע במצב מיוחד, שאנחנו נבין שיש חלק קטן מאוד מהאנושות שיכול לעסוק בהשגת הבורא, בבניית הקשר בין כל העולם הזה, הרצון לקבל הבהמי הזה הגשמי לבין הבורא, רק להיות כמעבר. וכל יתר האנושות רק מצטרפת לזה, תומכת בזה איכשהו בדרגות גשמיות כמה שמסוגלת. לא דורשים ממנה להגיע לכוונות על מנת להשפיע, לגילוי הבורא, הכול קורה מתוך זה שכמה שהן תומכות, מתוך זה ההשפעה מלמעלה מגיעה להם.

בקיצור, לא צריכים לחכות מתי כולם יתעוררו באנושות ויגיעו לחכמת הקבלה. הם לא יגיעו לזה כי חכמת הקבלה זו עבודה רוחנית. הם לא קשורים לעבודה ולא מסוגלים לעבודה. הם מסוגלים להשתתף בזה כמו שכותב לנו בעל הסולם איך כל האנושות יתמכו במה שאנחנו מגיעים לבורא, הם ישתתפו בזה. אבל במה? במשהו שהם לא מבינים כל כך ולא מרגישים כל כך, אלא הם יגידו, "כן, אנחנו רוצים את החיים הטובים האלה, אנחנו רוצים להפטר מכל הרע שיש לנו בעולם, אז תעשו ואנחנו נתמוך", ואז זה נקרא שהם לוקחים אותנו כאילו על כתפיהם ומעלים לבורא.

למה דווקא בהם תלויה העבודה הזאת? כי בסך הכול מה שאנחנו עושים, אנחנו עושים כדי לקשור אותם עם הבורא, להיות מעבר כמו שכותב בעל הסולם במאמר "הערבות", שאנחנו כמעבר שצריכים להיות קשורים לבורא מצד אחד ולאנושות מצד שני, ולעשות ביניהם כזה קשר. זה התפקיד שלנו, ואז כל העולם יקבל השראה מהבורא ויתקרב אליו וייתקן.

שאלה: האם אתה יכול להסביר מה זה אומר "למחות את עמלק"?

להפסיק להשתמש בכוונה על מנת לקבל.

שאלה: אנחנו רוצים לברר מהו יצר הרע. למשל נגד החיבור הנעים שאנחנו לעיתים מרגישים יחד עם החברים, איפשהו בתוך כל אחד ישנו מצב הפוך, חבר מרגיז אותי, לפעמים אומרים לי לא כדאי להתחבר איתם באיזה אופן, ובכלל לא להתעסק בזה, משהו גם אומר לי לקבל הכול על עצמי. מה זה נקרא כנגד החיבור?

זה "עזר כנגדו". מעוררים אותך בכוחות הפוכים מהקדושה, מהרוחניות, כדי שתתעורר ותתחיל להחליט מה אתה צריך בחיים ובהתאם לזה להמשיך לעשות. כל העבודה הרוחנית היא עבודה נגד הרצון, לכן תצטרך להגדיל את חשיבות הרוחניות בעיניך, ואת זה אפשר רק על ידי הסביבה, כמו שאנחנו לומדים, בהשפעת הסביבה, בחשיבות הסביבה. וככל שהסביבה תשפיע עליך ותיתן לך את הרגשת גדלות הרוחניות, גדלות ההשפעה, גדלות השגת המטרה, בתוך זה אתה יוצא לחיבור עם הזולת, כי בתוך הזולת, בתוך הרצונות הגדולים האלה שאתה רוכש מהאחרים שם אתה מגלה את העולם הרוחני. כך מתקדמים.

שאלה: במאמר כתוב פה "לומדי תורה ותומכי תורה". מה הכוונה?

אנחנו עוד נגיע לזה, הוא אומר על זה בכללות. יששכר, זבולון, כל הדברים האלה כולם נקראים "בני תורה". עוד נגיע לזה.

קריין: 24.

"הכתוב אומר "זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך, בצאתכם ממצרים, אשר קרך בדרך. תמחה את זכר עמלק מתחת השמים, לא תשכח".

ויש להבין, מהו הענין שצריכים לזכור "מה שעשה לנו עמלק", בכדי לקיים "תמחה את זכר עמלק". כלומר, שמשמע, באם לא זוכרים מה שעשה לנו, לא יכולים למחוק. אלא דוקא בדיוק כמה שיש לנו ממנו זכר, את זה יכולים למחוק, ולא יותר. ויש להבין, בעבודה מהו שאומר "תמחה את זכר עמלק". ואם אין לנו זכר, לא יכולים למחוק. לכן ניתנה לנו מקודם מצוה "זכור את אשר עשה לך עמלק", ואח"כ, שכבר יש לנו בחינת "זכר עמלק", אז יכולים לקיים מצות "מחיקת עמלק"."

(הרב"ש. מאמר 21 "מהו שקוראים פרשת זכור לפני פורים, בעבודה" 1991)

זאת אומרת, אנחנו צריכים לעבור שלבים שבהם אנחנו מרגישים מה הרצון לקבל על מנת לקבל עושה בנו, עד כמה הוא מנתק אותנו מהרוחניות, עד כמה משאיר אותנו בחשבונות ארציים, ורק במידה שאנחנו רואים את התוצאות מזה שהוא שולט בנו, בצורה כזו אנחנו כן יכולים להתגייס ולמחוק אותו.

שאלה: אנחנו מגדירים את העבודה עם העמלק כשינוי פנימי. אמרת שאנחנו צריכים לעשות פעולות לשם כך. מהן הפעולות האלה?

אנחנו צריכים להשתדל ממש להתגבר על כל כוחות הפירוד, קודם כל, כוחות הפירוד שיש בינינו. זה נקרא המלחמה שלנו בעמלק. כי "עמלק", זאת אומרת על מנת לקבל, הוא מתגלה בעיקר בזה שרוצה להרחיק בינינו.

שאלה: כתוב "בראתי יצר הרע, בראתי תורת תבלין", מה זה אומר עבורנו בעבודה?

שאנחנו צריכים את הכוח העליון כדי להתגבר על "על מנת לקבל". אין לנו שום כוחות. שני הכוחות האלה, כוח הרע וכוח הטוב נמצאים למעלה, ואם אנחנו מסוגלים להתמודד, אנחנו מקבלים מלמעלה הכבדת הלב, רצון לקבל גדול יותר, על מנת שנפנה ונשיג רצון להשפיע גדול יותר, ואז בחיבור בין שניהם, רצון לקבל ורצון להשפיע, אנחנו נבנה את הקו האמצעי.

תלמיד: האם עמלק יכול להיחשב גם ככוח שאומר שאין צורך בחיכוכים בינינו ואז לא צריך ללכת למעלה מהדעת?

נכון, עמלק יכול להיות כביכול מאוד יפה וטוב, והוא אומר בשביל מה החיכוכים, בשביל מה המאבק, בשביל מה בכלל אתם צריכים להתקדם, תעשו חיים שקטים נורמאליים כמו כולם. נניח כמו שעכשיו אתם קמים ב-02:00 בלילה, מה זה? תנסו לחיות חיים טובים. גם זה עמלק. כל כוונה על מנת לקבל היא עמלק. אבל אי אפשר בלעדיו, כי אז אנחנו נכללים בבורא וכביכול לא נולדים ממנו, לא יוצאים ממנו. אלא אנחנו צריכים להיות הפוכים ממנו כדי להתנתק ממנו ולהתחיל לגדול בעצמנו מחוצה לו.

לכן אותו כוח המפריד אותנו מהבורא הוא נקרא "עמלק". אנחנו צריכים להילחם, אנחנו לא צריכים למחוק אותו, צריכים רק למחוק את הכוונה על מנת לקבל. אבל לבנות מהרצון הזה שמגיע אלינו בעל מנת לקבל, רצון שיהיה בעל מנת להשפיע, אז אנחנו בונים מעמלק את הבורא. כך אנחנו עושים את זה, זה כנגד זה.

שאלה: בהמשך לדבריך, לָמה משתמשים כאן במושג "למחוק" בכל זאת? הרי אנו לומדים שאסור למחוק שום דבר ברוחניות.

חוץ מכוונה על מנת לקבל.

קריין: 25.

"ובזה נגמר בחינת כלי של מחית עמלק, שעל הרצון והחסרון הזה שיש להאדם, בזה שהוא מרגיש איזה הפסדים בחיים שלו עושה לו העמלק הזה, ומכל מקום אין האדם מצד עצמו יכול להתגבר, אז האדם מרגיש, שאינו חסר לו, רק עזרת ה', היינו שה' יעזור לו. והוא מאמין בחז"ל, שאמרו "הבא לטהר מסייעין אותו". ואז הקב"ה מבטל את העמלק שלו."

(הרב"ש. מאמר 22 "מהו הסדר במחית עמלק" 1990)

אנחנו צריכים להשתדל בעצמנו לעשות כל מיני פעולות, עד שאנחנו מגיעים למצב שאנחנו לא מסוגלים לכלום, אלא רק לבקש, לצעוק לבורא. וכשאנחנו מעלים את הצעקה הזו, בא הכוח העליון ומסדר כך את עמלק, הופך אותו לטוב.

קריין: 26.

"האדם נברא בעולם לעשות תיקונים ולהשלים את השם הקדוש, כמו שאמרו חז"ל על הכתוב (סוף פרשת בשלח) "כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק", אמרו "נשבע הקב"ה, שאין שמו שלם, ואין כסאו שלם, עד שימחה שמו של עמלק".

שיש לפרש כנ"ל, כי השם י"ה, הנקראים חו"ב, צריכים להאיר ל - ו"ה, שזה בא על ידי עבודת האדם, המוליד בן ובת. היינו בחינת זכר, שהם כלים דהשפעה, שבהם מאיר אור דחסדים. וגם להמשיך לבחינת מלכות, הנקראת "בת", שהם כלים דקבלה, המאיר בהם אור חכמה. שאז האדם, על ידי עבודתו, משלים את השם הקדוש, הנקרא י-ה-ו-ה. וזה בא על ידי "מחית עמלק", היינו על ידי זה שעוסקים בתו"מ בעל מנת להשלים את השם הקדוש. ואז יגלה השלימות, הנקרא "הוא ושמו אחד"."

(הרב"ש. מאמר 24 "מהו, שהאדם צריך להוליד בן ובת, בעבודה" 1991)

שוב.

קריין: שוב קטע 26.

"האדם נברא בעולם לעשות תיקונים ולהשלים את השם הקדוש, כמו שאמרו חז"ל על הכתוב (סוף פרשת בשלח) "כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק", אמרו "נשבע הקב"ה, שאין שמו שלם, ואין כסאו שלם, עד שימחה שמו של עמלק".

שיש לפרש כנ"ל, כי השם י"ה, הנקראים חו"ב, צריכים להאיר ל - ו"ה, שזה בא על ידי עבודת האדם, המוליד בן ובת." הבורא משפיע עלינו מחכמה ובינה, ואנחנו צריכים לעשות עבודה בזעיר אנפין ומלכות. זה נקרא שהבורא הוא משפיע מ-י"ה, מחכמה ובינה, ואנחנו עובדים מ-ו"ה, מזעיר אנפין ומלכות. "היינו בחינת זכר, שהם כלים דהשפעה, שבהם מאיר אור דחסדים." קודם כל אנחנו צריכים להשיג כאלו כלים. מהרצון לקבל שהוא גולמי, שאין לו כלום, אנחנו צריכים קודם כל לעשות כלים דהשפעה, כמו שאנחנו לומדים מ"תלמוד עשר הספירות", כלים של עביות שורש, א', ומהם אנחנו מרכיבים כבר תחילת כלים רוחניים. "וגם להמשיך לבחינת מלכות, הנקראת "בת", שהם כלים דקבלה, המאיר בהם אור חכמה. שאז האדם, על ידי עבודתו, משלים את השם הקדוש, הנקרא י-ה-ו-ה." כל התפשטות האור מלמעלה למטה, הוא יהיה מבורר ומגולה בנו. "וזה בא על ידי "מחית עמלק", היינו על ידי זה שעוסקים בתו"מ בעל מנת להשלים את השם הקדוש." אנחנו עושים כל מיני פעולות כמה שרק אפשר, כדי שכל התכונות, הרצונות, הכוונות, יתגלו בעל מנת להשפיע. זה נקרא "להשלים את השם הקדוש". "ואז יגלה השלימות, הנקרא "הוא ושמו אחד"." "הוא ושמו", זאת אומרת שהאור הכללי והכלי הכללי הם יהיו כאחד. האור ממלא את הכלי, והכלי מוכן לקבל ולגלות את האור.

(הרב"ש. מאמר 24 "מהו, שהאדם צריך להוליד בן ובת, בעבודה" 1991)

שאלה: צריכים זה את זה שיהיו לך בנים זכרים. מה שווה הבן הזה אם אין אחריו בת?

אני לא מבין באיזו דרגה אתה שואל. אבל נגיד שתמיד בן כולל בת. גם בתורה זה כך, אם אתה קורא בתורה, אתה רואה שבדרך כלל מדברים על הבנים, על הגברים. איפה הבנות, איפה הנשים, איפה בכלל הנקבות? אלא מתכוונים לזה, מפני שלא יכולה להיות שום פעולה גברית בלי שהיא תיעשה על פני כלי נשי. צריך להיות קודם כל רצון לקבל שזה נקרא "אישה", והתיקון שלה על ידי כוונה דלהשפיע שנקרא "גבר", ואז בחיבור הנכון בין רצון לקבל עם כוונה על מנת להשפיע, בהתחברות אישה עם גבר, אנחנו מגיעים לתוצאות הנכונות.

תמיד זה כך, לא יכולה להיות איזו פעולה בתורה שהיא לא מתכוונת לזה שזה נעשה דרך כוח הרצון לקבל שזה אישה, וכוונה על מנת להשפיע שזה הגבר. ובחיבור בין שניהם מגיעים ללידה, לתוצאות.

שאלה: איך זה בא לידי ביטוי שהצלחנו להתגבר על עמלק, מה קורה אז?

אנחנו בחתיכות חתיכות מתקנים את היחס שלנו הנכון לעמלק, אבל צריכים להבין שמלחמת ה' בעמלק זה מדור לדור, זאת אומרת ממדרגה למדרגה, בכל סולם המדרגות עד גמר התיקון, ואז אנחנו מוחקים אותו לגמרי. זאת אומרת, כוונה על מנת לקבל נעלמת כתוצאה מהעבודה שלנו ומהאור העליון שמופיע, ואז אנחנו מגיעים לגמר תיקון.

שאלה: איך להפוך את עמלק כך שישרת את העשירייה?

אנחנו צריכים בחיבור בינינו לאתר איפה יש לנו את עמלק, איפה יש לנו את הכוונות האלו, הרצונות שלנו, שהם על מנת לקבל, מקל ועד הכבד, ולהשתדל להילחם נגדו. זה הכול, אין יותר. כל הזמן זה מה שמפריע לנו. מפריע זה יכול להיות מהדרגה הפשוטה ביותר, כמו שאנחנו למדנו בכמה ימים אחרונים, שאני נמצא במצבים טובים, טוב לי, אני שמח והכול, אבל אני לא חושב על ההתקדמות, על הבורא, על החיבור, אז אני לא מתקדם. איפה המלחמה שלי בעמלק? אז אני צריך כמו שכתוב, "לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע", וכך להתקדם. זו הבעיה.

לכן אנחנו צריכים כל הזמן להחזיק את עצמנו בחצי טוב וחצי רע. שמתעוררים בי כלים רעים, ואני נלחם איתם ומתקרב על פניהם לבורא. אם לא יהיה בנו יצר הרע, אם לא מתגלים בנו כוחות רעים, מחשבות רעות, אנחנו לא נוכל להתקדם לבורא, אנחנו לא צריכים אותו, לא זקוקים לו. לכן ברגע שטוב לי אני כבר מתחיל לדאוג, לָמה, מה פתאום טוב לי? טוב לי זה נקרא שאני נהנה מהמצב שלי, והמצב שלי הוא עוד לא מתוקן, לכן אני צריך כמו שכתוב, "לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר רע". ואז אני צריך לצאת מהנוחיות הזאת ולהתחיל להילחם, עד שאת היצר הרע שמתגלה אני הופך אותו לטוב.

שאלה: האם העשירייה יכולה להשתמש בסבל של חבר כחיסרון לתפילה כדי להתקדם לעבר המטרה?

כן, ודאי. איך עושים אחרת? אנחנו צריכים לקחת את החסרונות של החבר, את המצבים הרעים שלו ולהתפלל. להשתמש בכל המצבים האלו כדי שכולנו נתגבר עליהם, על כל המצבים הרעים שיש בכל החברים, ואז נצליח מהר מאוד. תתאר לעצמך, כל דבר שיש בכל אחד ואחד שהוא מפריע לנו להתקדם למטרת התיקון, אנחנו כולנו מתנפלים על זה יחד. בזה ממש קורעים אותו לחתיכות ומגיעים לדבקות.

שאלה: מה עם האגו, עם עמלק? אנחנו מבינים שחוץ מאשר פנייה לבורא אין לנו כאן מה לעשות. מה היא התפילה שהבורא מצפה מאיתנו? אפילו פתחנו ווצאפ שאנחנו בתוכו מתפללים ורוצים להגיע לאותה תפילה שהבורא ישמע.

זה טוב שאתם מחפשים איך להתפלל לבורא שהוא ישמע. הבורא שומע רק דבר אחד, שהוא יכול לבוא אליכם, ולפי הבקשה שלכם לחבר אתכם יחד כדי להתגלות בכם, זה הכול. לא צריכים שום דבר, כל היתר זה מסביב. אז התפילה צריכה להיות כזאת, בסופו של דבר, "תן לנו אפשרות להתחבר כדי שתוכל להתגלות בנו, להתפשט בנו, לשרות בנו".

אבל אתם צריכים לפני זה לעשות איזו נטייה בלב של כל אחד ואחד לחיבור. רוצה אני להיות מחובר, רוצה, ואז אתם מחברים את כול הנטיות הללו יחד ומבקשים מהבורא שיבצע את זה. ואפילו שאנחנו מבינים שכל הנטיות שלנו לחיבור הן אגואיסטיות ולא נכונות, לא אמיתיות, זה הכול שקר, אבל אנחנו רוצים שהוא יתקן.

שאלה: מה זה לזכור את עמלק?

כי כל פעם ופעם אנחנו צריכים להשתדל לא לשכוח שכל מה שאנחנו משיגים, אנחנו משיגים דווקא בזכות היצר הרע שהבורא ברא בכוונה. אז על ידי עבודה נכונה עם היצר הרע אנחנו מגיעים אליו, לבורא. לכן "לא לשכוח" זה נקרא כל הזמן להחזיק את העיקרון שהתקרבות לבורא יכולה להיות רק על ידי עבודה נכונה ביצר הרע, באגו שלנו.

שאלה: האם כדאי במהלך היום לשתף את העשירייה בגילוי עמלק וגם לספר איך אני עובד או לבקש עזרה?

זה צריך להיות בעדינות שאתה לא תבלבל אותם. אם כך כל אחד ואחד יתחיל מה יהיה? אלא אנחנו צריכים לתת מקום לכל דבר. לא שאתה מתחיל עכשיו ללחוץ עליהם ולספר להם את המצבים שלך ומה אתה עושה וכן הלאה, לבלבל אותם. צריך להיות ממש בצורה עדינה.

שאלה: לפי הקטע כתוב שהשם י-ה-ו-ה צריך להשלים את אור החסדים במלכות, מה זה אומר?

זה נקרא שאנחנו משתמשים באור החסדים, אור של השפעה, בצורה כזאת שיכולים אפילו לקבל בתוכו אור החכמה.

תלמיד: גם אמרת שהבורא נותן לנו את חכמה ובינה ועלינו לעבוד עם זעיר אנפין ומלכות?

אנחנו עוד לא לומדים את זה. עוד נלמד.

שאלה: האם החבר צריך לגלות את ליבו כדי שכל העשירייה תתנפל על עמלק?

לא. אנחנו נלחמים עם העמלק הכללי שלנו בעשירייה שכל אחד ואחד מרגיש עד כמה הרצון ליהנות, רצון שמושך אותנו למנוחה, לא נותן לנו אפשרות להילחם ולנצח את העמלק שלנו, את העל מנת לקבל שלנו.

קריין: 27.

"אי אפשר להכות את הרוח עם הגרזן, אלא רוח המכה דוחה רוח, וברזל בברזל, וכדומה. וכיון שכל עיקרו של עמלק הוא "לץ", ומחריב הכל בחומריות, בלי דעת, רק בליצנות בעלמא, על כן אי אפשר לבערו מן העולם, עם רוח הדעת, אלא אדרבה, בדבר שלמעלה מן הדעת, והיינו, על ידי יינה של תורה."

(בעל הסולם. אגרת כ"ט)

זה לא כל כך מובן לנו. אבל משהו אנחנו יכולים מכאן להבין שאת עמלק אנחנו יכולים לנצח רק בעזרת הבורא שנותן לנו כוח מיוחד להתעלות למעלה, להתעלות למעלה מהעמלק. אנחנו מוחקים אותו בזה שאנחנו לא רוצים להשתמש בו, לא נכנסים למלחמות ממש ורוצים להרוס אותו, למחוק אותו, משהו לעשות, אלא אנחנו מתעלים מעליו. זה נקרא שאנחנו מגיעים למצבים של אמונה למעלה מהדעת.

ולכן כל הכוחות שלו נשארים. "תמחה את זכר עמלק", זאת אומרת שאתה מעלה את עצמך למעלה ממנו, אתה לוקח בחשבון אותו רק כדי להתעלות מעליו. ולכן כל הרע שהבורא ברא נשאר ועומד באחוריים של כל פרצוף רוחני. ולכן כל הקליפות, הכול נשאר כדי שאנחנו נתעלה למעלה מזה ונחזיק את עצמנו למעלה מזה. ואז בגמר התיקון שם מגיע מה שנקרא "אור המשיח" שאז הוא מושך ועושה חשבון כללי וכל הרע מתהפך לטוב.

(סוף השיעור)