כניסה לעיבור

מגלים עולם חדש

מערכת "הערבות", הבית הווירטואלי

25-26.9.2021

העיקר הוא התפילה

שיעור 4

שיעור 26.09.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

קריין: כנס קבלה לעם העולמי, ספטמבר 2021, כנס בשם "כניסה לעיבור - מגלים עולם חדש", אנחנו בשיעור מס' 4 והאחרון, שיעור בנושא "העיקר הוא התפילה".

כמו שזה פחות או יותר היה מתכונן אנחנו מגיעים לשיעור האחרון בכנס הנוכחי, ואני מאוד מרוצה ממה שקרה לנו באמצע. אחרי שיעור הקודם היינו מאוכזבים מזה שכביכול לא משיגים מה שרוצים והכנס כביכול כמעט ונגמר, ומה אנחנו צריכים לעשות עם זה שלא הולך, שלא משיגים את המטרה הרצויה.

לכן בא השיעור הזה ונותן לנו תשובה, אנחנו צריכים להתאכזב כל פעם מהמאמצים שלנו, ממה שאנחנו עושים. מצד אחד אנחנו צריכים לעשות כל מה שאפשר לעשות, "כל מה שבידך ובכוחך לעשות תעשה", מצד שני תגלה שאתה לא משיג שום דבר ואז תהיה מוכן לתפילה, לבקשה, לזה שאתה פונה לבורא ומבין שרק בו אתה תלוי. ומתוך כל החברים, מהצער של כל החברים שרוצים להשיג את המטרה הנעלה ורואים שזה לא בהישג ידינו, אנחנו סוף סוף מבינים יותר עד כמה הכול תלוי בכוח עליון.

בסך הכול מכל המאמצים שלנו, מכל הפעולות שלנו שאנחנו רוצים להתחבר, רוצים לגלות את המערכת העליונה, אנחנו לא מצליחים ורואים את עצמנו יותר ויותר לא מוצלחים ולא מצליחים, ומאוכזבים כל פעם יותר ויותר. אבל בין כל האכזבות האלה יש לנו אפשרות לבקש, לתת תפילה שהבורא יפעיל את הכוח שלו ויסדר לנו את המצב שאליו אנחנו משתוקקים. זה צריך לבוא אלינו ממנו, ולא שאנחנו, לא אני בכוח שלי עושה את החיל הזה¹, אלא אך ורק בבקשה בין כל החברים לבורא, והבורא עושה לנו את זה.

אני חושב שלפני השיעור הנוכחי, שיעור מספר 4, הרגשנו במשהו עד כמה המאמצים שלנו לא משנים כלום ומתוך זה אנחנו צריכים לבוא לפעולה אמיתית. זאת אומרת, העלאת מ"ן, העלאת תפילה, פנייה לבורא שיעשה לנו את זה כי כוח השפעה, כוח רוחני זה הוא ולא אנחנו מסוגלים בעצמנו לייצב אותו, לבנות אותו. לכן זה שלא משיגים רוחניות זה דווקא עזרה מהבורא כדי להביא אותנו לתפילה.

ובמצב המיואש הזה, כמו שכותב בעל הסולם, שאין מצב יותר טוב ממצב מיואש שהאדם מגלה שנמצא בחוסר שום תקוות ובחוסר שום כוחות להשיג משהו רוחני, כי מזה הוא מוכן לתפילה ועל ידי התפילה שפונה הוא משיג יחס של הבורא שנותן לו כוח השפעה, כוח רוחני וכך האדם עולה למדרגה רוחנית².

לכן מצד אחד אנחנו צריכים להתאכזב מהמאמצים שלנו להשיג משהו בעצמנו, מצד שני אנחנו צריכים להיות שמחים בזה שיש לנו הזדמנות עכשיו לפנות לבורא מתוך הייאוש האמיתי והכול עכשיו תלוי בנו. מצד אחד, תפילה ומצד שני, אנחנו צריכים גם לא לשכוח שהבורא הוא תוצאה מהחיבור שלנו, אנחנו עושים אותו.

הכוח שקיים, הכוח הרוחני זה עצמותו, זה משהו יותר גבוה ולא שייך לנו, הוא מתגלה אלינו רק לפי העלאת חיסרון מאיתנו. ולכן לפי התוצאה מהחיבור שלנו הבורא יתגלה ונראה שאנחנו עושים אותו, כמו שהמקובלים גילו את זה. ואז הוא יוצר את החיבור בינינו בצורה, באופן כזה שאנחנו נכיר בצורה הזאת את הכוח העליון, את כוח ההשפעה, את כוח האהבה, את כוח החיבור, ונרגיש את עצמנו שקיימים למעלה מהאגו שלנו, היינו למעלה מהעולם הזה בכוח השפעה, בכוח האהבה שזה נקרא ה"עולם העליון".

בסופו של דבר יוצא בצורה פרקטית, איך שאני מחובר לחברים, סגנון החיבור בינינו בסופו של דבר אני בזה בונה, עושה את הבורא שלי. וכך אנחנו מגיעים מאהבת הבריות, מאהבת חברים, לגילוי ולאהבת הבורא.

ניגש לשיעור מספר 4 "העיקר הוא התפילה", כי זה באמת העיקר, בזה אנחנו מגיעים בסיכום של כל המאמצים שלנו, וכמה שאנחנו מאוכזבים מצד אחד מזה שרצינו להשיג משהו בעצמנו ולא יכולנו, נזכרנו שזה כך צריך להיות, פנינו לבורא בזה שאנחנו לא מסוגלים, פנינו לבורא בזה שאנחנו מחכים, מצפים לעזרה שלו שהוא יבנה את החיבור בינינו, ובצורה כזאת נעלה לדרגה הרוחנית רק בעזרת הבורא, "אם ה' לא יבנה בית שווא כל עמלו בו"³.

ניגש לשיעור מספר 4. תוכלו לשאול שאלות, אנחנו נברר את הכול, אבל שהשאלות יהיו כמה שיותר קרובות לנושא.

קריין: שיעור מספר 4 נושא "העיקר הוא התפילה", ציטוט מספר 1.

"אין שום דבר קטן או גדול, מושג רק בכח התפלה, וכל ענין היגיעה והעבודה שאנו מחוייבים, אינם אלא לגלות את מיעוט כחותינו ושפלותנו, שאין אנו ראויים לכלום מכחנו עצמנו, כי אז אנו מוכשרים לשפוך תפלה שלמה לפני יתברך."

(בעל הסולם. אגרת נ"ז)

זאת אומרת, אנחנו צריכים להתאמץ לעשות כל מיני חיבורים, להשתדל בחיבורים האלה לעלות לדרגת השפעה הדדית שזה צורת הבורא, לראות עד כמה אנחנו לא משיגים השפעה הדדית בינינו כי אנחנו כולנו אגואיסטים, וכמה שמתאמצים זה הכול כדי רק לגלות עד כמה לא מסוגלים, נשארים ברצון לקבל שלנו, אנחנו כבר יודעים שכך זה קורה.

אבל מה שצריכים מהנקודה הזאת שאנחנו מאוכזבים, שלא מסוגלים, זה דווקא בכוח המיוחד שלנו לפנות לבורא. לפנות לבורא כמה שאפשר יחד, כל אחד לחוד לבקשה, לתפילה, אבל לא עבור עצמו אלא עבור כולם. זה נקרא "תפילת רבים", שכל אחד משתדל להתפלל עבור האחרים כי אחרת זה לא נקרא השפעה, ואז בטוח שאנחנו מהר מאוד משיגים עזרה מהבורא כי לזה הוא עוזר.

אז כאן אנחנו צריכים בעצם לסכם לעצמנו, שאנחנו מגיעים לרצון לעלייה רוחנית, אנחנו צריכים לפרש נכון מה היא עלייה רוחנית, שאנחנו רוצים להגיע להשפעה הדדית ומבינים שאין לנו את כוחות ההשפעה האלו ואנחנו פונים לבורא ולא עוזבים אותו עד שעוזר לנו, וכך נצליח.

שאלה: האם יש הבדל בין סוגי התפילות כשאנחנו מלאים באור?

נכון יש שני סוגי תפילות, תפילה של בקשה ותפילה של הודאה, ואנחנו צריכים להשתמש בשתיהן, תלוי מה המצב שבו אנחנו נמצאים.

שאלה: איך נוצרת תפילה, מה השורש הרוחני שלה, ומה זה כוח התפילה?

תפילה היא אפשרות להתקשר מאדם לבורא. כי בצורה טבעית בעצם כל מה שאנחנו רוצים, כל השאלות, בקשות, תפילות, חסרונות, הכול זה שייך לשורש העליון שמסדר לנו את החיים שלנו בכל רגע ורגע. אבל אם אנחנו רוצים להגיע לא לתוצאה טבעית שאנחנו סתם מבקשים מה שחסר לנו, אלא אנחנו רוצים להתעלות למעלה מהחיסרון הגשמי שמתעורר בנו, לחיסרון הרוחני ואנחנו רוצים להידמות לבורא, להתקרב אליו, להזדהות עימו, אז אנחנו כבר צריכים בזה להיות בקבוצה, צריכים לקבל הדרכה, אחרת אנחנו נשארים בדרגת בהמה.

ואם אנחנו מדברים על הרצון לקבל הוא קיים גם בתוך דומם, צומח וחי, וגם החסרונות שמתגלים בכל סוגי הרצונות האלו דומם, צומח וחי מורגשים בכוח העליון בשורש שלהם, בבורא שלהם, אבל אנחנו רואים שהדברים האלה הם רגילים. הבורא עוד לפני שמעורר את כל השאלות בדרגות דומם, צומח וחי הוא כבר מבין, מרגיש, מגולה לו מה תהיה התוצאה. מה שאין כן, מצידנו שהוא מעורר אותנו, התוצאה היא לא ברורה, היא תלויה בחיבור בינינו, היא תלויה בכמה שכל אחד ואחד רוצה להעלות את עצמו למעלה מהאגו שלו, מהדעת שלו.

יוצא שאנחנו מבקשים משהו חדש, שכאילו הבורא לא תכנן את זה. לכן נקרא "נצחוני בני", שאני נותן להם רצון לקבל והם דווקא מתוך זה מבקשים רצון להשפיע.

צריכים להשתדל להישאר כל פעם בנתיב הזה, ולא לשכוח שאם אנחנו רוצים להיות קשורים לבורא אנחנו יכולים להיות קשורים אליו רק בצורה שהוא פונה אלינו, זאת אומרת רק עם הבקשה שיהיה לנו כוח להשפיע, שנעלה כל פעם לדרגת השפעה יותר גדולה.

שאלה: מצד אחד אנחנו שומעים ממך המלצות כל הזמן לשלוח את התפילות שלנו, כל הזמן ללא הרף, כל שעה כל שנייה, ומצד שני אנחנו יודעים שתפילה צריכה להיות חזקה, מלאה, מעומק הלב כמו צעקה ורק אז הבורא ישמע אותה. מה התפקיד של כל תפילות האלה שנמשכות כל הזמן ואין להן את הכוח הזה, וזה יותר כמו שיחה עם הבורא?

המקובלים אומרים לאדם "הלוואי שיתפלל כל היום", אני יכול להגיד כך. כל היום אני לא כל כך יכול להתפלל, להיות בקשר עם הבורא, כל הזמן בבקשה לבורא, אבל מקובלים אומרים שכן, אני צריך להגיע למצב שאני כל הזמן נמצא בפנייה לבורא. לכן אנחנו צריכים לחשוב [איך] להיות בקשר בינינו ועם הבורא יחד עם כל העבודה שלנו בעולם הזה, בכל ההתעסקות שלנו בחיי העולם. אנחנו צריכים בכל זאת לפנות לבורא.

ולמרות שאנחנו לא מסוגלים להיות בזה 24 שעות, בכל זאת לחזור לזה כמה פעמים ביום. אני חייב לסדר כך את החיים שלי, ואנחנו החברים צריכים לעזור זה לזה כדי לא לשכוח את זה, "איש את רעהו יעזורו" עד המצב ש"הלוואי שיתפלל כל היום".

שאלה: הבורא שאנחנו מגלים או עושים, האם זה השורש שלנו?

כן ודאי, הבורא שפונה אלינו הוא השורש שלנו.

שאלה: במשך התפילה, אם מרגישים יותר ייאוש זה סימן של יותר התקדמות?

זו הזמנה מצד הבורא כי הכול בא ממנו לרגשות שלנו, זו הזמנה מצדו שרצה לעורר אותך, אבל איך לענות על זה בצורה נכונה, זה תלוי בך ובקבוצה.

שאלה: האם הרצון ללמוד, להתפתח ולגדול הוא גם חלק מהתפילה?

כן, הכול נמצא בתפילה. כל מה שיש בכלל בעולם הרוחני ובעולם הגשמי, הכול זה הקשר בין האדם לבורא שזה נקרא "תפילה". תפילה כוללת הכול.

שאלה: מה יכולה להיות התפילה על הודיה, מה המטרתה?

תפילה של הודיה זה שאני מתקשר לבורא ומודה לו על כל הצעדים שהוא עושה בי, בזה אני בודק את עצמי עד כמה אני מסכים למה שהבורא עושה עלי ואם אני לא כל כך מסכים, זו בעיה שלי. אני צריך להבין, להרגיש שמה שהבורא עושה הוא עושה בצורה הכי נכונה, הכי טובה אופטימאלית להתקדמות הרוחנית שלי. ואז כשאני מסכים לזה, מתוך ההסכמה הזאת, ההודיה הזאת לבורא שעושה לי, אני מבקש ממנו שיקדם אותי, שייתן לי כוחות להשפיע, שאני אוכל להתייחס אליו כמו שמגיע לו שאני אתייחס אליו, כמו שהוא מתייחס אלי.

שאלה: איזו תפילה אנחנו צריכים לבקש מהבורא כדי להגיע לתנאי העיבור האופטימאליים?

שיעזור לנו להתחבר, שצורת החיבור בינינו תיתן לנו הרגשת העיבור בתוך הבורא. שבחיבור בינינו אנחנו נגיע להרגשה שאנחנו מחוברים כעוּבר יחד ונמצאים בתוך הבורא.

שאלה: איך כל הזמן להחזיק את שלושת המרכיבים בתפילה "ישראל, אורייתא וקודשא בריך הוא"?

אנחנו צריכים לברר מהם שלושת המרכיבים הללו ולנסות לחבר אותם יחד, כן זה אפשרי. צריכים רק לא לעזוב ולהשתדל כל פעם להיות בזה יותר ויותר.

שאלה: למה הקשר עם הבורא אפשרי רק דרך התפילה? הרי הקשר כבר עכשיו קיים, ואילו התפילה מפקסת אותנו על מה שיהיה בעתיד, ואז כאילו בגלל התפילה אני לא מצליחה להרגיש שעכשיו אני כבר בקשר עם הבורא, זה לא מסתדר לי.

איך יכול להיות קשר אם אין קשר בין הנותן והמקבל? תפילה זה פשוט סוג הקשר המיוחד שיש בינינו לבין הבורא, אני לבורא ובורא לי. ואז, אני צריך ללמוד מתי אני יכול לפנות לבורא, באילו בקשות, מה אני צריך לבקש כדי שהבורא יענה לי, איך אני מזהה את התגובה שלו על מה שביקשתי וכן הלאה. את כל הדברים האלה צריכים ללמוד, לבצע אותם בקבוצה ואז אנחנו נבין איך לפנות ואיך להיות כל הזמן בדו שיח עם הבורא, בשיחה.

שאלה: האם להתפלל עבור אחרים זה אומר להתפלל שהם יהיו בעיבור, בביטול ופחות אגו, או להתפלל שאני אהיה בביטול ופחות אגו?

לא, זה שאתה מבקש שיהיה לך פחות אגו אני לא חושב שזה נכון. אנחנו צריכים לבקש כוחות השפעה, יכולת להשפיע, להתחבר ולא שיהיה לי פחות אגו. אגו זה כל חומר הבריאה, אני לא יכול לבקש שיהיה לי פחות, אני ארד מדרגת אדם לדרגת בהמה או מדרגת בהמה לדרגת צמח? זו לא גישה נכונה.

שאלה: האם אני צריך לנסות להסתנכרן עם התפילות של האחרים או פשוט להתפלל לבורא את תפילתי ברגע שהיא יוצאת?

רצוי שאנחנו נברר יחד את אותן הבקשות שאנחנו צריכים להעלות לבורא יחד.

שאלה: איך אני מתקשר עם הבורא, איך אפשר לתאר דבר כזה?

במידה שיש לי שאלה גדולה, ואני מתאר את עצמי שאני נמצא בקשר עם הקבוצה שלי ואני מעלה את החיסרון שלי לקבוצה ודרכה לבורא. ככה זה עובד.

שאלה: למה הבורא נותן מכשולים כל כך מתאימים ומושלמים בשבילי כדי לקדם אותי ברוחניות ואני מרגיש בזה את היחס האישי שלו אליי, לעומת זאת התפילה צריכה להיות תפילה כללית, תפילה עבור כל הציבור?

גם כשאתה מקבל מהבורא התעוררות שהוא כביכול פונה אליך, הוא פונה אליך בצורה עד כמה אתה מחובר לאחרים. הבורא אף פעם לא מציל אדם אחד, לא יכול להיות, כל העבודה שלו היא איך לחבר אותנו יחד, כדי למלאות את כולנו, במיוחד כשאנחנו נמצאים עכשיו בתהליך לקראת גמר התיקון. אנחנו צריכים להבין שהוא פונה לקבוצה, אפילו שאני מרגיש את הפנייה שלו בצורה אישית אני צריך לפנות אליו מתוך העשירייה. ואז בהתאם לכמה שאני אהיה מוכן, רגיל לפנות אליו מהעשירייה, בהתאם לזה אני ארגיש שהוא לא לוקח בחשבון אותי, שהוא פונה אלי, שהוא מדבר אלי, אלא רק כשאני נמצא בתוך עשירייה.

שאלה: כשיש לי דיאלוג עם הבורא במהלך היום ויש עליות וירידות ואני מתפללת אליו ומדברת איתו, האם הוא שומע אותי אפילו שזה דיאלוג אישי שלי? אמרת שזו צריכה להיות תפילה עבור הכלל, האם אני יכולה להגיע איתו לקשר גם כדי להיות אדם טוב יותר עבור הקבוצה גם באופן אישי?

בדרך כלל לא. האדם צריך לבקש עבור האחרים, זה נקרא שהוא נמצא בתפילה רוחנית, בבקשה רוחנית, על זה הבורא עונה. כל יתר התפילות שהן לא עבור הזולת, הבורא לא עונה עליהן. הוא עונה, אבל בצורה כזאת שהוא מלמד אותנו שבכל זאת אנחנו צריכים לפנות עבור הזולת.

שאלה: ביקשנו מהבורא להיות בעיבור יחד עם כל הכלי העולמי אבל הבורא לא נתן לנו להיכנס לעיבור. אנחנו גם יודעים שהבורא הוא טוב ומיטיב, מתוך ההבנה הזאת, האם אנחנו יכולים לומר שהבורא רוצה מאיתנו תפילה יותר גדולה וחזקה, עם חיסרון יותר גדול?

וודאי. אתם צריכים לברר בדיוק מה זה נקרא חיבור ביניכם ומה זה נקרא עיבור ביניכם ושאתם מצפים להגיע אליו, האם אתם באמת רוצים את המצב הזה, האם אתם באמת בחיסרון כלפיי המצב הזה? ואת המצב הזה אתם מבקשים, להיות מחוברים עם החברים בצורה שתקרא "כאיש אחד בלב אחד", לפי הדרגה שלכם, אבל כבר את זה אתם מבקשים.

אנחנו לא יכולים לבקש רוחניות שנמצאת אי שם ולא ידוע איפה, רוחניות זה סוג קשר בינינו שהוא כולו בהשפעה. אם אנחנו מבקשים את זה, אנחנו עושים פעולות, מדברים על זה בעשירייה, אז יש תקווה שהוא יענה לנו. אבל אם אנחנו לא מכוונים לזה, כלום לא יעזור, הבורא פועל רק לפי חיסרון נכון.

תלמיד: אני מרגיש שהתקדמנו מאוד, אפילו מהמצב הפרטי שלי, אם אני מסתכל על העשירייה שלי, הקבוצה העולמית, השיעור האחרון, השיעור השלישי, חשבתי שהגענו ממש למצב רוחני. האם אנחנו צריכים לעשות סדנה בשיעור הזה על הנושא הזה? איך אנחנו יכולים לשמר את הבקשה הזאת?

בבקשה, אתם יכולים ביניכם בקבוצה לחזור על כל חומרי הכנס ולממש אותם כמה שאפשר. אדרבא תעשו, אני שומע על זה בשמחה.

שאלה: יש לי בקשה, אולי תחלוק איתנו את התפילה שלך ואנחנו ככלי עולמי, כולנו, באותו זמן גם נתחבר.

אני לא יכול לספר לכם על התפילה שלי, כי לכל אחד צריכה להיות תפילה שלו שהוא מחפש ומעלה אותה מעומקי הלב לחברים ועם החברים יחד לבורא, רק בצורה כזאת. לשמוע ממישהו את התפילה שלו, זה שקר וודאי שלא יועיל, כי אתה צריך מעומק הלב שלך לפנות לבורא.

שאלה: אמרת שהתפילה צריכה להיות תמידית כדי שנוכל לפנות אליו כל הזמן. אנחנו כבר מזמן קבענו לעצמנו בעשירייה תפילה כל שעה, כאן צורת העבודה היא ברורה, השעון המעורר מזכיר לנו. איך מגיעים לזה שכל הזמן נהייה בזה?

על ידי חיבור ביניכם אתם מגלים שאתם פונים לבורא וקשורים אליו והוא מתקשר אליכם בחזרה, ולכן אין הפסק בין הפניות של הקבוצה לבורא ובין העניות.

שאלה: מהי התפילה החזקה עבור העשירייה, עבור בני ברוך, עבור האנושות כולה?

זו התפילה, שאנחנו נתחבר בינינו, שנוכל מתוך החיבור בינינו לפנות לבורא שיתגלה בתוכנו ככוח השפעה ואהבה ההדדי. זו בעצם התפילה, יש בזה הרבה מאוד אופנים למיניהם.

שאלה: האם תוכל להסביר למה כשאני נמצאת בפנייה לבורא עם הודיה, הוא מורגש כביכול קרוב יותר מאשר כשפונים עם בקשה, למה זה קורה?

מתוך זה שהרצון לקבל שלנו כשאנחנו פונים מתוך חיסרון מרחיק אותנו מהבורא.

שאלה: באיזו אוזן אני אמור לשמוע את עניית התפילה בעשירייה?

אני לא מבין את השאלה. אוזן נקראת כוח השפעה של הקבוצה. אם אתם כבר מייצרים ביניכם כוח השפעה הדדי, שם אתם יכולים לשמוע את מה שהבורא עונה לכם.

שאלה: אמרת שהבורא לעולם לא שומע את היחיד, ואם העשירייה מתפללת עבור אותו חבר יחיד האם תשמע כזאת תפילה?

וודאי שכן.

שאלה: כשמתגלים כל מיני רגשות נגד החברים האם זה נכון לבקש להסתכל על החברים באהבה, האם זה אגואיסטי לבקש כך?

לא, זה לא אגואיסטי. אני רוצה לאהוב את החברים מפני שהם חלקי הנשמה שלי ואנחנו רוצים כולנו להתחבר כדי לבנות מזה כלי של נשמה שבו אנחנו יכולים לקבל מהבורא מה שהוא רוצה לתת לנו כי בזה אנחנו עושים לו נחת רוח כמו אורח כלפיי בעל הבית, אז זה בסדר גמור כך לעשות.

שאלה: יש קצת בלבול לגבי תפילה אישית ותפילה שהקבוצה מתפללת, האם אתה יכול להסביר את ההבדל? האם אנחנו מתחילים מתפילה אישית וכוללים את זה בתפילה של הקבוצה או איך העשירייה בונה תפילה קבוצתית משותפת?

עשירייה חייבת להגיע למצב שהיא מבינה מה שהיא מבקשת מהבורא, מה שהיא מצפה לקבל מהבורא, ולכן אין הבדל בין החברים במה שהם מבקשים. אם כולם מכוונים לרוחניות אנחנו ממש לא נבדלים כל כך. כי כל העסקים שלנו המדומים האלו הגשמיים, אנחנו לא לקחים בחשבון, והרוחניות ברורה לנו שאנחנו יכולים להשיג רק בקשר בינינו, ואז אנחנו פונים כאיש אחד בלב אחד.

תלמיד: איך אנחנו מבררים את זה כעשירייה, את הכיוון של התפילה שלנו? איך נכון שנעבוד יחד כדי להבין מהו הכיוון הנכון של התפילה? איך אנחנו בעצם בוחרים את המילים הנכונות לדוגמה, איך אנחנו בוחרים את ההרגשה הנכונה?

מתוך הבירור ביניכם, כמה שאתם מבינים מה המקובלים כותבים. והפנייה לבורא. חסר לכם ידיעות, חסר לכם כוחות, תפנו עם כל הדברים האלה לבורא בלבד. על תחשבו שאין לכם אמצעים, יש לכם בורא, תפנו אליו.

שאלה: אם אפשר קצת יותר לעומק לברר, בתפילה המשותפת הזאת שאנחנו בונים יחד איך להשתמש בצמצום לא למען עצמי, איך אפשר להשתמש בתפילה הזאת?

אם אני רוצה להתכלל עם החברים כדי בכל כוחי לעזור להם אני לא צריך יותר כלום.

שאלה: מיד אחרי שהתפללנו מה עוד אנחנו צריכים לעשות כדי לממש את הבקשה שלנו שעליה ביקשנו בתפילה?

רב"ש כותב על זה במאמרים, שאדם צריך להיות בטוח אחרי שהוא התפלל, שהוא קיבל את התשובה רק עדיין הוא לא יכול לגלות אותה מפני שחסר לו כוח החיבור עם החברים.

שאלה: מה התועלת שיש לעשירייה מהתפילה שלי אם אני מרגישה שאני בירידה?

זה לא חשוב באיזה מצב פרטי אדם נמצא אם הוא בכל הכוח שלו רוצה להתחבר לחברים שלו ולבורא הוא יכול לעשות טובה לכולם ולעצמו מכל מצב. ולא לחשוב שמצב שאנחנו מרגישים את עצמנו למטה הוא יותר גרוע ממצב שאנחנו מרגישים את עצמנו למעלה, זה לגמרי לא ההבחנות הנכונות. דווקא מהמצבים שאנחנו נמצאים למטה אנחנו יכולים יותר להתקשר לבורא, יותר לבקש, לדרוש, ולכן המצבים האלה הם מצבים יותר מועילים.

שאלה: מה מפריע לתפילה, למה כל הזמן משהו מפריע, למה אני מפחדת?

זה הכול מגיע לך מהבורא שתוכלי לעלות למעלה מההפרעות האלו על ידי חיבור עם החברות.

שאלה: האם אנחנו יכולים להתפלל ולבקש את היכולת להתפלל? לדוגמה, תן לנו את הכוח להתפלל עבור החברים כי אנחנו לא מסוגלים לעשות את זה לבד.

מצוין. תפילה טובה מאוד.

שאלה: כשאתה קורא את התהילים אתה מתפעל מההשגות האלה, אנחנו יכולים להגיע לזה בזמננו?

תנסו ותראו שאפשר. כתוב שכל אחד יכול להגיע לדרגה של משה. ויותר ממשה אין אדם שהשיג את הבורא. כך כתוב גם בתורה עצמה, שלא היה עוד אדם שדיבר עם הבורא פנים אל פנים, ואנחנו יכולים גם להגיע לאותו מצב. כל אחד. ובגמר התיקון וודאי שנהייה כולנו כך.

שאלה: האם אתה יכול להסביר לגבי תפילה שתעביר אותנו מאני לאנחנו? איך אנחנו עוברים מאני לאנחנו?

איך אנחנו עוברים אני לא יכול להגיד, זה הבורא עושה, אבל איך לבקש אנחנו צריכים להשתדל בינינו. לבקש במילים פשוטות, כמה שאפשר לחבר לזה את הלב.

שאלה: אם הבורא שולח רצונות גשמיים, למשל, צריך להחליף עבודה כי צריך לעבוד הרבה שעות. ואנחנו צריכים להתמודד עם הרצונות האלה ולבקש רק על החיבור בינינו. אז איך לא לעשות פעולות מיותרות בגשמיות ולקבל גם עזרה של הבורא?

זה לא שייך כמה שעות אנשים עובדים שעות. רב"ש גם היה אומר שבזמנו הוא היה עובד, אז היו עובדים מתי שיש אור. ומתי שחשוך היו הולכים הביתה ואז משתדלים ללמוד קצת ולישון. וכך זה היה. ואין טענה על זה שצריכים לעבוד הרבה שעות. תשתדלו.

שאלה: לימדת אותנו לקרוא קטע, לשיר, לדבר, או מחשבה. האם אפשר להגיד שהתפילה היא החיבור המתמיד בין המחשבה והכוונה?

כן. אפשר להגיד.

קריין: קטע מספר 2. כותב הרב"ש.

"העיקר הוא התפלה. היינו, שהאדם צריך להתפלל לה', שיעזור לו ללכת למעלה מהדעת. כלומר, שהעבודה צריכה להיות בשמחה, כאילו כבר זכה לדעת דקדושה. ובאיזו שמחה היתה אז עבודתו, כמו כן הוא צריך לבקש מה', שיתן לו את הכח הזה, שיהיה בידו ללכת למעלה מדעתו של הגוף." 

(הרב"ש. מאמר 12 "הנרות הללו קדש הם" 1991)

שאלה: מה עושים אם אין שום צורך בתפילה אלא רק אדישות?

זה טוב מאוד. להתפלל לבורא, "למה הוא לא נותן לך חיסרון?", לפחות ברור לך מה אתה מקבל מהבורא.

שאלה: בכל כנס יש הרגשה של התפרצות עצומה של אגו. יותר ויותר קשה להתאסף לשיעורים, מופיעה פתאום ביקורת, ואתה לא רוצה לחשוב בכלל על התפילה. איך זה קורה, מאיפה זה מופיע ואיך מתגברים?

זה טוב מאוד מה שאתה אומר. טוב מאוד. זאת אומרת, אתה רואה שהבורא בכוונה לא נותן לך את מה שהיה צריך לתת. אז יש לך עוד יותר סיבה לפנות אליו בטענה, אז תבוא אליו ותדרוש, "למה אתה לא נותן לי?". קדימה, מה אתה בוכה? ההפך.

תלמיד: נדמה שזה קשור לכך שהיו לנו ציפיות כלפי הכנס, שנקבל משהו מהכנס.

אתם קבלתם, קבלתם הזדמנויות גדולות לתפילה, וגם עכשיו, אתם מרגישים שאין לכם כלום כתוצאה מהכנס, אבל זה שאתם מרגישים שאין לכם כלום, את זה קבלתם. ועכשיו, מתוך המצב הזה אתם יכולים לפנות לבורא.

ואני אומר לכם שאתם קבלתם את זה, זה נקרא "קבלה". עכשיו תפנו אליו עם מה שאתם מגלים ותמשיכו הלאה. זה שאנחנו מקבלים חסרונות מלמעלה, אנחנו כביכול לא רוצים להכיר בזה שזה מגיע לנו מהבורא כמתנה.

שאלה: כשאנחנו פונים לבורא ושואלים אותו, מתפללים אליו, איך אנחנו יכולים לברר את התגובה של הבורא אלינו?

מה שאדם חושב, מה שהוא מרגיש, כל זה מגיע מהבורא. אחרי שהוא מרגיש את מה שיש לו בלב, מבין את מה שיש לו במוח, עכשיו השאלה, איך הוא בונה מזה תגובה לבורא? לכן בכל מצב שאדם נמצא הוא יכול לבנות את התגובה שלו לבורא. רק צריכים לסדר את זה נכון.

שאלה: איך הכוונה הנכונה עוזרת לנו להעלות תפילה אמיתית? איך אנחנו מממשים את הקשר בין לבין?

אנחנו צריכים לדבר בינינו. ודאי שאנחנו לא כל כך רחוקים בגילוי החסרונות. אנחנו יכולים על ידי החיבור בינינו, והדיבור בינינו, הבירור בינינו להגיע לכמה משפטים כלפי הבורא שיהיה ברור לנו שעם זה אנחנו צריכים לפנות אליו.

היחס הזה, התשובה שלנו לבורא צריכה לכלול תודה על מה שמקבלים. חיסרון שאנחנו צריכים לקבל כדי להתקדם יותר, ובעצם, אפילו שני אלה זה בינתיים מספיק.

שאלה: כתוב כאן שהאדם צריך להתפלל לה' שיעזור לו ללכת למעלה מהדעת. האם זו לא תפילה אישית? זה נשמע כמו תפילה אישית, האם זאת תפילה אמיתית?

כן, אבל היא יכולה להיות כלולה בכל התפילות שאנחנו מעלים מתוך העשירייה, כי כל אחד צריך את זה. תבררו את כל הדברים האלה ותראו שאם אתם לא מבקשים על דברים גשמיים של העולם הזה, אז יש לכם בעצם אותה הבקשה מכולכם כלפי הבורא.

תלמיד: אני לא בטוח אם הבנתי. אם אני מבקש מהבורא לעבוד בקבוצה, או שאני רוצה שהחיסרון שלי יהיה נכון יותר, או שאני מרגיש חוסר יכולת לעבוד לטובת החברים, ואני פונה לבורא ומבקש ממנו שיעזור לי, שייתן לי כוח בעבודה שלי בקבוצה, האם זו תפילה נכונה?

כן. זאת תפילה נכונה.

שאלה: כשיש לנו צרות קשות מאוד בעולם הגשמי, צרות גשמיות, איך נכון לחבר את האירועים שאנחנו חווים בעולם הגשמי לתפילה בעשירייה?

אם אנחנו נסדר את הבעיות הרוחניות שלנו, רוב הבעיות הגשמיות שלנו גם ייפסקו.

שאלה: מה זה אומר אם אני לא מוצאת את המילים הנכונות כדי להתפלל, מה המשמעות של זה?

שהחיסרון שלך עדיין לא מספיק מבורר. אבל כשאתן מדברות ביניכן או מדברים ביניכם, אז אתם יכולים לברר את זה. לכן קודם אפשר לדבר ביניכם ואחר כך לפנות לבורא.

שאלה: מצד אחד, נאמר שכל מה שמגיע מהבורא זה הטוב ביותר כדי שנתקדם. מצד שני, אנחנו הרבה פעמים חווים כישלונות מהאגו. האם הבורא רוצה שאנחנו נסכים עם הכישלונות האלה, נשלים, נראה אותם, או שהוא מצפה שאנחנו נתמודד ונתגבר?

הבורא יודע בדיוק מה אנחנו נעשה, אין שום בעיה. הוא צופה מראש את כל הדברים שאנחנו נעשה כי הוא מכיר את כל התכונות שלנו, הבעיות והשאלות. ולכן אין בעיה, כלפיו אין משהו שנסתר. הכול משחק כלפינו כדי לעזור לנו, לדחוף אותנו ללכת למעלה מהדעת, בכוח האמונה, בכוח השפעה.

שאלה: כדי שתהיה תפילה נכונה כלפי החברים, בדרך כלל אנחנו מדברים על הצרות הגשמיות כדי להגיד שאנחנו לא יכולים להשתתף או לא יכולים להיות בשיעורים. מה אמורה להיות התפילה הנכונה מצדנו כדי להמתיק לחברים את המצב, כי לפעמים אנחנו מרגישים אשמים שהם לא נמצאים?

התפילה צריכה להיות בקשה לבורא שיעלה לנו את חשיבות הרוחניות, ואז אנחנו נגיע לכל השיעורים.

שאלה: האם אפשר לראות ב"בני ברוך" כאם שמאפשרת לנו לגדול כעיבור בתוך העשירייה?

כן, אבל זה אחר כך. בינתיים אנחנו צריכים לבנות את עצמנו בתוך העשירייה.

שאלה: כשאני בתפילה שלי מתפללת גם עבור הילדים שלי, עבור המשפחה, האם זה אותו דבר כמו לבקש עבור עצמי?

ודאי. המשפחה שלך זה כמו שאת, אותו האגו שלך.

שאלה: אתמול היה מפגש נפלא של עשיריות כאשר כולם התערבבו עם הכלי העולמי, ואנחנו ניסינו לאחד את הכול לחיסרון אחד, אבל עדיין לא ברור, מה עוד חסר כדי שזה יהפוך לתפילה אמיתית?

תבדקו ביניכם. יש לכם את כל החומרים שמהם כל התהליך צריך להיות ברור, איך לבנות תפילה, למי להפנות אותה, איך להתחבר בינינו, על מה לבקש? הכול כתוב. תעבדו על זה, כי חוץ מתפילה אין לנו יותר כלום מה לעשות.

שאלה: האם תוכל לתת לנו הדרכה, איך כל אחת מאתנו בעשירייה עוזרת לשנייה להגיע לתפילה הנכונה לבורא?

אני לא יכול לתת הדרכה, זה לא הזמן. אבל רק תבינו שכל אחד ואחד שנמצא בעשירייה, הבורא דרכו מכוון ומנהל את כל העשירייה כדי להביא אותה לתיקון.

שאלה: האם זה נכון להשתדל להתפלל על כל אחד ששואל שאלה, או עדיף להתרכז בתפילה על העשירייה.

גם זה צריך וגם זה צריך. אז תבררו לאט לאט בהמשך מה יותר חשוב, ויכול להיות שתראו מתי זה חשוב ומתי זה חשוב.

שאלה: בדרך כלל אנחנו בונים את התפילה שלנו אחרי כל פגישה. אחד מתחיל והאחרים מוסיפים. האם ככה נכון לבנות את התפילה?

רצוי שכולם ידברו, וכולם יתקשרו וכולם יגיעו לתוצאה פחות או יותר נכונה, אבל שלא יהיה ויתור אחד כלפי השני, אלא באמת אתם תגלו, שעל מה שאתם הולכים עכשיו להתפלל, זה הדבר החשוב ביותר.

שאלה: לפעמים אני מוצאת את עצמי מתפללת עבור משהו שלא הרגשתי, חיסרון שלא היה לי. מה זה סוג התפילה הזו?

יש בזה הרבה דברים, אני לא יכול לענות. אבל תמשיכו, תמשיכו דווקא לראות את עצמכן שאתן מגיעות לתפילה לבורא.

תלמידה: אנחנו תמיד בתפילה, אבל אלה תפילות אגואיסטיות. האם אנחנו צריכות לעבוד כדי לבנות את התפילה הנכונה בעשירייה? או האם להמשיך להתפלל כמו שאנחנו מתפללות עכשיו?

תנסו, אני לא יכול להגיד. לשאלות כאלה אין לי תשובה, כי מה שאתן חושבות ומה שאתן מדברות ומה שאני שומע ומבין, זה הכול טלפון שבור ולכן רק מתוך ניסיון, "אין חכם כבעל ניסיון", עוד ועוד ועוד תנסו לפנות לבורא מכל המצבים שלכן ומזה אחר כך תבינו מה צריך לשנות בפנייה אליו.

שאלה: איך להגיע לעומק כזה של הרצון בלב העשירייה, כדי שהתפילה שלנו תהיה אמיתית וכנה?

לנסות לעבוד על הלב, שתרגישו את הרצון האמיתי שיש בתוך הלב של כל אחת ואחת.

שאלה: איך אנחנו באמת יכולות לברר את החסרונות שלנו בתוך העשירייה, אם התמונה שאני רואה היא אחת ומה שמגיע מחברות העשירייה הוא אחר, זה נראה לי כמו הפרעות למה שהמקובלים כתבו. איך אנחנו יכולים לברר את זה בעשירייה?

רק על ידי ההתמדה. כשאנחנו יותר ויותר מדברים ומבררים את החסרונות, ומתוך החסרונות האלה מבררים עם מה כדאי לפנות לבורא ופונים לבורא וממש לא עוזבים את זה. כל פעם משנים, ויותר ויותר משדרגים את התפילה, עד שמקבלים תשובה. ואנחנו נגיע לזה שנרגיש איך הבורא עונה לנו, מתוך החיים שלנו, מתוך מה שאנחנו חושבים ומרגישים, נתחיל להיכנס עמו להתקשרות ההדדית.

מתרגם: השאלה הייתה, איך לברר את התפילה הנכונה בעשירייה, אם אני רואה שחלק מהדברים שמגיעים מהחברות, הם עיוות של מה שהמקובלים אומרים?

את זה צריכים לברר, אם זה עיוות. אם אתן חושבות שזה לא נכון לפי מה שהמקובלים אומרים, אז קחו את החומר של המקובלים ותתחילו לברר האם זה נכון או לא נכון וכך תעזרו לתקן את עצמכן. אתן צריכות לדאוג שאתן כולכן תהיו מתוקנות.

שאלה: לפנות לבורא "כאיש אחד בלב אחד", זו התוצאה של מה שאנחנו מרגישות בסיום העלאת התפילה, או כשאנחנו בונות את התפילה יחד עם כל העשירייה?

זה יכול להיות כפנייה מתוך זה שדברתם בעשירייה וביררתם את השאלה וזו יכולה להיות תגובה. רצוי שזאת תהיה בכל זאת תגובה מכל העשירייה ולא מאדם בודד. זה לא טוב, כי הבורא עונה ומתקשר תמיד למניין, לקבוצה שלמה. לכן כל דבר צריך להיות מקובל בחברה, מבורר ואז אנחנו מחליטים איך לפנות לבורא. דווקא בצורה כזאת.

שאלה: העיבור זה האיכות של המצבים החדשים שלנו? איך התפילה מכינה אותנו לעיבור?

זה לא עניינינו, הבורא שמגיב עלינו, על מה שאנחנו פונים אליו, הוא מכין אותנו למצב שנקרא "עיבור." בעצם אנחנו כבר נמצאים בעיבור, רק אנחנו עוד לא מרגישים אותו, לא מגלים אותו, עוד אין לנו כלי אמיתי כדי לגלות אותו, אבל אנחנו כבר איכשהו נכנסים.

שאלה: אם הבנו את המדרגה הנוכחית של העשירייה, אבל אנחנו עוד לא מבינים מה אנחנו צריכים בעתיד, האם אנחנו צריכים להתפלל לבורא שיראה לנו את המדרגה הבאה? או איך באופן כללי לזרז את התגלות הבורא בעשירייה?

רק על ידי החיבור המתגבר בינינו, אנחנו צריכים לראות את המצבים המתקדמים שלנו.

שאלה: בין הפגישות שלנו במשך היום, אנחנו מנסות להיות בתפילה מתמדת. מהי הדרך הנכונה להתפלל דרך העשירייה?

אתן צריכות לברר בפגישות שלכן על מה תתפללו בין הפגישות.

שאלה: כשאנחנו בונים את התפילה המשותפת שלנו בעשירייה, איך לפנות נכון לבורא, בלשון יחיד או רבים? אני מבקשת, או אנחנו מבקשות?

אנחנו.

שאלה: איך אנחנו משיגות את הכוונה היחידה לתפילה משותפת, הרי אנחנו במצבים שונים?

לא חשוב באיזה מצבים אנחנו נמצאים, אנחנו תמיד יכולים לבקש על המצב הרוחני המתקדם. אחד למעלה, אחד למטה, אנחנו תמיד נהיה במצבים שונים ובסך הכול זה נקרא תפילה בציבור.

שאלה: האם החיבור בינינו לפני התפילה מבטא אהבת חברים, אהבת הזולת?

כן.

שאלה: כשאנחנו מתפללות על חיבור, על תיקון כל העולם, האם זה לא מוביל לכך שיתגלו עוד ייסורים, כי הרי הייסורים מזרזים את החיבור?

למה אנחנו צריכים לסבול? זו גישה רוסית, שצריכים לסבול ואז הכול יסתדר. אנחנו יכולים להגיע לתיקונים על ידי פנייה לבורא וקבלת המאור המחזיר למוטב ולעבור בקלות את כל המדרגות בשמחה. אסור לנו להתקדם כביכול לבורא על ידי הייסורים.

אנחנו חושבים שהבורא אוהב ייסורים, שהוא אוהב מתי שרע לנו, זה לגמרי לא נכון. הוא כוח השפעה ואהבה, ובוודאי שהוא לא מרוצה שאנחנו סובלים, אלא אנחנו מרגישים את הסבל אך ורק כדי להתקדם לטוב. ומי שנשאר בסבל יותר, אז הוא בזה ממש בוטה כלפי הבורא, לא רוצה לקבל אותו כטוב ומיטיב. לכן תשתדלו לרדת מכל הגישה הזאת שייסורים מביאים לטוב, אנחנו לא רואים את זה באף מקום ובאף תקופה שהאנושות עברה, שעל ידי ייסורים משיגים יותר מבתפילה.

שאלה: בכל זאת לא ברור איך לעבור מיאוש בכוחות החיבור שלנו, לתפילה, אם יש הרגשה שאנחנו כל הזמן משתדלים להתרחק מהיאוש הזה?

ודאי שהבורא רוצה שאתם תבררו טוב טוב את הנחיצות בחיבור, נחיצות בתפילה, ואם אתם בורחים מזה, אז לא תשיגו שום דבר. אתם חייבים להיות עקשנים כדי לדרוש ממנו, ואז תצליחו.

שאלה: בקטע שקראנו המלצת לנו לבקש תפילה בעבודה. איך אנחנו יכולים להרגיש שמחה או לבקש שמחה בעבודה בתוך העשירייה כשהאגו מכביד עלינו, מהי הבקשה שתוביל אותנו לשמחה?

שמחה צריכה להיות כתוצאה מהשפעה, מאהבה, מחיבור, סתם שמחה זו שמחה של תינוקות. ולכן אנחנו צריכים לבקש חיבור בינינו, חיבור עם הבורא, ושכתוצאה מזה אנחנו נרגיש שמחה.

שאלה: אישה כבר מבטאת את החיסרון, כל הזמן נמצאת בזה.

מי אמר לך דברים כאלה, מה פתאום? בגלל שלפי הגוף שלה היא אישה, אז יש לה חיסרון והיא מתפללת? לא. בחכמת הקבלה החיסרון נקרא "אישה", אבל זה לא שייך למין בעולם הזה, לגמרי לא.

תלמידה: אם יש לנו תפילה ואנחנו מתפללות שהאור ימלא את התפילה הזאת, האם אנחנו מתפללים עבור הגברים, כדי שיהיה להם את היכולת למשוך את האור הזה, אז מה לא נכון, מה עלינו לשאול אותך?

כוח הגבר נקרא מהמילה מתגבר. מי שמתגבר על הרצון לקבל שלו ורוצה להיות ברצון להשפיע נקרא "גבר". לכן את צריכה להיות יותר גבר ממני, אם תהיה לך אפשרות יותר לעבוד בכוח השפעה. זה לא שייך לגוף הגשמי, הבהמי, זו טעות גדולה מאוד. זה לא שייך לגבר או אישה בעולם הזה, זה שייך לסוג הרצון באדם.

שאלה: בשיעור הקודם ענית שתפילת העובר היא על ההתפתחות שלו. אם אנחנו כבר נמצאים ברחם, בתכונת ההשפעה, איך אנחנו יכולים לבקש על ההתפתחות, הרי זה מצב שממלא אותנו, זה מצב של תענוג. האם יש לנו את הזכות להיות בתוך המצב הזה, או שמיד אנחנו צריכים להתחיל לעבוד על החיסרון?

לָמה? קודם כל אתן עוד לא הרגשתן מה זה מצב של עובר. אם אתן מרגישות את המצב שממנו אתן יכולות לשמח את הבורא, אז המצב הזה נקרא "טוב" ואתן יכולות להישאר בו.

תלמידה: האם הודיה זה החלק הראשון של התפילה?

כן.

שאלה: לאימא אין יותר חשוב מהילדים שלה, היא אוהבת והיא רוצה כל טוּב בשביל הילדים. אתה אומר שתפילה עבור ילדים זה תפילה אגואיסטית. אז איך אימא יכולה להתפלל עבור הילדים שלה?

עבור הילדים, מה שהיא יכולה להתפלל זה עניינה. אנחנו מדברים על תפילות, כעל התעלות רוחנית, זה מה שמלמדת אותנו חכמת הקבלה, זה הכול.

תלמידה: תפילה של אימא לילדים זה לא התעלות רוחנית?

לא.

תלמידה: לָמה?

מאיפה זה התקדמות רוחנית? זו תפילה שכל אדם, גם כל בהמה, מתפללת עבור הצאצאים שלה.

תלמידה: כל הדוגמאות שאתה נותן לנו זה אהבה של אימא עבור הילדים.

אני נותן דוגמה מקבילה בעולם שלנו הגשמי, למה שיש בעולם הרוחני, אבל לא שזה אותו דבר. כל אישה שאוהבת את הילדים שלה נמצאת בכוחות רוחניים?

תלמידה: לא, אני מדברת עלינו, שלומדות איתך את חכמת הקבלה.

אני מצטער להגיד לך שאתן גם אותו דבר, ממש אותו דבר. יש לכן עדיין טעות גדולה מאוד.

תלמידה: אז צריכים ללמוד את התפילה הנכונה יחד.

את צריכה הרבה ללמוד כדי לצאת מהבלבול.

קריין: ציטוט מספר 3, בעל הסולם.

"אמרו חז"ל "לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין להבטל ממנה". זאת אומרת על האדם מוטל לתת את האתערותא דלתתא [ההתעוררות מלמטה], היות שזהו בחינת תפלה. כי תפלה נקרא חסרון, ובלי חסרון אין מלוי. לכן כשיש להאדם צורך לבחינת לשמה, אז בא המלוי מלמעלה, ואז בא מלמעלה עניית התפלה. היינו, שהוא מקבל מלוי על חסרונו." 

(בעל הסולם. "שמעתי". ה'. "לשמה זהו אתערותא דלעילא. ולמה צריכים אתערותא דלתתא?")

שאלה: אנחנו מבקשות מהבורא בתפילה יחד. אבל עדיין זה שונה, אנחנו רואות בצורה שונה, מרגישות בצורה שונה את התשובה שלו ואת החיסרון המשותף שלנו. מתי אנחנו נזכה לתשובה אחת משותפת, מה צריך לעשות בעשירייה כדי לזכות למצב של עניית התפילה המשותפת, האם זה כבר מעבר לעולם הרוחני או שזה רק בגמר התיקון?

זה כבר יהיה לך ולכולנו בדרגות הראשונות הרוחניות. כמה שאנחנו נתכלל ברצונות שלנו זה בזה, אנחנו נרגיש מה שיש בליבו של החבר.

שאלה: כשאנחנו מתפללות, כולנו בכל זאת מחכות לאיזה פרס, לאיזה שכר. איך להעלות תפילה שתבטל את היצר הרע והתפילה תהיה נקייה?

ללמוד איך להתפלל.

שאלה: איך אנחנו יכולות לזהות ולהבין את התשובה שמקבלות מהבורא?

כשאתן תתקדמו יותר, שתוכלו להעלות באמת חיסרון מתוך הקבוצה שלכן לבורא, אתן תתחילו להרגיש ולהבין מה אתן מקבלות ממנו.

שאלה: אני רואה שכשאני עושה משהו ביחס לעשירייה עם כוונה שנראית לי טובה, אני מקבלת התנגדות. איך להוסיף לעשירייה כדי שהחברות יתחברו לזה?

צריכים ניסיון, תמשיכי עוד ועוד ותרגישי עוד מעט איך שאת צריכה לעבוד. הבורא יתקן אותך לכיוון הנכון.

שאלה: האם הרצון הנכון שמוביל אותנו לרוחניות הוא הרצון להשפיע?

כן, רוחניות זה נקרא רצון להשפיע מצד הבורא לאדם, ומצד האדם דרך העשירייה לבורא. זה סך הכול מה שיש לנו בטבע הרוחני.

שאלה: איך למקד את התפילה שלנו שתהיה אחת חזקה ומאוחדת? גם בהתאמה לאורות החג, יש לנו הושענא רבה עכשיו, איך אפשר להשתמש בזמן המיוחד הזה כדי לעזור לכל הכלי ביחד?

לא, הזמן הזה לא קובע עכשיו שום דבר. אנחנו צריכים להעלות בתפילה הכללית שלנו לבורא בקשה לקבל ממנו כוח השפעה או אמונה למעלה מהדעת, תלוי איך לקרוא לזה. וזה שנמצאים באיזה ימים מיוחדים, זה לא כל כך חשוב לרוחניות. כמו שגם בעל הסולם כותב, שאדם יכול לקבל תגובה בכל יום ויום על זה שהתפלל בכלל בימים אחרים בכל יום ויום.

שאלה: הודיה עצומה בשם למעלה מ-150 סטודנטים של מאק, האקדמיה הקבלית הבינלאומית ברוסית. האם אנחנו הסטודנטים שרק מתחילים את הדרך הרוחנית יכולים לגעת לפחות בכניסה הזאת?

אין שום בעיה, אם אתם תבטלו כל אחד את האגו שלו כלפי האחרים, כל אחד במשהו יוכל להרגיש מה זה נקרא רוחניות. אתם תתעלו למעלה מהגשמיות לרוחניות, לפחות במקצת, במידה שכל אחד מבטל את האגו שלו כלפי החברים. בהצלחה.

שאלה: האם זה נכון להתפלל עבור התעוררות הנשמות שעדיין לא כלולות בחברה שלנו?

כן, כתוספת אולי, אבל העיקר שאנחנו נגיע לרוחניות ואז תהיה לנו אפשרות להיטיב עוד יותר לכולם. לכן קודם כל אנחנו צריכים להתפלל עבור העשירייה, שהיא תגלה את כוח הבורא, הכוח הרוחני, כוח ההשפעה, כוח החיבור שיש בה.

שאלה: האם כדי לבקש כוח השפעה עבור כולן אני צריכה להאמין מעל הדעת שכולן רוצות כוח השפעה, וכולן רוצות את זה יותר ממני?

אני חושב שנשים שנמצאות איתנו יחד, לפחות במקצת, במידה שהן מבינות הן רוצות כוח רוחני, ואפילו מדברות עליו ככוח השפעה, כן.

שאלה: איך אנחנו יכולות להעביר אחת לשנייה את החשיבות של העבודה למעלה מהדעת בכל מצב, בלי להרגיש טעם בעבודה ובלי רצון לקבל לעצמי?

רק על ידי דיבורים בינינו, חיבורים בינינו, תפילה לבורא, ולראות מה יש לנו כתוצאה מזה. וכך להתקדם, אני לבורא ובורא לי, כשאני פונה אליו מתוך העשירייה, אחרת הוא לא יענה, אחרת אני לא אתקשר אליו, הבורא שומע רק כשאני פונה אליו דרך החברים. אז אם כך אני עושה בטוח שיש לי קשר עימו ואז אני צריך כבר לזהות איזה תגובות יש לי ממנו. אם אין תגובות, סימן שאני לא התחברתי עם החברים ולא התחברתי עם הבורא.

תלמידה: אנחנו רוצות לדייק. אמרת שכשאדם מבקש, בשונה מהודיה בזה הוא מתרחק מהבורא אבל התפילה אמורה לקרב את האדם לבורא. ושמענו אחרת, שהבורא כן אוהב את הבקשה שלנו או שזה רק בהרגשה שלנו?

זה רק בתוך הרגשות שלנו [כל עוד] הרגשות שלנו הן לא על מנת להשפיע.

שאלה: אם חברה בעשירייה מתחברת לעשיריה נוספת מתוך הרצון שלה, האם זה יכול לפגוע או להזיק לחיבור בעשירייה שלנו?

בטוח שזה מזיק ולא מקובל כך.

שאלה: כעשירייה יש לנו המון שאלות ואנחנו מחפשות את התשובות בתוך העשירייה, כשאנחנו לא מוצאות תשובות אנחנו פונות לבורא שיתן לנו תשובות. האם אנחנו צריכות להתפלל שלא נשאל אותך שאלות אלא שנפנה לבורא עם השאלות האלה?

כן, אבל בכל זאת אפשר לפנות בינתיים אליי.

שאלה: האם תוכל להרחיב מה זה אומר כל הזמן להמשיך ולבנות את התפילה המשותפת בעשירייה?

כל הזמן לעזור לחברות להיות יחד בחיסרון כלפי הבורא אבל בחסרון רוחני, נכון. אז תבררו מהו החיסרון הנכון שאפשר להעלות לבורא וכך להתקדם.

שאלה: האם אני יכולה לבקש מהחברות שלי בעשירייה להתפלל עליי?

כן.

תלמידה: האם זאת תהיה תפילה רוחנית?

כן. אם אתן מחוברות יחד את יכולה לגלות להן שיש לך איזה חיסרון מיוחד, שאם הן יתפללו במקומך זה יעזור, ועוד יותר, "המתפלל בעד חברו זוכה תחילה", זה יעזור גם להן להתקדם בצורה רוחנית.

שאלה: אם בתפילת יחיד אני מבקשת מהבורא עבור החברים, עבור כך שאני אוכל להתבטל, האם זו כוונה נכונה?

זה נכון, אבל צריכים להגיע למצב שאתם תרגישו שהבורא שומע ועונה לכם. לזה צריכים להשתוקק ולהשתדל להגיע.

שאלה: הרבה פעמים בגלל שאנחנו לא נמצאות בשיעורים איתך מתעוררות שאלות ואנחנו מבררות אותן בתוך העשירייה. האם זה כמו תפילה לבורא ותשובה מהעשירייה היא כמו תשובה מהבורא?

כן, תמשיכו וזה יעבוד.

שאלה: אנחנו כל היום מבקשות, אך יש לנו ספק. איך אנחנו יודעות שאנחנו אכן מבקשות דרך החברות?

אתן צריכות להשתדל לשמוע תשובה, תגובה מהבורא. האם אתן מקבלות התעוררות לרוחניות או לא? תבררו את זה ביניכן ואז תראו, האם התפילה מגיעה למימוש או לא.

שאלה: כשקראנו את האגרת של בעל הסולם, מה הפעולות של האדם בעשירייה, שבהן מתגלית האפשרות שהבורא ישמע את התפילה שלנו ונקבל עניית התפילה?

תרגישו את זה בלב. התשוקה הזאת צריכה להיות מורגשת בלב, אי אפשר לדבר עליה.

שאלה:. כשאני רבה עם הבורא, זו ההתחלה של התפילה?

כן, זה גם טוב.

שאלה: בתפילה יש הודיה ובקשה. האם אנחנו יכולות לראות את עצמנו שאנחנו כבר נמצאות במצב של עיבור?

אם אתן תהיו במצב של עיבור אז אתן תרגישו שאתן נמצאות במצב של עיבור, בזה שאתן מרגישות את עצמכן בביטול זו לזו ובמשהו שהבורא שורה עליכן.

שאלה: לגבי אגרת 34 של בעל הסולם, שצריך לשמור על הכלים כדי לקבל את השפע. מה זה אומר?

צריכים לשמור על הכלים דהשפעה כדי להיות מוכן לקבל את השפע העליון.

שאלה: מה צריכה להיות התפילה אחרי שמתווספת העביות הגדולה של הכנס?

התפילה אחרי הכנס צריכה להיות הרבה יותר מוצקה, מכוונת בצורה מאוד מדויקת, כמה שאפשר, לבורא ושאנחנו ממש דורשים ממנו, מחייבים אותו שיענה לנו. ודווקא נשים שיעלו את התפילה, אז יהיה לנו סיכוי הרבה יותר גדול לקבל עניית התפילה.

שאלה: האם החיסרון שאני מרגישה כחלק מהגוף, שמביא לי שמחה, האם זה חלק מהעבודה שלי?

אפשר להגיד שכן.

שאלה: כשלמדנו הייתה לנו הרגשה שהשגת המטרה מאוד קרובה והחיסרון הוא ענק והאמנו שזה מאוד קרוב. ועכשיו כשאנחנו כבר לומדות כמה שנים, אנחנו מבינות שצריך 10 20 30 שנה ללמוד, כדי שזה יגיע. עם איזו כוונה, עם איזה חיסרון עלינו להתפלל כדי לקרב את השגת המטרה? הרי הכול בתוכנו, הבורא מחכה לנו. מה צריך לעשות כדי לזרז את התהליך הזה?

אני מאוד שמח לשמוע כאלו מילים, זאת תפילה נכונה, אמיתית. תנסי לחבר את ההרגשה שלך עם הרגשות של נשים אחרות ותראי האם כשתפנו לבורא זה יועיל. לא צריכים שום דבר, רק לפי כאלו רגשות פשוטים שבאים מתוך הלב. זה מה שצריך.

שאלה: לפעמים קורה שאנחנו רק רוצות לבקש מהבורא משהו והוא כבר עונה. איך לברר את הנקודה הזאת?

פשוט להמשיך וזה נקרא "טרם יבקשו ואני אענה". אם השאלה נכונה, אז אדם בזה שמעלה את השאלה שלו לבורא, כבר מרגיש בתוך השאלה שלו את התגובה, את התשובה.

שאלה: האם עדיף להיות מאוכזבים שלא הצלחנו בגילוי הבורא, או להודות שקבלנו את המדרגה הבאה בעבודה ושיש לנו חברים בגשר הצר ביחד איתנו?

אנחנו צריכים להכין כלי שיהיה מתאים לגילוי הבורא. כמו שכותב לנו הרב"ש, שאנחנו לא יכולים להעביר מים בשק, אלא צריך להיות לכל מילוי כלי המתאים לו. ולכן אם יהיה לנו כלי מתאים לגילוי הבורא, אז הוא יתגלה, אם לא יהיה מתאים, לא יתגלה. לכן כל העבודה שלנו צריכה להיות, כמה [שיותר להתחבר] בינינו וכמה בגילוי בינינו, בחיבור בינינו, אנחנו מצפים לגילוי כוח ההשפעה, כי הבורא מתגלה בינינו ככוח השפעה. זה הוא.

האם אנחנו רוצים שיהיה בינינו כוח השפעה? האם אנחנו מתחילים להתייחס אחד לשני בכוח השפעה? רוצים להשפיע זה לזה? מבקשים ממנו שייתן לנו רצונות כאלה להשפיע זה לזה? את זה אנחנו צריכים להבין, לחשוב.

אנחנו בונים את הבורא, "אתם עשיתם אותי" הוא אומר ולא לשכוח את זה. אנחנו בונים יחסים כאלו בינינו ככוח השפעה, ואם לא יכולים להשפיע זה לזה, אז לבקש ממנו. אבל בלי שיהיה בינינו כוח השפעה הבורא לא יתגלה. איפה הוא יתגלה? הוא מתגלה בינינו, אז נקווה שאנחנו נגיע לזה.

שאלה: שאלה לסיכום הכנס. אם אדם יוצא מהכנס הזה בהרגשה של אכזבה?

מצוין, אז יש לו אם כך עכשיו סיבה לתפילה. על זה בעצם כל השיעור הזה, מספר ארבע, שהוא נקרא "העיקר הוא התפילה". ולכן אני לא מפחד שלא יכולים להיות שמחים בתוצאות, הפוך. אני שמח מאוד בתוצאות האלה, אנחנו התקדמנו מאוד להבנת האמת, לדרישה לאמת. אנחנו יותר ויותר מבינים שאנחנו חייבים לקבוע בינינו יחסי השפעה. וביחסים האלו שבינינו אנחנו רוצים לקבוע לפי השתוות הצורה, אז יתגלה הבורא. זה נקרא "חד מקבל חד". אם לא נשכח את זה ונשתדל להבין כשדברים כאלו יקרו בנו, אז אנחנו נצליח מהר, כי את כל ההכנות אנחנו עשינו.

אני חושב שבזה אנחנו יכולים בעצם לסגור את הכנס שלנו. לא הכנס כולו, אלא רק השיעורים שלי. תאמינו לי, אני לא אדבר אולי כמה ימים, הגרון שלי גמור. אני מאוד שמח שאתם הייתם איתי ושאנחנו יחד ביררנו כל כך הרבה שלבים של הכניסה שלנו לרוחניות. ואני מקווה שאנחנו מבינים עכשיו יותר מה זה נקרא כניסה לרוחניות, במה היא תלויה.

ואני רוצה להזמין אתכם לאירוע הבא, ערב סרטים. סרטים עם משמעות שהחברים שלנו ייצרו והכינו בשבילנו. יש תקווה לעתיד טוב יותר עם התכנים שאנחנו נראה בסרטים האלו. בבקשה הצטרפו לעשייה שלנו, של כל מיני סרטים, חומרים שאנחנו על ידם מגלים מה זה חכמת הקבלה לכל האנושות. יש מקום לכולם בהכנת חומר הוידאו, האודיו, וכל דבר. אם אין לכם כישורים מתאימים ליצירת המדיה, אז אתם יכולים להשתתף בצורה כספית, כי זה באמת עולה לנו הרבה מאוד ולפעמים אנחנו נמצאים באמצע יצירה מאוד יפה, אבל מחוסר אמצעים לא יכולים לפזר את מה שיצא ולכן הקהל לא מגלה את זה.

אז שוב, תודה רבה לכם. אני מקווה שאנחנו כולנו נהיה בקשר ובוודאי שאנחנו נחליט על הכנס הבא. אני מרגיש בתוכי שאנחנו השגנו משהו גדול מאוד. אנחנו יודעים מהו החיסרון הנכון, אנחנו יודעים עם מה לפנות לבורא, איך לפנות לבורא. כל ארבע השיעורים האלו שאנחנו עברנו, הם מאוד חשובים והם יסודות של הכניסה לדרגה הרוחנית, נממש אותם כמה שאפשר יותר, נקרא אותם גם בעשיריות, גם גברים וגם נשים.

היום נתתי זכות קדימה לנשים, מפני שאין להן בדרך כלל אותה יכולת להשתתף בשיעורים כמו לגברים. ושוב אני קודם כל פונה לגברים, שמאוד מאוד חשוב להשתתף בשיעורים. אל תחשבו שיש שיעורים יותר חשובים, פחות חשובים. בוא נשתתף יחד. כל פעם אנחנו בונים עוד חלק ועוד חלק בכלי הרוחני, זה נקרא "פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול". חיבוק חם לכולם והצלחה רוחנית גדולה לכולנו.

קריין: תודה לרב שלנו על הכנס הנפלא הזה. ותודה לכל המשתתפים איתנו, 5500 חברים מכל רחבי העולם.

(סוף השיעור)

---

1. ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה (דברים ח', י"ז)↩

2. אין מצב יותר מאושר בעולמו של האדם, אלא בשעה שמוצא עצמו כמיואש מכחותיו עצמו, כלומר, כי כבר יגע ועשה כל מה שמצוייר בכוחו לעשות ותרופה אין. כי אז ראוי לתפלה שלמה לעזרתו ית' (בעל הסולם, אגרת נ"ז)↩

3. אִם־ה' לֹא־יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ אִם־ה' לֹא־יִשְׁמָר־עִיר שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר (תהילים קכ"ז, א'.↩